‏הצגת רשומות עם תוויות ברכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברכות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

פרשת: כי תבוא- ברוך אתה בבואך- אימתי?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת כי תבוא - ברוך אתה בבואך- אימתי ?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ עם  סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  "ברוך  תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) 
[שמן על בד]


העלאת תמונות 

ציורי  תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מן על בד]


העלאת תמונות

 Biblical paintings

 First fruits from the  tree

" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "וברוך אתה בשדה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו נאמרת אחרי  שקראנו  בשבת שעברה את פרשת "כי תצא", ויתכן שיש בכך רמז , דווקא טרם  ראש השנה הבא עלינו לטובה- לשאיפתנו- לצאת מאפלה לאורה - ולבוא לקראת  השנה החדשה.

אכן, הפרשה מתארת לנו את אפשרות הבחירה שניתנה לנו - בין ברכה לקללה,  הכול תלוי במעשים שלנו ובדרך שאנו מחליטים לבחור – כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ"  [דברים כ"ח, א-ה]

השאלות הן:

א] מהו התנאי להשגת הברכות?

ב] מה  המשמעות של: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ"?

תשובות.

התנאי להשגת הברכות

כפי שהכתוב מציין:

"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.."

דעת מקרא מסביר: כי המילה:" וְהָיָה" : כך יתקיים הדבר,- רק "אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- זהו לשון תנאי, לשון שידול, כמו שנאמר: "רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ.." [דברים ט"ו, ה-ו]

וכך נאמר גם:

"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".[ דברים י"א, י"ג]

 עוד נאמר:

"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". [דברים  כ"ו, ט"ו- ט"ז]

 "דעת מקרא" מוסיף ואומר: המילה: "וּבָאוּ"- וי"ו ראשונה- היא תשובת התנאי לעם ישראל: אם תשמעו בקול ה'-  אז יבואו הברכות ויחולו עליכם  כל הישועות  ולא רק שיגיעו ,אלא ישיגו  אתכם - לשון מליצה- כאילו- הברכות רודפות אחרי האדם  ולא אתה רודף אחריהן  אינך רודף כדי להשיגן. הכוונה שהטובה תגיע אליך ללא יגיעה. וכל זה רק כאשר תשמע בקול אלוקיך.

רבי  שמעון בן חלפתא אמר: "כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים, עונשו חמור- ממי שלא למד דבר.

משל למלך שהיה לו פרדס, הכניס בתוכו שני אריסים, [איכרים- המשמשים עבדים לאדון] אחד היה נוטע עצים ומקצצן ואחד לא היה נוטע  כל עיקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ?- כך כל מי שלמד  דברי תורה ואינו מקיים אותה- עונשו חמור יותר ממי שלא למד כל עיקר, מנין? שנאמר : "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת.." [ישעיהו כ"ו, י]אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן זהו לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]

אם כן, יכול אדם להגיע למסקנה מוטעית: שמא יגיד ,חלילה, כי יותר טוב ,לא ללמוד תורה, כי אם אינו לומד מגיע לו פחות  עונש - ממי שלומד ואינו מקיים.

אך האמת היא : דברי חז"ל:" בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: "נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? מכאן שדנים את האדם אחרי מותו בעולם הבא- אם למד, או לא?

 רבי ישראל מאיר מראדין ["חפץ חיים"] היה אומר: לקב"ה יש באמתחתו שפע של ברכות- אך ברכת כל הברכות היא: " כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". 

אשרי האיש אשר מתברך בכך מן השמים ,כי מי שזוכה בברכה זו- ממילא זוכה ביתר הברכות שהתורה מבטיחה.

 הרב  יצחק ניסנבוים אומר רעיון דומה: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".  גם זו ברכה הכלולה בתוך הברכות המובטחות  לישראל- כי מדרכו של עולם שיש גם מקרים שבועטים ,חלילה-בה' מרוב הטובה כפי שנאמר בשירת "האזינו"-  "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" [דברים  ל"ב, ט"ו] כלומר מרוב הטוב שיש לאדם,  מורד בה'- חלילה. לכן ישנה כאן הבטחה מהתורה: שגם כאשר יבואו כל הברכות על ישראל- לא יפגע הדבר בכל היהודים הדבקים בדבר ה' ,אלא הם יוסיפו לשמוע בקול ה' גם  בימי השפע- כשם ששמעו  בקולו גם בתקופות קשות.

"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ";

רש"י מסביר:  ברכה זו- על פי דברי חז"ל [בבא מציעא ק"ז, ע"א]"שתהא יציאתך מן העולם [פטירתך מן העולם] בלא חטא- כביאתך לעולם [כמו שנולדת טהור- ללא חטא] על פי זה- מתברכים היהודים שומרי המצוות - שיזכו לעזרה משמים  בכל מהלך חייהם בעולם הזה ,שלא יכשלו בדבר עבירה.

רבי אברהם  אבן עזרא סבור: כי ניתנת הבטחה לשומרי המצוות שתהיה להם הצלחה בכל מעשה ידיהם - בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.

הרש"ר [רבי שמשון רפאל הירש]  מפרש  רעיון דומה: הכוונה- שתתברך בכל מה שתעשה בביתך בחיי המשפחה ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מעשיך מחוץ לביתך.

תרגום יונתן בן עוזיאל מבהיר: ברכה זו הכוללת את כל תחומי החיים- הן הרוחני והן הגשמי כאחד וכך הוא אומר: "ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם, וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם"

ה"חיזקוני" מפרש: מדובר בנושא המלחמה- כפי שנאמר בחומש במדבר, שם משה מתפלל לה'  למען השגת מנהיג שירש אותו:" אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".  [במדבר, כ"ז, י"ז] 


 לעניות דעתי:
"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ" – הכוונה: מבורך היהודי  אשר בא לארץ ישראל - אל ארץ נחלת אבותיו - אשר  עליה נאמר:

"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]

זוהי ארץ  אשר בניגוד  לשאר הארצות- השכינה שורה בה לעד – וכאשר יהודי  בא אליה- הוא זוכה לכל הברכות, מתוך כך שהוא דבק בתורה הקדושה ומקיים את מצוותיה- הלכה ולמעשה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לרעהו.

כמו שנאמר בהמשך בכתובים, אותו יהודי ההולך בדרך הישר- מבורך בבואו לכל מקום, בין אם יבוא לעיר, בן אם יבוא לשדה, יזכה לברכות גשמיות וגם רוחניות.

בספר  "התמצית" של מאיר ינאי - ראיתי רעיון יפה: כאשר האדם עובד את ה' בשמחה הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך ,כפי שאנו אומרים בתפילת שחרית של שבת: "שמחים בצאתם וששים בבואם"

לקראת השנה החדשה- הבאה עלינו לטובה, הקב"ה משקיף עלינו ממקום קודשו ומברך את בניו לקראת  ההתחדשות כאומר לכל  אדם- בוא אלי ואני אבוא אליך- "שובו אלי ואשובה אליכם".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי קיום המצוות – הלכה למעשה גורמות לנו –לזכות להיות מבורכים – הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית

הדבק בתורה הקדושה – בוחר בדרך חיים  מבורכת והראיה שהתורה עצמה פותחת באות השנייה: האות ב'- בראשית- מרמז לברוך  אתה בבואך.

יהי רצון שנשכיל לבחור בדרך הנכונה ולזכות להיות מבורכים לכל אשר נפנה.

כדברי שלמה המלך: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם".  [משלי ב, י]

על דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אמן ואמן.

יצירותיי להפטרה:  [ישעיהו ס]


ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 25 בספטמבר 2019

פרשת נצבים- מאין כי אין ה' נוטש את עמו ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נצבים – מאין כי אין ה' נוטש את עמו ישראל ?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ--לְטֹבָה:  כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ". [דברים ל', ט]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c) 


ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם...."/ציירה:
אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ברכה בפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  ברכה ביבול השדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]

השבת הקרובה היינו אמורים לברך את חודש תשרי במסגרת: "שבת מברכים" אלא שאין מברכים את חודש תשרי מהטעמים כדלהלן :

א] אין אנו מברכים חודש זה, כדי לבלבל את השטן שהוא חפץ לקטרג על עם ישראל, כדי שלא ידע אימתי חל ראש השנה ואנו מוצאים רמז לכך בפסוק הבא הנקרא בראש השנה:

"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". [תהלים פ"א, ד]- המשמעות: שראש השנה יהיה מכוסה ולא יפורסם ברבים.

ב] חודש תשרי הוא החודש  הראשון לשנה החדשה [כמקובל החל מימי המשנה] אלוקים בכבודו ובעצמו מברך חודש זה בשבת שלפני ראש השנה-ומתוך ברכתו ישראל שואבים כוח ומברכים את שאר חודשי השנה ,היינו, י"א פעמים במהלך השנה ובשנה מעוברת – מברכים י"ב פעמים. [ע"פ רבי בעל שם- טוב- מייסד תנועת החסידות]

הפרשה פותחת במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם...."  [דברים כ"ט, ט]

במקום נוסף בפרשה נאמר:

"וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.   אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ--לְמַעַן חַיֶּיךָ.  וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵת כָּל-הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְעַל-שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.  וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה; וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם.  וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ--לְטֹבָה:  כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ..". [דברים  ל, ב-י]

השאלות הן:

א] מה המשמעות: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.."?

ב] מאין כי אין ה' נוטש את עמו ישראל לעד?

תשובות

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.."

רש"י מפרש: [דברים כ"ט, י"ב] על פי דברי תנחומא: מדוע  נסמכה פרשת "נצבים" לקללות שבפרשת "כי תבוא"?

התשובה: היות ובני ישראל שמעו את הקללות - מאה קללות חסר שתיים- [תשעים ושמונה קללות] חוץ ממ"ט שבתורת כהנים [מלבד ארבעים ותשע הקללות  שבפרשת: "בחוקותיי" [ויקרא כ"ו, י"ד- מ"ג] נהיו חיוורים מתוך יראה גדולה ואמרו: מי יכול לעמוד בכל הקללות האלו? מיד התחיל משה לפייס אותם במילים:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.."  אתם הרבה פעמים הכעסתם את אלוקים ולמרות זאת לא כילה אתכם והרי אתם קיימים לפניו גם היום בלא פגע. נשאלת השאלה, מדוע הזדעזעו בני ישראל ונעשו חיוורים כששמעו את הקללות בפרשת "כי תבוא" ולא הגיבו באופן דומה כששמעו את הקללות שנאמרו בפרשת "בחוקותיי"?

הפרשן רבי גרשון אשכנזי מסביר בספרו "עבודת הגרשוני":  ההבדל בין שני המקורות, בפרשת "בחוקותיי"- נאמרו הקללות בלשון- רבים, על כך אמרו- חז"ל   [ב', י"ד] בדברים רבה: "כל צרה שהיא של יחיד- צרה: וכל צרה שאינה של יחיד[אלא מכוונת אל הרבים]- אינה צרה" לכן בפרשת "בחוקותיי" לא הייתה השפעה כה חזקה על ישראל  מהתוכחה, מהטעם שאמרו: כנראה קללות אלה אינן מכוונות עלינו, אלא כלפי אחרים. ,לעומת זאת בפרשת "כי תבוא"  ששם הקללות נאמרות בלשון יחיד- כל אחד ואחד מרגיש שהתוכחה מופנית אליו באופן אישי. ולכן נאמר שם  "הוריקו פניהם"- נהיו חיוורים. והביעו בפני משה המנהיג את היראה והפחד מפני הפורענות העתידית.

לכן תשובתו של משה הייתה לישראל: כמו היום שחוזר ומאיר לאחר החושך- כך האיר לכם ה' בעבר וכך עתיד להאיר לכם בעתיד והקללות והייסורים – תפקידם לחזק אתכם.[דברי רש"י שם]

אלשיך מפרש: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.." 

משה היה תמיד פונה אל הנשיאים ואחר כך אל עם ישראל ואילו כאן בפרשתנו משה פונה אל כל עם ישראל במישרין וכוונתו של משה לשדר לעם ישראל: דעו לכם, אין  הבדל בינכם לבין הנשיאים כאשר אתם נצבים לפני ה' אין אנחנו יכולים להבדיל מי מבין העם יותר חשוב ,יתכן מצב שמישהו מסוים נראה  בעיננו לאדם חשוב מאד: ראש ונשיא, אך דווקא בעיני שמים- הוא  פחות חשוב מזה שבעיננו ,כי בשמים קיימים חשבונות אחרים לחלוטין ויתכן באמת: "עליונים למטה ותחתונים למעלה"

 לכן בזמן שעם ישראל נצבים לפני ה' הם שווים כולם זה לזה- "כל איש ישראל"..

"נועם  מגדים" מפרש:

במילים "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.." עם ישראל, הקיום שלכם בעולם הזה בדומה ליום בסדר הבריאה, כמו שבסדר היממה- החשכה קודמת לאורה "ויהי  ערב ויהי בבוקר"- כך גם עם ישראל תחילה עוברים ייסורים וגלויות ואחר כך מגיעה הגאולה והישועה, כפי שסברו חז"ל: "צדיקים תחילתן ייסורים סופן שלווה.

אלוקים אינו נוטש את ישראל.

רבי שמעון בן יוחאי מסביר: בואו ותראו כמה חביבים עם ישראל  לפני ה', לפי שבכל מקום ששהו בגלות -השכינה הייתה עימם וגם כאשר הם עתידים להיגאל השכינה מלווה אותם לפי שנאמר: "ושב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ";  מכאן לומדים: גם אלוקים שב  עימם מהגלות !

רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: האומר: כאשר  ישובו   בני ישראל  אל ה' וישמעו בקולו  ,אז ישיבם ה' אותם אל ארצם ונאמר:

"וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ"- ה' יסיר מעליהם את עורלת הלב, כי כל התאוות  שייכות לעורלת הלב ואותו אדם החומד והנוטה לתאוות נקרא: ערל, כפי שאומר הנביא ירמיהו:

"..וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי- לֵב" וכל מי שאינו חומד ואינו מתאווה- נקרא מול לב. ולכן בזמן שהאדם ישליט את השכל על הלב אז ישוב האדם למצב טרם חטאו.

 כפי שאמר הנביא ירמיהו:

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה.  לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת- אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [ירמיהו ל, ל-ל"א]

זאת ברית שה' יכרות  עם בני ישראל ואז ייתן להם את התורה בקרבם ויכתוב אותה על ליבם ויש בזה משום ביטול יצר הרע והסרת התאוות שהיא מילת הלב.

התוצאה תהיה שעם ישראל יקיימו הלכה למעשה את המצוות המופיעות בתורה.

ה"כלי יקר" מסביר: את המילים:

"וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.."

שהקב"ה ייתן לעם ישראל בליבו לעבוד את ה' מתוך אהבה ולא מתוך יראה- לפי שהעובד את ה' מתוך אהבה- עושה זאת מתוך שמחה ואז כל הקללות יעברו לאויבים של עם ישראל, כתוצאה מכך, העם   יהיה בטוח שלא יבואו עוד כנגדו –כפי שנאמר "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם.."

בעקבות זאת, עם ישראל יהיה משוחרר מדאגות-  ויהיה מוכן לקיים את מצוות ה' בפועל  וממילא  לא יהיה זקוק לזכות אבותיו, אלא ייהנה מהזכויות שלו  ובכך ישתווה לרמת אבותיו ,כי את כל הטוב יקבל מה'  אשר ישוש עליו כמו ששש על האבות ויזכה לכל הברכות כפי הבטחת הכתוב.

לסיכום לאור האמור לעיל ניתן להסיק שאין הקב"ה נוטש את בניו –לעד גם בגלויות.

ויפים דברי דוד המלך:

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]


ההפטרה: [ישעיהו  ס"א:]
קטע  מתוך ההפטרה:

"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה, תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי--כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי-יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי:  כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.  כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ--כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה, יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה, נֶגֶד, כָּל-הַגּוֹיִם-
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.   וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ, וְכָל-מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ; וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ, אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ.   וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, בְּיַד-יְהוָה; וצנוף (וּצְנִיף) מְלוּכָה, בְּכַף-אֱלֹהָיִךְ.  לֹא-יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה, וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה--כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ, וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה:  כִּי-חָפֵץ יְהוָה בָּךְ, וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל.   כִּי-יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה, יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ; וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה, יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ.  עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים--כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה תָּמִיד, לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים..."

''
ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגאולה- בית המקדש השלישי/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ ציון ככלה ביום נישואיה-על פי חזון ישעיהו/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הגאולה ע"פ ישעיהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר