‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יוסף. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בדצמבר 2020

פרשת ויחי- מאין כי לעולם חולקים כבוד למלכות?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויחי - מאין כי לעולם חולקים כבוד למלכות?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על- צידון"[בראשית מ"ט, י"ג]



ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ [דיפטיכון] הצלחת יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt
Biblical paintings by Ahuva Klein-

פרשת ויחי - היא הפרשה האחרונה בחומש בראשית  המסיימת את סיפורי האבות – המתוארים בחומש בעשרה פרקים:

פרשה זו היא סתומה - לפי שאין בינה לבין הפרשה הקודמת רווח, או הפסק, אלא המשך רצוף בין שתי הפרשיות.

רש"י מביא שני פירושים מדוע הפרשה סתומה:

 פירוש א]  רמז לנו: כיוון שיעקב  נפטר, נסתמו עיניהם וליבם של עם ישראל  מצרת השעבוד. עם מותו של יעקב - החלו המצרים לשעבדם.

פירוש ב] ביקש יעקב לגלות את הקץ, אך נסתלקה  ממנו  השכינה באותו רגע. [בראשית רבא]

לדעת שפתי חכמים: עדיין לא החל השעבוד ממש, אלא החלה  צרת השעבוד כפי  שנאמר במסכת סוטה: "בפרך" כלומר : היה פרעה מדבר עם ישראל שיעבדו לו  בפה רך.

יש עוד פירוש מעניין שראיתי:[בספרו של הרב אליהו שלזינגר:

["אלה הדברים על התורה"]

צרת השעבוד החלה דווקא ברגע שנפטר יעקב אביהם, היות וכל עוד היה בחיים הוא היה, בנוסף לאביהם, גם מורה הדור ואיתם היו מתייעצים בכל דבר. כפי שנהוג להגיד: "והיו עינך רואות את מוריך"

ברגע שהשיב את נשמתו לבורא ,הבלבול היה גדול וכאן החלה צרת השעבוד.

הפרשה מתחילה   בתיאור ימיו האחרונים של יעקב במצרים אשר במהלכן הוא קורא ליוסף בנו להתייצב לפניו ומבקש ממנו: שישבע לקבור אותו בארץ ישראל:

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה.  וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  וְשָׁכַבְתִּי, עִם- אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ..." [בראשית  מ"ז, כ"ח- ל"א]

בהמשך הוגד ליוסף כי אביו חולה - לכן הוא ניגש אל אביו עם שני בניו - אפרים ומנשה וזוכה שיעקב  אביו יברך את אפרים ומנשה ,אך בטרם ברכה זו,  הכתוב מספר:

"וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-יוֹסֵף, אֵל שַׁדַּי נִרְאָה-אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיְבָרֶךְ, אֹתִי.  וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ, וּנְתַתִּיךָ, לִקְהַל עַמִּים; וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ--אֲחֻזַּת עוֹלָם.  וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה--לִי-הֵם:  אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה--כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ-לִי.  וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם.  וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם". [שם, מ"ח, ב'- ח']

 השאלות הן:

 א] מה  משמעות שם הפרשה: "ויחי" ?

 ב] מאין כי לעולם חולקים כבוד למלכות ?

 ג] מדוע היה חשוב ליעקב להזכיר  ליוסף את הבטחת הארץ לישראל?

תשובות.

משמעות שם הפרשה: "ויחי"

חכמי ישראל מדייקים  באופן פתיחת הפרשה דווקא במילה: "ויחי"  כפי שנאמר :"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.." ואילו כאשר שב יעקב לאחר תקופה ממושכת בניכר   נאמר:  "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן" [שם ל"ז, א].

ההבדל הוא: "וַיֵּשֶׁב" משמעותו : ישיבת קבע ורק בארץ ישראל. לעומת זאת  כאשר יהודי שוהה בגלות - זו אינה מציאות קבועה ,אלא זמנית במטרה להחיות את נפשו עד  יעבור זעם, מטעם זה נאמר על שהיית יעקב בחוץ לארץ [מצרים]

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" - שהייה זמנית שאינה קבועה.

רבינו  בחיי אומר : כי המילה: "וַיְחִי" שווה בגימטרייא = שלושים וארבע- מספר זה - בא לרמז לנו על שנותיו  הטובות והמאושרות של יעקב שעליהם ראוי להגיד "וַיְחִי יַעֲקֹב" וזאת, למרות שיעקב אומר לפרעה  עם הגעתו למצרים:

"...מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם"׃  [בראשית מ"ז, ט] אך ניתן להסיק שהשנים שבהן חי יעקב במחיצת בנו יוסף - "בן הזקונים" והאהוב- היו עבורו שנים טובות ושמחות. תקופה זו כוללת: שתי תקופות שוות של שבע - עשרה שנים:

א] שבע עשרה שנים ראשונות בחיי יוסף עד  למכירתו למצרים.

ב] שבע עשרה השנים האחרונות בחיי יעקב שבהן נוצרה אחדות משפחתית מחדש בתוך משפחת יעקב השסועה.

על פי ה"זוהר"  הקדוש: יעקב זכה לחיות במצרים : במשך שבע עשרה שנה- כגמול ראוי על צער הפרידה מיוסף בנו האהוב. שנפרד ממנו באופן כה אכזרי בשיתוף האחים. בגיל שבע עשרה. [שם ל"ז, ב]

 ישנם פרשנים הסבורים: כי המשפט: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" מזכיר לנו את תחילת העלילה עם יוסף ואחיו:

"אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן.."

 [ שם, ל"ז, ב]

מהפסוק הזה ניתן ללמוד: שיוסף היה כה צעיר רק בן שבע עשרה כשהופרד בכוח הזרוע מיעקב אביו ונמכר למצרים, במשך שבע עשרה שנה יעקב לימד את יוסף תורה  ודרך ארץ כלפי אחיו. ולכן בא הכתוב להדגיש בפנינו שאין הקב"ה מקפח שכר מצוות ומעשים טובים של כל אדם, וכך זכה יעקב לשכר הולם מצד יוסף ובניו שקיימו בסוף  תקופת חייו מצוות כיבוד אב במשך שבע עשרה שנים תמימות - מידה כנגד מידה!

מעולם חולקים כבוד למלכות:

בפרשתנו מתואר : ַ"ויּגֵּד לְיַעֲקֹב--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה:

על כך אומר רש"י: כך אמר יעקב ,על אף שיוסף הוא בני והוא חייב בכבודי, מכל מקום- הוא מלך ולכן  אני אחלק לו כבוד, לכן התחזק ,למרות חולשתו והתיישב וקיבל את יוסף בישיבה. משום כבוד. ומכאן יש ללמוד: שלעולם חולקים כבוד למלכות ואפילו כאשר המלך מבחינתו ,לא ראוי לכך.

דוגמאות נוספות לכך בתנ"ך:  משה חלק כבוד למלכות, כפי שאמר לפרעה:

"וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּֽחֲווּ לִי לֵאמֹר .." [ שמות י"א, ח]

משה התכוון- שפרעה בעצמו ירד אליו, ורמז לו זאת בלשון: "עבדיך"- מפני כבוד המלכות.

דוגמא נוספת: מצאנו אצל אליהו הנביא- שחלק כבוד לאחאב – מלך ישראל למרות שהיה רשע שנאמר:

"וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה" [מלכים- א, י"ח, מ"ו]

כלומר, אליהו הנביא חגר את עצמו ורץ לפניו בזריזות כראוי כפי שנוהגים לבוא - בפני מלך.

חז"ל דרשו את הפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות ו, י"ג), שהקב"ה "צוום לחלוק כבוד למלכות", והפליגו שם חז"ל במעלת כבוד המלכות ואמרו: "וכן מצינו ביעקב, יוסף, אליהו, דניאל, חנניה משאל ועזריה, שחלקו כבוד למלכות"

יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ.

 ".,,,וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-יוֹסֵף, אֵל שַׁדַּי נִרְאָה-אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיְבָרֶךְ, אֹתִי.  וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ, וּנְתַתִּיךָ, לִקְהַל עַמִּים; וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ--אֲחֻזַּת עוֹלָם".

האגדה מספרת : "ויקרבו ימי יעקב למות ויבואו האנשים אשר הפקידם יוסף לשרת את אביו ולהיות שומרים לראשו ואמרו לו: אביך חולה ויצווני לאמור: לכו אל יוסף בני ואמרתם לו: בואה אל אביך כי דבר לו אליך: ויהי כשמוע את דבריהם ויצר לו מאד. וימהר וייקח את שני בניו עמו-  את מנשה ואת אפרים ויבוא אל יעקב אביו, ויאמר יעקב: הנה נא ידעתי בני, כי יבואו ימים והיו המתים בדבר ה': אפס כי בראשונה יקיצו- כל אלה הקבורים בארץ ישראל והקבורים בארץ אחרת – יתגלגלו במחילות ובמערות עד בואם ארצה- ישראל והמר[יהיה מר וקשה] להם הדבר הזה מאד, ואף גם זאת - בהיקברי בארץ מצרים ובאו אנשי המקום והשתחוו לקברי –כאשר ישתחווה איש לאלוקיו- כי קדוש אני בעיניהם... והיה ביום ההוא היות כל עפר ארץ מצרים לכינים ועלו ובאו בגופתי. על כן אנוכי שואל בני את השאלה הזאת לאמור: במותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורת אבותיי במערת המכפלה! ועתה בני אם  תיתן לי את שאלתי ושמחתני שמחה גדולה, ואם אין ויצאה נפשי ברגע ומתי! ויאמר יוסף: שלום לך אבי! אנוכי אעשה לך ככל אשר דיברת אלי". על רקע בקשתו של יעקב להיקבר  לאחר מותו במערת המכפלה- ניתן להבין מדוע הזכיר ליוסף את הבטחת הארץ לאחוזת עולם.

חכמים: מתפעלים מהקשר החזק שחשים אבותינו- אברהם יצחק ויעקב, לארץ המובטחת:

אברהם לא יצא מן הארץ ,אלא רק בתקופת הרעב וכאשר שלח את אליעזר עבדו להביא שידוך ליצחק הוא מזהירו בשבועה:"  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה." [שם כ"ד, ו]

יצחק אבינו לא יצא  מעולם מחוץ לגבולות ארץ ישראל- שהובטחה לבניו, ואילו יעקב שהוכרח לרדת מן הארץ לפרקי זמן ארוכים, אינו שוכח בסוף ימיו לצוות את יוסף לקברו בארץ ישראל בלבד!

רבינו בחיי מדגיש: כי יעקב קרא ליוסף דווקא ולא לאף אחד מאחיו - לפי שסמך רק עליו וביקש ממנו שלא יקברהו במצרים ,אלא יקברהו בארץ ישראל - לפי שהאבות מחבבים את קברות ארץ ישראל - היא ארץ קדושה ומכפרת עוונות ושם נמצא שער השמים !

לסיכום, לאור האמור לעיל,  ניתן להסיק, כי יעקב אבינו  שהיה דבק בהבטחת ארץ ישראל לאבותיו ולדורות הבאים - הקדים בדבריו אל יוסף את הבטחת ה' אליו - במטרה לבקש מיוסף להיקבר במערת המכפלה ולמרות שנחלש לעת זקנתו התחזק והתיישב במיטתו – כי כיבד את יוסף בנו - כמשנה למלך במצרים- אשר על פיו יישק דבר.

ומכאן: שלעולם חולקים כבוד למלכות.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב קורא ליוסף במצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יעקב קורא ליוסף במצרים

מאת: אהובה קליין ©

 

השמועה, עשתה לה כנפיים

יעקב קורא ליוסף במצרים

עַל ערש דווי במיטתו

נשמתו חונקת זעקתו.

 

כעופר איילים קל רגליים

יגיחו יוסף מנשה ואפרים

התרגשותם מרקיעה שחקים

לעיניהם יעקב  שבע הימים.

 

יעקב נתמך בכריות

שפתיו - שפתי רננות

הבטחת ארץ נחלת אבות

אחוזת עולם לדורות!

 

 מקום בו שער שמים

קדושה שורה כפליים

בגינוני מלכות  משביע

להיקבר בארץ תובע.

 

הערה: השיר בהשראת: פרשת ויחי –[חומש בראשית].     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 בדצמבר 2020

פרשת ויגש- ממה חשש יעקב- טרם הירידה למצרים? / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויגש -  ממה חשש יעקב – טרם הירידה למצרים?

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ פרעה מציע את כל טוב מצרים ליוסף ומשפחתו/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורים תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו..וייתן את- קולו בבכי.."
[בראשית מ"ה.א-ב]





ציורי תנ"ך/ יוסף מבקש מפרעה ליישב את אחיו בארץ גושן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו , היא המשך לכל שרשרת המאורעות הדרמטיים מהזמן בו נמכר יוסף לישמעאלים ובסופו של דבר הגיע למצרים ושם בתום ייסוריו הרבים – פרעה - מלך מצרים - חולם את חלומותיו והכל בשליטה מדויקת - מהקב"ה המכוון שבאותה שעה בדיוק  – גם שר המשקים  נזכר ב: "עבד עברי"- הלוא הוא יוסף  ששר המשקים בגאוותו  כה בז לו !  זה הרגע שיוסף יוצא מאפלה לאורה - ונהפך מאסיר בבית האסורים לאדם מכובד , משנה למלך פרעה במצרים.     הכל במטרה אלוקית להגשים את הבטחת ה'- לאברהם אבי האומה: "... יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה."  [בראשית  ט"ו, י"ג]

יעקב אבינו הדואג לבניו  שהתורה לא תשתכח מהם בארץ  מצרים ,שולח את יהודה לגושן - כדי להקים שם בית מדרש ללימוד תורה .

כפי שנאמר : "וְאֶת-יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, אֶל-יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו, גֹּשְׁנָה; וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה גֹּשֶׁן". [בראשית מ"ו, כ"ח]

יוסף שמעמדו הגיע לדרגה כה גבוהה - משתף פעולה עם אביו יעקב ,מכין את השטח להתבססותם בגושן - אשר במצרים , כפי שהכתוב מתאר:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו וְאֶל-בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה אֵלָיו, אַחַי וּבֵית-אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי.  וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי-אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, הֵבִיאוּ.  וְהָיָה, כִּי-יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה; וְאָמַר, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם.  וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-עַתָּה--גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם –אֲבֹתֵינוּ :  בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן" [בראשית  מ"ו, ל"א- ל"ד]

"ַויָּבֹא יוֹסֵף, וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה, וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנָּם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וּמִקְצֵה אֶחָיו, לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים; וַיַּצִּגֵם, לִפְנֵי פַרְעֹה.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-אֶחָיו, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם; וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ--גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם-אֲבוֹתֵינוּ.  וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ וְאַחֶיךָ, בָּאוּ אֵלֶיךָ.  אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפָנֶיךָ הִוא--בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ:  יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן--וְאִם-יָדַעְתָּ וְיֶשׁ-בָּם אַנְשֵׁי-חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל-אֲשֶׁר-לִי". [שם מ"ז, א-ז]

השאלות הן :

א] מדוע שלח יעקב את יהודה לארץ גושן ?

ב] כיצד שיתף יוסף את פרעה - במטרת ישיבת אחיו בגושן ?

תשובות

יהודה נשלח לארץ גושן

רש"י  מביא שני פירושים:

א] לפי אונקלוס - יהודה נשלח לגושן ,כדי להכין ליעקב מקום להתגורר בו ולהורות  באיזה אופן יקבע מושבו בארץ זו – היות  וזה הדבר הראשון שמתבקש לפני בואו של יעקב לשם.

ב] מדרש אגדה:- דרשו חז"ל: כי היה צורך להקים שם מרכז תורני שמשם יצא לימוד  דינים והלכות .

מכאן, שיעקב שלח את יהודה אל יוסף – במטרה שיוסף ייתן הוראות לגושן -  לפנות את המקום - למשפחתו  יחד עם זאת לדאוג  באיזה אופן ליישב  אותם שם.

רבינו בחיי מסביר: מדוע שלח יעקב דווקא את יהודה לגושן?

תשובתו: יהודה היה גיבור וזריז  לעומת שאר האחים. ודקדקו חכמים - שתפקידו של יהודה היה: להתקין בית מדרש - שמשם תצא הוראת התורה אל  כל השבטים. הרי ידוע שיוסף בזמן פרישתו מאביו - למד אתו את נושא: "עגלה ערופה" וכאשר ראה יעקב את העגלות – נזכר בפרשת: "עגלה ערופה".

"חיזקוני" סבור: כי יהודה נשלח על ידי אביו ,תחילה אל יוסף במטרה שיראה לו את הדרך לגושן טרם ירידה למצרים.

ניתן להבין את  חששו של יעקב, טרם ירד מצרימה. הסבר יפה מבהיר: "נתיבות שלום" : שעיקר מוראו של יעקב היה: שידע  מה גזר  הקב"ה על אברהם:

יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." [בראשית  ט"ו, י"ג] ומזה לא נתיירא כי יש לישראל את הכוח לשאת את כל הצרות, אך כאשר הבין  יעקב שהם  יורדים למצרים- ארץ אשר אליה יגלו, אז החל מתיירא- שהרי מצרים היא: אבי אבות  הטומאה, וחשש שמא חלילה ישקעו בניו בזוהמת מצרים וטומאתה הרבה ולמרות שידע על גזרת הגלות, היה סבור שיגלו לארץ אחרת ולא העלה בדעתו גלות כזו, לכן ה' אמר ליעקב  במראות הלילה:

"......יַעֲקֹב יַעֲקֹב ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.  אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה.." [שם, מ"ו, ב-ד]

הקב"ה הרגיע במילים אלה את יעקב- לפי שהבטיח שהשכינה תרד איתם לשם ואף יזכה להיקבר בארץ, כי הקב"ה לעולם אינו  נוטש את בניו ,אפילו כשהם נתונים בגלות.

יוסף פונה אל פרעה בבקשת סיוע לאחיו.

יוסף מבשר לאחיו כי ילך לספר לפרעה שהם רועי צאן.

רש"י מסביר: יוסף מספר לפרעה שאחיו הם רועי צאן וכל זה במטרה לשכנע את פרעה שיושיב אותם בארץ גושן והיא מתאימה להם וראויה לצרכיהם - היות והיא ארץ מרעה - שופעת עשב למאכל בהמה, וראויה לרעיית צאן. לכן יוסף תחילה הנחה את אחיו שיאמרו לפרעה שאין הם בקיאים במלאכה אחרת - מלבד רעיית צאן ,וכך ישתכנע פרעה וירחיקם ממנו ויושיב אותם בארץ גושן. עוד סיבה טובה שפרעה  ירחיק את אחיו - כי רועי הצאן נחשבים כבזויים  בעיני המצרים, לפי שהצאן - משמש למצרים אלוהות ורעיית הצאן מגונה בעיניהם.

כדי לשכנע את פרעה - לוקח יוסף חמישה מאחיו רועי הצאן אשר היו פחותים שאינם גיבורים וגם אינם משדרים  גבורה ומה הטעם בדבר ?  למנוע מפרעה שייקח אותם  לצבאו.

האחים שיוסף הציג לפני פרעה הם : ראובן, שמעון , לוי , יששכר ובנימין. מנין לנו, מי הגיבורים ומי אלה שאינם גיבורים?

התשובה: בפרשת: "וזאת הברכה" אנו למדים: שאותם  השבטים  שמשה  לא הזכיר את שמותם במכופל, אלא הזכירם  בשמם –פעם אחת - בזמן שבירך אותם - אלה היו  פחותים  בגבורה, לעומתם, את שמות הגיבורים בזמן  שברך אותם - הזכיר כל אחד מהם פעמיים כפי שנאמר:

"וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה". [דברים  ל"ג, ז]

"וּלְגָד אָמַר, בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד.." [שם, ל"ג, כ]

"ולדן אמר דן וכן לזבולון: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ.." [שם, ל"ג, י"ח] וכן לאשר: "וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר.." [שם, מ"ז, כ"ד]   זהו לשון  בראשית רבה, שהיא אגדת ארץ ישראל [תלמוד ירושלמי]

דברי יוסף משכנעים את פרעה והוא עונה:

"אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפָנֶיךָ הִוא--בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ:  יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן--וְאִם-יָדַעְתָּ וְיֶשׁ-בָּם אַנְשֵׁי-חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל-אֲשֶׁר-לִי".

על פי רש"י- אנשי חיל- הם אנשים הבקיאים באומנותם- אומנות רעיית הצאן הם בעלי חכמה ובקיאות במלאכת הרעייה – הביטוי  "אנשי חיל" מזכיר את דברי שלמה המלך על האישה הבקיאה במעשיה:

"אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא" [משלי ל"א, י] לכן פרעה מציע  שישימו שרי מקנה גם על צאנו.

 רבינו בחיי מסביר רעיון מעניין:

בדברי יוסף: "וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן"- מתכוון להבהיר לפרעה: כי אחיו הם רועים על הצאן שלהם ולא על צאן של אחרים . לכן הדגיש - כי אנשי מקנה היו משל עצמם - היות ועשירים גדולים היו. והם בחרו דווקא באומנות זאת משני טעמים:

א] שיש בהם רווח גדול בגיזת הצמר. בחלב ובהתרבות הצאן . זוהי אומנות שאינה צריכה יגיעה רבה.

ב] האחים ידעו שיגלו למצרים - הם וזרעם וכי המצרים עבדו לצאן כאלוהיהם, לכן דווקא, רצו שזרעם יעסקו במרעה צאן וכך יתרחקו מעבודת הצאן האלילית של המצרים , בדומה לכך-ניתן  לראות שצדיקים, נביאים היו גם כן רועי צאן.

רש"ר סבור: כי בתשובתו זו של פרעה - יש מסר ליוסף: כי האחריות לפרנסת האחים מוטלת עליו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק :כי יעקב- חשש מאד מכך שבניו  יהיו מעורבים בחיי המצרים שהם בגדר- מ"ט שערי טומאה. לכן תחילה שלח את יהודה לארץ גושן - להכין את המקום לישיבתם. ואחר כך  הטיל על יוסף לשכנע את פרעה, להושיב את הבנים בארץ גושן, מקום בו מוגנים מפני  הטומאה. אכן הדבר עלה בידו בסייעתא דשמיא.

ההפטרה:


 יחזקאל ל"ז, ט"ו- כ"ז






ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר