‏הצגת רשומות עם תוויות מחיית עמלק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחיית עמלק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 25 באוגוסט 2021

פרשת: כי תבוא- הדרך הסלולה- לשמחה וגאולה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת- כי תבוא - הדרך הסלולה-לשמחה וגאולה - כיצד?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי  תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']




ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 Biblical paintings

 First fruits from the  tree

" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים  בשלושת הרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל -המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן..." [דברים כ"וב-ג]






Biblical paintings by Ahuva Klein- The people  of  virtue

 

 

"וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֺתָיו".  [דברים כ"ו, י"ח]





ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד] [מתוך ההפטרה  בספר :ישעיהו.



ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך "[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בבד]


ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

פרשת כי תבוא פותחת – במצוות ביכורים החלה על עם ישראל בארץ המובטחת:

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.  וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, ......וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא, מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ--לִפְנֵי, מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.  וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה.  וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ.  וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן- לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, יְהוָה; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ בְכָל- ַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּלְבֵיתֶךָ:  אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" [ דברים  כ"ו, א-י"א]

המילה: "וְהָיָה" – לשון שמחה - היא אחת מיסודות היהדות ,השמחה היא חיונית לאורח חיים ראוי ובריא.

השאלות הן:

א] מדוע נסמכה פרשת ביכורים - לנושא: מחיית עמלק לפרשת: כי תצא?

ב] במה חשיבותה של מצוות הבאת ביכורים למקדש?

ג] מה הקשר בין ההפטרה בספר ישעיהו לפרשתנו?

 תשובות.

מצוות הבאת ביכורים והקשר למצוות מחיית עמלק.

אופן קיום מצוות ביכורים מופיע -  במסכת ביכורים ג, משנה א ובה נאמר:

"כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּכּוּרִים?

יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְרוֹאֶה תְאֵנָה שֶׁבִּכֵּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר,

ְקוֹשְׁרָן בַּגְּמִי וְאוֹמֵר: "הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים". בהמשך נאמר [משנה ו']:

"עוֹדֵנוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, וְקוֹרֵא מֵ "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה'  אֱלהֶיךָ" (דְּבָרִים כ"ו, ג)

עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי". (דְּבָרִים כ"ו, ה)

הִגִּיעַ לַ "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי",  מוֹרִיד אֶת הַסַּל מִכְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו,

וְכֹהֵן מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ תַחְתָּיו וּמְנִיפוֹ, וְקוֹרֵא מֵ "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי",

עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה. הִנִּיחוֹ בְצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲווָה וְיָצָא".

מיהו אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי? ידוע שהיה אביהם של רחל ולאה - יעקב היה עובד אצלו במשך  תקופה של עשרים שנה- עד שהצטווה על ידי ה' לשוב לארץ המובטחת- ארץ ישראל. יעקב לוקח את נשותיו ורכושו ובורח מביתו של לבן לכיוון ארץ ישראל. ברגע שדבר עזיבתו של יעקב נודע ללבן - הוא רודף אחריו. כפי שנאמר: "וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בָרַח, יַעֲקֹב".[בראשית ל"א, כ"ג]

בעל הטורים אומר בשם המדרש: כי מי שגילה  ללבן על בריחת יעקב- הוא עמלק בכבודו ובעצמו - שהיה בנו של אליפז ונכדו של עשיו והרמז לדבר:

"כי ברח"- בגימטרייה- "עמלק"

מתברר כי גם כאשר עם ישראל יצאו ממצרים נאמר:

"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיּיֵהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם..." [שמות י"ד. ה]

ומי סיפר זאת לפרעה מלך מצרים?

המכילתא עונה  לשאלה זו: "עמלק הגיד לו"

על פי המדרש  [ ילקו"ש, רמז תתקלו] עמלק- בנו של אליפז- האריך ימים מעל שלוש מאות שנה ,לכן עמלק ראה כשיעקב ירד למצרים, ראה את בני ישראל משעובדים במצרים וראה אותם גם כשיצאו ממצרים, תחילה נקבע שהם ילכו במשך שלושה ימים - כדי להקריב קורבנות ואחרי כן ישובו למצרים, אך כשראה עמלק שהם אינם חוזרים, אלא מתקדמים לכוון ארץ ישראל, הלך עמלק וסיפר זאת לפרעה.

בעל הטורים אומר: פעמיים נכתב בתורה " כִּי בָרַח"- האחד: "כי ברח יעקב" והשני:" כִּי בָרַח הָעָם"- בשני המקרים סיפר זאת עמלק- כדי למנוע בריחה.

כאן נשאלת השאלה: מדוע רצה עמלק למנוע את בריחת יעקב? התשובה לכך: היות והשתוקק שלבן לא יניח ליעקב להיכנס לארץ ישראל.

רבי אברהם אזולאי זצ"ל (החיד"א) בספרו: "חסד לאברהם" כותב: כי לבן תכנן להרוג את יעקב, גם אם לא יעלה הדבר בידו, לפחות יעשהו –בעל מום, וכך לא יתאפשר ליעקב להיקבר במערת המכפלה.

מה הטעם שרצה עמלק למנוע את בריחת ישראל  מפני פרעה? היות ורצה שבני ישראל לא יכנסו לתוך הארץ המובטחת- ארץ ישראל.

לכן סמכה התורה את מחיית עמלק למצוות הבאת ביכורים- כדי לרמוז- שעמלק ניסה לעכב את כניסתם לארץ הקודש ומשום כך הצטוו עם ישראל במצווה :

"תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח". [דברים כ"ה,י"ט]           ויכוח מעניין מתנהל בין  גדולי הפרשנים:                                                 ה"ספרי" טוען: בתחילת הפרשה: "עשה מצווה האמורה בעניין, שבשכרה תיכנס לארץ ישראל"                                                                                        ה"חתם סופר" שואל: הרי את מצוות הבאת הביכורים מקיימים רק בתוך ארץ ישראל, לכן מדוע סובר הספרי: שבזכות מצוות הבאת ביכורים יכנסו  לארץ ישראל- הרי בחוץ לארץ לא קיימת מצווה זו?

רבי יצחק אליהו לנדא, אומר: דברי ה"ספרי" אינם מכוונים אל מצוות הבאת הביכורים למקדש- אלא על מצוות מחיית עמלק שבסוף פרשת: "כי תצא" ומצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן.

"ספרי" אומר על כך: בזכות שתקיים את מצוות מחיית עמלק- תזכה להיכנס לארץ.

חשיבותה של מצוות הבאת ביכורים

"נתיבות שלום" מביא כמה מסרים חשובים על חשיבות מצוות ביכורים- הנה כמה מהם:

א] ה' ציווה שכאשר היהודי מביא ביכורים לבית המקדש -הוא קורא את כל הפרשה על התהוות עם ישראל- איך שנהיו לעם  נבחר, דבר שלא מצאנו במצוות אחרות.

ב] העניין של השתחוות של המביא הביכורים - כפי שנאמר: "וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" גם זה דבר שלא נאמר במצוות אחרות.

ג] "נתיבות שלום" מביא -את דברי חז"ל: אשר לומדים מהפסוק:

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל- הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- שאין קוראים את מקרא ביכורים, אלא בזמן של שמחה- מעצרת ועד החג שאדם מלקט את פירותיו, אבל מהחג ואילך, מביא ביכורים ואינו קורא ,לפי שזה כבר לא זמן של שמחה.

וזה עניין מיוחד שרק נאמר במצוות ביכורים.- שאינה אלא בזמן של שמחה.

ב] במסכת ביכורים [פרק ג'] מתארת המשנה: כיצד היו עולי הרגל לירושלים מביאים ביכורים.- כל היהודים היו מתאספים יחדיו- משום ברוב עם הדרת מלך. דבר שלא מצאנו בשאר מצוות-כתרומות ומעשרות.

ג] כמו כן, עולי הרגל זכו לכבוד שהגזברים היו יוצאים לקראתם וכל בעלי  האומניות מקבלים את פניהם – תחושה מאד מרוממת וחשובה.

ד] על פי תנחומא: נתאווה ה' שתהיה לו דירה בתחתונים-כלומר בעולם הזה על ידי היהודים כאשר שם שמים מתקדש ממעשיהם ,הרי עניין זה חביב מאד בעיני  אלוקים.

על פי הגר"א- בזמן הבאת הביכורים כאשר עולי הרגל היו אומרים:  את הפסוק:

"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי.."   מכך אנו למדים כמה נסים ה' עושה לנו. שהרי בזמן שיעקב ופמלייתו עזבו את חרן ולבן רדף אחריהם, ממבט ראשון- עדיין לא היה מובן מהי מטרתו האמתית של לבן ,אך בזמן שעולי הרגל היו אומרים את:

"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי.." אז מבינים את המשמעות הגדולה - מה  הייתה הכוונה האמתית של לבן- לעקור את כל השורשים  של היהדות והכניסה לארץ המובטחת ,והקב"ה עשה לנו נסים בכך שלבן נכשל במשימתו זו!

וכך הקב"ה עושה לנו נסים בכל רגע נתון, אלא שלא תמיד אנו מרגישים בכך.

רש"י אומר: שעם ישראל התחייב במצוות הבאת  ביכורים  לבית המקדש רק לאחר שכבש את ארץ ישראל וחילק אותה.

מתוך כך   ניתן להסיק :כי ישנו  קשר הדוק בין הבאת ביכורים לארץ ישראל ומצווה זו באה  במטרה להכיר טובה לקב"ה- על אשר זיכה אותנו בארץ מיוחדת וקדושה ואין הדבר מובן מאליו, כי הרי ארץ ישראל היא ארץ אשר כל טוב בה ,כפי שכתוב :"...וייתן לנו את—הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" [דברים כ"ו, ט]

הקשר בין הפרשה להפטרה בספר ישעיהו.[פרק ס']        

הנה קטע מההפטרה:                                                                             "קומי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.  וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.  שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה.  ה אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ:  כִּי- יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ.  שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה--כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ..."     

הקשר בין הפרשה וההפטרה- זו השמחה שעתידה להצמיח גאולה ואורה.  

חז"ל [סנהדרין צ"ז, ע"א] אמרו שהגאולה עתידה להגיע בהיסח הדעת ועוד נאמר: "אם ראית דור שצרות באות עליו כנהר, חכה לו" התגברות חשכת הגלות והצער- משמש סימן  - לגאולה שאכן עתידה להגיע.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי הדרך הסלולה לשמחה וגאולה: היא הדבקות המתמדת בבורא עולם וקיום המצוות - הלכה למעשה.

יהי רצון ונבואת ישעיהו הנביא על בשורת הגאולה- תתגשם  במהרה:

"שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה " אמן ואמן.                                                                                                             *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 באוגוסט 2020

פרשת כי תצא- סוגי מלחמות בפרשה- וכיצד ננצח?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא - סוגי מלחמות בפרשה - וכיצד לנצח ?

מאת: אהובה קליין.


 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]



ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/  מלחמת מצווה- מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר, יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)

"כי  תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

[דברים כ"ד,כ"א]



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משפט צדק-"לא תטה משפט גר יתום ,,אלמנה"/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת  בנושא : מלחמה נגד אויב – אך גם מסיימת בנושא מלחמה.  בפסוק הראשון נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ-וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר...." " [דברים כ"א, י- י"א]

ואילו בסוף הפרשה נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח".  [דברים כ"ה, י"ז-י"ט]

השאלות הן:

א] באיזו מלחמה מדובר בתחילת הפרשה?

ב]  מיהו עמלק וכיצד יש להילחם בו?

תשובות.

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"

רש"י מסביר: מדובר – במלחמת רשות כי לגבי מלחמה  על ארץ ישראל אין לומר: "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שהרי נאמר כבר:

"רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה". [דברים – כ, ט"ז]

חז"ל  מתייחסים ללשון היחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" ומסבירים: יש כאן מסר חשוב מאד לעם ישראל, כי אפשר לנצח אויב – אך ורק על ידי אחדות העם – כאיש אחד בלב אחד ועל כך אמרו חז"ל: "דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת, היו מנצחים במלחמה" [ירושלמי מסכת פאה א', א]

הוסיפו חז"ל בדבריהם: לעולם אל יגיד האדם: כיצד אוכל לנצח אויב כה אדיר המתייצב נגדי? אלא, בין אם מדובר באויב גלוי לעין -הבא נגדך עם נשק ובין אם מדובר באויב שאינו נראה לעין- הכוונה- ליצר הרע אשר מופיע בכל עת  ומנסה להכשיל את האדם - עליך לצאת כנגדו במיטב הכוחות- כדי לנצחו במלחמה!

רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: נאמר: בלשון יחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ": הטעם לכך, ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה שאתה מגלה  לצאת כנגד האויב ולהילחם בו- כשהוא עדיין על אדמתו וככל שאתה מתכנן ויוזם תכניות  ותחבולות -טרם יבוא האויב כנגדך, גדל הסיכוי: שהתוצאה תהיה בע"ה: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"! ,היינו, ניצחון מובטח לך!

הוא הדין גם לגבי המלחמה הפרטית של האדם נגד יצר הרע. כל עוד לא נתת אפשרות לדריסת רגל ליצר הרע לבוא אל סביבתך הקרובה, קל יהיה לך להתגבר עליו - מפני תכסיסיו ומזימותיו הרעות.

אך אם לא תעמוד  כנגדו, אלא תאפשר להיכנס לסביבתך, קשה מאד יהיה עליך להרחיקו ממך ואז תהיה זקוק למאמצים  מיוחדים ורחמי שמים כדי לנצחו!

רבי נפתלי מרופשיץ נשאל פעם על ידי חסידיו: כיצד ניתן למנוע את רדיפת יצר הרע אחרי האדם כדי שלא  יסיטהו מדרכו הישרה אל דרך רעה ,חלילה?

ענה להם הצדיק: עד שאתם דואגים  שמא יצר הרע ירדוף אחריכם, דאגו תחילה- שאתם לא תרדפו אחריו!

הבעש"ט מסביר: "שעה שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי, היצר הרע - למוד תלמד ממנו לקח, כיצד לנהל את המלחמה ובאותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך [כדי להביא אותך לשבי] תשתמש אתה כדי לשבות אותו". [מעיינה של תורה]

חז"ל עונים על השאלה: כיצד ניתן להתגבר על היצר הרע: "אמר הקב"ה לישראל בניי בראתי יצר הרע - בראתי לו תבלין, אם אתם עוסקים  בתורה, אין אתם נמסרים בידו  שנאמר: "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל- בּוֹ". [בראשית  ד, ז]

רבינו בחיי מתייחס למילה: "וּנְתָנוֹ"- המופיע בפסוק הבא: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ואומר: היה צריך להיות כתוב: "ונתנם"-  אלא הכוונה: כאשר יוצאים למלחמה כנגד אויב- יוצאים מאוחדים כאיש אחד!

מלחמת עמלק:

נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.."

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה  מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק - כי הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה: לאחר שנעשים לעם ישראל ניסים  ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר  הוא בא לפני משה  בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]

הכלי יקר מבהיר:  רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

הרמב"ם אומר: כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה. את עמלק ניתן לפגוש גם אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד עם עשרת בניו.

הרמב"ן טוען: כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא  בא כמתגבר על ה'- זהו מאבק  נגד ה' .

דבר נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו - מבלי כל התגרות  מצד עם ישראל.

המלבי"ם  מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"

רש"י  מסביר על ידי שלושה פירושים: את במילים: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"

א] לשון מקרה.

ב] לשון קרי- לשון טומאה

ג] על פי תנחומא:

לשון קור וחום, שעמלק היקרך לפני אחרים,- היינו הראה מקום לאחרים- משל: לאמבטיה עם מים רותחים שאין כל בריה מסוגלת להיכנס לתוכה, עד שבא בן בליעל אחד קפץ לתוכה ולמרות שנכווה -  הקרה את האמבטיה עם המים הרותחים- בפני אויבים אחרים.

רש"י גם מדגיש את חולשת עם ישראל  בעת הירידה  הרוחנית  שלהם– הם חסרי כוח במובן "הַנֶּחֱשָׁלִים" – ובחילופי אותיות הכוונה :הנחלשים.

מדרש תנחומא וגם ורבנן מסבירים: כי  היה שבט אחד , שבט דן -  היו  כולם עובדי גילולים- שנאמר: "וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים"

ובספרי נאמר: מלמד שעמלק היה פוגע בעיקר באנשים שנחלשו  והתרחקו מדרכי ה' - "מתחת כנפי הענן"

עם  עמלק יש לנהוג בקפידה ללא רחמים:

כדברי רש"י: יש למחות את האויב הזה -  מאיש עד אישה ,מעולל ועד יונק משור ועד שה ,שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה- לומר: בהמה זו משל עמלק הייתה" וכך נהג שמואל הנביא עם שאול כפי שמתואר: [בספר שמואל- א, ט"ו ,ג]:

"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר".

דברי שמואל אלה מכוונים לצווי ה'- על מחיית עמלק-

"תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" שלא יהיה שם עמלק אפילו על בהמה!

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להבחין בכמה  סוגי מלחמות בפרשה: מלחמת רשות, מלחמת מצווה - דוגמת מלחמת עמלק,

ומלחמה פרטית של האדם כנגד יצר הרע  - המנסה באופן תמידי להכשיל אותו בכל עת, חלילה.

המסקנה: חייבים אנו להיות עבדי ה' ,ללכת  באורחותיו ומצוותיו ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד, זוהי העוצמה הנדרשת מאתנו לאורך כל ימינו-  כפי שנאמר: "בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם" [דברים י"ד]


 ההפטרה:

ישעיהו פרק נד


 קטע מתוך דברי הנביא ישעיהו:

 "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.   הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.   כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.   אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד. ....."
ציורי תנ"ך/  ברית שלום על פי דברי ישעיהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, יְהוָה".


ציורי תנ"ך/ "רני עקרה  לא ילדה.."[חזון ישעיהו]/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר