‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. Biblical paintings' Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. Biblical paintings' Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 27 ביולי 2021

פרשת עקב- הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו. מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת עקב - הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו.

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה ולהפטרה [ישעיהו]


ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי". 

ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]


BiblicaL paintings by Ahuva Klein- The blessed

Land

" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".

 [דברים ז, י"ג]

 ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

 
ציורי תנ"ך/ מפרי  הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ "ארץ נתנה יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך..."/ ציירה: אהובה קליין (c) 


ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.


" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"

הפרשה פותחת בחשיבות שמירת התורה ומצוותיה: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים...": [דברים ז, י"ב- ט"ו]

בהמשך  התורה  מתארת את ייחודה של הארץ המובטחת-לעם ישראל:

הנה כמה דוגמאות:

"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.  אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.." [דברים, ח, ז-ח]

"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ.  וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ.  כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:  אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.  וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, ח ח-י"ג]

יחד עם זאת, התורה מצווה אותנו להיאחז  בשורשי אבות ,לזכור את כל הנסים והנפלאות שה' עשה לנו  במדבר - כולל מתן תורה.

בפרשה זו: התורה  מזכירה לנו - להיות נאמנים לה' מתוך אהבה - בלב ובנפש ומופיע  חלק שני  של "קריאת שמע" , בעוד שחלקו הראשון הופיע בפרשת -ואתחנן:  " וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי, .........וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".[י"א  י"ג- כ"ב]

ההפטרה בשבת-  היא  גם אחת מהפטרות: "שבע דנחמתא"- מתוך ספר ישעיהו   [מ"ט, י"ד- נ"א, ג].

הנה קטע קטן מתוך ההפטרה:

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.  הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.  שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה.  כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ:  כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.  עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ:  צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה.  וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם". 

"כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.  כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".[ישעיהו מ"ט, י"ד- כ"ד]

 השאלות הן:

א] מה המשמעות של המילים: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"?

ב] כיצד קשורה ארץ ישראל לתורה הקדושה?

ג] מהו המכנה המשותף של  פרשת: "עקב"- להפטרה - דברי ישעיהו הנביא?

תשובות.

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"

"נתיבות שלום "מביא את דברי רש"י: אם המצוות הקלות - שאדם דש בעקביו- שומר אותן - לעומת אחרים – הדורכים עליהן ומזלזלים בהן - אזי יזכה שה' ייטיב עמו בברכות המפורטות בפרשה.

דוד המלך אמר: "לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע--    עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי"- הכוונה: שהיה דוד המלך חושש מיום הדין ואומר: ריבונו  של עולם אינני מתיירא ממצוות חמורות שבתורה - אלא אני מתיירא מהמצוות הקלות שבני אדם משליכים אותן מתחת עקביהם. יש לשאול: מהן המצוות הקלות שאדם דש בעקביו-כלומר מזלזל בהן- מדוע נכתבו מצוות אלה בלשון עקב?

עוד יש לברר את משמעות הברכה:" וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ" השכר: אהבת ה' את עמו- שכר רוחני ולא שכר גשמי..

מוסיף ואומר:"נתיבות שלום"

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן..."- "והיה"- לשון שמחה וראשי תיבות של "והיה"- "ישמחו השמים ותגל הארץ"

המילה: "עקב" מורה על הדורות האחרונים –- של עקבתא דמשיחא"

הטעם הוא: כי נשמות ישראל הם קומה שלמה, וכשם שאצל האדם - יש ראש גוף ורגליים, כך גם בנשמות ישראל.

הראש כולל את הראיה והשמיעה השכלית - וגם המוחשית.  

הגוף בו משכן הלב, שאין בו ראיה ושמיעה מוחשית, אבל יש בו ראיה ושמיעה שכלית, כמו שנאמר: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ.." [מלכים –א, ג', ט']

אך ברגליים אין ראיה ואין שמיעה - לא מוחשית ולא שכלית.   כך גם בנשמות של הדורות - לפי שהדורות הקדומים היו נשמותיהם בבחינת-ראש-שכלל ראיה ושמיעה—כלומר שראו אלוקות ושמעו את דברי ה'. ואילו הדורות המאוחרים יותר - היו בבחינת הגוף - לב שומע, כבר לא היה  אצלם ראיה ממש ,אבל היה בהם –בבחינת  תא - ראיה ושמיעה שכלית ,לעומתם הדורות האחרונים - הם בבחינת רגליים שאינם - רואים ושומעים.- ברגליים החלק הנמוך ביותר- העקב, לפי שהם נחשבים לדורות של עקבתא דמשיחא שיש בהם הסתר כה גדול - שאינם רואים ואינם שומעים דבר.

אך מה שנשאר לדור הזה - הוא: כוח האמונה בה' וזה גורם לשמחה בעיני ה' שאפילו  בדורות של קץ וסוף הגלות בתקופת עקבתא דעקבתא  דמשיחא- האמונה בה' תשמור על כוחה.

על פי זה מבואר השכר של ה' :" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ..."-שהיא מידה כנגד מידה- כי דרגת האמונה בדורות האחרונים - מוכיחה את גודל אהבת עם ישראל אל האלוקים ועל ידי אהבת ה' של הדורות האחרונים -מתעוררת חזרה אהבת ה' אל עם ישראל.

הרבי מקוצק מאיר את עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו - היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים החושבים כי מצווה זו  הכוללת הליכה וישיבה בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.

לכן בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם  תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו  ויברככם בכל הברכות.

ארץ ישראל ותורת ישראל.

הרשב"ם  סובר : "כי הארץ אשר אתה בא שמה, אינה כארץ מצרים שאינה זקוקה  למטר"

כי במצרים בין אם חוטאים ,או אין חוטאים - יש לכולם לחם לאכול.

ארץ ישראל - אם שומרים בה את המצוות- ניתן לפנות לרחמי שמים - כי ה' אל רחום וחנון והוא מתבונן בנו כפי שכתוב: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ.."

בארץ ישראל ה' משגיח מראשית עד אחרית - אם עם ישראל שומר את המצוות  הגשם יורד בכמות הרצויה בכל מקום בהתאם לצורך.

ראינו דוגמא מוחשית לגבי סדום שנאמר עליה: "כגן  ה' בארץ מצרים היא הייתה כולה משקה". הקשר בין סדום ומעשיה והעונש - הוא אינו מקרי, הדבר מזכיר לנו את תועבת מצרים, אלא שבמצרים למרות התועבות שלהם הם נשארו בארצם , אבל בארץ ישראל שהיא נחלת ה' – מקיאה את החוטאים כפי שכתוב :"ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם"

אמר רבי לוי: "אתה מוצא דברים הרבה  ברא הקב"ה בעולם וברר לו אחד מהם [אחד מכל סוג]: ברא שבעה ימים ובחר לו הקב"ה שבת, שנאמר:

"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.." [בראשית   ב',ג']

 ברא ארצות וברר[בחר]  לו אחת מהן: ארץ ישראל, שנאמר:

"עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". וכן הקב"ה קורא אותה "ארצי" שנאמר: "וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ" [יואל ד, ב']

 

ברא אומות וברר [ובחר ] לו אחת מהן - אלו ישראל שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" [דברים י"ד, ב]

המכנה המשותף לפרשה ולדברי הנחמה של ישעיהו הנביא.

גם ההפטרה הזו היא מתוך-[ישעיהו מ"ט, י"ד- נ"א, ג] – מדברת על נושא: הגאולה - לפי שהיא  אחת מהפטרות הנחמה מתוך שבע - [שבע  דנחמתא ]  בספר ישעיהו, הנביא מנחם את  עם ישראל שנמצא בגלות - במצב של ייאוש, אינו רואה תקווה להיוושע מהמצב בו הוא נתון. הנביא מנסה לשכנע את הגולים    לבל יפלו ברוחם - כי הגאולה מובטחת והיא עוד תגיע.

בראש ההפטרה הוא מציין את דברי ציון - הסבורה כי ה' שכח אותה ונטש  אותה, אך זוהי טעות - כי הגאולה, בע"ה - בוא תבוא ,אלוקים עתיד ,כביכול, להרים את דגלו –כשר צבא הפוקד על חייליו לבוא - והגויים האלה  יגיעו אל ציון אשר יסייעו ליהודים לצאת מהגלות ולהגיע לארץ המובטחת. והעמים יישאו את הבנים של ישראל בחוצן - בקפלי הבד של מלבושיהם. ואת הבנות על הכתפיים. ומלכי הגויים ישמשו כאומנים ויטפלו בבנים - כאומנים המטפלים בתינוקות.

מלכים אלה - בהגיעם לציון ישתחוו אפיים ויגעו בפניהם בקרקע ובשעת ההשתחוות ילכחו את עפר רגלי ירושלים. כל זה כאות להכנעה והערצה וכל המקווים לישועה לא יתאכזבו.

הקשר בין הפרשה להפטרה -  לפי דברי ה"נתיבות שלום" מדובר בדור של עקבתא דמשיחא- אחת מהדורות האחרונים שנחלש בדרכו הרוחנית- אך מנגד- ממשיך להאמין באלוקים ויודע כי הגאולה- בע"ה עוד תגיע- ויפה הפסוק מבין י"ג העיקרים:

 "אנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא"

קטע מההפטרה [ישעיהו מ"ט]


" כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.  כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 9 ביוני 2021

פרשת קורח- במה זכו הכוהנים והלוויים במשכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קורח-  במה  זכו הכוהנים והלוויים במשכן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)




 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)

.


 ציורי תנ"ך: שמואל מציג את שאול המלך בפני עם ישראל/ציירה: אהןבה קליין(c) [מתוך ההפטרה]

בפרשה זו – לאחר מעשה קורח ואנשיו ועונשם הכבד על התנהגותם - ה' מודיע לאהרון על מהות תפקיד הכהונה המיועד לו, לבניו וללוויים במשכן ומאוחר יותר במקדש, את אחריותם הגדולה בהרחקת הזרים מן המקומות המקודשים ואת התרומות שיקבלו בתמורה לשליחותם הנעלה:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת - עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת - עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם.  וְגַם אֶת-אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ, הַקְרֵב אִתָּךְ, וְיִלָּווּ עָלֶיךָ, וִישָׁרְתוּךָ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.  וְשָׁמְרוּ, מִשְׁמַרְתְּךָ, וּמִשְׁמֶרֶת, כָּל-הָאֹהֶל:  אַךְ אֶל-כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, וְלֹא-יָמֻתוּ גַם-הֵם גַּם-אַתֶּם.  וְנִלְווּ עָלֶיךָ--וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד, לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל; וְזָר, לֹא-יִקְרַב אֲלֵיכֶם.  ה וּשְׁמַרְתֶּם, אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת, מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. [י"ח, א-ה]

בהמשך נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי:  לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה, וּלְבָנֶיךָ—לְחָק - עוֹלָם זֶה-יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מִן-הָאֵשׁ:  כָּל-קָרְבָּנָם לְכָל-מִנְחָתָם וּלְכָל-חַטָּאתָם, וּלְכָל - אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי--קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא, וּלְבָנֶיךָ.  בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, תֹּאכְלֶנּוּ; כָּל-זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, קֹדֶשׁ יִהְיֶה-לָּךְ וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם, לְכָל-תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק - עוֹלָם:  כָּל-טָהוֹר בְּבֵיתְךָ, יֹאכַל אֹתוֹ.  כֹּל חֵלֶב יִצְהָר, וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן--רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַיהוָה, לְךָ נְתַתִּים". [במדבר  י"ח, א- י"ג]

השאלות הן:

א] מה תפקידם החשוב של הכוהנים?

ב] מדוע זכו הכוהנים למתנות הכהונה?

תשובות.

שמירת המשכן וכליו

השמירה על המשכן וכליו והעבודה בו נמסרה לאהרון ובניו וגם ללוויים. ישנה אזהרה אל הכוהנים והלוויים :  שמא, לא ימלאו את תפקידם כמצווה עליהם  היה צורך באזהרה זו במיוחד- לאחר האסונות שעברו על עם ישראל. התורה מזהירה ומזכירה את העונש הצפוי לכוהנים וללוויים ומתארת בפרטי פרטים את חלוקת התפקידים ואת האחריות עליהם וזאת כדי להרגיע את עם ישראל מן החשש והיראה  לגבי עתידם.

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן"  רש"י מבאר: כאן ה' אמר  את הדברים למשה שיאמר לאהרון כדי להזהיר על תקנת ישראל - שלא יכנסו למקדש.  אתה ובניך ובית אביך-- שהם בני קהת - אבי עמרם.

"תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ": עליכם ה' מטיל את עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים והמסורים  לכם -הכוונה: לאוהל מועד, הארון, השולחן וכלי הקודש.-עליכם לשבת ולהזהיר את כל הזר המגיע וכוונתו לגעת בדברים הקדושים. אהרון ובניו הכוהנים- יישאו את עוון כהונתם שאינה  באחריות ההלוויים. וגם עליהם מוטל התפקיד להזהיר את הלוויים השוגגים שלא יגעו בעבודות  שהם בתחום עבודת הכוהנים.

עוד נאמר: גם בני גרשון ובני מררי יתחברו אליכם אתם הכוהנים - עליכם מוטל להזהיר את הזרים מלהתקרב אל הקודש.

על פי דעת מקרא: הדבר נדיר מאד- כאשר התורה פונה דווקא רק לאהרון ללא משה, ועל כך תשובת הספרי:

ספרי מבאר: "למי שהדבר מסור- אותו הזהיר" כאשר התורה רוצה לדבר על נושא המעשר ללוויים - היא מתחילה בדיבור חדש ואז  פונה אל משה.

התורה מזהירה את הכוהנים שרק הם בעצמם ולא הלוויים - יעסקו בעבודת הכהונה- ואם הם לא יעסקו בכך- הם יישאו את עוונם!

אך ישנו הסבר נוסף: הציווי מופנה ישירות לאהרון – על מנת לחזק את מעמדו.

בנוגע לחשיבות שמירת המקדש ראיתי הסבר יפה [ספר: "תורה לדעת" / הרב מתתיהו בלום]:

"שמירת המקדש - מצוות עשה ואע"פ שאין פחד מאויבים ולא מליסטים, שאין שמירתו, אלא כבוד לו - אינו דומה פלטרין [ארמון] שיש עליו  שומרים לפלטרין [ארמון] שאין עליו שומרים [רמב"ם] שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו והוא אמרו לאהרון: "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת".

ראוי לומר - אתם תהיו לפני תמיד.. - גדולה למקדש שיש עליו שומרים ואינו  דומה פלטרין שיש עליו שומרים וכו' עיי"ש. ואם בטלו שמירה, עברו בלא תעשה-שנאמר: "ושמרו אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"- ולשון שמירה-אזהרה היא, הא למדת ששמירתו מ"ע, וביטול שמירתו מצוות ל"ת".[רמב"ם פ"ח, הלכות בית הבחירה  ה"ג]

מצוות השמירה על המשכן וכליו-בסדר הבא: הכוהנים שומרים מבפנים והלוויים מבחוץ. בכל לילה ישנה שמירה של כ"ד  איש ותמיד, ב:כ"ד [24] מקומות-  הכוהנים ב:שלושה מקומות ואילו הלוויים ב: כ"א [21] מקומות.

על פי דברי הרמב"ם וספר החינוך- מקום שהיו הכוהנים  שומרים, לא היו הלוויים שומרים כלל. בנוגע לזמני השמירה על המשכן וכלי הקודש: הרמב"ם סבור: "ושמירתה זו מצוותה כל הלילה.

ישנה דעה: שהשמירה - בין ביום ובין בלילה.

 בנוגע לאופן השמירה: היו מעמידים איש אחראי אחד על כל משמרות השומרים והוא נקרא בשם: "איש הר הבית" , הוא היה מפקח על כל משמר- במשך כל הלילה- כשבידו אוחז אבוקות דלוקות  וכל משמר שאינו עומד  אומר לו: "איש הר הבית שלום עליך" סימן היה שהוא נרדם בשמירתו והיה המפקח הזה חובט במקלו והיה לו רשות לשרוף את כסותו - עד שהיו אומרים בירושלים: "מה קול בעזרה, קטל בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים - שישן על משמרתו" [מידות א:ב,רמב"ם,שם ה"י]

יש המביאים הוכחות - כי שמירה זו התרחשה גם ביום ולא רק בלילה: כפי שכתוב:"

"...מִשְׁמָר, לְעֻמַּת מִשְׁמָר.  לַמִּזְרָח, הַלְוִויִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה" [דברי הימים-א, כ"ו, י"ז] הדגש כאן הוא על המילה: "ליום"

או כדברי: ישעיהו הנביא: עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה " [ישעיהו ס"ב, ו]

מתנות הכהונה.

רש"י מבסס את דבריו על פי "ספרי" ואומר על המילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי- ְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה.." וכאן הכוונה: "הנה"- לשון שמחה- כדוגמת אהרון היוצא לקראת משה ושמח בליבו כמו שנאמר:

"אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". [שמות ד, י"ד]

כלומר: מה שהוא מבטיח לכוהנים - זה מתוך שמחה - דוגמת  שמחתו של אהרון ההולך לקראת משה כאשר משה מגיע למצרים למלא את ייעודו - להנהיג את עם ישראל- אהרון שמח לקבל את פניו ואינו מקנא בו.

משל- למה הדבר דומה?

למלך  שהיה לו מישהו שהוא אוהב אותו והעניק לו חלקת שדה במתנה- אך לא ערך בכתב חוזה המוכיח שאכן השדה שלו .בא מישהו אחר ותבע את השדה -בטענה שלא קיים מסמך המאשר את  שייכות השטח לאדם שקיבל חלקה זו,

 מה עשה המלך? מיד הסדיר את שייכות השדה באמצעות חוזה לאיש שקיבל זאת במתנה.

הנמשל הוא: כשם שקורח בא לערער על  הכהונה  כנגד משה ואהרון, אמר הקב"ה: כל מי שירצה יבוא ויערער על הכהונה?-  פנה ה' אל אהרון ואמר לו: בוא אני כותב וחותם שהכהונה שלך. לכן  נאמרה פרשה זו על הכוהנים סמוך לתיאור טענותיו של קורח.

"בעל הטורים" מביא הוכחה: כי הכהנים זוכים ל: כ"ד [24] מתנות כהונה כפי שכתוב:

"וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם, לְכָל-תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם": 

ובפסוק ט "נאמר: זה –"יִהְיֶה לְךָ":

פעמיים המילה: "זה" – שווה- כ"ד - רמז ל: כ"ד מתנות כהונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו על-התפקיד המכובד לשמור את המשכן וכליו – על ידי הכוהנים והלוויים ועל  חשיבות  הכהונה – המעמד והשכר - המתנות שהיו זוכים להם.

יפים דברי :שמות רבה [א', י"ז]  "כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים" (שמ' א': כ"א) 

"רב ולוי. חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. בתי כהונה ולויה - משה ואהרן. בתי מלכות - ממרים, לְפִי שֶׁדָּוִד - בָּא מַמרים",

מכאן אנו למדים  מה השכר הגדול שקיבלו המיילדות העבריות –על מלאכת הקודש במצרים-שכר לדורות.

יהי רצון  שנזכה במהרה לגאולה - לבניין בית המקדש השלישי – אליו ישובו הכוהנים והלוויים לעבודתם הקדושה וברכת הכוהנים תחול תמיד על עם ישראל.

"יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:"


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר