‏הצגת רשומות עם תוויות חכמי הלב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חכמי הלב. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 בפברואר 2016

ציורי תנ"ך/ חכמי הלב לוקחים תרומה מישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת תצווה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"והם יקחו את הזהב ואת- התכלת ואת- הארגמן ואת-- תולעת השני ואת השש.."
[שמות כ"ח,ה]
 הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
Biblical paintings
By Ahuva Klein
Heart scholars are taking  a contribution from  the people of Israel
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- חכמת נשים וחכמת הלב- במשכן.כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



פרשת תצווה-חכמת נשים וחכמת הלב-במשכן. כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין

פרשה זו פותחת במילים: "וְאַתָּה תְּצַווֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְייִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹות נֵר תָּמִיד.." [שמות כ"ח, כ]  בהמשך חכמי הלב  מצווים לעשות את בגדי הכהונה לאהרון ואת החומרים הם ייקחו מבני ישראל.           כפי שנאמר: "והם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ.."  


ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן זית זך למשה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה  פונה אל חכמי הלב בדבר בגדי הכהונה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]


ציורי  תנ"ך/ הסמיכה של אהרון ובניו על האיל(c) [שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה ניתן ללמוד -על הירתמותם של בני- ישראל  למען בגדי  הכהונה
והמשכן?                                                                                                                                              

ב] מה מאפיין את חכמי הלב?                                               

ג] כיצד מתמזגת חכמתן של נשים עם חכמי הלב?                                     

תשובות. 
 הירתמותם של עם ישראל                                                                                         

משה המנהיג משמש דוגמא  אישית לעם ישראל בכל מסירותו למענם ,על ידי חוש האחריות שהוא מגלה כלפיהם ,הן מבחינה רוחנית  והן מבחינה גשמית.

בעל הטורים מסביר: כי עצם העניין ששמו של משה אינו מופיע בגלוי בפרשה זו. הדבר נובע מתוך דבריו אל ה': "מחני נא מספרך אשר כתבת" [שמות ל"ב, ל"ב]                                                                                                  ובקשתו התקיימה בפרשת תצווה.

הרב נתן מאיר [משגיח בישיבת לייקווד] מסביר בספר קובץ שיחות: כי בקשתו זו של משה מה' - נבעה מתוך רגש אחריות לעם ישראל, אחרי שחטאו בחטא העגל, אלוקים רצה להענישם ומשה עמד מנגד והתפלל על עם ישראל- למען  ביטול הגזירה הקשה.

עניין האחריות  מועבר גם לעם ישראל והם ערבים זה לזה, כולם נרתמים לתרום למען המשכן, הדבר גורם להתלכדות העם סביב מטרה מרכזית אחת.עם ישראל אינו קובץ של יחידים שכל יחיד דואג רק לעצמו, אלא כל אחד חייב למלא את שליחותו נאמנה למען  כלל ישראל  ולעבודת ה' וקידוש שמו בארץ ובעולם. כך כל אחד אחראי על הכלל, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. התנהגות זאת של התלכדות העם  מביאה לאחווה בין איש לרעהו.

במדרש קהלת רבה ז, נאמר: "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שייתקן אחריך".

 על ידי שאדם מיטיב את מעשיו הוא מתקן את העולם הזה וגם את כל העולמות העליונים.

הרי הקב"ה ברא את האדם כנזר הבריאה , האדם  מעל כל היצורים ובמעשיו יש השפעה על הבריאה כולה. אדם ההולך בדרך ישרה ועושה מעשים טובים- גורם לתיקון העולם הזה וגם לכל העולמות העליונים.  אך כאשר הוא חוטא חלילה ועושה מעשים רעים ,ההשפעה לכך מגיע לכל הרבדים. מכאן ילמד האדם לנהוג בחוש האחריות כלפי מעשיו וכלפי הכלל.

במסכת סנהדרין [דף ל"ז ע"א ]נאמר: "לפיכך, כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם"   את חוש האחריות והערבות הדדית אנו רואים אצל בני ישראל בהבאת התרומה.

 חכמי הלב.

נאמר: "ואתה  תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה"[שמות כ"ה, ג]

 בצלאל בן אורי ואהליאב  בן אחיסמך נחשבו לאומנים – חכמי לב,  בצלאל התקדם בעזרת רוח אלוקים בכישרונו האומנותי.

על פי דעת חז"ל:  בצלאל היה בן שלוש עשרה בלבד ועל כן בגיל  צעיר כזה להגיע לדרגה כה גבוהה של כישרון- זה לא בכוחות עצמו, אלא באמצעות רוח אלוקים, מכאן ניתן ללמוד כי אדם  בעל סגולות וכישרונות  ברמה כה גבוהה  שהוכשר למשימה עילאית- הקמת המשכן , כליו ובגדי הכהונה. ליידע זה יש ערך רב בחיי המעש ויש לראות בכך כמתת אלוקים.

אך מעניין להבין  מהו "חכם ללב" ומי הוא הזוכה לתואר  הזה?

הג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל כתב ב"שיחות מוסר" כי מהפסוק: "ובלב כל חכם נתתי חכמה" [שם ל"א, ו] אנו למדים: כי האדם חייב להכין לעצמו לב חכם, ובלב כזה הקב"ה מעניק את החכמה, אך נשאלת השאלה כיצד יעשה זאת אדם בפועל?

לצורך התשובה נעיין בספר מלכים-א, ג [ה]

הקב"ה נראה לשלמה המלך בגבעון ושואל אותו: "שאל מה אתן לך"?               תשובתו של שלמה: "..ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין- טוב לרע כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה"?    ובהמשך נאמר: "וייטב הדבר בעיני ה' כי שאל שלמה את הדבר הזה: ויאמר אלוקים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עושר ולא שאלת נפש אויבך ושאלת  לב להבין לשמוע משפט: הנה עשיתי כדבריך, הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא- היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך.."[שם ,ג, י- י"ב] שלמה המלך קיבל את מבוקשו  ואכן הוא ביקש רק חכמה, מפני שהבין כי חיים ללא חכמה  הם חסרי חשיבות.

הרמב"ם אומר: "וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא  תלמוד תורה כמיתה הן חשובין"[הליכות רוצח פ"ז]   מכאן שאדם המשתוקק לחכמה יבקש זאת מאלוקים, ואם יבקש זאת באמת, יזכה להיות חכם לב.                             ניתן ללמוד מיהושע בן- נון עד כמה  צריכים להשתדל בהשגת החכמה, הרי הוא ירש את המנהיגות ממשה ועליו נאמר: "איש אשר רוח בו"

 ספורנו מסביר:

 כי "חכם לב" הוא אדם "המוכן לקבל  אור  פני מלך חיים" ובזה הצטיין יהושע.  ומוכח מהכתוב כי יהושע המתין למשה שהיה על הר  סיני-במשך ארבעים  יום והוא נטה אוהל למרגלות ההר, וכל זה במטרה שתכף שמשה ירד , יהושע יוכל לשרת את רבו ועשה זאת במסירות נפש, עד כי עזב באותו זמן את משפחתו ואת כל ישראל.

 הרמב"ן מתפעל מהתגלות כישרון נפלא הנועד משעת היצירה למטרת הקמת המשכן וכליו בבחינת: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך" [כדברי  ה' לירמיהו  הנביא]

חכמת נשים בנתה ביתה.

בתוך כל הקהל הבא כאיש אחד לתרום זהב וחומרים אחרים למען בגדי הכהונה וצורכי המשכן- באות גם הנשים אשר לא תרמו מתכשיטיהן לעבודת עגל הזהב.

בנדיבות ליבן הן תורמות למען הקדושה לחכמי הלב את תכשיטיהן ,ובפרשיות הבאות אנו  קוראים שיש ביניהן נשים חכמות לב שתורמות למשכן מפרי יצירתן.

חז"ל אומרים: "בינה יתירה נתן הקב"ה באשה יותר מבאיש"  ושלמה המלך משבח את האישה  באומרו: "חכמת נשים בנתה ביתה" [משלי י"ד]

לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד- שכל מעשה המשכן נעשה  על ידי ערבות הדדית- כאיש אחד בלב אחד  ובתוך הקהל כיכבו גם הנשים  החכמות בהרמוניה עם חכמי הלב.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 בפברואר 2015

פרשת תצווה- ציווים לחכמי הלב- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- ציווים לחכמי הלב- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי –חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשת תצווה היא מיוחדת, לפי  ששמו של משה אינו  מוזכר כלל  בתוכה.

על כך אומר הגאון מווילנה: ברוב השנים חל התאריך  ז' באדר- יום מותו של משה- בשבוע שבו קוראים פרשה זו ,לפיכך אין שמו מופיע - וזאת  כדי להזכיר את יום פטירתו.

אחד הנושאים שהכתוב מתאר: בחירת אהרון ובניו לכהונה ועשיית בגדי קודש לכוהנים:

"ואתה הקרב אליך את- אהרון אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו – לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון:  ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת: ואתה תדבר אל כל חכמי- לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי" [שמות כ"ח, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע  נצטווה משה  לקרב אליו את אהרון מתוך בני ישראל?

ב]  מה מטרת בגדי הכהונה?

ב]  מי הם חכמי הלב?

הציווי למשה לקרב אליו את אהרון.

הצדיק רבי מאיר'ל  מפרימישלאן מסביר:

הרי ידוע כי משה ואהרון היו שונים באופיים ובהתנהגותם: בעוד שמשה היה נוהג יותר להתבודד: "ומשה ייקח את האוהל ונטה מחוץ למחנה" [שמות ל"ג, ז'] לעומתו אהרון היה מעורב יותר עם הבריות, כמו שנאמר עליו שהיה "אוהב שלום ורודף שלום ומקרבם לבריות"

לכן כאן הקב"ה מבקש ממשה שיקרב אליו את  מידתו הטובה של אהרון -המעורב  עם הבריות בכל זמני היום, שהרי כך ראוי למנהיג  אמיתי  לרדת לגובה העם  ולא להתרחק מהעם על ידי מחיצות, או מרחקים.

 הכלי יקר מפרש: כי  בגלל מעשה העגל שאהרון היה שותף בו,  נתרחק אהרון כמו שנפסלו בכורי ישראל, אך משה קירב את אהרון באמצעות תפילתו ,כמו שנאמר: "ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא" [דברים ט, כ]

בתפילתו זו - הביע משה את בקשתו כי אהרון הוא אחיו בשרו והשמדתו עלולה לגרום כאילו נאכל חצי בשרו של משה, משה התפלל על אהרון כפי שהתפלל על מרים אחותו כאשר נענשה בצרעת. מכאן שבזכות תפילת משה הצליח לקרב אותו אליו ועל כן נבחר אהרון בזכות משה וזאת למרות שהיה שותף למעשה העגל.

 הכלי יקר מביא פירוש שני: משה היה צריך לקרב את אהרון מתוך בני ישראל, לפי שאין הנבואה שורה על נביאי ישראל, אלא בזכות עם ישראל, ולכן למרות שהיה נחוץ להרחיק את אהרון בגלל השתתפותו בחטא העגל- בכל זאת הקב"ה רצה לקרב אותו בגלל שתי סיבות:

א] בעבור משה שהוא אחיו וכבודו של אהרון הוא גם כבודו של משה.

ב]  בזכות בני ישראל שהיו זקוקים לכהן כדוגמת אהרון שיש ביכולתו לעשות שלום.

מטרת בגדי הכהונה.


ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין.(c)[שמן על בד]


הרמב"ן אומר: כי בגדי הכהונה  היו צריכים לשמש: "כבוד ותפארת" כלומר בגד הכהן היה חייב להיות נכבד ומפואר כמו שנאמר: "כחתן יכהן פאר" [ישעיהו  ס"א, י],אלה הם מלבושי מלכות: "כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה"

כמו שיעקב עשה ליוסף כותונת פסים שפירושו: "מרקמת כדמות פסים, והיה כותונת תשבץ.. והלבישו כבן מלכי קדם"

בגדי הקודש האלה מטרתם לשרת בהם לכבוד ה' השוכן בתוכם לתפארת עוזם-כמו שכתוב: "כי תפארת עוזמו אתה":[תהלים פ"ט, י"ח]

רבינו בחיי אומר: בגדי הכהן צריכים להיות ברמה שהכהן יתכבד ויתפאר בהם,  הוא לבוש בבגדי מלכות בתוך העם, הוא כמלך נכבד ומפואר ואז יהיה שלם בכול- היות ובגדים אלה הם בגדי מלכות.

 בדומה לדברי הרמב"ן גם רבינו בחיי מזכיר את כותונת הפסים של יוסף.

והמעיל של הכהן כמו שנאמר: "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" [שמואל –ב י"ג, י"ח]

בעל העמק דבר אומר ,רעיון דומה: "באשר נדרש העניין, שיהא אהרון מקדש עצמו ומתנהג בחסידות ובפרישות, נבדל מכל ישראל, זה אי אפשר, אלא באופן שיהיה נכבד בעיני הבריות, שידעו ויבינו, שהוא במעלה עליונה מהם, ולא יחשבו זאת לגבהות הרוח, לפיכך היה צריך שהבגדים לכבוד ולתפארת, ומזה הבינו בני ישראל כי חפץ ה' ביקרו, וראוי היה להיות מרכבה לשכינה" כלומר הכוונה שבאמצעות בגדי הכהונה יבינו ההמונים את החשיבות הרוחנית  והנעלה של הכהן.

הרמב"ם, בהלכות כלי המקדש פרק ח', פוסק להלכה: בגדי כהונה מצוותם שיהיו חדשים, נאים ומשולשים, כדרך בגדי הגדולים, שנאמר לכבוד ולתפארת"

ומוסיף הרמב"ם, שכהן שעובד עם בגדים מרושלים-עבודתו פסולה.

הכוזרי[מאמר ראשון צ"ט] מסביר: כי התורה מאד מדקדקת בהופעתו של הכהן ואסור שיהיה מום בגוף הכהן, מלבושיו ותכשיטיו.

חכמי הלב.

ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


רבינו בחיי אומר: בגדי הכהונה חייבים ליעשות על ידי  חכמי הלב שיעשו זאת מתוך מחשבת חכמה ותהיה העשייה לשמם.

הכלי יקר אומר: כי משה פונה אל חכמי הלב-לפי שהם קיבלו את האצילות ממשה ,כפי שנאמר: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם"[במדבר י"א, י"ז] וכך כל בעלי המלאכה אשר היו בצל האל קיבלו את החכמה  על ידי משה, כמו שנאמר: "ואתה תחזה מכל העם"[שמות  י"ח, כ"א] כלומר באמצעות רוח הקודש שהיה למשה -והכוונה שהיה עליו להשפיע על דייני ישראל מרוח הקודש שלו, כך גם מוטל על משה לדבר אל אומני המשכן- חכמי הלב, כדי שיקבלו אצילות ,אור השכל ממנו.

מסיבה זו- נאמר בתום כל מעשה המשכן:"ויכל משה את המלאכה"[ שם, מ, ל"ג]

הרי מי שכילה את המלאכה היו חכמי הלב, אך היות ומשה האציל עליהם את אור שֹכלו- היה  עניין מלאכת המשכן כאילו משה בעצמו עשה.

אומנם את החכמה המיוחדת- הקב"ה מעניק לחכמי הלב, כפי שנאמר: "כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה"[משלי ב, ו]

אבל היות ושפע החכמה יגיע  באמצעות משה אליהם, לכן נאמר למשה : "ואתה תדבר אל כל חכמי לב"- אתה תדבר מתוספת החכמה שבך אליהם  ולכן בסופו של דבר  כל מלאכת המשכן תיקרא על שימך.

הכלי יקר מתבסס בפירושו על דקדוקי הלשון שבפסוק, הרי נאמר לגבי חכמי הלב- אשר מלאתיו רוח חכמה"- בלשון יחיד- והיה צריך להיות כתוב: מלאתים רוח חכמה- בלשון רבים.

מכאן שמשה האציל מחכמתו שקיבל מה'- על חכמי הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הכוהנים מילאו תפקיד חשוב בקרב עם ישראל, כאז כן עתה, אלא שבתקופת המשכן ומאוחר יותר בתקופת המקדש – היו להם תפקידים רבים ובהתאם לכך היו לבושים בבגדי קודש – במטרה להבדיל אותם מההמון ולגרום לכך שיהיו מכובדים בבגדי כבוד ותפארת  תוצר ידי חכמי הלב.

מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ובניית הבית השלישי והכוהנים והלוויים ישובו לעבודת המקדש אמן ואמן.



ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 22 בפברואר 2015

ציווי לחכמי הלב/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציווי לחכמי הלב./ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

אומני המשכן  ניצבים

בפני גדול הנביאים

להם ציוויים יעביר

מרוחו עליהם יאציל.

 

אוזניהם קשובות למסרים

דרוכים עזים כנמרים

להם  סוגי מתכת

תולעת שני ותכלת.

 

חכמתם נצורה בליבם

מלאכת מחשבת עיסוקם

בגדי קודש  מכובדים

יוצרים לנבחרי הכוהנים.

 

חושן משובץ אבנים

אפוד ומעיל עם פעמונים

תוצר ידיהם קוצרים

על כך יודו לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר