‏הצגת רשומות עם תוויות (c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות (c). הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 ביוני 2018

פרשת חוקת- מדוע נענשו ישראל במכת נחשים?/ מאמר מאת: אהובה קליין/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת - מדוע נענשו ישראל במכת הנחשים?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתלוננים על העדר מים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שירת הבאר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ סרבנותו של מלך אדום לאשר לישראל לעבור דרכו/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מכת הנחשים במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]


בפרשה כמה אירועים , ביניהם מכת הנחשים – עונש שנתן הקב"ה לעם ישראל בעקבות תלונותיהם- כפי שהכתוב מתאר: "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבֹב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ.  ה וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא הָעָם אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי-דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ--הִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת-הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, בְּעַד הָעָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל- הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי.  וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ--וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי".[פרשת חוקת כ"א, ד-י]

השאלות הן:

א] על מה התלוננו עם ישראל?

ב] מדוע נענשו דווקא במכת הנחשים?

תשובות.

תלונותיהם של עם ישראל.

רש"י מסביר: כי ברגע שאדום לא נתנו רשות לעם ישראל לעבור דרכם ועל ידי כך, התארכה להם הדרך וטורח הדרך קשה עליהם - "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ".  דעתם לא הייתה די רחבה לקבל את הטרחה  הזו, זה היה גדול עליהם. הם הביעו את אי היכולת לעמוד בסבל הזה.

דעת מקרא סובר: כי נמאסה עליהם טרחת הדרך ובמיוחד -כאשר הכיוון היה לצד ים סוף זה גרם להם לחששות: ששוב  הם עלולים לנדוד זמן רב מידיי, כמו שנדדו בעת הראשונה לכיוון ים סוף.

רבינו בחיי : מביע תמיהה בדבר תלונותיהם של עם ישראל? הרי מים היה להם בשפע ,אחרי שמשה הכה  על הסלע, מזון גם היה להם, מן - לחם מן השמים אשר ירד- מידי יום ביומו, אלא הבעיה הייתה:  שהם השוו בינם  לבין שאר אומות העולם -  שמקבלים מזון בשפע- בין אם הם זכאים ,או חייבים [בעונשים]  בעוד שאצל עם ישראל, הלחם יורד כל יום מחדש  ואין ה' מעניק להם מנה  הגונה של מן - למשך תקופה  ארוכה!

אפילו המים ,שיש לכל העולם באופן בלתי פוסק, הרי אצל עם ישראל- ברגע שמרים נפטרה גם באר המים נסתלקה מהם במדבר.

ומאחר וכל העניינים מתנהלים אצל עם ישראל על פי העונש, או השכר, עם ישראל מחודש בהנהגת ה'- יותר משאר העמים. גם לגבי הלחם מן השמים- היו להם השגות: הוא לחם קלוקל- שהם נאלצים לאסוף אותו כל יום מחדש והוא עתיד להתקלקל במעיים שלהם ונפשם מאסה כבר במזון זה. הרי זה בנגוד לטבע! משום שהאוכל הזה נספג בגופם ולעולם – לא נפרש מהם. וזוהי הדיבה שבני ישראל הוציאו על המן- בדבר  כה מכובד ונעלה- הם הטילו פגם באמצעות לשונם הרע !

הרי בכך שהם זכו- למן- שהוא מזון משמים- זוהי מעלה   בדומה למלאכי השרת ,אך הסיבה לכך שהמן הופיע, יום, יום מחדש -  על מנת שהם יבטחו תמיד בה', כמו שכתוב: "הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲ‍דוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.."   [תהלים קכ"ג, ב]

ה"כלי יקר" מסביר: הם התלוננו  על הלחם והמים יחד, כי שניהם היו רוחניים וקלים- וכל הדברים הקלים עשויים להועיל  לבעלי מנוחה, אך לא להולכי  מדבריות, מהטעם כי- מאכל כבד  מועיל ומתעכל טוב אצל בעלי יגיעה.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: כי לעם ישראל לא הייתה כבר סבלנות- נפש החיים לא הייתה מסוגלת לשאת בסבלנות את תלאות הדרך.   הם לא היו מרוצים גם מהנהגת ה' לכן התלוננו:

"לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר" למרות שלא הייתה להם כל הצדקה להתלונן - לא חסר להם דבר!

העונש - מכת הנחשים והשרפים.

רש"ר מסביר: שהקב"ה שיחרר את הנחשים ולא עצר בעדם,  הנחשים האלה היו כל הזמן מצויים במדבר, אך עד כה נעשה  לעם ישראל- נס  ואלוקים הרחיק אותם מהם. כעת הקב"ה הסיר  מחסום זה והנחשים במדבר חזרו לטבעם  הרגיל ונשכו את העם.

 משה מתאר כיצד  התרחש הנס – שהנחשים עד כה לא פגעו בהם:

"הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן" [ דברים ח, ט"ו]

מכאן שהנחשים והשרפים, הם חלק טבעי של המדבר.

מטרת נשיכת הנחשים הייתה: לעורר את העם להבחין בסכנות  שעורבות לו  במדבר ולהביאו למסקנה: כי רק ה'  הוא זה שהרחיק  מהם את הנחשים עד  כה וכעת השיב אותם והם  נשכו את העם.

"עקדת יצחק" מפרש: עד כה  כל חיי עם ישראל  התנהלו במדבר  לא בדרך הטבע ,אך משנמאס להם לחיות חיים על טבעיים והתחילו להתלונן על הלחם ה"קלוקל" הראה להם ה' – מה הם חיי טבע ומה משמעותם- לכן  הביא עליהם את הנחשים.

"חת"ם סופר" סבור: תלונתם של עם ישראל – באה על רקע פגישתם עם חיים ארציים הם הבחינו בפירות בשטחי שכניהם כמו שנתאוו לסיר הבשר בקברות התאווה- לכן נענשו בנחשים – היות ובמשך תקופה של ארבעים שנה  ראו נחשים , אבל לא ידעו- כי הנחשים בכוחם להזיק. אך כעת שהתחילו להתלונן כשראו אצל אחרים – פירות,  נענשו מידה כנגד מידה כי ראיית פירות ותאוותם חייבת גם  בראיית נחשים הבאים להזיק להם.

אומנם כל עוד ראו פירות ולא התאוו- גם לא סבלו מהנחשים ,אך כעת השתנו   התנאים.

רבינו בחיי מבהיר:  בעוד שעם ישראל- לאור כל הנסים שראו במדבר- היה צפוי שיתחזקו באמונה בה' ,אך לפי שחטאו בהוצאת דיבה נענשו בעונש הנחש הידוע כמוציא דיבה [בתיאור שיחתו עם חוה בגן עדן]

דרשו  רז"ל: יבוא הנחש שאוכל  סוגים שונים של מזון –אך בפיו הכול בטעם אחד ויעניש את אוכלי המן שאוכלים סוג אחד של מזון ,אך מרגישים הרבה טעמים!

מעניין המדרש  המתאר: במדבר היה ענן אחד מתוך שבעה עננים ותפקידו היה להרוג את הנחשים והעקרבים שלא יזיקו לעם, וזה היה דבר פלאי!

אך כעת משעם ישראל הוציאו דיבה-דווקא  בדבר שלהם שימש משהו טוב- מידה טובה , מיד שלח הקב"ה את הנחשים והשרפים שהיו ממילא במדבר- ולא הסתפק בנחשים, אלא שלח להם את –הַשְּׂרָפִים- השורפים,] כי עד עכשיו הענן היה שורף אותם כדי שלא יזיקו לעם ישראל וכיון שעם ישראל חטא- כעת הנחשים הם היו השורפים!

ובכך שהם כינו את המן – "בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל"- לשון ביזוי- נענשו.

ה"כלי יקר" מסביר: כנגד שתפלו על המאכל – נענשו בנחשים לפי שנאמר על הנחש:" וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" [ישעיהו ס"ה, כ"ה]

וכנגד שתפלו על המים שולחו  בהם השרפים- כשאין מים- לא ניתן לכבות את האש!

בספר "מטה שמעון" ראיתי הסבר יפה: עם ישראל נענשו בנחשים ובשרפים היות והנחש עסק בלשון הרע ונתקלל לכל ימיו ועם ישראל לא למדו ממנו ודיברו לשון הרע על הקב"ה -לכן יבוא נחש שהתחיל בלשון הרע ויפרע ממספרי לשון הרע- לפי שנאמר: "וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ" [קהלת  י, ח]

 לסיכום, לאור האמור לעיל- עם ישראל נענשו במכת הנחשים והשרפים במדבר-  מידה כנגד מידה, הם הוציאו דיבה על  כל הדברים הטובים שהעניק להם ה' במדבר- בדומה לנחש שפתח בלשון הרע  בשיחתו בגן עדן עם חוה ונענש  קשות לנצח- ויש לראות בזאת כפיות טובה- ומידה רעה!

למדנו ממשה רבינו שהייתה לו הכרת הטוב גם לדומם –במכת הדם במצרים, אהרון היכה על היאור ולא משה!  לפי שהייתה לו הכרת הטוב ליאור שהגן עליו  בהיותו בתיבה.                                   
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 במאי 2017

ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [פרשת נשוא- חומש במדבר]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא.   וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.   וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ"


[במדבר ד, כ"ד- כ"ז]
העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר