פרשת נצבים- וילך- מהי משמעות הברית האלוקית?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם...."/ציירה:
אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך "שובה ישראל"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.." / ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."
מתוך: "ונתנה תוקף"
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים "/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
בציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
)
ציורי תנ"ך/ ארץ נחלת אבות: אברהם יצחק ויעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א]- ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו בשערים"]ישעיהו ס"א]
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
פרשה זו הנאמרת – שבוע קודם ראש השנה - הולמת היטב לאווירה של ראש השנה והדבר מתבטא בפסוקים הבאים:
"וְשַׁבְתָּ
עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ,
הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ
מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה".[דברים ל, א'- ג]
על פי הפסוקים
הראשונים בפרשת נצבים - אנו חשים היטב את
עמידתנו טרם יום הדין:
"אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם
וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם,
וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע
לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת,
וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר
יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר
אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, ט'- ט"ו]
השאלות
הן:
א] מה משמעות הברית -
בין ה' לעם ישראל?
ב] כיצד מתבטא הקשר
לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב?
תשובות.
משמעות
הברית בין ה' לעם ישראל.
חז"ל שואלים: באיזו זכות מחייב דור
המדבר אשר עמד לרגלי הר סיני - וקיבל את
התורה - את הדורות הבאים אחריו שלא היו שותפים באופן פעיל בקבלת הברית הזו?
אברבנאל עונה על שאלה זו באופן הבא: אדם הנוטל הלוואה – יורשיו מחויבים בפירעונה כשם שבניו זוכים בירושתו, באופן זה הם
חייבים בפירעון חובותיו ,הקב"ה זכה בעם ישראל כאשר לאחר תקופת עבדות מצרים הוציא
אותם לחירות וגופם קנוי לו במתן תורה , אחרי היציאה ממצרים כרת איתם את הברית
הראשונה, וזכה גם בנשמתם. כעת כרת את הברית על ירושת הארץ – מטרת ה' בברית זו:
שידעו כי לא באמצעות חרבם וקשתם ירשו את הארץ המובטחת- אלא היא פיקדון והלוואה
אצלם, על מנת שיקיימו את התורה, יוצא מזה- שהם כלולים בברית - לא רק עבור שבועתם
של הראשונים [ "נעשה ונשמע"]
אלא מפאת קניין העבדות, ברית התורה, וירושת הארץ, נכסים אלה משותפים - לכל עם
ישראל בכל הדורות, לכן מחייבת הברית את כולם באחד,
רבינו בחיי, סובר: כי ברית זאת איננה רק חובה - אלא גם זכות!
היא מבטיחה חיי נצח
לעם ישראל ,היינו - שיזכו בחיי עולם- בזכות התורה.
המהר"ל מסביר: [ב"נצח
ישראל" פרק י"א] ברית עולם זו - שכרת הקב"ה בינו – לבין עם ישראל-
היא שרירה וקיימת- בין אם ישראל עושים ובין אם אינם עושים- את רצון ה'- אין הברית
בטלה לעולמים, כי הקב"ה הבטיח לנו ברית עולם - והיא אינה מתבטלת בעקבות חטאיהם של דור אחד- או שניים.
מהטעם שהברית נכרתה
לא עם הפרטים, אלא עם כלל האומה – כפי שנאמר: "אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה,
עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ
פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".
לכן הטענה: שהפרטים
אשר חטאו – יבטלו את הברית הנצחית אשר נכרתה עם כל הדורות? איננה סבירה!
הוא מסביר את דברי
חז"ל: הרי נאמר על עם
ישראל - כי בזמן מתן תורה: "מלמד
שכפה עליהם הר כגיגית"- המשמעות:
זוהי ברית לדורות ואין לעלות על הדעת שעניין התורה - הוא משהו התלוי רק ברצונם
בלבד. מלבד התחייבותם לקבל את התורה במילים שאמרו אותם כאיש אחד בלב אחד:
"נעשה ונשמע" מלבד קבלת התורה ברצון - קיים גם חוק סגולי, מכוח ברית עולם - בין עם ישראל
לאלוקים..
גם הרב קוק -ב"איגרות ראי"ה -
מכתב ל"ו - כותב: "כי ברית
כרותה לישראל מצד הסגולה וגם מצד הבחירה,
לפעמים זה, או זה מתגבר, אך אופן הגרעין היסודי של ברית עולם - קיים בנשמות
ישראל בכל הזמנים!
האלשיך הקדוש אומר: משה היה תמיד מדבר - ראשית אל הנשיאים ואחרי זה אל בני ישראל
[כדברי רש"י בתחילת פרשת מטות] ואילו כאן בפרשה - משה פונה באופן ישיר אל כל
בני ישראל ואינו פונה בנפרד אל הנשיאים.
כוונת משה בפנייתו
לעם במילים:
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.." אין הבדל בינכם לנשיאים – כלומר: כאשר אתם נצבים לפני ה' לא
קיים הבדל בחשיבות של הדרגות השונות בעם -כי יתכן שאותו אדם שהוא נשיא- נחשב לחשוב
יותר מאדם רגיל בעיננו , אך את החשבונות האלה הקב"ה יודע בלבד, כי יתכן שזה
שבעיננו נחשב לאישיות חשובה- או נשיא- דווקא בעיני ה' יש לו חשיבות פחותה. וזה שאנחנו מחשיבים אותו
ליהודי פשוט- דווקא בשמים נחשב לאישיות גדולה ואפשרי כי :"עליונים למטה
ותחתונים למעלה"
ה"נתיבות
שלום" מבאר:
הכוונה לאחדות מלאה-
כולם נצבים לפני ה' באהבה רבה , כי ביום התחדשות הבריאה- היינו - א' תשרי: מתעוררת
גודל אהבת הקב"ה לישראל ואהבת ישראל אל הקב"ה כמו שנאמר: "ואהבת את
ה' אלוקיך .."בבחינת: "אני לדודי ודודי לי" והדרך להמשיך זאת היא
-כדברי הצדיקים שאהבת ישראל- היא סגולה לאהבת ה' – שככול שיש ליהודי יותר אהבת
ישראל הוא מגיע ליותר אהבת ה'.
הקשר
לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.
רש"י מדגיש: שאלוקים נשבע לאבות שלא יחליף את זרע ישראל באומה אחרת!
רבינו בחיי רואה יסוד חוקי לחייב גם את
הבנים בשבועתם של האבות- כי האבות מהווים את השורשים- ומהם יוצא הגזע המסתעף
לענפים ותפקיד השורש להכניס את החיים
לענפים המסתעפים ועל כן הבנים מחויבים בברית ה' שהיא קבועה בשורשי האבות והטעם
כדברי חז"ל: שדרשו - כי הנפשות שנבראו מבראשית ועד אחרית הימים - היו נוכחים
בשעת קבלת הברית- היינו - בשעת מתן תורה.
וזו הכוונה למילים:
"וְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".
כל הנפשות מחוייבות
לברית-אז והיום. כי הנפשות נצחיות!
המלבי"ם אומר
רעיון דומה: ומסתמך על ספרי הקבלה: הוא מסביר זאת בשלוש נקודות:
א] כל הנשמות היו
נוכחות בזמן מתן תורה ,למרות שהנשמה אינה
מתקיימת בעולמנו בלי גוף. הרי אבות הגופים עמדו שם וקיבלו פה אחד - את הברית על
עצמם. וזאת בדומה לזרע של עץ הנזרע באדמה –
בו גלום הכוח לכל מה שיגדל ויצמח מהם. כך
גם באבות - כלומר: האבות מעבירים את הכוח
לדורות הבאים.
ב] אבות אולי אינם
יכולים לחייב את הבאים אחריהם, אבל בוודאי יכולים לזכותם - קבלת תורה ועול מצוות -
היא זכות לבנים.
" וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה
וְזַרְעֶךָ". [דברים ל', י"ט] זכות האבות הראשונים באה
לזכות את בניהם אחריהם.
ג] בורא עולם שיצר את
העולם הזה לכל פרטיו, אינו זקוק להסכמת ברואיו לחייבם ,אלא עניין הברית נובע מתוך
רצון ה' לזכות את ישראל שהם עצמם ייקחו התחייבות וישתעבדו לקיום התורה ומצוותיה. עד
שהם יקבלו זאת בליבם באופן אמתי וכך ישתרשו התורה ומצוותיה בנפשותיהם של הדורות
הבאים, כי העוצמה הזו שבנפשם עוברת לדורות הבאים - כלומר - ליוצאי חלציהם..
לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: כי הברית שה' כרת עם -עם ישראל לרגלי הר סיני- חוזה נצחי
– לכל הדורות שהשותפים בה הם שניים בלבד :בורא עולם ועם ישראל.
ברית התורה, וירושת
הארץ מהווים נכסים משותפים- לכל עם ישראל
בכל הדורות, לכן מחייבת הברית את כולם כאחד!
רש"ר : סבור כי ישנה הבטחה לעם ישראל שלמרות כל התהפוכות שנעבור - התורה
מעולם לא תאבד מאתנו כפי שנאמר:
"וְאַתָּה
תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה; וְעָשִׂיתָ, אֶת –כָּל -מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם. וְהוֹתִירְךָ
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי
בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ--לְטֹבָה: כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ
עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.
כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו
וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ".[דברים
ל', ח'-י"א] אמן ואמן.
