‏הצגת רשומות עם תוויות חלומות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חלומות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 13 בדצמבר 2023

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה  זו קורה דבר מדהים, פרעה מגלה את חכמתו של יוסף - לאחר שפותר לו בהצלחה את חלומותיו והוא מתפעל בפני עבדיו על כך – כפי שנאמר:   "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל -צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".[בראשית, מ"א, ל"ז- מ"ב]

השאלות הן:

א] כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומות פרעה?

ב] באיזה אופן פרעה מבחין בחכמת יוסף?

תשובות.

חרטומי מצרים מנסים  לפתור את חלומות פרעה.

על פי ספר הישר: ניסו חרטומי מצרים לפתור את חלומות פרעה בכמה אופנים.

להלן כמה דוגמאות:

א] "אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן וְתִבְלַעְנָה אוֹתָן וְעֵינְךָ רוֹאוֹת לָאוֹת - כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּבָּנֶה- יֶחֶרְבוּ כֻּלָּנָה  בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ".

ב] "שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת - שִׁבְעָה מְלָכִים הֵם אֲשֶׁר יַעַמְדוּ עַל מִצְרַיִם מִזֶּרַע  הַמֶּלֶךְ, וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת- שֶׁבַע שָׂרִים יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהִשְׁחִיתוּם. וְשֶׁבַע הַשִּׁיבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵם שִׁבְעָה שָׂרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִפְּלוּ בְּיַד שִׁבְעָה שָׂרִים אוֹיְבֵיהֶם בִּלְתִּי חֲזָקִים בְּמִלְחַמֶות אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ"

מַסְקְנַת פַּרְעֹה: "וְיֶדַע הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ כִּי לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו נְכוֹנָה, בְּכָל דִּבְרֵיהֶם יַחַד כִּי מֵאֵת ה' הָיְיתָה זֹּאת לְסַכֵּל אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי מִצְרַיִם, לְמַעַן צֵאת יוֹסֵף מִן בֵּית הָאֲסוּרִים וּלְמַעַן גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם.

וְיָרֵא הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין דּוֹבֵר אֵלָיו נְכוֹנָה בְּכָל הַחֲכָמִים וְהַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, וְיַחַר אַף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְחָכְמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיוֹצִיאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים מִלְּפָנָיו. וְיָצְאוּ כֻּלָּם בְּבֹשֶׁת וּכְלִמָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיַעבְירוֹ קוֹל בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר יָמוּתוּ כָּל הַחֲכמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֹא יִחְיֶה מֵהֶם אִישׁ, וְיָקוּמוּ שָׂרֵי הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְיִשְׁלְפוּ כֻּלָּם אִישׁ חַרְבּוֹ ,וְיָחֵלּוּ לְהַכּוֹת בְּחַרטֻומֵּי מצָּרִים וַחֲכָמֶיהָ"

פרעה מבחין בחכמת  יוסף.

רש"י  מסביר: פרעה שואל בפני עבדיו : גם אם נתאמץ לגלות אדם דוגמת יוסף, האם יעלה בידנו למצוא כמוהו?

פרעה אומר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ" את זאת אומר פרעה לאחר שיוסף  אמר לו בסוף פתרון  שתי החלומות: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".

כלומר- מן הראוי שפרעה ימנה איש חכם על  מצרים, לכן אומר פרעה ליוסף: הרי לא נמצא אדם הראוי לכך בחכמה ובתבונה כמוך ולכן אני ממנה אותך בעצמך לתפקיד זה - של ניהול הכלכלה במצרים.

על פי המדרש: השרים טענו: כי לפי חוקי מצרים אין עבד זכאי למשול ולכן ענה  להם פרעה: שאין יוסף עבד ככל  העבדים- היות והוא יוצא מן הכלל ואין חוק זה חל עליו כלל. על כך שאלו השרים את פרעה: אם כך הדבר- היה מתבקש סעיף מיוחד בחוק הזה- שעבד מחונן בכישרונות  מיוחדים זכאי למשול? ענה להם פרעה: גם אם נלך עד סוף העולם לחפש- לא נמצא  אדם כמותו והרי  מחוקקי החוק לא ידעו לציין  את החוק הזה? משום שלא העלו בדעתם שניתן למצוא אדם מהסוג הזה בעולם.

גדולי המוסר טוענים: מסתבר שגם פרעה הבין שאדם שיש בו יראת שמים ודעת אלוקים - הוא  גם נבון וגם חכם ו"מדיניאי" משובח ...

הגאון מהר"ל חריף: מתמקד בסיבה לשם "צופנת פענח"- כפי שכתוב: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ,"

מתברר שהייתה  טענה בפי המצרים כלפי פרעה שהמשיל עליהם עבד לכן פרעה נקט בשני רעיונות:

א] הוא חשב על רעיון שיקרא ליוסף בשם: "צָפְנַת פַּעְנֵחַ", הכוונה שהוא מסוגל  לפענח צפונות ברוח הקודש שלו ואם כך דרגתו גבוהה- לא ניתן להחשיבו לעבד כי " אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל" [קידושין ע']

ב] פרעה נתן ליוסף את ביתו של אדונו- פוטיפרע: וזאת מהסיבה: שדין בעבד שאם "השיאו רבו אישה יוצא לחרות" [מסכת גיטין] כי האדון לא היה משיא את ביתו לעבד,

"וַיִּתֶּן - לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת - פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

והיות ובמצרים  לא היה  מן הנימוס לשחרר עבד ,מכאן הראיה שפוטיפר השיא ליוסף את ביתו - שמעולם לא היה עבד.

"שפת אמת" סובר: יוסף זכה להגיע לדרגה גבוהה של גילוי צפונות- היות והיה מאד צנוע ומסתיר את צדקותו מעיני הבריות. וזו הכוונה למילה: "צָפְנַת"- מהטעם שהיה מסתיר ומצניע עצמו,

"פַּעְנֵחַ"- זכה להגיע למדרגה של גילוי צפונות.

ה"נתיבות שלום"  מסביר: פרעה הבחין  - לאחר שיוסף פתר את החלומות - כי יוסף הגיע להשגת הדעת - הכוללת חכמה ותבונה - חכמת המוח ובינת הלב,

כי יוסף הוא מידת היסוד -  הוא היה כה צדיק וטהור שהשיג  בלי שום פגם  את מידת הדעת - הכוונה שהמוח  היה בשלימות וגם הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה- כי יוסף היה חכם ונבון ופרעה שהבחין בכך - קיבל את עצותיו ולכן, אֵין -נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּך"[להלן מ"א, ל"ט- מ']

נראה שה' תמיד היה לימינו של יוסף כנאמר:

"יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ." [תהלים  קכ"א, ה']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בדצמבר 2022

פרשת וישב- היבט על שיטת החינוך בבית יעקב./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב - היבט על שיטת החינוך בבית יעקב.

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו פותחת בתולדותיו של יעקב  כאשר סוף, סוף אחרי תקופה ארוכה בחרן- זוכה לשבת בארץ כנען כדברי הכתוב:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". [בראשית ל"ו א'-ו']

השאלות הן:

א] במה היה ייחודו של יוסף- ומדוע לא היה אהוב על אחיו?

ג]  מהו ההיבט החינוכי על דרכי החינוך בבית יעקב?

תשובות.

יוסף – ייחודו וסיבת שנאת אחיו אליו.

נאמר:"וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ".

רש"י  מביא מדרש אגדה: נאמר:' אלה תולדות יעקב, יוסף'-לומר שעיקר תולדותיו של יעקב- הוא יוסף ומדוע הכתוב קושר את כל תולדות  יעקב ביוסף?  על כך -כמה סיבות:

א] כל עיקר-רצונו  של יעקב- שלא עבד אצל לבן, אלא במטרה לנישואין עם רחל וזאת כדי  להקים ממנה בן. ולכן נמצאו שאר התולדות בזכות יוסף.

ב] היה דומה יוסף לאביו מאד –כלומר- זיו איקונין-אור צורת פני יוסף ממש דומה לפני יעקב.

ג] כל מה שאירע ליעקב –אירע גם ליוסף. כמו שיעקב היה שנוא על עשיו- יוסף  היה שנוא על אחיו.

עשיו השתוקק להרוג את יעקב ואילו אחי יוסף, רצו להרוג את יוסף.....[ ועוד דברים משותפים המופיעים בבראשית- רבה].

רש"י מתייחס למילים :"וְהוּא נַעַר"-למרות שהכתוב מציין את גילו: "בֶּן- שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה ",יוסף היה עושה מעשה נערות מסלסל בשערו ומיפה ומקשט את עיניו- במטרה שיראה יפה.

יוסף היה רגיל  לשהות עם בני בלהה ובני זילפה.

הסיבה הייתה: מפני שאחי יוסף היו מבזים אחים אלו והיו ממעטים בכבודם היות והיו הם בני השפחות.

ויוסף מטעם זה - היה מתחבר אליהם ומקרב אותם אליו. נאמר:

"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה"-על כך אומר רש"י: כי יוסף לא המציא דברים מליבו על אחיו ,אלא כל מה שהיה נראה לו רע אצל אחיו בני לאה- היה מספר לאביו, כגון: שהם אוכלים אבר מן החי.[איסור אכילת בשר- כאשר הבהמה עדיין בחיים].

ועוד שבני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם בשם: עבדים ועוד שהם חשודים על כך שעוברים על איסור עריות.

כנגד שלושת דברים אלה נענש יוסף: יוסף גם נמכר לעבד-כפי שכתוב: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ;    לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף".[תהלים ק"ה, י"ז]

כנגד דברי יוסף על אחיו שהם חשודים על העריות-  נענש   באמצעות אשת פוטיפר:

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי". [להלן , ל"ט, ז]

ועל כך שחשד בהם שאוכלים אבר מן החי, נענש כדברי הכתוב:

"וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם".

[להלן ל"ז,ל"א]

גם אם דברי יוסף היו נכונים על אחיו ,בכל זאת ,היו אלה דברים רעים שיצאו מפי יוסף אל אביו.

הרשב"ם מסביר :מה היו הסיבות לשנאת אחי יוסף כלפיו.

א] יוסף לא רצה להתיידד אם האחים האלה שאיתם עבד במרעה הצאן.

ב] הוא הביא את דיבתם רעה  על האחים שאיתם עבד בשדה.

ג] אביו זיכה את יוסף ביחס מיוחד- שלא זכו לו יתר אחיו- בני לאה..

הרי הוא זכה לכותנת פסים.

על פי  דברי הכתוב: האחים הגבירו את שנאתם אל יוסף בעבור סיפור חלומותיו.

הגר"א [ הגאון רבנו אליהו מווילנא] אומר על:

"וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".  יש לבאר על פי מה שנאמר   במסכת ברכות [סד, א] "הנפטר מחברו אל יאמר לו: לך בשלום, אלא: לך לשלום, שהרי יתרו אמר למשה: לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לאבשלום: לך בשלום

[שמואל-ב, ט"ו, ט'] הלך ונתלה"  זהו שאמר הכתוב דהשבטים שהיו שונאים את יוסף". "וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". 

היבט - על החינוך בבית יעקב.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מדגיש את השוני בין יוסף לשאר אחיו:

יוסף הוא נער שהתבגר ללא אם ,או אח, כל האחרים גדלו בתוך חברת אחים תחת כנפי אם והשפעתה ואהבתה-  מנגד יוסף היה בודד, אמו- רחל נפטרה  כשהיה עדיין צעיר- הוא לא הרגיש נח להיות בחברת אחיו בני לאה ולכן נמשך להיות בחברתם של בני השפחות.

לעומת בני השפחות - ליוסף היו תכונות של מנהיג  לעתיד.

הוא התחבר לבני השפחות- שאולי היו נכנעים לפניו ויתכן שהיו מחניפים אליו.

הייתה לו קצת גאווה ותחושת התנשאות.

מבחינה חינוכית אין מקום לניגודים כאלה בבית יהודי!

אלא מה שחשוב- רגש החובה, ההשתעבדות המשותפת להידבק באלוקים והעבודה הרוחנית הזאת בתוך המשפחה יש בה להשוות את כל הניגודים.

"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו—"למרות החסרונות שהיו לו ,היו ליוסף תכונות לא של אישיות רגילה - וישראל [לא יעקב] ראה בו את בחיר בניו-

"כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ"; הוא ראה את עצמו "ממשיך את חייו "ביוסף", הוא ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים- וכותונת הפסים היוותה אות הצטיינות שבאה לייחד את יוסף  כפי שנבחר למען שליחות מיוחדת.

רש"ר מגיע למסקנה: כי יעקב טעה בכל התנהלות הדברים שלא נעשו בחכמה.

יעקב היה חייב לדחות את הדיבה הרעה שיוסף הוציא מפיו על בני  לאה.

גם כאשר מעניקים יחס מיוחד לאחד מבני המשפחה הדבר גורם לכך השפעות מזיקות.

דווקא שיוסף לא היה אהוב על אחיו והביא  עליהם תוכחות מרובות- דווקא הוא היה הבן שאותו העדיף אביהם.

הניגוד של אהבת האב אל יוסף  - גרמה לשנאת האחים.

התוצאה הייתה שהאחים לא הצליחו לשאת את דיבורו הידידותי של יוסף, שהרי במקום שהכל מתנהל  באופן ידידותי- כל האווירה מתנהלת כראוי.

אך כאשר היחסים מתוחים בתוך המשפחה- אז מקפידים על הכל ועוד במיוחד

כאשר הצד השני מנסה לדבר באופן ידידותי.

ה"נתיבות שלום" שואל: כיצד יתכן שיעקב העניק יחס מיוחד ליוסף- הרי כל השתלשלות מכירת יוסף נבעה מאהבתו המיוחדת אליו והאם באה התורה לדבר בגנותו של יעקב? ועתה שואל ה"נתיבות שלום" מדוע היה צריך יוסף לספר את חלומותיו לאחיו- האם להגביר את השנאה אליו?

ותשובתו: שכל השפע לכלל ישראל נשפע באמצעות הצדיק יסוד עולם- יוסף. שעל ידי שמתחברים לצדיק יסוד עולם -עם ישראל  מקבל מה' שפע של ברכות הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. כי באמצעותו יורד השפע הרוחני שיחושו את הקרבה לקב"ה והלב יהיה פתוח לתורה ועבודה. וזו הייתה כוונתו של יעקב שרצה ללמד את שאר אחיו  כי אליו יש להיות נכנעים ומחוברים כי בדרך זו יוכלו לקבל את שפע הברכה מה' לכן אהב ישראל  את יוסף מכל בניו.

הוא תיאר לעצמו שהם צדיקים קדושים ובוודאי יבינו את אהבתו אל יוסף, לכן עשה יעקב  ליוסף כותונת פסים- שהיה מסמל- לבוש גדלות כדי להורות להם שיוסף, הוא המנהיג  ואליו הכל צריכים  להיות קשורים על מנת שעל ידו ירד שפע רב מאלוקים על כלל ישראל.

חשוב להתייחס לדברי חז"ל:

חז"ל  במדרש תנחומא אומרים מסר חשוב מאד:

"לכו חזו מפעלות אלוקים, נורא עלילה על בני אדם, אמר ר' יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת "ידוע תדע"-

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" [בראשית  ט"ו, י"ג]

" והביא עלילה לכל דברים אלה, כדי שיאהב יעקב את יוסף, וישנאוהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצריימה"

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד ראשית :כי יוסף היה  בעל אישיות ייחודית עם כישרון מנהיגות שזכה לצאת מאפלה לאורה וזאת למרות חסרונותיו- כדוגמת כל בן אנוש.

ומאופן החינוך של יעקב נלמד: כי אין להקדיש תשומת לב ייחודית לילד אחד במשפחה-אלא יש לאהוב ולחנך את כל בני המשפחה באופן שווה, להתחבר לקב"ה ולקיים את מצוותיו, אך הדבר הבולט בפרשה: לאלוקים שרביט בידו וכל העולם מתנהל-לפי  רצונו הבלעדית.,  ועל פיו יישק דבר:

"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם." [משלי י"ט, כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר