‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein.. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 18 בפברואר 2020

פרשת משפטים- עבד עברי- מיהו?כיצד יצא לחופשי?/ מאמר מאת: אהובה קליין..

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  משפטים- עבד עברי, מיהו? כיצד יצא לחופשי?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ העבד ואישתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עבד עברי יוצא לחופשי ואדונו מעניק לו מתנות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)


Biblical  paintings




Keeps no money on  dishes



ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
 


ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג,כ"ג]



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת משפטים פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.  כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.  אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ". [שמות  כ"א, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע הפרשה  מתחילה במילים: "ואלה המשפטים" – ב: וו החיבור:?

ב]  מיהו עבד עברי ומה  הנוהל בזמן יציאתו לחופשי?

תשובות.

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים"

על פי רש"י:  המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן - הם מסיני, הרי דברי רש"י תמוהים , האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה -  אינם מסיני?

על שאלה זו עונה: רבי יצחק מאיר מגור[בעל " חידושי הרי"ם"]  רצה כאן רש"י    להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

עבד עברי.

נאמר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם".   מדובר בעבד יהודי , לפי  ההלכה  התלמודית, עבד עברי- הוא גנב שאין בידו להחזיר את שווי הגנבה , לכן הוא נמכר על ידי בית דין כתשלום על גנבתו באמצעות עבודתו אצל אדונו.

אפשרות נוספת : יהודי שמוכר את עצמו מרצונו מחמת  הדחק בו הוא מצוי, אין לו פרנסה, אחרי שש שנות עבדות יצא לחופשי ללא תשלום כסף פדיון.

"אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא"

בספר החינוך נאמר:" משורשי מצווה זו, שרצה האל שיהיה עמו ישראל אשר בחר - עם קדוש מלא ומעוטר בכל מידות טובות ומעולות, כי מתוך כך תחול הברכה עליהם, והחסד והרחמים מן המידות המשובחות בעולם, ועל כן הזהירנו לרחם על אשר הוא תחת ידינו ולגמול לו חסד, כאשר הכתוב בפרשה, וכמו שידענו גם כן לקבלה.

ה"כלי יקר" מסביר: הטעם בהתחלת כל הדינים-דווקא בנושא: שילוח העבד אחרי שש שנות עבדות  לפי שהדיברות מתחילים: "אנוכי  ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" לכן יש להדגיש: כשם שהיהודי היה עבד במצרים וה' נתן לו חירות ופדה אותו מבית עבדים ,כך מוטל על האדון לקרוא דרור וחופש לעבד הנמכר בגנבתו ,שהרי גם  ישראל נמכרו בגניבת יוסף שמכרוהו השבטים והתגלגל הדבר באופן שירדו גם הם למצרים לבית עבדים ואף על פי חן יצאו לחופשי -כי כך גם הם ,לרבות עבדיהם ,ישלחו לחופשי.

רש"י מסביר: אם העבד הגיע לבדו אל אדונו ללא  אישה, אלא עם בגדיו בלבד, אין אדונו מוסר לו אישה כנענית להוליד  ממנה עבדים. [מסכת קידושין ב', א]

אבל, "אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ".

אומר רש"י: מדובר באישה ישראלית  והקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו.

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] אומר : ההלכה מלמדת: כי אין להפריד  את האישה מבעלה בתקופת העבדות כאשר  העבד אינו יכול לפרנס את אשתו ובניו, האדון חייב לספק להם מזונות ולינה

ראיתי על כך הסבר מעניין –בצורת משל ונמשל [בספר: "מטה שמעון"]:

אם אדם בעולם הזה חי ללא  קיום תורה ומצוות –בגפו, גם בסוף חייו יצא מן העולם ללא זכויות ! אך אם היה העבד  נשוי לאישה- יצא לחופשי כעבור שש שנים בשנה השביעית לחופשי יחד עם אשתו.

התורה נקראת: אישה, לפי שנאמר: "תורה  ציווה לנו  משה מורשה, אל תקרי מורשה, אלא מאורסה, כלומר התורה מלווה את האדם לאחר פטירתו כפי שנאמר: "בשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם, לא כסף, ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד  שנאמר:  "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ". [משלי ו, כ"ב] המשמעות היא: על ידי קיום התורה הלכה ולמעשה- יזכה היהודי ללכת בדרך הישר ולא יטעה בדרכו [כך נאמר: בזוהר הקדוש ,פרשת וישב, קפ"ה]

כל מי שעוסק בתורה  לשמה, כאשר נפטר – התורה מלווה אותו- הולכת לפניו ומכריזה עליו ומגינה עליו, כדי  שלא יתקרבו אליו בעלי הדינים וכשגופו של האיש הצדיק בתוך קברו, גם שם התורה מגינה עליו וכאשר נשמתו עולה לשמים – למקומה, היא עולה בליווי התורה - ההולכת לפניה, וכמה שערים חזקים נהרסים מתוקף התורה - עד שזוכה הנשמה להיכנס למקומה וגם שם התורה שומרת עליו עד  בוא הגאולה ותחיית המתים. מלמדת עליו סנגוריה לכן נאמר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ....." כדברי שלמה המלך.

משל- שלושה אוהבים יש לאדם במהלך חייו: בניו, נכדיו, ממונו ומעשיו הטובים והנה  כאשר עומד סמוך לפטירתו- קורא לבניו ופונה אליהם בבקשה: בואו הצילוני מדין  המוות הרע הזה והם עונים לאביהם: אינך יודע שאין שלטון ביום המוות?, נאמר:

"אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ": (תהלים פרק מט פסוק ח)

רד"ק מפרש:

"אח לא פדה יפדה איש - מה יועיל עושרם ביום המיתה? כי לא יוכל לפדות איש את אחיו מן המוות בכל עושרם , ולא יוכלו לתת כפרו לאלוקים , אשר מאתו החיים והמוות".

גם שלמה המלך אומר:

"לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת": (משלי פרק יא פסוק ד)

רד"ק מסביר:

"לא יועילם הון ביום עברה - כלומר: לא יועיל לרשע הונו ביום  שיתעבר האל עליו ויפקד עונו , והצדקה שעשה הצדיק תצילנו ממיתה. ממות - שלא ימותו מיתה משונה".

כאשר אדם זה אינו מצליח בכל אלה שיצילוהו, אוסף אליו את מעשיו הטובים והם עונים לו: לך לשלום, אנחנו נלווה אותך ונקדים אותך כפי שאומר ישעיהו הנביא: "וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ: " [ישעיהו  נ"ח, ח]

הרד"ק מסביר שביום המוות - רק המצוות שהיהודי קיים בחייו יצמיחו לו טובה וילוו אותו  גם לעולם הבא.

כאשר תמו שנות העבדות יוצא העבד לחופשי בשנה השביעית,

אך , אין לשלוח את העבד העברי בחוסר כל, אלא להעניק לו מכל טוב- כמו שנאמר: "כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה--וַעֲבָדְךָ, שֵׁשׁ שָׁנִים; וּבַשָּׁנָה, הַשְּׁבִיעִת, תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ. וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ--לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ, רֵיקָם.  הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:  אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, תִּתֶּן-לוֹ.  [דברים ט"ו, י"ב - י" ט"ו]

הרלב"ג  מפרש:

"לא תשלחנו ריקם" (לעיל , יג) , ידענו שכיון שלא שלחו ריקם , יֵצֵא. ואולם הודיע בזה המקום - כי לפי עושר בעל הבית יהיה שעור זאת ההענקה".

במילים אחרות האדון משלח את עבדו  בידיים מלאות- על פי גודל עושרו –יעניק לו את  מתנתו.

ר' יוסף בכור שור טוען :לא תשלחנו ריקם - שהרי ב'מכרוהו בית דין' הכתוב מדבר (קידושין טו , א) , ואין לו כלום , ובמה יתפרנס? לכך צריך הענקה מן אילו שלשה מינין: צאן , גורן ויקב - לחם , בשר ויין".

לפי  פירוש זה, האדון חייב גם לדאוג לעבד היוצא לחופשי- שיוכל להתפרנס בכבוד בהמשך.

לסיכום, לאור האמור לעיל, עבד עברי, הוא אדם שגנב ומכר עצמו לעבדות-  מהטעם  שאין ביכולתו להשיב את הגניבה , או נקלע לעוני  ואין ביכולתו להמשיך להתקיים ללא עזרה.

בתום שש שנים יצא לחופשי בתחילת השנה  השביעית - באופן שהאדון יעניק לו מתנות באופן מכובד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

ציורי תנ"ך/ בכיו של יעקב אבינו לפני רחל ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Jacob weeps before Rachel at the well    


" ..........וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ"

 בראשית כ"ט, י"א]

ציורי תנ"ך/ יעקב בוכה בפני רחל ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין(c) [ שמן על בד].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 בספטמבר 2018

פרשת וילך- מהי שירת החיים של האדם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- מהי שירת החיים של האדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין .


הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך: "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי  תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבץ חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מגיש את התורה ללווים- נושאי ארון הברית,/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."


[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)




העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]


ציירה: אהובה קליין (c)



המתבונן  בפסוקי הפרשה – מבחין בפסוקים , כביכול -המנוגדים- זה לזה:    בתחילה נאמר:"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּוהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל" [דברים ל"א, ט]


 ומנגד   נאמר:

וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי".[דברים  ל"א, י"ט-כ"ב]

בהמשך שוב נאמר:

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם..."      [ שם ל"א, כ"ד]

 השאלות הן:

 א] מי כתב את השירה הזאת באמת?

 ב] מהי שירת החיים?

תשובות.

כותב השירה ומטרתה.

רש"י מסביר: כי   השירה היא – התורה כולה: משה כתב את כל התורה  כולה. מטרת השירה: שתהיה לעד ובעתיד כאשר עם ישראל יעבור תקופה של ייסורים ולא יבינו מדוע?- תבוא השירה ותענה להם - מה הטעם לייסורים : ומדוע שירה זו תוכל להעיד על עם ישראל? התשובה לכך: היות והיא נצחית.

הרמב"ן סבור: שעל דרך הפשט- נאמר למשה ויהושע שיכתבו את  התורה. כי המטרה הייתה לעשות את יהושע נביא בחיי משה.

אך למעשה, משה כתב ואילו יהושע עומד לידו  קורא ומראה לעם. כי משה הוא העיקר ולכן  ממנו שומעים ולומדים  ובכל זאת- גם יהושע היה מלמד עם משה- כמו שנאמר: 

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם:  הוּא, וְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן". [דברים ל"ב, י"ט].

אומר רש"ר: כי  מדייקים מדברי חז"ל [מסכת נדרים] שמצוות: " כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת"   הכוונה:  לכתוב את כל התורה כולה אשר השירה חותמת את דבריה שהרי הר"ן ,שואל אם   הציווי מתייחס רק לשירה- איזו עדות יש בה? תפקיד השירה לוודא את הכרתנו  שכל העליות והמורדות שלנו -תלויים בתפקיד שה' הציב לנו, אך לדעת את התפקיד טוב- ניתן רק על ידי לימוד התורה כולה. ולכן הוא סבור שהשירה כוללת את כל התורה שבכתב  כפי שכתוב :"לקח את ספר התורה הזה... והיה שם לעד"

הרב סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" אומר: השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.

כמו שכתוב: "וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה  מדור לדור.

מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה, אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.

רבינו בחיי מסביר: כי לדעתו, מדובר  ב"שירת האזינו"  המופיעה בפרשה הבאה, והיא נקראת בשם: שירה: היות והיא נאמרת  תמיד בשירה וזימרה והיא גם כתובה- כפי שנוהגים לכתוב שירה ועל כך דרשו  רז"ל בספרי : גדולתה של השירה היא בכך- שיש בה, עבר, הווה ויש בה - העולם הזה והעולם הבא.

מדרש תנחומא שואל: מפני מה כתובה  כל השירה- המדברת על העבר -בלשון נקבה ואילו השירה לעתיד - נאמרת בלשון זכר?

התשובה היא : לומר לך: כשם שנקבה  מתעברת, חוזרת ומתעברת כך גם הגאולה שהייתה בעבר - נגאלים וחוזרים וגולים. אבל בעתיד כאשר נגאלים, שוב אינם שבים יותר לגלות לכן החלק העתידי בשירה- נאמר בלשון זכר. כמו שנאמר: "בַּיּוֹם הַהוּא, יוּשַׁר הַשִּׁיר-הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; עִיר עָז-לָנוּ, יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל" [ישעיהו  כ"ו, א]

עוד  כתוב: "מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ--    כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ,    וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". [תהלים צ"ח, א]

שירת החיים.

נאמר בגמרא: "ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר: "אתה באתי" [ מסכת מגילה  ג] ומה הכוונה?

 לפי שכתוב:

"וַיְהִי, בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינו?ּ וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר-צְבָא-יְהוָה--עַתָּה בָאתִי; וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל-פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל-עַבְדּוֹ" [יהושע ה, י"ג- י"ד]

ענה לו: אמש ביטלתם [קורבן] תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, שאל אותו יהושע: ועל איזה מהם באת? ענה לו : עכשיו לילה הייתם צריכים לעסוק בתורה- לפי שאינכם נלחמים בלילה.[הסבר לפי רש"]

אמר הרב  [כהנמן זצ"ל] ישנן שתי בחינות בתורה:

א] "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". [דברים ל"ג, ד]

ב] "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת",

בעניין כתיבת התורה- הרי התורה היא שירת החיים של האדם  מישראל, הרגשות העמוקות של האדם נובעים מתוך העיסוק בתורה, לכן אדם יבטא בתורה את כל ליבו ונשמתו. התורה נוגעת במיתרים העדינים ביותר של נפש האדם וזה  מתבטא במילים:

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת.." לכן מה שמתואר בספר יהושע- התכוון המלאך שהוא הופיע  במטרה לומר: שמצד הבחינה: "תורה ציווה לנו משה"- מצד עניין מצוות תלמוד תורה כשלעצמה- היו יכולים בני ישראל- לפטור  את עצמם- כי היו עסוקים במהלך היום במלחמה- לכן לא על זה בא המלאך להוכיחם כאשר חרבו שלופה בידו, אבל בעניין השירה שבתורה- אין שום הגבלות ואין פטורים היות ושירת התורה- תפקידה למלא את כל ליבו של האדם ולכן כשיש מעט זמן פנוי יש לעסוק בתורה.

והאר"י מלמד  על הפסוק:

"וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעֵמֶק".[יהושע ח, י"ג] - שיהושע לן בעומקה של הלכה. – לא לימוד גרידא- אלא לינה בעומק ההלכה כי השירה של התורה נובעת מעומקה של ההלכה וזאת כאשר האדם משקיע את כל כולו בתורה הקדושה.[ על פי "לקח טוב"]

לאור האמור לעיל: המסקנה היא: כי התורה- היא שירת החיים, ואדם חייב לנצל כל זמן פנוי ללמוד- בליבו ונשמתו את  התורה הכוללת בתוכה את כל הזמנים, עבר,  הווה ועתיד  ויפה אמר דוד המלך:

                  "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף". [תהלים קי"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר