‏הצגת רשומות עם תוויות השבת אבדה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השבת אבדה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 בספטמבר 2019

ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

Seeing a lost bull will not ignore it

 "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:...."
[דברים  כ"ב, א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי  תצא - מצוות השבת אבדה- כיצד?

 מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]



ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



"...תמחה את---זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"[דברים  כ"ה, י"ט]



ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר, יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)

"כי  תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

[דברים כ"ד,כ"א]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)

השבת אבדה - אחד הנושאים בפרשה זו: והכוונה לראיית שור, שה, או חמור שאיבדו את דרכם.
התורה מצווה: לא להתעלם  מהם, אלא להצילם, כפי שהכתוב מתאר: "לֹא תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם?  הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ.  וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.  וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ:  לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם.  לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:  הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ"   [דברים כ"ב, א-ה]

השאלות הן:

א] מה כוונת הכתוב:  " לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם"?

ב] כיצד יש לקיים את מצוות השבת אבדה?

 תשובות.

 לא להתעלם משור, או שה נדחים.

רש"י מסביר: אסור לאדם  הרואה שור, או שה תועים בדרך- להתעלם מהם- לכבוש את העין כאילו אינו רואה אותם.

דעת מקרא מבהיר – כי אין להתעלם במקרה כזה כפי שנאמר: "כי  תפגע שור אויבך או חמורו תועה" [שמות כ"ב, ד] שם נאמר בשור שנקרה לו בדרכו ואין  לו  שום  בעיה לאחוז בו, אך בפרשתנו מדובר במצב שהוא רואה את בעל החיים  מרחוק והוא נידח ונדרשת ממנו  טרחה לבוא  אליו ולתפסו.

דוגמאות להשבת אבדה  [מספר "מטה שמעון"]:

א] מעשה באדם אחד שעבר ליד ביתו של רבי חנינא בן דוסא והניח שם תרנגולות ומצאה אותם אשתו של רבי חנינא בן דוסא, אמר לה  רבי חנינא: לא לאכול מהביצים שלהן ! הביצים התרבו ובקעו אפרוחים שבמשך הזמן היו לתרנגולות  והיו גורמים סבל רב לרבי חנינא ואשתו, מה עשה? מכר אותם וקנה בכסף עיזים, ובאחד הימים עבר ליד ביתו אותו אדם שהניח את התרנגולות ואמר לחברו: כאן הנחתי את התרנגולת שלי, שמע  זאת רבי חנינא, שאל אותו: יש לך סימן בתרנגולות? ענה לו: כן, ונתן לו את הסימנים, מיד הביא לו רבי חנינא את העיזים.

ב] מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה  גר בעיר אחת בדרום והיו אנשים שהלכו שם לעבוד ולהתפרנס  והיו בידיהם שתי סאים של שעורים [ 26 ליטר] והפקידו אצלו, ושכחו  אותם שם והלכו לבתיהם.

ר' פנחס בן יאיר זרע את הזרעים שלהם כל שנה והיה עושה מהם גורן ואוסף אותם לאלומות.

בתום שבע שנים הלכו אותם חברים אליו ובקשו את השעורים ששכחו אצלו, ר' פנחס בן יאיר מיד הכיר אותם  ואמר להם: "בואו וטלו אוצרותיכם, הרי מאמונתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של הקב"ה [ מדרש רבה, עקב, פרשה ג']

ג] מעשה ברבי שמעון בן שטח שלקח חמור אחד מישמעאלי אחד, הלכו תלמידיו ומצאו בו אבן יקרה תלויה על צווארו, אמרו לו: רבי- "ברכת ה' היא תעשיר" [משלי י] אמר  להם רבי שמעון בן  שטח: חמור  לקחתי, אבן טובה לא לקחתי, מיד הלך והשיב את האבן לישמעאלי, קרא אליו אותו  ישמעאלי ואמר: "ברוך ה' אלוקי שמעון בן שטח" הווי מאומנתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של  הקב"ה שנאמן לשלם לישראל שכר מצוות שהם עושים, מאין לומדים זאת?

תשובה, נאמר: "ושמרתם את המצוות " [שמות י"ב] אבל מתן השכר כנראה תלוי: "והיה עקב בעקב אני פורע" [שם]

נשאלת השאלה: מפני מה נאמר כאן: "לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם"? ואילו בשאר המצוות נאמר: "אל תתעלם"?

התשובה לכך: שמא יאמר אדם בלתי ישר: זה לא מתאים למעמד והכבוד שלי שאתעסק באבדה זו, אסתיר פניי כאילו איני רואה את האבדה הזו- האבדה השייכת לאחי. באה התורה ואומרת: דע לך שלא תוכל להתעלם מאבדה זו ,כי לא תוכל להתעלם מהקב"ה שלפניו הכול גלוי.

רבותינו אומרים: לפעמים אתה כן רשאי להתעלם מן האבדה שמצאת. אבל יש מצב שאסור לך להתעלם מהאבדה., אם כן, אימתי אדם יכול להתעלם בכל זאת מהאבדה? התשובה: אם היה כהן ומצויה האבדה בבית קברות שהכניסה אסורה לכהן, או שהיה זקן - איש מכובד ואין זה מכבודו לשאת את האבדה ברשות הרבים ,או שהיה צריך להשקיע בטיפול האבדה- יותר מאשר ערך האבדה - במקרים אלה, מוצא האבדה רשאי להתעלם.

רבינו בחיי מפרש: במצוות  השבת אבדה ניתן לגלות - יש בה רמז והתעוררות לעניין תחיית המתים -לפי שבאחרית הימים הקב"ה משיב אבדה לבעליו שישוב כל אחד לגורלו הראשון.

ומדגיש רבינו בחיי: כי האדם לא יוכל להתעלם- אינו רשאי להתעלם מאלוקים. כדי שלא יידח ממנו נידח.

הרב אהרון בן- ציון שורין  בספרו "קשת אהרון" מסביר: מצוות השבת אבדה שייכת לישראל, אבל לא לגוי, על כך אמרו רבותינו: "וכל אבדת אחיך" - אחיך ולא גוי. שאין מעלה זו קיימת בשאר העמים- כי אם בישראל בלבד שהם בגדר הבטחת:" יחיו מתוך נבלתי יקומון.." [ישעיהו כ"ו, י"ט] אבל  לגבי שאר האומות נאמר בהם: "מתים בל יחיו "רפאים בל יקומו" [ישעיהו כ"ו, י"ד] ומפרש: מהר"י קרא: מתים של עכו"ם בל יחיו.

המהרש"א אומר רעיון מעניין במיוחד: [בסוף מסכת מכות] הרי כתוב: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ" -"שה" זה לכאורה מיותר בפסוק ,אלא שכוונת הכתוב לרמוז על "שה פזורה ישראל" אשר אובדת בגלות והכוונה לעם ישראל- המשולים לשה אובד בגלות- בסופו של דבר הקב"ה ישיב אותם לארץ ישראל כמו שכתוב: "השב תשיבם" רעיון זה מתבטא בדברי דוד המלך:

"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".

[תהלים, קי"ט-  קע"ו]

תעיתי בגלות כמו שה אובד ואני מתחנן אליך כעת: "בקש עבדך"

 בקש אחרי אבדתך שלך. שכן, מצוותיך לא שכחתי. מצוות :"השב  תשיבם" ואתה ה' ראוי לך לקיים  מצווה זו.

השל"ה הקדוש מעיר: אם באבדת ממון התורה מזהירה אותנו - הרי באבדת הנפש- כמה וכמה! מעתה יש להגיד: לא תראה אחים נידחים- שסרו מדרך התורה ומצוותיה והתעלמת מהם, לעולם אל תגיד- מה לי ולהם!, אלא, עליך לעזור להם "השב תשיבם" חובה עליך לעורר את האחים התועים ולסייע להם להשיבם לחיק התורה הקדושה.

ולעניות דעתי, כל זה בנועם ולא  מתוך כפייה.

מצוות השבת אבדה.

על פי ספר החינוך: "שלא נעלים עין מאבדת אחינו, אלא ניקח ונשיבה אליו, ועל זה נאמר: "לא תוכל להתעלם" כל עניין המצווה - כתוב במצוות עשה שלו שבסדר  זה  נאמר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ" ועל כך אמרו חז"ל: כי מצוות השבת אבדה היא: מצוות עשה ונכפלה המצווה במקום אחר בתורה- לפי שנאמר: "כי תפגע שור אויבך,, השב תשיבם לאחיך [שמות כ"ג, ד]

"שורש מצווה זו- ידוע, כי יש בזה תועלת הכול ויישוב המדינה, שהשכחה- בכול מצויה- כי בהמתם וגם חייתם בורחים תמיד הנה והנה ועם המצווה הזאת שהיא בעמנו- יהיו נשמרות הבהמות והכלים בכל מקום שיהיו בארצנו הקדושה, כאילו הן תחת יד הבעלים וכל  "פקודי ה' ישרים משמחי לב" [תהלים י"ט, ט]

במילים אחרות, מצווה זו מצוות עשה מן התורה והיא חשובה מאד- לפי שבאמצעותה נשמרים כל  בעלי החיים והכלים באופן שהם כאילו בשליטת הבעלים שלהם .

רש"ר מבאר: התורה מצפה מהיהודי בעל המידות הטובות שלא יתנהג על פי שורת הדין ,אלא יחזיר את האבדה ויעזור לו גם לפנים משורת הדין, שיהיה מוכן לעשות למען חברו דבר שאפילו לא היה עושה למען עצמו. זוהי מצווה של צדקה וחסד, חז"ל אומרים: "לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין התורה ולא עבדו לפנים משורת הדין" וגם אם  "החזירה וברחה, החזירה וברחה אפילו ד', או, ה' פעמים חייב להחזירה" [גמרא  בבא מציעא ל]

הדבר רמוז במילים: "הָשֵׁב "- צורת מקור בלתי מוגבל  בזמן של פעמים.

מהמילה: "תְּשִׁיבֵם" לומדים שדי להביא את הבהמה לכל מקום שמור השייך לבעלים.

לסיכום, לאור האמור לעיל. ניתן ללמוד כמה יהודי חייב לחשוב על רעהו ולעזור לו בהשבת אבדה – בין אם מדובר בבעלי חיים ,או באבדה מסוג אחר ואל לו להתעלם ולהתחמק מן המצווה- שהרי הכול גלוי לפני מלך מלכי המלכים ואדם שיונק את פנימיותו מהתורה הקדושה ומקיים את המצוות בפועל מתוך אהבה ומסירות נפש,מובטח לו  שכר, כי הקב"ה נאמן לשלם שכר ונאמן גם להיפרע מהעוברים על רצונו.

 ההפטרה:

ישעיהו פרק נד


 קטע מתוך דברי הנביא ישעיהו:

 "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.   הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.   כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.   אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד. ....."

ציורי תנ"ך/ "רני עקרה  לא ילדה.."[חזון ישעיהו]/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.




ציורי תנ"ך/  ברית שלום על פי דברי ישעיהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, יְהוָה".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מסירות נפש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מסירות נפש.

 שיר מאת: אהובה קליין. ©


  אדם מהלך  בין הסלעים

  מעליו משקיף אלוקים

  גם כי יצעד  בחולות

  בנעליו חורש  עקבות.



לפתע ,יבחין בשור נידח

סטה מהדרך- ודאי ברח

אוי, אבדה גדולה לבעליו

חש רחמים ישנס מותניו.



 כי  יש לו כנפי רוח

 גיבור כארי-יפעיל כוח

 רץ כצבי-עז כנמר

לא יירתע ולא יישבר!



 מתגבר על היצר

 נחוש - קל כנשר

 מסירות נפש בעורקיו

 להציל השור בשתי ידיו!


 הערה: השיר בהשראת פרשת-"כי תצא" [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

ציורי תנ"ך/ השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"לא תראה את- שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך"
 [דברים כ"ב,א.]
 הטכניקה: צבעי שמן על בד

Biblical paintings by Ahuva Klein

Returning Lost


העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בספטמבר 2016

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה- על מי היא חלה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה-  על  מי היא חלה?

 מאת: אהובה קליין
ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ היציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השארת   עומר- לגר,יחום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/  השארת עוללות לגר,היתום והאלמנה/


ציורי תנ"ך/ מצוות מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המצורע מובא לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המצורע מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על ]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משפט צדק-"לא תטה משפט גר יתום ,,אלמנה"/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו כוללת שבעים וארבע מצוות- עשרים ושבע מצוות "עשה" וארבעים ושבע מצוות "לא תעשה"  רוב המצוות הן : בין אדם לחברו, אחת המצוות היא : השבת אבדה כפי שהכתוב  מתאר: " לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך: ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו  ואספתו אל- תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו והשבות לו: וכן  תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו  וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר- תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם" [דברים כ"ב, א-ד]

השאלות הן:

א] מצוות השבת אבדה על מי היא חלה?

ב] מהי מהות המצווה של השבת אבדה?

 תשובות

השבת אבדה על מי היא חלה ?

לפי הדין - חלה המצווה רק על אבדה של ישראל  ולא על של גוי. וההוכחה לכך מהכתוב: "השב  תשיבם לאחיך", אך למרות זאת אנו נוהגים גם כיום לפנים משורת הדין.

דוגמא לכך אנחנו מוצאים במדרש רבה: "מעשה ברבי שמעון בן שטח, שלקח [קנה]  חמור  מישמעאלי, הלכו תלמידיו ומצאו אבן טובה[אבן יקרה, כנראה יהלום] תלויה לו בצווארו ,אמרו   לו:  רבי, "ברכת ה' היא  תעשיר" [משלי  ', כ"ב]  [ה' זימן לך ברכה באבן היקרה  שמצאת]  אמר להם : חמור לקחתי [קניתי חמור בלבד מן הישמעאלי] אבן טובה לא לקחתי, הלך והחזירה לישמעאלי. [כלומר - השיב את  האבן  הטובה שמצא] קרא עליו אותו ישמעאלי: ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח "

 שמעון בן שטח מגדולי חכמי ישראל בתקופת בית שני מלמד  את  תלמידיו ואת כל עם ישראל הלכה למעשה, שבכל מצב אנחנו  מצווים לנהוג כלפי הזולת- לפנים משורת הדין ועל ידי כך יש בעשייה זו  משום  קידוש שם שמים ולמדנו מדברי ר' יוחנן: " לא חרבה ירושלים- אלא על שדנו בה דין תורה , הכוונה שדייקו בכל מקרה -  על פי הדין בתורה בלבד.[ בבא מציעא ל', ע"ב]

השל"ה הקדוש-רבי ישעיהו הלוי הורוביץ, מסביר שאם התורה הזהירה אותנו בהשבת אבדת ממון, קל וחומר באנשים שסרו - מדרך התורה עלינו לעזור להם לשוב לדרך הישר, עלינו לעורר אותם לדרך הטובה- כדי שיעשו  תשובה  כמו שנאמר : "השב  תשיבם"

מהות מצוות השבת אבדה.             

רבינו בחיי מפרש:  כי התורה מצווה שנקפיד להשיב אבדה לזולת, ומהמילים: "השב תשיבם"  רז"ל דורשים: אפילו מאה פעמים כלומר – מצא בהמה ורצה להשיבה, אבל היא ברחה לו הרבה פעמים ודבר זה נובע ממידת החסד והרחמים, וכל זה  מלמדנו שאנחנו עם אחד ויש לנו אב אחד המעוניין שכל אחד יהיה חס על אבדת ממונו של רעהו,  ולא משנה  מהי האבדה בן אם זה בעל חיים, או בגד, בהמה טמאה- חמור ומכאן יש ללמוד לא להתעלם לא רק בעניין השבת אבדה- אלא אין להתעלם גם משאר דברים הקשורים בזולת וזאת על סמך הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך" מכאן שאין להתעלם מאף אחד,

ועל דרך המדרש: כשם שאין להתעלם מבני אדם, אין אפשרות להתעלם מהקב"ה שהוא יודע ורואה הכול, כפי שאומר ירמיהו הנביא: "ואנוכי היודע ועד נאום ה' "[ירמיהו כ"ט,כ"ג]

רבינו בחיי אומר: שאם נתעמק יותר בעניין מצוות השבת אבדה הרי יש בה  רמז  והתעוררות לתחיית המתים, לפי שבאחרית הימים הקב"ה מחזיר אבדה  לבעליו.

רש"י מסביר: כי אין האדם רשאי לכבוש את עיניו כאילו אינו רואה את האבדה.    

חז"ל אומרים:  על המילים-"והתעלמת "כי פעמים אדם  אינו רשאי להתעלם מאבדה ופעמים כן רשאי להתעלם מהשבת האבדה והנה כמה דוגמאות לכך:

א] כהן שהיה ליד בית קברות וראה אבדה בבית הקברות- היות והכניסה לכהן אסורה לשם במצב זה עליו להתעלם מן האבדה.

ה] או היה  איש  זקן - איש מכובד ומצא אבדה שאינו רגיל לשאת אותה ברשות הרבים. אינו חייב להחזיר. הכוונה לאדם מכובד, שמפאת כבודו אין דרכו להתעסק בדברים מסוימים, מפני שהעיסוק בהם משמעותו פגיעה בכבודו.[ על סמך בבא מציעא  ל, ב]

ג] אחד שהיה עסוק והייתה לו מלאכה  מרובה יותר ממלאכת  חברו כל הזמן שנדרש לטפל באבדה. עולה על  ערך האבדה עצמה.

בכל המקרים הנ"ל- רשאי האדם להתעלם מהאבדה.

הנה כמה דוגמאות להשבת אבדה:

א] מעשה ברבי חנינא בן דוסא שיום אחד בא מישהו והניח בפתח ביתו תרנגולות ואשתו  מצאה אותן.  אמר הרבי לאשתו שלא  תאכל  מביציהן ולא תבשלם,  ומרוב שכך נהגה  התרבו התרנגולות והביצים- עד שציערו את זוג הצדיקים ,מה עשה? מכר את הכול וקנה בכסף עיזים,

 כעבור כמה זמן שב אותו אדם שהניח את התרנגולות בפתח ביתו של הרב וטען כי הוא רוצה חזרה את התרנגולות, ביקש ממנו הרב לתת סימנים ומשנתן, הביא לו את העיזים.

ב]  מעשה ברבי פנחס  בן יאיר, שהיה גר באחד המחוזות בדרום הארץ ובאו  לשם שני עניים על מנת להתפרנס והיה בידיהם כמות  של 26 ליטר שעורים שהשאירו אצלו , הם שכחו את השעורים אצל  הרבי. מה עשה רבי פנחס? כל שנה  היה זורע את  גרגירי השעורה  ובסוף כאשר הבשילו, דאג לטפל בהם ואוספם לגורן.

בתום שבע שנים – באו אותם אנשים עניים ותבעו חזרה את השעורים, רבי פנחס זיהה אותם ואמר להם להביא גמלים וחמורים כדי להטעין עליהם את הכמות המרובה של השעורים ואכן כך עשו ולקחו עימם את כל התבואה שהצטברה.

 לסיכום, ניתן להסיק- כי מצוות השבת אבדה חלה על אבדה השייכת לאחד מעם ישראל ולא על אבדת גוי- ולומדים זאת מהפסוק: " השב תשיבם לאחיך" אך רוב המפרשים טוענים שלפנים משורת הדין יש להשיב אבדה גם לנוכרי .

יהי רצון שנפעל מתוך מידת הרחמים ואהבת הזולת- להשיב את האבדה לבעלים  תמיד ונזכה לקיים הלכה למעשה את מצוות "ואהבת  לרעך כמוך"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר