‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת רות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת רות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 במאי 2020

חג השבועות- ייחודו ובמה קשור לפרשת נשא?/ מאמר מאת: אהובה קליין. ציורים/ מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חג השבועות- ייחודו  ובמה קשור לפרשת נשא?
 מאמר מאת: אהובה קליין .


חג שבועות חל בתאריך: ו' בסיוון  והמקור לכך הוא: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--





ציורי תנ"ך/  רות ובועז בשדה/ציירה: אהובה קלייו(c).

בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

[כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת יום ראשון של חג הפסח] תחל  לספור שבעה  שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

[דברים ט"ז, ח- י]

 השאלות הן:

 א] במה ייחודו של החג ומהן שמותיו?

ב]  מה הקשר בין חג השבועות לפרשת נשוא?

 תשובות.

 ייחודו של חג  השבועות ושמותיו.


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

א] חג שבועות: התורה איננה מציינת את התאריך המדויק  של החג - כפי  שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג פסח וחג שבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו  סופרים שבע שבתות עד חג  שבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא  כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"

וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על  צד הפשט, לפי  שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"  וכמו שאדם מצפה  למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן להם את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו  ובעצמו מראה גדול ונורא- כפי שהכתוב  מציין:

"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת- הַקּוֹלֹת וְאֶת- הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". במעמד  נשגב זה – עם ישראל מתבקש להיות עם קדוש - כפי שהכתוב  מתאר:

"וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל- הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":[ שמות  י"ט, ג-י]

במילים אלו - מוכח: כי אלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים מעבדות- לחירות- במטרה: להעלות את עם ישראל לרמה  גבוהה בהשוואה ליתר העמים -  אלוקים  כורת עם -עם ישראל- שהם בניו , ברית- והם מקבלים על עצמם לקיים את התורה  ככתבה ולשונה - זוהי ברית נצחית - העוברת מדור לדור כפי שנאמר:

"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ב- י"ד]

קיום הברית של  קבלת התורה -   על ידי עם ישראל יגרום לו להיות מבורך לאורך כל הדרך ומנגד-  הפרת הברית, חלילה- תגרום  לאי שקט וחוסר יציבות בעם ישראל בכל ההיבטים.



ציורי תנ"ך/ ההכנות למעמד הר סיני[כיבוס הבגדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)

ג] חג הביכורים: חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים ,לפיכך – היו עולים לרגל לבית המקדש  בחג זה ומביאים ביכורים- כהודאה לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו , יש בכך הכרה- כי אין האיכר זוקף את כל התוצרת בשדהו על  עמלו- כפי שהתורה  מזהירה:  "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". [דברים ח],י"ז]

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/אישה נושאת  סל ביכורים על ראשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ צייערה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ד] חג הקציר: כפי שנאמר: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"; [שמות כ"ג, ט"ז] וכן נאמר:

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" [שם ל"ד, כ"ב]

העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ ערפה נפרדת מנעמי ורות/ ציירה: אהובה קליין (c




  ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציערה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים"

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ראשית הקציר בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c ...
ציורי  תנ"ך/  חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)

 אחת הסיבות שקוראים את  מגילת רות בשבועות- כי אף היא נחשבת  כמגילת הקציר.

 לפי שהיא  מתרחשת בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".

[שם, ב', כ"ג]

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה  פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"

כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

הקשר לפרשת נשא:



ציורי  תנ"ך/ ברכת הכוהנים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

א] לרוב, פרשת "נשא" נקראת בשבת אחר חג השבועות, מעניין,  היא  הגדולה ב- נ"ד פרשיות התורה. היא  כוללת:176 פסוקים- שמונה פעמים כמספר האותיות הא"ב – בדומה לכך ניתן למצוא גם בספר תהלים- מזמור ק"ט- הוא הארוך בק"ן המזמורים שבספר. הוא כולל:176 ומפליא הדבר שגם בתורה שבע"פ: מסכת בבא בתרא היא הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי- ומספר הדפים בה הם:176

 חז"ל מסבירים: אין זה מקרה: כי  דווקא פרשת "נשא" הארוכה במיוחד  נקראת: אחרי  חג השבועות, עם ישראל ראה את האורות  והברקים וההתרגשות במתן תורה הייתה  עוצמתית עד כי  השתוקקו במידה רבה להשביע את נפשם  -בעוד ועוד דברי תורה ואחת ההוכחות לכך: אורכה המיוחד של פרשת נשא.

ב] בחג מתן תורה עם ישראל קיבל את התורה כאיש אחד בלב אחד- כלומר כולם היו מאוחדים.

כפי שכתוב: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב].

 גם בפרשת נשא- ישנו דגש על האחדות  בנושא - ברכת הכוהנים:

מתחיל  בלשון רבים וממשיך בלשון יחיד: "כה  תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך....."

 [ במדבר ו, כ"ג]- מכאן, אם עם ישראל מתאחדים כאיש אחד בלב אחד, רק אז תחול עליהם הברכה.

 לכן במעמד הר סיני נכתב בלשון יחיד: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל"- לפי שחנו כאיש אחד בלב אחד.

 חז"ל אמרו [סוף מסכת עוקצין] לא מצא הקב"ה- כלי  מחזיק ברכה לישראל, אלא שלום, שנאמר:

"יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".[תהלים כ"ט, א]

 מכאן שעם ישראל חייב לקיים את מצוות:"... וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה". [ויקרא י"ט, י"ח]

ובאופן זה, כאשר עם ישראל מאוחדים מתוך אהבה איש לרעהו , למה הדבר דומה? למצב בו המשקה מוכנס אל חבית וחבית זו מורכבת מלוחות רבים של עצים הדבוקים ומחוברים זה לזה וכך המשקה נשמר בתוכו, לא כך יהיה כאשר ישנם סדקים בחבית- כי אז המשקה יישפך החוצה ,לכן הכלי המחזיק את הברכה לישראל- הוא השלום,

 משום כך נאמר לכהנים להגיד בלשון יחיד:

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.."במצב זה הברכה תשרה בתוך עם ישראל ולא תצא החוצה.[על פי ספר " מטה שמעון"]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על החשיבות המיוחדת  של חג זה –זמן  שבו עם ישראל  מתאחד סביב התורה- והעת היא עונת   הקציר – השדה מבורך ונותן יבולים לעם ישראל. ובזמן המקדש היו עולים לרגל להודות לה' על כל היבולים בירושלים- ומביאים ביכורים.

בעת הזאת, עם ישראל מגיע לידי הכרה: כי עליו להיות עם סגולה ולשמש אור לגויים לאורך כל הדורות.

 בתנאים אלה  הוא ראוי גם להתברך בברכת הכהנים- ברכה המופיעה בפרשת נשא. יהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדיר ולהתברך בברכת הכוהנים במהלך כל השנה:

"יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ.יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.ישָּא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם,.
 עוד מיצירותיי לפרשת נשא:


ציורי תנ"ך/ הנזיר /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הנזיר מגיש קורבן לכוהן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  קורבנות הנשיאים ביום  חנוכת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 ביוני 2019

ציור למגילת רות/ בועז ורות בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Ruth and Boaz

 "וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר.."
 [מגילת רות, ב, ח]
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 5 ביוני 2019

הדמויות המככבות במגילת רות- באור חז"ל/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 הדמויות המככבות  במגילת רות-באור חז"ל.

 מאמר מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי :


העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ ערפה נפרדת מנעמי ורות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור למגילת רות: רות ונעמי / ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים ובעז ונערו ברקע/

 ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



 מגילת רות כבר בראשיתה   מתארת לנו את מוצאה של רות:

"וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב--הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו.  וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים--מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.  וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. וַיִּשְׂאוּ לָהֶם, נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת--שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, כְּעֶשֶׂר שָׁנִים"

 [מגילת רות, א', א- ד]

א] מהי תקופת שפוט השופטים?

ב] מי היה אלימלך?

ג] רות- ובועז קווים  לדמותם.

 תשובות.

 תקופת שפוט השופטים.

תקופת שפוט השופטים- החלה  לאחר מותו של יהושע בן נון שזכה להנהיג את עם ישראל ולהכניסם לארץ ישראל. השופטים שעמדו כעת בראש העם לא   היו  בעלי סמכות של  מלוכה ,מטעם זה- מצבם הרוחני  והמדיני- של עם ישראל – לא היה יציב במיוחד.

הדבר התבטא בזלזול של העם כלפי  השופטים, לדוגמא: אם השופט היה אומר לאחד מתוך אנשי העם:" טול  קיסם מבין שינך"! - המשמעות: תתקן את החטא המסוים- המצוי אצלך ,תשובתו החצופה של  האדם הייתה: "טול קורה מבין עינך"- והכוונה : טרם תעביר עלי ביקורת על מעשיי שאתקן את חטאי,

 תתקן אתה את  חטאיך שהם קשים יותר. כמו קורה עבה.

העם, פשוט לא קיבל עליו את סמכות השופטים., לכן  גם  אם היו אנשים רמי מעלה ואיכותיים , הם סירבו לעסוק בתחום המשפט- כדי למנוע מעצמם עגמת נפש.

אך, מנגד היו כאלה שהתמנו לשופטים, אך לא נהגו ביושר. ולא שפטו משפט צדק  ואף לא ניסו לקיים פשרה בין הצדדים בדין, ולכן שרר אי שקט- בקרב העם והתרבו הסכסוכים וחילוקי הדעות בציבור.

ועם מצב כזה של אי שקט, אין זה פלא  שבסופו של  דבר- הגיע הרעב אל העם  כדברי חז"ל: "בעוון  עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין- חרב באה לעולם ובצורת באה, ואין אדם אוכלים ואינם שבעים"- לכן כתוצאה מעוות הדין  הגיע  גם הרעב.

אלימלך.

  באותה תקופה היה איש ידוע בשם: אלימלך, הוא  היה תושב ותיק בבית לחם איש גדול בתורה בעל מעלה ומכובד ועשיר- מבניו של נחשון בן עמינדב- משבט יהודה, אשתו נקראה בשם נעמי- אישה ,נאה  ונעימה בדרכיה אוספת צדקה לעניים ומרגיעה אותם  במילות פיוס ונועם, לזוג  היו שני בנים: האחד מחלון והשני- כליון- שהיו ידועים כאנשים חשובים ועוסקים בתורה.

 משמעות השם אלימלך- נבעה מתוך מחשבתו שלו שהיה חפץ שהמלוכה תהיה בידו -לפי שראה את עצמו מתאים לכך- בהיותו שייך לשבט יהודה [גור אריה יהודה- מרמז על מלוכה] והיה שייך למשפחת נחשון בין עמינדב- נשיא שבט זה. למרות שהיה סבור שממנו וזרעו יצאו מלכים- לא זכה לכך. ומדוע? היות והוא לא התחשב במצבם הקשה של עם ישראל, לא הייתה לו הידיעה שעיקר המלכות- היא לחשוב על האחר- לדאוג  במידת  הצדקה והרחמים כלפי העם- לא כן היה דוד המלך- שנבחר למלוכה- היות ודאג באחריות כלפי הצאן ועליו נאמר:

"וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ;    וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן.

מֵאַחַר עָלוֹת, הֱבִיאוֹ:    לִרְעוֹת, בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ; וּבְיִשְׂרָאֵל, נַחֲלָתוֹ.

וַיִּרְעֵם, כְּתֹם לְבָבוֹ;    וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם".[תהלים ע"ח ע-ע"ג]

אלימלך הגיע למסקנה בעקבות הרעב ששרר במקום- הדבר עשוי להשפיע על החברה לרעה ולגרום  לאי שקט שיתמלא המקום בחמס וגניבות.

 ובמיוחד חשש אלימלך שאנשים מתוך ישראל יבואו לבקש ממנו צדקה, לכן החליט לעזוב את הארץ בחשאי והגיע לארץ מואב.

 אמרו חז"ל: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו"- הכוונה: שאלימלך לא לחינם הגיע למואב שהרי גם המואבים- הם צרי עין.

חז"ל אומרים: שבאותה שעה האלוקים היה דן את העולם ולפניו היו ניצבים בית דין של מעלה- אלוקים הסתיר את אלימלך והגן עליו מפני מידת הדין – היות והיה צדיק, אך מידת הדין החמירה איתו ומיד נגזרו עליו ועל בניו מיתה.

 ועונש זה בא עליו- היות ולא דאג לישראל במצב הקשה- למרות שהיה יכול לעשות כן.  בנוסף הייתה עליו הקפדה  מהטעם שנטש את ארץ ישראל וגם לא נתן את ביטחונו בה' המפרנס כל ברייה בכל  מקום..

תחילה אלימלך נפטר ואחריו שני בניו -כי יתכן שניתנה להם אורכה- לחזור בתשובה, משלא עשו כן- גם הם מתו.

 לאחר מותו של אלימלך- נשאו בניו  נשים מואביות- את בנותיו של עגלון מלך מואב.

 מחלון נשא לאישה את רות [שמה המקורי היה: גלית] וכיליון נשא לאישה את עורפה.

 שתי נשים אלה , על אף  היותן נוכריות- היו בעלות מידות טובות. במשך תקופת נישואיהן הן למדו את אורחות היהדות, אך עדיין לא התגיירו.

 משתם הרעב בארץ, יוצאת נעמי עם כלותיה לארץ ישראל כשהן מגיעות לפרשת דרכים,  שם עורפה נפרדת מנעמי ואילו רות  דבקה בחמותה.

רות

 רות הייתה צדיקה והתקרבה אל היהדות, נעמי הסבירה לה על  הצניעות של בנות ישראל ועל שמירת המצוות, רות לא נרתעה מהדבר, ההפך הוא הנכון, היא אמרה:

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.  ַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ".

[רות א, ט"ז- י"ט] רות הסכימה לא לעבוד עבודה זרה.

ולא די בכך, אלא שרות הוכיחה גם את אהבתה  לארץ ישראל- הייתה מוכנה בסוף חייה להיקבר בארץ הקודש.  כך  התגיירה רות בפני חמותה.

 זו הייתה עונת  הקציר, רות בעלת מידות נאצלות - מחליטה ללכת לשדה ללקט שיבולים היא מודיע זאת קודם לכן לנעמי  ומשכנעת אותה שלא מכבודה ללכת לשדה בתוקף היותה אישה מוכרת וחשובה, בעוד שרות עצמה- עדיין   מואבייה אינה מוכרת לאיש ואינה חשה בושה בכך.

"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי"

.כוונתה הייתה לחפש בעל שדה שיש לו עין טובה במה שמלקטים העניים וכן אדם צדיק שעוסק גם בתורה.  רות החליטה ללקט שיבולים לפי גדר ההלכה: ב' שיבולים  בלבד.

היא מצאה שדה שבו קוצרים את התבואה ועשתה לעצמה סימנים- כדי לזכור את הדרך חזרה- על מנת שלא תשאל עוברים ושבים שמא ירבו איתה מילים והנה אלוקים זימן אותה לשדה בועז- שופט ישראל- שדה  ששם כל העובדים התנהגו  בכבוד ויושר.

כדי שלא יכשלו בה בני אדם בהיותה אישה  יפת תואר ומראה-

 רות מגיעה , תחילה לסוף השדה  בלי ללקט ורק בשובה ליקטה, היא הקפידה ללכת אחרי הקוצרים ולא לפניהם, כדי שלא יכשלו בה, ובחרה לקחת שיבולים מן ה"לקט" [שיבולים שנופלים על הקרקע בעת הקצירה ומספרם בין אחת  לשתיים] רות  הייתה מלקטת בשדה בועז במשך: ששה ימים בועז עדיין לא היה שם- היות והיה שרוי בשבעת ימי אבלות על אשתו שנפטרה. ביום השבעה  כשקם מימי האבל- הוא מגיע לשדה.

בועז.

היה קרוב משפחתו של אלימלך- היה גדול הדור- שמו המקורי היה: "איבצן"- שהיה אב צאן קדושים[עם ישראל משול לצאן] אך כינו אותו בשם "בועז"- מלשון- עוז ותעצומות-גיבור הכובש את ייצרו.

בועז היה איש צנוע ולמרות שהיה בעל שדה רחב ידיים לא נתפש במידת הגאווה  ,אלא הקדים בשלומם של הקוצרים ולא ציפה שהם יברכוהו תחילה.

"וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה"׃ [רות, ב, ד] ובכך רמז להם שלא יסתנוורו מכל השפעת סביבם, אלא המטרה  תמיד לזכור את ה' ולעמול בתורה במשך כל השנה.

 הוא גם רמז להם על מצוות: "לקט, שכחה ופאה" - להתייחס בכבוד לעניים כתוצאה מכך- השכינה תשרה עליהם ,הם השיבו באותו מטבע: "יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה"!

כוונתם הייתה:  להראות עד כמה  הם ששים לקיים מצוות אלה ובזכות המצוות האלה גם הוא יתברך כדברי חז"ל: "עשר  תעשר, בשביל שתתעשר" בכך היה גם רמז שיתברך בהקמת המקדש  ויזכה לשאת אישה שהרי  ידועים דברי חז"ל: השרוי בלא אישה –שרוי ללא ברכה" ברכתם הייתה קצרה- כדי למנוע זמן בטלה ממלאכתם  כדברי חז"ל: העוסק במלאכתו אצל אחרים, אל יאריך אפילו בדבר שלום"

 ברגע שבועז מבחין ברות שואל את נערו: "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת"?

 מיד הבחין בחכמתה של רות שליקטה  שני שיבולים בלבד- הדבר מוכיח את  הבנתה בהלכה – וגם שם לב-לצניעותה ,בזמן שמלקטת הייתה עומדת ולא מתכופפת. מלקטת היא אך ורק מההפקר.

על פי הזוהר הקדוש: בועז הבחין בעין הטובה שיש לרות וברוח הקודש ששרתה עליה.

 הוא מפתח איתה שיחה, מאפשר לה לשתות מים לבדה מהכלים כדי שלא תשוחח עם העובדים, ומגלה לה את כל הדברים הטובים שיודע עליה.

ומובא בתרגום:  שנאמר לבועז -באמצעות  קול מן השמים - שה' גזר על המואבים - לא לבוא בקהל ה' ,אך הגזרה חלה רק על הזכרים ולא על הנשים. בתום שלושה חודשים הייתה רות יכולה להינשא כבר לבועז כי גיורת צריכה להמתין שלושה חודשים- כדי שתהיה-

ראויה לנישואין. סוף טוב  הכל טוב- רות נישאת לבועז- וזוכה  לברכת הזקנים:

"יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם" [ רות ד, י"א]

 בועז ורות זכו לבן בשם  עובד ועובד  הוליד את ישי ,ישי הוליד את דוד- הוא: דוד המלך, אשר נולד ונפטר בחג השבועות.

 עוד  מיצירותיי לחג השבועות:

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
ציור לחג השבועות/ אישה נושאת ביכורים על ראשה/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c



ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ ראשית הקציר בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ההכנות לחג מתן תורה במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ מתן  תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציור לחג השבועות/ קישוט בית הכנסת לכבוד- חג מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מנהג מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשת השבוע בשבת:

פרשת: נשא.
ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן,שש עגלות צו של הנשיאים/ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]
ההפטרה:
[שופטים  י"ג[
 תיאור- הולדת שמעון הגיבור:

הנה קטע מההפטרה:

".. וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר, וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה.  וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל".


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר