‏הצגת רשומות עם תוויות בית יעקב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית יעקב. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

פרשת וילך- לאן הלך משה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- לאן הלך משה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילים: "וילך משה וידבר את--- הדברים האלה אל- כל ישראל: ויאמר אליהם בן—מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא- אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה.."[דברים ל"א, א-ג]

השאלות הן:

א] לאן הלך משה?

ב] מה הייתה כוונתו במילים: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"?

ג]מהי משמעות :" שבת שובה"?

תשובות:

הליכתו של משה.

על פי אבן עזרא: משה הלך להיפרד מעם ישראל- ניגש לכל שבט ועודד אותם שאומנם הוא הולך למות, אך  אל להם לפחד וחיזק את ליבם בדבריו ליהושע ולכן התורה מזכירה בהמשך את דבר משה ליהושע:

"ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל- ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את- העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם  לתת להם ואתה תנחילנה אותם" [שם ל"א, ז]

ספורנו אומר רעיון דומה: משה הולך לנחם את עם ישראל בדבר מיתתו הקרובה על מנת שיקבלו בשמחה את הברית שה' כרת איתם.

ויש מפרשים האומרים: שגם בימיו האחרונים של משה, עדיין היה בשיא כוחו כפי שנאמר: "לא--- כהתה עינו ולא נס לחה" [שם ל"ד, ז]

חז"ל נותנים הסבר מעניין לכך שמשה הלך אל בני ישראל ולא הם הלכו אליו?

לא במקרה נהגו בדרך זו השבטים, הם ידעו שהתורה עתידה  להקיף תרי"ג [613] מצוות וכבר ניתנו להם 611 מצוות והיה  צורך להשלים עוד שתי מצוות נוספות:

א] מצוות הקהל [שם ל"א, י-ג]

ב] "כתבו לכם את השירה..." [שם י"ט]

באותה שעה בני ישראל החליטו לא לגשת אל משה -כדי למנוע ממנו להורות את שתי המצוות הנותרות ,במחשבה כי כך יעלה בידם לעכב את יום מותו של משה- מנהיגם האהוב.

אך משה שהרגיש בכך, מיהר אל עם ישראל במטרה לא לעכב את מועד כניסתם לארץ המובטחת.

רבינו בחיי מסביר: משה הולך אל בני ישראל כדי להודיעם: "..בן מאה ועשרים שנה אנוכי, זה היה ביום הולדתו, היינו ז' אדר, יתכן לומר שהיו ימיו מאה ועשרים שנה - כנגד ק"כ יום שעבר בהר, ארבעים יום ראשונים לקבל את הלוחות, ארבעים יום שניים- להתפלל על עוון העגל וארבעים יום שלשיים - לקבל לוחות  בפעם שנייה.

וזה הטעם שמשה אמר: "אנוכי" ולא אמר: "אני" ועל כך דרשו רז"ל: היום מלאו ימיי ושנותיי, היום נולדתי והיום אמות.

אי יכולתו של משה לבוא וללכת.

רש"י שואל: האם יתכן שתש כוחו של משה? הרי נאמר בהמשך: שלא כהתה עינו ולא נס לחה?

על כך מביא רש"י שני פירושים:

א] כוונת משה הייתה: לא אוכל- איני רשאי, לפי שניטלה ממני הרשות והועברה ליהושע.

ב]"לצאת ולבוא"- הכוונה לדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות חכמה.

על פי אבן עזרא: "לצאת ולבוא"- הכוונה לצאת ולבוא במלחמה, והטעם:, כי אין אני יכול להילחם וגם אם לא אמות ,אין לכם צורך בעזרה שלי מכיוון  שה' ישמיד את הגויים.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מעיר: בדרך כלל טיבם של צדיקים לעלות ממדרגה למדרגה בחוכמתם וכוונת הכתוב היא : כי ביום מותו של משה  ,עלייתו פסקה ואין באפשרותו להמשיך לעלות  עוד. לכן אמר לבני ישראל: "לא אוכל  לעלות הלאה ומכאן שיום מותי  קרב והסתיימה מנהיגותי.

רבינו בחיי  מפרש בדומה לדברי אבן עזרא: כי כוונת משה הייתה: לא אוכל לבוא ולצאת לעוד מלחמה.

בהמשך רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: כי כוונת משה הייתה לנחם את עם ישראל בכך שהוא עומד למות למרות שהוא היה במיטבו ורצה לחזק את ליבם -יהושע- משרתו ומלא את מקומו מעתה.



ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]




ציורי תנ"ך/ ה' נראה בעמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וירא ה' באוהל בעמוד ענן ויעמוד הענן על פתח  האוהל"[דברים ל"א,ט"ו]


"שבת שובה".

 השבת בין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת בפי עם ישראל:

"שבת שובה"- על שום ההפטרה המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך, כי כשלת בעוונך" [הושע י"ד, ב] בניגוד להפטרות אחרות הקשורות לתוכן הפרשיות, הרי הפטרה זו אין בה משהו משותף לפרשת וילך.

הקשר הוא לתאריך המיוחד: השבת שבתוך עשרת ימי תשובה- לכן השבת מכונה בפי רבים גם: "שבת שובה"

שבת זאת מתאפיינת בהכנה הנפשית של עם ישראל לקראת היום הקדוש-  יום הכיפורים. במרבית בתי הכנסת הרבנים נושאים דרשות בנושאי מוסר ותורה לקראת יום גדול זה.

הרמב"ם פסק בהלכות תשובה, פרק ב': "אף על- פי שהתשובה והצעקה[התפילה לה'] יפה לעולם[טובה  ומקובלת במשך כל השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה  ביותר ומתקבלת מיד, שנאמר:[ישעיהו נ"ה ד]"דרשו ה' בהימצאו" [בזמן שה' נמצא בקרבת עם ישראל הוא מצפה מאתנו שנעשה תשובה]

ה"שפת אמת" אומר: שכל יהודי חייב להתחזק בתורה ובקיום מצוות במיוחד ב"שבת שובה", שהיא הראשונה בשנה כפי שכתוב במסכת שבת [קי"ח, ע"ב]: "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה- לא שלטה בהם אומה ולשון"

לפי דברי הקדמונים בראש השנה נעשה  סדר חדש לכל השנה ואם נקפיד שהשבת הראשונה שתהיה כראוי- כל השנה תהיה מתוקנת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי גם כאשר  מנהיג דגול דוגמת משה הולך לעולמו,  מיד הקב"ה דואג לעם ישראל שכניסתו לארץ תהיה  בידי מנהיג בעל שיעור קומה כיהושע.

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך" כפי שנאמר בפרשה.[שם ל"א ,ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הליכה/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הליכה/  שיר מאת: אהובה קליין©

 

 הליכה בדרך חתחתים

כמוה כפירות באושים

דוגמת מגשש באפלה

הנחבט מכל תקלה.

 

הליכה למען היצרים

מרחיקה אדם מהישגים

שמחתו רגעית וחולפת

כולה שקרית ורופפת.

 

הליכה ממקום למקום

לאות פרידה ושלום

כמשה ביומו האחרון

מנציחה  גדולתו בזיכרון.

 

הליכה  בשדרה ישרה

 לצידה עצי  תורה

מצמיחה אורח חיים

כדבש  ופירות מגדים.

 

בכוחה להניס ערפילים

ליישר מהמורות ומכשולים

נעימה כדרך סלולה

בית יעקב  לכו ונלכה.

הערה: השיר בהשראת פרשת  וילך .[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר