‏הצגת רשומות עם תוויות כותונת פסים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כותונת פסים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 14 בדצמבר 2022

פרשת וישב- היבט על שיטת החינוך בבית יעקב./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב - היבט על שיטת החינוך בבית יעקב.

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו פותחת בתולדותיו של יעקב  כאשר סוף, סוף אחרי תקופה ארוכה בחרן- זוכה לשבת בארץ כנען כדברי הכתוב:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". [בראשית ל"ו א'-ו']

השאלות הן:

א] במה היה ייחודו של יוסף- ומדוע לא היה אהוב על אחיו?

ג]  מהו ההיבט החינוכי על דרכי החינוך בבית יעקב?

תשובות.

יוסף – ייחודו וסיבת שנאת אחיו אליו.

נאמר:"וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ".

רש"י  מביא מדרש אגדה: נאמר:' אלה תולדות יעקב, יוסף'-לומר שעיקר תולדותיו של יעקב- הוא יוסף ומדוע הכתוב קושר את כל תולדות  יעקב ביוסף?  על כך -כמה סיבות:

א] כל עיקר-רצונו  של יעקב- שלא עבד אצל לבן, אלא במטרה לנישואין עם רחל וזאת כדי  להקים ממנה בן. ולכן נמצאו שאר התולדות בזכות יוסף.

ב] היה דומה יוסף לאביו מאד –כלומר- זיו איקונין-אור צורת פני יוסף ממש דומה לפני יעקב.

ג] כל מה שאירע ליעקב –אירע גם ליוסף. כמו שיעקב היה שנוא על עשיו- יוסף  היה שנוא על אחיו.

עשיו השתוקק להרוג את יעקב ואילו אחי יוסף, רצו להרוג את יוסף.....[ ועוד דברים משותפים המופיעים בבראשית- רבה].

רש"י מתייחס למילים :"וְהוּא נַעַר"-למרות שהכתוב מציין את גילו: "בֶּן- שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה ",יוסף היה עושה מעשה נערות מסלסל בשערו ומיפה ומקשט את עיניו- במטרה שיראה יפה.

יוסף היה רגיל  לשהות עם בני בלהה ובני זילפה.

הסיבה הייתה: מפני שאחי יוסף היו מבזים אחים אלו והיו ממעטים בכבודם היות והיו הם בני השפחות.

ויוסף מטעם זה - היה מתחבר אליהם ומקרב אותם אליו. נאמר:

"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה"-על כך אומר רש"י: כי יוסף לא המציא דברים מליבו על אחיו ,אלא כל מה שהיה נראה לו רע אצל אחיו בני לאה- היה מספר לאביו, כגון: שהם אוכלים אבר מן החי.[איסור אכילת בשר- כאשר הבהמה עדיין בחיים].

ועוד שבני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם בשם: עבדים ועוד שהם חשודים על כך שעוברים על איסור עריות.

כנגד שלושת דברים אלה נענש יוסף: יוסף גם נמכר לעבד-כפי שכתוב: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ;    לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף".[תהלים ק"ה, י"ז]

כנגד דברי יוסף על אחיו שהם חשודים על העריות-  נענש   באמצעות אשת פוטיפר:

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי". [להלן , ל"ט, ז]

ועל כך שחשד בהם שאוכלים אבר מן החי, נענש כדברי הכתוב:

"וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם".

[להלן ל"ז,ל"א]

גם אם דברי יוסף היו נכונים על אחיו ,בכל זאת ,היו אלה דברים רעים שיצאו מפי יוסף אל אביו.

הרשב"ם מסביר :מה היו הסיבות לשנאת אחי יוסף כלפיו.

א] יוסף לא רצה להתיידד אם האחים האלה שאיתם עבד במרעה הצאן.

ב] הוא הביא את דיבתם רעה  על האחים שאיתם עבד בשדה.

ג] אביו זיכה את יוסף ביחס מיוחד- שלא זכו לו יתר אחיו- בני לאה..

הרי הוא זכה לכותנת פסים.

על פי  דברי הכתוב: האחים הגבירו את שנאתם אל יוסף בעבור סיפור חלומותיו.

הגר"א [ הגאון רבנו אליהו מווילנא] אומר על:

"וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".  יש לבאר על פי מה שנאמר   במסכת ברכות [סד, א] "הנפטר מחברו אל יאמר לו: לך בשלום, אלא: לך לשלום, שהרי יתרו אמר למשה: לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לאבשלום: לך בשלום

[שמואל-ב, ט"ו, ט'] הלך ונתלה"  זהו שאמר הכתוב דהשבטים שהיו שונאים את יוסף". "וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". 

היבט - על החינוך בבית יעקב.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מדגיש את השוני בין יוסף לשאר אחיו:

יוסף הוא נער שהתבגר ללא אם ,או אח, כל האחרים גדלו בתוך חברת אחים תחת כנפי אם והשפעתה ואהבתה-  מנגד יוסף היה בודד, אמו- רחל נפטרה  כשהיה עדיין צעיר- הוא לא הרגיש נח להיות בחברת אחיו בני לאה ולכן נמשך להיות בחברתם של בני השפחות.

לעומת בני השפחות - ליוסף היו תכונות של מנהיג  לעתיד.

הוא התחבר לבני השפחות- שאולי היו נכנעים לפניו ויתכן שהיו מחניפים אליו.

הייתה לו קצת גאווה ותחושת התנשאות.

מבחינה חינוכית אין מקום לניגודים כאלה בבית יהודי!

אלא מה שחשוב- רגש החובה, ההשתעבדות המשותפת להידבק באלוקים והעבודה הרוחנית הזאת בתוך המשפחה יש בה להשוות את כל הניגודים.

"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו—"למרות החסרונות שהיו לו ,היו ליוסף תכונות לא של אישיות רגילה - וישראל [לא יעקב] ראה בו את בחיר בניו-

"כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ"; הוא ראה את עצמו "ממשיך את חייו "ביוסף", הוא ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים- וכותונת הפסים היוותה אות הצטיינות שבאה לייחד את יוסף  כפי שנבחר למען שליחות מיוחדת.

רש"ר מגיע למסקנה: כי יעקב טעה בכל התנהלות הדברים שלא נעשו בחכמה.

יעקב היה חייב לדחות את הדיבה הרעה שיוסף הוציא מפיו על בני  לאה.

גם כאשר מעניקים יחס מיוחד לאחד מבני המשפחה הדבר גורם לכך השפעות מזיקות.

דווקא שיוסף לא היה אהוב על אחיו והביא  עליהם תוכחות מרובות- דווקא הוא היה הבן שאותו העדיף אביהם.

הניגוד של אהבת האב אל יוסף  - גרמה לשנאת האחים.

התוצאה הייתה שהאחים לא הצליחו לשאת את דיבורו הידידותי של יוסף, שהרי במקום שהכל מתנהל  באופן ידידותי- כל האווירה מתנהלת כראוי.

אך כאשר היחסים מתוחים בתוך המשפחה- אז מקפידים על הכל ועוד במיוחד

כאשר הצד השני מנסה לדבר באופן ידידותי.

ה"נתיבות שלום" שואל: כיצד יתכן שיעקב העניק יחס מיוחד ליוסף- הרי כל השתלשלות מכירת יוסף נבעה מאהבתו המיוחדת אליו והאם באה התורה לדבר בגנותו של יעקב? ועתה שואל ה"נתיבות שלום" מדוע היה צריך יוסף לספר את חלומותיו לאחיו- האם להגביר את השנאה אליו?

ותשובתו: שכל השפע לכלל ישראל נשפע באמצעות הצדיק יסוד עולם- יוסף. שעל ידי שמתחברים לצדיק יסוד עולם -עם ישראל  מקבל מה' שפע של ברכות הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. כי באמצעותו יורד השפע הרוחני שיחושו את הקרבה לקב"ה והלב יהיה פתוח לתורה ועבודה. וזו הייתה כוונתו של יעקב שרצה ללמד את שאר אחיו  כי אליו יש להיות נכנעים ומחוברים כי בדרך זו יוכלו לקבל את שפע הברכה מה' לכן אהב ישראל  את יוסף מכל בניו.

הוא תיאר לעצמו שהם צדיקים קדושים ובוודאי יבינו את אהבתו אל יוסף, לכן עשה יעקב  ליוסף כותונת פסים- שהיה מסמל- לבוש גדלות כדי להורות להם שיוסף, הוא המנהיג  ואליו הכל צריכים  להיות קשורים על מנת שעל ידו ירד שפע רב מאלוקים על כלל ישראל.

חשוב להתייחס לדברי חז"ל:

חז"ל  במדרש תנחומא אומרים מסר חשוב מאד:

"לכו חזו מפעלות אלוקים, נורא עלילה על בני אדם, אמר ר' יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת "ידוע תדע"-

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" [בראשית  ט"ו, י"ג]

" והביא עלילה לכל דברים אלה, כדי שיאהב יעקב את יוסף, וישנאוהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצריימה"

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד ראשית :כי יוסף היה  בעל אישיות ייחודית עם כישרון מנהיגות שזכה לצאת מאפלה לאורה וזאת למרות חסרונותיו- כדוגמת כל בן אנוש.

ומאופן החינוך של יעקב נלמד: כי אין להקדיש תשומת לב ייחודית לילד אחד במשפחה-אלא יש לאהוב ולחנך את כל בני המשפחה באופן שווה, להתחבר לקב"ה ולקיים את מצוותיו, אך הדבר הבולט בפרשה: לאלוקים שרביט בידו וכל העולם מתנהל-לפי  רצונו הבלעדית.,  ועל פיו יישק דבר:

"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם." [משלי י"ט, כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ויוסף/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ויוסף

מאת : אהובה קליין(c)

יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו

 בִּקֵּשׁ שַׁלְוָה , הִבִּיט סָבִיב

בָּנָיו אֶת הַצֹּאן רוֹעִים

אֵי שָׁם שִׁירַת חֲלִילִים.

 

יוֹסֵף נַעַר מַחֲמַדִּים

אַהֲבַת חַיָּיו - בֶּן זְקוּנִים

רוֹעֶה מִתְרוֹעֵעַ עִם אֶחָיו

בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת מְקָרֵב אֵלָיו.

 

אָבִיו  מְלַמְּדוֹ פִּרְקֵי תּוֹרָה

תַּלְמִיד חָכָם מֵפִיץ אוֹרָה,

דִּיבַּת אֶחָיו מֵבִיא רָעָה

אוֹי לְאוֹתוֹ הֶרְגֵּל נוֹרָא.

 

יַעֲקֹב מַאֲזִין לוֹ בְּחִבָּה

מַרְעִיף עָלָיו גַּלַּי אַהֲבָה

כְּיָם תָּכֹול רְחַב יָדַייִם

מִמַּעֲמַקִּים,  עַד שָׁמַיִם.

 

לוֹ  הֵכִין  כְּתֹונֶת פַּסִּים

שְׁזוּרִים - סוֹדוֹת וְרָזִים

הָאַחִים בּוֹ מְקַנְּאִים

לְשָׁלוֹם אֵינָם מְדַבְּרִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת "וַיֵּשֶׁב" [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 בנובמבר 2021

פרשת וישב- כותונת הפסים- מה טמון בה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב - כותונת הפסים - מה טמון בה?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

 ציורי תנ"ך/ יעקב  יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) 


ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו פותחת בפסוקים:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". [בראשית   ל"ז, א- ה]

השאלות הן:

א] מדוע התורה מונה את תולדות יעקב מיוסף ולא מראובן שהיה הבכור?

ב] מה טיבה של כותונת הפסים - שתפר יעקב ליוסף?

תשובות.

התורה מונה את תולדות יעקב ויוסף.

נאמר: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.."

ה"נתיבות שלום" מסביר: חז"ל כבר הקשו שהתורה הייתה צריכה להתחיל עם ראובן ! אם כן, מדוע נאמר: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.."?

על פי - דברי מדרש רבה [פד, ה]: "כך אמרו חכמים אלה  תולדות יעקב יוסף, התולדות הללו לא באו ,אלא בזכותו של יוסף ובשבילו, כלום הלך יעקב אצל לבן? אלא בשביל רחל. התולדות האלה היו ממתינות עד שנולד יוסף כפי שנאמר בפסוק [בראשית ל]  "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף" כיון שנולד שטנו של אותו רשע [ הרשע הוא עשיו ]

יוסף היה שטנו של  עשיו; "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" [בראשית ל', כ"ה] , את מי מורידים למצרים? את יוסף ומי דואג לכלכלת האחים?- יוסף ,וכאשר בני ישראל יצאו ממצרים נקרע הים בזכות מי? בזכות יוסף כמובן.                                            גם הירדן לא נקרע, אלא בזכות יוסף,  שראה את ארונו של יוסף מובא לארץ.

בנוסף, אומר  ה"נתיבות שלום" : גם שני חלומותיו של יוסף - החלום האחד:  אחד עשר  האלומות של האחים משתחווים לאלומתו.

החלום השני: השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו - מרמזים על מידת היסוד שהייתה ליוסף - לפי שמידה זו, היא למעלה מכל המידות והמדרגות וכל המידות תלויות בה.

לאור ההוכחות  הנ"ל - ניתן ללמוד כי המילים: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.." נאמרו- כי קיומם של תולדות יעקב היה על ידי יוסף.

על דרך זו ישנו מדרש: אמר ר' לוי משל לנפח שהייתה חנותו פתוחה באמצע פלטיא  [העיר]  ופתח בנו חנות בצד השני מעבר לכביש וראה חבילות,  חבילות של קוצים, נכנסו לעיר [ראה הרבה עגלות עמוסות קוצים נכנסות לרחוב בו היו החנויות שלו ושל בנו ] אמר [האב]: אנה יכנסו כל החבילות הללו? [היה מודאג שהעגלות האלה יסתמו את המעבר ברחוב] והיה שם פקח אחד, אמר לו: מאלו אתה מתיירא? [מאלה אתה פוחד?] גץ אחד משלך וגץ אחד [ניצוץ של אש] משל בנך ואתם שורפים אותם כולם"  [ניצוץ של אש מחנותך וניצוץ של אש מחנות בנך וכל העגלות עמוסות הקוצים עולות באש]

כפי שנאמר: ""וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ," [עובדיה  א, י"ח]

רש"י סבור: כי כאשר ילדה רחל את יוסף, ביקש יעקב מלבן שישלח אותו משם - לפי שיוסף הוא שטנו של עשיו, וכאשר נולד יוסף. יעקב בטח בה' ורצה לשוב לביתו - מהטעם שכבר לא היה מתיירא מעשיו אחיו.

רבי מנחם מנדיל מרימינוב אמר פעם לחסידיו: כי כל אדם מישראל נקרא: בשם "יעקב" ועל כל אחד ואחד - אומרת התורה: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.." ומה הן  ה"תולדות"? שכל יהודי לא יעמוד במקום אחד אלא יוסיף בהתמדה- תורה ומצוות ומעשים טובים, וילך מחיל אל חיל בעבודת ה' - היות ועמידה אחת במקום אחד- גורמת לנסיגה - ובמקום שאין התקדמות- שם חלה, חלילה, ירידה.

כותונת הפסים.

רש"י מסביר: בשני אופנים:

א] כותונת זו הייתה  מצמר מובחר רך ונקי, ובדברי חז"ל- ניקרא בשם: "כלי מילת"[מסכת שבת  ל] בלשון המקרא: נקרא "פסים"- כמו שנאמר במגילת אסתר  [א', ו'] – "חור כרפס ותכלת" ובגמרא מפורש: [מגילה י"ב]  "כרפס כרים של פסים"- לבישת כותונת זאת מסמלת דרך של חשיבות,  כמו כותונת הפסים המוזכרת אצל מעשה של תמר ואמנון [שמואל-ב, י"ג, י"ח] שם נאמר: "ועליה כותונת פסים כי כן תלבשן [תלבשנה] בנות המלך" – זהו לפי פשוטו של מקרא.

ב] מדרש אגדה: דורש את האותיות של המילה: "פסים"- רמז למה שמתרחש עם יוסף בעתיד: על פי ראשי תיבות: נמכר לפוטיפר, נמכר לסוחרים, לישמעאלים ונמכר למדיינים.

רבינו בחיי  מביא כמה פירושים.

א] זה היה  בגד מעולה – כמו שכתוב: "וכותונת תשבץ" [שמות כ"ח] ועניין זה גרם לקנאה מצד האחים, ומעניין זה דרשו חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם את בנו בן הבנים"

הכותונת הזאת הייתה אחת מהסיבות הראשונות שבעטיה נתגלגלו למצרים לצורך שיעבוד ויותר מאוחר- מות עשרת  הרוגי מלכות, "כי כן –הגוף -  כותונת הנפש"

ב] במדרש נאמר על בגד הפסים: "משום שהכותונת הייתה גדולה ומכסה את שתי ידיו".

ג] פסים- על שם שהטילו ביניהם [גורלות] באיזו מיתה ימיתו  אותו מתוך ארבע מיתות בית דין.

וההוכחה, שנאמר: "ויתנכלו אותו להמיתו" ומכוון שהם מכרו אותו הטילו פיס ביניהם, מי  יוביל את הכותונת לאביהם ולבסוף נפל הפיס על יהודה, כמו שנאמר בכתובים: "הכר נא" [בראשית ל"ח]הכר נא למי החותמת. באותו רגע כאילו פסקו חייו של יעקב ,לכן פסקו חיי בניו מן העולם - הכוונה לער ואונן - כפי שנאמר בירמיהו: "ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם אחריהם"

ד] יעקב פסק ליוסף סוד- כ"ב אותיות. הכוונה שיעקב הלביש את יוסף כ"ב אותיות – חכמה שלמד מפי שם ועבר.

ה"כלי יקר" מביא הסבר מעניין: לאחר שראובן בלבל את יצועי אביו, יעקב לקח ממנו את הבכורה והעבירה ליוסף ולכן תפר לו כותונת פסים לפי -  שהעבודה בבכורות-היה הבכור כהן לאל עליון ולכן התקין גם ליוסף בגד שמטרתו - כבוד ותפארת הדומה לבגדי כהונה – שהרי לכוהנים היה בגד מכובד ומשובץ אבנים. אולי גם מסיבה זו נאמר על יוסף:" בן זקונים" כאילו היה הזקן והבכור מכל בניו. לכן אחיו אמרו לו:"המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו"- היות והבכור נוטל פי שניים בכל אשר מגיע לו ואף לו מיועדת הבכורה, כמו שנאמר: "ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז"- הכוונה מלכות.

לפי הרב שמשון רפאל הירש: זה היה בגד מיוחד שהיה לו עיטור בקצוות,  עיטור שנעשה בכל בגד - כדי  לציין את חשיבות האישיות.

 כותונת הפסים הייתה - אות הצטיינות - שבאה לייחד את יוסף - כמי שנבחר לשליחות מיוחדת.  יעקב אהב את יוסף מכל בניו למרות חסרונותיו- כי היו לו תכונות של אישיות בלתי רגילה.

ישראל - לא יעקב - ראה ביוסף את בחיר בניו - היות והיה בן זקונים  כי הוא ראה בו אחד שממשיך את חייו ביוסף ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים.

"אמר ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה: צריך אדם שלא לשנות [להפלות] בן בין בניו, שעל ידי כותונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף -נאמר:" וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ" [להלן ל"ז, ד']

"בעל טורים"  מביא כמה פירושים - הנה כמה מהם:

א] "פַּסִּים"- בגימטרייא עולה= קץ וכאן רמז לו שעל ידו ירדו למצרים וישתעבדו בניו [שבת י'] והקב"ה יחסר מניין ק"ץ מן השעבוד [ב"ר, צ"א, ב]

ב] פסים לשון- פסו [תהלים י"ב, ב]- תמו-[שם  ע"ג, י"ט] שעל ידו מת קודם לאחיו [מסכת ברכות נ"ה]

ג] פסים- שגרם פיוסים בינו ובין אחיו. [ ב"ר, פ"ד, ח]

חז"ל אומרים במדרש תנחומא:"לכו חזו אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו" אמר ר' יודן: היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת: "יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם.." והביא עלילה לכל דברים אלה, כדי שיאהב יעקב את יוסף, וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידהו מצרימה"

עוד אומרים חז"ל: "וישלחהו מעמק חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים את מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך" יעקב כפוי לעשות את מה שהוא עושה ,אך אין בכך הוכחה על שלילת הבחירה!

על פי דברי  המהר"ל ניתן ללמוד מסר לדורות: עד כמה הקנאה והשנאה בין האחים מקושרת עם גלות מצרים - והדבר חייב לשמש לקח לכל הדורות.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כי יוסף  היה החוליה המשמעותית  בתולדות יעקב לכן נאמר: "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.." ולא הוזכר בראשונה ראובן הבכור, כל אהבתו המיוחדת של יעקב ליוסף והענקת כותנת הפסים- גרמה לקנאה ושנאה מצד האחים - כאן טמונה כל התגשמות הנבואה שהבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים: "וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה" [בראשית ט"ו, י"ג]

יפים דברי שלמה המלך: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם." [משלי י"ט, כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר