‏הצגת רשומות עם תוויות גלות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גלות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 בספטמבר 2018

פרשת ניצבים- מאין כי אלוקים אינו נוטש בניו גם בגלות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים - מאין כי אלוקים אינו נוטש בניו גם בגלות?

מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית.ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את  בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ מבורכת בפירות/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  ברכה ביבול השדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ברכה בפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]



ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



אחד הנושאים בפרשה: קץ הגלות של עם ישראל והשיבה אל ארץ אבות  וכך התורה מתארת את חזרת ישראל לארצו.

"וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.  אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ........ כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  {ס}  כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ".  [דברים ל", ב' - ט"ו]

 השאלות הן:

א]  מאין  ההוכחה - כי אלוקים אינו  נוטש בניו לעד?

ב]  קרוב ורחוק - אצל אלוקים ואצל בניו - כיצד?



אלוקים אינו נוטש בניו.

נאמר בפרשתנו:  "וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה"

על כך  רש"י מביא שני פירושים:

א] היה צריך להיות כתוב: "והשיב את שבותך" אך נאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך" ,מכאן למדו רבותינו [ מסכת מגילה] שהשכינה כביכול מלווה את עם ישראל גם בגלות וכאשר הם נגאלים ושבים לארצם גם השכינה  שבה עימם.

ב] היות והגאולה נעשית  בשלבים ולאט, לאט- גלות אחר גלות, כאילו הקב"ה מעביר את בניו, אחד, אחד-מהגלות לארץ, כפי שנאמר: "ואתם  תלקטו לאחד אחד בני ישראל" [ישעיהו כ"ז]

 "בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן--    הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים". [ תהלים קכ"ו]

 הסבר על פסוק זה:  על פי  בבלי, מסכת תענית [כ"ג, א]

חוני המעגל  התפלא על  דברי הגולים  באומרם :"היינו כחולמים" - איך אפשר לישון במשך כל שבעים השנים של גלות בבל? עד שהוא עצמו נרדם לשבעים שנה...

מצודות מסביר:

"בשוב" - לעתיד, כאשר ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון, יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום, ר"ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ"א בחלום ראו כאלו מצרים להם.  הגדיל ה'  - ר"ל הגדולות האלה הם מה' ולא באו במקרה"

במילים אחרות: כאשר ה' ישיב את הגולים לארץ המובטחת הם יסתכלו על כל העבר שלהם-על כל הצרות שעברו  בגלות - כדבר שחלמו ,כי מרוב הטוב שה' ירעיף עליהם כעת- בשובם  ארצה-  ירגישו לגבי הצרות בעבר כחלום ואילו לגבי  שובם-יפקחו עיניהם לראות- כי הכול מאת אלוקים ואין זה מקרה!

"כִּי שָׁב יְהוָה אֶת-גְּאוֹן יַעֲקֹב, כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל" [נחום ,ב, ג]

תרגום יהונתן מסביר: ה' ישיב את ישראל מן השביה והגלות וימלא  עליו רחמי אהבה.

ועל כך אמר הנביא ירמיהו: "כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם, וְרִחַמְתִּים" . [ירמיהו  ל"ג, כ"ו]

ובדומה לכך אמר הנביא יחזקאל:

"לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְקִנֵּאתִי, לְשֵׁם קָדְשִׁי". [יחזקאל  ל"ט, כ"ה]

יש אומרים על המילה: "שבות"- משורש "שוב" והכוונה שה' ישיב את עמו לקדמותו.

כמו שנאמר: "וַיהוָה, שָׁב אֶת-שבית (שְׁבוּת) אִיּוֹב, בְּהִתְפַּלְלוֹ, בְּעַד רֵעֵהוּ..."

[איוב  מ"ב ,י]

דעת מקרא מסביר את המילים:

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים"

לשון-"וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ"- זהו כפל  לשון של המילה: "וְשָׁב " והכוונה: ששיבת השבות  על ידי ה' – תהיה במסגרת קיבוץ ישראל שהיו נפוצים בארצות הגויים. ועל כך אומר  ירמיהו הנביא:

"וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם". [ירמיהו כ"ט, י"ד]

 בעל  הטורים סבור: לגבי הזמן, אימתי ה' ישיב את עמו לארצו? אם עם ישראל ישוב בתשובה שלימה- אז מיד הוא נגאל!

 קרוב ורחוק אצל אלוקים ואצל עמו.

נאמר:  " אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ".

דעת מקרא מסביר: הכוונה אפילו: "אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ".[ ישעיהו, א, י"ח]

פתגם זה מבטא: שלמרות שהחטאים של עם ישראל יהיו כה כבדים, הרי ברגע שיחזרו למוטב  - אלוקים מיד  יהפוך את עוונותיהם האדומים- ללבנים כשלג.

לעניות דעתי, יש כאן מידה כנגד מידה: אם  עם ישראל חוזר בתשובה- אלוקים ילבין את חטאיהם – הכוונה:  שאם התרחקו מה' -על ידי עוונות - ברגע  שהם   נכונים לתקן את דרכם - ומתקרבים אל ה' - גם ה' מקרב אותם  על ידי שהופך את הזדונות לזכויות.

וכך מקרב אותם אליו הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית- לפי שמביא אותם ארצה.

על פי תרגום יונתן - אלוקים יקבץ את עמו - גם ממקומות רחוקים על ידי  אליהו הכהן הגדול. ומשם יקרב אותם על ידי המשיח.

נאמר: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא": 

רש"י  מבהיר: כי התורה אינה נמצאת בשמים  שאילו הייתה בשמים היה צריך לעלות אחריה וללמדה.

דעת מקרא  סבור שאין קיום התורה – תלוי בהשגות נסתרות. היא לא מעבר הים שקשה להגיע אליה.

 כדי לקיים את התורה ככתבה ולשונה – אין צורך בפתרונות רחוקים.

 התורה היא בהישג יד תמיד  בבית מדרשכם היא קרובה מאד.

רבינו בחיי מתמקד במילים: "כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"

התורה מזכירה  במשפט זה: שלושה דברים: פה, לב ומעשה. כל המצוות כלולות בשלושתם.

יש מצוות שתלויות בפה ויש  שתלויות בלב ויש התלויות במעשה, על כך אומרים רז"ל: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ,על העבודה ועל גמילות חסדים"

דעת בעל הטורים:

"כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- "תִשְׁמַע, בְּקוֹל"= בגימטריא- זה בקול דברי חכמים.

רש"ר מסביר: כי הידע והמעשים שהתורה מדברת עליהם- הם אינם בתחום על טבעי ושמימי-  כל הגלויים ניתנו לנו במעמד הר סיני ושום דבר לא נותר בשמים. ולא מעבר לים אלא , הנושא והתוכן של התורה הזאת קרובים מאד אליך יותר מכל דבר אחר שגם אתה עצמך הנושא, חייך עלי אדמות הם התוכן, כדי להבין את שניהם עליך רק להתעמק בעצמיותך הפנימית.."  את היתר ניתן ללמוד מהדרכת המסורת שבעל פה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי אלוקים אינו נוטש בניו  גם בהיותם בגלות, ברגע שהם שבים אל בורא עולם - שהרי התורה – לא רחוקה מהם והיא תמיד בהישג ידם, אז אלוקים משיבם אל ארץ ישראל-מכל הגלויות.

כדברי דוד המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב". [תהלים צ"ד, י"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 בינואר 2017

פרעה והצעותיו ליוסף/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)







פרעה והצעותיו- ליוסף.

שיר מאת: אהובה קליין©

בתום  התוודעות יוסף לאחיו 
השמועה חדרה  למלך ועבדיו
פרעה בוטח ביוסף המשביר
חיש עזרה מציע למכביר.

הצעות  ברוכות כמים
מטוב ארץ מצרים
מקפלות מילות נבואה
גנוזות בתוצרי תבואה.

יושב  על כיסא מלכותו
מתבונן ביוסף מכובדו
נדיבותו זורעת גלות
סוללת לעמנו עבדות.
 
 הערה: השיר בהשראת: פרשת ויגש [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 26 ביוני 2016

ציורי תנ"ך/ בכי המרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותישא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם  בלילה ההוא"
[במדבר י"ד,א]
 הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכיות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-Spies are crying.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 19 ביוני 2016

פרשת שלח- בכי המרגלים והשפעתו לדורות- כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח - בכי המרגלים והשפעתו לדורות - כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת שלח אנו קוראים על חטא המרגלים- שמאסו בארץ המובטחת ודיברו בגנותה ועל כך נענשו קשות: בהשפעת דבריהם גרמו לכך שכל העדה בכתה, כפי שהכתוב מתאר: "ותישא כל- העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא: וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל- העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו- מתנו.." [במדבר  י"ד, א-ג]
ציורים מתוך הפרשה:

 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]



 השאלות הן:

 א] כיצד התנהל הבכי ומה הייתה השפעתו?

 ב] היכן מוצאים אנו- דוגמאות לבכי בתנ"ך?

 תשובות:

הבכי  בעם.

רש"י מסביר: הכוונה לסנהדראות ויש גורסים- ראשי סנהדראות, רש"י מבסס את ההסבר על דברי תנחומא:"ויאמרו אליהם כל העדה אלו סנהדראות"  הכוונה שבבכי השתתפו כל העדה ואילו אל משה באו הסנהדרין בלבד ואמרו: "לו מתנו במדבר.."

 רבינו בחיי מפרש:

לפי הפשט:  הבכי היה לעת ערב, בסוף היום, כאשר המרגלים שבו ממשימתם. היות ובערב באו והביאו חושך לעולם וזו הכוונה שנאמר: "ויבכו העם בלילה ההוא" כפי שכתוב  גם: "בכה תבכה בלילה",[איכה א] ומתברר שאותו לילה- ליל תשעה באב היה וזה על פי חישוב שעשו חז"ל.

"אמר רבי יוחנן אותו היום תשעה באב היה, אמר הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם אני אקבע אותו לכם בכייה לדורות"

מתברר שגם בית המקדש הראשון וגם השני- נחרבו בתשעה באב ולכן הנביא מיכה כפל בלשונו: "בכה תבכה" ועל כך דרשו רז"ל- בכי בחורבן בית ראשון ובכי בחורבן בית שני.

ועוד דרשו: בכי על  ממלכת ישראל ובכי על ממלכת יהודה, בכה על ירושלים תבכה על ציון, בכי על עשרת השבטים ובכי על יהודה ובנימין. ומאין שחורבן בית ראשון היה דווקא בלילה?

לפי שכתוב: "ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך"[ירמיהו ל"ט] וכן התנבא ירמיהו: "קומו ונעלה בלילה"[ שם ו']

ומאין שחורבן בית שני גם התרחש בלילה? שנאמר:" אוי נא לנו כי פנה היום כי יינטו צללי ערב"[שם]

כשהגיע טיטוס הרשע החריב והצית את ירושלים ,יצאו ישראל מירושלים ובאו למחנה טיטוס ובאותו מקום היו בני ישמעאל ולקחו איתם ארבע מאות ילדים וילדות  דרך הים בלילה  והוליכו אותם בשבי לארצם, והילדים במצוקתם אמרו זה לזה כי ישליכו עצמם לים, אך אמרו אלו לאלו  שמתייראים הם שמא לא יהיה להם חלק לעולם הבא, ובאותה נשימה השיבו זה לזה, הרי כתוב: "אמר ה' מבשן אשיב ממצולות ים"[תהלים ס"ח] ואז השליכו עצמן הילדות לים והילדים למדו ממעשיהן קל וחומר: "ומה אלו שדרכן בכך כך, אנו על אחת כמה וכמה"

ועוד התרחשויות קשות בעקבות הבכי הזה: בלילה הזה נגזר החורבן והפיזור של ישראל לירידה בגלות כפי שכתוב: "וירגנו באוהליהם  לא שמעו בקול ה' ויישא להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות"[שם  בתהלים]

ועוד כתוב: "גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות"[יחזקאל כ]

מכאן ההוכחה מהכתובים ומהנביאים - שבכייה זו גרמה בנוסף לחורבן גם לגלות ישראל במשך דורות.

ובמדרש נאמר על הכתוב: "ותישא כל העדה ויתנו קולם"- על כך אמר הנביא ירמיהו: "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה"[ירמיהו י"ב] שאותו קול של בכי הביא עליהם ללקות על ידי ה'.

ועל אותו דור אמר הנביא ישעיהו: "ביום ניטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש, עד שלא בא השרב פרחתם"[ישעיהו י"ז]  ההסבר- נד קציר ביום נחלה- ביום שעברתי  לתת לכם את נחלת אבותיכם נעשיתם כרוז  בעולם, וכאב אנוש, הפורענות שנטלתם היא- ירושה לדורות שבכו כל העדה בליל תשעה באב, לכן אמר ה' אתם בכיתם בכיית חינם אני קובע לכם בכי לדורות.

באותה שעה נגזרה הגזרה שבית המקדש יחרב, ויש כאן מידה כנגד מידה.  כנגד נשיאות  קול של המרגלים נשיאות קול של ה'.

וישנו מדרש המתאר את אופן בכיים של המרגלים:  לאחר ששבו המרגלים הם התפזרו בכל שבטי ישראל, כל נשיא שבט בתוך שבטו וניגש לתוך כל פינה בביתו וצווח ובוכה כאדם שיש לו מישהו שמת.

הוא גורם לבכי בקרב כל משפחתו ומשם הבכי מתרחב אל השכנים ומשם הבכי מתפשט ממשפחה למשפחה עד שמגיע לכל השבט. עד שכל השבטים בכו כחבורה אחת של שישים ריבוא איש.

דוגמאות של בכי בתנ"ך.

הגר בוכה על ישמעאל- "ותישא קולה ותבך" - אך מעניין שה' שומע דווקא את בכיו של הנער.

אברהם בוכה על שרה לאחר מותה.

יעקב בוכה על יוסף לאחר שחשב שנטרף על ידי חיה רעה .

  רש"י אומר: שגם יצחק בכה, אבל לא התאבל כי ידע בוודאות שיוסף חי.

יוסף בוכה כשפוגש את אחיו במצרים, ועוד כאשר פוגש את בנימין- הוא בוכה על צוואריו.

עשיו בוכה כאשר נודע לו שיעקב קיבל ראשון את הברכה מיצחק אביהם.

עשיו ויעקב בוכים בפגישתם- כאשר יעקב שב מחרן עם פמלייתו לכוון כנען.

יעקב בוכה כאשר נפגש עם רחל לראשונה, לפי שראה ברוח הקודש שלא יזכה להיקבר אתה.[על פי רש"י]

"רחל מבכה על בניה" רחל ובניה מיצגים את העולם הנגלה ושואפים לגלות את כל הדברים הטובים הנסתרים.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הבכי של המרגלים השפיע לטווח רחוק- עד ימינו- בכיים בליל תשעה באב ללא סיבה- גרם לחורבן בית ראשון ושני ולכל גלויות ישראל בתבל, ומכאן המסקנה: כי אדם צריך לבחון כל דבר בעין טובה ולחשוב באופן חיובי תמיד- כי מחשבות טובות גורמות לתוצאות טובות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 ביולי 2015

פרשת ואתחנן-שבת נחמו- מדוע עם ישראל ינוחם פעמיים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן – שבת נחמו- מדוע עם ישראל ינוחם פעמיים?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

 

בפתח הפרשה משה מסביר לעם כי הוא משתוקק להיכנס לארץ ישראל, אך הדבר נמנע ממנו למרות תחנוניו ותפילותיו וזאת באשמת חטא עם ישראל.

אך הדבר היחידי שהוא כן זוכה :  להשקיף על  ארץ ישראל מראש ההר.



ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל מהר העברים/ציירה: אהובה קליין

(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' /
ציירה: אהובה קליין
 (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/שבירת האלילים -עבודה זרה/ציירה: אהובה קליין(c)] [שמן על בד]


בד בבד ,משה מזהיר את עם ישראל  לקיים את התורה ככתבה ולשונה, ומנגד אם יסטו מדרך הישר עשויים להיענש  באופן קשה וכואב :

"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים  את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון: והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה: ועבדתם- שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון: וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו:"

התוצאה: "כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"[דברים ד, כ"ו- ל"א]

השאלות הן:

א] מהו העונש הצפוי לעם ישראל בעקבות אי קיום מצוות התורה?

ב] במה יכול עם ישראל להתנחם?

ג] מהי הבשורה לעם ישראל  בהפטרה: "נחמו, נחמו עמי.."?

העונש על אי קיום המצוות.

מתוך הכתובים אנו לומדים: כי העונש הקשה הצפוי לעם ישראל בעקבות התרחקותו מקיום התורה = הגלות, וכאשר  יהיו  בניכר יעסקו גם בעבודה זרה.

רבינו בחיי מסביר: שאין הכוונה לנבואה- שעם ישראל באמת יעסוק בעבודת אלילים, אלא הכוונה: מכיוון שעם ישראל  נמצא בקרב הגויים  נחשב כאילו עוסקים  בעבודה זרה.

ה"כלי יקר" אומר: כי על ידי שעם ישראל יגיע לגלות ויראה שכל אלילי העמים - אין בהם שום תועלת וכוח ,אז יגיע למסקנה כי  רק הקב"ה יכול להושיעם ועל כן ירצו לשוב אליו - עבודה זרה זו תהיה  סיבה להשיב את עם ישראל אל ה'.

ה"כלי יקר "- מביא מדרש של רז"ל: מתוך שנאמר: בכפל לשון: שבני ישראל עשו פסל: "ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני ה'" [ד, כ"ה]

ונאמר גם בכפל לשון:" אבוד תאבדון"

וכן נאמר: "השמד תשמדון"

מכאן שעם ישראל חטאו בכפליים, שנאמר במגילת איכה  א, ח :"חטא חטאה ירושלים ולקו בכפליים כפי שאומר הנביא ישעיהו בהפטרה:".. כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטואתיה" [ישעיהו מ, ב]

ובסופו של דבר הם גם מתנחמים בכפליים, שנאמר: "נחמו, נחמו עמי"

ומה כפל החטא שהם חטאו? על כך עונה הנביא ירמיהו: "כי שתיים רעות עשו עמי , אותי עזבו מקור מים חיים ,לחצוב להם בארות, בארות נשברים" [ירמיהו ב, י"ג]

כלומר הכפילות בחטאים היא:

א] עם ישראל עזב את ה'.

ב] עסק בעבודת אלילם.

לכן גם נענשו כפליים – ה' עזב את ישראל  ומילא את ערי האומות.

כמו שנאמר:"אמלאה  החרבה" [יחזקאל  כ"ו, ב],  "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים"- הכוונה שכל הפאר והיופי והאומנות שהייתה בירושלים עברה לצור שהיא מסמלת את אדום ,וזוהי ענישה אלוקית לעם ישראל ורק כאשר מלכות אדום תיחרב- אז תיבנה ירושלים מחדש.

וגם הנחמה תהיה כפולה בעזיבת האומות ובכך תהיה הצלחת ישראל .

הנחמה לעם ישראל.

כאשר עם ישראל יהיה בגלות ויראה שכל עבודת האלילים לא תביא לו ישועה

הוא יחפוץ לשוב אל ה': "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" : והקב"ה  אשר אינו שוכח את הברית עם האבות ,ירחם על עם ישראל:  "כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"

על כך אומר רש"י: ה' לא ירפה מלהחזיק את ידי עם ישראל- לא ייתן לעם רפיון.

הרמב"ן אומר: עצם השיבה של עם ישראל אל אלוקים באחרית הימים גם זה רמז לגאולת בבל, בכך שישראל שבים אל ה' ומתוודים אליו וישמעו בקול הנביאים ולכן ה' מבטיח להם שלא ישחיתם ולא ישכח את ברית האבות : "וזכרתי את- בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" [ויקרא כ"ו, מ"ב] ובסופו של דבר  תבוא הגאולה.

"כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד" [ירמיהו ל"א, י"ט]

הבשורה - לעם ישראל בנבואת ישעיהו.

הנביא ישעיהו אומר: "קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו.." והמטרה: כבוד ה' עומד להתגלות לעיני כל. אומר הנביא  שמעתי שיחה בין שני קולות ,קול אחד מצווה: "קרא" והקול השני עונה ושואל: "מה אקרא? והקול הראשון עונה לו: שכל בני האדם ,למעשה  דומים לחציר יבש שאינו מאריך ימים וכל הבטחותיהם  אינן מחזיקות מעמד זמן רב- בדומה לציץ השדה. כך גם הבטחותיהם של בני אדם בטלות  מהר בזמן מותם. ואם עדיין הם חיים- לא תמיד  זוכרים לקיים את הבטחותיהם.

החציר מתייבש ונובל כאשר רוח ה' נושבת  בו, ויש אפילו מצב שהחציר  מתייבש עוד טרם עונתו.

ועניין רוח ה' מרמזת לנו: כי  פעמים מבטלת את רצון האדם, בניגוד להבטחות בשר ודם, הרי הבטחותיו של אלוקים שרירות ומתקיימות  תמיד.

והנה הבשורה הנאמרת על ידי מבשרת ירושלים-המטפסת למקום גבוה: "הנה ה' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו: כרועה עדרו בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו יישא עלות ינהל": הכוונה שה' מופיע כגיבור אשר מכה את האויבים בזרוע נטויה ועמו שכר רב על מנת לשלם לעבדיו.

ה' גם דומה לרועה המנהיג את עדרו ונוהג  בו בסבלנות רבה - יש כאן דימוי למלך בשר ודם השב מן המלחמה כאשר ידו על העליונה .מביא עמו שלל רב והוא גם משמש כרועה לעמו.

הנמשל הוא:  שבי ציון חוזרים מן הגלות עם רכוש רב  ובראשם הולך  המלך- ה' בכבודו ובעצמו האוסף אליו את הטלאים- שהם הכבשים הרכים והחלשים שאין בהם די כוח ועלולים בדרך לנשור מהעדר כולו, ולכן ה' נושא אותם בחיקו- על מנת להשגיח עליהם והכוונה שה' יוליך את שבי ציון מן הגולה בנתיב ישר וסלול.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי חורבן ירושלים בא בעקבות רפיון העם במישור הרוחני, הוא חטא בכפילות ולכן נענש בכפילות, אבל גם הנחמה נעשית בכפילות- מידה כנגד מידה. לאחר שהעם נענש בגלות קשה, הוא זוכה לשוב לארץ אבותיו- כי אלוקים אינו שוכח את הברית שכרת עם האבות -הכוללת  הבטחה לזכותנו  על ארץ ישראל.

אך ,על העם לתקן את דרכיו גם בימים אלה ולדעת כי בנוסף לעולם החומרי - קיים גם עולם קדוש ורוחני, דבר זה מתבטא יפה בסולם יעקב- שראשו בשמים ורגליו על הקרקע.

עם ישראל חייב להיות מחובר לה' ולתורה ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד, להרבות במצוות שבין אדם לחברו.

ואז מבשרת ירושלים תעלה על הר גבוה ותבשר את מלכות ה' ויתכן שיש כאן רמז לנשות ישראל שיש להן תפקיד בבשורה, כמו שנאמר: בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ועתידים להיגאל במהרה בימינו, אמן.

ציור מתוך ההפטרה:[ישעיהו]


ציורי תנ"ך/ "שאו מרום עינכם..."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר