‏הצגת רשומות עם תוויות אחרית הימים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אחרית הימים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 ביולי 2018

ציורי תנ"ך/ באחרית הימים- השיבה אל אלוקים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings 

At the end of days you will ask God

" וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ:  כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  ל בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ". 
[דברים ד, כ"ט -ל

 ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 ביולי 2018

פרשת ואתחנן- חזון אחרית הימים- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  ואתחנן-   חזון אחרית הימים-כיצד?



 מאמר מאת: אהובה קליין.



הציורים שלי לפרשה:





ציורי תנ"ך/ הסכנה בשכחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מתחנן אל ה' למען יכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
הצווי אל משה לעלות להר העברים לראות  את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל מההר/  ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  השיבה אל הקב"ה באחרית הימים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שמירת שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות  ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורים מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ' ]

ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך / "שאו  מרום עינכם"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


  אחד הנושאים המופיעים בפרשה זו: הגלות הנוראה הצפויה לעם ישראל  בעבור – חטאיהם ובהמשך -חזון אחרית הימים:

כנאמר:"כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ.  הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:  לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן.  וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה.  וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:  עֵץ וָאֶבֶן--אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן.  וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ:  כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ.  כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת-בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.  כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם:  הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.  הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה—וַיֶּחִי".

 [דברים ד,כ"ה-ל"ג]

 השאלות הן:

 א] מה הסיבה לגלות הנוראה-וכיצד תתרחש?

 ב] מהי התחזית לאחרית הימים?

 תשובות.

 הגלות

עבודת האלילים בהם יעסקו עם ישראל בארץ-  היא אשר תגרום לעונש הגלות הנוראה.

 רש"י מגלה לנו רמז מתי יגלו עם ישראל? והדבר רמוז במילה: "וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ" שהכתוב רומז על פי הגימטרייה של המילה: "וְנוֹשַׁנְתֶּם"- בתום שמונה מאות וחמישים ושתיים שנה ,הקדים ה'  שתי שנים ל"נושנתם" כדי שלא יתקיים בהם העונש הנורא:

"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן".

 בכך ה'  עשה צדקה עם ישראל שהקדים את העונש -שנתיים קודם התאריך המיועד.

 אונקלוס סובר: שעם ישראל השתעבדו לעמים עובדי אלילים.

ספורנו סבור: כי על ידי עבודת האלילים –בני ישראל- מכעיסים את ה' וגורמים לסילוק השכינה מהם ובכך דומים לגויים ,אשר אינם  עובדי ה' ואינם משועבדים לתורת ה' ומצוותיה.

"בעל הטורים" מוצא רמז לארבעת הגלויות -במילים:"

"וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה"

"בָּעַמִּים"- בין הבבליים- היינו- גלות בבל.

"בַּגּוֹיִם"-  בגימטרייה- בהמדי- היינו- גלות מדיי.

"יְנַהֵג" - בגימטריה- ביון- כלומר- גלות יון.

"שָׁמָּה"- בגימטריה- מרומיים- גלות רומי.

הרמב"ן סובר: שהגלות תתרחש באופן שבכל גוי וגוי  בני ישראל יהיו במספר מועט- אבל באופן כללי עם ישראל יישאר במספר רב.

רבינו בחיי טוען: נסמכה פרשה זו לעניין עבודה זרה- לפי שעם ישראל עתידים לעסוק בעבודת האלילים בארצם ובעבור עוון זה - עתידים  ללכת לגלות ולכן נאמר: "כִּי-תוֹלִיד בָּנִים.." ולא נאמר: "אם תוליד" -היות ובזמן שהוא מוכיח את עם ישראל – הוא מתנבא במה שיקרה להם לדורות בהמשך.

 ובהקשר  למילים:

"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ"- בכוחם של השמים  והארץ להעניש את ישראל במידה  שלא  יקיימו את התורה- על ידי עצירת הגשמים  ואילו במצב שיקיימו את התורה יזכו לגשמים בעיתם.

טעם נוסף לעדות השמים והארץ על התנהגות עם ישראל-  לפי שהם נצחיים ויש באפשרותם להעיד דור אחר דור...

רבינו בחיי  מסביר את עבודת  האלילים בגלות- אין הכוונה שהם באמת יעבדו שם עבודת אלילים, אלא היות והם יעבדו לעובדי האלילים- זה יחשב כאילו עובדים  עבודה זרה!

רבינו בחיי מדגיש את אפסיות האלילים- כפי שנאמר:

"וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:  עֵץ וָאֶבֶן--אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן". 

 הכתוב מזכיר ארבעה חושים: חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח.- אך נמנע מלהזכיר את חוש המישוש – שהוא החוש החמישי-היות והוא  נכלל במילים:

"וְלֹא יֹאכְלוּן"- שהוא חוש הטעם וגם המישוש. מתוך חמשת החושים- שלושה הם: חושים רוחניים- חוש הריח, חוש הראייה, חוש השמיעה וההוכחה לכך שהכתוב מציין חושים אלה אצל הקב"ה:

 "וירא ה' "-   [בראשית ו]

 "וישמע ה' "-[במדבר י"א]

"וירח ה' "- [בראשית ,ה]

 מכאן ניתן ללמוד את מעלת חמשת החושים של האדם -כי בעזרתם יכול לקיים מצוות- אך חלילה גם עבירות וחמישה אלה- הם כנגד חמישה חומשי תורה. וכל זה מנפלאות הבורא!

לכן הכתוב מגנה את העבודה הזרה שהם חסרי חושים ,אך בכך גם מדגיש את מעלת החושים אצל בני האדם.

אחרית הימים.

כאשר עם ישראל יהיה בגלות  הוא יחפש את הקב"ה כנאמר:

"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ:  כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים"

 רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר: תחילה בלשון רבים:" וּבִקַּשְׁתֶּם" ובהמשך נאמר בלשון יחיד: "וּמָצָאתָ" מדוע לא נכתב "ומצאתם"? התשובה לכך: שאומנם הקב"ה  שומע את תפילת הרבים כי יש לכך משקל רב, אך כאן התורה רוצה להדגיש כי גם תפילת היחיד- בכל לבבו ובכל נפשו-  היא בעלת משמעות גדולה בעיני ה'.

 הכתוב מדגיש: שעם ישראל מחויב לקב"ה לקיים את התורה- אף אומה לא זכתה לשמוע את קול ה' במעמד הר סיני. ומבחינה שכלית ניתן להבין שכל אומה חייבת לעבוד את בוראה ,אבל ישראל בהיותם העם הנבחר שקיבל את התורה עליו מציינים רז"ל את דברי דוד המלך:

"הַלְלוּ אֶת-יְהוָה, כָּל-גּוֹיִם;    שַׁבְּחוּהוּ, כָּל-הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּוֹ--    וֶאֱמֶת-יְהוָה לְעוֹלָם: הַלְלוּ-יָהּ" [תהלים קי"ז, א- ב] לכן עובדי כוכבים אינם ראויים לברך את ה'- אלא רק ישראל.

 רש"ר מסביר: כי העבודה האלילית חומסת מהאדם את כל  מוסריותו.  וכאשר  יהיו בגלות הם ירגישו את הניגוד של הקב"ה , הקרבה אליו תהיה מרוממת ומשחררת של אל חי ויחיד שהוא-" ה' אלוקיך" על ידי שיבקשו את ה'  "בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ"

 לסיכום, לאור האמור לעיל- עבודת האלילים היא חמורה מאד בעיני ה' לגבי עם ישראל- העם הנבחר שקיבל את התורה-  למרבה הפלא -דווקא בגלות מתוך הצרה- יגלו ישראל את ה'  באחרית הימים ,ידרשוהו וישובו אל חיק השכינה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מאפלה לאורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מאפלה לאורה

 שיר מאת: אהובה קליין ©



שמים וארץ  עדים

בצווי בורא עולמים

בישראל מתבוננים

אשר בוראם שוכחים.



בארץ חמדה מואסים

לעץ ואבן סוגדים

מעשה ידי אדם

נטולי חושים ודם.



אלוקים מתמלא חימה

חיש נוקם נקמה

מפיץ בניו בגויים

כזרעים ברוח נפוצים.



בחשכת גלות שוקעים

כעיוור  באפלה מגששים

באחרית הימים עורגים

את האלוקים דורשים.



 מאפלה לאורה יוצאים

אלוקים מרעיף רחמים

 נושא בניו האהובים

אל חיק השכינה שבים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן.[חומש  דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 ביולי 2015

ציורי תנ"ך/ הצדק והאמת על פי חזון ישעיהו/ ציירה:אהובה קליין(c) ציור להפטרת פרשת דברים- "שבת חזון"

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויעציך כבתחילה אחרי  - כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה.."

הטכניקה: שמן על בד.






Biblical paintings
Justice in the future according to Yeshayahu Ben  -Amotz

By Ahuva Klein (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 ביולי 2015

פרשת דברים- המשפט בימינו ובאחרית הימים- לאור חזון ישעיהו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים –המשפט בימינו ובאחרית הימים-
 לאור חזון ישעיהו.

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת דברים הראשונה מבין פרשיות חומש דברים הקרוי גם בשם: "משנה  תורה"- לפי שחוזרים ונשנים בו  נושאים ומאורעות שמופיעים בחומשים קודמים - "שמות"  ו"במדבר".

הפרשן יהודה ליב מגור-בעל "שפת אמת" אומר כי חומש דברים נחשב בבחינת "תפילין של יד "- לפי שכל הפרשיות מופיעות בבית אחד.

מנגד החומשים הקודמים- בראשית, שמות, ויקרא, במדבר- הם בבחינת  "תפילין של ראש" בהן ערוכות ארבע פרשיות בארבעה בתים.

חומש דברים נקרא - "דברים" מהטעם שהוא פותח בדברי תוכחה ומסיים בדברי תוכחה. וכל זה במטרה לקרב ולחבר את לב עם ישראל לתורה הקדושה. ממש כמו התפילין של יד שבאמצעותו מקיימים: "וקשרתם " שהוא  כנגד הלב.

ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"אלה הדברים אשר דיבר משה את כל- ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין- פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב" [דברים א, א]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת דברים להפטרה: "חזון ישעיהו.."

ב] מה דורש משה בנושא המשפט?

ג] כיצד מתייחס הנביא ישעיהו לנושא המשפט והצדק?

תשובות.

הקשר להפטרה -"חזון ישעיהו"

בפרשת דברים, משה פותח בדברי תוכחה, חלק מהנושאים מופיעים בצורת רמז ולא בגלוי, מפני כבודם של עם ישראל.

כגון: הזכרת המקום: "במדבר"- הכוונה לערבות מואב היות והכעיסו את ה' באומרם: "מי ייתן מותנו במדבר"

"תופל  ולבן"-  רש"י מביא את דברי רבי יוחנן הטוען שלא נמצא בכל המקרא מקום כזה בשם: "תופל ולבן", אלא מסתבר שכאן ישנה תוכחה לעם שהם התלוננו [תפלו] על המן שצבעו  לבן וירד מהשמיים באומרם:  "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל"

ציורי תנ"ך/ המרגלים מתלוננים/ ציירה: אהובה קליין (c)



מדבר פארן- מרמז על חטא המרגלים.

המקום בשם: "חצרות" מרמז :

א] על מחלוקת קורח ואנשיו.

ב] משה רצה להוכיח את העם שהם היו צריכים ללמוד מהעונש בו נענשה מרים בחצרות- שעסקה בחטא לשון הרע  ובני ישראל לא למדו מזה  דבר,  והמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה.

"די זהב"- כאן ישנו רמז  לחטא העגל- עגל הזהב- חטא שנעשה מפאת הזהב הרב שהיה ברשות עם ישראל, כפי שאמר  על כך הושע [ב, י] "וכסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל"

נושא המשפט והדיינים בעיני משה.

ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


משה אומר לעם ישראל: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם: הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם  ואשימם בראשכם.."[דברים א, י"ב- י"ג]

רש"י מפרש: משה  מסביר לעם כי הוא חייב למנות שופטים ואין ביכולתו לשפוט בעצמו את העם מפאת העונש המוטל על הדיין כאשר מחייב שלא כדין. ומצד שני גם אם משה ידון כדין- לא יקבל על כך שכר.

"טרחכם"- על כך אומר הרמב"ן: כי הייתה טרחה רבה ללמד את יוצאי מצרים את החוקים והתורות ויתר הפרטים.

ולפי רש"י- בני ישראל היו מטריחים את השופט, "היה  אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין ,היה אומר: יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא, מוסיף אני עליכם דיינים"

"משאכם" הכוונה שהיה צריך להתפלל עליהם.[לפי הרמב"ן]

ולפי רש"י :בני ישראל היו מתנהגים כאפיקורסים, אם משה היה מקדים לצאת, היו מתלוננים: מה בן עמרם הקדים ביציאתו- שמא אינו שפוי בתוך ביתו?

 ואם היה מאחר, היו אומרים: שהיה יושב ויועץ עצות רעות וחושב עליהם מחשבות.

ובגמרא יש הסבר  על האפיקורס- זה אחד שמבזה תלמיד חכם.

משה מזכיר את עצתו של יתרו שפנה אליו ואמר לו שלא ישפוט את העם לבדו, שמא  ייבול וכוחו לא יעמוד לו יותר.

אומר על כך רבי פינחס הורוביץ מפרנקפורט- בעל ה"הפלאה": כי כאשר  משה שמע את עצתו  של יתרו, למרות שבתור מנהיג היה עליו לבחור בעצמו את  שרי האלפים ושרי המאות- מתוך צניעות וענווה ,קרא לבני השבטים וביקש מהם שיבחרו  את השרים והשופטים לפי השיקול שלהם.

רבי שמשון רפאל הירש מסביר: יתרו הציע למשה לבחור אנשים בעלי מידות טובות למטרת השיפוט-"יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע", אבל ,משה יודע כי ללא  תורה  אין מידות טובות לכן הוא פנה לבני העם שהם יבחרו "אנשים חכמים ונבונים" מפני שרק כאלה הבקיאים בתורה- הם מגיעים לעידון המידות וראויים להנהיג ולשפוט את עם ישראל.

הרמב"ם בהלכות סנהדרין[כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים

א] חוכמה[בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.  ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.

 וכל הנקודות האלה  מופיעים בפרשת יתרו [חומש שמות י"ח, כ"א]

משה אומר בהמשך דבריו כי ציווה את השופטים לשפוט משפט  צדק.

לא להכיר פנים והכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות .[רבי ליבוש חריף]

דברי הנביא ישעיהו על נושא המשפט והצדק.

"שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם"...אך לעתיד לבוא כל המצב בתחום המשפט ישתנה לטובה, כפי שאומר הנביא:

"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה : ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"

בתלמוד נאמר: "אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענות שבאה לעולם, לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנאמר: "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו: בונה ציון בדמים וירושלים בעוולה: ראשיה בשוחד ישפטו וכוהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו"[מיכה ג, ט- י"ב]

ישעיהו הנביא שפותח בתוכחה על עולם המשפט שאינו נוהג בצדק וביושר- מסיים בחזון של תיקון והפיכת המצב לעולם של צדק באחרית הימים.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי  גם משה וגם הנביא ישעיהו מוכיחים  את עם ישראל על החטאים בכלל וגם על העוונות בעולם המשפט,

הנביא ישעיהו מנחם את עם ישראל כי לאחר תיקון הדרך הכול יתהפך לטובה ויבואו ימים טובים וירושלים תיקרא: "עיר הצדק הנאמנה"

יהי רצון שנזכה במהרה לחזות  בדברי חזונו של הנביא וישראל תשמש אור לגויים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עיר צדק נאמנה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עיר צדק נאמנה / שיר מאת: אהובה קליין ©


חזון אחרית הימים

רוקם עור וגידים

 לא עוד עוול במשפט

ולא גונבי שלמונים.

 

ירושלים מפיצה אורה

עוטה בגדי תפארתה

מאזני צדק מלכותה

הכול יחזו בהדרה.

 

מקצות תבל  נוהרים

בלובן טוהרה חוזים

עליה ירעיפו אהבה

עיר הצדק נאמנה.


הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת דברים[חזון ישעיהו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 17 במאי 2015

ציורי תנ"ך/ נבואת זכריה:"עוד ישבו זקנים וזקנות.."/מאת: אהובה קליין.......(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים:ורחובות העיר ימלאו

ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"[זכריה ח, ד-ה]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings


By Ahuva Klein

In the future, were old men and women of Jerusalem and the streets will be full of children at play.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו"- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"

כיצד?

/ מאמר מאת:  אהובה קליין.

יום ירושלים- הוא יום  חג קדוש הנחרט בלב כל יהודי.

חג זה נחגג מידי שנה ברחבי המדינה ,על ידי קישוט רחבי ישראל בדגלי הלאום, טקסים בכנסת ובמוסדות החינוך , בבתי הכנסת מתפללים תפילה חגיגית ואומרים את ההלל.

בכלי התקשורת מרבים להשמיע את שירי ירושלים. ודברי שבח על כ"ח באייר-תאריך מיוחד: בגימטרייה-  כֹח!

השאלות הן:

א] מדוע חוגגים את יום ירושלים?

ב] מה המשמעות: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"?

ג] כיצד הייתה ההתייחסות לירושלים לאורך ההיסטוריה היהודית ובתנ"ך?

תשובות.

יום ירושלים

 הזמן בו כבשנו - בסייעתא דשמיא- את חלקה המזרחי של ירושלים במלחמה בשנת:1967 מלחמה אכזרית זו נכפתה עלינו ,נערכה במשך שישה ימים בלבד ומכאן גם שמה: "מלחמת ששת הימים"– סופה ניצחון מוחץ על אויבינו-  בכ"ח  באייר תשכ"ז.

קדמו לכך ימים רוויי מתח, ארצות ערב איימו להשמידנו כשהם מכוונים את כלי מלחמתם לעבר ארצנו הקדושה ומסיתים  בהתלהבות באמצעי התקשורת שלהם- נגד ישראל.

עם ישראל התגייס במלוא עוזו כדי להילחם נגד האויבים, וכל זה בלווי תפילה לבורא עולם שישמע שוועתנו ויצילנו.

המתח גבר מיום ליום, משעה לשעה, היו שדיברו על מלחמה זו - כמלחמת גוג ומגוג כפי שמופיעה בדברי הנביאים.

 מה רבה  הייתה  ההפתעה מעל כל הציפיות והתחזיות :

נס גלוי! בתום שישה ימים של לחימה עקובה מדם, חדרנו דרך שער האריות כנאמר: "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" זכינו  למופתים גדולים בו גברנו על האויבים ,והכותל המערבי- שריד בית מקדשנו - שב לידנו, החיילים הנרגשים עמדו  ברחבת הכותל, כשעיניהם דומעות מהתרגשות אדירה.

ציורי תנ"ך/ "עם כלביא יקום וכארי יתנשא"/ציירה: אהוב ה קליין(c) [שמן על בד]


עד היום -ניתן לחזות בתצלום אותו רגע  היסטורי של חיילינו הגיבורים בעיתונים ובספרי לימוד.

ובאותו יום מיוחד-כ"ח באייר תשכ"ז- קול השופר נשמע באוויר ,על ידי הרב גורן ז"ל  בליווי המילים: המהדהדות  בהתרגשות רבה-בשמי הארץ ובכל רחבי תבל: "הכותל בידנו"!

"..כעיר שחוברה לה יחדיו".

יום  ירושלים תואם בצורה מופלאה את חזונו של דוד המלך:

 "ירושלים  הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"[תהלים  קכ"ב]

באופן מפתיע-ירושלים המערבית מתחברת למזרחית ואנחנו זוכים במתנה מאת בורא עולם- שריד מקדשנו, הכותל שאליו  ערגנו כאלפיים שנה שב בחסדי ה'- אלינו.

על כך אמר  רבי יהושע בן לוי: עיר שעושה כל ישראל חברים [ירושלמי חגיגה ב, ו]

"עיר שמחברת ישראל זה לזה" [תלמוד ירושלמי]

"יש אומרים: ירושלים עיר הקודש כל כולה בתי כנסיות ובתי- מדרשות, מוסדות צדקה ומפעלי חסד וכיוצא באלה.

יש אומרים: ירושלים עיר ככל הערים, מטרופולין של חולין, מרכז לתיירות ומסחר, מלאכה ושעשועים.

 זהו מה שנאמר: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה  לה יחדיו"[תהלים] היינו: עיר שחוברה לה'- שמחברת בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, עיר שהיא מרכז לתורה ולמדע, לצדקה וחסד, ועם זאת עיר  שבני- אדם חיים בה מיגיע כפיים ולא חיים של בטלה ובטלנות" [ילקוט החכמה]

ולעניות דעתי: נוצר חיבור בין הגעגועים במשך אלפיים שנות גלות לירושלים לבין הציפיות של עם ישראל לגבי עתיד ירושלים  בימינו - הגאולה  עליה אנו מתפללים יום יום  בתפילת:" שלושה עשר העיקרים":

"אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה, אחכה לו בכל יום שיבוא"

ישנו מנהג הקיים גם בימינו : בחתונה יהודית החתן שובר את הכוס ואומר: "אם  אשכחך ירושלים תשכח ימיני .."

ציורי תנ"ך/  חתונה יהודית בירושלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ההתייחסות אל ירושלים.

ציורי תנ"ך/ "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו.."/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


הגעגועים לירושלים  היו שגורים בפיהם של  גולי בבל: "על נהרות בבל שם ישבנו גם  בכינו, בזכרנו  את ציון: על ערבים בתוכה, תלינו  כנורותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו  שמחה, שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר- ה', על אדמת ניכר..."

השובים בבבל ביקשו מהיהודים  שישירו משירי ציון- את זאת עשו מתוך לעג לגולים, אך  היהודים בכאבם-סירבו לעשות כן- בטענה שאינם מסוגלים לשיר  על אדמת ניכר והם נשבעו: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"

[תהלים  קל"ז]

המשורר יהודה הלוי מתאר את געגועיו  לציון:

"לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב

איך אטעמה את אשר אוכל

ואיך יערב"?

יהודה הלוי  מתאר: את חוסר האונים שלו כאשר הוא נמצא בגלות הרחוקה, אך ליבו נמצא בציון, הוא חש כי  אין טעם לחייו כשאינו יכול לממש את רצונו להגיע למקום המקדש.

דוד המלך מביע את הכמיהה לשבת בבית ה': "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" [תהלים כ"ז, ד]

כוונתו של דוד המלך: שהוא כל כך משתוקק ומתגעגע לשבת בבית ה' יום, יום וכל פעם להרגיש התחדשות והתרגשות -בדומה לאחד שבא לביקור במקום וכל פעם חש התחדשות בליבו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יום ירושלים – הוא יום חג לכל עם ישראל המציין את הניצחון על האויבים במלחמת ששת הימים ואת השבת החלק המזרחי של ירושלים לידנו ובתוכו את היהלום שבכתר- הכותל המערבי שאליו היהודים ערגו שנים מכל קצוות תבל.

ניתן גם לראות את דברי זכריה קורמים עור וגידים כבר בימינו והם ניצני הגאולה:"...עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"[זכריה  ח, ד-ה]

מי ייתן ובקרוב נחזה בגאולה שלמה כפי שנאמר: "ועלו מושיעם בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" [עובדיה א, כ"א] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר