‏הצגת רשומות עם תוויות דיבת הארץ רעה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דיבת הארץ רעה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 18 ביוני 2019

פרשת שלח- מדוע כשלו המרגלים במשימתם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח - מדוע כשלו המרגלים במשימתם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] 


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נפילת משה ואהרון בשומעם את תגובת המרגלים והעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין (c) [\שמן על בד]


\העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

פרשה זו  עוסקת בתיאור שליחת המרגלים לארץ ישראל ותוצאותיה , ראשיתה  בדברי ה' אל משה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה...." [במדבר י"ג, א-ד]

בתום ביצוע משימת הריגול- תגובת המרגלים, הוצאת דיבה על ארץ ישראל:

"וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם...... וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ. וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן......."

[שם, י"ג, כ"ה-ל]

תגובת כָּלֵב

 וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ."  [שם ,י"ג,ל]

תגובת משה ואהרון, יהושע וכָּלֵב:

"וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם, לִפְנֵי, כָּל-קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ,.."

השאלות הן:

א] מדוע  מסע המרגלים נחל כישלון לדורות ?

ב] נפילתם של משה ואהרון על פניהם- המשמעות?

תשובות

מסע המרגלים נחל כישלון לדורות.

על פי ספר: "פנינים   משלחן הגר"א על התורה": נשאלת השאלה: מדוע נאמר:

"וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים". [במדבר י"ג, כ]

הרי הדבר ברור! המרגלים נשאו עימם אשכולות ענבים, ביקש הכתוב לרמוז שהסיטרא אחרא [יצר הרע] הוא הס"ם התחבר אליהם בלכתם לתור את הארץ- מאין הרמז לכך? התשובה: יש להתבונן על סופי התיבות של:

" וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים"- סופי התיבות: וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. גימטריא של ס"ם [מפי  רבי יעקב משה- הנכד של הגר"א]

"נתיבות שלום" סבור: כי משה התכוון שהמרגלים יבדקו את ארץ ישראל על פי מצבה הרוחני שהרי קדושת ארץ ישראל היא הגבוהה ביותר ובתקופה זו  התרכזו שם אויבים, דוגמת עמלק, החיתי ,היבוסי והאמורי אשר ישבו בהר, הכנעני היה יושב על הים ועל הירדן- כל העמים  האלה היוו את  כוח הקליפה הגדולה ביותר והקיפו את ארץ  ישראל – לכן היה צורך לרגל אחר קליפה זו  מבחינת: דע את שונאך  -   בעין רוחנית ,לבחון היכן שוכנים ומרוכזים  ומה היא הדרך הנכונה להתגבר עליהם? והיה צורך לבחון את סוג האנשים השוכנים שם, כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים בעלי תכונות נפש  טובות ,ומנגד ישנם ארצות ששם האנשים הם רעים- בעלי מידות רעות מבחינה רוחנית ולכן היה צורך לשלוח את המרגלים  על מנת לבדוק - איך להתגבר על כוחות הרשע ומטעם זה נשלחו דווקא ראשי השבטים אשר היה ביכולתם לבדוק את המצב הרוחני בארץ- האם ניתן להילחם כנגד כוחות  הסט"א המצויים שם?

מנגד, דעת ישראל  והמרגלים הייתה שונה לגמרי- הם רצו לבדוק את ארץ ישראל מבחינה  גשמית, היות וסברו  שההנהגה העל טבעית ממנה נהנו בצאתם ממצרים ובלכתם במדבר כעת  נפסקת ,כאשר יכנסו לארץ ישראל שם תהיה הנהגה טבעית בדומה לשאר הארצות ולכן היו סבורים המרגלים – כי עליהם לבדוק: כיצד ניתן לכבוש את ארץ ישראל בדרך טבעית,  משום כך נגזרה עליהם הגזירה שלא זכו להיכנס לארץ ישראל- היות ולא האמינו בהנהגה העל טבעית בארץ ישראל ורק  הדור הבא- אחריהם זכו להיכנס לארץ הקודש- היות  והיה להם- את האמונה בהנהגה  העל טבעית ומתוך כוח האמונה התמימה שלהם בה' - זכו להיכנס  לארץ ישראל.

על התנהגות המרגלים אנו קוראים בדברי דוד המלך: "וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ". [תהלים ק"ו, כ"ד] הם לא מאסו בארץ ישראל, אלא לא התייחסו אליה כארץ מרוממת מבחינה רוחנית  וייחודית לעומת שאר הארצות, שהרי עליה נאמר:

 "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

וכאן הם טעו ושגו שלא האמינו שארץ ישראל- הנהגתה בידי ה'- שהיא הנהגה רוחנית מיוחדת וזוהי הכפירה  הגדולה בקדושת ארץ ישראל!

ההוכחה שארץ ישראל- הנהגתה- היא על טבעית:  בני ישראל זוכים  להיכנס לארץ הקודש  בנסי נסים- שהרי נבקע להם הירדן.

מכאן , שהייתה  סתירה בין מטרת משה וביו מטרת עם ישראל והמרגלים ולכן מסע זה נחל כישלון לדורות!

בספר "מטה שמעון" ראיתי  דעה מעניינת:". אחת המגרעות בשליחת המרגלים לתור את הארץ הייתה:  הרעיון שכל אחד אחד מהם החשיב עצמו  כאחד שעומד בראש בני ישראל.

וכאן הוא מביא  מעשה שהתרחש לפני זמן רב. רבי יהושע בן לוי רצה להיפגש עם אליהו הנביא. לכן התפלל אל ה' וביקש זאת בתפילתו , ונענה, והנה אליהו הנביא התגלה לפניו ושאל  אותו: מה רצונו? האיש ענה לו: אני  מעוניין להתלוות אליך ולראות אילו מעשים אתה עושה בעולם? ענה לו אליהו הנביא:

דבר זה בלתי אפשרי, כי אתה עשוי לראות דברים שלא תוכל להשלים איתם.

אך רבי יהושע התעקש להתלוות אל אליהו הנביא וללכת אתו  לכל מקום.

אליהו הנביא לבסוף ויתר ונענה לדרישתו.

בתחילה, הם נכנסו לביתו של איש עני שקיבל אותם בסבר פנים יפות, במזון ומשקה  וגם דאג להם ללינה, לאותו עני  הייתה פרה  אחת, באמצע הלילה אליהו הנביא קם הנחית מכה חזקה על ראש הפרה והרג אותה.

 רבי יהושע היה המום! כיצד יעשה אליהו הנביא דבר כה אכזרי ,הרי דבר מעין זה לא יבצע אף שודד רשע וגס רוח. שאל רבי  יהושע  את אליהו הנביא לפשר העניין, ענה לו אליהו: אם תמשיך לשאול שאלות  - אפרד ממך!

אם רצונך ללכת איתי, תחדל עם שאלותיך. בהמשך התארחו אצל איש עשיר והוא רק נתן להם מקום ללון ,אך לא כיבד אותם במזון ושתייה דוגמת העני הראשון.

באמצע הלילה, אליהו הנביא, יצר מביתו של העני יחד עם רבי יהושע-- ארמון מפואר.

התפלא מאד רבי יהושע. כיצד יתכן שלאיש העני שקיבל את פניהם כה באהבה וחמימות- אליהו הנביא הרג את  פרתו- שהייתה מקור פרנסתו ואילו  כאן אצל אותו עשיר שלא התייחס בכבוד כה מיוחד אליהם , דווקא לו- בנה ארמון?

למחרת הגיעו אליהו הנביא ורבי יהושע אל מקום שכל תושביו היו נאים ועשירים, אך לא התייחסו אל אליהו הנביא  ואל רבי יהושע ,לא כיבדו אותם במשקה ומזון, אליהו הנביא התפלל עליהם- שכולם יהיו ראשים ומנהיגים חשובים. משם הלכו לישוב שכל תושביו היו עניים מרודים, ובכל זאת תושבים אלה כיבדו אותם במשקה ומאכל והעניקו להם כבוד רב. ,למחרת התפלל אליהו הנביא לה': שייתן להם רק מנהיג אחד.

הפעם לא יכול יותר רבי יהושע לוותר מלשאול את אליהו  הנביא על פשר מהלכיו המוזרים, אף כי אליהו הנביא היזהרו שייפרדו דרכיהם זה מזה, רבי יהושע לא וויתר על התשובות  מפי אליהו הנביא:

אמר לו אליהו: את הפרה הרגתי לעני שקיבל אותנו בסבר פנים יפות-כי באותו לילה נגזרה על אשת אותו עני- דין מוות ואילו מות הפרה במקומה - היה ככפרה  לאשת העני-נפש תחת נפש ולאותו עשיר שלא כיבד אותם בהכנסת אורחים יפה ,בנה לו ארמון, כי אילו אותו עשיר היה חופר  שתיים שלוש אמות היה מגלה אוצר גדול מתחת לקיר ביתו, לכן אליהו הנביא הקדימו ובנה לו ארמון יפה- ביודעו שבעוד זמן קצר יתמוטט הארמון ואז אותו עשיר לא יגלה לעולם את האוצר. ומה הסיבה שאותם תושבי המקום- העשירים אשר לא קיבלו את אליהו הנביא יפה - נתן להם ברכה שכולם יהיו מנהיגים וראשים? ענה לו אליהו הנביא: זו לא  ברכה, אלא קללה- כי כאשר יש מנהיגים- רבים – טיבעו של עולם שיתחילו לריב ויגרמו לחורבן בתוכם. כדוגמת אותה ספינה שיש עליה הרבה קברניטים –גורמת שהספינה   טובעת בים. ואותם עניים שגמלו אתנו טובה- ברכתי אותם שיהיה להם מנהיג אחד, כי עיר כזו שמנהיג אחד מנהיג אותה- סופה להתקיים!

 וזו הייתה מגרעת המרגלים- שכל אחד מהם שאף להיות מנהיג של עם ישראל,

לכן נכשלו!

נפילתם של משה ואהרון.

נפילתם של השניים הייתה למטרת   תפילה- כפי שאמרו חז"ל: "אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע" [תענית י"ד] כלומר: משה ואהרון סבורים היו: כי על ידי תפילתם ,יהיה  בכוחם לבטל את הגזירה. לעומתם יהושע וכלב קרעו את בגדיהם שהוא סימן לאבלות- מהטעם, שידעו שהגזרה מן השמים כבר נחתמה ושום תפילה לא תועיל לבטלה.

אך תמוה הדבר, הרי משה ואהרון היו גדולים יותר בחשיבותם לעומת יהושע וכָּלֵב ומדוע לא ידעו ברוח הקודש את מה שיהושע וכלב ידעו?

התשובה: מטעם זה: ציין הכתוב כי יהושע וכלב היו: "מן התרים את הארץ" וכלל ידוע שאדם הבא לארץ ישראל זוכה להתעלות גדולה בחכמה וקדושה ועל כן יהושע וכלב- עלו בידיעתם על משה ואהרון.

[מתוך אמרי שפר להגאון רש"ק ז"ל]

לסיכום, לאור האמור לעיל- לומדים אנו: איזו חשיבות מיוחדת ומרוממת יש לה לארץ ישראל-שאין כדוגמתה בכל ארצות תבל ובדבר הזה לא הכירו המרגלים ולכן כשלו במשימתם ובכיים נשמע עד היום- בתשעה באב.

נפילת משה ואהרון נבעה מכך- שלא היו בארץ ישראל ולא ידעו מה

שידעו יהושע  וכָּלֵב ששהו בארץ המרוממת והקדושה..


ההפטרה:

 ספר יהושע:

הנה קטע מההפטרה:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ...."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 ביוני 2017

פרשת שלח- מטרה אלוקית מול מטרה אנושית- הכיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח -  מטרה אלוקית מול  מטרה אנושית, הכיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]



ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


הפרשה  פותחת בציווי ה' אל משה שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים  וכך הכתוב מתאר זאת:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ -- כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.  וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם......"    [במדבר י"ג, א -ד]

השאלות הן:

א] לשם מה היה הציווי לתור את הארץ?

ב] מדוע כפל הכתוב במילים: "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם" - "אלה שמות האֲנָשִׁים" ?

תשובות.

שליחת הנשיאים לתור את הארץ?

בעל "הכתב והקבלה" [רבי יעקב צבי מקלנברג] טוען: כי בלשון הקודש ניתן להבחין בין - "תיור" לבין "ריגול" המעוניין לתור את הארץ כוונתו חיובית- הוא שואף לראות את הטוב בה, כפי שכתוב: "לתור להם מנוחה" [י', י"ג] ואילו מי שמחפש את הרע- בתוך הארץ- נקרא: "מרגל" כפי שיוסף כינה את אחיו כאשר  ירדו למצרים בזמן הרעב בארץ באומרו:" "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם".[בראשית מ"ב, ט]

לכן הקב"ה אומר למשה:  "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן"-

המטרה האלוקית הייתה: לשלוח את הנשיאים על מנת שיראו את טוב הארץ המובטחת לעם ישראל. ובשובם יספרו על כך לעם ישראל ,במטרה לעודד אותם לעלות ארצה ולכבוש אותה מאותם העמים היושבים בה. אך המרגלים לא מילאו שליחות מקודשת זו, אלא  הם חיפשו את החסרונות והפגמים בארץ המובטחת, כפי שכתוב:  "וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ, אֹתָהּ". [דברים א', כ"ד] התוצאה  משליחות זו הייתה: קשה וכואבת, הם המיטו אסון כבד על עצמם ועל שולחיהם ומנעו את כניסת עם ישראל לארץ במשך ארבעים שנה.

רש"י מסביר את המילים: "... עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר".

כוונת משה הייתה: שהמרגלים יראו תחילה את הנגב שהיא הפסולת של ארץ ישראל ,כי דרך התגרים [הסוחרים] להראות להם תחילה את הפסולת ואחר כך את השבח- את החלק היפה.

גם הסבר זה מוכיח: כי המטרה האלוקית הייתה: להראות את טוב הארץ.

חכמי המדרש אומרים: שהמרגלים ששלח יהושע מן השיטים [יהושע ב', א] היו פנחס וכלב ,הם היו מסורים לתפקידם והתוצאה הייתה מוצלחת, לעומתם המרגלים שנשלחו על ידי משה היו רשעים לפי שנאמר: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים" [במדבר רבה ט"ז, א'] ועל כך אומר: האדמו"ר  רבי חנוך מאלכסנדר: לשליחי יהושע לא היו שום  נגיעות  ופניות עצמיות, אלא היו מוכנים לבצע את  תפקידם במסירות  נפש. לכן,  זכו לעזרה משמים. והתוצאה הייתה מוצלחת.

מנגד: המרגלים של  משה [מלבד יהושע בן-נון וכלב בן יפונה]היו בעלי נגיעה אישית - ולכן נכשלו בשליחותם.

רבינו בחיי מבהיר: שהרצון לבדוק את הארץ בא מצד בני ישראל- לפי שהם אמרו: "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ" [דברים א]

המטרה הייתה להכיר את הדרכים והכניסה לערים, כפי שכתוב: "הראנו נא את מבוא העיר, ויקבלו הוראות באיזו עיר ילחמו תחילה ומאיזה כיוון יהיה עדיף לכבוש את הארץ .

רש"י מסביר: כי ה' התכוון במילים:" שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים"-לומר למשה: לך- לדעתך, אני מצווה שליחות זאת על מנת להשלים את רצון העם שהתהוו לכך. בדומה לכך  הקב"ה אינו חפץ שהעם ימליך על עצמו  מלך בשר ודם, אבל היות ובכל זאת העם דרש  את המלוכה, לכן בא הציווי: "שום תשים עליך מלך" [דברים י"ז] וההוכחה להסבר זה טמונים בדברי הנביא:

"אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי" [הושע י"ג]

 ויש דעה האומרת: "שלח לך"- לתועלתך  כמו שנאמר :  ו"ְאַתָּה קַח-לְךָ, מִכָּל-מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל "[בראשית ו, כ"א ] – דברי ה' לנח.

ומה התועלת הייתה בשליחת המרגלים?

שנתארכו ימיו של משה במדבר שאילו לא חטאו המרגלים- היו עם ישראל נכנסים מיד לארץ והרי על משה נגזר לא להיכנס לארץ בשל חטא מי המריבה במדבר.

מטרת ה' הייתה: לשלוח מכל שבט נציג  אחד, סך הכול שנים עשר מרגלים, היות ורצה שהשליחות  תהיה בהסכמת כל עם ישראל- והתכלית: שאם יצליחו במשימתם- זו תהיה הצלחת כל העם  ,אך אם יכשלו-יהיו כולם שותפים בעונש כפי שאכן קרה בסוף התהליך.

 ה"כלי יקר" מביא כמה הסברים לטעם שנשלחו המרגלים אל ארץ הקודש: על פי אחד ההסברים: הקב"ה  התכוון שמשה בעצמו יחזה ברוח הקודש את האנשים הכשרים לשליחות זו ,כי רוב בני האדם טועים בהבחנה הנכונה, היות ושופטים את האדם על פי  החיצוניות. לכן ה' הדגיש למשה:" "שְׁלַח-לְךָ"

והתכוון שמשה יבחר אנשים –שדווקא בעיניו הם חשובים ולא בעיני אחרים, אלא אנשים שפיהם וליבם שווים. 





"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם"- הכפילות.

רבינו בחיי מסביר : כי הכפילות של הכתוב במילים:" וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם"- באה להורות לנו: כי בעוד שכל השמות של הנשיאים כשם שהיו- כך הם נשארו ולא חל בהם שינוי.

אך לא כן לגבי : הושע.   נאמר עליו : "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ".

על כך דרשו רז"ל: כי תוספת האות: יו"ד - מבטאת את תפילתו של משה עליו: "יה יושיעך מעצת המרגלים" לפי שצפה משה  ברוח הקודש שעתידים המרגלים  להוציא דיבה  הארץ ולכן התפלל  עליו.

ועוד דרשו סיבה נוספת: יהושע וכלב בן יפונה שעמדו באמונתם- כלומר, עמדו בניסיון- קיבלו שכר, לכלב בן יפונה- ניתנה חברון שנאמר: "וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת-חֶבְרוֹן"[שופטים א, כ]

ואילו יהושע נטל שכר של עשרת המרגלים וההוכחה לכך, שנאמר: "וַיָּמֻתוּ, הָאֲנָשִׁים, מוֹצִאֵי דִבַּת -הָאָרֶץ, רָעָה--בַּמַּגֵּפָה, לִפְנֵי יְהוָה.  וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, חָיוּ מִן-הָאֲנָשִׁים הָהֵם, הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ".[במדבר י"ד, ל"ז-ל"ח]

כלומר בעוד שהמרגלים אשר הוציאו דיבת הארץ- מתו , מנגד שני האישים: יהושע  וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה- נשתיירו מקום-כלומר קיבלו נחלה ולכן נוסף להושע האות "יוד".

מוסיף ואומר רבינו בחיי: לפני שילוח המרגלים הושע היה שמו ,אבל בכל זאת אנו רואים גם כמה  פעמים כשהוא מופיע בשמו: "יהושע" טרם השליחות, לדוגמא נאמר:

"וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל".[שמות ל"ג, י]

ועוד דוגמא: "וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ;"[שמות כ"ד, י"ג]

ראיה נוספת: "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו--וַיֹּאמַר:  אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם.[במדבר י"א, כ"ח] מכאן המסקנה:

כי לכבוד משה שהוא עתיד לקרוא להושע- יהושע ,לא רצתה התורה להזכירו בשם אחר. אך מלכתחילה שמו היה הושע.

ה"כלי יקר" שואל מדוע משה לא התפלל גם על כָלֵב?

יש אומרים: לפי שיהושע היה  תלמידו של משה , לכן הקפיד עליו שלא יכשל ואז יאשימו את רבו- את משה.

 ויש הסוברים: לפי שיהושע היה משבט יוסף שהביא את דיבת אחיו לאביו, לכן משה היה חושש שמא ילך יהושע בדרך זקנו, ומטעם זה לא הזכיר בו: "למטה יוסף".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי מלכתחילה לא הייתה כוונה לשלוח מרגלים, אך הדבר היה רצונו של העם, ומשכך היה, הציע ה' למשה לשלוח את שנים עשר ראשי השבטים לתור את הארץ, בעוד שכוונת אלוקים הייתה שיראו את כל השבח והטוב בארץ ישראל, מנגד המרגלים  חיפשו דווקא את נקודות התורפה בארץ ואת החסרונות, לכן נענשו קשות.

ומכאן ,לעניות דעתי, עלינו תמיד לאמץ את הראיה החיובית ולראות תמיד את הטוב- בכל דבר ולא להתרכז בפגמים והחסרונות, במילים אחרות עלינו להיות בעלי עין טובה כתלמידיו של אברהם אבינו  כפי שנאמר במסכת אבות:  "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו.  והיפוכם מתלמידיו של בלעם הרשע,

עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו".[מסכת אבות ה,י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר