‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

פרשת לך- לך. מדוע נקרא אברהם- אבי האומה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך – מדוע נקרא אברהם - אבי האומה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות



ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה מגיעים ןלמצרים/ ציירה : אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו מתארת  את  תחילת דרכו של אברהם והניסיונות הקשים שעמד בהם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.  וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.  וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו.  וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל--וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה.  וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".  [בראשית י"ב, א-י]

השאלות הן:

א] מה משמעות הציווי: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וממולדתך... אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  .."

ב] "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".-  לאיזו מטרה?

תשובות.

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ ...."

הניסיון הראשון של אברהם היה , באור כשדים ששם הפיל נמרוד את אברהם  לתוך כבשן האש וניצל, איננו מפורש בתורה, אלא בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים" [בראשית  י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה'  להביאו אל הארץ כפי שהכתוב מציין:

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  .."

רבי פינחס הורביץ  [מפרנקפורט]מסביר: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ.."  מדובר בניסיון הראשון מתוך עשרה ניסיונות שאברהם עבר, הכתוב מתאר: שאברהם קיים את ציווי ה' במילים הבאות: "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה", לא  חיפש כאן אברהם- טובת- הנאה למענו. אלא למען קיום המצווה שה' הטיל עליו, הניסיון היה לבחון את אברהם האם הוא - לאחר שהובטח לו - כי ילך לטובתו  והנאתו- ילך במחשבה  להפיק מעצם הליכתו טובת הנאה? או שהוא יתעלם מהבטחת ה' וילך מתוך רצון אמיתי לקיים אך ורק את מצוות ה'? והנה  התורה מדגישה לנו את כוונתו הטהורה- אך ורק לציית למצוות אלוקים  ,וניתן לראות עד  כמה הצליח להתמודד יפה ועמד בניסיון האלוקי ומכאן שהוא ראוי לשליחות האלוקית  שהבורא הטיל עליו.

הדבר המעניין הוא: כל עוד אברהם שהה בחוץ לארץ לא  נראה אליו ה' ,אלא אברהם רק שמע את ציווי ה' האומר לו: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ..." אך לאחר שהגיע אברהם לארץ היעודה -נתגלה אליו ה' ובישר לו את ההבטחה :

"לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת.." ומתוך התבוננות עמוקה בחומש  בראשית, ניתן להסיק שאלוקים התגלה לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב- בארץ ישראל בלבד!

על כך אמרו חז"ל:  [במסכת כתובות [ק"י, ע"ב]  "לעולם ידור אדם בארץ ישראל... שכל הגר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה: וכל הדר מחוצה לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה"

חכמי המדרש מספרים: מעשה, בו הביע רבי שמעון בר יוחאי מורת רוח כלפי בחורים שחפצו לצאת לחוץ לארץ, במטרה להיטיב את מצבם הכלכלי. רצון זה גבר אצל תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, כאשר ראו שאחד מתלמידיו שיצא מעבר לגבולות הארץ, חזר עשיר. התחילו  מקנאים בעושרו, והתאוו גם הם לצאת לחוץ לארץ.

משנודע הדבר לרבי שמעון -הוציא אותם לבקעה סמוך למירון , התפלל ואמר: "בקעה, בקעה,  הימלאי דינרי זהב ! מיד התמלאה הבקעה בדינרי זהב , אמר להם:" אם זהב אתם מבקשים, הרי זהב טלו לכם! אלא הוו יודעים: כל מי שהוא נוטל עכשיו  [זהב] - חלקו של עולם הבא הוא נוטל: שאין מתן שכרה של תורה בעולם הזה, אלא לעולם הבא..."!

הסבר יפה ראיתי בספר "מטה שמעון" על הציווי של ה' לאברהם: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ..": אמר רבי יצחק: ארבעה דברים קורעים גזר דינו של אדם והם:

צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה:

א] צדקה: לפי שנאמר: "....וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". [משלי י, ב]

ב] צעקה: שנאמר: "וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל ־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם  מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם"׃  [תהלים ק"ז ,ו]

ג] שינוי  שם: כמו שכתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" [בראשית  י"ז, ט"ו-ט"ז] בעקבות שינוי השם שרה זוכה לבן ולברכה...

ד] שינוי מעשה: לפי שנאמר: "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה".[יונה, ג,] הכוונה לאנשי נינווה שעשו  תשובה וה' סלח להם על חטאיהם.

יש אומרים: אף שינוי מקום: שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה" .  [בראשית  י"ב]

יש הסוברים : למה לא גילה ה' מיד לאברהם לאיזו ארץ שולח אותו?  אלא, כדי לתת לו שכר פסיעות, לפי שאם ה' היה מגלה לאברהם מיד- היה עושה אברהם אבינו קפיצת הדרך ומגיע לשם במהרה ולא היה הולך ברגליו, כמו שקרה לאליעזר- עבד אברהם, שקפצה לו הדרך- כאשר התבקש למצוא בת זוג לרבקה. ובוודאי שאברהם היה יכול לעשות שתקפוץ לו הדרך מתוך גודל אהבתו לה' לקיים דברי ה' שעה אחת קודם, אז לא היה זוכה לשכר פסיעות, אלא רק שכר הליכה  לאותו מקום, לכן לא גילה ה' לאברהם תחילה את שם הארץ.

"וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".

האגדה  מספרת על אברהם:" ויהי בכל המקומות אשר עבר אברהם ויתן ה' טל ומטר לברכה על פני האדמה ויבורכו כל השדות, ויהי כאשר נודע אברם ליושבי המקומות אשר  עבר בהם ותבואנה אליו נשים עקרות ותשאלנה מאתו לאמור: התפלל נא בעדנו אל ה' ונתן לנו פרי  בטן, ויעש אברהם את בקשותיהן ויתפלל אל ה' ותלדנה. וחולים רבים מאד באו אליו ויביטו את האבן הטובה התלויה בצוואריו ויתרפאו, וגם יורדי הים באוניות ילכו אל אברהם לאמור: התפלל נא בעדנו אל ה'  ועברו אניותינו את הים הגדול בשלום וייתן אברהם  להם את שאלתם ויתפלל בעדם אל ה' ויעש ככול אשר שאל מאתו, ויוודע אברהם בכל הארץ ויהי לברכה, לשם ולתהילה".

רשי"י מסביר: "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".- אברהם  אינו הולך ישירות לדרום הארץ, אלא עובר תחנות, תחנות ,בכל אחת מהן  נוטה אוהלו וכל מסעיו לנגב בצד הדרומי של ארצנו הקדושה - לכיוון ירושלים שבנחלת יהודה שנטל אותה  בדרום ארץ ישראל- להר המוריה שהיא נחלתו.

הרמב"ן הולך בדרכו של רש"י ומוסיף: וכן לעתיד לבוא נאמר :בבניו של אברהם

לפי שכתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, יְהוּדָה יַעֲלֶה:  הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, בְּיָדוֹ". [ שופטים א, כ]

ה"כלי יקר" סובר: כי אברהם הלך לדרום הארץ אולי מהטעם: שרצה להיות חכם יותר באלוקות כפי שנאמר:" הרוצה להחכים ידרים" [מסכת בבא בתרא כ"ה, ע"ב], אבל אברהם לא חיפש עושר, לפי שכתוב:

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם, אֶל-אַבְרָם:  תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ.  וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם:  הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם"    [בראשית, י"ד, כ"ג]

אך אותן מתנות שקיבל עבור שרה בזמן שהיו במצרים ,היה מוכרח לקבלם כדי שלא יהרגוהו וידוע שהוא לא רצה ליהנות מאותן מתנות ונתנם לבני הפילגשים לפי שנאמר:   "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם". [בראשית כ"ה, ו]  המתנות ניתנו לאברהם במצרים - מאת פרעה  ואברהם השיבם ונתן אותן לבני הגר המצרית.

רש"ר מסביר: אברהם  נמנע לשבת בתוך ערים וכרכים ,היות וביקש לבנות בסיס מוצק לעצמו ולבני ביתו ועל כן הוא חש  שנחוצה  לו בדידות. ידוע שדרום הארץ הוא לא גן פורח כפי שנאמר בספר זכריה[ י"ד, י]: "יִסּוֹב כָּל-הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן, נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם"; כל האזור מדרומה של ירושלים מכונה בשם: "ערבה"- "מדבר שממה" וכך  הדבר עולה עם כל הבחינות של  צמיחת העם היהודי כמו שהתורה ניתנה במדבר, המזבח נבנה בהר עיבל, וישראל היה "עם קשה עורף" -כך גם הבירה הנצחית קבועה בדרום היבש והצחיח והצלחת עם ישראל  והתורה אינה תלויה  בתנאים גשמיים, אברהם נמשך לנגב- מקום בו קרני השמש פוגעות באופן ישיר, כאשר אברהם ממלא אחר ציווי ה' והולך לבדו בבדידות ,הוא מכריע את הכף לטובת גאולת העולם.

אברהם המפיץ את האמונה באל אחד בלכתו ממקום למקום ,מעביר זאת גם לצאצאיו  אשר יהפכו לעם רק על ידי האמונה בה' ,ועל בסיס יסוד  מוצק  רוחני  זה- תיווצר האומה של ישראל. ולכן עד היום בתפילתנו אומרים: אלוקי אברהם.." והמשמעות שהאל שהתגלה  לאברהם- פורסם ברבים

לא רק אברהם נעשה מרכבה לשכינה, אלא גם בנו ונכדו: כפי שאומרים אנו בתפילה: "אלוקי אברהם אלוקי, יצחק ואלוקי יעקב ".

מדגיש רש"ר: תפקידו של אברהם היה להתבודד, להתהלך לבדו עם ה' ובשלב הבא מטרתו הייתה :ליצר אומה על בסיס האמונה בה'.

לסיכום, לאור האמור לעיל: אברהם אבינו אשר עמד בכל הניסיונות ראוי להיקרא אבי האומה - לפי שהוא הפיץ את האמונה בה' בעולם  ובעתיד בניו ובני בניו  וכל הדורות אחריו מחויבים להיות קדושים ולשמש אור לגויים.

כפי שנאמר:" דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא י"ט, ב]

יפים דברי הנביא ישעיהו: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ"

ההפטרה:

[ ישעיהו ,מ-מ"א]

קטע מתוך ההפטרה:

  "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.   הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.   נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה.   וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 6 במרץ 2019

פרשת פקודי- הענן על המשכן- מה תפקידו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פקודי- הענן  על המשכן- מה תפקידו ?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד


ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


 
ציורי תנ"ך/ שלחן  לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה אינו יכול להיכנס למשכן מחמת הענן/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בעת עליית הענן מעל המשכן בני ישראל ממשיכים במסעותיהם/ ציירה: אהובה 

ציורי תנ"ך/ הענן מלווה את ישראל  גם במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עמוד האש מלווה את ישראל בלילה/ ציירה: אהובה קליין(c)
קליין (c) פרשת פקודי היא האחרונה בחומש שמות  ומסיימת את תיאור הקמת המשכן לפרטי פרטים בנוסף לפרשיות הקודמות: תרומה, תצוה, כי תישא, ויקהל .


חז"ל סוברים כי בני ישראל נצטוו , על  הקמת המשכן ממחרת יום הכיפורים, לאחר שובו של משה מהר סיני -עם הלוחות השניים .

סיום מלאכת המשכן מצוין בפרשתינו: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן".  [שמות, מ', י"ז] כל ההכנות וכל חלקי המשכן נמשכו  פחות מחצי שנה  ומהלך זריז זה  מוסבר בהכרת העם שהקמת המשכן -יגרום לתיקון חטא העגל שבעקבותיו נסתלקה השכינה  וכעת שוב  תשוב  השכינה לשכון על עם ישראל.

בסיום הפרשה, התורה מתארת:  "וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.  וְלֹא- יָכֹול מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.  וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם.  וְאִם-לֹא יֵעָלֶה, הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ, עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ.  כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל- מַסְעֵיהֶם". [שמות מ, ל"ד- ל"ח.]

השאלות הן:

א]  מה מסמל הענן מעל המשכן?

ב]  מדוע משה לא עסק במלאכת המשכן?

תשובות.

משמעות הענן.

נאמר: "ּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם".                  
ספורנו מסביר: כי השכינה שרתה במשכן באופן קבוע והענן שהיה מכיל את השכינה - לא זז משם אלא כשהיו צריכים ישראל - לנוע לדרכם.

הענן , לא היה במשכן שילה, מימי יהושע עד  סוף תקופת השופטים וגם לא בבית ראשון ולא בבית שני, אבל לעתיד לבוא בבית השלישי שיבנה במהרה בימינו , זה אכן יהיה כפי שמתואר בספר זכריה:

"וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ".[זכריה ב, ט]  


ראיתי מדרש  מעניין האומר:  "אמר הקב"ה, בעולם הזה הייתה שכינתי בינכם ולעינכם [ולא בתוככם פנימה] לעתיד לבוא - שכינה אינה זזה מכם לעולם, שנאמר: "וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל". [מלכים-א, ו, י"ג]   [מתוך "פרפראות לתורה/ מנחם בקר"]

הגר"א [הגאון רבנו אליהו מוילנא] אומר: "אף שהלך לפניהם הענן ביציאתם ממצרים, לא היה אלא לשעתו עד הים, וגם לא היה לעיני כל ישראל, רק לפני הנביאים שבהם , מה שאין כן-מתפילת משה ואילך, שהתפלל  [בפרשת כי תישא] "ונפלינו אני ועמך" והשיב לו הוא יתברך: "נגד כל עמך אעשה וגו'  , וזהו: "לעיני כל ישראל" ועל זה אנחנו מצפים:  "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן".[ישעיהו נ"ב, ח]

רבינו בחיי אומר על המילים: "כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ.."- מן הראוי היה שיהיה כתוב "ענן ביום ואש תהיה בלילה", אלא בפסוק בא הכתוב לרמוז על מידת יום ועל מידת לילה. במקום המילה "יום" נאמר: "יוֹמָם"- ונכפלה האות מ' וזה לרמוז כך מידת הרחמים – מילה כפולה. ועצם המילה:         "לַיְלָה" למעשה  בא מהמילה: "ליל" ואילו הוספת האות הה"א האחרונה במילה- הוא רמז למידת הדין שהיא שולטת בעיקר בלילה.

מידה זו נמתחה כנגד בכורי מצרים בחצי הלילה, וזה סוד הלשון  באותיות המקרא וכן מה שכתוב ביהושע[ א, ח]

"לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" היה ראוי שיהיה כתוב שם: "והגית בו ביום ובלילה", אך הכתוב בא לרמוז לנו: שספר התורה   כולל את מידת הדין ואת מידת הרחמים.- הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: השכינה הייתה מחוברת לעם ישראל במדבר כמו שכתוב:  "וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם-מֹשֶׁה.  י וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן, עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ..." [שמות  ל"ג, ט]

ובמשלו של בלעם על עם ישראל נאמר :  "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל".[ במדבר ,כ"ד, ה]

ענן ה' היה מלווה את עם ישראל במדבר וכמה היה נאה המראה, כאשר בני ישראל חונים במדבר ,כל שבט  עם דגלו השייך לו- בסדר מופתי - המחנות הקדושים האלה- היו שקולים- כמחנה מלאכים ותרשישים כשהשכינה הייתה נראית בענן- לכולם- כולל  האנשים והגברים.

 דרשו רז"ל: על דברי דוד המלך[ תהלים פ"ה, י]

"אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ;    לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ". אמר הקב"ה: בעולם הזה  השריתי שכינתי ביניכם בבית המקדש, אך בגלל שחטאתם, נסתלקה ממכם השכינה  וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם...." אבל בעתיד לבוא- השכינה לא תמוש ממכם., כפי שהכתוב מציין:

"וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם.  וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם".[ויקרא  כ"ו, י"א- י"ב] מכאן, שבעתיד, ישנה הבטחה שתחזור הנבואה לישראל כמו בימים הקדומים והשכינה תשוב ,וכולם ילמדו את דעת ה' בשפע חכמה ולא ילמדו עוד מלחמה. ה' יברא לעמו לב חדש ואילו את לב האבן יסיר ויקרע. לא יהיה יצר הרע ולא שטן וזאת היא הנחמה שלנו בגאולה שלנו הקרובה.

התפארת והכבוד ישובו לעם ישראל כפי שהיה בראשונה ועל כך הבטיח  הנביא ישעיהו בחתימת ספרו- במילים:

"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח". [ישעיהו ס',א']

ואם  בגאולה הראשונה- כאשר ה' הוציא את עם ישראל ממצרים ,נראה לנו כבודו מתוך מחיצת ענן במדבר וה' ליווה אותנו לאורך כל הדרך במדבר כפי שנאמר:

"אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה" [במדבר י"ד, י"ד].

הרי שבעתיד לבוא עם ישראל יעלה לדרגה גבוהה יותר,נוכל לראות את השכינה ללא מחיצה נבדלת ובלי ענן – כפי שהבטיח הנביא ישעיהו: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן"  [ישעיהו נ"ב, ח']

משה  לא השתתף במלאכת המשכן?

על פי מדרש  תנחומא : כיוון שנשלמה מלאכת  המשכן, הכול ציפו להשראת השכינה והם הצטערו שלא שרתה השכינה , החליטו ללכת לחכמי הלב- ובקשו מהם שיעמידו את המשכן  ואז תשרה השכינה, אך חכמי  הלב, לא ידעו ולא יכלו להעמיד את המשכן וכשניסו להעמידו היה מיד נופל.

הלכו מיד אל בצלאל ואהליאב - האומנים, בקשו מהם שיעמידו את המשכן ואמרו להם: אתם הקמתם את המשכן  כנראה  שעל ידכם ראוי שיעמוד. אך גם הם לא הצליחו במשימה ,מיד היו אנשים מתחילים לרנן על משה: "תראו מה גרם לנו בן עמרם שהטריח אותנו והוציא מאתנו כספים והבטיח שהקב"ה- ירד מהעליונים וישרה את שכינתו במשכן כפי שהבטיח: "..ושכנתי בתוכם"

אולם,  הסיבה שעדיין לא שרתה השכינה במשכן- כיוון שמשה היה מצטער שלא זכה להשתתף עם עושי המלאכה- במשכן. מסיבה זו לא הצליחו להקים את המשכן.

הלכו ישראל אצל משה ובקשו ממנו לגשת למשכן אם הכול נעשה כשורה? משה אישר שהכול נבנה בהתאם להוראות, אם כך שאלו אותו- מדוע המשכן אינו עומד? משה היה מצטער על כך עד שאמר לו הקב"ה" לפי שהיית מיצר היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותם חכמים להעמידו בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם..."

ב"עץ יוסף" ,כתב בשם המפרשים: משה לא השתתף במלאכת המשכן, חשב שיתנדבו הציבור תחילה והוא ימלא את החסר בסוף, בדומה לנשיאים אך משה לא נענש כפי שהנשיאים נענשו שהתורה החסירה להם אות מהשם שלהם  כפי שכתוב "הנשאם"

אם כן מדוע לא נענש גם משה? התשובה בספר "דעת סופרים" : למשה היה תפקיד למסור את התורה וללמדה את עם ישראל- וכדי שלא יתבטל בשליחות זו - לא עסק במלאכת המשכן.

לסיכום לאור האמור לעיל:  הענן מעל המשכן  שימש כמחיצה לשכינה- היה מלווה את עם ישראל במדבר לאורך כל הדרך, על פי הנבואה השכינה עתידה לשוב לעם ישראל בגאולה הקרובה ולהגן על העם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר