‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת רות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת רות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 31 במאי 2022

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נשא ,חג השבועות ומגילת רות- מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי   לפרשה ולחג השבועות.



ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ


ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]

  monk / painter, Ahuva Klein (c)] [oil on canvas 




ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את הארון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)


Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז, ג]




ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



יצירותיי בנושא: חג השבועות ומגילת רות.


ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ )   



ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"



ציורי תנ"ך/ הגבלת העם סביב הר  סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׂ)



ציורי תנ"ך/ משה והלוחות בידיו - לעיני עם ישראל




פרשה  נשא -  היא הפרשה הארוכה  ביותר בתורה, בעיקר בשל התיאור המפורט של מתנות הנשיאים שהביאו לחנוכת  המזבח במדבר.

היא גם כוללת את הציווי למשה בנושא ברכת הכוהנים - כלשון הכתוב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  כד יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם".  [במדבר ו', כ"ב-   כ"ז]

פרשת נשא נקראת צמוד לחג השבועות - היא הגדולה בפרשיות התורה וכוללת בתוכה ; 176 פסוקים . בדומה לכך  ניתן לקרוא את פרק קי"ט בתהלים הוא גם הארוך ביותר בספר ומספר הפסוקים בו  גם : 176 ומעניין במיוחד לגלות כי בתורה שבעל פה - מסכת בבא בתרא שהיא המסכת הגדולה ביותר במסכתות הש"ס  שבתלמוד הבבלי והיא כוללת גם  176 דפים.

השנה - עם צאת השבת אנו  חוגגים את חג השבועות - הבא עלינו לטובה וחג זה שהוא אחד משלושת הרגלים. חל בתאריך: ו' בסיוון  והמקור לכך הוא:

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".  [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

חג השבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום הביכורים"

בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות

מגילת רות  מתארת את מה שארע בתקופת השופטים, אלימלך שהיה גר בבית לחם בתקופת הרעב בארץ , נוטש את המקום ועובר לגור בשדה מואב יחד עם אשתו ושני בניו ,שם אשתו: נעמי. שמות בניו: מחלון וכיליון.

כאן חז"ל דרשו את אלימלך לגנאי: ואמרו: אלימלך גדול הדור היה וגם עשיר ואת הארץ נטש מסיבת קמצנותו , לא היה מעוניין לפרנס את העניים- באזור מגוריו -  והפיל את העניין על  לבם של עם ישראל.

ארץ מואב שוכנת  למזרח  ים המלח.

בהמשך -המגילה מתארת את מה שאירע לאלימלך ובניו:  אלימלך נפטר ושני בניו נשאו נשים מואביות .שם אחת: עורפה ושם השנייה: רות. הם המשיכו לגור שם עשר שנים וכעבור תקופה זו ,שני בניה של נעמי נפטרו. נעמי  מחליטה לשוב  אל ארץ יהודה:

בתחילה שתי כלותיה מתלוות אליה , אך  נעמי מפצירה בהן שתשובנה לבתיהן, עורפה אומנם נפרדת ממנה, אך רות נשארת אתה ומתלווה אליה כפי שנאמר:

"וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.  וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ.  וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ:  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.  בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.  וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.  וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם; וַיְהִי, כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי? " [מגילת רות  א', י'- י"ט]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת נשא לחג שבועות?

ב] מי הייתה רות - ומהי גדולתה?

ג] מדוע  נוהגים לקרוא את מגילת רות, דווקא בחג השבועות?

תשובות.

הקשר בין פרשת נשא למגילת רות.

ישנן כמה נקודות משותפות:

א] חז"ל סבורים: שאין זה מקרה שפרשה כה  ארוכה נקראת בצמוד לחג השבועות - - חג מתן תורה. חז"ל הורו לנו  לחבב תמיד את התורה ולהרגיש כאילו ניתנה לנו ממש עכשיו ,כפי שנאמר: "בכל יום תהיה בעינך  כחדשה" [מסכת  ברכות ט', ע"ב] אך ככל שעם ישראל  קרובים לחג מתן תורה - חשים ברעב להשביע נפשם – בתורה הקדושה -  במידה יתרה  ואחת ההוכחות לכך: היא אורכה של פרשת נשא .

ב]  רבי חנוך צבי לוין מסביר: הרי ידוע שאהרון הכהן היה "אוהב שלום ורודף שלום" כפי שנאמר במסכת אבות [א', י"ב] את המידה הטובה הזו הנחיל אהרון לבניו ולדורות הבאים.

לכן ה' ציווה שאהרון ובניו יברכו את עם ישראל. כדי שיהיו בעלי מידה  טובה- של אהבת איש  את רעהו - ובאופן  זה יהיו  כל  שבטי ישראל מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

 מטעם זה: בזמן שהכוהנים עולים לדוכן אומרים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה"

במצב זה היו שרויים עם ישראל בזמן שקיבלו את התורה לרגלי הר סיני.

ההוכחה לכך שנאמר בזמן מתן תורה: "וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". [שמות י"ט, ב]

נאמר על עם ישראל בלשון   יחיד:"ויחן"-  ולא נאמר בלשון רבים: "ויחנו" מכאן שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד.

רות - וגדולתה.

רות - כלתה של נעמי עומדת במבחן הנאמנות  כלפיה ושומרת  לה אמונים. איננה מוכנה לעזוב את  נעמי , למרות הפצרותיה- והטעם הוא:

היא מעוניינת להתחבר לעם היהודי.

רות מוכנה רק להידבק אל נעמי  באומרה:

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".

על פי דעת מקרא: השיחה בין נעמי לכלותיה נאמרות בלשון שירה, היינו: בצלעות מקבילות ומילים חוזרות ולשון נופל על לשון.

לפנינו  דמויות אציליות של כלה וחמותה , ובניגוד לכך שיש והיחסים בן הכלה לחמותה - אינם נחמדים - הרי כאן הכלה נאמנה לחמותה גם אחרי מות בעלה. היא נשבעת שלא תעזוב אותה עד יומה האחרון.

המסקנה העולה מן המגילה: שהכלות - בקשו ללכת עם נעמי במטרה שתוכלנה להקים את שם המתים , אך נראה שנעמי חששה שהן לא  תוכלנה להינשא בארץ ישראל, לכן ניסתה לדבר על ליבן לשוב לשדי מואב. עורפה השתכנעה מדברי  נעמי ושבה אל ארצה. אולם מנגד - רות דבקה בנעמי בעמה ובאלוקי ישראל- באומרה:

" כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.  .."

מגילת רות נקראת דווקא בחג השבועות.

שתי הכלות המואביות - מצטרפות  אל נעמי אך נעמי מעוניינת להגיע למולדתה בגפה , בדרך עורפה נוטשת, (מעניין כי שמה מרמז על דרכה -היא מפנה עורף לנעמי) אך לעומתה - רות דבקה בה ואומרת לה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" [מגילת רות  א, י"ז]

על כך אמרו  חז"ל :כי יש לקרוא את מגילת רות: "ללמדך כמה שכר טוב  יש לגומלי  חסדים". בהמשך כתוב: "ותלכנה שתיהן"[רות א, י"ט]

על כך אומר רש"י: "כיוון  שרות  החליטה להתגייר השווה אותה הכתוב לנעמי- מכאן ניתן ללמוד עד כמה חביבים הגרים על ה'.

כל האירוע התרחש: "בתחילת קציר שעורים "- והדבר מתאים להפליא- לחג הקציר.

לפי המסורת , ידוע כי דוד המלך נפטר בחג השבועות - דוד היה הנין של רות.

רות המואבייה התגיירה וקבלה על עצמה את היהדות בדומה לעם ישראל שקיבלו עליהם את התורה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כי  קיים קשר בין פרשת נשא לחג השבועות, חג השבועות נקרא גם בשם: חג מתן תורה - הרי פרשת נשא היא הארוכה ביותר בחומש במדבר וככל שעם ישראל קרב לחג השבועות חש את הצימאון למידה יתרה של לימוד התורה - גם ברכת כוהנים המסמלת אחדות ואהבת ישראל - מאפיינת את מעמד הר סיני - לפי שכל העם קיבל את התורה - כאיש אחד בלב אחד, במגילת רות  מתגלית לעיננו רות המואבייה שהייתה מוכנה לקבל את התורה כולה ולהתגייר בניגוד לעורפה.

לכן זכתה לנין : דוד המלך.

היות ודוד המלך נולד בחג השבועות וגם נפטר בחג השבועות - - לכן יש הנוהגים לקרוא את ספר תהלים בחג .

מה יפים דברי דוד המלך על התורה הקדושה באומרו: "תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ;    עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי."  [תהלים י"ט, ח]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רוּת וְנָעֳמִי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

רוּת וְנָעֳמִי

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מְגִלָּה עֲתִיקַת יוֹמִין

 דְּבַשׁ וְחָלָב נֹפֶת צוּפִים

 מְגֻלְגָּלִים בָּהּ סוֹדוֹת וְרָזִים

 פּוֹקַחַת אוֹר עֵינַי הַלּוֹמְדִים.

 

 רוּת וְנָעֳמִי פּוֹסְעוֹת יַחְדָּיו

 עַתָּה נוֹטְשׁוֹת שְׂדֵי מוֹאָב

 אַהֲבָתָן אֵיתָנָה  נְטוּלַת גִּיל

 שִׂיחָתָן מְרַתֶּקֶת מִלּוֹת שִׁיר.

 

 עָרְפָּהּ נוֹטֶשֶׁת  מַפְנָה עֹרֶף

 רוּת נֶאֱמָנָה אֲצִילַת נֶפֶשׁ

 אֶל נָעֳמִי מִתְלַוָּה בִּדְבֵקוּת

 לַתּוֹרָה עוֹרֶגֶת בִּמְסִירוּת.

 

יוֹצֵאת לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה

בְּלֵב וּבַנְּשָׁמָה נְחוּשָׁה

לְהִתְחַבֵּר  לְעַם יִשְׂרָאֵל

הַזּוֹכֶה בְּאַרְצוֹ לְהִתְנַחֵל.

 

הַשְּׁתַּיִים  לְבֵית לֶחֶם מַגִּיעוֹת

שִׁבּוֹלִים בְּקָמָה מְחוֹלְלוֹת

מֵרוּת  עֲתִידָה לָצֵאת מַלְכוּת

בַּעֲבוּר  מַאֲמַצֶּיהָ לְלֹא לֵאוּת.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת מְגִלַּת רוּת.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 27 במאי 2020

חג השבועות- ייחודו ובמה קשור לפרשת נשא?/ מאמר מאת: אהובה קליין. ציורים/ מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חג השבועות- ייחודו  ובמה קשור לפרשת נשא?
 מאמר מאת: אהובה קליין .


חג שבועות חל בתאריך: ו' בסיוון  והמקור לכך הוא: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--





ציורי תנ"ך/  רות ובועז בשדה/ציירה: אהובה קלייו(c).

בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

[כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת יום ראשון של חג הפסח] תחל  לספור שבעה  שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

[דברים ט"ז, ח- י]

 השאלות הן:

 א] במה ייחודו של החג ומהן שמותיו?

ב]  מה הקשר בין חג השבועות לפרשת נשוא?

 תשובות.

 ייחודו של חג  השבועות ושמותיו.


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

א] חג שבועות: התורה איננה מציינת את התאריך המדויק  של החג - כפי  שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג פסח וחג שבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו  סופרים שבע שבתות עד חג  שבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא  כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"

וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על  צד הפשט, לפי  שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"  וכמו שאדם מצפה  למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן להם את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו  ובעצמו מראה גדול ונורא- כפי שהכתוב  מציין:

"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת- הַקּוֹלֹת וְאֶת- הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". במעמד  נשגב זה – עם ישראל מתבקש להיות עם קדוש - כפי שהכתוב  מתאר:

"וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל- הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":[ שמות  י"ט, ג-י]

במילים אלו - מוכח: כי אלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים מעבדות- לחירות- במטרה: להעלות את עם ישראל לרמה  גבוהה בהשוואה ליתר העמים -  אלוקים  כורת עם -עם ישראל- שהם בניו , ברית- והם מקבלים על עצמם לקיים את התורה  ככתבה ולשונה - זוהי ברית נצחית - העוברת מדור לדור כפי שנאמר:

"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ב- י"ד]

קיום הברית של  קבלת התורה -   על ידי עם ישראל יגרום לו להיות מבורך לאורך כל הדרך ומנגד-  הפרת הברית, חלילה- תגרום  לאי שקט וחוסר יציבות בעם ישראל בכל ההיבטים.



ציורי תנ"ך/ ההכנות למעמד הר סיני[כיבוס הבגדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)

ג] חג הביכורים: חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים ,לפיכך – היו עולים לרגל לבית המקדש  בחג זה ומביאים ביכורים- כהודאה לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו , יש בכך הכרה- כי אין האיכר זוקף את כל התוצרת בשדהו על  עמלו- כפי שהתורה  מזהירה:  "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". [דברים ח],י"ז]

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/אישה נושאת  סל ביכורים על ראשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ צייערה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ד] חג הקציר: כפי שנאמר: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"; [שמות כ"ג, ט"ז] וכן נאמר:

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" [שם ל"ד, כ"ב]

העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ ערפה נפרדת מנעמי ורות/ ציירה: אהובה קליין (c




  ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציערה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים"

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ראשית הקציר בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c ...
ציורי  תנ"ך/  חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)

 אחת הסיבות שקוראים את  מגילת רות בשבועות- כי אף היא נחשבת  כמגילת הקציר.

 לפי שהיא  מתרחשת בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".

[שם, ב', כ"ג]

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה  פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"

כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

הקשר לפרשת נשא:



ציורי  תנ"ך/ ברכת הכוהנים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

א] לרוב, פרשת "נשא" נקראת בשבת אחר חג השבועות, מעניין,  היא  הגדולה ב- נ"ד פרשיות התורה. היא  כוללת:176 פסוקים- שמונה פעמים כמספר האותיות הא"ב – בדומה לכך ניתן למצוא גם בספר תהלים- מזמור ק"ט- הוא הארוך בק"ן המזמורים שבספר. הוא כולל:176 ומפליא הדבר שגם בתורה שבע"פ: מסכת בבא בתרא היא הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי- ומספר הדפים בה הם:176

 חז"ל מסבירים: אין זה מקרה: כי  דווקא פרשת "נשא" הארוכה במיוחד  נקראת: אחרי  חג השבועות, עם ישראל ראה את האורות  והברקים וההתרגשות במתן תורה הייתה  עוצמתית עד כי  השתוקקו במידה רבה להשביע את נפשם  -בעוד ועוד דברי תורה ואחת ההוכחות לכך: אורכה המיוחד של פרשת נשא.

ב] בחג מתן תורה עם ישראל קיבל את התורה כאיש אחד בלב אחד- כלומר כולם היו מאוחדים.

כפי שכתוב: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב].

 גם בפרשת נשא- ישנו דגש על האחדות  בנושא - ברכת הכוהנים:

מתחיל  בלשון רבים וממשיך בלשון יחיד: "כה  תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך....."

 [ במדבר ו, כ"ג]- מכאן, אם עם ישראל מתאחדים כאיש אחד בלב אחד, רק אז תחול עליהם הברכה.

 לכן במעמד הר סיני נכתב בלשון יחיד: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל"- לפי שחנו כאיש אחד בלב אחד.

 חז"ל אמרו [סוף מסכת עוקצין] לא מצא הקב"ה- כלי  מחזיק ברכה לישראל, אלא שלום, שנאמר:

"יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".[תהלים כ"ט, א]

 מכאן שעם ישראל חייב לקיים את מצוות:"... וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה". [ויקרא י"ט, י"ח]

ובאופן זה, כאשר עם ישראל מאוחדים מתוך אהבה איש לרעהו , למה הדבר דומה? למצב בו המשקה מוכנס אל חבית וחבית זו מורכבת מלוחות רבים של עצים הדבוקים ומחוברים זה לזה וכך המשקה נשמר בתוכו, לא כך יהיה כאשר ישנם סדקים בחבית- כי אז המשקה יישפך החוצה ,לכן הכלי המחזיק את הברכה לישראל- הוא השלום,

 משום כך נאמר לכהנים להגיד בלשון יחיד:

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.."במצב זה הברכה תשרה בתוך עם ישראל ולא תצא החוצה.[על פי ספר " מטה שמעון"]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על החשיבות המיוחדת  של חג זה –זמן  שבו עם ישראל  מתאחד סביב התורה- והעת היא עונת   הקציר – השדה מבורך ונותן יבולים לעם ישראל. ובזמן המקדש היו עולים לרגל להודות לה' על כל היבולים בירושלים- ומביאים ביכורים.

בעת הזאת, עם ישראל מגיע לידי הכרה: כי עליו להיות עם סגולה ולשמש אור לגויים לאורך כל הדורות.

 בתנאים אלה  הוא ראוי גם להתברך בברכת הכהנים- ברכה המופיעה בפרשת נשא. יהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדיר ולהתברך בברכת הכוהנים במהלך כל השנה:

"יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ.יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.ישָּא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם,.
 עוד מיצירותיי לפרשת נשא:


ציורי תנ"ך/ הנזיר /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הנזיר מגיש קורבן לכוהן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  קורבנות הנשיאים ביום  חנוכת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר