‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Biblical painting ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Biblical painting ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 בינואר 2020

ציורי תנ"ך/ יוכבד ומשה הקטן בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- Jocheved and Moses in the ark

 "וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד",
[שמות ב, ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 15 בינואר 2020

פרשת שמות- מהו הנס הפלאי בלידת משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות – מהו הנס הפלאי בלידת משה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך / הכניסה למצרים- יעקב וכל פמלייתו מגיעים למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על  בד]


העלאת תמונות

  "וְלֹא    יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר

 וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד"  [שמות ב, ג]




 * כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)

תוצאת תמונה עבור המיילדות העבריות- תמונות"

ציורי  תנ"ך/ המיילדות העבריות בפעולת הצלת התינוקות/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בת פרעה ונערותיה מגלות את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך-בנות יתרו
ציורי  תנ"ך/ משה הקטן נמסר לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך-בנות יתרו
ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)


תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך- בנות יתרו
ציורי תנ"ך/ משה וציפרה ובניהם- בדרך למצרים / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

תוצאת תמונה עבור בני ישראל  שואלים  כלי כסף וזהב
ציורי  תנ"ך/ בני ישראל שואלים- כלי כסף וזהב טרם צאתם ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שמות- היא הפרשה הראשונה בחומש שמות המתארת לנו את לידתו של משה רבינו- מושיעם של ישראל:


"וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי; וַיִּקַּח, אֶת-בַּת-לֵוִי.  וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים.  וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.  וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.  וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ.  וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, .."מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.  [שמות  ב, א – ז]

השאלות  הן :

 א] מי הייתה משפחתו של משה?

 ב] מהו הנס בלידת משה?

התשובות :

משפחתו של משה:

האגדה מספרת: "איש לוי היה בארץ מצרים ושמו עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב, ויקח האיש את יוכבד דודתו לו לאישה, ותהר יוכבד ותלד בת ותקרא שמה: מרים לאמור: ממררים במצרים את חיי בני ישראל, ותהר עוד ותלד בן ותקרא שמו אהרון, ויהי מקץ שלוש שנים ותהר יוכבד בפעם השלישית ורוח ה' הייתה על מרים ותתנבא בתוך הבית לאמור: בן ייוולד לאבי ולאימי והוא יושיע את ישראל מיד מצרים ובשנים עשר חודש, הוא חודש אדר, בשבעה ימים בו מלאו ימי יוכבד ללדת  ותלד בן".

דעת מקרא מסביר את מהות השם: יוכבד- מורכב מלשון חצי ההוי"ה וכבוד, אשתו של לוי – בן יעקב - ילדה אותה  במצרים בכך השלימה מניין שבעים שעד אז היו רק שישים ותשע.

על פי חז"ל : נולדה יוכבד בין החומות [מסכת סוטה י"ב, ע"א] ויתכן ששאר בני יעקב, חוץ  מיוסף לא הולידו אחר ירידתם למצרים ,פרטים נוספים על יוכבד מתוארים  כאן בפרשתנו:

רבינו בחיי מסביר: כי מהמילים: "ויקח את בת לוי" ניתן ללמוד : כי עמרם בעלה של יוכבד פירש ממנה- משום הגזירה:

"וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן"

 [שמות א. כ"ב]

ועל כך דרשו רז"ל" :שיוכבד הייתה בת מאה ושלושים שנה כאשר ילדה את  משה במצרים ונהיו לה סממנים של אישה צעירה.

על פי רש"י:

"וילך איש מבית לוי- להיכן הלך?

אמר רבי יהודה: בר זבינא: שהלך בעצת בתו –מרים.

תנא: עמרם גדול הדור היה והיו כולם נשמעים לדבריו, כיון שגזר פרעה הרשע:  "כל הילוד- היאורה תשליכוהו" אמר: לשווא אנו עמלין, עמד וגירש את אשתו, עמדו כולם וגירשו את נשותיהם, אמרה לו ביתו [מרים]: אבא, קשה גזירתך יותר  משל פרעה... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולם והחזירו את נשותיהם: "וייקח- "ויחזיר..

אמר ר' יהודה מר זבינא:  שעשה  לה מעשה  ליקוחין"-  הכוונה שהחזיר אליו את יוכבד שנחשבה לגרושתו.

בזוהר הקדוש הסבירו את המילה: "בַּת- לֵוִי".  "בַּת"- - מכאן שבת קול יצאה מן השמים והורתה לעמרם לשוב ולקחת את יוכבד לאישה - כפי  שהציעה מרים- אחות משה.

עמרם היה בנו של קהת ונכדו של לוי.

בעל הטורים מתייחס למילים: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי" ומסביר: גם במגילת רות נאמר: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו" [רות, א, א] על ידי אותה הליכה – בא גואל ראשון ועל ידי אותה הליכה יבוא הגואל האחרון שהוא- משיח בן דוד.

על פי מדרש גדול: משמעות השם יוכבד הוא: פניה היו דומים לזיו  הכבוד.

אברבנאל סבור : כי יוכבד ובעלה עמרם שהיו משבט  לוי- נחשבו  בעלי  מזג שווה שהוא תכלית ההצלחה בנישואין.

על פי מדרש רבה: "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חוכמה, מהו שכר היראה?- תורה. שלפי שיראה יוכבד מפני הקב"ה, העמיד ממנה- משה שכתוב בו: כי טוב הוא, ונתנה התורה על ידו.."[שם, כ]

שוחר טוב מפרש: "חכמות נשים בנתה ביתה"[משלי]- זו יוכבד לפי שזכתה להעמיד שלושה מנהיגים צדיקים: משה, אהרון ומרים.

בזכות משה – היה מזון מן השמים לעם ישראל-המן.

בזכות אהרון  - בני ישראל חסו בצל ענני הכבוד.

בזכות מרים - זכו לבאר מים במדבר. שלושתם היו נביאים.

נס לידת משה.

האגדה מספרת: "ורוח ה' הייתה על מרים ותתנבא בתוך הבית לאמור:  בן יוולד לאבי ולאמי והוא יושיע את ישראל מיד מצרים, ובשנים עשר חודש, הוא חודש אדר בשבעה ימים בו מלאו ימי יוכבד ללדת בן, ובהיוולדו וימלא הבית אורה גדולה ונעימה באור השמש, וישתאו הוריו מאד וישתוממו: ויביטו החוצה ויראו והנה כלו העננים הכבדים המכסים את השמים וילכו, והאור היוצא מן הבית ממלא את כל העולם מן הקצה עד הקצה, אז ידעו כי לא נולד עוד כילד הזה מיום ברוא ה' שמים וארץ, וייגש עמרם אל מרים ביתו וישק לה ויאמר: אשרייך ביתי  כי בא דברך, ויקר הילד להם עד מאד ותצפינהו אמו שלשה ירחים.

שוטנשטין מבהיר:  את המילים: "כִּי-טוֹב" בשני פירושים:

א] כשנולד משה התמלא כל הבית באור [דברי רש"י   מסכת  סוטה י"ב] רעיון זה נלמד מן הנאמר בתורה: "וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב.." [בראשית א, ד]

כמו שנאמר על האור: "כִּי־ט֑וֹב.." כך גם מילים אלה- המופיעות בפסוק כאן, מורות על ריבוי האור בזמן לידת משה.

ב] המילים :"כִּי־ ט֑וֹב.." מלמדות אותנו: כי משה נולד מהול ,לפי שהעורלה באדם הוא מצד היצר הרע הדבק באדם מטבע יצירתו, ולהפך, כאשר העורלה מוסרת מהאדם הוא נקרא: "טוב" [מהרש"א] מסיבה זו נהוג להגיד בברית מילה:

"הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב  כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".[תהלים קל"ו, א']

כי המילה קרויה: "טוֹב"

האגדה מספרת: כי בחודש השלישי- הוא חודש סיון[לפי התורה] בשישה ימים בו, לא הייתה יכולה  עוד, יוכבד –להסתיר את משה הקטן בביתה מהטעם  שהיו באים המצרים בכל יום אל בית עמרם לחפש את הילד שנולד לו, לכן הכניסה יוכבד את משה הקטן לתוך התיבה  וציפתה את התיבה בזפת מבחוץ ומבפנים  בחימר. היות ולא רצתה שבנה יריח ריח זפת רע  לתוך אפו ואחר כך הניחה את הילד בין קני הסוף על היאור ומרים  - אחותו ,שמרה עליו מרחוק באותו רגע התייצבו מלאכים בשמים ומתחננים אל ה': אלוקי השמים והארץ: רחם נא על הילד הזה ואל תאפשר לו למות במים -שהרי אתה ה' אמרת: הנה ימים באים ואתן את התורה למשה בחודש השלישי-ו' סיון. מיד יצא ציווי מאת: ה' היום הזה היה בוער כתנור, ומרים אשר עמדה להשגיח על משה הקטן בתיבה, כשכר על מסירות ליבה, אמר ה': יבוא יום ויחכו לה שש מאות אלף איש והכוהנים לא  ימושו  מארון ה' ושבעת ענני הכבוד  יהיו במקומם גם בזמן שבעתיד תהיה מצורעת- ולא יעתיקו את מקומם ,אלא עד אשר תתרפא ויהיה לה כוח ללכת.

הגאון רבינו אליהו מוילנא מסביר: כי אפילו בת פרעה בהגיעה אל היאור, הבחינה שהשכינה שורה  על משה הקטן, כפי שמסופר גם בגמרא: "אמר רבי יוסי ברבי חנינא שראתה שכינה עמו [מסכת סוטה,, י"ב, ב]ושם  פירש רש"י: בת -פרעה ראתה את השכינה עמו.

אך, הגאון רבינו אליהו מוילנא טוען: כי נאמר על בת פרעה  שפתחה את התיבה -כשהבחינה בה על שפת היאור ככתוב: "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ"

היה צריך להיות כתוב :ותרא- והאותיות: "ה.ו' "- הן מיותרות מכאן ההוכחה שבת פרעה ראתה את השכינה על פני משה הקטן.

 לסיכום, לאור האמור לעיל: מתברר: כי משה  נולד בנסי נסים,מרגע לידתו הובחן – כי האיר לסביבתו ,לעם ישראל ,ולעולם כולו ואכן הוא היה מנהיג ראוי לעם ישראל.


ההפטרה:


 ישעיהו  כ"ז]

קטע מתוך ההפטרה:
" וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, בִּירוּשָׁלִָם...".     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Rebecca and

   Eliezer 

"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב",


[בראשית כ"ד,י"ח- י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביולי 2019

ציורי תנ"ך/ מנוסת בני ישראל ממקום בליעת קורח ואנשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of Israel flee from rhe place were Korach and his men swallow



"וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם:  כִּי אָמְרוּ, פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ".
 
 [שם ט"ז, ל"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בפברואר 2019

ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Moshe asks the elders of Israel to sit at the foot of mount

Sinai

 "וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם". 

[שמות  כ"ד, י"ד]

ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 בדצמבר 2018

פרישת ויגש- הפגישה הדרמטית בין יוסף ובנימין -והמסר/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש - הפגישה הדרמטית בין יוסף ובנימין והמסר?

 מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי  לפרשה.


ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה מציע את כל טוב מצרים ליוסף ומשפחתו/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ יעקב זוכה לפגוש את יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף ובנימין  במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

אחד הנושאים שבפרשה: התוודעות יוסף אל  אחיו והחיבוק עם בנימין, כפי שהכתוב  מתאר:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.  וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.  כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר.  וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" [ בראשית מ"ה, ד- ח']

וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.  וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי, אֶת-כָּל-כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם, וְאֵת, כָּל-אֲשֶׁר רְאִיתֶם; וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-אָבִי, הֵנָּה.  וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן--בָּכָה, עַל-צַוָּארָיו.  וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.  וְהַקֹּל נִשְׁמַע, בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר, בָּאוּ, אֲחֵי יוֹסֵף; וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ:  טַעֲנוּ, אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי; וְאֶתְּנָה לָכֶם, אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִכְלוּ, אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ". [שם, מ"ה,  ד'- י"ט]

השאלות הן:

א] כיצד הרגיע יוסף  את אחיו?

ב] כיצד התרחשה פגישת יוסף ובנימין?

תשובות.

יוסף מרגיע את אחיו.

יוסף פונה אל אחיו במילות הרגעה ושכנוע:  "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.  וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.........."

מפרשים רבים, כגון :אברבנאל, ריב"ש, ספורנו, סוברים: יוסף מסביר לאחיו: אל תחשבו שמכירתי היתה מקרה, אלא אתם שימשתם מכשיר בידי אלוקים להגשים באמצעותכם את  תכליתו: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"  לכן, אומר אברבנאל: לא מסופר שה' העניש את האחים על המכירה, או שאביהם- יעקב הוכיחם על מעשיהם.  אלא הנקודה היא: שגם אם כל אדם- יש  לו בחירה  חופשית,  הרי ישנו מצב בו ה' יטה את בחירת האדם  למטרה מסוימת, האחים בחרו לשנוא את יוסף ובאופן זה - התגלגל יוסף למצרים- במטרה למלא שליחות זו.

"העקדה" מסביר את דברי יוסף באופן שונה: הוא אינו משחררם מאשמת המכירה, שם את הדגש על המילה: "הנה" והכוונה- הנה אתם מכרתם אותי ולמרות מעשיכם- הכול התגלגל באופן שונה , בעצם, "לא אתם שלחתם אותי הנה". אלא הקב"ה התערב כאן וכל  המעשה הרע שלכם נהפך למשהו טוב- המכירה- הפכה לשליחות.

בעלי הרמז סוברים: כי יוסף התכוון לומר לאחיו- "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ"-הכוונה:  לעת עתה אין לכם  על מה להתעצב- כי הוא ידאג למזונם ,אך בהמשך ההשתלשלות בשלב האחרון - יש סיבה לדאגה ועצבות.- כי גלות מצרים מתקרבת, למרות שיוסף ראוי היה  לרדת למצרים בשלשלאות ברזל, אך   התגלגל הדבר בצורה של: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"

"שפתי כהן"  מגלה רמזים נוספים בדברי יוסף וטוען שהמילה: "למחיה"  מורכבת מהאותיות: ל' ,מ' [בגימטרייה- שבעים] חיה [נפש]-  לפי שירדו למצרים שבעים נפש. ולגבי המילים: "לשום לכם שארית"-בגלות מצרים עם ישראל ינצל מבחינה לאומית - כי בעיני המצרים הם יהיו תועבה ולא יתבוללו בהם, ובסופו של דבר  :"ולהחיות לכם לפליטה גדולה" בסוף הגלות- ישראל יצאו לפליטה גדולה למרחב של  חירות.

פגישת יוסף ובנימין במצרים.

בהמשך התוודעות  יוסף אל אחיו, התורה מתמקדת בפגישה בינו  לבין בנימין

רש"י מסביר: את כוונת דברי יוסף במילים:

"וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם".  

כאן יוסף משווה בין האחים לבנימין ומדגיש: כשם שאין לו כל רגש  של שנאה אל בנימין, שהרי בנימין  לא היה שותף במכירת יוסף   לישמעאלים , באותה מידה אינו חש תרעומת  וכל שנאה  כלפי יתר האחים. על אף שמכרוהו,  אין יוסף נוטר כלפיהם שנאה וכעס.

יוסף בוכה על צווארי בנימין ובנימין בוכה על צווארי יוסף,

על כך מסביר רש"י:

בכייתו של יוסף הייתה על שני בתי מקדש - הבית הראשון והבית השני שעתידים להבנות בחלקו של בנימין - בנחלת הארץ וסופם להיחרב.

ואילו בנימין בכה על צוואריו של יוסף - ובכיו  היה על  משכן שילה שעתיד להיבנות בחלקו של יוסף ובסופו של דבר- ייחרב.

הצדיק רבי יחזקאל מקוזמיר שואל: מדוע יוסף בוכה על  בתי המקדש שהיו בחלקו של בנימין ואילו בנימין בוכה על משכן שילה שבנחלת יוסף? מן הראוי היה שכל אחד מהם  יבכה על חורבן הבית  שנמצא בחלקו-היינו-  יוסף יבכה על חורבן משכן שילה ואילו בנימין יבכה על חורבנם של בתי המקדש בתחום חלקו?

התשובה היא: אדם מישראל חייב להצטער ולבכות על אסון הפוקד את חברו יותר מאשר להצטער על אסונו שלו ,ואפילו אם אדם מגיע למדרגה הגבוהה של קבלת ייסורים באהבה, אל נא יקבל באהבה ייסורים של הזולת.

שאלה נוספת : מדוע השניים בוכים  דווקא בשעת שמחה - כשהם נפגשים מבכים את החורבן בעתיד?

אלא, כאשר הם נפגשו חשו כי הפירוד עד כה נגרם בגלל שנאת חינם- מיד ראו ברוחם את החורבן שבא  כתוצאה משנאת- חינם לכן בכו, כי שנאת חינם  היא אשר גרמה לתוצאות אלה- ובעתיד חגרום גם לחורבן.

רבינו בחיי מבהיר – כי יוסף נפל על צווארי בנימין ובנימין נפל על צווארי יוסף- כמנהג אחים שהם בני אם אחת - ואהבתם  איש לרעהו עזה., כמו שכתוב בשיר השירים: "מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי"  [שיר השירים ח, א]

"החיזקוני" מסביר: כי נאמר "צווארי"- בלשון רבים כי כל אחד מהם בכה משני צדדי הצוואר.

הרב יחזקאל שינפלד מביא הסבר מעניין בספרו: "שו"ת הפרשה" מדוע בכו שני האחים- יוסף ובנימין בשעת שמחה?

התשובה: חכמינו מסבירים: כי בעולם הזה אין האדם צריך לנהוג בשמחה מושלמת- גם שמחה הכי גדולה- צריכה להיות מוגבלת ואם אין הדבר מתנהל בצורה זו -  שמחה מופרזת  נראית כפריקת עול מלכות שמים.

הגמרא במסכת ברכות [ל, א] מספרת על  מר בריה דרבינא שערך חתונה לבנו, וראה כי שמחת החכמים רבה מידי והיא מצטיירת כפריקת עול, מיד הביא כוס יקרה ששוויה היה - ארבע מאות זוז ושבר אותה  לפניהם, החכמים  היו עצובים. בעלי התוספות כתבו: כי מעשהו זה של  מר בריה דרבינא - הוא המקור לכך שנוהגים לשבור כוס בזמן החופה של זוג הנכנסים בברית נישואים.

וזאת כדי להגביל את השמחה. ועוד  מסופר בגמרא: שאביי ישב לפני רבה ועשה רושם כאחד ששמח שמחה יתרה.

אמר לו רבה: הרי כתוב: "וגילו ברעדה", ענה לו אביי: התפילין שנמצאים עלי- משמשים עדות , הם עדות  שממשלת קוני ומשרתו עלי  והם מזכירים לי שאין לפרוק עול גם בשעת שמחה!

יתכן שיוסף ובנימין  ששמחתם הייתה כה גדולה בזמן פגישתם- חששו  כי למראית עין –היא תיראה כפריקת עול מלכות שמים- לכן הזכירו את עתיד  החורבן והצער וכך הדבר יגרום לכך-שלא יתנתקו מעול מלכות שמים-  ביודעם   כי זקוקים הם לרחמי שמים גם בעתיד.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי יוסף היה  אדם חכם ונבון- אשר רוח אלוקים בו, לכן מלבד יכולתו לפתור חלומות- הוא הבין כי עליו להתייחס אל אחיו בכבוד ואף השווה את אהבתו אל בנימין לאהבתו שלו כלפי אחיו ולא נהג איפה ואיפה, וזאת למרות שאחיו היו שותפים למכירתו, ובנימין לא לקח חלק  בדבר ולכן ראוי יוסף למילים:

 "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".

[תהלים קי"א, י']

המסר הנלמד מההתרחשות. לא לנקום ולא לנטור שנאה כלפי הזולת, אלא לנהוג בכבוד ועל כך  בחכמה ננהג אם  נתפלל  אל ה':

"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי". [תהלים נ"א, י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר