‏הצגת רשומות עם תוויות לוט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לוט. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 בנובמבר 2017

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציור מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)


Biblical paintings

Lot sits at the gate of Sodom

 "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט..."

[בראשית  י"ט, א]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

פרשת וירא,מדוע ישב לוט בשער סדום?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא -  מדוע ישב לוט בשער סדום?

מאת: אהובה קליין.


ציורים מתוך פרשת וירא:




ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)








ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].



ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/לוט ובנותיו/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)







ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


אחד הנושאים בפרשה: מהפכת סדום ועמורה. הכתוב מתאר תחילה את בוא המלאכים אל לוט ,להודיעו על העונש הקרב ובא בשל חטאם של אנשי המקום.

"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.  וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם..." [בראשית י"ט, א-ב]

 השאלות הן:

א] מי היו המלאכים ומדוע התעכבו ?

ב] מדוע ישב לוט בשער סדום ?

תשובות.

המלאכים ,שליחותם וזהותם.

רש"י מסביר: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה": מתוך שלושה מלאכים שהגיעו  תחילה אל אברהם, נותרו שני מלאכים בלבד, מלאך אחד להשמיד את סדום, מלאך שני להציל את לוט, וזה המלאך שבא תחילה לרפאות את אברהם, מכאן אנו למדים: כי לכל מלאך  ישנה שליחות אחת, רפואה והצלה –היא שליחות אחת ,מנגד המלאך שבא לבשר לשרה על הולדת יצחק, היות וסיים את שליחותו - הלך לו לדרכו ולא לקח חלק בהפיכת סדום ועמורה.

בהמשך שואל רש"י: הרי כאשר המלאכים באו תחילה אל אברהם נאמר:

"... וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו". כלומר , הם נקראים "אנשים" [בראשית י"ח, ב] ואילו כאן אצל לוט נאמר:" וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה"?

התשובה באמצעות שני פירושים.

א] אומנם מלאכים היו באמת, אך אצל אברהם כאשר הייתה שכינה עמהם הרי כתוב שם: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה," – הם נקראו "אנשים" היות וחשיבותם בטלה כלפי השכינה.

ב] אברהם היה בעל מעלה גדולה יותר לעומת לוט והמלאכים היו רגילים לבוא אליו ממש כמו אנשים. ואילו אצל לוט שהיה בדרגה נמוכה יותר הכתוב קורא להם: "מַּלְאָכִים"

לרש"י קשה: מדוע המלאכים התעכבו בהליכתם מחברון לסדום הרי  הם שהו אצל אברהם בחצות היום - באמצע היום כפי שכתוב:" כְּחֹם הַיּוֹם"

גם אם הסעודה  התארכה ,הרי נותרו עוד לפחות חמש שעות עד בוא הערב. אם כן מדוע לא הזדרזו לבצע את שליחותם מיד?

אלא, מסתבר: שמלאכים אלה,  מלאכי רחמים היו ולכן לא התלהבו  למהר להביא את העונש, אלא המתינו לאברהם אבינו שיתפלל על אנשי המקום שמא יוכל ללמד עליהם - דברי זכות ובכך לבטל את הגזירה.

רבינו בחיי מסביר באופן שונה: על דרך הפשט, אצל אברהם המלאכים נקראים: "אנשים"- לפי שכאשר משתלחים אל בני אדם ומשתדלים  בענייניהם, הכתוב מכנה אותם בשם: "אנשים", אך לאחר שכבר ביצעו את  שליחותם-שוב נקראים: "מלאכים"- היות וחזרו למעלתם הראשונה.

רבינו בחיי מבהיר: כי אצל אברהם נאמר: שהוא רץ לקראתם  לפי שראה אותם באופן ברור,  היות והדבר התרחש בבוקר- כחום היום, אבל אצל לוט שהמלאכים הגיעו בשעות הערב, לוט לא הבחין בהם, אלא כאשר היו ממש קרובים אליו, לכן נאמר עליו:" וַיָּקָם לִקְרָאתָם"

אור החיים שם את הדגש לזמן שבאו המלאכים אל לוט: בערב- והטעם הוא: כדי למצוא  הכנה ללוט להכניסם ובכך לזכות בהצלתו, וגם אם נאמר[ בבראשית רבה פ"ג] כי בזכות אברהם לוט ניצול, היה צורך למצוא גם ללוט איזוהי זכות, לפי שאם מלאכים אלה היו מגיעים ביום ,אפשר שאנשי המקום הרשעים, לא היו מניחים  ללוט להכניס את המלאכים לביתו.

לוט הכיר שהם משרתי עליון  עוד בהיותו בקרבת אברהם לכן נאמר: "וירא" מסר נפשו עליהם על בני העיר-"וַיָּקָם לִקְרָאתָם"

לוט יושב בשער סדום.

רשי" אומר על המילים: "וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם", פירושו - שופט, ולא נאמר "יושב" עם האות וו מכאן שלוט לא שימש כשופט קבוע ,אלא באותו יום נתמנה על ידי  אנשי העיר שישמש שופט עליהם.

רש"ר- הרב שמשון רפאל הירש -  מסביר: ישיבה בשער העיר לא נועדה לפשוטי העם, אלא רק מלכים היו "יושבים בשער",

כמו שנאמר: "וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה, אֶל-שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב"

 [שמואל-ב, י"ט,]

"וַיִּשְׁמַע עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי-נָתְנוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ, אֶל-הַבּוֹר; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן".[ירמיהו ל"ח, ז]

אפשרות נוספת: אנשים העוסקים בעניינים ציבוריים רשמיים דוגמת בועז:               "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁב" [מגילת רות ד, א]

"ישב  בשער" כמו שרבותינו אומרים:[בראשית רבה נ, ג] שררה ציבורית גבוהה שלוט שימש בה בעירו.

מוסיף ואומר רש"ר: "שער" - משמש תמיד כניסה ציבורית לקהל האנשים הבאים בתוכה.

"ב"שער" היחיד נוהג למצוא את השלמת צרכיו ה"שער"- הוא אב ליתום, אח לבודד, עיניים לעיוור, עזרה לכושל וכן הלאה, מטרות שהן מעבר להישג ידו של היחיד ,ניתן להשיגן בעזרת הציבור המאוחד" האחריות של הציבור להשלים את היחיד.

לגבי שעת בוא המלכים מסביר רש"ר: הערב הוא זמן שהדברים מתחילים לא להיות ברורים ונעשים מטושטשים, החשכה  נוהגת  את כל הספק ולא ניתן להבחין בה דבר.

לגבי ישיבתו של לוט בשער אומר רש"ר: באותו יום התרחש משהו בלתי רגיל בסדום -התמנה איש זר לשופט, כאן הייתה ללוט שעת כושר להוכיח את התנגדותו לסעיף הראשון שבספר חוקי סדום, בו נאמר : כי ישנו איסור להכניס אורחים, כמובן שעד אותה שעה היה יודע לוט -כחכם  ונבון  לא להעלות את הנושא.

על פי התנהגות זו של לוט ניתן לראות את המצב אותו תיאר  אברהם אבינו: דמות הצדיק  בסדום. המעז לתת דוגמא להנהגה נכונה  לעיני כול.

"וירא לוט"- על כך אומר רש"י: לוט למד את הכנסת האורחים מאברהם ,כפי שנאמר :"ולפי שנתחבר לוט לאברהם למד הכנסת אורחים" [תנחומא י"א]

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן ללמוד מהפרשה: כי לכל מלאך ישנה שליחות אחת ומכאן ניתן להסיק שגם לכל אדם יש שליחות משלו שעליו למלא אותה בנאמנות.

לוט היושב בשער סדום ביום בו הגיעו שני המלאכים, ניסה למלא שליחות בנוסף  להיותו שופט  באופן זמני, הוא  ניצל את ההזדמנות למחוק מספר החוקים של אנשי סדום הרשעים- את האיסור על הכנסת אורחים, ומצווה זו למד מאברהם ובכך הוכיח שיש לו זכות וגם מטעם זה ניצל ממהפכת סדום ועמורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט בשער סדום/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט בשער סדום.

שיר מאת: אהובה קליין©

רקיע עוטה  מרבד עננים

החמה כובשת  לפתע פנים

בתום חומו של יום

לוט בשער סדום.



עיניו ישקיפו למרחקים

גוונים באופק מרתקים

כהרף עין אותו מפתיעים

זוג מלאכים צחורים מגיחים.





חיש יקום ממקום מושבו

לעבר האורחים ישיח ליבו

יתחנן אליהם במילות בקשה

הטו אוזניכם אלי באהבה.



מפציר אני בכם:

סורו לבית עבדכם

לינו רחצו רגליכם

והשכמתם והלכתם לדרככם.

הערה: השיר בהשראת פרשת וירא [חומש  בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 Biblical paintings

Avraham and his entire family go to Canaan

" וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן".
[בראשית ,י"ב, ד- ו]העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בנובמבר 2016

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה בתום המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישכם אברהם בבוקר אל- המקום אשר -עמד שם את פני ה': וישקף על- פני סדום ועמורה ועל כל פני הארץ הכיכר וירא והנה עלה  קיטור הארץ כקיטור הכבשן"

[בראשית י"ט, כ"ח]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.

העלאת תמונות

Biblical paintings by  Ahuva Klein-

Abraham looks at Sodom and Gomorrah at the end of destruction

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 26 באוקטובר 2015

פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


ציורים מתוך פרשת וירא:





ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]









ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)








ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]







בפרשה זו מתארת התורה  את הפיכת סדום ועמורה  והצלת לוט ובנותיו:

"ויהי בשחת אלוקים את ערי הכיכר ויזכור אלוקים את- אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט: ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנותיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנותיו" [בראשית י"ט, כ"ט- ל"א]

השאלות הן:

א] מדוע נענשו אנשי סדום ועמורה בעונש כה קשה?

ב]  באיזו זכות ניצל לוט מהעונש?

ג]  מה ניתן ללמוד על אופיו של לוט?

תשובות.

חטאם ועונשם של אנשי סדום ועמורה.

החטא מתואר על ידי אלוקים: "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי - רבה וחטאתם כי כבדה מאד : ארדה נא ואראה כצעקתה הבאה אליי עשו כלה ואם לא אדעה". [שם י"ח, כ' כ"א]

על פי רש"י- חטאם  הולך ומתרבה.

"כצעקתה"- על כך שני פירושים:

א] המילה: "כצעקתה"- נאמרה בלשון יחיד - היות והיא כוללת חמישה כרכים כמדינה אחת,

ב] חז"ל אמרו: כי יש כאן רמז לצעקתה  של נערה שאנשי סדום הרגוה במיתה משונה מפני שנתנה מזון לעני. [סנהדרין ק"ט:]

רבינו בחיי אומר: כי אנשי סדום היו  רשעים  גמורים. הם היו שייכים לדור הפלגה שאמרו: "הבה נבנה  לנו עיר ומגדל"      [שם, י"א, ד]  היו בהם כל המידות הרעות, ורז"ל אמרו: שאנשי סדום היו  רעים בממונם כמו שכתוב: "ורעה עינך באחיך האביון" [דברים ט"ו] וחטאים היו בגופם, שופכי דמים וחוטאים גם למקום. אבל חטאם הגרוע היה : אי מתן עזרה לעניים ואי התחשבות במצבם, זו ממש אכזריות.     והשאלה  היא : מדוע הקב"ה החמיר עם אנשי סדום במיוחד ,הרי ברור שהיו עוד אומות שחטאו כמותם ולא נענשו בחומרה כזו? ומה גם, שאברהם הצדיק שהיה בו שורש האמונה, היה יכול להחזירם בתשובה והתשובה עולה על הכול. אלא שסדום הייתה שייכת לארץ ישראל וארץ ישראל היא בעלת  מעלת קדושה ואין בכוחה לסבול  עוברי עבירה, היא פשוט מקיאה אותם. ועל כן, עונשם היה כה  חזק.                          

עונש זה שימש גם כתמרור אזהרה לעם ישראל העתידים לרשת את ארץ ישראל שידעו :כי אם   לא ילכו בדרך התורה – מיד הארץ תקיא אותם בדומה  לאנשי סדום ועמורה.                                     

לכן הזכיר משה רבינו בסוף ימיו לעם ישראל את חורבן סדום ועמורה-  מהטעם שאם יחטאו ולא ישמרו את מצוות התורה תחרב הארץ, כפי שכתוב: "גופרית ומלח שרפה כל ארצה.."[דברים כ"ט]

ועל דרך הקבלה: אנשי סדום  כפרו בקב"ה ממש כאנשי העיר שבנו את המגדל לכן כתוב: "וירד ה' " לפי שהראה להם את כוחו. ויש כאן ירידה ממידת הרחמים למידת הדין. 

הרמב"ן אומר: כי זעקת סדום ועמורה-  היא  זעקתם של העשוקים שסבלו מזרוע הרשע של אנשי המקום.

הצלתו של לוט.

הכתוב מציין: "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט"[שם י"ט, כט]

  רש"י שואל: מדוע נאמר: "ויזכור אלוקים את אברהם" ?,הרי היה ראוי לציין :"ויזכור אלוקים את לוט"? אלא, היות ולוט     עשה טובה לאברהם בהיותם במצרים, כאשר אמר אברהם על שרה- כי אחותו היא, לוט שמר את הדבר ולא גילה זאת ,לכן ה' גמל אתו טובה  והציל אותו מתוך ההפיכה.[ב" ר]

רבינו בחיי מפרש: כי  לוט ניצל בזכות אברהם שאלמלא אברהם, הרי לוט היה נשאר עדיין בחרן, אבל הוא התלווה אל אברהם, כפי שהכתוב מתאר: "וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט". 

על כך אומרים רז"ל: "מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ואפילו היו בתוך התיק מעות מצילין אותו לכבוד הספר, או לכבוד התפילין".         וזאת ללמדנו: כי אשרי הצדיקים ואשרי הדבקים בהם.

בדומה למה שנאמר על נח: "ויזכור אלוקים את נח ואת  כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה"

וראיתי פירוש נפלא בספרו של הרב  אליהו שלזינגר שליט"א - " אוצר התורה"-  בו הוא מביא חידוש של   "בעל חידושי הרי"ם ,זי"ע: תפקידו של המלאך גבריאל היה להפוך את סדום ועמורה, אם כך מדוע התלווה לשני מלאכים נוספים-מיכאל ורפאל תחילה לאברהם, ומדוע המלאך מיכאל שבישר לשרה על הולדת יצחק- התלווה אל המלאך גבריאל כדי להציל את לוט? וכי חסרים מלאכים נוספים לשליחות זו בשמים? מתברר שלוט ניצל בזכות דוד המלך שיצא דרך רות המואבייה. בגמרא , מסכת יבמות מתנהל ויכוח בין דואג האדומי לאבנר בן נר בנוגע לשאלה: אם דוד המלך מותר לבוא בכלל בקהל ה' שהרי יצא מרות המואבייה, שאול המלך שאל את אבנר בן נר -שר צבאו: האם דוד המלך אכן ראוי להיות מלך בישראל? מיד שאל דואג האדומי שהיה אויבו המושבע של דוד: "עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לא, שאל עליו אם ראוי לבוא  בקהל אם לאו, מאי טעמא?- דקאתי מרות המואבייה". עליהם הזהירה התורה: "לא יבוא עמוני ומואבי  בקהל ה'.." על דבר אשר  לא קדמו אתכם בלחם ובמים"

"אמר לו אבנר, תנינא: עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית" ולכן רות המואבייה היא מותרת לבוא בקהל ה' והטעם שדרכו של איש לקדם בלחם ומים ולא דרכה של אישה, כי אישה מקומה בבית וההוכחה -כאשר באו המלאכים לשרה, הם לא ראו אותה ולכן שאלו: "איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל" מכאן ההוכחה: שנשים אינן יוצאות החוצה לקדם את הבאים מטעמי צניעות. ולכן מואביות ועמוניות מותרות לבוא בקהל ה' ומכאן שגם דוד ראוי לכך, לכן המלאך מיכאל הלך להציל את לוט ,כי ראה במו עיניו ששרה אינה בחוץ. באותו רגע נפסקה ההלכה על ידי אברהם אבינו בבית דין של מטה שאין נשים דרכן לצאת. ומכאן שרות המואבייה  מותרת לבוא בקהל ה' ולכן לאחר ששמעו המלאכים: מיכאל וגבריאל את פסק ההלכה הלכו לסדום, האחד להפוך את סדום ועמורה והשני להציל את לוט ובנותיו בזכות שדוד המלך ייצא ממנו.

הגר"פ פרידמן  אומר : כי ידוע מהזוהר הקדוש, ששבעה רועים קמו להנהיג את עם ישראל: אברהם ,יצחק, יעקב, משה, אהרון יוסף ודוד. לכן כאשר באו המלאכים לבשר לשרה שתלד בן, כבר באותו העת הקב"ה עשה הכנה כדי שדוד המלך -הרועה האחרון יוכל לבוא בקהל ה' . שעתיד הוא  לצאת מלוט ויוכל לבוא בקהל ה', ומכאן רמז נפלא בתהלים, שדוד המלך אומר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" [תהלים קט"ז, י"ג] "אשא"- ראשי תיבות="איה שרה אשתך"

לוט והתנהגותו.

כבר בפרשת, לך- לך נוכחנו לדעת כי לוט לא שם את הדגש  על חינוך ילדיו, הוא היה אדם גשמי מאד ודאג לעושרו ולא התחשב בכך  שהסביבה בכיכר הירדן סמוכה לאנשי סדום הרעים והחטאים.

אדם שדואג לחינוך ילדיו , ראשית דואג לסביבה טובה שבה ישנה חברה השמה את הדגש על מידות טובות ודרך ארץ. גם המריבה בין רועי לוט לרועי אברהם הוכיחה, כי לוט עוסק בגזל בזמן שרועיו פולשים לשדות זרים.

כאשר המלאכים באו אל לוט ואנשי סדום הצטופפו סביב ביתו מנער ועד זקן ותבעו לראות את המלאכים, ענה להם לוט:   "הנה נא לי שתי בנות אשר לא- ידעו איש אוציאה- נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעינכם.." [שם י"ט, ח]

רבינו בחיי אומר: התנהגות זאת של לוט שהיה מוכן לפייס את אנשי המקום בהפקר בנותיו- מוכיחה על רוע לבו  ועל כך  דרשו רז"ל: שבנוהג של עולם אדם מוכן למסור את נפשו למען שלום בנותיו ועל אשתו והורג, או נהרג, ולוט מוכן למסור את בנותיו שיתעללו בהן, אמר לו הקב"ה: "לעצמך אתה משמרן"

רש"י   מציין את ההוכחה שלוט אהב מאד את ממונו,

הראיה לכך: כאשר לוט נתבקש על ידי המלאכים להזדרז,  הוא מתמהמה , מתוך  רצון להציל את ממונו ואת רכושו.

לסיכום לאור האמור לעיל: אנשי סדום ועמורה לא זכו למחילה בשל רשעותם הנוראה, אך לוט זכה להיגאל בזכות נאמנותו לאברהם, בזכות אברהם עצמו שהדריך אותו בקרבת הבורא. ובזכות דוד המלך שיצא ממנו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט ובנותיו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט ובנותיו/ שיר מאת: אהובה קליין©


לוט ובנותיו במנוסה

לראשיהם מרחפת עננה

נפשם מהמהפכה ממלטים

בציווי פקודת מלאכים.

 

לא קלה דרכם

כאיילה יאיצו רגלם

סלעים אבנים ומהמורות

כמיהה לשלווה וישועות.

 

לוט  שוחה במחשבות

צאן רכוש וממונות

בנותיו תומכות ידיו

חוששות לעולם שחרב.

 

רוח חמה נושבת

בבגדי הנסים אוחזת

הבנות  שואבות פתרונות

לצמיחה  בשרשרת הדורות.

הערה: השיר בהשראת פרשת וירא[חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

ציורי תנ"ך/לוט משקיף על כיכר הירדן/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת לך- לך]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת- עמורה כגן-ה' כארץ מצרים בואכה צוער"
[בראשית י"ג,י]


הטכניקה: שמן על בד.





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical painting


By Ahuva Klein



Lots overlooking the Kikar Jordan










*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 באוקטובר 2015

פרשת לך-לך,על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ "לך-לך" ציווי ה'  לאברהם/ ציירה: אהובה  קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





פרשת לך- לך , פותחת  את תולדות אבותינו - אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות  עשר  פרשיות עד סוף חומש בראשית.

בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמוד רבות על אופיו: לראשונה לוט מוזכר בסוף  פרשת  נח: "ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט" [בראשית י"א, כ"ז]

ובהמשך התורה מתארת: "וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו  עד חרן וישבו שם:"

לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.

בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

השאלות הן:

א] על מה נחלקו רועי לוט  ורועי אברהם?

ב] מדוע לוט בחר להתיישב  דווקא בכיכר הירדן?

תשובות.

המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.

רש"י  מדגיש: כי כל עושרו של  לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.

עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

על כן , רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י  נותן הסבר  נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.

חז"ל  מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם  לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי  והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות  גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם  לשבת יחדיו בארץ.

מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל  לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"

רש"י  מביא על כך שני פירושים:

א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.

ב] מדרש אגדה: חז"ל  דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.

לוט ובחירתו בכיכר הירדן.

אברהם מציע פתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:





ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה: ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני  שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו": [שם י"ג, ח-י"ב]

רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של  לוט, בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו  וסייע ללוט  כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:

"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]

לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד, הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב  למאכל"[שם ,ב, ט]

האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.

רש"י אומר: על המילים: "בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה – הייתה עד העיר צוער, זהו לפי פשוטו.

לפי מדרש אגדה: סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו  פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]

לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.

ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר: אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]

לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.

הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי  סדום:

א]רעים – בגופם

ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]

 ג]"לה' מאד "- למרות שהכירו בבורא עולם-  היו מתכוונים למרוד בו.

ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא  לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה: "ושם רשעים יירקב" [משלי י, ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע  גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את  סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.

עוד מוסיף רש"י :כי כל עוד לוט  היה בקרבתו  של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.

רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים  ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.

ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".

כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.

מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה, במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר