‏הצגת רשומות עם תוויות ברית מילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברית מילה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 באפריל 2020

פרשת תזריע- היולדת המייחלת להגיע למקדש לאחר טהרתה./ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע- האישה המייחלת  למלא טהרתה -

להגיע אל המקדש.


מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שמחת טקס ברית המילה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ היולדת בספירת ימי טהרתה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ היולדת והקורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את האיש המצורע/ ציירה: אהובה קליין (c)

''

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך, כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין(c) - TheMarker Cafe

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.


העלאת תמונות


ציורי  תנ"ך/ שריפת הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחות למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

אבי הראל: צרעת - עונש על אי ההכרה בסמכות - ייצור ידע
ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע- בדד ישב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


הפרשה פותחת בתיאור הולדת בן – ובמלאות  לו שמונה ימים נכנס בבריתו של אברהם אבינו ונימול בהמשך ישנו תיאור  מפורט של ימי טהרת היולדת:

"וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ" [ויקרא  י"ב, ג-ד].

השאלות הן:

א] משמעות ברית המילה ביום השמיני?

ב] ימי הטוהר – ואיסור הקרבה אל הקודש.

תשובות.

משמעות ברית המילה.

 נאמר: "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

ניתן להסביר: כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים - המחקרים מוכיחים - כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי? על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה - הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר . אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו -  רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש - כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה -  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא - הבהמה ,החיה ועוף.

מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

"שפת אמת" מפרש את דברי חז"ל: "אין צור כאלוקינו- אין צייר כאלוקינו"

הקב"ה ברא את האדם , צורה בתוך צורה, האדם באמצעות כוח  עבודתו פושט ולובש צורה, ומביא לידי כך את צורתו הפנימית –ההוייתית של אדם  מישראל.

המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,כיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  נסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

מצוות  ברית המילה מופיעה לראשונה בחומש בראשית:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.  הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.  וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר......"



"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.  וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ". [בראשית י"ז, ט'- כ"ז]

חז"ל שואלים לגבי אברהם אבינו: מדוע לא קיים לפני הציווי האלוקי את - מצוות מילה כשם שקיים את  שאר המצוות?

על כך תשובתם היא: בברית יש שני שותפים, לכן אברהם חיכה לצווי האלוקי  מהסיבה-מצוות המילה בלא כריתת ברית אינה מתקיימת בפועל.

לעומת זאת, ביתר המצוות נאמר: "זריזים מקדימים למצוות"  [פסחים ד', ע"א] מסיבה זו אברהם קיים אותן  טרם הציווי מהקב"ה.

כפי שהתורה מציינת : הטעם למצוות ברית המילה:  אות בין עם ישראל לקב"ה. הברית נערכת ביום השמיני להיוולדו של הילוד.

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני למילואים - הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים. גם, השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן. על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

חז"ל אומרים: כי מצוות ברית המילה -מיוחדת במינה - היות ובניגוד לשאר המצוות שלפעמים יש בהן נגיעה אישית להשגה חומרית , או רדיפה אחר כבוד, דבר שעשוי  לפגום בערך המצווה ,הרי כאן אין שום סיבה להשגת רווח מסוים - לכן  מצווה זו נמצאת במדרגה גבוהה מאד, כמו שנאמר: "גדולה מילה, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה" [נדרים ל"ב, ע"א]

חז"ל מגיעים למסקנה חשובה: "כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו, כגון שבת ,מילה ותלמוד תורה- הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלים"

כלומר- מצוות אלו – מתקיימות  לנצח

ימי הטוהר  והאיסור להתקרב אל הקודש

ה"חיזקוני" מסביר: אישה  שילדה בן - תשב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים- מהטעם:  כי זהו מספר  הימים שהאישה תשלים צורת הזכר בבטן לעומת הנקבה שמשלימה צורתה כפליים מהזמן הזה.

אדם צריך לדעת כי – כי לא יתכן מגע עם הקדושה ואין הוא יכול להיות בבחינת מקדש - מקום להשראת שכינה ,כל עוד לא מילא ימי טהרה לא התאמץ במשך תקופה ארוכה מאד כדי להיטהר מעוונות ומעשים רעים. טרם טהרה - לא תבוא הקדושה ! [על פי נועם אלימלך]

מעניינים דבריו של רבי יצחק ברואייר ב "נחליאל" המסביר את נושא הקדושה והטומאה: כל  מי שחושב כי האדם הוא רק בהמה  יותר מפותחת ואחרי המוות אין שום זכר לאדם, עצם החשיבה הזו – היא טומאה! לעומת זאת, כל  מה שרחוק מן המוות  ומסוגל להעלות את האדם מעל הבהמה - נחשב לטהרה.

למרות זאת, גם הטהרה אינה שלב סופי, אלא  תחנת ביניים בדרך לקדושה, כי אלוקים דורש שאנחנו נידמה לו בקדושה, כמו שנאמר: "כי קדוש אני"- האלוקות היא הקדושה המהותית של האדם ולאדם ניתנה שאיפה  תמידית להתגעגע לקדושה זו. התורה מדריכה אותנו: כיצד  ניתן להשתחרר   מהשעבוד לעבירות ותאוות - ולשאוף לעלות בסולם הקדושה, אך לעולם האדם לא יצליח להגיע להגשים את מטרת הקדושה במלואה, כי אלוקים בעצמו קדוש ולקדושתו אין קץ לעולם [על פי מלוא העומר]

אברבנאל סובר: כי התורה חוזרת בפרשת "קדושים" על כל המצוות שנאמרו  לפני , כן כדי להדגיש –כמה חשוב לקיים את המצוות בתודעת קדושה. מסיבה זו נאמרה פרשת "קדושים" גם בהקהל- כדי לחייב בברית את כל עם ישראל, לקיים את כל המעשים והמצוות מתוך שאיפה ורוממות.

הרמב"ם בספר :"המורה.." חלק ג,, מ"ז] הפירוש לציווי: "קדושים תהיו- להתקדש בקיום המצוות. ומתוך כך שופעת קדושת ישראל"

ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר: כאשר אנו מברכים,  "אשר קדשנו  במצוותיו ..." עצם קיום המצוות- הן יסוד הקדושה, ה' מהווה את יסוד הקדושה וכל מי שדבוק למידותיו של ה'-  כדברי חז"ל: כל המקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו למעלה. כל המתנהג בהתאם להנחיות התורה, הקדושה  נדבקת בו גם ללא יודעין.

אני מניחה: כי היולדת בזמן  שסופרת את הימים  עד לטהרתה המלא - וצפונה בביתה ,חשה געגועים למקדש, ודאי מצר  לה שאין ביכולתה לגשת אל הקודש באותה תקופה והיא מייחלת לכך בכיליון עיניים.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה ,אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

לסיכום ,לאור האמור לעיל, הקו המקשר בין היולדת לילוד שנימול- שניהם  מסמלים את  רוממות הקדושה של עם ישראל- העם הנבחר – כפי שמתחייב מן הכתובים:

"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".[ויקרא י"ט] 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 1 בינואר 2019

ציורי תנ"ך/ משה ,ציפורה ובניו- בדרך למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה,ציפורה ובניו בדרך למצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[ שמן על בד]


Biblical paintings

Moshe, Zipporah and his sons on their way to Egypt

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ."

 [שמות ד, כ]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בדצמבר 2016

מה גנוז במספר השמיני- על פי התנ"ך?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני-על פי התנ"ך?

מאת: אהובה קליין

את חג החנוכה אנו חוגגים במשך שמונה ימים, מעניין מה ייחודו של מספר זה בתנ"ך?

העלאת תמונות

ציור לחנוכה/ נס כד השמן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציור לחנוכה/ בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציור לחנוכה/ חנוכיית זהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


מתוך התבוננות בכתובים ניתן ללמוד על סיפרה זו - שהיא מתאפיינת בשלמות ובכוח שמעל הטבע ובדרך כלל גם מייצגת נס, בניגוד לסיפרה שבע המייצגת את הטבע - שבעה ימים בשבוע.

התורה מצווה אותנו  לערוך ברית מילה דווקא ביום השמיני כפי שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" [ויקרא  י"ב, ב]

מחקרים מדעיים גילו כי בגיל שמונה ימים לתינוק יש רמת קרישת דם הטובה ביותר לכן ניתן להבין מדוע זה הזמן המדויק של עריכת ברית המילה.

מתוך קריאת המקרא ,אנו לומדים כי ביום כלות משה להקים את המשכן.... ויקריבו נשיאי ישראל...המופיע בפרשת נשא [במדבר ז' א-ב] היה ראש חודש  ניסן והוא: יום חנוכת המשכן , היום השמיני למילואים , אהרון הכהן הצטער על כך שלא השתתף בחנוכת המשכן עם הנשיאים. מיד ניחם אותו הקב"ה ואמר לו: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" [ע"פ רש"י]

הרמב"ן סובר : שהכוונה לנרות חנוכה וכך הוא מפרש : "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי  חשמונאי כהן גדול ובניו"

ומכאן שבפרשת בהעלותך [חומש במדבר] מדובר על המנורה  שהייתה במשכן אך נרמז בה גם עניין הדלקת נרות החנוכייה לדורי דורות.

נשאלת השאלה מדוע היה צערו של אהרון כה עמוק?

התשובה לכך : מסתבר שבחנוכת המזבח הוקרבו קורבנות מיוחדים בהתאם להוראת שעה. הנשיאים הקריבו קורבן חטאת וגם קטורת בנדבה. קורבנות אלו מיוחדים הם - לפי שאינם  מוקרבים על ידי כל איש שנדבו ליבו, אלא על פי נבואה מיוחדת , מכאן ניתן להבין את כאבו וצערו של אהרון הכהן שלא  השתתף בחנוכה זו. על כן הקב"ה ניחם אותו באומרו: "שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" כלומר, יש כאן  רמז להדלקת המנורה במקדש ובהמשך הדלקת נרות החנוכה לדורי דורות. 

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש  שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם בעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב - אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי  החשמונאים היו מצאצאי אהרון הכוהן ובנוסף זכה אהרון -בברכת  כוהנים - שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה  [ט"ו, ו] בזו הלשון:  "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא ! לגדולה מזאת אתה מתוקן [מיועד] הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים, אבל בנרות [נרות חנוכה] - קיימים לעולם וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"- הכוונה לברכת כוהנים  - שהכוהנים מברכים את ישראל גם בימינו.

לפי דברי רבינו בחיי: רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה: לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם: ציץ ,חושן ,אפוד ,מעיל ,כותונת תשבץ, מצנפת, אבנט ומכנסי בד.

ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני: "ויעש ירבעם: חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה: ויעל על המזבח: אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב, כ"ב-כ"ג]

שלמה המלך סיים לבנות את המקדש: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".

[מלכים-א, ו, ל"ח]

השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה: "וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן: עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה, כ"ב]

שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים: "למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו, א]

המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם: "והיה זה שלום אשור, כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמונותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"

האות ח'- בגימטרייא =8 והיא מופיעה במילה: משיח, חירות, חשמונאי.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו. הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.

שמיני בגימטרייה = "שמע"- ראשי תיבות: שאו מרום עינכם..."

ובע"ה נזכה לניסים ונפלאות, כנאמר: "ישועת ה' כהרף עין".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 באפריל 2016

ציור לפרשת תזריע- ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וביום השמיני ימול בשר עורלתו"
[ויקרא, י"ב,ד]

הטכניקה: שמן על בד

העלאת תמונות

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 באפריל 2016

פרשת תזריע- מהו הקשר בין ברית מילה והמספר השמיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע

מהו הקשר בין ברית מילה והמספר השמיני?

מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים מתוך הפרשה:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ היולדת מביאה קורבן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור לשבת החודש:
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו פותחת במצוות ברית המילה: " וביום השמיני ימול בשר עורלתו" [ויקרא י"ב,  ג]  מכאן שביום  השמיני  ללידתו, התינוק -  נכנס בבריתו של אברהם אבינו.

 השאלות הן:

 א] במה חשיבותה של ברית המילה?

ב]  מצוות ברית המילה הוזכרה כבר בפרשת לך- לך, מדוע   מוזכרת שוב?

 ג] מה המיוחד במספר השמיני?

 תשובות

 חשיבותה של ברית המילה.

במשנה במסכת נדרים [דף ל"א, ע"ב]:"רבי אומר: גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: "התהלך לפני והיה תמים". ובגמרא שם בדף [ל"ב, ע"ב] כתוב: "ואמר רמי בר אבא: כתיב אברם וכתיב אברהם, בתחילה המליכו הקב"ה על מאתיים ארבעים ושלושה אברים [כמניין אברם] ולבסוף המליכו על מאתיים ארבעים ושמונה איברים, אלו הן: שתי עיניים ושתי אוזניים וראש הגויה"

והר"ן מסביר: שבתחילה הקב"ה המליך את אברהם על איבריו שהם ברשותו ויש ביכולתו להיזהר בהם מעשיית עבירה ,אך עיניו ואוזניו של אדם אינן ברשותו שהרי בין אם רוצה ובין אם אינו רוצה , לא תמיד יראה דברים  שהוא חפץ לראותם וגם השמיעה אינה בשליטתו.  אך כאשר אברהם  נימול הקב"ה נתן לו את האפשרות-  לשלוט גם על  איברים אלו וכך הגיע למצב ששמע וראה דברים הקשורים למצוות.

מכאן אנו לומדים מה כוחה של מצוות "המילה" ומה טמון בה.

אברהם נימול בגיל  תשעים ותשע, ועד אז הוא היה עמל על  מידותיו  ומעשיו הטובים ובזכות זה הפך לעמוד העולם בתחום  האמונה והחסד  ושימש  אור לגויים.   המעלה שאליה הגיע אברהם- היא מעלה  כה גדולה- שהוא הצליח להגיע לכוחות על אנושיים ובעזרתם היה  מנתב את כוחותיו לתחום המעשים הטובים והמצוות.

באמצעות מצוות "המילה"-  האדם מקבל כוחות עצומים המרוממים אותו לדרגה שמימית ורוחנית גבוהה  במיוחד.

בעצם, זה קשר עמוק שנקשר על ידי היהודי לקב"ה במסגרת  הברית, כי האדם נעשה בן בריתו של ה' וכך הוא זוכה להגנה גדולה והקב"ה טומן בו כוחות מיוחדים שלא היו לו לפני כן. ה' מגן עליו ומכוון את דרכו בחיים ומסייע לו להתמודד עם ניסיונות שונים במהלך חייו.

בספר "נתיבות שלום" בפרשת לך-לך: ישנו פירוש על סמך מדרש : הערל  נחשב לבעל מום לפני הקב"ה.

ישנו שוני בין אומות העולם – ליהודי :  בתחום הנפש,  הנשמה של היהודי מרוממת וקדושה ביחס לאומות העולם, גם מבחינה גופנית ישנו  הבדל: והוא מתבטא ב"מילה" .אדם שלא עבר ברית מילה, נחשב כבעל מום רוחני ואין הוא קדוש . על ידי ברית המילה הוא מצטרף  להיות חלק  מעם ישראל וזוכה  לקבל את קדושת ישראל המיוחדת אשר מבדילה אותו  מהגויים.

מצוות המילה המופיעה בפרשה

המפרשים שואלים: מדוע באמצע ביאור דיני טומאה וטהרה של היולדת מופיעה  מצוות ה"מילה"- ובמיוחד כאשר מצווה זו הוזכרה כבר בחומש בראשית- פרשת לך- לך, הרי את הפרטים הנוספים על ה"מילה" ניתן היה להזכיר גם שם?

יש האומרים שכוונת חז"ל לומר: "וביום השמיני.." שאפילו יום השמיני  להולדת התינוק חל בשבת ,מצווה זו דוחה את השבת. וטעם זה לא ניתן היה להזכירו בפרשת לך-לך- היות ועדיין אברהם לא נצטווה על שמירת השבת.

 ניתן להסביר כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים- המחקרים מוכיחים- כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי?

על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה- הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר בעלי החיים.

 אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו- רק אז רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

 הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש- כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה-  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא- הבהמה ,החיה ועוף.

 מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

 המיוחד במספר השמיני.

מתברר כי המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,מכיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  ניסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

 

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני של המילואים- הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים.

 גם השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן.

על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי עצם כניסתו של הרך הנולד ביום השמיני להיוולדו בבריתו של אברהם -  מעניקה לו  דרגה נשגבה בהשוואה ליתר הברואים- הן מבחינה  רוחנית והן מבחינה גופנית. מעתה  הוא משתייך לעם היהודי  כבן בריתו של אלוקים.

וכל הטקס  נערך ביום שמיני דווקא, לסמל את הכוח הנצחי והעל טבעי של העם היהודי  לאורך כל  הדורות- המתבטא במספר מיוחד זה כאמור שהוא מעל הטבע.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טקס ברית מילה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

טקס ברית מילה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ביום השמיני להיוולדו

הרך הנולד בתפארתו

פניו מאירות כלבנה

חבוק עטוף באהבה.

 

הכול נושאים תפילה

שעת רצון ותהילה

עתה יכנס הקטן

בבריתו של אברהם.

 

כיסא אליהו מוזהב

במרכז האולם ניצב

עטור הילה נשגבה

ההורים מוחים דמעה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  תזריע [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר