‏הצגת רשומות עם תוויות השנה השמינית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השנה השמינית. הצג את כל הרשומות

יום שני, 19 בדצמבר 2016

מה גנוז במספר השמיני- על פי התנ"ך?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני-על פי התנ"ך?

מאת: אהובה קליין

את חג החנוכה אנו חוגגים במשך שמונה ימים, מעניין מה ייחודו של מספר זה בתנ"ך?

העלאת תמונות

ציור לחנוכה/ נס כד השמן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציור לחנוכה/ בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציור לחנוכה/ חנוכיית זהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


מתוך התבוננות בכתובים ניתן ללמוד על סיפרה זו - שהיא מתאפיינת בשלמות ובכוח שמעל הטבע ובדרך כלל גם מייצגת נס, בניגוד לסיפרה שבע המייצגת את הטבע - שבעה ימים בשבוע.

התורה מצווה אותנו  לערוך ברית מילה דווקא ביום השמיני כפי שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" [ויקרא  י"ב, ב]

מחקרים מדעיים גילו כי בגיל שמונה ימים לתינוק יש רמת קרישת דם הטובה ביותר לכן ניתן להבין מדוע זה הזמן המדויק של עריכת ברית המילה.

מתוך קריאת המקרא ,אנו לומדים כי ביום כלות משה להקים את המשכן.... ויקריבו נשיאי ישראל...המופיע בפרשת נשא [במדבר ז' א-ב] היה ראש חודש  ניסן והוא: יום חנוכת המשכן , היום השמיני למילואים , אהרון הכהן הצטער על כך שלא השתתף בחנוכת המשכן עם הנשיאים. מיד ניחם אותו הקב"ה ואמר לו: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" [ע"פ רש"י]

הרמב"ן סובר : שהכוונה לנרות חנוכה וכך הוא מפרש : "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי  חשמונאי כהן גדול ובניו"

ומכאן שבפרשת בהעלותך [חומש במדבר] מדובר על המנורה  שהייתה במשכן אך נרמז בה גם עניין הדלקת נרות החנוכייה לדורי דורות.

נשאלת השאלה מדוע היה צערו של אהרון כה עמוק?

התשובה לכך : מסתבר שבחנוכת המזבח הוקרבו קורבנות מיוחדים בהתאם להוראת שעה. הנשיאים הקריבו קורבן חטאת וגם קטורת בנדבה. קורבנות אלו מיוחדים הם - לפי שאינם  מוקרבים על ידי כל איש שנדבו ליבו, אלא על פי נבואה מיוחדת , מכאן ניתן להבין את כאבו וצערו של אהרון הכהן שלא  השתתף בחנוכה זו. על כן הקב"ה ניחם אותו באומרו: "שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" כלומר, יש כאן  רמז להדלקת המנורה במקדש ובהמשך הדלקת נרות החנוכה לדורי דורות. 

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש  שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם בעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב - אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי  החשמונאים היו מצאצאי אהרון הכוהן ובנוסף זכה אהרון -בברכת  כוהנים - שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה  [ט"ו, ו] בזו הלשון:  "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא ! לגדולה מזאת אתה מתוקן [מיועד] הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים, אבל בנרות [נרות חנוכה] - קיימים לעולם וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"- הכוונה לברכת כוהנים  - שהכוהנים מברכים את ישראל גם בימינו.

לפי דברי רבינו בחיי: רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה: לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם: ציץ ,חושן ,אפוד ,מעיל ,כותונת תשבץ, מצנפת, אבנט ומכנסי בד.

ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני: "ויעש ירבעם: חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה: ויעל על המזבח: אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב, כ"ב-כ"ג]

שלמה המלך סיים לבנות את המקדש: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".

[מלכים-א, ו, ל"ח]

השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה: "וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן: עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה, כ"ב]

שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים: "למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו, א]

המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם: "והיה זה שלום אשור, כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמונותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"

האות ח'- בגימטרייא =8 והיא מופיעה במילה: משיח, חירות, חשמונאי.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו. הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.

שמיני בגימטרייה = "שמע"- ראשי תיבות: שאו מרום עינכם..."

ובע"ה נזכה לניסים ונפלאות, כנאמר: "ישועת ה' כהרף עין".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר