‏הצגת רשומות עם תוויות יצחק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יצחק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 בדצמבר 2019

ציורי תנ"ך/ עבדי יצחק מבשרים על באר המים ליצחק/ אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-Itzhak's slaves tell him about finding a well

 "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, מָצָאנוּ מָיִם". [בראשית כ"ו, ל"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

פרשת תולדות- יצחק ובארות המים- רמז לאחרית הימים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות - יצחק ובארות המים - רמז לאחרית הימים.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)



"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד:ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה ויקנאו אותו פלישתים"
[בראשית כ"ו,י"ג]

ציורי  תנ"ך/ קנאת הפלישתים ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש  ציד/ ציירה: אהובה קליין (c)

''
ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) 


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




התורה  מתארת כיצד  מגיע יצחק לגרר  - בעקבות הרעב בארץ וחופר שם בארות, כולל  בארות שנסתמו על ידי הפלישתים:  "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו.  וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.  וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.  וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.  וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל-תִּירָא, כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.  וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט- שָׁם, אָהֳלוֹ; וַיִּכְרוּ-שָׁם עַבְדֵי-יִצְחָק, בְּאֵר. ,,,,,,,,וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל- אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".   [בראשית  כ"ו, י"ח- ל"ג]

השאלות הן:

א] יצחק חפר בארות ,מדוע הפלישתים סתמו אותם?

ב] מה  משמעות  שמות הבארות שיצחק חפר?

תשובות.

חפירת בארות המים.

 רבינו בחיי מביא כמה פירושים:

א] הבארות  נחפרו עוד בזמן אברהם אבינו בגרר - במטרה להשקות את השדות, כדי לגדל שם יבולים, משראו זאת הפלישתים שהמים משמשים לגדולי היבולים בשדות, מתוך קנאה, הלכו וסתמו את הבארות. אבל יצחק שוב חפר בארות אלה והתגבר עליהם וקרא לבארות באותם שמות שגם אביו קרא להם ובכך זכה לכבד את אביו - אברהם.

מדגיש רבינו בחיי : כי יצחק לא רצה לשנות  את שמות הבארות ודבר זה נחשב לו לזכות ומכאן יש ללמוד: שאל ישנה אדם מדרך אבותיו, ואולי כשכר על זה - גם שמו של יצחק לא השתנה מעולם , הוא נקרא:  יצחק לאורך כל ימי חייו.

ב] רבינו בחיי טוען: כי יש הסוברים כי הבארות הללו- הם רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם- כי הם היו  מוכנים בקלות לקבל שוב את האמונה באל אחד-דוגמת הבארות שהם  קלים לקבלת המים  ואילו פתיחת הלב הסתום באמונה הכתוב יכנה זאת  בשם "חפירה" והכוונה שהפלישתים ,מתוך קנאה, סתמו את אמונתם של אנשים אלה -  אשר בעקבות זאת  סרו מן הדרך וזו הכוונה שהם סתמו את הבארות בעפר , שסתמו את ליבם והשיבו אותם לדרכם הקלוקלת. וזאת תחת החכמה והדעת שאברהם  מילא אותם בתקופתו. הם עשו זאת מתוך קנאה, הכתוב מכנה את  המילה "עפר" כהצעה רעה, וכאשר בא יצחק -הצליח להחזיר למוטב את אותם אנשים שהתרחקו מן האמונה, לכן נאמר:

"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת- בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו".

כלומר לחפירת הבארות הייתה מטרה רוחנית.

יש האומרים: כי יצחק חפר בארות מים ובאותו זמן היו מתאספים שם אנשים  ובדרך זו  היה מפיץ את האמונה  באל אחד וכך למעשה המשיך עם דרכו של אברהם אביו.

על פי הפירוש: "בכורי אביב" ישנו הסבר – מדוע הפלישתים  סתמו את הבארות?

התורה  באה ללמדנו בתיאור זה  כי במעשיהם של  צדיקים, אשר פעלו במו ידם וחפרו את המקום-השרו על הסביבה הזו קדושה עליונה, אין ידיים זרות יכולות לשלוט על המקום  ולהכחידם מן העולם. לכן, היות ואת הבארות חפרו "עבדי אביו" ולא אביו  עצמו- לכן הצליחו הפלישתים להרוס. כך גם אצל יצחק, כל עוד שהיו חופרים "עבדי יצחק" היו הפלישתים רבים על זכותם לבארות  אלה.  אולם  כאשר יצחק חפר את הבאר  השלישית בעצמו- שוב לא רבו עליה.

הסיבה: בפעולותיו של יצחק אין שליטה לאיש !

כאשר יצחק עובר לבאר שבע ומקים שם מזבח כמו שנאמר: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט- שָׁם, אָהֳלוֹ"  באופן זה קידש את המקום על ידי קדושתו העליונה ,הדבר גרם לכך שהפלישתים לא   הזיקו לו למרות שעבדי יצחק  חפרו שם באר ולא הוא בעצמו וזאת מפני מעלת המקום.

אלשיך אומר: כי אבימלך היה מדרבן שנאה כלפי יצחק - היות ורצה להיפטר ממנו , שלח את עבדיו  לסתום את הבארות. כדי שיצחק יבין בעצמו את הרמז שאינו רצוי שם ויצא את הארץ!

משמעות שמות הבארות.

הרמב"ן סבור: שחפירת הבארות -הם  רמז על העתיד.

מהטעם: רמז לבית המקדש לפי שנאמר: "כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה.: שבאר מים חיים- רמז לבית מקדש .

לבאר הראשונה  קרא :"עשק"- רמז לבית ראשון שנתעשקו  עמנו ועשו איתנו כמה  מחלוקות וכמה מלחמות  עד שהחריבו את בית המקדש.

 לבאר השנייה קרא: "שטנה" וכאן זה רמז לבית שני :שנאמר: ו"ּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ‍ִם"׃ [עזרא ד', ו] שם זה היה קשה יותר מהשם הראשון של הבאר. כי  בית שני נחרב וגם עם ישראל גלה מארצו.

הבאר השלישית- עליה לא רבו, כמו שנאמר: וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת"-ובאר זאת שלא רבו עליה- היא כנגד: הבית השלישי לעתיד  לבוא, שנאמר:

"וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת" [יחזקאל מ"א, ז]

בית שלישי יבנה בע"ה- ללא ריב והקב"ה ירחיב גם את גבולנו - כפי שנאמר: "כִּי-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ,.."- והמשמעות היא: שה'  ירחיב את גבולנו והדבר יעשה ללא ריב.

רבינו בחיי מביא מדרש יפה: נאמר על דוד המלך:

 "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד". [שמואל-ב, ה, ז], "מפני מה נקראת על שמו של בשר ודם? אלא לפי שהיה גלוי וידוע לפני מלך  מלכי המלכים הקב"ה- שבשר ודם בונין אותה ובשר ודם מחריבים אותה- לכך נקרא על שמו של בשר ודם, אבל לעתיד לבוא- היא נקראת על שמו יתברך שנאמר:

"וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל- מְנַאֲצָיִךְ; וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה, צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל". [ישעיהו ס, י"ד]

ה"כלי יקר" סובר: כי בית המקדש השלישי יבנה על ידי מלך המשיח לפי שנאמר עליו:

"לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל - כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ.." [ישעיהו ט, ג]

כי  בימיו יהיה שלום ואמת - לכן נקרא רחובות - כי ירחיב ה' את גבולות עם ישראל.

על הבאר האחרונה המוזכרת בפרשה זו  מסופר כי עבדי יצחק מבשרים לו:   "מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

רש"ר מסביר: אברהם קרא למקום ההוא: באר שבע ויצחק קרא שם לבאר: "שבעה"- וזאת לזכר השבועה שנשבעו שם, או מהטעם ששם נגלה אליו ה' כמקיים את בריתו בעניינים ארציים מוחשיים שהיווה נקודת פסגה בחיי יצחק. על בסיס שני אירועים אלה העיר שהוקמה באזור זה- קיבלה את שמה:

 באר שבע.

לסיכום, לאור האמור לעיל: בארות המים שנחפרו – מרמזות – על בתי המקדש    ראשון ,שני ושלישי –לעתיד לבוא.

ולשבחו של יצחק יאמר : כי המשיך את דרכו של אברהם בהפצת האמונה.

האגדה מספרת על יצחק: כאשר מלאו לו שבעים וחמש שנה אמר בליבו: עד כה ה' היה בעזרי בזכות - אבי אברהם הצדיק, אבל כעת שנפטר, בזכות מי אני אזכה בכל הטוב? אז הופיע לפניו  אלוקים ואמר לו: שהוא יגן עליו וציווה  עליו שימשיך לגור בארץ ישראל ועליו מוטל להמשיך להפיץ את האמונה לסביבתו וילמד אותם לאהוב את העבודה ולשנוא את הבטלה, ואכן יצחק מילא את ציווי ה' וזכה להצלחה גדולה  לכל אשר פנה.

יהי רצון  שנתמיד ללכת בדרכי אבותינו ונזכה במהרה לגאולה שלמה-ולבניין הבית השלישי.

 כפי שנאמר:

"וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה". [ישעיהו ס"ו, כ"ג]

ההפטרה:
 מלאכי א,
קטע מתוך ההפטרה:

"מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה, אֶל-יִשְׂרָאֵל, בְּיַד, מַלְאָכִי.  אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב.   וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.   כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת--כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָם.   וְעֵינֵיכֶם, תִּרְאֶינָה; וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל יְהוָה, מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל.  בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו; וְאִם-אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם-אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי, וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת-שְׁמֶךָ.  מַגִּישִׁים עַל-מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל, וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ; בֶּאֱמָרְכֶם, שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא.   וְכִי-תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע, וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע; הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת.   וְעַתָּה חַלּוּ-נָא פְנֵי-אֵל, וִיחָנֵּנוּ; מִיֶּדְכֶם, הָיְתָה זֹּאת--הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.   מִי גַם-בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם, וְלֹא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם; אֵין-לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּמִנְחָה, לֹא-אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.   כִּי מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְעַד-מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, וּבְכָל-מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי, וּמִנְחָה טְהוֹרָה:  כִּי-גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יצחק ובארות המים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יצחק ובארות המים


שיר מאת: אהובה קליין ©


יצחק בן אברהם

איש תמים וחכם

בעל ערכי מוסר

עת רעב ישב בגרר.



הבטחות מבורא עולם

ברכות כמרחבי הים

לגור בארץ המובטחת

ליהנות מאדמה פורחת.



בארות סתומות חפר

הסיר מתוכם עפר

קרא להן שמות:

בהן גנוזים אוצרות.



עשק,שטנה ורחובות

צופנים לישראל גדולות

בית מקדש ראשון ושני

במהרה בימינו בית שלישי!


 הערה: השיר בהשראת: פרשת  תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 22 באוקטובר 2018

פרשת וירא- מה הקשר בין צחוקה של שרה- לעתיד עם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא - מה הקשר בין צחוקה של שרה - לעתיד עם ישראל?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן


/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת וירא,  שלושת המלאכים באים אל אוהל אברהם ושרה ומבשרים  להם על הולדת הבן -  בגילם המופלג וכך הכתוב מתאר לנו את הבשורה המשמחת: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ? וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.  וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו.  וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים.  וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה - לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי.  הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה בֵן.  וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי צָחָקְתְּ". [בראשית  י"ח, ט-ט"ז]

בהמשך כאשר הבשורה התגשמה- כהבטחת המלאכים הכתוב מתאר: "וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים.  וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק.  וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים.  וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי.  וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו. [בראשית כ"א, ב-ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן בישרו המלאכים על הולדת הבן לאברהם ושרה?

ב] כיצד הגיבה שרה לשמע הבשורה?

ג] מה הייתה  תגובתה  בתום לידת יצחק וברית המילה?

תשובות.

בשורת לידת יצחק.

על פי רש"י:

למעשה, שלושה מלאכים הגיעו אל בית אברהם: כל מלאך ושליחותו המיוחדת.  מלאך אחד - בא לבשר לשרה על הולדת הבן, המלאך השני - להפוך את סדום ועמורה . השלישי - בא לרפאות את אברהם שהיה ביום השלישי למילתו. ומדוע באו שלושה מלאכים דווקא?

על כך התשובה: "שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות"

רש"י  מאיר את עינינו- על סמך התבוננותו במילה::" אֵלָיו"  שבטקסט המקראי  הניקוד מעל האותיות מרובה על האותיות עצמן, חוץ מהאות- ל  - שאין מעליה ניקוד ,לכן יש לדרוש את צירוף האותיות המנוקדות ואז  מתקבלת המילה: "אֵיו", מכאן, שלא רק שאלו את אברהם -היכן  שרה  נמצאת?  אלא שאלו גם את שרה : היכן אברהם?   וזוהי מידת דרך ארץ:  שהאורח ידרוש בשלומם של בעלי הבית המארחים אותו ויפנה לאיש וישאל על  אודות האישה ויפנה לאישה וישאלו על שלומו של  האיש.

מוסיף רש"י על סמך המקור: [מסכת בבא מציעא] חז"ל סבורים: כי מלאכי השרת היו יודעים היכן שרה נמצאת, אלא שעשו זאת - כדי להראות ששרה הייתה אישה  צנועה ואיננה נראית לעיניהם והמטרה בזאת הייתה: כדי לחבב את  שרה על בעלה שיעריך את צניעותה הרבה.

דרך נוספת לפרש:

ב] אמר רבי יוסי בר חנינא שאלו את אברהם: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"?- זאת במטרה -  לשלוח לה - לטעום מכוס של ברכה [הכוונה לכוס היין שמברכים עליה ברכת המזון] ועל שאלה זו השיב להם אברהם: "הִנֵּה בָאֹהֶל", כלומר: התכוון להגיד להם - שהיא  צנועה ויושבת באוהל.

ממשיך רש"י בהסברו: המלאכים מודיעים: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" מהי המילה "כעת"? אלא, כוונתם הייתה להודיע: כי כעת בתאריך זה ממש - בעוד שנה - אותו יום פסח היה ולפסח הבא- זכו להולדת יצחק.

מה פירוש :"חיה"?- ההסבר:

מובטח לאברהם ושרה שיהיו גם אז  שלמים וקיימים - כשייוולד להם הבן בעת ההיא.

ומה התכוונו המלאכים באומרם: "שׁוֹב אָשׁוּב"? על כך הבטיחו המלאכים לשוב בשליחותו של אלוקים- כפי שהיה אצל הגר –כאשר הייתה במדבר ,מבטיח לה המלאך:

"וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ"[שם ט"ז, י] הרי המלאך בעצמו אינו יכול להרבות, אלא בשליחות המקום[בשליחות ה'] הבטיח לה.

רש"י מביא דוגמא להבטחה דומה כאשר אלישע אמר לשונמית: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אתי (אַתְּ), חֹבֶקֶת בֵּן" [מלכים-ב, ד, ט"ז] היא לא בטחה בדבריו !

ענתה לו: "וַתֹּאמֶר, אַל-אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים--אַל-תְּכַזֵּב, בְּשִׁפְחָתֶךָ" כוונתה הייתה: שאותם המלאכים שבשרו לשרה על לידתו של יצחק אמרו:

"לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"- לכן נאמנים דבריהם, אבל אתה –אלישע שלא הבטחת שתשוב, שמא הבטחתך לא תצא לפועל?  וכיון שלא תשוב לא יהיה לי מקום לתבוע את קיומה , ענה לה אלישע: אין מידת בשר ודם - כמידת מלאכי שמים - המלאכים שהם נצחיים הבטיחו לשרה : "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" מתוך ההכרה שהם יוכלו לקיים את דבריהם וכל שכן שאמרו את הדברים- בשליחות ה'., אבל אני אדם - בשר ודם - אינני יכול להבטיח לך שאשוב ולכן בין אם אחיה ובין אם לא, לכן  אינני אומר, אלא: "לַמּוֹעֵד  הזה"

תגובת שרה לבשורה.

נאמר: "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָייְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן..."?

על פי רש"י: שרה הייתה מתבוננת בבטנה ואמרה  בפליאה: האם יתכן שביטנה  מסוגלת לשאת  ילד? וכי  יתכן שתהיה מסוגלת להניק תינוק בגיל כה מופלג?      על המילה:"עֶדְנָה"- מסביר רש"י:                                                                א] לשון- צחצוח בשר והכוונה:  הגיל נותן את אותותיו גם במראה הבשר של האדם שאין  בו רעננות כמו בתקופת הנעורים.                                             ב] שרה מתייחסת לזמן-שזה לשון עידן שכבר חלפו אצלה כל סימני הנעורים.  ובכלל האם יתכן שהיא תלד?הרי היא מכירה בעובדה: היא אומרת על אברהם:"וַאדֹנִי זָקֵן", מעניין שאלוקים שומע היטב את דברי שרה אלו, הוא מחליט לא לפגוע בשלום הבית  הקיים - ולכן  בוחר לשנות את דבריה ואומר לאברהם:

"לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי"? דבריה של שרה היו עשויים לפגוע בכבודו של אברהם ולערער את שלום  הבית בין איש לאשתו, לכן  ה' שינה את דבריה.

כתגובה על דברי ה' – שרה מכחישה וטוענת שלא צחקה- כמו שהכתוב מציין:    "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה";

רבינו בחיי מסביר את תגובתה זו: "שרה אמנו שהייתה צדקת היאך אפשר שלא האמינה לדברי המלאך? והלוא נביאה הייתה ודרשו רז"ל: אברהם היה  טפל לשרה בנבואה, שנאמר: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ": [בראשית כ"א, י"ב] ובוודאי אין לך נביא שלא ידע כי המלאכים שלוחיו של הקב"ה וכל דבריהם מפי ה' ועוד לא די שלא האמינה, אלא הייתה מכחשת אחר שאמר לו המלאך: למה צחקה שרה, והתשובה בזה: כי אברהם אבינו ידע שהיו האנשים והכיר בחכמתו שהיו מלאכים, וכמו שרמזתי אבל ההכרה והידיעה הזאת  לא הייתה בשרה והייתה סבורה שהיו אנשים כשאר  אנשים ולא האמינה לדבריהם וע"כ צחקה ומה שהייתה מכחשת שלא צחקה, עשתה כן מפני פחד אברהם, וחשבה כי אברהם היה אומר כן בהכרת פניה וכאשר  נתחזק בדברו באומרו: "לא כי צחקת" אז  הוברר לה כי מאת הש"י ידע זה בנבואה ושתקה! כן פירש הרמב"ן ".

תגובת שרה לאחר לידת יצחק.

לאחר לידת יצחק    ומילתו נאמר: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי". 

רש"י מסביר: "יִצְחַק-לִי" זוהי לשון שמחה כמו שנאמר בתהלים: "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה".[תהלים קכ"ו, ב] כלומר כל מי שישמע דבר זה ישמח עם שרה.

מדרש אגדה: דרשו חז"ל: במשמעות: "ישמח עמי"- לפי שלא רק שרה נפקדה באותו יום ,אלא הרבה עקרות נפקדו יחד איתה והרבה חולים נתרפאו בו ביום  שרה מתפעלת מאד ואומרת:

"מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה:  כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו".

רש"י מבהיר :התפעלות בדומה לדוגמת דברי ישעיהו הנביא: "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה.."! [ישעיהו מ', כ"ו]

תראו מי הוא זה שעושה נפלאות והוא  מקיים הבטחות –זה הקב"ה שממלא אחר הבטחתו!

על המילה: "מִלֵּל"- מבהיר רש"י: לא נאמר :"דיבר", אלא "מילל" לפי שבגימטרייה: זה ק'- מאה שנים לחיי אברהם.

שואל רש"י: מדוע נאמר: בלשון רבים: "הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה"?

ותשובתו: ביום שחגגו אברהם ושרה משתה ללידת יצחק הביאו  הנשים את בניהן  ולא הביאו את מניקותיהן כדי לנסותה ושרה הניקה גם תינוקות אלה, ועל ידי כך הוכח לכל:  שרה היא היולדת ומניקה היא!

וזאת משום שלפני כן היו מתלחשות הנשים מאחורי גבה של שרה- שהיא ודאי לא ילדה את הילד, אלא הילד נאסף מהשוק ואין לדעת מי ילד אותו.

רש"ר  מתייחס למילותיה של שרה: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:  כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי" ומסביר:

יש כאן רמז לצחוק של לעג באותה תקופה שאברהם נלחם  נגד עולם האלילות והפיץ את האמונה באלוקים, הנה  שאיפה בלתי מציאותית: "להרכיב תקווה זו על נטע רך שניטע באיחור זמן כזה"! – כלשונו.

ברור שזה יצר צחוק של לעג במבט על עריסת העם היהודי, הלעג הזה נמשך עד היום הזה,  בקרב אנשים שמתעלמים ממציאות אלוקית ושמים ללעג ולקלס את השאיפות של העם היהודי.

בנו היהודי הראשון של אברהם- נקרא: יצחק ואנו נמשיך להיקרא בשם זה- עד שהבטחת ה' תתקיים בפועל:

"אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה".  [תהלים קכ"ו, ב]

ואז הצחוק הזה ייהפך ל"שחוק"  היינו- החיוך האמיתי של השמחה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן  להסיק: כי אברהם ושרה שהלכו בדרך האמת והפיצו את  האמונה באלוקים האחד והיחיד- זכו - כנגד כל הסיכויים - לבן בגיל כה מופלג- בן שמסמל את העם היהודי  שאינו נרתע מדברי הלועגים סביב אלא הולך בדרך שסלל אבי האומה- דרך שתביא לשחוק של שמחה ואז כולם יכירו באמת. ובגדולה האלוקית ויפים דברי דוד המלך:

"הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה". [תהלים ל, י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר