‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום שני, 23 בינואר 2017

פרשת וארא- אילו ניסים התרחשו במכת ברד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא - אילו ניסים התרחשו במכת ברד?

מאת: אהובה קליין .

ציורים שלי על הפרשה:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות  הגאולה/  ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר  רוח ועבודה קשה/

ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)







העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הפרשה כוללת את תיאור המכות שניחתו על מצרים - בשל סרבנותו של פרעה לשחרר את עם ישראל לחירות . אחת המכות הייתה: מכת ברד וכך התורה מתארת  זאת:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי בָרָד, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:  עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-הַשָּׁמַיִם, וה'  נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה; וַיַּמְטֵר  ה' בָּרָד, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד--אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.  וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.  רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד.  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם:  ה' , הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים.  הַעְתִּירוּ, אֶל- ה' , וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹקים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מֹשֶׁה, כְּצֵאתִי אֶת-הָעִיר, אֶפְרֹשׂ אֶת-כַּפַּי אֶל-ה' ; הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן, וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה-עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע, כִּי  לה' הָאָרֶץ.  וְאַתָּה, וַעֲבָדֶיךָ:  יָדַעְתִּי--כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹקים.  .... וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת-הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל-ה' ; וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"- וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת--וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ, הוּא וַעֲבָדָיו....."  [שמות. ט, כ"ב-ל"ה]

 השאלות הן:

א] מה המיוחד במכת ברד ?

ב]  כיצד הגיב פרעה למכה ?

ב]  באיזה אופן התפלל משה להסרת המכה?

 תשובות:

מכת ברד

ישנו פירוש המסביר כי: במכת ברד - למרות שני הניגודים , מים ואש שהרכיבו את הברד , הם פעלו יחדיו - זה היה נס בפני עצמו.

אמר רבי אחא: משל למה הדבר דומה? מעשה במלך שהיו לו שני לגיונות חזקים והיו  שונאים זה את זה, אך כאשר  הגיע זמן  מלחמתו של המלך- עשה ביניהם שלום ,התאחדו יחדיו שתי קבוצות אלו כנגד האויב.  הנמשל : באותו אופן התרחש במכת ברד - היות והגיעה השעה שיש צורך להילחם במצרים- ה'  עשה שלום בין המים [ברד] והאש באופן שיוכלו להכות במצרים.

רש"י מסביר: שאכן במכה זו היה נס בתוך נס -  היות והברד והאש רצו לעשות רצון קונם - התאחדו יחדיו. ועשו שלום ביניהם.

רבינו בחיי אומר: כי בזמן שיורד ברד - האוויר משתנה והמחלות באות מארבעה יסודות . ומהי סיבת החולי? התשובה לכך: שינוי האוויר וקלקולו והתהפכות ארבע יסודות ,כי כל עוד הם במתכונת הרגילה שלהם באופן שווה גופו של האדם  בריא וחזק.

ומהם ארבעת יסודות אלה?

קולות וברד- הם הרוח והמים. וכפי שהכתוב מתאר: "וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה"- אלה הם: האש והעפר.

בזמן שהברד ירד, הכול התהפך מלמעלה למטה באופן כזה שהרי מטבעו האש הוא עליון וזך ובזמן המכה הוא ירד  אל יסוד העפר - שהוא השפל והכבד שבכולם.

הרמב"ן  מסביר את המילים: "רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד"

הרי לפי ההיגיון היות ומשה נטה את ידיו כלפי השמים במכת ברד, היה  צפוי שירד גם על ארץ גושן - ברד- כיוון שהאוויר בארץ גושן  ואוויר מצרים חד הוא!      ולכן בא הכתוב להדגיש שבארץ גושן- היכן שהתרכזו היהודים-  לא ירד ברד בדרך נס.

הספורנו  מתייחס למילים "וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר".  כשירד הברד בחוזק רב האוויר נלהב ונתן קולות ,וחוזק תנועתו של הברד היה בגודלו להרוס את הרך  והקשה.

הרב  שמשון רפאל הירש מסביר: כי הפלא הגדול היה ,שירדו כדורי ברד בכמויות עצומות בארץ שמעולם לא ראתה ענן ואירוע זה בישר על  שינוי מוחלט באקלים של מצרים.  לגבי האש הוא אומר: כי הברקים היו כה רצופים עד שלא היה ביניהם שום מרווח.

 תגובת פרעה למכת הברד.

הכתוב מתאר את תגובת פרעה באופן הבא: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם: ה' , הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים.  הַעְתִּירוּ, אֶל- ה', וְרַב, מִהְיֹות קֹלֹת אֱלֹוהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד".  [שם, ט, כ"ז]

הרש"ר הירש מסביר: כי  גילוי הכוח של מכה זו גרם לפרעה להרגיש את כוחו הבלתי מוקבל של אלוקי העברים, הרי הצדיק לוקח את המצב האובייקטיבי ואילו  הרשע  לוקח את הדברים באופן סובייקטיבי - כלומר הוא  פועל לפי שרירות ליבו ,כעת פרעה מגיע להכרה שהוא לא החשיב די את כוחו של ה' ולא שקל את המצב כפי שהוא, אלא פעל מתוך שרירות הלב  לכן הוא מודה שה' הוא הצדיק ואילו הוא - פרעה ועמו - הם הרשעים!

 פרעה מבין בצורה ברורה- כי רק אחד יכול לשלוט על הקולות והברד - והוא האלוקים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי הברד והקולות באו על פרעה ומצרים-  היות ופרעה לא רצה לשמוע בקול ה' בהדר. לכן ה' השמיע לו באמצעות מכה זו- קולות נוראים ומפחידים. מטעם זה פרעה התוודע  על חטאו והודה: כי הוא  ועמו רשעים.

וזאת לעומת התנהגותו של פרעה קודם מכת הברד שהוא  כחש בה' ולא האמין בו ובנוסף דיבר בקול- חטא בקול ומספר לשון הרע על הבורא, מטעם זה קיבל עונש , מידה כנגד מידה ונידון בקולות , הדבר דומה למצב של אדם  החולה בצרעת ונאלץ להתבודד מחוץ למחנה ומקריב ציפורים לה' אשר משמיעות קולות בציוצן כדי לכפר על קולו  שהשמיע-בלשון הרע.

הרמב"ן מסביר: כי פרעה פשוט מודה לאחר המכה: כי הוא חטא לה' והוא ועמו רשעים לפי שהוא ועמו מרדו בה' .

 תפילת משה- להסרת מכת ברד.

"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת-הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל- ה'  וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"

הרמב"ן מסביר: משה התפלל כאשר  ידיו פרושות לשמים ועשה זאת  בצאתו מן העיר ורבותינו אמרו [מכילתא] כי לא הייתה אפשרות למשה להתפלל בתוך העיר - כי המקום היה מלא בעבודה זרה.

רש"י מסביר את המילים: "וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"-בשני פירושים:

א] כתוצאה מתפילתו של משה המטר לא הגיע לקרקע ואף אותן טיפות שהיו באוויר לא המשיכו את דרכן לאדמה. בדומה לכך כתוב בספר דניאל[ ט, י"א]:    "ותתך עלינו האלה והשבועה"

ב] "וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ" -לא  שפך.

רבינו בחיי מסביר  בדומה לרש"י- טיפות המטר עמדו בין השמים לארץ לאחר שירדו. אך הוא מוסיף פרט מעניין: "והקולות גם כן היו תלויים  ואימתי ירדו? בימי אלישע שנאמר [מלכים -ב, ז] "וה' השמיע אל מחנה ארם קול רכב וקול סוס קול חייל גדול".

רבינו בחיי מתייחס לתוצאת התפילה של משה ואומר: כי כפי שהכתוב מציין:   "וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ, הוּא וַעֲבָדָיו.  וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":

 זוהי תוצאה צפויה מראש - כי כך דרכם של רשעים, כשיש להם צרה- הם נכנעים ושהיא חולפת - הם מתגאים.

 ההוכחה לכך: שתחילה פרעה התוודע: ואמר: " חָטָאתִי הַפָּעַם: ה' , הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים". 

ומכאן לומדים: שגאוות הרשעים בסופו של דבר גורמת להשפלתם וההוכחה  היא: מתוך שנתגאה פרעה ואמר בתחילה: "מי ה' אשר אשמע בקולו.."? כתוצאה מזה באה - השפלתו כאשר טבעו הוא ואנשיו בים  סוף.

בדומה לכך היה גם גורלו של נבוכדנצר מלך בבל- שהתגאה ובסוף הושפל, אך לא כך הצדיקים, הם אינם מתגאים בעצמם אלא, משפילים את עצמם ומתוך כך מגיעים לגדלות.- למעלת כבוד.

ה"כלי יקר" מביא עוד סיבה לכך שמשה חייב להתפלל מחוץ לעיר: היות ופרעה חטא בלשון הרע  בדברו על ה', ובכך הוא גרם שה' סר מעליו ואינו רוצה אפילו להתראות אל משה- כל עוד הוא במחיצת פרעה כפי שאמרו רז"ל: "כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור יחד" שנאמר: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עיניים ורחב לבב אותו לא אוכל" [תהלים  ק"א, ה]

ופירוש זה אינו סותר את דברי רשי"- כי לשון הרע- הוא עוון כה גדול- הוא שקול כנגד: שפיכות דמים, עבודה זרה ,וגילוי עריות.

יש אומרים:  שמשה הוצרך להגיד לפרעה כי הוא יוצא מהעיר- כדי שלא יחשוב פרעה שהוא בורח  מיראת הקולות לאיזה בית להתפלל. אלא רצה להדגיש לו שהוא יוצא מהעיר להתפלל- להוכיח לו את גודל הנס- שבכל מקום שהוא דורך-אין שם ברד.



לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן  להסיק: כי במכת ברד התרחשו ניסים גדולים: האש והמים דרו בכפיפה אחת כנגד הטבע בתוך מכת הברד. המכה לא פגעה כלל בישראל- וזה  נס בפני עצמו!

פרעה נענש מידה כנגד מידה : הוא  התגאה  בעצמו ודיבר בקול  וריכל על ה' וכנגד זה במהלך מכת הברד היו קולות ממש מפחידים שזעזעו את פרעה וכל מצרים.

וכנגד גאוותנותו הרבה בסופו של דבר הושפל בטביעתו בים סוף. על כך אמר שלמה המלך: "גאוות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד" [משלי כ"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן".

[שמות ב, ט"ז]

הטכניקה: צבעי  שמן על בד.העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein

Jethros daughters at the water well

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בינואר 2017

ציורי תנ"ך/ בנות מצרים מתבוננות ביוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה שור"


[בראשית  מ"ט, כ"ב]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.



העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 18 בדצמבר 2016

פרשת וישב- מדוע שלח יעקב את יוסף אל אחיו- השונאים אותו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- מדוע שלח יעקב את יוסף אל אחיו-השונאים אותו?

מאמר מאת: אהובה קליין

ציורים שלי לפרשה:
העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ יעקב  יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוסף רועה את צאן אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/   האחים מבחינים בהגעתו של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חלום הכוכבים של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשת וישב- מדוע שלח יעקב את יוסף אל אחיו-השונאים אותו?

 מאת: אהובה קליין



הפרשה פותחת  בתיאור ישיבתו של יעקב- בארץ כנען ועל כך אומר רש"י : כי יעקב ביקש לשבת בשלוה לאחר ששב מגלותו לארץ מגורי אביו , הוא שאף מעט  להירגע ודווקא אז קפץ עליו רוגזו של יוסף שאותו אהב  מכל בניו כפי שהכתוב מציין: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" [בראשית ל"ג, ז].

למרות יחס האחים אל יוסף, יעקב שולח את יוסף אליהם - כפי שהכתוב מתאר: "וַיֵּלְכוּ, אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם.  וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה.  וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ.  וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים.  וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.  וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.  יוַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:  הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.  וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו". [בראשית ל"ז, י"ב-כ]

השאלות הן:

א] מדוע אהב יעקב את יוסף מכל בניו?

ב] מהי כותנת הפסים שיעקב עשה ליוסף?

ג] יעקב שולח את יוסף אל אחיו – מדוע ?

תשובות.

אהבת יעקב ליוסף.

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ.."

רש"י מסביר :  הסיבה לאהבתו היתרה של יעקב ליוסף הייתה: - כי יוסף בן זקונים- היינו - שנולד לו לעת זקנתו.

ואונקלוס מתרגם: "בר חכים הוא ליה"- יוסף היה בן חכם ליעקב, כל מה  שיעקב למד בבית מדרשם של שם ועבר  מסר ליוסף.

פירוש נוסף למילה: "בן זקונים"-שהיה יוסף: "זיו – איקונין", לאביו- פני יוסף היו דומים לפני יעקב.

"בעל הטורים"- אומר: אותיות "זקונים"- מרמזות על חמישה מששת סדרי משנה: ז'- זרעים- ק'- קודשים-נ'-נשים, י'-"ישועות"[כינוי לסדר נזיקין - שבת ל"א, ע"א]  מ'- מועד. וכאשר כותבים: את המילה-"זקונים" בכתיב מלא, הו"ו מרמזת על השישי בסדרי המשנה בסדר "טהרות"- מכאן המסקנה: שיעקב לימד את יוסף את התורה כולה....

ה"כלי יקר" מסביר: כי יעקב אהב את יוסף מכל בניו כי היה בן זקונים- שנאמר: "והוא נער את בני בלהה", שהיה עושה מעשה נערות בדומה להם, למרות זאת יעקב אהב אותו: "לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג את עצמו כזקן ורגיל ופרקו נאה, ולא ידע הנהגתו שעם אחיו על כן אמר : כי בן זקונים הוא לו"

במילה "לו"- הוא הדגיש שדווקא לו - הוא היה בן זקונים ולא לאחיו - כי כאשר היה בחברתם של אחיו  היה עושה מעשה נערות כמותם, אבל כאשר היה אצל אביו הזקן, היה עושה מעשה זקנה, ואולי לא רצה לשנות מן המנהג וידע להתנהג עם כל אחד בהתאם לרמתו.

ה"כלי יקר" ממשיך ואומר: כי יש הסוברים: שכל מה שיעקב למד אצל שם ועבר- מסר ליוסף אך לא לשאר בניו - כי כל בניו מאסו בחכמות ולא התחברו אל אביהם כדי להקשיב לדבריו, לעומתם –יוסף היה נכסף אל אביו ותמיד היה מוכן לשמוע מה שלמד בבית מדרשם של שם ועבר.- לכן יעקב היה אוהב אותו.

והיה דומה ליעקב  בחכמה-"כי חכמת אדם תאיר פניו" ויש רמז  למה שאמרו  רז"ל : גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

כך הזכיר כאן את שלמות יוסף שהפסוק מתאר: שהוא היה רועה את אחיו בצאן  "למעט כל מיני רעיה אסורים", ואחיו לא אהבו אותו בגלל שהיה חכם ולמד הרבה תורה.

הרב שמשון רפאל הירש מסביר: יעקב אהב את יוסף- כי היו לו תכונות אישיות בלתי רגילות - למרות כל חולשותיו , יעקב ראה בו כממשיך דרכו- הוא ראה בו את היורש לכל קנייניו הרוחניים.

הרמב"ן מסביר את אהבתו היתרה של יעקב ליוסף לפי שנראה לו, כי מנהג ידוע של זקנים, לקחת אחד מבניהם הקטנים  שישרתו  את הישיש כדי  שיוכל להישען עליו ולא להיפרד ממנו והוא נקרא:" בן זקונים" לפי  שמשרת אותו לעת זקנתו. ולכן יעקב לקח אותו לשרתו ומהטעם הזה יוסף מראש לא הלך לרעות את הצאן עם אחיו הרחק מהבית.

כתונת הפסים- המשמעות.

נאמר: "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"

רש"י מסביר: בשני אופנים:

א] כותונת זו הייתה  מצמר מובחר רך ונקי, ובדברי חז"ל- ניקרא בשם: "כלי מילת"[מסכת שבת  ל]

בלשון המקרא: נקרא "פסים"- כמו שנאמר במגילת אסתר[א', ו'] – "חור כרפס ותכלת" ובגמרא מפורש [מגילה י"ב]- "כרפס כרים של פסים"- ולבישת כותונת זאת מסמלת דרך של חשיבות,  וכמו כותונת הפסים המוזכרת אצל מעשה של תמר ואמנון [שמואל-ב, י"ג, י"ח] שם נאמר: "ועליה כותונת פסים כי כן תלבשן [תלבשנה] בנות המלך" – זהו לפי פשוטו של מקרא.

ב] מדרש אגדה: דורש את האותיות של המילה: "פסים"- רמז למה שמתרחש עם יוסף בעתיד: על פי ראשי תיבות: שנמכר לפוטיפר, נמכר לסוחרים, ולישמעאלים  ונמכר למדיינים.

רבינו בחיי  מביא כמה פירושים.

א] זה היה  בגד מעולה –כמו שכתוב: "וכותונת תשבץ" [שמות כ"ח] ועניין זה גרם לקנאה מצד האחים, ומעניין זה דרשו חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם את בנו בן הבנים"

הכותונת הזאת הייתה אחת ה מהסיבות הראשונות שבעטיה נתגלגלו למצרים לצורך שיעבוד ויותר מאוחר מות עשרת  הרוגי מלכות, "כי כן –הגוף -  כותונת הנפש"

ב] במדרש נאמר על בגד הפסים: "משום שהכותונת הייתה גדולה ומכסה את שתי ידיו".

ג] פסים- על שם שהטילו ביניהם [גורלות] באיזו מיתה ימיתו  אותו מתוך ארבע מיתות בית –דין.

וההוכחה, שנאמר: "ויתנכלו אותו להמיתו" ומכוון שהם מכרו אותו הטילו פיס ביניהם, מי  יוביל את הכותונת לאביהם ולבסוף נפל הפיס על יהודה, כמו שנאמר בכתובים: "הכר נא" [בראשית ל"ח]הכר נא למי החותמת. באותו רגע כאילו פסקו חייו של יעקב לכן פסקו חיי בניו מן העולם- הכוונה לער ואונן- כפי שנאמר בירמיהו: "ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם אחריהם"

ד] יעקב פסק ליוסף סוד- כ"ב אותיות. והכוונה שיעקב הלביש את יוסף כ"ב אותיות – חכמה שלמד מפי שם ועבר.

 ה"כלי יקר" מביא הסבר מעניין: לאחר שראובן בלבל את יצועי אביו יעקב לקח ממנו את הבכורה והעבירה ליוסף ולכן תפר לו כותונת פסים לפי -  שהעבודה בבכורות-היה הבכור כהן לאל עליון ולכן התקין גם ליוסף בגד שמטרתו- כבוד ותפארת הדומה לבגדי כהונה –שהרי לכוהנים היה בגד מכובד ומשובץ אבנים. ואולי גם מסיבה זו נאמר על יוסף:" בן זקונים" כאילו היה הזקן והבכור מכל בניו. לכן אחיו אמרו לו:"המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו"- היות והבכור נוטל פי שניים בכל אשר מגיע לו ואף לו מיועדת הבכורה, כמו שנאמר: "ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז"- הכוונה מלכות.

לפי הרב שמשון רפאל הירש: זה היה בגד מיוחד שהיה לו עיטור בקצוות,  עיטור שנעשה בכל בגד- כדי  לציין את חשיבות האישיות.

יעקב שולח את יוסף לאחיו.

כאן נשאלת השאלה: מדוע יוסף נשלח לראות את אחיו בשדה?

 על כך אומרים חז"ל במדרש תנחומא:"לכו חזו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו',אמר רבי יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת . "ידוע תדע"- והביא עלילה לכל  דברים אלה-כדי שיאהב יעקב את יוסף וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצרימה" והסיבה הראשונה לכל העלילות אחריה: דברי  יעקב: "ויאמר ישראל ליוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם":

 ההבטחה שניתנה בברית בין הבתרים  מתקיימת באמצעות מילות  יעקב ליוסף.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: התורה מוכיחה לנו כי הבטחת ה' בברית בין הבתרים מתקיימת הלכה למעשה, אך בד בבד היא מלמדת אותנו עד כמה יש להימנע משנאת אחים והשנאה  היא, היא שגורמת את הרעה , למרות הגזירה שהייתה כבר מראש[ דברי הנצי"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 בדצמבר 2016

ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש לדרוש את ה'/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם- כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את- ה' "

[בראשית כ"ה, כ"ב]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.

העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-

Rebecca going to pray and ask God

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בנובמבר 2016

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה בתום המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישכם אברהם בבוקר אל- המקום אשר -עמד שם את פני ה': וישקף על- פני סדום ועמורה ועל כל פני הארץ הכיכר וירא והנה עלה  קיטור הארץ כקיטור הכבשן"

[בראשית י"ט, כ"ח]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.

העלאת תמונות

Biblical paintings by  Ahuva Klein-

Abraham looks at Sodom and Gomorrah at the end of destruction

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 10 באוקטובר 2016

ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לעיני עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל- ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל-- הארץ אשר  נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם"

[דברים ל"א,ז


הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings by Ahuva Klein

Moses and Jowshua in front of the peopie of Israel.


העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 באוגוסט 2016

פרשת ואתחנן- ממה נובע החשש לעבודה זרה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- מהו מקור החשש לעבודה זרה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו נקראת  מידי שנה בשנה שבת לאחר תשעה באב-:היא  מכונה בשם "שבת נחמו" על פי ההפטרה שאנו קוראים אחריה.

הטעם לקריאת הפרשה דווקא לאחר  יום קדוש זה הוא: לפי שבתשעה באב לא נוהגים ללמוד תורה- היות והתורה גורמת לשמחה כפי שנאמר:" פקודי   ישרים משמחי לב"[תהלים י"ט, ט] ועל כן לפי ההלכה אין לשמוח ביום האבל הלאומי.

ולכן אנו  קוראים בפרשתנו  את  נושא מתן תורה כדי להדגיש: כי אנחנו ,למרות הפסקת הלימוד ביום אחד- מקבלים עלינו מחדש עול מלכות שמים ומצוות. - הסבר דעה זו, על פי: המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ בספרו "עבודת ישראל"
ציורים על הפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה:לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 אחד האיסורים  מתוך עשרת הדיברות: איסור עבודה זרה וכך התורה מתארת זאת בפרשה:

"לא יהיה לך אלוהים אחרים  על- פני: לא תעשה לך פסל כל- תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה'..."[דברים  ה, ז-ט]

התורה חוזרת על האיסור בהמשך: "לא  תלכון אחרי אלוהים אחרים מאלוהי העמים אשר סביבותיכם :כי אל קנא  ה'אלוקיך בקרבך פן יחרה אף ה' אלוקיך בך והשמידך מעל  פני האדמה"[שם ו, י"ד- ט"ו]

הכתוב  מדריך כיצד להשמיד את עבודת האלילים הקיימת בארץ: "כי –אם כה תעשו להם מזבחותיהם תתוצו ומצבותם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש" כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך.."[שם ז, ה-ו]

השאלות הן:

א]  מאין נובע החשש שבני ישראל יעבדו אלילים לאחר מתן תורה?

ב]  על אילו סוגי עבודה זרה מדובר?

ג] מה העונש הצפוי לאדם העובר על איסור עבודת אלילים.

 תשובות.

מקור החשש לעבודה זרה.

רבינו בחיי מסביר: ממה  עשוי לנבוע החשש שבני ישראל ירצו לעסוק בעבודה זרה, דווקא ,לאחר מתן תורה- בזמן שהם יודעים מהם המצוות? התשובה לכך היא: שהם יתחילו לחשוב שלכל מצווה חייב שיהיה מעין סמל כדי שהדבר לא ישכח אצלם, כדוגמת : מצוות ישיבה בסוכה- לזכר :"כי בסוכות הושבתי אתכם.." אנו מצווים לבנות סוכה לזיכרון הנס.

וזאת - במטרה לשמר את הזיכרון של  דאגת ה' לעם ישראל במדבר  שהקים להם קורת גג- סוכות.

או אכילת קורבן הפסח- על  שפסח  ה' על בתי היהודים במכת בכורות, או אכילת המצה שאנו מצווים לאכול במשך שבעת ימי הפסח- כדי לזכור שהבצק של עם ישראל לא  הספיק להחמיץ  בטרם יצאו ממצרים ולכן אפשרי שיחשבו בעתיד כי ניתן לעשות כל פסל ותמונה על כל  מצווה המעידה על שורש דבר אלוקים שעשה בעבר – על כן התורה אסרה את העבודה הזרה כי אם יצר כבר פסל ותמונה קיים החשש שהוא ישתחווה לזה וגם בסופו של התהליך הוא גם יעבוד לאלילים, כמו שנאמר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.."[תהלים א]

 על כך הזהירו רז"ל- לומר לך שאם כן הלך סופו לעמוד ועם עמד סופו לשבת ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ נאמר עליו:"ולצת לבדך תישא אחרון אחרון.."[משלי ט]- והכוונה שאותו אדם נמנה עם קבוצת לצים שאינם מקבלים את פני השכינה כמו  שנאמר:" ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"[ישעיהו כ]

לפי דברי רבי עקיבא [שמות כ, כ] שם נאמר: "לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב" האיסור לעבוד אלילים נובע מהחשש שמא ינהגו עם הקב"ה כדרך שאחרים  נוהגים באלוהיהם- כשטוב להם- הם מכבדים את אלוהיהם וכשפורענות מגיעה אליהם הם מקללים את אלוהיהם, לעומת זאת אצל ה' – יש להודות על הרעה כשם שמודים על הטובה.

רעיון זה אומר  דוד המלך: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"[תהלים קט"ז, י"ג]

"צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא"[שם ג'-ד]

איוב אומר: "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"[איוב א, כ"א]- יש כאן הבעת תודה לה'- הן על מידה טובה והן על מידה של פורענות.

סוגי עבודה זרה.

רבינו בחיי אומר: שישנם אלילים שמסמלים דברים רוחניים בשמים, כגון פסלים ותמונות בצורת מלאכים שבשמים- אופנים, חיות קודש ושרפים, לא יעשה פסלים   בדמות יצורים על פני הארץ, כגון: צורת אדם, צורת בהמה, חיה, עוף וכן לא יעשה יצורים החיים מתחת למים, כגון דגים לוויתנים וכדומה. לא יעשה צורות של שדים החיים במי  תהום ומכאן שהכתוב מלמד אותנו : כי הארץ עומדת על המים, כמו שכתוב גם בתהלים[,קל"ו]:"לרוקע הארץ על המים" וידוע כי ישנם שלושה  סוגים של שדים:

א] כאלה השוכנים באוויר  והם מופיעים אצל האדם בחלומות הלילה.

ב] שדים השוכנים בקרב בני האדם והם מחטיאים אותו.

ג] שדים השוכנים בתהומות ים ואם היו מקבלים רשות מהקב"ה- היו  מחריבים את העולם.

אסור לעבוד את השמש ,הכוכבים והירח, מזלות ומלאכי השרת.

אסור להשתחוות ואף לעבוד אותם, אסור לעבוד אותם- לא מתוך רצון ואף לא מתוך אונס. ובמצב של אונס- ייהרג ואל יעבור- כמו שנהגו חנניה ומישאל ועזריה ומסרו עצמם לכבשן האש.

אל יעבוד לאלילים בין שהתכוון ובין שאינו מתכוון.

לדוגמא: אם נתקל בקוץ מול עבודה זרה- שלא ישתחווה ולא יתכופף להוציא את הקוץ- מחשש מראית עין- כאילו משתחווה  לאלילים, אלא ישב על הקרקע וכך יוציא את הקוץ.

האלילים נקראים בשם: אלוהים אחרים- משום שהם מקבלים כוח  מהאחר ואין להם שום כוח מעצמם!

דבר אחר, היום הם עשויים כסף, מחר מזהב, או מעץ.

 אלא יש לעבוד רק את אלוקים שכל כוחו בא ממנו.

העונש לעובד עבודה זרה.

לפי  הסברו של רבינו בחיי: מי שעובר על איסור עבודת אלילים, הי  יפקוד עליו עוון זה עד ארבעה דורות, ואין בכך למרק את העוונות בדומה ל: י"ג מידות, אלא-"להשמיד ולאבד את הכול"

ויש לדעת שלא נמצא את עניין הקנאה אצל הקב"ה, אלא רק  בעבודת גלולים וזאת מהטעם שהם קיבלו את אלוקותו במתן  תורה- לכן ישראל הם העם היחיד הנמצאים ברשותו שהוא היחיד להם.

לכן,

העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים סקילה אם היו עדים והתראה, במזיד בלא עדים והתראה חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת. ארץ ארץ ישראל- היא ארץ מיוחדת וקדושה, היא איננה מקבלת את המים ממקור ים, או נהר באופן קבוע- כמו מצרים- ששם הם מקבלים את מימיהם מהנילוס.

אלא ארץ  קודש התלויה במטר השמים, לכן  התורה מזהירה:

  "הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם.   וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר ה'נותן לכם..." [דברים י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: המסקנה היא: כי  תמיד קיים חשש שעלולים  להגיע לחטא עבודה זרה מפני הרצון לשמר זיכרון, או סמל לאיזה מאורע שקרה לעם ישראל בעבר.

ולכן אין זה פלא שהארץ הנבחרת אינה סובלת עבודת אלילים ועל כן באה התורה להזהיר: כי הפניה לעבודת אלילים- גוררת בעקבותיה עונש של סילוק העם מארצו.

 יהי רצון שנזכה לחיות בארצנו  מתוך קדושה ויראה לעד. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 ביוני 2016

פרשת קורח-מי היו דתן ואבירם?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח - מי היו דתן ואבירם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 הפרשה פותחת במילים: "ויקח קורח בן- יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת

בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם:

וייקהלו על משה ואהרון ויאמרו אליהם רב לכם כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? [במדבר ,ט"ז, א-ד]

ובהמשך כתוב: "וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה:"[שם ט"ז ,י"ב]


ציורים על הפרשה:
העלאת תמונות


 ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו לפני משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מטה אהרון פורח מוצג בפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה קורא לדתן ואבירם,הם מסרבים לבוא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול המלך לפני עם ישראל בגילגל/ מתוך ההפטרה/ציירה: אהובה קליין(c
)
השאלות הן:


א] מי היו דתן ואבירם ומדוע היה צורך לקרוא להם?

ב] מה הייתה תגובתם של דתן ואבירם לאחר שמשה דאג לקרוא להם?

ג] מדוע הצטער משה?

תשובות.

דתן ואבירם.

למעשה הפרשה פותחת בהצגת קבוצת  ראשי המרי שהם: קורח, דתן ואבירם, און בן פלת וחמישים ומאתיים נשיאי העדה , בהמשך את שלבי התארגנותם ולבסוף את המטרה:  טענה נגד המנהיגים: משה ואהרון: "מדוע תתנשאו על- קהל ה' "

הקבוצה כללה גם את דתן ואבירם משבט ראובן, דתן  ואבירם הם בניו של אליאב שהוא נכדו של ראובן בן יעקב. במצרים הם היו שייכים לשוטרי ישראל שתפקידם היה לאכוף את גזרות מצרים על בני ישראל.

רש"י אומר על הפסוק: "וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם"- מכאן ניתן ללמוד שאין  מחזיקים במחלוקת, ההוכחה - שמשה היה מחזר אחריהם כדי להשלים עימם בדרכי שלום.

ה"כתב סופר" מסביר: כי דתן ואבירם היו ידועים כבעלי- מחלוקת מועדים: , הם - " שני העברים הניצים" שהיו מסכנים את חיי משה טרם בריחתו למדיין.[שמות ב', י"ג- ט"ו], הם אשר העליבו את משה ואהרון כאשר יצאו  מארמון פרעה ,כפי שמתואר: "ויפגעו את- משה ואת אהרון נצבים לקראתם בצאתם  מאת פרעה: ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להורגנו"[שמות  ה, כ-כ"א] והם גם פעילים במחלוקת של קורח ואף על פי כן משה שולח לקרוא להם- וזאת מתוך תקווה שעשוי הוא להשפיע עליהם להתרחק מהמחלוקת ולבחור בדרכי שלום- וזאת כדברי חז"ל: "אין מחזיקים במחלוקת" כשקיימת  מחלוקת בתוך עם ישראל, אין אומרים: "פלוני מוחזק כבעל מחלוקת ואין סיכוי שישוב מדרכו הרעה" אלא יש לחזר  אחריו בסבלנות רבה על מנת להביאו  לדרכי שלום.

ישנם מפרשים השואלים, לשם מה היה צורך לשלוח שליחים לדתן ואבירם, בזמן שמסופר שהם היו בראש החולקים יחד עם קורח ואנשיו כאשר  צבאו על אוהלי משה ואהרון? אלא  ניתן להסיק שאומנם בתחילת המחלוקת הם הציתו את הרעש ואש המחלוקת וכאשר הצליחו להעלות בחכתם אנשים תמימי דרך, הם  מתרחקים מהמקום ומשאירים לאחרים  להמשיך לבחוש בשנאת המחלוקת פרי מעשה ידיהם.

לכן נאלץ משה לחזר אחרי רשעים אלה ,כדי לנסות לכבות את אש המחלוקת שעשויה הייתה להתפשט במהירות לשאר חלקי העם.

כאן משה מלמד אותנו:  שכדי להשיג שלום אין להימנע מצעדי השתדלות לנסות  לפייס יריבים  ותיקים גם  במחיר השפלה עצמית.

תגובתם של דתן ואבירם.

הם אמרו :" לא נעלה: המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי-תשתרר עלינו גם- השתרר: אף לא  אל—ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן—לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר , לא נעלה" [שם ט"ז, י"ב-ט"ו]

רש"י אומר: כי הפה של דתן ואבירם הכשילם- שאין להם עליה אלא ירידה, כפי שנאמר במדרש תנחומא: "הכשילם פיהם לרשעים. וברית כרותה לשפתיים שמתו כבר וירדו לשאול שנאמר [פסוק ל"ג] "וירדו הם וכל אשר להם וגו' "כלומר ברגע שאמרו: "לא נעלה" גזרו במו פיהם את הגזירה לרדת שאולה וכך קרה.

הם  האשימו את משה באומרם: אתה הבטחת שתעלה אותנו מעוני מצרים אל ארץ טובה וגו' אתה אומנם הוצאת אותנו משם ,אבל לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאת אותנו, אלא גזרת עלינו למות במדבר, שהרי אמרת בעצמך: "במדבר הזה יפלו פגריכם"

ומוסיף רש"י עוד הסבר: נאמר: "לא לנצח ישכח אביון תקוות עניים תאבד לעד"? [תהלים ט, י"א]- לא תאבד לעד.[דברי רש"י]

וכן: "ולא למדתי חכמה ודעת קדושים אדע"[משלי ל, ג]- ולא דעת קדושים ידעתי.

הכוונה שרש"י אינו רוצה להוסיף או לגרוע מדברי משה.

דתן ואבירם  מוסיפים ואומרים:"העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה"?

לפי רש"י: הם  התכוונו להגיד למשה: אפילו אם  תשלח אנשים לנקר את עיננו –אם לא  נעלה אליך- לא נעלה !ולפי זה הם היו צריכים להגיד:"העינינו תנקר"? אלא שלא רצו לקלל את עצמם ולכן אומרים:" העיני האנשים ההם  תנקר"?

 הרשב"ם  קושר את דבריהם אלה של דתן ואבירם לדבריהם הקודמים  למשה:" המעט כי העלתנו מארץ זבת חלה ודבש להמיתנו במדבר"?- כוונתם הייתה להסביר למשה: האם אתה סבור שאלו האנשים הכועסים עליך אין להם עיניים לראות את המכשול הזה- שמארץ מצרים  העליתנו למות במדבר? לכן לא נעלה.

ספורנו מפרש באופן דומה:"העיני  האנשים ההם תנקר" האם אתה חושב לנקר את עיננו באופן שלא נכיר את  תחבולותיך"?

 אבן עזרא אומר: שדתן ואבירם התכוונו במילים-"העיני האנשים ההם תנקר"? לזקנים שהתלוו אל משה.

כפי שכתוב:"ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל" והם טוענים כי משה לא יצליח לסנוור את עיני זקני ישראל בהבטחות סרק שיביאם אל ארץ זבת חלב ודבש.

לדברי תרגום יונתן בן עוזיאל: דתן ואבירם קוראים למשה: האם אתה חושב שיעלה בידך ל עוור את עיניהם של  תושבי כנען ותנצח אותם? לא נעלה לשם.

 

 תגובת משה לדברי דתן ואבירם.

 לאחר שדתן ואבירם אמרו את דבריהם, הכתוב מציין: "וייחר למשה מאד...."[שם ט"ז, ט"ו]

על כך אומר רש"י: וייחר- לשון  צער.

והדבר תמוה, הרי אין ליחס למשה בעל המידות הטובות- מידה של כעס אפילו כלפי אנשים רשעים- דוגמת דתן ואבירם?

 אלא ,שעל כך אומר הגאון  מווילנה: משה לא כעס על דתן ואבירם מפני שפגעו בכבודו ,שהרי כבר התורה ציינה את משה: כאיש:" עניו מאד מכל אדם אשר על פני האדמה"[שם י"ב ,ג] אך משה מביע צער  על דברי דתן ואבירם בגנות ארץ ישראל. שהרי ה' הבטיח להעלות את עם ישראל משעבוד מצרים –"אל ארז זבת חלב ודבש"[שמות ג', ח] ורשעים אלה הופכים את דברי ה' באומרם: "אף לא אל ארץ ה זבת חלב ודבש הביאותנו"![שם ט"ז, י"ד] על פגיעה כפולה זו- הן נגד כבוד  הקב"ה הן נגד כבוד הארץ המובטחת- אין מחילה ולכן ה' משה בדין מביע כעס כלפי רשעים אלה שכפרו בעיקר.

 לסיכום לאור האמור לעיל ניתן להסיק: דתן ואבירם שהיו משבט ראובן-בעוד שהיה מצופה מהם-  שילכו בדרך טובה, הם בחרו דווקא את דרך המחלוקת שהציתה קנאה ושנאה כלפי משה ואהרון ובנוסף דיברו בגנות ארץ הקודש ופגעו בכבוד ה'-  משה כעס לא על פגיעה בכבודו- בהיותו עניו מאד- אלא הצטער והביע תרעומת על כך שפגעו בכבוד ה' ובכבוד ארץ ישראל.

 ועל כן  אין זה פלא, אפוא, שנבלעו גם הם וכל אשר להם בתוך האדמה.

 מי ייתן ועם ישראל יתרחק מאש המחלוקת ויתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב בורא עולם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר