‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 15 בינואר 2020

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף חוששים מנקמת יוסף לאחר מות אביהם- יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  Joseph' brothers fear revenge


"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ".
[בראשית נ, ט"ו] 

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף חוששים מנקמת יוסף לאחר  מות אביהם- יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 8 בינואר 2020

פרשת ויחי- מה האחים ביקשו מיוסף ומה קיבלו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי - מה האחים ביקשו מיוסף ומה קיבלו?

מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי  לפרשה:


יעקב מברך את בניו  טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על- צידון"[בראשית מ"ט,י"ג]


ציורי תנ"ך/ יעקב  משתחווה לשכינה,לאחר שיוסף נשבע לו כי  יקברהו בארץ ישראל.
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)





Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt



Biblical paintings by Ahuva Klein-


פרשת ויחי- היא הפרשה החותמת את חומש בראשית, ומתארת את הכבוד הרב שהעניקו  בני יעקב ובראשם יוסף - לאביהם  בדרכו האחרונה וקיימו את בקשתו:  להיקבר במערת המכפלה אשר רכש אברהם מעפרון החיתי.

עתה מששבו אל מצריים מהלוויית אביהם החלו לחשוש מנקמת יוסף כלפיהם עקב מה שעוללו לו בצעירותו ועקב כך ירד למצרים.

כך דיברו ביניהם:

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.  וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.  כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.  וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.  וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב.  וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם". [בראשית נ, ט"ו- כ"ב]

השאלות הן:

א]  מדוע אחי יוסף חששו אחרי מות אביהם?

ב]  מה בקשו מיוסף ומה הבטיח להם?

ג]  מדוע יוסף הציע לכלכל את אחיו?

תשובות.

אחי יוסף חוששים אחרי מות  יעקב אביהם.

האחים חששו לאחר מות אביהם יעקב: כי כעת יוסף  ישיב להם מידה כנגד מידה, רעה תחת רעה - על כל מה שעוללו לו בעבר.

האגדה מספרת:

ויהי כאשר שבו יוסף  ואחיו למצרים מלוויית יעקב אביהם, יוסף חדל לקרוא לאחיו להצטרף אליו לאכול לחם, מפני שחשב: בעוד אבינו, יעקב היה חי ביקש ממני תמיד לשבת בראש אחיי ואני לא סירבתי לצווי זה. כי דבריו היו מקודשים לי ואם עכשיו אמשיך בדרך זו, יווצר מצב שאחיי יפצירו בי לאמור: שב נא בראש השולחן כפי שהיית נוהג  בעוד אבינו היה חי, אך אני אינני מסוגל לשבת בראש השולחן ,הרי ראובן אחי הוא הבכור וגם יהודה חשוב- שהתברך על ידי אבי  במילים: "מלכים ממך יצאו".

כאשר הבחינו האחים כי יוסף אינו קורא להם לבוא לאכול לחם עמו, אמרו איש לרעהו: כעת יוסף ירצה להשיב לנו רעה על כל מה שעוללנו לו בעודו נער, מיד פנו אל בלהה ובקשו ממנה: לכי נא אל יוסף ודברי אליו בשם יעקב אבינו לאמור:

"שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ.." והרי הבטחת, בקחתך את  אחד מאחינו  לעבד, אמרת: עלו לשלום אל אביכם ועתה  נאמר: " וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים".

אכן ,בלהה  נגשה אל יוסף ואמרה לו את דברי האחים, ברגע שיוסף שמע כי אחיו חושדים בו חשד זה, החל לבכות בכי רב ואז ניגש אליהם וניחם אותם בדברים, אל תחשבו שישולם תחת טובה רעה ? הרי אתם עשיתם לי טובה שגרמתם לי לרדת מצריימה, הרי כאן במצרים הייתי עבד ,בן בלי שם, בבית האסורים   ומשם יצאתי  לדרגה של מלוכה[משנה למלך] והנה אחיי הטובים הגעתם והנה נודע לכל תושבי הארץ במצרים - כי בן יעקב העברי הצדיק והחסיד אני!

לכן, אחיי, אני מבקש מכם לחדול ממחשבות אלה ,הרי כולכם ראיתם - כי לא יכלו עשרה כוכבים להרע לכוכב אחד-איך יוכל כוכב אחד להרע לעשרה? שובו נא לגושן ותשבו במקום בשלום וזכרו את דברי אבינו האחרונים לעשותם ולשומרם ואלוקים יהיה אתכם, לא תיראו - כי מה יעשה לכם אדם? דברי יוסף הרגיעו את האחים וישבו מעתה לבטח בארצם.

רש"י מסביר: כעת האחים הרגישו בחסרונו של אביהם, לפי שבזמן שאביהם עדיין היה חי , יוסף היה מזמין אותם אל שולחנו לסעוד יחד עם אביהם ,הוא היה מקרב אותם ומכבד אותם למען כבוד אביו, אבל משנפטר האב  לא היה יוסף מרבה להזמין את אחיו לסעוד על שולחנו. מטעם זה עלה חשש בליבם של האחים כי יוסף שונאם.

רש"י מדייק , בלשון התורה, כתוב: "ויצוו אל יוסף" ולא נאמר: "ויצוו את יוסף" מכאן לומד רש"י כי: בדומה שציווה ה' למשה ואהרון להיות שלוחים אל בני – ישראל- כך האחים שלחו אל יוסף  שליח לומר את דבריהם: בקשה- שימחל להם על מכירתו,  ואת מי מינו  כשליחים לבצע את השליחות? את בני בלהה- שפחת רחל, מפני שהייתה  קירבה ביניהם ליוסף, כפי שהכתוב מתאר: "והוא נער את בני בלהה"-  ולכן יש להם את הכוח לפייסו.

בקשת האחים מיוסף

ה"כלי יקר" מתייחס למילותיהם של האחים:

"אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ" ושואל: הרי היה  לומר שא נא פשע וחטאת אחיך, ולמה הפרידו בין ה"פשע" ל"חטאת" והכניסו את  המילה "אחיך בין שני סוגי החטאים שלהם?

ומה הטעם באמירת: "כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ" ?

התשובה לכך: נראה שהיה כאן פשע וחטאת:

הפשע- שרצו האחים להרוג את יוסף בידיים כשסיפר ,בעודו נער, את חלומותיו והרי הוא לא היה חייב מיתה בידי אדם ואפילו לפי דבריהם שהחשיבו אותו למוציא דיבה עליהם.

החטאת: שמכרוהו לעבד ועל זה יש להם עוד קצת התנצלות- היות שיוסף באותה  תקופה  הביא את דיבתם רעה-לאביהם ואמר לו  שהם קוראים לבני השפחות בשם: "עבדים" ,לכן גמלו לו מידה כנגד מידה ומכרוהו לעבד, על כן נאמר: "שא נא לפשע אחיך" היות ועל הפשע אין הם מתנצלים. לכן הם מבקשים מחילה ורחמים, אבל על  וחטאתם- דין הוא  שיוסף ימחל להם ועל כך מבקשים מחילה- כי גמלו לו רעה.

בכך רצו לומר שיש להם קצת  התנצלות שגמלו לו רעה על הדיבה הרעה.

בכך מיושב למה הקדימו הפשע לחטאת, כי   אין נהוג לבקש מחילה תחילה על הדבר הגדול ואחר כך על החטא הקטן, אלא בדיוק הפוך!

המלבי"ם מביא פירוש מעניין למילה: "אָנָּא....."

מאת הצדיק הגאון: שמשון מאסטרופלי:   " אָנָּא " -    ראשי תיבות= אריה, נשר, אדם , נחסר- שור, לפי שאם יוסף –שהוא בבחינת שור – יהרגם, לא יזכה להיות במרכבה, על כן עוד אמרו האחים: "ש"א  נ"א"- ראשי תיבות-  שור, אריה, נשר, אדם, זו המרכבה [של השכינה ] בשלמותה.

 בכך רמזו ליוסף: אביך ציווה לפני מותו:

".....אֵל שַדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז" [בראשית מ"ח, ג] גם כאן ראשי תיבות: אריה, שור, נשר, אדם.

יש כאן אזהרה ליוסף שלא יפגע- חלילה ,באחיו מפני שהוא עלול להיות  נחסר ממרכבת השכינה.

החת"ם סופר מסביר:

", וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" -אם אביך מת, אלוקיך קיים –דברי רש"י.

אמרו חז"ל [מסכת סנהדרין]"אמר  רבי מאיר, בזמן שאדם מצטער[שפורענות באה עליו בעוונו [רש"]- מה אומרת השכינה באותו זמן? כמו שאדם שיגע ועייף אומר: ראשי כבד עלי וזרועי גם כבד עלי [רש"י] האחים היו סבורים שיוסף לא העניש אותם בזמן  חיי אביו – מהסיבה: שלא רצה לגרום צער לאביו, לכן אמרו לו: אם אביך מת - אלוקיו קיים! אם לא רצית לגרום צער לאביך הרי כל שכן אין לך אפשרות לגרום צער  לריבונו של עולם - המשתתף בצערו של כל אדם  מישראל.

יוסף מציע לכלכל את אחיו.

"וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת- טַפְּכֶם";

על כך ראיתי הסבר יפה בספר: "ללמדך" /הרב מרדכי פרוינדליך זצ"ל. הוא שואל בספרו:
הלא האחים כלל לא ביקשו מיוסף כי יכלכל אותם ואת טפם, אלא רק שיסלח על הרע שגמלוהו, אם כן ,מדוע הציע יוסף שיכלכל אותם?

על כך מביא הרב מקרה אמיתי שהתרחש לפני כמה שנים בעיר אחת בה שימש הרב ברוך בער כראש  ישיבה באחת הישיבות,  הייתה לו בעיה שהעיקה עליו מאד, בתו בוגרת והוא התקשה למצוא לה שידוך, השנים חלפו, והנה באחת הימים, לאחר תפילות מרובות נמצא שידוך טוב, בחור ירא שמים הלומד בישיבה -בה הרב עצמו שימש כראש ישיבה,  והתקיימו האירוסין, אלא שבאותה תקופה, נהוג היה שאין החתן והכלה מתראים   בתקופה בין האירוסין לחתונה, לכן הוצע לבחור לעבור לישיבה מרוחקת ולהמשיך ללמוד שם תורה, הם העניקו לו מתנה: מגבעת מהודרת, חליפה  ושעון, והנה אחרי זמן לא רב, הבחור שלח חזרה את המתנה שקיבל וביטל את האירוסין עם הכלה! כמובן שהכאב היה עצום במשפחה והם קיבלו את הגזרה בעצב רב.

כעבור זמן מה, הוצע לאותו חתן להתמנות לרב בקהילה מסוימת, אלא שהוא נדרש למכתב המלצה וכך פנה אל רבי יעקב בער בבקשה: להמציא לו אישור בו ימליץ עליו לתפקיד מכובד זה, הרב התקשה לעשות כן, אך הוא גמר בליבו לכתוב את ההמלצה  ולכך הזמין שלושה בחורים תלמידי חכמים שיעברו על המכתב- כדי לבדוק, אם לא כתב שם איזו מילה שעשויה לגלות את הכאב האישי שהרב בעצמו נפגע מאותו חתן,  תלמידי החכמים עברו על המסמך ולא מצאו בו כל פגם!

שאלו הבחורים לפשר העניין? והרב  הסביר להם, כי אומנם הוא מחל לאותו בחור על מעשהו, אך הכאב שנגרם לו היה מאד עמוק והוא הרגיש שהוא מקפיד עליו וקשה לו להשתחרר מזה. אבל כעת שנזדמן לו  לעשות חסד עם אותו בחור, הוא חש כי הצליח לעקור את  שרידי  הקפידא שבליבו ומכאן אנו לומדים: שאדם שנפגע ממשהו, יכול למחול לו מחילה גמורה, רק עם יעשה עבורו חסד. והנמשל: האחים לא בקשו מיוסף שיכלכל אותם, אלא רק שיסלח להם על מעשיהם.

אולם יוסף החליט להוציא מהם כל ספק על כך שהוא מחל להם באופן מושלם וזאת על ידי שיגמול להם טובה תחת הרעה שעוללו לו והבטיח לכלכל אותם ואת  משפחתם במצרים.

לסיכום , לאור האמור לעיל:  יוסף מתגלה כצדיק, אשר אינו  נוקם באחיו ,הם מבקשים מחילה  והוא מבטיח להם לגמול עמם חסדים וכי  כל  אשר התרחש מאת האלוקים הוא.

ההפטרה:


מלכים א פרק ב

קטע מתוך ההפטרה.

" וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.   אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ.   וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.   לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל"



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחי יוסף ובקשתם/ שיר מאת: אהובה קליין (c

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחי יוסף ובקשתם.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת שבו אחי יוסף למצרים

 מלוויית אביהם בעצלתיים

 חשש התגנב בליבם

 יוסף ישיב נקמתם!



נעמדים בפתח הארמון

חפצים לחיות בשלום

חלומותיו מחוללים במוחם

מרעננים נשכחות קנאתם.



עתה מטקסים עצה

כיצד יפייסהו  בחכמה

יסירו מעליו משטמה

דרך שליחות נבונה:



אביך טרם מותו

העלה מבאר נשמתו

ציווי  מחילה לאחיך

בחטאנו  לעבד מכרנוך!



יוסף מזיל דמעות כמים

מתמלא רחמים שבעתיים

פוסק: מה' היה הדבר

אכלכל אתכם עד בלי די!

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 1 בינואר 2020

ציורי תנ"ך/ פרעה מעניק ליוסףרביד זהב

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Pharaoh gives Joseph a gold necklace


" וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ".  
 [בראשית מ"א, מ"ב]



ציורי תנ"ך/ פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 בדצמבר 2019

פרשת מקץ- בזכות מה יצא יוסף מבית האסורים?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ -  בזכות מה יצא יוסף מבית האסורים?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו  הראשון  של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [ שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [ שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בפרשה זו חלה לפתע תפנית טובה אצל יוסף, מבית האסורים הוא יוצא בחסדי שמים ופותר לפרעה- מלך מצרים את חלומותיו, פרעה מתפעל:


"וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ..."  [בראשית  מ"א, ל"ז- מ"ז]

השאלות הן:

א] בזכות מה חלה תפנית לטובה אצל יוסף ?

ב] האם יוסף נענש על השתדלותו בדרך הטבע ?

תשובות:

התפנית –אצל יוסף לטובה.

האגדה מספרת: בתום  שתים עשרה שנה – לישיבתו של יוסף בבית האסורים אלוקים מחליט: כי נמחו פשעי יוסף - שהיה מוציא דיבה על אחיו – בפני אביו –יעקב- בזמן שהיה רועה את צאן בני השפחות.

עתה החליט ה' לגמול לו טובה על החסד הגדול שעשה- בזמן צאת אביו- יעקב- מבית לבן.

באותו זמן ,ראה יוסף שעשיו קרב אליהם עם ארבע מאות איש, עמד יוסף על קצות אצבעות רגליו והיה מסתיר בגופו - את רחל אמו מעיניו של עשיו באומרו: תהיי יד עשיו בי ולא באמי. בעקבות מעשה זה, אלוקים מעלה את יוסף מתוך סיבלו בבית האסורים והכבוד והגדולה שיזכה לה - תשכיח את כל סיבלו-

על ידי שיוסף יצליח לפתור את חלומות פרעה, דבר שהחרטומים לא הצליחו  לפענחם.

אלוקים נתן זכות ראשונה לחרטומי מצרים לנסות לפתור את החלומות.

מהסיבה הפשוטה: שאם  יוסף יפתור את החלום תחילה, עלולים היו החרטומים להגיד שגם הם ידעו את הפתרון, אלא  שלא שאלו אותם!

מתברר שהחרטומים הציעו מיני פתרונות- ופרעה לא קיבל את הצעתם וציווה להוציא אותם מלפניו ולעג להם, באותו רגע שר המשקים, הבחין בעיצבונו של המלך התחיל חושש לגורלו: וחשב אם לא ייפתר חלום פרעה- ומרוב צער ימות המלך, ויקום מלך חדש במקומו .מי יודע- אם אמצא חן בעיני המלך החדש כשר המשקים, על כן הגיעה השעה לגלות לפרעה - על  האיש שיודע  לפתור חלומות. כאשר בא שר המשקים אל המלך  סיפר לו על נער שפל, אחד מילדי העברים השונאים את בני עם  הניכר ,עבד מכור בעשרים שקל כסף שפגש בבית האסורים ופתר נכון את חלומו וגם את חלומו של שר האופים,

אמר: אני מתנצל שרק כעת אני מגלה  זאת למלך, אך אני בטוח שאותו נער יפתור  נכונה את החלומות ורוח המלך תשוב להירגע.

בתום דברי השר, ציווה  המלך להביא לפניו את יוסף לפתור את חלומותיו,

העבדים  בישרו זאת ליוסף, הוא התחנן לפניהם שיחליפו את בגדיו לבגדים מכובדים  ויספרו את שיער ראשו.

הם סירבו בטענה שהמלך לא ישים לב ללבושו  ולשיער ראשו, אלא יתעניין רק בפתרון חלומותיו.

אך יוסף לא וויתר ורק אחרי תחנוניו מילאו את בקשותיו.

בעקבות פתרון החלומות- פרעה מתלהב מחכמת יוסף ופוסק: "אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ"!.

ישנם פרשנים הסבורים: כי על ידי שיוסף פותר את חלומות פרעה, הוא מבצע שליחות בלתי ידועה לו , לעלות לפסגת המלכות במצרים ולהביא את אביו ומשפחתו למצרים בהוראת ה' ,המטרה הזו באה לידי ביטוי: באמצעות פענוח   חלומות פרעה. והצעת תכנית - כיצד להציל את כולם מהרעב במצרים .

"בעל כתב סופר" מסביר: כי דברי פרעה: "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ". מוכיחים : כי הוא מסיק שלפניו עומד אדם חכם ונבון במיוחד - איש פלא בכל המובנים- האם יתכן אדם כזה  מחד ומאידך יש בו רוח אלוקים? לכן ראוי יוסף - שיהיה מעתה משנה למלך.

מעתה יוסף עולה  לגדולה כפי שאומר פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ".

רש"י מסביר: מעתה יוסף ינהל וידאג לספק את כל הנדרש לעם במצרים.       הוא  יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד- פרעה יהיה גדול ממנו.

פרעה מסיר את הטבעת  למען יוסף וזהו אות ליוסף שמעתה הוא שני לגדולה לאחר פרעה- "משנה למלך" יוסף זוכה לבגדי שש — בגדי פשתן שנחשבים לבגדים חשובים במצרים.

בנוסף ,יוסף זוכה שירכיבו אותו במרכבה השנייה למרכבתו של המלך וכל איש יכרע לפניו ברך – כאות כבוד.

רבינו בחיי מסביר את המשמעות על פי רז"ל: "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ" = אב בחכמה, רך בשנים. בדומה למה שנאמר על דוד המלך: "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ" [שמואל-ב, ג, ל"ט]

יש שמפרשים: שתי המילים- הן: אב ואדון. לפי שבתחילה היה עבד ואחר כך נהפך לדרגת מלכות.

העונש - שנתיים נוספות לישיבת יוסף בכלא.

תמוה הדבר שיוסף שהיה אמור לשבת בבית האסורים במצרים במשך עשר שנים, נוספו לו עוד שנתיים ימים וזאת למה? לפי שביקש משר המשקים - שיזכיר אותו  לפרעה-כאדם שיש ביכולתו  לפתור חלומות. ובדרך  זו , כדברי הפרשנים, נפל באמונה בה'- לפי שבטח באדם בשר ודם  ולא רק באלוקים!

ה"כלי יקר" מסביר: חטאו של יוסף שבטח בבן אדם בשר ודם –כפי שנאמר:    "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" [תהלים מ', ה] הקב"ה המרומם זוכר כל בריה ובריה ואל יהיה פיתחון פה לאדם  חלילה  - כביכול שה' עזב את הארץ.

לא כמידת הקב"ה- מידת בשר ודם שאינו זוכר את אלו שהם  בדרגה מתחתיו, לכן האדם צריך לבטוח בה' כי ה' הוא מבטחו ועל זה נאמר: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ" [ירמיהו. י"ז, ז]

מנגד אין לבטוח בבני אדם, לפי שגאוותו גורמת לכך שהפונה אליו- נשכח אצלו- כפי שלא זכר שר המשקים את יוסף.

ומה שנגזר על יוסף עוד שנתיים לשבת בבית האסורים- זה כנגד חטאו הכפול:   "כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ":  [ירמיהו  י"ז, ה]- שנה אחת כנגד הביטחון שנתן בבן אדם בשר ודם ושנה שנייה- כנגד חטאו:  "מן ה' יסור ליבו"

הסבר נוסף  על פי[הספר "מטה שמעון"]

יוסף אמר שתי מילים: "אִם זְכַרְתַּנִי" לשר המשקים: כנגד זה יצאה בת קול ואמרה מילים אלה: "תשכח" בגימטרייה- שבע מאות עשרים ושמונה + שתי המילים="אִם זְכַרְתַּנִי"-  עולה שבע מאות ושלושים - גם שנתיים ימים- עולים במספר תש"ל (שבע מאות ושלושים) לכן  נוספו לו השנתיים הנוספות.

אך מנגד, קשה להבין את השתדלותו של יוסף בדרך הטבע כדבר אסור, בזמן שחז"ל סוברים: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויסמוך רק על הנס, שמא לא יקרה לו נס ואם כן יתרחש נס מנכים לו מזכויותיו, לפי שנאמר:

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ.." [בראשית  ל"ב, י"א]

כך התפלל יעקב אל ה' לפני שנפגש עם עשיו בשובו אל ארץ כנען מלבן הארמי.

בגמרא מסופר: "מעשה ברבי חזקיה ורבי יהודה, נכנסו על הר אחד, אמר ר' יוסי: ההר הזה מפחיד אותי, נלך ולא  נתעכב כאן, אמר רבי יהודה: אם היינו לבד היה עלינו לפחד ולהסתלק מכאן במהירות, ולא לסמוך על הנס!

דוגמא נוספת: כשאמר ה' לשמואל הנביא שילך וימשוח את דוד למלך, התיירא לפתע שמואל ואמר: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר יְהוָה עֶגְלַת בָּקָר תִיקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי".

כאן שמואל לא רצה לסמוך על הנס ,לכן חיפש סיבה בדרך הטבע ולכן שאל את ה' וה' נתן לו את עצתו.

גם אברהם אבינו לא רצה לסמוך על הנס כאשר ירד למצרים עם שרה, לכן הציע לה להגיד להם- כי היא אחותו!

לכן גם יוסף לא רצה להסתמך על הנס ולכן פנה אל שר המשקים שיזכירהו לפרעה. – על כן מדוע נענש?

על פי חז"ל [מסכת ברכות ב]

יוסף היה צדיק הוא מסר נפשו על קדושת ה' במעשה אשת פוטיפר- ולא עבר על גילוי עריות לכן הוא בדרגתו – היה לו לסמוך על הנס  ולכן נענש באריכות מאסרו בעוד שנתיים ימים על שלא נהג כן.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יוסף אומנם התעכב עוד שנתיים ימים בבית האסורים במצרים- היות ובטח בשר המשקים ובאותו זמן סר ליבו מה',         אולם , יוסף בהיותו צדיק - היה עליו לבטוח רק בה' בניגוד למקרים אחרים המובאים במקרא, אך התפנית שחלה בחייו בתום העונש - נבעה כשכר מה'  על כך שהגן בגופו על אמו –רחל בזמן פגישתם עם עשיו וארבע מאות  חייליו וכעת זכה לכבוד ותהילה  על ידי פרעה במצרים.
 ההפטרה:
 ספר זכריה. ב
 קטע מתוך ההפטרה:

 "רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן--כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה.   וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל-יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ לִי לְעָם; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ--וְיָדַעַתְּ, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ.   וְנָחַל יְהוָה אֶת-יְהוּדָה חֶלְקוֹ, עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ; וּבָחַר עוֹד, בִּירוּשָׁלִָם.  יז הַס כָּל-בָּשָׂר, מִפְּנֵי יְהוָה--כִּי נֵעוֹר, מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ....."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר