‏הצגת רשומות עם תוויות חג הסוכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חג הסוכות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 באוקטובר 2020

חג סוכות וענני הכבוד- מהי המשמעות?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג סוכות וענני הכבוד –מהי  המשמעות?

מאת: אהובה קליין.

  יצירותיי  בנושא: חג הסוכות:



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ סוכות במגבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

כידוע, חג סוכות נקרא:  זמן שמחתנו . שמחת חג הסוכות  מוזכרת שלוש פעמים בתורה:

א] ויקרא כ"ג, ל"ט- מ]

"אך בחמישה עשר יום לחדש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ב] דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

"חג  הסוכות תעשה לך....ושמחת בחגך..."

ג] שם, שם, ט"ו]

".....והיית אך שמח"

השאלות הן:

א] מה מייחד את חג סוכות  משאר המועדים?

ב] כיצד נבטא את שמחת החג?

ג] הישיבה בסוכה –מהי המשמעות ?

תשובות.

ייחודו של חג הסוכות.

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ". [ויקרא ט"ו, י"ג- ט"ז]

הסוכה מייחדת את חג הסוכות משאר חגי ישראל- היא נחשבת לבית ארעי הסכך מכוסה בענפים, הסוכה משמשת ליהודי בית במשך כל שבעת ימי החג. ובה הוא נוהג לאכול ולישון, בהיות הסכך עשוי מן הצומח הוא ממחיש את ארעיות הסוכה - לפי שאין היא מגינה על היהודי מפני הגשם- כמו ביתו במהלך השנה.

נאמר: "..בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא כ"ג, מ"ב- מ"ד]

ישיבה זו בסוכות מזכירה לנו את כל הקשיים  והייסורים שעם ישראל עבר בדרכו לעצמאות - הליכתו במדבר, מעמד הר סיני  והישיבה בסוכות במדבר.

בגמרא מובאת מחולקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות?   תניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר,

ר' עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם. נמצאנו למדים מדברי הגמרא - שישנה מחלוקת מה הטעם שיושבים בסוכה בחג הסוכות.

לדעת ר' אליעזר: זכר לענני הכבוד שה' הושיב את בנ"י בצאת ממצרים,

לדעת ר' עקיבא זכר לכך שבנ"י ישבו בסוכות במדבר.

בהיות הסוכה - דירת ארעי - מרמזת היא: על הגלות של העם. והדינים הקשורים לחג - מסמלים את קשייו של היהודי בזמן היותו בגלות.   על פי הדין הסכך  אינו יכול להיות מחובר לקרקע – הדבר מרמז על תלישותו של היהודי בגלות, בדומה לסוכה כשרה שגובהה אפילו עשרה טפחים בלבד.  כך עם ישראל הנחשב לנמוך בעיני הגויים.

ישנו דין  נוסף  לגבי הסוכה: "תעשה ולא מן העשוי"- הדבר מסמל: היהודי צריך ליצור כל דבר בעצמו ובכל פעם - עליו להתחיל מהתחלה ,כך הם נדודיו של היהודי לאורך הגלויות ורמז לכך: יושבים אנו בסוכתנו שהקמנו בעצמנו ומתפללים ומייחלים: שהרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

מבחינה חינוכית- הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים אנו בדירת ארעי. ויפים דברי רבי יעקב:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את הקרקע לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

" חג הסוכות שונה מיתר החגים: והדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].

בזמן שהמקדש היה קיים  היינו מקריבים  שבעים פרים כנגד שבעים  אומות העולם- כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם. וזאת מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים.[מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]

באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי   דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]

המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו-בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]

כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו- חג האסיף- שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות- לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות- ואנו מודים על כך לאלוקים ,מתוך שמחה ושמחה זו משותפת לכל הבריות ולכן  חג הסוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל.- שמחה של היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו- ישמש חג הסוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמנו: שכל חיינו כאן ארעי.

שמחת החג.

על מנת שנשמח בחג זה, בנוסף לקיום המצוות הקשורות בחג, ישיבה בסוכה, מצוות ארבעת המינים- נקיים בהידור את מצוות הישיבה בסוכה כהלכה- סוכה נאה!- מקושטת!

במכילתא דרבי ישמעאל – בפרשת בשלח  נאמר: "זה אלי ואנוהו" ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹת  לקונו? אלא אנווה לו במצוות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).[1]

פירוש בעל הטורים [דברים פרק ט"ז פסוק י"ג ]: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנוי  סוכה לעטרה בשיבולים".

מעניינים דבריו של-רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שאמר : "ריבונו  של עולם, יהי רצון שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השרשראות ומן הפנסים, ומן הציורים ומן העיטורים, שמקשטים שלומי אמוניך את סוכתך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאותינו".

בנוסף, בחג הסוכות., כביכול, המלך-שהוא הקב"ה - בכבודו פותח לפנינו את השערים , ומזמיננו לחסות בצל כנפיו. לכן הסוכה מוגדרת בזוהר הקדוש כ"צילא  דמהימנותא", צל האמונה, ואנו מוזמנים לחסות בצילה במשך שבעה ימים.  ואם אנו נמצאים בסוכה- תחת כנפי השכינה. ברור שעלינו- כמה שיותר ליפות ולהדר  את הסוכה.

משמעות  הישיבה בסוכה

א]  אנו יושבים בסוכה לזכר  ישיבתנו בסוכות - בהיותנו במדבר

כדברי הרמב"ם: "יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער, שוכני המדברות, לזכור שכן היה עניינו בתחילה" [מורה נבוכים ג', מ"ג]

הרמב"ן סובר: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא, ששכן אותם בענני  כבוד בסוכה" להגן עליהם"

[רמב"ן, ויקרא כ"ג, מ"ב]

כן דעתו של הרשב"ם: "למען תזכרו- כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא ישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן נחלה ובתים מלאים כל טוב" [רשב"ם, ויקרא, כ"ג, מ"ב]

רבי יצחק עראמה סבור: "אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר- לכסף- לכסף, ואשר לזהב- לזהב, סחורות ורוב תבואות, וכל דבר שנקרא נכסים, ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה, רק  ארוחה יום ביומו, ועל הרוב- מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהוא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי, לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת ארעי"

רבינו אפרים [תלמידו של המהר"ל מפראג מתאר בספרו: "כלי יקר" ] ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה, אלא גר, על פי פרשנים אלה: המסקנה: כשם שישיבתם של ישראל בסוכות בהיותם במדבר הייתה ישיבת ארעי, כך ידע כל יהודי שגם  חייו - הם משהו חולף והסוכה בה ישב במשך שבעה ימים תזכיר לו זאת.

מצאתי עוד הסבר יפה[בספרו של הרב מאיר צבי גרוזמן: "על המועדים"] בהיות עם ישראל עבדים במצרים היו הם גם  שבויים בתרבות המצרית שהעריצה את האומנות שלהם, פירמידות, ספינקס ואובליסקים- אשר נחשבו בעיניהם למשהו נצחי. המלכים שם נחשבו לאחר מותם לאלים. ואילו האדם לעומתם נחשב לבן מוות ולכן לא זכה ליחס האנושי הראוי לו.

תפקיד היהדות- לנפץ את התרבות המצרית –הסגידה לאלים ובנייני האבן, וזה נעשה בחג הסוכות -כאשר בני ישראל הושבו במדבר במבנים ארעיים ולא קבועים יש  כאן אמירה של הקב"ה - שבני ישראל לא רק יצאו מעבדות גשמית- אלא גם מעבדות רוחנית - תרבות מצרית קלוקלת .

 לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: עצם ישיבתנו בסוכה במשך שבעה ימים, היא זכר לישיבתנו בסוכות במדבר, בנוסף עלינו לזכור : כשם שישיבתנו בסוכה- בדירת עראי- כך גם חיינו הם ארעיים, ועלינו מצד אחד להודות לה' על  הטוב שמעניק  לנו, כל החיים, היבול בשדה ולא להתגאות במעשינו כלל, בנוסף להשריש בתוכנו: כי כל התרבות המצרית בה  חיינו כעבדים מכל הבחינות- היא  פסולה והכל בידי ה':

ככתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". [דברים, ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 10 באוקטובר 2017

ציורי תנ"ך, מצוות הקהל/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein


 

The people of Israel gatered in the temple to listen to the king's reading of the Torah


" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 באוקטובר 2016

סוכה מקושטת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


" בסוכות תשבו שבעת ימים"

ציירה: אהובה קליין(c)

 הטכניקה: שמן על בד (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 באוקטובר 2016

סוכה והידורה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוכה והידורה

מאת: אהובה קליין.


העלאת תמונות














ציורי תנ"ך/ בני ישראל בסוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שהו על בז]

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" /ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
כידוע, חג סוכות נקרא:  זמן שמחתנו, היות והקב"ה הושיב את עם ישראל תחת ענני הכבוד במדבר  ובזה הוכיח את אהבתו לעם ישראל ורצונו בקרבתנו אליו   בעיקר לאחר שסלח לנו על חטא העגל, כנאמר: "סלחתי כדברך".

מצוות  שמחת החג מוזכרת שלוש פעמים בתורה:

א] ויקרא כ"ג, ל"ט- מ]

"אך בחמישה עשר יום לחדש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ב] דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

"חג  הסוכות תעשה לך....ושמחת בחגך..."

ג] שם, שם, ט"ו]

".....והיית אך שמח"

על מנת שנשמח בחג זה, בנוסף לקיום המצוות הקשורות בחג, ישיבה בסוכה, מצוות ארבעת המינים- נקיים בהידור את מצוות הישיבה בסוכה כהלכה לא רק סוכה כשרה ,אלא  גם סוכה  נאה.

 במכילתא דרבי ישמעאל – מס' דשירה בשלח פרשה ג נאמר: "זה אלי ואנוהו" ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹת  לקונו? אלא אנווה לו במצוות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).[1]

פירוש בעל הטורים דברים פרק ט"ז פסוק י"ג : "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנוי  סוכה לעטרה בשיבולים".

מעניינים דבריו של-רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, שאמר : "ריבונו  של עולם, יהי רצון שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השרשראות ומן הפנסים, ומן הציורים ומן העיטורים, שמקשטים שלומי אמוניך את סוכתך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאותינו".

 בנוסף, בחג הסוכות., כביכול, המלך-שהוא הקב"ה - בכבודו פותח לפנינו את השערים , ומזמיננו לחסות בצל כנפיו. לכן הסוכה מוגדרת בזוהר הקדוש כ"צילא  דמהימנותא", צל האמונה, ואנו מוזמנים לחסות בצילה במשך שבעה ימים.  ואם אנו נמצאים בסוכה- תחת כנפי השכינה. ברור שעלינו- כמה שיותר ליפות ולהדר  את הסוכה.

על פי "פלא יועץ": יהודי השמח בסוכתו שמחה של מצווה- הוא סימן טוב לכל השנה- לפי שאם שמח במצוות הסוכה בחג- מובטח לו שישמח כל השנה, ואם הסוכה תהיה מקושטת ומהודרת ודאי שהדבר ישמח את היושבים בסוכה וגם את האורחים.

 גם בית המקדש היה בנוי באופן מיוחד ומהודר, אם נחשוב על כלי הקודש השונים : הארון שמעליו היו הכרובים, המנורה ואף הכיור- כל אלה היו מעשה ידי אומן ואין ספק שתרמו רבות ליופי ולהידור של המקום הקדוש ביותר לעם ישראל.

 בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ התגלו בתי כנסת עתיקים עם קישוטי קיר מיוחדים, רצפת פסיפס עם גלגל המזלות ,ציורים עתיקים ששימשו לנוי ויופי ועיטרו את בתי התפילה.

 אף בימינו בתי הכנסת מקושטים, אם בחלונות  ויטראז', גם ארון הקודש עטור עם פרוכת רקומה ובדרך כלל מעל הארון ניצבים שני אריות משני צדי לוחות הברית.

אומנות יהודית זו משדרגת את המקומות הקדושים וגורמת להם להיות מקומות מכובדים- לשם ולתפארת.

מכאן ניתן להבין עד כמה יש לשים דגש על קישוט הסוכה ,יש המקשטים עם  כיתובים שונים, כגון:" ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך או: "בסוכות  תשבו שבעת ימים", אושפיזין, וסמלים  של יודאיקה, כגון: מנורה, מגן דוד, אריות , לוחות הברית ועוד.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי אין  להסתפק בבניית סוכה, אלה יש לקשטה הן מהטעם שבכך היא מגבירה את שמחתנו ובוודאי- מרחיבה את רוחו של בעל הסוכה , בני ביתו ואורחיו.

יהי רצון והשכינה תשרה בסוכות עם ישראל- ובזכות הידור המצוות נזכה במהרה לאחדות ושלום ולגאולה קרובה במהרה בימינו , אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בספטמבר 2015

ושמחת בחגך והיית אך שמח"- שמחה שאינה תלויה בדבר- כיצד?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושמחת בחגך והיית אך שמח"-
 שמחה שאינה תלויה בדבר-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

חג סוכות הנקרא גם בשם חג האסיף- הוא חג של שמחה ונשאלת השאלה מדוע אנו מצווים לשמוח בחג זה, מה המיוחד בו?

תוך עיון בכתובים מתברר שהתורה מצווה אותנו שלוש פעמים לשמוח:

א] "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך" [דברים ט"ז, י"ד]

ב] "...והיית אך שמח"

ג] "ושמחתם שבעה ימים [ויקרא כ"ג, מ]

לאחר ראש השנה-  בתום הכנת הקרקע על ידי תשובה, חשבון נפש, תפילה וצדקה, המלכת הקב"ה עלינו , וביום כיפורים – היום הקדוש שבו אנו מתענים ומרבים בתפילות ווידוי על החטאים -, אנו מתעלים למדרגה של קדושה ויש בנו מסוגלות להגיע לדרגת השמחה וליהנות מזיו השכינה.

חז"ל מכנים את חג הסוכות בשם: "זמן שמחתנו"

הגאון מווילנה מעיר: מדובר  במשימה קשה ביותר, לשמוח שבעה ימים ללא הפסק, כיצד הדבר ניתן?

אלא שחג הסוכות – הזמן בו אנו עוברים ממבנה של קבע למבנה עראי, יש לנו את השהות לחשוב באופן יסודי על הקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים, הוא מנהיג את העולם וכל מה שעושה לטובה עושה, גם אם בעין אנושית לעיתים אנו  עלולים לחשוב אחרת. ההכרה בכך שלא הכול מובן מאליו וכל מה שיש לנו- הוא מאתו יתברך- היא מביאה אותנו לשמוח, כנאמר: "איזהו עשיר השמח בחלקו" [אבות] זוהי שמחה אמתית, שמחה שאינה  תלויה בדבר.

במסכת ראש השנה [פרק א, ב] נאמר: "בארבעה פרקים העולם נידון...ובחג [חג הסוכות] נידונים על המים"

 בימי חג הסוכות הקב"ה דן את העולם וקובע כמה גשמים ירדו במשך השנה, ומכיוון שהמים הם מצרך חיוני לחיינו, חז"ל קבעו להתפלל על המים בחג הסוכות.

בימינו הדבר  נעשה על ידי "תפילת הגשם"

אך בתקופת המקדש היה קיים המנהג לשאוב מים ממעיין השילוח שסמוך לירושלים ולנסכם על המזבח [לצקת את המים על המזבח] במטרה לבקש מים מהקב"ה.




ציורי תנ"ך/ שימחת  בית השואבה  במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,שמן על בד

 שאיבת מים זו נעשתה  בהמון עם  ובשמחה גדולה.

על כך אמרו חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".[מסכת סוכה ה', א]

מעניין לציין כי מצוות ניסוך המים אינה מופיעה בתורה, אבל היות והצדוקים לא האמינו בתורה שבעל פה וקיימו רק מצוות על פי התורה שבכתב, הם התנגדו למצווה זו ,"כדי להוציא מליבם של הצדוקים" ולהבליט את מצוות ניסוך המים חכמנו קבעו לקיים את המצווה ברוב פאר והדר ובהמון עם.

יהי רצון שנשכיל תמיד לעבוד את  ה' מתוך שמחה, כפי שאומר דוד המלך: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה" [תהלים ק, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר