‏הצגת רשומות עם תוויות באר מים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות באר מים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

פרשת תולדות- יצחק ובארות המים- רמז לאחרית הימים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות - יצחק ובארות המים - רמז לאחרית הימים.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)



"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד:ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה ויקנאו אותו פלישתים"
[בראשית כ"ו,י"ג]

ציורי  תנ"ך/ קנאת הפלישתים ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש  ציד/ ציירה: אהובה קליין (c)

''
ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) 


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




התורה  מתארת כיצד  מגיע יצחק לגרר  - בעקבות הרעב בארץ וחופר שם בארות, כולל  בארות שנסתמו על ידי הפלישתים:  "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו.  וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.  וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.  וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.  וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל-תִּירָא, כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.  וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט- שָׁם, אָהֳלוֹ; וַיִּכְרוּ-שָׁם עַבְדֵי-יִצְחָק, בְּאֵר. ,,,,,,,,וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל- אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".   [בראשית  כ"ו, י"ח- ל"ג]

השאלות הן:

א] יצחק חפר בארות ,מדוע הפלישתים סתמו אותם?

ב] מה  משמעות  שמות הבארות שיצחק חפר?

תשובות.

חפירת בארות המים.

 רבינו בחיי מביא כמה פירושים:

א] הבארות  נחפרו עוד בזמן אברהם אבינו בגרר - במטרה להשקות את השדות, כדי לגדל שם יבולים, משראו זאת הפלישתים שהמים משמשים לגדולי היבולים בשדות, מתוך קנאה, הלכו וסתמו את הבארות. אבל יצחק שוב חפר בארות אלה והתגבר עליהם וקרא לבארות באותם שמות שגם אביו קרא להם ובכך זכה לכבד את אביו - אברהם.

מדגיש רבינו בחיי : כי יצחק לא רצה לשנות  את שמות הבארות ודבר זה נחשב לו לזכות ומכאן יש ללמוד: שאל ישנה אדם מדרך אבותיו, ואולי כשכר על זה - גם שמו של יצחק לא השתנה מעולם , הוא נקרא:  יצחק לאורך כל ימי חייו.

ב] רבינו בחיי טוען: כי יש הסוברים כי הבארות הללו- הם רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם- כי הם היו  מוכנים בקלות לקבל שוב את האמונה באל אחד-דוגמת הבארות שהם  קלים לקבלת המים  ואילו פתיחת הלב הסתום באמונה הכתוב יכנה זאת  בשם "חפירה" והכוונה שהפלישתים ,מתוך קנאה, סתמו את אמונתם של אנשים אלה -  אשר בעקבות זאת  סרו מן הדרך וזו הכוונה שהם סתמו את הבארות בעפר , שסתמו את ליבם והשיבו אותם לדרכם הקלוקלת. וזאת תחת החכמה והדעת שאברהם  מילא אותם בתקופתו. הם עשו זאת מתוך קנאה, הכתוב מכנה את  המילה "עפר" כהצעה רעה, וכאשר בא יצחק -הצליח להחזיר למוטב את אותם אנשים שהתרחקו מן האמונה, לכן נאמר:

"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת- בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו".

כלומר לחפירת הבארות הייתה מטרה רוחנית.

יש האומרים: כי יצחק חפר בארות מים ובאותו זמן היו מתאספים שם אנשים  ובדרך זו  היה מפיץ את האמונה  באל אחד וכך למעשה המשיך עם דרכו של אברהם אביו.

על פי הפירוש: "בכורי אביב" ישנו הסבר – מדוע הפלישתים  סתמו את הבארות?

התורה  באה ללמדנו בתיאור זה  כי במעשיהם של  צדיקים, אשר פעלו במו ידם וחפרו את המקום-השרו על הסביבה הזו קדושה עליונה, אין ידיים זרות יכולות לשלוט על המקום  ולהכחידם מן העולם. לכן, היות ואת הבארות חפרו "עבדי אביו" ולא אביו  עצמו- לכן הצליחו הפלישתים להרוס. כך גם אצל יצחק, כל עוד שהיו חופרים "עבדי יצחק" היו הפלישתים רבים על זכותם לבארות  אלה.  אולם  כאשר יצחק חפר את הבאר  השלישית בעצמו- שוב לא רבו עליה.

הסיבה: בפעולותיו של יצחק אין שליטה לאיש !

כאשר יצחק עובר לבאר שבע ומקים שם מזבח כמו שנאמר: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט- שָׁם, אָהֳלוֹ"  באופן זה קידש את המקום על ידי קדושתו העליונה ,הדבר גרם לכך שהפלישתים לא   הזיקו לו למרות שעבדי יצחק  חפרו שם באר ולא הוא בעצמו וזאת מפני מעלת המקום.

אלשיך אומר: כי אבימלך היה מדרבן שנאה כלפי יצחק - היות ורצה להיפטר ממנו , שלח את עבדיו  לסתום את הבארות. כדי שיצחק יבין בעצמו את הרמז שאינו רצוי שם ויצא את הארץ!

משמעות שמות הבארות.

הרמב"ן סבור: שחפירת הבארות -הם  רמז על העתיד.

מהטעם: רמז לבית המקדש לפי שנאמר: "כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה.: שבאר מים חיים- רמז לבית מקדש .

לבאר הראשונה  קרא :"עשק"- רמז לבית ראשון שנתעשקו  עמנו ועשו איתנו כמה  מחלוקות וכמה מלחמות  עד שהחריבו את בית המקדש.

 לבאר השנייה קרא: "שטנה" וכאן זה רמז לבית שני :שנאמר: ו"ּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ‍ִם"׃ [עזרא ד', ו] שם זה היה קשה יותר מהשם הראשון של הבאר. כי  בית שני נחרב וגם עם ישראל גלה מארצו.

הבאר השלישית- עליה לא רבו, כמו שנאמר: וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת"-ובאר זאת שלא רבו עליה- היא כנגד: הבית השלישי לעתיד  לבוא, שנאמר:

"וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת" [יחזקאל מ"א, ז]

בית שלישי יבנה בע"ה- ללא ריב והקב"ה ירחיב גם את גבולנו - כפי שנאמר: "כִּי-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ,.."- והמשמעות היא: שה'  ירחיב את גבולנו והדבר יעשה ללא ריב.

רבינו בחיי מביא מדרש יפה: נאמר על דוד המלך:

 "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד". [שמואל-ב, ה, ז], "מפני מה נקראת על שמו של בשר ודם? אלא לפי שהיה גלוי וידוע לפני מלך  מלכי המלכים הקב"ה- שבשר ודם בונין אותה ובשר ודם מחריבים אותה- לכך נקרא על שמו של בשר ודם, אבל לעתיד לבוא- היא נקראת על שמו יתברך שנאמר:

"וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל- מְנַאֲצָיִךְ; וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה, צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל". [ישעיהו ס, י"ד]

ה"כלי יקר" סובר: כי בית המקדש השלישי יבנה על ידי מלך המשיח לפי שנאמר עליו:

"לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל - כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ.." [ישעיהו ט, ג]

כי  בימיו יהיה שלום ואמת - לכן נקרא רחובות - כי ירחיב ה' את גבולות עם ישראל.

על הבאר האחרונה המוזכרת בפרשה זו  מסופר כי עבדי יצחק מבשרים לו:   "מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

רש"ר מסביר: אברהם קרא למקום ההוא: באר שבע ויצחק קרא שם לבאר: "שבעה"- וזאת לזכר השבועה שנשבעו שם, או מהטעם ששם נגלה אליו ה' כמקיים את בריתו בעניינים ארציים מוחשיים שהיווה נקודת פסגה בחיי יצחק. על בסיס שני אירועים אלה העיר שהוקמה באזור זה- קיבלה את שמה:

 באר שבע.

לסיכום, לאור האמור לעיל: בארות המים שנחפרו – מרמזות – על בתי המקדש    ראשון ,שני ושלישי –לעתיד לבוא.

ולשבחו של יצחק יאמר : כי המשיך את דרכו של אברהם בהפצת האמונה.

האגדה מספרת על יצחק: כאשר מלאו לו שבעים וחמש שנה אמר בליבו: עד כה ה' היה בעזרי בזכות - אבי אברהם הצדיק, אבל כעת שנפטר, בזכות מי אני אזכה בכל הטוב? אז הופיע לפניו  אלוקים ואמר לו: שהוא יגן עליו וציווה  עליו שימשיך לגור בארץ ישראל ועליו מוטל להמשיך להפיץ את האמונה לסביבתו וילמד אותם לאהוב את העבודה ולשנוא את הבטלה, ואכן יצחק מילא את ציווי ה' וזכה להצלחה גדולה  לכל אשר פנה.

יהי רצון  שנתמיד ללכת בדרכי אבותינו ונזכה במהרה לגאולה שלמה-ולבניין הבית השלישי.

 כפי שנאמר:

"וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה". [ישעיהו ס"ו, כ"ג]

ההפטרה:
 מלאכי א,
קטע מתוך ההפטרה:

"מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה, אֶל-יִשְׂרָאֵל, בְּיַד, מַלְאָכִי.  אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב.   וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.   כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת--כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָם.   וְעֵינֵיכֶם, תִּרְאֶינָה; וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל יְהוָה, מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל.  בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו; וְאִם-אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם-אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי, וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת-שְׁמֶךָ.  מַגִּישִׁים עַל-מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל, וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ; בֶּאֱמָרְכֶם, שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא.   וְכִי-תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע, וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע; הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת.   וְעַתָּה חַלּוּ-נָא פְנֵי-אֵל, וִיחָנֵּנוּ; מִיֶּדְכֶם, הָיְתָה זֹּאת--הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.   מִי גַם-בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם, וְלֹא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם; אֵין-לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּמִנְחָה, לֹא-אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.   כִּי מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְעַד-מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, וּבְכָל-מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי, וּמִנְחָה טְהוֹרָה:  כִּי-גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביולי 2019

פרשת חוקת- מאין כי אין ה' מקבל קטרוג על בניו?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת- מאין כי אין ה' מקבל קטרוג על בניו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים ממשה ואהרון/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ מי המריבה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מכת הנחשים במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ סרבנותו של מלך אדום לאשר לישראל לעבור דרכו/ ציירה: אהובה קליין (c)



בפרשה זו - עם מות מרים- אחות משה- העם נקלע למצב של העדר מים במדבר צין:

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.  וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן.  וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה.  וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל יְהוָה, אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ?,,,,,,,,,,

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  קַח אֶת-הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו; וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם.  וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַמַּטֶּה, מִלִּפְנֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, צִוָּהוּ.  וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶת-הַקָּהָל--אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים--הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.  וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם".[במדבר כ, א'-י"א]

השאלות הן:

א] כיצד מתייחס ה' אל אדם המקטרג על עם ישראל?

ב] מה הקשר בין מות מרים להעדר המים במדבר?

ג] מדוע ריחם ה' על ישראל וגרם להוצאת מים מן הסלע?

תשובות.

קטרוג על עם ישראל.

בספר "מטה שמעון"-הסבר מעניין:

על פי שיר השירים- נמשלו  עם ישראל לאגוז- כפי שכתוב: "אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי.." [שיר השירים ו', י"א]- ומדוע ? כי : עץ האגוז הוא חלק ומי שאינו  אומן לעלות עליו במיומנות-מיד נופל , לפיכך חייב המטפס להישמר זהירות יתירה. לכן כל מי שמשרת את עם ישראל- ייקח לתשומת ליבו: לא לדבר עליהם דברי גנאי- דוגמת משה שחטא בלשונו כאשר אמר לעם ישראל:

"שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים" ,לכן נאמר לו כעונש - שלא  יזכה להכניס את בני ישראל לתוך ארץ ישראל.

ישעיהו הנביא  חטא בכך שאמר: "וּבְתוֹךְ עַם-טְמֵא שְׂפָתַיִם, אָנֹכִי יוֹשֵׁב" ומיד אחר כך כתוב: "וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ, רִצְפָּה" [שם, ו, ו]  רז"ל סבורים: שהוא דיבר על עם ישראל דברי גנאי.

אליהו הנביא חטא בלשונו: רז"ל אומרים: שכאן קטרג אליהו הנביא על עם ישראל באומרו: "כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- [מלכים א', י"ט] ולכן נאמר לו   "וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ". [שם- י"ט, ט"ז] [ילקוט שמעוני]

מעשה שהיה:

 "מעשה ברבי אבהו וריש לקיש שהיו נכנסין לעיר קיסרין, אמר לו רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש: מה זה שנכנסנו לעיר של חירופין וגידופין? ירד רבי שמעון בן לקיש מעל חמורו ואסף חול ונתן לתוך פיו של רבי אבהו, אמר לו רבי אבהו: מה זה? למה זה? אמר לו רבי שמעון בן לקיש: לא רוצה הקב"ה במי שאומר דילטוריא על ישראל דכתיב: "אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת"       [שיר השירים רבה, פרק א, שם]

ההסבר: רבי אבהו וריש לקיש נכנסו לעיר קיסריה, התחיל לקטרג רבי אבהו ואמר לריש לקיש: אנחנו נכנסנו לעיר  מקוללת!  מיד ירד רבי שמעון בן לקיש מעל חמורו ונתן  חול לתוך פיו של רבי אבהו, תמה רבי אבהו על תגובה קשה זו ושאל אותו: למה נהג כך ? ענה לו רבי שמעון בן לקיש: אלוקים אינו חפץ באדם שמקטרג על עם ישראל!

משל:

 "אמר רבי יצחק מעשה בעירונת [גבירה] אחת שהייתה לה שפחה כושית שירדה למלאות מים היא וחברותיה, אמרה לחברתה: מחר אדוני מגרש את אשתו ונטלני לאישה, אמרה לה: למה? אמרה: בשביל שראה ידיה מפוחמות [שחורות]. אמרה לה: שוטה שבעולם, ישמעו אוזנייך מה שפיך מדבר, מה אשתו שהיא חביבה עליו ביותר, את אומרת, מפני שראה ידיה מפוחמות שעה אחת ורוצה לגרשה ? את שכולך מפוחמת ושחורה ממעי אמך כל ימייך על אחת כמה וכמה"!

הנמשל: "לפי שאומות העולם מונין לישראל ואומרים: אומה זו  המירו כבודם שנאמר  :"וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב."   אומרים להם ישראל: ומה אם לשעה  כך התחייבנו - אתם  על אחת כמה וכמה"

כלומר: כאשר אומות העולם מאשימים את עם ישראל שחטאו בחטא העגל, הם עונים להם: אנחנו חטאנו רק במשך שעה- ואתם עובדים עבודה זרה כל הזמן- תהיו אשמים על אחת כמה וכמה.

"נתיבות שלום" מסביר: עיקר חטאו של משה היה שאמר: "שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים" בעבור עוון זה לא זכה משה להיכנס לארץ ישראל [סנהדרין ק"א]

יש לומר על פי מדרש אגדה: המנהיג הוא לפי הדור והקשר בין המנהיג לדור: כגוף ונשמה וחייב שיהיה אמון ביניהם- העם חייב להאמין כי בכוחו של המנהיג להוציאם  אפילו מהמצב החשוך ביותר והכוח הזה של העם המקבל את מנהיגו- נותן למנהיג כוח להשפיע על העדה ,הוא עצמו צריך להאמין שכל יהודי - יש בו חלק  אלוקי ולכן אין לו בשורשים שום פגם , משום כך- המנהיג חייב להאמין כי הוא יכול להשיב את העם הן בכלל והן בפרט אל שורשיו, אך אם חסרה למנהיג אמונה זו, אין בכוחו להשפיע עליהם טובה.

כך אומר גם הבעש"ט: מעולם לא ראתה החמה את   פגמיה של הלבנה שהרי החמה – היא כינוי- להשפיע והלבנה- היא כינוי לקבל. אסור למשפיע לראות פגם אצל המקבל וגם אם רואה שיש אצל המקבל חטאים- זה עדיין לא נחשב לפגמים ויש בכוחו של המנהיג לעזור לו לשוב למוטב, ובעניין זה חטא משה ולכן נענש קשות!



הקשר בין מות מרים להעדר המים.

"כלי יקר" [רבי שלמה אפרים מלונציץ]  מסביר: עם ישראל נענשו על העדר המים במדבר, לפי שעם מותה של מרים הם לא הספידו כראוי את הצדקת מנגד כאשר אהרון נפטר הכתוב  מציין:

"וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַוע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".[במדבר כ, כ"ט]

לגבי מות משה נאמר:

"וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם" [דברים ל"ד, ח]

לעומת זאת לגבי מות מרים, לא הוזכר שום בכי , או מספד, אלא נאמר: "וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם".   [במדבר כ, א']

בכך בני ישראל היו כפויי טובה לגבי מרים - שבזכותה הייתה באר מים וסיפקה להם ארבעים שנה- מים. למרות זאת הם לא כיבדו אותה כיאה לצדקת כה נאמנה -שדאגה להם למים במשך ארבעים שנה, לכן הסתלקה  הבאר עם מותה של  מרים- במטרה שכולם ידעו שהיותם במדבר היה להם מים בזכותה, מן הראוי היה שיבכו ויתאבלו במותה של מרים.

אומרים חז"ל: בספר שולחן ערוך[יורה דעה של"ט, ה]  נמצא רמז למנהג שבזמן שהיה  מצוי מת בשכונה, שופכים השכנים שלו  מים משני צידי ביתו- מימין ומשמאל- מים שנשאבו קודם לכן בכליהם – אל תוך ביתו.

על פי דברי הש"ך: [רבי שבתאי בן מאיר הכוהן] בעל "שפתי כוהן" [ליורה דיעה ולחושן משפט]- הטעם לשפיכת המים מימין ומשמאל:

לשמש אות וסימן לרבים על הדבר העצוב שהתרחש בשכונה -כדי שמעתה ידעו כי יש כאן "מקרה מוות" ולא יצטרכו להודיע על כך בפיהם ולא יהיו  בבחינת מוציאים דיבה.

רבינו בחיי  סבור: עם מותה של מרים הסתלק מהעם גם באר המים שהיה בזכותה- ומדוע? לפי שהיה משה הקטן בתיבה- מרים השגיחה עליו מרחוק כפי שנאמר:"וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.[שמות ב, ד]

אלוקים מרחם על עם ישראל.

על פי ספר "כל אגדות ישראל"- באו ישראל לפני משה וראו אותו בוכה, שאלוהו: מדוע תבכה? ענה להם: כי הוא מבכה את מות מרים אחותו, אמרו לו: אתה בוכה על נפש אחת?  תבכה על כל העם הזה - שמי הבאר כלו ואין  להם מים! שלח אותם משה אל שרי האלפים ושרי המאות שיבקשו מהם מים, אך בני ישראל התעקשו ואמרו לו: לא נסור אליהם! אנחנו  דורשים ממך  כשם שהוצאת את עמך ממצרים, תדאג לנו ולבהמות שלנו, שמא נמות במדבר!

ברגע שהם הזכירו את הבהמות  והצימאון  שלהם למים- בכך הוכיחו שהם חשים צער ורחמים, לא רק על עצמם ומשפחותיהם, אלא גם על  בעלי החיים, לכן ה' גם ריחם על העם והוציא להם מים מן הסלע.

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה: כי אלוקים אוהב את בניו, אינו סובל דברי קטרוג עליהם ,מעריך את  טוב ליבם  ודאגתם גם לבהמותיהם ומשום כך מרחם עליהם בשעת צרה ויפים דברי דוד המלך:

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]


ההפטרה:
שופטים פרק י"א.
 הנה קטע מההפטרה:
 "וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן.  וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם.   וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל-יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.   וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל-זִקְנֵי גִלְעָד, אִם-מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁוַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי-גִלְעָד, אֶל-יִפְתָּח:  יְהוָה, יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ--אִם-לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.   וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין......"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר