‏הצגת רשומות עם תוויות ברכה.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברכה.. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 ביולי 2018

ציורי תנ"ך/ בלעם משקיף על מחנה ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וַיַּרְא בִּלְעָם, כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא-הָלַךְ כְּפַעַם-בְּפַעַם, לִקְרַאת נְחָשִׁים; וַיָּשֶׁת אֶל-הַמִּדְבָּר, פָּנָיו.  וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֹׁכֵן, לִשְׁבָטָיו; וַתְּהִי עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  גוַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.   נְאֻם--שֹׁמֵעַ, אִמְרֵי-אֵל:  אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.   מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם".    


[במדבר  כ"ד, א-ז]

Biblical paintings

Balaam looks at the tens of the people of 

Israel


ציורי תנ"ך/ בלעם משקיף על  מחנה ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 בספטמבר 2017

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכוהן / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכהן.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי בנושא: יום הכיפורים:
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את הקהל במוצאי יום הכיפורים בחוצות  ירושלים/ציירה:
אהובה קליין
(c)




ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן ושני השעירים לגורלות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן והשעיר המשתלח../ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


 ציורי תנ"ך/ רחיצת הרגליים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/הכהן הגדול מקטיר קטורת/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יונה הנביא בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)


יום הכיפורים מוזכר  בתורה כיום מיוחד וקדוש החל בעשירי בתשרי כפי שמופיע בתורה מספר פעמים:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם..."    [ויקרא כ"ג, כ"ו-ל"ב]

"וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..." [במדבר כ"ט ז-י"א]

בנוסף מופיע בחומש ויקרא :העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:

"ְונָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּורָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָייְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּוה ה' אֶת מֹשֶׁה". [ויקרא ט"ז]

הנביא ישעיהו פונה אל עם ישראל  לחזור בתשובה: "רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ הָרֵעַ".[ישעיהו א, ט"ו] ובהמשך אומר הנביא:" אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ." [שם,א, י"ח]

בנוסף לתענית ולשאר ההלכות של היום הקדוש והמיוחד הזה ,קוראים אנו בתפילה על עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים - בזמן שהמקדש היה קיים.

השאלות הן :

א] כיצד ניתן לכפר על החטאים בזמננו- באין  מקדש ובאין עבודת כוהנים?

ב] מה גנוז בעבודת הכהן הגדול ?

ג]  מסירות הנפש של הכוהן הגדול- כיצד?

תשובות

כפרה על החטאים בזמננו.

מתברר ,  שישנו כוח מיוחד לכפר על החטאים כפי שמסופר בזוהר הקדוש:   "אמר רבי פינחס, פעם אחת הייתי הולך בדרך, ופגשתי את אליהו הנביא זכור לטוב, ובקשתי ממנו שיאמר לי דבר טוב אשר בכוחו להועיל לבריות. אמר לי אליהו הנביא: גזירה גזר הקב"ה, והיו לפניו כל המלאכים הממונים לקטרג ולהזכיר את עוונותיו של האדם, שכל זמן שיאמרו בני האדם את פרשת הקורבנות שציווה משה רבינו בתורה, ויכוונו בהם, אזי כל המלאכים יזכירו אותו רק לטובה"

בנוסף כתוב: "אמר רבי כרוספדאי, כל מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ענייני הקורבנות והמנחות, ויכוון בהם, נכרתה ברית על זה, שהמלאכים המקטרגים שמזכירים את עוונותיו - לא יוכלו לעשות לו כל רע אלא רק טוב".

הזוהר הקדוש מביא אף ראיה מאברהם אבינו,בזמן שקיבל את פני שלושת המלאכים בסבר פנים יפות, נאמר:  "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" [בראשית י"ח]  כאן השאלה המתבקשת היא:  מה פירוש: "עליו"?

עונה הזוהר הקדוש: הרי היה צריך שיהיה כתוב: "ניצבים לפניו" ותשובתו: "עליו"- לעיין בדינו של אברהם. היות ונשמתו של אברהם חשה בזאת מיד, נאמר בהמשך: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם.." [בראשית י"ח, ז]- מסביר הזוהר הקדוש: זוהי פרשת הקורבנות, אברהם ראה שמעיינים בדינו, מיד רץ לבית המדרש כדי לעסוק בתורת המנחות והקורבנות.

נאמר במדרש רבה- שיר השירים: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם [בכוח יתכפרו עוונותינו?] אין לנו לשון  זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם הקב"ה: 'כחוט השני שפתותיך'- רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית [כלומר : אם תלמדו את פרשיות הקורבנות וסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בזמן שהיה מקדש- אסלח לחטאיכם]

רבי אבהו אמר:[שמכאן לומדים]:" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ".[הושע י"ד ,ג] מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח? שְׂפָתֵינוּ"!

החפץ חיים מוכיח שלימוד עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- גורמת להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: הוא מסתמך על מסכת מגילה, שם מסופר כאשר המן בא להלביש את  מרדכי על מנת להרכיבו על הסוס בחוצות העיר שושן, ראה שמרדכי עסוק בלימוד הלכות קמיצה, לפי שאותו יום היה ט"ז בניסן –יום תנופת העומר. באותו זמן הבחין מרדכי בהמן הרשע והציע לחכמים שלימד אותם את ההלכות- לנוס מפני המן-מהטעם שהבין שכוונותיו של רשע זה להורגו והוא דאג שהם לא יפגעו, החל מרדכי מתפלל לה', ראה זאת המן והחליט להמתין, עם סיום התפילה שאל  את מרדכי במה עסק הוא וחבריו? השיב לו מרדכי: בזמן שהמקדש היה קיים ,אדם שהיה מנדב מנחה היה מביא קומץ ומתכפר לו.

ענה לו המן: אם כך בא הקומץ ודחה את עשרת אלפים  כיכרות הכסף שלי- סכום שהמן היה מוכן לשלם לאוצר המלך אחשוורוש- על מנת להוציא לפועל את הגזירה נגד היהודים. מכאן ניתן להבין את  דברי הזוהר הקדוש: שהזכות ללמוד את  תורת הקורבנות עד כדי כך  חשוב-שמי שרוצה לקטרג- אינו מצליח להזיק ,אלא רק לגרום לטובה.

הגנוז- בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה: "שעיר המשתלח ביום הכיפורים מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בן שהודיע לו בין שלא הודיע לו, הכול מתכפר בשעיר המשתלח, והוא בתנאי שעשה  תשובה"

במילים אחרות- עבודת הכהן ביום הכיפורים- מכפרת על עוונותיהם של עם ישראל.

רבי  אהרון הכהן – חתנו של החפץ חיים- מחבר הספר: "עבודת הקורבנות"  מבהיר : "נכון לכל איש זר אשר לא מזרע אהרון הכהן הוא, להכניס עצמו בזה, ולבקש לכהן בעבודה בעת אשר יש לאל ידו, הכוונה בזה היא: שהרי כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, אזי תימסר העבודה  דווקא  לידי הכוהנים כי אז העבודה  בזר פסולה, ועתה היא העת המוכשרת להיות גם זר- ככהן ! ומדוע יתעצל  כל איש נבון לעשות עבודה כאחד מן הכוהנים בני אהרון בעת שיש לאל ידו"?

מסירות הנפש של הכוהן.

בנוסף לכל ההכנות שהכהן עשה במשך שבעה ימים קודם יום הכיפורים וכל עבודתו המדוקדקת בבית המקדש ביום הקדוש בשנה, כאשר היה שב לביתו במוצאי החג היו תושבי ירושלים מחלקים לו כבוד רב, אף יותר מאשר בזמן שהלך לעבודתו לבית המקדש.

על כך ישנה עדות  מפי נוכרי רומי שסיפר: "וכל הכבוד הזה היו עושים לו בהיכנסו לבית המקדש. ואילו ביציאתו משם חולקים לו כבוד כפול ומכופל, כי כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו, רובם באבוקות של שעווה לבנה דולקות, וכולם לובשים בגדי לבן, וכל החלונות מעוטרים ברקמה ומלאים נרות, וספרו לי הכוהנים-כי הרבה מהשנים לא היה הכהן הגדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה, מפני דוחק העם העובר, וריבוי הגדול, שאף על פי שהיו כולם מתענים, לא  היו הולכים לבתיהם עד שיראו אם יוכלו לנשק את ידו ולבקש את ברכתו של הכהן הגדול אחרי שיצא בשלום מן הקודש הקודשים.

לסיכום, באין מקדש כיום, הלומד את סדר עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- ביום הכיפורים, זוכה שכל קטרוג לא ישפיע  עליו לרעה- אלא ההפך- הקטרוג  יגרום לו שיתכפרו עוונותיו והכל יהיה לטובה.

יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה ובע"ה נחזה בבניין הבית השלישי    בעבודת הכוהנים ביום הכיפורים וברכת הכהן הגדול את עם ישראל בצאתו מבית קודש הקדשים בשלום. אמן
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 ביולי 2016

פרשת בלק- מאין לנו:"כי בדרך שאדם רוצה לילך- מוליכים אותו"?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק- מאין לנו: "כי בדרך  שאדם רוצה לילך  בה- מוליכים אותו" ?

מאמר: מאת: אהובה קליין.


 בפרשה זו בלעם מתבקש לקלל את עם ישראל בהוראת בלק בן ציפור- מלך מואב, הסיבה לכך: מלך מואב ירא מעם ישראל  ההולך ומתרבה ולדעתו הדבר מהווה איום לארצו. למטרה זו הוא שולח אליו את זקני  מואב וזקני מדיין, בלעם מבקש מהם שילונו אצלו למשך הלילה ובעצת ה' הוא יענה לבקשתם.

באותו לילה הקב"ה אומר לבלעם: כי לא יוכל לקלל את עם ישראל- כי הוא עם מבורך. לכן בבוקר הוא שולח את השליחים  כלעומת שבאו בטענה שאין אלוקים מתיר לקלל את עם ישראל.

בלק  מתעקש ושולח שליחים מכובדים יותר מהראשונים, הפעם בלעם אומר להם: כי גם אם מלך מואב ייתן לו  את מלוא ביתו כסף וזהב- הוא לא יוכל  לעבור  על דברי אלוקים.

אולם  הציע להם לשהות במשך הלילה אצלו על מנת שה' יודיע לו כיצד לנהוג.

הפעם אלוקים מודיע לבלעם: "..אם—לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר -אדבר אליך אותו תעשה: ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם שרי מואב: ויחר- אף אלוקים כי הולך הוא.." [במדבר כ"ב, כ- כ"ג]
ציורים  לפרשה:

ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בלק שולח שליחים לבלעם/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בלעם ואתונו/ : אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עם ישראל כלביא/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 השאלות הן:

א] מדוע  בסופו של דבר הקב"ה מאשר לבלעם ללכת ?

ב] מה ניתן ללמוד מכך שבלעם חבש את חמורו בעצמו?

תשובות.

הליכתו של בלעם- באישור ה'.

חז"ל שואלים על המשפט: "..קום לך עימם"- מדוע תחילה אלוקים סירב להרשות לבלעם לקלל את ישראל, אך בפעם  השנייה אלוקים אישר לו ללכת עם  שרי בלק?

 מתוך כך הם מגיעים למסקנה: "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכים אותו" מן השמים – [מסכת מכות י', ע"ב]

כוונתם , שמתחילה אלוקים ביקש מבלעם לא לקלל את ישראל, אך היות ובלעם הראה שהוא מאד משתוקק לשתף  פעולה עם שרי  מואב - על מנת להזיק לישראל, לכן  ה' הסיר את התנגדותו הראשונה ואפשר לו הפעם ללכת , אולם  בסופו של דבר הוא נחל כישלון.

"העמק דבר" אומר הסבר דומה: הקב"ה אומר לבלעם: אם אתה כל כך מעוניין ללכת תלך- יש לך בחירה חופשית , אבל לא לקלל את עם ישראל העומדים תחת כנפי השכינה. הליכה זו תוליך אותו לאבדון.

החת"ם סופר אומר: אומנם בחירתו של אדם היא בחירה  חופשית, אבל ידוע - כי לב מלכים ושרים ביד ה'.- ולהם אין בחירה חופשית.  משום כך כשאמר לו ה': "אם  לקרוא לך באו האנשים"- אם הם באים לקרוא לך לקלל את ישראל על דעת בלק: "קום לך איתם"- על סמך דעתם וקריאתם. אך אל תלך מתוך רצונך  על סמך בחירתך החופשית לכן נאמר בהמשך: "ויחר אף ה' כי הולך הוא"

רש"י מפרש: אם אתה בלעם הולך- "לך"- לטובתך שאתה הולך לקבל על שליחותך זו שכר- אזי מותר לך ללכת.

קדושת לוי אומר: כאן ה' מנסה את בלעם לראות- האם הוא עושה שליחות זו מתוך הנאה וה' התיר לו ללכת אם הוא נהנה ומכיוון שבלעם  רצה לקלל את ישראל מתוך הנאה-  לכן ה' כעס עליו.

בלעם חובש את אתונו.

רש"י מסביר: כיוון שבלק היה יכול להגיד למשרתיו לחבוש את האתון ובכל זאת  הוא בעצמו חבש את אתונו אמר לו ה': רשע שכמוך כבר אברהם הקדים אותך בכך שהוא בעצמו חבש את חמורו בדרך לעקדה ולא נעזר במשרתיו.

 על כך אומר תנחומא: הרי היו לבלעם משרתים והיה יכול לבקש מהם שיחבשו את האתון, אלא מרוב שנאה לישראל הוא היה כל כך להוט  לקללם- שמיהר ובזריזות חבש בעצמו את אתונו.

על כך אמר לו ה': רשע שכמוך כבר אברהם הקדים אותך בזמן הליכתו לעקדה, כפי שנאמר:"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".

מכאן לומדים שהשנאה מקלקלת את השורה.

הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק: מסביר מדוע ה' מזכיר לבלעם שאברהם הקדים אותו בחבישת החמור כשהלך לעקדה: ה' דוחה את  התנהגותו של בלעם- הפועל  מתוך שנאה לישראל בטיעון: אברהם קם מוקדם בבוקר וחבש בעצמו את חמורו- במטרה לקיים את מצוות ה' לעקוד את יצחק. אבל לא הצליח בכך, לפי שה' כבר הבטיח לו" ואעשך גוי גדול" [בראשית י"ב, כ] אבל אתה בלעם מקדים בבוקר וחובש את אתונך בעצמך עשית זאת - כדי להפר את מצוות ה' לכן מזימתך להרע לישראל לא תעלה יפה!

במסכת אבות נאמר: "כל מי שיש בידו שלושה דברים  הללו- מתלמידיו של אברהם אבינו:

עין –טובה [ הכוונה שאינו  מקנא באחרים]

רוח נמוכה [בעל ענווה וצנוע ]

ונפש שפלה [מסתפק במה שיש לו]  

אבל מי שיש בו :

עין רעה [שמקנא בחברו]

רוח גבוהה [מתנשא בגאווה על סביבתו]

ונפש רחבה [בעל תאווה]- מתלמידיו של בלעם הרשע"

על מאמר זה אומר בעל "חידושי הרים" דבר מעניין במיוחד: הרי בשני המקרים- גם אצל אברהם וגם אצל בלעם מופיעים שני נערים.

אצל בלעם נאמר :"והוא רוכב על אתונו, ושני נעריו עמו" [במדבר, כ"ב, כ"ב]

ואצל אברהם אבינו כתוב:" וייקח את שני נעריו אתו" [בראשית כ"ב, ג]

במילה נער- ישנו רמז לשלוש התכונות המנוגדות אצל שני האישים: נער-ראשי תיבות: נפש, עין, רוח. אצל אברהם: נפש שפלה, עין טובה, רוח נמוכה. ואילו אצל בלעם: נפש רחבה, עין רעה, רוח גבוהה. על פי הסבר- זה כל אחד מהאישים לפני יציאתו לדרך לקח אתו את תכונותיהם הנפשיות-  אברהם למלא את רצון ה' ואילו בלעם- להפר את רצון הקב"ה.

 לסיכום לאור האמור לעיל: יפים דברי חז"ל שאמרו : "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו" בלעם שהשתוקק כל כך לקלל את ישראל- לא הצליח להוציא את זממו  לפועל-כי אלוקים אוהב את עם ישראל והם  מבורכים ואיש אינו יכול לקללם.

אולם בכל זאת ה' התיר לו ללכת , אך לא עלה בידו לקלל.

 ומכאן לעניות דעתי, ניתן ללמוד על דרך החיוב: כי אדם שחפץ ללכת בדרך טובה = ללמוד תורה ולקיים את המצוות- הלכה למעשה – לעלות ולהתעלות בסולם הרוחני– הוא זוכה לסייעתא דשמיא , כפי שכתוב: "רבי ישמעאל אומר: הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד : על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות" [מסכת אבות, ד, ה]

 יהי רצון  שנשאף תמיד  להגיע למטרות טובות וקדושות ובכך נזכה  לעזרה משמים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 במאי 2015

עץ החיים ופריו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עץ החיים ופריו/ שיר מאת: אהובה קליין©

החפץ לחיות בארצו

להתענג מתוצר אדמתו

ליהנות מעמל כפיים

לזכות מברכת שמים.

 

יאחז בעץ החיים

 יהגה  בלילות ובימים

יתמיד לחסות בצילו

יתברך  מטוב פריו.

 

חייו על מי מנוחות

נטולי מכאוב ודאבות

שמחה תזרום בעורקיו

כנהר אדיר ויובליו.

 

יחוש ביטחון בסביבתו

לשובע יהא מזונו

במזמורים יודה לאלוקים

על כל הטוב והחסדים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר