‏הצגת רשומות עם תוויות אמור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמור. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 28 באפריל 2015

פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?

מאמר מאת: אהובה קליין ©



ציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבאת  הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשת אמור פותחת בענייני קדושה, ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.


ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש  השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.


ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


אחד הנושאים  המעניינים: ספירת העומר-  מיום הבאת עומר התנופה לכוהן:

"וספרתם לכם  ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' [ויקרא  כ"ג, ט"ו]

השאלות הן:

א] הבאת העומר – מה תכליתו?

ב]  כיצד  סופרים את העומר, וממתי?

ג] מהי מטרת ספירת העומר?

תשובות.

הבאת העומר.

התורה מצווה אותנו להביא את האלומה הראשונה מקציר השעורים לכהן ממחרת ליום ראשון של חג הפסח, ולפני כן אסור לנו לאכול מהתבואה החדשה.

ספר החינוך מבאר: "נצטווינו להקריב ביום שני של פסח, נוסף על המוסף של ימי הפסח, עומר אחד של שעורים, הנקרא: "עומר התנופה", כפי שנאמר: "והניף את העומר לפני ה'

[הכוונה לקורבן ציבור המובא בשם כל עם ישראל].

משורשי המצווה: כדי שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול, שעושה הקב"ה עם בריותיו, לחדש להם שנה- שנה תבואה למחייה. לכן ראוי  שנקריב לה' ממנה, למען נזכיר חסדו וטובו הגדול, טרם נהנה ממנה"

במילים אחרות : יש כאן הבעת תודה לקב"ה על כך שדואג לנו לתבואה חדשה מידי שנה בשנה למען מחייתנו.

ר' משה אלשיך מסביר: כי השפע הכלכלי עלול לגרום לאדם שיחטא , שמא יזקוף את כל הצלחתו בעניין היבול לזכותו  הבלעדית – כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט" [דברים ל"ב, ט"ו]- ויחשוב כי רק בזכות  חריצותו ועבודתו בשדה  הגיע להצלחה-כפי  שהתורה  מזהירה:"השמר לך פן תשכח את ה'...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים"[דברים  ח, י"א- י"ד] לכן  התורה ציוותה אותנו להביא, את העומר הראשון לה'. במטרה  לחנך  את העם כי הכול מאת ה'.

הנפת העומר על ידי הכהן לכל ארבע רוחות השמים ,למעלה ולמטה-  מסמלת לנו כי הקב"ה שולט על כל העולם.

ה"משך חכמה" מסביר: כי המטרה  בהבאת העומר – להדגיש לעם ישראל כי אין עניין הגשמיות העיקר בחיים, מסיבה זו בתחילת הקציר יש להביא  אלומה ראשונה לה', ובאמצע עונת הקציר: "ולקט קצירך לא תלקט"

 ובתום  הקציר: יש לדאוג גם לעניים ולגר: "לא תכלה פאת שדך...לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוקיכם"

התורה מחנכת אותנו לחשוב גם על הזולת ולדאוג לו.

ספירת העומר.

לדעת הרמב"ם: "מצוות עשה לספור שבע שבתות  תמימות [שבעה שבועות] מיום הבאת העומר, שנאמר[ויקרא כ"ג]"וספרתם לכם ממחרת השבת.. שבע שבתות.." ומצווה למנות הימים עם השבועות ,שנאמר: "תספרו חמישים יום"

ומתחילת היום מונים, לפיכך מונה בלילה, "בליל ששה עשר בניסן"

הכוונה לדברי הרמב"ם: כי המצווה של ספירת העומר היא מהתורה.

ויש להקפיד לספור את הימים עם השבועות, כפי שאנו נוהגים: "היום עשרה ימים, שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר" וזאת מהטעם: כי נצטווינו על השבועות-"וספרתם...שבע שבתות" וגם נצטווינו  למנות את הימים: "תספרו חמישים יום" מכאן שעלינו לספור את השבועות וגם את הימים.

כמו כן, יש למנות בלילה מליל ט"ז בניסן.

 היות ויש למנות "מתחילת היום"- מתחילת היממה. מהטעם שתחילת היממה היא משעות הערב. כפי שנאמר בבריאת העולם: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" מכאן שסופרים את העומר בלילה.

והתחלת הספירה היא: "ממחרת השבת" ולא מערב חג הפסח, כי אז חוגגים את ליל הסדר וקוראים את ההגדה ודנים בנס יציאת מצרים -שיצאנו בחסדי ה' מעבדות לחירות.

ואין מערבבים שמחה בשמחה.

הרמב"ם מוכיח ש"ממחרת השבת"  הכוונה ממחרת ערב חג הפסח- מספר יהושע  ה, י-י"א]

"ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו, ויאכלו מעבור הארץ[מתבואת הארץ] ממחרת הפסח, מצות וקלוי בעצם היום הזה"

תוכן זה זהה למה שנאמר בפרשתנו: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עמם היום הזה"[ויקרא  כ"ג, י"ד]

מטרת ספירת העומר.

על פי ספר החינוך ישנו טעם מעניין  לעניין הספירה:

"משורשי המצווה, על  צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה.. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו את התורה ויקיימוה.. ומפני כן נצטווינו למנות ממחרת יום- טוב של פסח, עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול [הרצון החזק] אל היום הנכבד, הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו, שיצא לחירות, כי המניין מראה, כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא.."

במילים אחרות, המטרה של הספירה היא - הגעגועים לקבלת התורה שלמענה יצאנו ממצרים.

ישנם מפרשים הטוענים : כי ספירת העומר היא – סוג של ספירת טהרה - שמטרתה לטהר את ישראל מזוהמת מצרים לקראת היום המיוחל-מתן תורה.

המהר"ל סובר: כי מטרת הספירה לקשר בין העומר לתורה- כי אם אין  קמח אין תורה.

לפי פירושו של אבודרהם: הספירה  כרוכה בזמן העיסוק בקציר, ורוב ישראל עסוקים באותו זמן בעבודה בשדות וישנו חשש שישכחו את מועד עלייתם לרגל לירושלים בחג השבועות. והספירה – תפקידה להזכיר ליהודי כי החג מתקרב ובא.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו לומדים כי הבאת העומר לכוהן נועדה להזכיר ליהודי כי כל היבול בשדות הוא בזכות הקב"ה הדואג למחייתם.

והספירה נועדה להתכונן לחג השבועות - חג מתן  תורה שהוא אחד מבין שלושת הרגלים.

מי ייתן והגאולה תגיע במהרה ונזכה שוב לעלות לירושלים בשלושת הרגלים להביא ביכורים למקדש- כבימים ימימה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר