‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 בדצמבר 2020

יוסף ובקשתו מפרעה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יוסף ובקשתו מפרעה

מאת: אהובה קליין © 

 

יוסף קשוב לאביו

בן מסור  וחביב

בחדרי ליבו חרוטים

אהבה וכותונת פסים.

 

נפשו כמשברי ים

המשתנים מזמן לזמן

יש ונושקים למרום

יש וגולשים במדרון.

 

כעת ניצב כארי

בפני המלך המצרי

שוטח בפניו בקשה

חשובה, רגישה  וקשה.

 

אחיו רועי צאן

עתה עת רצון

בארץ גושן חפצים

לרעות צאנם כי רבים.

 

ארץ ירוקה ופורחת                                   

בה הקדושה צומחת

לעם המתהווה במצרים

מתעצם ביראת שמים.

 

פרעה עונה בחיוב

ליוסף  הנבון והחשוב

שמח למלא בקשתו

לנגד עיניו רוב חכמתו.

הערה: המאמר בהשראת:  פרשת ויגש [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 17 בדצמבר 2020

פרשת מקץ- כל עכבה לטובה סופה ברכה- האמנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ -כל עכבה לטובה  סופה ברכה - האמנם?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה זו:



ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)










ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת מקץ  נקראת  בדרך כלל בשבת חנוכה - הפרשה מתחילה בחלומו  של פרעה מלך מצרים - הנסער מאד מחלומותיו:

"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,,,,,,, בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל- חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.  וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אֶת-חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.  פַּרְעֹה, קָצַף עַל-עֲבָדָיו; וַיִּיתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים--אֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא:  אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ.  וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר- לָנוּ אֶת- חֲלֹמֹתֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר" [בראשית  מ"א, א- י"ג]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין חלומות פרעה לציון הזמן: "מקץ שנתיים ימים"

ב] כיצד שר המשקים שכנע את פרעה- כי יוסף מסוגל  לפתור חלומות?

תשובות

הקשר בין חלומות פרעה לזמן: "מִקֵּץ שְׁנָתַיִם"

רש"י מסביר: "קץ" משמעו – לבסוף - בסוף שנתיים ימים וזהו המשך למה שנאמר בפרשת :"וישב" יוסף בקש משר המשקים ,לאחר שפתר את חלומו:  "כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.  כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר". [בראשית  מ, י"ד- ט"ו]

היות ויוסף בטח בשר המשקים - לכן נשאר בבית האסורים שנתיים נוספות ובתום תקופת השנתיים, פרעה חלם את החלומות.

ראיתי הסבר יפה של בעל ה"לב שמחה" [מתוך גיליון הפרשה של הרב אברהם אלימלך בידרמן]

למרות שעניין העיכוב של שנתיים ,אולי כלפי חוץ נראה עניין רע, לגבי יוסף ששר המשקים שכח להזכירו - לפני פרעה - כדי להוציאו מבית האסורים, הרי יכול היה יוסף לייסר עצמו ולחשוב: מה עשיתי ומדוע השתדלתי השתדלות יתרה, וכעת אני משלם על כך מחיר יקר.. לא כן הדבר ! שהרי הכול מתוכנן על ידי אלוקים ודווקא מעיכוב זה - יצא טוב שהרי אם היה יוסף משתחרר מבית האסורים מיד באותה שעה ,היה משתחרר לחירות  ובזה היה מסתיים כל  העניין. אך מכיוון שנשאר שנתיים נוספות במקום ,לכן הקב"ה מסובב כל הסיבות ויוסף הוזכר לפני פרעה, בדיוק, כאשר חיפש פותר לחלומותיו וכתוצאה מכך לא רק יצא יוסף לחירות, אלא זכה לגדולה - להתמנות - ל "משנה למלך". לכן רווח גדול היה לו בכל העיכוב הזה - של שנתיים. בבית האסורים. מכאן ניתן ללמוד שפעמים הקב"ה מסובב דבר שנראה בעיני אדם בשר ודם כדבר רע, אבל התוצאה הסופית תהיה טובה – כמו אצל יוסף שבסך הכול הרוויח בגדול מעיכוב זה.

מכאן שהכול בהשגחת הבורא ולא מקרה!

האגדה  מספרת: "ויהי ככלות  שתים עשרה שנה לשבת יוסף בבית הסוהר ויאמר ה': נמחו פשעי יוסף! ועתה הבה אזכרה לו את  החסד הגדול אשר עשה בצאת אביו מבית לבן, כי בראותו את עשיו הולך וקרב וארבע מאות איש עמו- ויעמוד על ראשי אצבעות רגליו ויכס [כיסה] בגופו את רחל אמו מעיני עשיו באומרו: תהי יד עשיו בי ואל תהיה באמי! לכן יגדל עתה יוסף וגבה מאד ותבוא הגדולה והכבוד אשר יהיו לו וישכיחו ממנו - את כל עינוייו"

 

בעלי המדרש  סוברים: [בראשית, רבה, פרשת פ"ט] :"זמן נתן ליוסף ,כמה שנים יעשה באפלה- בבית האסורים"

על כך אמר  איוב: "קֵץ, שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב, כ"ח, ג] אך נשאלת השאלה: מדוע  שנתיים דווקא? כנראה שזמן קצוב זה  - מחושב על ידי הקב"ה המכיר את סיבת הדבר.

אך בעלי המדרש מציינים דבר  נוסף: "בגלל המילים  זכרתני והזכרתני  נוספו לו שנתיים" - כל מילה מיותרת - הוסיפה ליוסף שנה ושתי מילים  מיותרות - שנתיים!

"בעל תוספת ברכה" נותן הסבר מעניין: שיעור הזכירה אצל האדם הוא: שנה, כפי שכתוב במסכת ברכות נ"ח: "אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשרה חודש" -יוסף הזכיר פעמיים זכירתו: "זכרתני וכו' והזכרתני" והיות ושיעור של זכירה - שווה שנה, לכן משהכפיל את זכירתו -  נגזרו עליו שנתיים נוספות בבית האסורים - מידה כנגד  מידה.

"בית הלוי" סובר: יוסף היה כה מופלג בביטחון בה' שלעולם לא  חפץ בשום השתדלות של בשר ודם, כי אם שם מבטחו בקב"ה, לפיכך הוא עצמו ראה  את הדבר כחטא – לגבי ההשתדלות אצל בשר ודם ונענש על כך בשנתיים נוספות, אך  בהיותו כה צדיק שהיה "גבר אשר שם ה' מבטחו" מדרגת הביטחון שלו הייתה כה גבוהה- עד שכל השתדלות קלה אצל בשר ודם נחשבה לו לחטא ועל כן נענש!

בעקבות עצת שר המשקים לפרעה: פרעה קורא ליוסף: וניתן  לראות לראשונה את נקודת המפנה אצל יוסף  בטרם נושא את דבריו לפני מלך מצרים.

כפי שהכתוב מתאר: "ויריצוהו מן- הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה"

יוסף יוצא מבית האסורים  - הנקרא: "בור" הוא מסתפר – מפני כבוד המלכות [בראשית רבה]  לכן מבחינה חיצונית ,כבר מעמדו של יוסף משתנה לטובה, רק לאחר שיוסף מדגיש לפרעה: "בלעדיי אלוקים יענה את שלום פרעה"- פה חל המפנה המשמעותי בעלייתו של יוסף לגדולה, ללמדך: שרק כאשר האדם בוטח בבורא עולם - הוא זוכה לסייעתא דשמיא ולא כאשר הוא מתגאה בהישגיו  כאילו רכש אותם בכוחו ובעוצם ידו.

שר המשקים משכנע את פרעה להבאת יוסף.

רש"י מסביר: כאשר ראה פרעה, כי דעת החרטומים בהיותם מנסים לפתור את חלומותיו - לא נראית לו כגון: שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר, הייתה לפרעה מורת רוח בפתרונותיהם.

כאשר מופיע שר המשקים לפני פרעה, הוא אינו מספר את החלום שחלם, אלא רק את פתרונו כפי שפתר לו יוסף, מוסיף רש"י ואומר: כי שר המשקים זלזל ביוסף בהיותו אומר לפרעה:

"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים.." וכאן מסתמך רש"י על דברי  ב"ר.

מכאן מסיק רש"י: כי ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה! לפי ששר המשקים מזכיר את יוסף בלשון של ביזיון - כאילו יוסף הוא נער שוטה ובכלל אינו ראוי לגדולה  והוא עברי - שאפילו את שפתנו אינו מכיר והוא עבד!

ומדוע הדגיש את היותו עבד? לפי שכתוב  בארכיון של פרעה - על נימוסי מצרים: שאין עבד מולך ולא לובש בגדים מכובדים של שרים.

חז"ל מדייקים במילה: "נַעַר"-בגימטריא- שוטה - כאן רצה שר המשקים לבזות את פרעה, שהרי יוסף היה באותה שנה בן שלושים [פסוק מ"ו] ואילו הוא קורא לו בשם : "נער" מכאן ששר המשקים התכוון שיוסף הוא "נער" במובן השכלי עדיין לא התבגר – והוא בחזקת שוטה.

מדוע מדגיש את היותו "עברי" כי רצה להגיד שיוסף אינו מכיר במעמד העליון של השפה המצרית  וזאת למרות היותו במצרים שלוש עשרה שנה [בן 17 היה כאשר נמכר]  למרות זאת לא התאקלם בתרבות המצרית ונשאר עברי והרי כאשר יבוא אחר כך יוסף לפני פרעה, פרעה יגלה ששר המשקים שיקר.

יש השואלים: כיצד שר המשקים לא חשש  לומר על יוסף שאינו מכיר את  הלשון המצרית? נראה שהכוונה שיוסף אינו מכיר במעמדה העליון של השפה המצרית!

כמו כן , מצאנו במקום אחר שרש"י משתמש במילה: "מכיר" במשמעות זאת של הכרה בעליונות:

"בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל" [ ישעיהו מ"ה, י"ד]- הוא מפרש כאן: על שבויי אומות העולם, שהביא סנחריב לירושלים בימי חזקיהו ולאחר מפלתו עמד חזקיהו ופטר את כל השבויים ונתגיירו והכירו מלכות שמים- והיו מודים שאין אל אחר מלבד אלוקים!

 גם בנוגע לאופן  פתרון החלום על ידי יוסף- שר המשקים מזלזל ביוסף ואומר:  "אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר".  ולא אמר: "איש את חלומו פתר" והמשמעות לפי שר המשקים: כי הפתרון אומנם היה דומה וקרוב לחלום.

 האגדה מתארת את מחשבותיו של שר המשקים, טרם יגלה לפרעה: על יכולת יוסף לפתור את חלומותיו:

"וירא שר המשקים את פרעה הולך קודרנית [עצוב]  אמר בליבו" אם לא ייפתר חלום פרעה, ומה בצרת נפשו וקם מלך חדש, מי יודע האיטב [האם אהיה טוב] בעיני המלך החדש לשים אותי לשר המשקים? על כן, אין טוב לי, כי אם אגלה את אוזנו לאמור: יש איש היודע חלום לפתור אותו, ויבוא שר המשקים אל פרעה ואמר: יחי אדוני המלך לעולם ומושל בכול! אתה קצפת עלי ועל שר האופים ותתננו בבית הסוהר ונחלום שנינו ונתעצב על לבנו מאד. ושם בבית הסוהר היה אתנו נער נקלה [שפל] אחד מילדי העברים השונאים את בני עם ניכר, עבד מכור בעשרים שקל כסף ונגד לו את חלומותינו ויפתור לנו, ויהי כאשר פתר לנו ,כן היה, לא נפל מכל דבריו ארצה [לא היה דבר אשר לא התקיים] ועתה יסלח לי המלך את חטאי אשר חטאתי, כי התאפקתי עד היום ולא הזכרתי את הנער אל המלך המתעצב על לבו. –ושלח וקרא לעברי ההוא ופתר לו את  חלומות המלך ושבה נפש אדוני המלך  למנוחתה"!

לסיכום, ניתן להסיק: כי כל התרחשויות  וכל הפרטים המתוארים בפרשה על גלגוליו של יוסף למצרים ויציאתו מבית האסורים – כולל העיכוב של שנתיים !   בעת  שפרעה היה נרגש מחלומותיו ושר המשקים  הציע את יוסף כפותר חלומות - היו בתכנון אלוקי מדויק למען קיום הבטחת ה' לאברהם:

יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." [בראשית ט"ו, י"ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 15 בינואר 2020

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף חוששים מנקמת יוסף לאחר מות אביהם- יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  Joseph' brothers fear revenge


"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ".
[בראשית נ, ט"ו] 

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף חוששים מנקמת יוסף לאחר  מות אביהם- יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 8 בינואר 2020

פרשת ויחי- מה האחים ביקשו מיוסף ומה קיבלו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי - מה האחים ביקשו מיוסף ומה קיבלו?

מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי  לפרשה:


יעקב מברך את בניו  טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על- צידון"[בראשית מ"ט,י"ג]


ציורי תנ"ך/ יעקב  משתחווה לשכינה,לאחר שיוסף נשבע לו כי  יקברהו בארץ ישראל.
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)





Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt



Biblical paintings by Ahuva Klein-


פרשת ויחי- היא הפרשה החותמת את חומש בראשית, ומתארת את הכבוד הרב שהעניקו  בני יעקב ובראשם יוסף - לאביהם  בדרכו האחרונה וקיימו את בקשתו:  להיקבר במערת המכפלה אשר רכש אברהם מעפרון החיתי.

עתה מששבו אל מצריים מהלוויית אביהם החלו לחשוש מנקמת יוסף כלפיהם עקב מה שעוללו לו בצעירותו ועקב כך ירד למצרים.

כך דיברו ביניהם:

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.  וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.  כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.  וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.  וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב.  וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם". [בראשית נ, ט"ו- כ"ב]

השאלות הן:

א]  מדוע אחי יוסף חששו אחרי מות אביהם?

ב]  מה בקשו מיוסף ומה הבטיח להם?

ג]  מדוע יוסף הציע לכלכל את אחיו?

תשובות.

אחי יוסף חוששים אחרי מות  יעקב אביהם.

האחים חששו לאחר מות אביהם יעקב: כי כעת יוסף  ישיב להם מידה כנגד מידה, רעה תחת רעה - על כל מה שעוללו לו בעבר.

האגדה מספרת:

ויהי כאשר שבו יוסף  ואחיו למצרים מלוויית יעקב אביהם, יוסף חדל לקרוא לאחיו להצטרף אליו לאכול לחם, מפני שחשב: בעוד אבינו, יעקב היה חי ביקש ממני תמיד לשבת בראש אחיי ואני לא סירבתי לצווי זה. כי דבריו היו מקודשים לי ואם עכשיו אמשיך בדרך זו, יווצר מצב שאחיי יפצירו בי לאמור: שב נא בראש השולחן כפי שהיית נוהג  בעוד אבינו היה חי, אך אני אינני מסוגל לשבת בראש השולחן ,הרי ראובן אחי הוא הבכור וגם יהודה חשוב- שהתברך על ידי אבי  במילים: "מלכים ממך יצאו".

כאשר הבחינו האחים כי יוסף אינו קורא להם לבוא לאכול לחם עמו, אמרו איש לרעהו: כעת יוסף ירצה להשיב לנו רעה על כל מה שעוללנו לו בעודו נער, מיד פנו אל בלהה ובקשו ממנה: לכי נא אל יוסף ודברי אליו בשם יעקב אבינו לאמור:

"שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ.." והרי הבטחת, בקחתך את  אחד מאחינו  לעבד, אמרת: עלו לשלום אל אביכם ועתה  נאמר: " וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים".

אכן ,בלהה  נגשה אל יוסף ואמרה לו את דברי האחים, ברגע שיוסף שמע כי אחיו חושדים בו חשד זה, החל לבכות בכי רב ואז ניגש אליהם וניחם אותם בדברים, אל תחשבו שישולם תחת טובה רעה ? הרי אתם עשיתם לי טובה שגרמתם לי לרדת מצריימה, הרי כאן במצרים הייתי עבד ,בן בלי שם, בבית האסורים   ומשם יצאתי  לדרגה של מלוכה[משנה למלך] והנה אחיי הטובים הגעתם והנה נודע לכל תושבי הארץ במצרים - כי בן יעקב העברי הצדיק והחסיד אני!

לכן, אחיי, אני מבקש מכם לחדול ממחשבות אלה ,הרי כולכם ראיתם - כי לא יכלו עשרה כוכבים להרע לכוכב אחד-איך יוכל כוכב אחד להרע לעשרה? שובו נא לגושן ותשבו במקום בשלום וזכרו את דברי אבינו האחרונים לעשותם ולשומרם ואלוקים יהיה אתכם, לא תיראו - כי מה יעשה לכם אדם? דברי יוסף הרגיעו את האחים וישבו מעתה לבטח בארצם.

רש"י מסביר: כעת האחים הרגישו בחסרונו של אביהם, לפי שבזמן שאביהם עדיין היה חי , יוסף היה מזמין אותם אל שולחנו לסעוד יחד עם אביהם ,הוא היה מקרב אותם ומכבד אותם למען כבוד אביו, אבל משנפטר האב  לא היה יוסף מרבה להזמין את אחיו לסעוד על שולחנו. מטעם זה עלה חשש בליבם של האחים כי יוסף שונאם.

רש"י מדייק , בלשון התורה, כתוב: "ויצוו אל יוסף" ולא נאמר: "ויצוו את יוסף" מכאן לומד רש"י כי: בדומה שציווה ה' למשה ואהרון להיות שלוחים אל בני – ישראל- כך האחים שלחו אל יוסף  שליח לומר את דבריהם: בקשה- שימחל להם על מכירתו,  ואת מי מינו  כשליחים לבצע את השליחות? את בני בלהה- שפחת רחל, מפני שהייתה  קירבה ביניהם ליוסף, כפי שהכתוב מתאר: "והוא נער את בני בלהה"-  ולכן יש להם את הכוח לפייסו.

בקשת האחים מיוסף

ה"כלי יקר" מתייחס למילותיהם של האחים:

"אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ" ושואל: הרי היה  לומר שא נא פשע וחטאת אחיך, ולמה הפרידו בין ה"פשע" ל"חטאת" והכניסו את  המילה "אחיך בין שני סוגי החטאים שלהם?

ומה הטעם באמירת: "כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ" ?

התשובה לכך: נראה שהיה כאן פשע וחטאת:

הפשע- שרצו האחים להרוג את יוסף בידיים כשסיפר ,בעודו נער, את חלומותיו והרי הוא לא היה חייב מיתה בידי אדם ואפילו לפי דבריהם שהחשיבו אותו למוציא דיבה עליהם.

החטאת: שמכרוהו לעבד ועל זה יש להם עוד קצת התנצלות- היות שיוסף באותה  תקופה  הביא את דיבתם רעה-לאביהם ואמר לו  שהם קוראים לבני השפחות בשם: "עבדים" ,לכן גמלו לו מידה כנגד מידה ומכרוהו לעבד, על כן נאמר: "שא נא לפשע אחיך" היות ועל הפשע אין הם מתנצלים. לכן הם מבקשים מחילה ורחמים, אבל על  וחטאתם- דין הוא  שיוסף ימחל להם ועל כך מבקשים מחילה- כי גמלו לו רעה.

בכך רצו לומר שיש להם קצת  התנצלות שגמלו לו רעה על הדיבה הרעה.

בכך מיושב למה הקדימו הפשע לחטאת, כי   אין נהוג לבקש מחילה תחילה על הדבר הגדול ואחר כך על החטא הקטן, אלא בדיוק הפוך!

המלבי"ם מביא פירוש מעניין למילה: "אָנָּא....."

מאת הצדיק הגאון: שמשון מאסטרופלי:   " אָנָּא " -    ראשי תיבות= אריה, נשר, אדם , נחסר- שור, לפי שאם יוסף –שהוא בבחינת שור – יהרגם, לא יזכה להיות במרכבה, על כן עוד אמרו האחים: "ש"א  נ"א"- ראשי תיבות-  שור, אריה, נשר, אדם, זו המרכבה [של השכינה ] בשלמותה.

 בכך רמזו ליוסף: אביך ציווה לפני מותו:

".....אֵל שַדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז" [בראשית מ"ח, ג] גם כאן ראשי תיבות: אריה, שור, נשר, אדם.

יש כאן אזהרה ליוסף שלא יפגע- חלילה ,באחיו מפני שהוא עלול להיות  נחסר ממרכבת השכינה.

החת"ם סופר מסביר:

", וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" -אם אביך מת, אלוקיך קיים –דברי רש"י.

אמרו חז"ל [מסכת סנהדרין]"אמר  רבי מאיר, בזמן שאדם מצטער[שפורענות באה עליו בעוונו [רש"]- מה אומרת השכינה באותו זמן? כמו שאדם שיגע ועייף אומר: ראשי כבד עלי וזרועי גם כבד עלי [רש"י] האחים היו סבורים שיוסף לא העניש אותם בזמן  חיי אביו – מהסיבה: שלא רצה לגרום צער לאביו, לכן אמרו לו: אם אביך מת - אלוקיו קיים! אם לא רצית לגרום צער לאביך הרי כל שכן אין לך אפשרות לגרום צער  לריבונו של עולם - המשתתף בצערו של כל אדם  מישראל.

יוסף מציע לכלכל את אחיו.

"וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת- טַפְּכֶם";

על כך ראיתי הסבר יפה בספר: "ללמדך" /הרב מרדכי פרוינדליך זצ"ל. הוא שואל בספרו:
הלא האחים כלל לא ביקשו מיוסף כי יכלכל אותם ואת טפם, אלא רק שיסלח על הרע שגמלוהו, אם כן ,מדוע הציע יוסף שיכלכל אותם?

על כך מביא הרב מקרה אמיתי שהתרחש לפני כמה שנים בעיר אחת בה שימש הרב ברוך בער כראש  ישיבה באחת הישיבות,  הייתה לו בעיה שהעיקה עליו מאד, בתו בוגרת והוא התקשה למצוא לה שידוך, השנים חלפו, והנה באחת הימים, לאחר תפילות מרובות נמצא שידוך טוב, בחור ירא שמים הלומד בישיבה -בה הרב עצמו שימש כראש ישיבה,  והתקיימו האירוסין, אלא שבאותה תקופה, נהוג היה שאין החתן והכלה מתראים   בתקופה בין האירוסין לחתונה, לכן הוצע לבחור לעבור לישיבה מרוחקת ולהמשיך ללמוד שם תורה, הם העניקו לו מתנה: מגבעת מהודרת, חליפה  ושעון, והנה אחרי זמן לא רב, הבחור שלח חזרה את המתנה שקיבל וביטל את האירוסין עם הכלה! כמובן שהכאב היה עצום במשפחה והם קיבלו את הגזרה בעצב רב.

כעבור זמן מה, הוצע לאותו חתן להתמנות לרב בקהילה מסוימת, אלא שהוא נדרש למכתב המלצה וכך פנה אל רבי יעקב בער בבקשה: להמציא לו אישור בו ימליץ עליו לתפקיד מכובד זה, הרב התקשה לעשות כן, אך הוא גמר בליבו לכתוב את ההמלצה  ולכך הזמין שלושה בחורים תלמידי חכמים שיעברו על המכתב- כדי לבדוק, אם לא כתב שם איזו מילה שעשויה לגלות את הכאב האישי שהרב בעצמו נפגע מאותו חתן,  תלמידי החכמים עברו על המסמך ולא מצאו בו כל פגם!

שאלו הבחורים לפשר העניין? והרב  הסביר להם, כי אומנם הוא מחל לאותו בחור על מעשהו, אך הכאב שנגרם לו היה מאד עמוק והוא הרגיש שהוא מקפיד עליו וקשה לו להשתחרר מזה. אבל כעת שנזדמן לו  לעשות חסד עם אותו בחור, הוא חש כי הצליח לעקור את  שרידי  הקפידא שבליבו ומכאן אנו לומדים: שאדם שנפגע ממשהו, יכול למחול לו מחילה גמורה, רק עם יעשה עבורו חסד. והנמשל: האחים לא בקשו מיוסף שיכלכל אותם, אלא רק שיסלח להם על מעשיהם.

אולם יוסף החליט להוציא מהם כל ספק על כך שהוא מחל להם באופן מושלם וזאת על ידי שיגמול להם טובה תחת הרעה שעוללו לו והבטיח לכלכל אותם ואת  משפחתם במצרים.

לסיכום , לאור האמור לעיל:  יוסף מתגלה כצדיק, אשר אינו  נוקם באחיו ,הם מבקשים מחילה  והוא מבטיח להם לגמול עמם חסדים וכי  כל  אשר התרחש מאת האלוקים הוא.

ההפטרה:


מלכים א פרק ב

קטע מתוך ההפטרה.

" וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.   אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ.   וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.   לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל"



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר