‏הצגת רשומות עם תוויות יהושע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יהושע. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 ביוני 2023

פרשת שלח- מהי רוח אחרת?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח- מהי רוח אחרת?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:




ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)




Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"





ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן  יפונה-'הולכים כנגד הזרם'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין (c) (שמן על בד)


ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 



ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורים להפטרה [יהושע ב']



ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']



ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]

פרשה זו עוסקת בשליחת המרגלים לתור את ארץ ישראל ומתארת את שובם למדבר ואת דבריהם: "וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם.  וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל - מֹשֶׁה וְאֶל - אַהֲרֹן וְאֶל - כָּל - עֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, אֶל - מִדְבַּר פָּארָן -- קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-  כָּל - הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת - פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ - לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא—וְזֶה - פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי - עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל - הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל - מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי -יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.  וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר- עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָ עָם:  כִּי - חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר -רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת.  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת - הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק—מִן - הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" [במדבר  י"ג, כ"ה- ל"ג]

השאלות הן:

א] מדוע משה רצה לשלוח מרגלים , מה הייתה תגובת המרגלים בשובם למדבר?

ב] מהו הטעם לתגובתם השונה של יהושע בו נון  וכלב בן יפונה?

תשובות.

רצון משה , שובם של המרגלים ותגובתם.

כאשר שבו המרגלים הם אמרו  למשה ואהרון לפני העם:

"בָּאנוּ, אֶל- הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק ....."

על פי מדרש חז"ל: "כך דרכם של  מספרי לשון הרע פותחים  בטוב ומשלימים ברע" באופן זה נהגו המרגלים כדי להוציא דיבת הארץ רעה באוזני בני ישראל.

מה ראו המרגלים  לפתוח בעמלק? משל לתינוק שחטא והיו מלקים אותו ברצועה, וכאשר מבקשים להפחידו מזכירים לו: אתה זוכר את המכות של הרצועה? כך היה עמלק - הוא שימש כרצועה רעה שהיא מאיימת ומפחידה את ישראל.

מדוע התיישב עמלק על הגבול בדרך כניסתם של  בני ישראל לתוך ארץ ישראל ?

התשובה: כי כך ציווה עשיו את  בניו לקדם את ישראל בדרך כניסתם לארץ? ועקר ממקומו הקבוע בהר וישב לו בדרך [בארץ הנגב] כצוואת עשיו כפי שנאמר: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה"[להלן י"ד, מ"ה]

המרגלים אמרו:"וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת- הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן- הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"מדוע אמרו זאת?

תשובה: אמר רב משרשיא: מרגלים שקרנים היו ,כשהיו הכנענים בוכים ואבלים תחת עצי  הארז ומבכים וכשראו אותם המרגלים הם עלו וישבו על האילנות ושמעו את הכנענים אומרים: "רואים אנו אנשים הדומים לחגבים באילנות".

"התפארת יהונתן" מסביר רעיון מעניין על המרגלים: על מה שנאמר לאברהם: "לך- לך"- שחז"ל דרשו: "להנאתך ולטובתך"

בדומה לכך ניתן לפרש את "שלח לך" שהרי נגזר על משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל, ואם הודות למרגלים, אשר הוציאו את דיבת הארץ רעה ועכבו את כניסת ישראל לארץ ארבעים שנה ,צמחה טובה למשה שניתן לו לחיות עוד ארבעים שנה.....

ה"נתיבות שלום" מסביר: הרי תמוה הדבר שהמרגלים רצו לתור את הארץ,  ידוע שבמדבר  הם היו רואים את כל ההנהגה הנסית של אלוקים: ענני הכבוד, עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום, אכילת המן. בכל יום בעצם נכחו לראות כי הקב"ה מנהיג את ישראל בהנהגה -בלתי טבעית - אם כן ,מה היה הטעם  לדעת אם העם היושב שם - חזק, או רפה, מדוע רצו לדעת אם הארץ טובה, או לא, הרי ה' הבטיח להם: כי היא ארץ זבת חלב ודבש? ועוד קשה העניין שמשה גם אהב את הרעיון כפי שכתוב  "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" [דברים  א, כ"ג] , עוד יש לשאול מדוע נשלחו  12 נשיאים - נשיא אחד לכל שבט?

אלא התשובה היא: למשה הייתה כוונה לבדוק איך ארץ ישראל מבחינה רוחנית. היות וקדושת ארץ ישראל היא גבוהה ביותר - הרי מנגד כוחות  הסט"א הגדולים ביותר היו מתרכזים בארץ ישראל : עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי - יושב בהר והכנעני - יושב על הים ועל יד הירדן - כל אלה  כוחות הקליפה הגדולים ביותר שהקיפו את ארץ ישראל. לכן היה צורך לרגל את הארץ - כדי לדעת ולברר מה כוח הקליפה הזאת  בבחינת: דע את שונאך מבחינה תורנית? מהיכן האויב וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

זה הפירוש למילים:" וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה" היכן נמצאים כוחות הקליפה וכיצד ניתן להתגבר עליהם?  כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים ויש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים, לכן משה רצה לראות מה מזגה הרוחני של הארץ- הטובה היא, או רעה?

לכן בהתאם לכך הייתה תגובת המרגלים: "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ" [תהלים ק"ו, כ"ד] לכאורה לא מאסו בארץ ישראל עצמה שהרי אמרו: "בָּאנוּ, אֶל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ..,"

הם מאסו בגלל העם היושב  עליה , אלא שארץ ישראל היא בדרגה עילאית כמו שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב] הנהגתה בידי אלוקים למעלה מן הטבע , אך הם לא האמינו בהנהגתה הבלתי טבעית של ארץ ישראל וזוהי הכפירה הגדולה בקדושת ארץ ישראל. הם מאסו בארץ  וסברו כי ארץ ישראל היא ארץ ככל הארצות והנהגתה מוגבלת באופן טבעי. ולכן מיד בכניסתם נבקע להם מי הירדן –כי החלה כבר לפעול ההנהגה העל טבעית.

רק בעזרת האמונה היהודי זוכה לקדושת הארץ , כי לפי  ערך מה שמתייגע להשריש בקרבו את האמונה בהנהגתה העל טבעית של הארץ - הוא זוכה לקדושת הארץ ומי שלא מאמין   בקדושת ארץ ישראל ! אינו יכול להתקיים בה. כך  המרגלים מנעו מעצמם להיכנס לארץ!

תגובת יהושע וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה

רש"י מתייחס לדברי  כָּלֵב האומר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".

 

עָלֹה נַעֲלֶה " – נאמר בכפילות, כדי להדגיש: את אמונתו במשה המנהיג - "עלה נעלה" לכל מקום אפילו בשמים!

 

בהמשך מסופר שיהושע וְכָלֵב קרעו את בגדיהם מרוב צער- "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם". 

 

אם כן, מדוע הם קרעו את בגדיהם ואילו משה ואהרון שדרגתם הייתה גבוהה יותר- - רק נפלו על פניהם?-שנאמר: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם"! על כך פירוש יפה: יהושע וְכָלֵב היו מן התרים את הארץ - הם  כבר היו בארץ ישראל וכלל הוא בידנו: אדם הבא לארץ ישראל - זוכה להתעלות בגדולה - בחכמה ובקדושה , בכך הם עלו באמת  בידיעתם על משה ואהרון.  [על פי אמרי- שפר לגאון רש"ק ז"ל]

 

הרש"ר [ רבי שמשון רפאל הירש] מסביר : מעניין הדבר, כי אלוקים העריך את  יהושע וכָּלֵב - שנקטו גישה חיובית לארץ ישראל, ולכן אמר ה' על כָּלֵב: שהייתה לו רוח אחרת- הייתה לו נאמנות ללא מורא למען האמת האלוקית ולכן זכה להיקרא: "עבד ה" זהו התואר הגבוה ביותר לאדם הפועל  למען ה'.

על פי דעת מקרא: כלב בן יפונה מצליח להשתיק את העם באומרו שאין זה מעניין מי העם היושב בארץ אנחנו נכבוש אותה!

יהושע וכלב בן יפונה אומרים לעם:

"... הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ --טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל -הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר- הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל- תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל- תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ",[להלן י"ד, ז'- י']

חז"ל מסבירים: [סנהדרין צ'"ז]" ר' אליעזר אומר, אם ישראל עושים תשובה - הם נגאלים, ואם לאו, הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן, ואז ישראל עושים תשובה וחוזרים למוטב כפי שנאמר [מסכת מגילה י"ד]: ' גדולה הסרת הטבעת שאחשוורוש הוריד מידו ונתנה להמן, יותר מארבעים ושמונה נביאים שהתנבאו לישראל, כי הנביאים לא הצליחו להחזיר את ישראל למוטב, ואילו נתינת הטבעת של אחשוורוש להמן החזירן למוטב".

מכאן, שעל ידי שאומות העולם גוזרים על עם ישראל גזרות רעות -גורמים לעם ישראל לחזור בתשובה.

כוונת משה רבינו הייתה: "אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם"- כמו שהלחם בסיס לחיים כי זה עיקר סעודתו של האדם כמו שכתוב [בראשית ל"ט, ו']

"וַיַּעֲזֹב כָּל- אֲשֶׁר- לוֹ, בְּיַד- יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם- הַלֶּחֶם אֲשֶׁר -הוּא אוֹכֵל"[נאמר על יוסף בבית פוטיפר]

לגבי אומות העולם הגוזרים עלינו גזרות נאמר עליהם: ,ה' סר צלם מעליהם" - הכוונה - באופן מעשי אין להם כוח להרע לנו - כי ה' איתנו. [ע"פ "אור שלום" ספר מאת: רבי שלום ברגר]

לסיכום , לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי המרגלים חטאו בהוצאת דיבה על הארץ - אך מנגד כלב בן יפונה ויהושע - הם בעלי אמונה חזקה –  והלכו נגד הזרם ההרסני של המרגלים כדברי ה':" וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְיתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל ־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר ־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה" [להלן כ", ד, י"ד]

לכן זכו להיכנס לארץ: "כִּי אִם - כָּלֵב בֶּן - יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן -נוּן".


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 בספטמבר 2022

פרשת וילך- גילוי עתידות מפי ה' - ושבת שובה./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וילך- גילוי עתידות מפי ה' - ושבת שובה.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך "שובה ישראל"/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה]

ציורי תנ"ך
"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה, ,זבת חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)



 ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."

[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים בבית  הכנסת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשה זו פותחת בתיאור העברת ההנהגה של משה ליהושע: "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה".  [דברים ל"א, א-ד]

בהמשך הקב"ה מגלה  למשה גילוי מדהים:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם- אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר- הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.  וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.  וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים". [להלן ,ל"א, ט"ז -י"ח.]

השבת נקראת "שבת שובה" כשם ההפטרה הנקראת השבת : "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ.  קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל-יְהוָה; אִמְרוּ אֵלָיו, כָּל-תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח-טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ.  אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, עַל-סוּס לֹא נִרְכָּב, וְלֹא-נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ, לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ--אֲשֶׁר-בְּךָ, יְרֻחַם יָתוֹם.  אֶרְפָּא, מְשׁוּבָתָם--אֹהֲבֵם, נְדָבָה:  כִּי שָׁב אַפִּי, מִמֶּנּוּ. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו, כַּלְּבָנוֹן.  יֵלְכוּ, יֹנְקוֹתָיו, וִיהִי כַזַּיִת, הוֹדוֹ; וְרֵיחַ לוֹ, כַּלְּבָנוֹן.  יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ, יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן; זִכְרוֹ, כְּיֵין לְבָנוֹן. אֶפְרַיִם, מַה-לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים; אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן--מִמֶּנִּי, פֶּרְיְךָ נִמְצָא. מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם".

[הושע י"ד, א-י']

"מִי-אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל-פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית, נַחֲלָתוֹ:  לֹא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם, כָּל-חַטֹּאותָם.  תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם".[מיכה ז', י"ח- כ']

מתוך ספר יואל: "וַיהוָה, נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ--כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ:  כִּי-גָדוֹל יוֹם-יְהוָה וְנוֹרָא מְאֹד, וּמִי יְכִילֶנּוּ.......

תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל-תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם..."

[יואל ב', י"א – כ"ז]

 

השאלות הן:

א] מדוע לא יכול היה משה להמשיך להנהיג את עם ישראל ?

ב] מהו הגילוי שמגלה ה' למשה ?

ג] מהי "שבת שובה" ומה המסר של הנביאים: הושע  ויואל.?

תשובות.

הטעם לסיום הנהגת משה את עם ישראל.

משה אומר לעם ישראל: "בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא";

על פי רש"י שני פירושים:

א] היום מלאו ימי שנותיי - ביום זה נולדתי ויום זה הוא גם יום מותי.

שואל רש"י: וכי יכול להיות כי תש כוחו ? אלא, תלמוד לומר: שלא כהתה [לא נחלשה] עינו ולא  נס לֵחֹה – כלומר: מבחינה פיסית משה היה במיטבו למרות גילו, אלא מעתה אינו רשאי יותר להמשיך להנהיג את עם ישראל והרשות ניתנה ליהושע [מסכת סוטה י"ג, ע"ב]

ב] משה לא יכול היה לצאת ולבוא לפני עם ישראל בדברי תורה - מלמד- שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות חכמה .

דעת מקרא מסביר: הכוונה שמשה אומר לעם ישראל : כבר זקנתי ולא אוכל לבוא ולצאת לפניכם למלחמה ולהשיבכם מן המלחמה.

זו הכוונה במילים: "לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא";

על שם זה נקרא כל מעשה מנהיג מלשון -  יציאה וביאה כדברי משה אל ה' -כאשר מבין שיש לדאוג למנהיג אחר שיירש את הנהגתו לישראל:

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹור.  יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹוהֵי הָרוּחֹות לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.  אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר כ"ז, ט"ו- י"ח]

על פי תרגום יהונתן: אין למשה את האפשרות לטרוח במלחמות ישראל ולהנהיג אותם ועוד: הוא   עצור מלהיכנס לארץ ישראל בגלל גזרת ה' כפי שנאמר לו: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". [דברים  ג', כ"ז]

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: טיבם של צדיקים שאינם עומדים במקום אחד, אלא הם עולים ממדרגה למדרגה והנה משה , חש לפתע ביום מותו: שאינו מסוגל להמשיך לעלות מהמדרגה שהגיע אליה ולכן  אינו יכול לצאת ולבוא היינו- שאינו יכול  לנוע מהמדרגה שהגיע אליה למדרגה גבוהה יותר וזה סימן שמיתתו קרובה ותמה גם תקופת מנהיגותו.

הגילוי שמגלה ה' למשה:

על פי רש"י: ה' מגלה למשה, כי אחרי מותו בני ישראל יָפֵרוּ את הברית עם ה' וילכו אחרי הגויים.

על פי דעת מקרא: מגלה ה' למשה  עתידות : כי אחרי מותו של  משה בני ישראל יסטו מהדרך הישרה וזה עניין של  מרי והתקוממות.

הרב שמואל יניב- על פי ספרו: "צפונות בתורה" מסביר: כי בקטע הבא:

יש לספור החל מהאות ה בתוך המילה "משה" בדילוגי 49 אותיות- מגלים את המילה: שואה.

כאן מרמזת התורה על השואה בה נספו  6 מיליון יהודים בגרמניה- על ידי היטלר-אחת מהטרגדיות הגדולות שאירעו ליהדות בעולם.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם - אֲבֹותֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.  וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם הָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.  וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים". [להלן ,ל"א, ט"ז -י"ח.]

"שבת שובה" והמסרים של הושע  ויואל.

על פי הקדמונים : השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נקראת:

 "שבת שובה" וזאת על שם ההפטרה בספר הושע: ההפטרה מתחילה במילים: "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ": 

הקשר   העיקרי  של ההפטרה לפרשה הוא: השבת שבתוך עשרת ימי תשובה.

לעניות דעתי – קיים גם קשר בפרשה  בין דברי ה' למשה  לגבי עתיד ישראל אחר מות משה:

"וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ". 

על פי רש"י כוונת הנביא בהפטרה : שעם ישראל ישובו בתשובה בעוד שה' יקבל את תשובתם במידת הרחמים ואם לא ישובו, חלילה, ה' יפעל כלפיהם במידת הדין!

"מצודת ציון" מסביר: קריאה לעם ישראל לשוב מדרכם שהיא מרידה והליכה בדרכי הלב כדוגמת  דברי הנביא ירמיהו: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם; הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ".  [ירמיהו ג', כ"ב]

"מצודת דוד" מבאר : קריאה לעם ישראל לשוב מעוונותיהם - כי בעבור חטאם באו עליהם  מכשול הצרה הזאת.

המלבי"ם סבור:  כי המילה: "עַד" יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  מציין כי ה' עומד רחוק מהם והם צריכים ללכת עד שיגיעו אליו  - עד למקום שהוא שם והכוונה: עליהם לעזוב את עוונותיהם הקודמים, יביעו   חרטה על מעשיהם בעבר שטעו וסרו מן הדרך - וכעת מבקשים את הדרך לשוב אל ה'.

כעת הם צריכים להביא  מעשים טובים שעשו  - להמליץ עליהם זכויות. זוהי תשובה מתוך אהבה.

הנביא יואל שם את הדגש על-התאספות כל העם בציון , תקיעת שופר והצום:

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים",

"שבת  שובה" עומדת בסימן הכנה לקראת התבוננות נפשית של עם ישראל - ליום הכיפורים - היום הקדוש בשנה ונוהגים בשבת זו להקשיב לדרשות הרבנים בבתי הכנסיות בענייני מוסר ותשובה.

הרמב"ם פסק בהלכות תשובה [פרק ב]

"אף על פי שהתשובה והצעקה [התפילה] יפה לעולם [טובה ומקובלת בכל ימות השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד שנאמר: "דִּרְשׁוּ יְהוָה, בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".  [ישעיהו נ"ה, ו] [ הכוונה: בזמן שה' נמצא בקרבתכם ומצפה שתחזרו בתשובה]

הרב אביגדור נבנצאל טוען: התשובה של עם ישראל היא דבר ודאי כי יש קץ לכל הצרות ,אחרי החטאים עם ישראל ישוב בתשובה ובנוגע למועד של התשובה- הדבר תלוי  בבחירה של עם ישראל ואם יעשו תשובה במהרה גם הגאולה תגיע מהר יותר- הדבר גם מתבטא בתקיעת השופר בראש השנה:

ישנם  סדרות שונות של קולות: הקול הראשון והאחרון - קול פשוט והקול האמצעי: שברים ותרועה .בתחילת הבריאה ה' מלך לבדו ובסוף התהליך שוב ה' ימלוך לבדו עלינו- ואילו באמצע קיימים חטאי ישראל והעונשים על עוונותיהם ובראש השנה אנו מבקשים מחדש להמליך עלינו את מלך מלכי המלכים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו נמצאים בעשרת ימי תשובה, בפרשה ה' מגלה למשה- כי אחרי מותו ,בני ישראל יסטו מדרך הישר ויעשו חטאים ועל כך יענשו- ויש רמז אף לשואה הנוראה ,אך בעתיד בני ישראל ישובו בתשובה ויזכו לגאולה שלמה!

הנביא הושע  נשמע מאד משכנע בדבריו:

"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר