‏הצגת רשומות עם תוויות חרדה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרדה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

פחד, יראה וחרדה בעין התנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פחד, יראה וחרדה בעין התנ"ך.


מאמר מאת: אהובה קליין.


 הפחד- תחושה פיזיולוגית שאינה נעימה הנגרמת מחשיפה לגירוי העלול לסכן את  שלומינו, או את חיינו,

 הוא חיוני למהלך חיים תקין- היות והוא משמש אמצעי לאדם להיזהר ולהישמר  מסכנות שונות.

בימים אלה כאשר גל טרור פוקד את ארצנו, אנו נתקלים בתחושה זו ביתר שאת ויש לכך השלכות על חיי היום, יום.

יש המדירים רגליהם ממקומות הומי אדם ויש אף הממעטים להסתובב ברחובות, ואף מסתגרים בבתיהם.

מנגד, ישנם השאננים שאינם חוששים ומתנהלים רגיל.

מעניין , להתבונן בספר הספרים -התנ"ך ולראות כיצד מתבצעת ההתמודדות עם הפחד?

אברהם אבינו מתמודד בצורה מעניינת עם  תחושה זו, כאשר הוא יורד למצרים בעקבות הרעב בארץ, הוא מבין כי אשתו שרה

היא אישה יפה ועל כן חושש מהמצרים, לפי שהיו שטופים בזימה, כולל מלכם - פרעה בכבודו ובעצמו [כדברי רש"י]

 אברהם  מציע לשרה לשקר ולומר : "אמרי- נא אחותי את - למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" [בראשית י"ב, י"ג]

רש"י מוסיף ואומר: כי אברהם  טמן את שרה בתיבה מפחד שמא יהרגו אותו וייקחו אותה לעצמם.

לבסוף גילו אותה ואף נלקחה לבית פרעה, אך בעקבות נגעים שה' הביא על פרעה, היא הושבה לאברהם בריאה ושלמה.





ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

מקרה דומה קרה לאברהם ושרה כאשר הגיעו לגרר, גם שם אמר שאשתו – אחותו, היא נלקחה לאבימלך, כאשר הוחזרה

ללא פגע, שאל אבימלך מדוע אברהם אמר כי שרה היא אחותו?

תשובתו הייתה: "..כי אמרתי רק אין- יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"[שם כ, י"א]

יעקב אבינו חושש מפני יצחק אביו כאשר אמו מציעה לו להקדים את עשיו אחיו- בהבאת ציד ליצחק טרם מותו.

יעקב חושש שמא  יצחק יגלה את התרמית, שהרי יעקב היה חלק ואילו עשיו שעיר, לכן אמר: אולי ימושני אבי והייתי בעיניו -

כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה" אמו הרגיעה אותו: "עליי קללתי בני אך שמע בקולי" ונתנה לו את בגד החמודות של

עשיו.  לאחר שיעקב  קיבל את הברכה ראשון, לפני עשיו אחיו ,הגביר עשיו את שנאתו אליו, רבקה האיצה ביעקב לעזוב את הבית לחרן.

היות וחששה לשלומו.

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל חרן/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


שלמה המלך - החכם מכל אדם- אמר: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב" [משלי כ"ט, כ"ה]

מבדילים אנו בין חרדה לפחד: חרדה- משמעותה בהלה הגורמת לשתק את האדם לבלבלו  בדרכי החשיבה

 ואף לגרום לו  למוקש.

לעומת זאת הפחד-  זהירות מבוקרת יותר המביאה את האדם לנהוג בדרכים מתוך תבונה.

בחכמה ינהג האדם כאשר יפחד מאלוקים, כפי שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך: כי אם ליראה את ה'

אלוקיך ללכת בכל דרכיו .."[דברים י"ב,י"ב]

"ראשית חכמה יראת אלוקים שכל טוב לכל עושיהם.." [תהלים קי"א, י]-דברי דוד המלך.

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא : כי על האדם להתחשב ולהתמודד  בשעת  סכנה כנאמר: "אשרי אדם מפחד תמיד".

[משלי כ"ח, י"ד]

הבה נייחל לימים טובים ורגועים יותר- בהם הקערה תיהפך על פיה  ועם ישראל יתאחד ויתחזק וישמש אור לגויים ולא ידע

עוד פחד מפניהם.     

יהי רצון שיתגשם  בנו הפסוק: "היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים..."[דברים ב, כ"ה] . אמן !           
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 22 באוגוסט 2015

השופר- סגולותיו לאור התנ"ך?/מאמר מאת: אהובה קליין/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

השופר-  סגולותיו לאור התנ"ך ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בימי חודש אלול, קולות השופר מהדהדים ומעוררים  את תשומת לבנו, כי עוד בטרם מסתיים לו  הקיץ - אנו עומדים בפני פתיחת שערי התחדשות והתעוררות.

מעניין , להתבונן בספר הספרים ולהתרשם מקולות השופר ומסגולותיו.





ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים ביום הגאולה על פי חזון ישעיהו

/ציירה: אהובה קליין(c)


לראשונה אנו נתקלים בקרן האיל בעקדת יצחק - אחד מעשרת הניסיונות הקשים , מתוך עשרה  שאברהם אבינו עמד בהם.

אברהם מניף את המאכלת מעל יצחק בנו יחידו ולפתע נשמעה קריאת המלאך ברקיע: ". .אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי  עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני" [בראשית כ"ב, י "ב]

והנה למרבה הפלא, מיד בתום דברי  המלאך  ,אברהם מגלה איל בסביבה: "וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו"

בימי חודש אלול , בראש השנה, ובצאת  יום הכיפורים- זוכים אנו לשמוע את  קול השופר.

קול השופר מיוחד בכך שיש בו  עוצמה החודרת ללבבות , הוא מעורר  את  לבנו להתנתק מהעולם החומרי בו אנו שקועים בחיי היום יום. צליליו מחרידים את  נשמתו של האדם, כפי שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, אם  תהיה  רעה בעיר וה' לא עשה" [ עמוס ג' ,ו'] ועוד נאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו"[ישעיהו י"ח, ג] ומאידך, אנו  גם מבקשים באמצעות התפילות ותקיעת השופר - שהקב"ה יתמלא  ברחמים עלינו ויסלח לעוונותינו  ,כפי שנהג ברחמים כלפי אברהם בעקדה וזימן לו את האיל. כך  יתאפשר לכל עם ישראל בכלל ובפרט לפתוח דף חדש -לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

השופר מזכיר לנו גם את מעמד הר סיני, כפי שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה" [שמות י"ט, ט"ז]

השופר נזכר בתנ"ך סך הכול שבעים ושתיים  פעמים.

יש פסוקים המוכיחים כי הקב"ה בעצמו גם תוקע בשופר:"..וה' אלוקים בשופר יתקע.." [זכריה ט, י"ד]

השופר מוזכר בתנ"ך בכל מיני אירועים הקשורים ביראה ופחד.

היה לו תפקיד גם בתחום הצבאי, כגון: אות אזעקה- אהוד ונחמיה מזעיקים את אנשיהם: "ויהי  בבואו ויתקע בשופר בהר  אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר.."[שופטים ג, כ"ז]

השופר שימש גם כנשק להבהלת האויב: "וייקחו.. ואת שופרותיהם.."[שופטים ז, ח]

השופר מסמל גם ניצחון [שמואל-א, י"ג, ד]"ושאול תקע בשופר בכל הארץ.."

ויש והוא מסמל הכרזת מרד: "ויתקע בשופר.."[שמואל-ב, כ, כ"ב]

היה נהוג גם לתקוע בשופר בזמן המלכת מלך, כפי שהופיע אצל אבשלום.

"וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמור: בשומעכם את- קול השופר ואמרתם מלך אבשלום בחברון"[שמואל- ב, ט"ו, י]

לאור האמור לעיל, נייחל לכל עם ישראל שבזכות השופר וצליליו- הדבר יעורר את כולנו לשוב אל   הקב"ה  בתשובה שלמה- ובמהרה הוא ישמש גם להכרזת בוא המשיח .

כמו שנאמר : "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.." [ישעיהו כ"ז, י"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר