‏הצגת רשומות עם תוויות (c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות (c). הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 באוגוסט 2023

פרשת שופטים - החיבור בין משפט - לירושת הארץ?/ מאמר , מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שופטים - החיבור  בין משפט - לירושת הארץ?

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:





ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך " / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בית משפט בשער העיר / ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ץיורי תנ"ך/  דבורה שופטת את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings 


 by Ahuva Klein- The King is holding the Torah


 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",




ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחה באביב/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם שבאדם/. ציירה: אהובה קליין (c)



נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"

 [דברים י"ח,] 



 ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם  טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה נגד האויב/ציירה: אהובה קליין(c)







 ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה:



ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו, נ"ב, א- ב]

" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.   הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."



ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה  נלקחת  מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בציווי:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק.  לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא- תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.." [דברים ט"ז, י"ח- כ"א]

השאלות הן:

א] נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ" באילו שערים מדובר?

ב] מה הקשר בין הצדק לירושת הארץ?

תשובות.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן - לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ"

על פי רש"י: מדובר בשופטים שהם  דיינים הפוסקים את הדין – והם נמצאים בשער של כל עיר  ובלשון רש"י: "מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט בכל עיר ועיר"- הם צריכים להיות דיינים מומחים – וצדיקים ,כדי לשפוט צדק ותפקיד השוטרים הוא לדאוג שפסק הדין של השופטים יתבצע בפועל ואם  נתקלים בקשיים הם  משתמשים במקל וברצועה עד שהסרבן יקבל עליו את דין השופט.

מדוע היה צורך להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על כך ישנה תשובה יפה,

רבי שלמה קלוגר מסביר:  באופן זה השופטים יהיו מתונים בדין לשפוט צדק, היות ולא ייווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל הדיין ,או השופט - דבר שמסוגל לפגוע במשפט צדק.

דעת מקרא מסביר:

כי , ישראל ידעו אילו מידות צריכות להיות לשופט הנבחר  כפי שמסופר לראשונה בעניין עצת יתרו - המציע למשה להיעזר בשופטים שיסייעו לו  לשפוט את העם :

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.  .......".  [שמות  י"ח, כ"א- כ"ו]

תפקיד מינוי השופטים חייב להיעשות על ידי ראשי העם.

על פי הרמב"ם שביאר את סדר מינוי הדיינים: אמרו חכמים מבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקים :  מי שנמצא איש חכם וירא חטא , עניו , שפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה עמו -היו בוחרים אותו לשמש דיין בעירו .משם היו מעלים אותו לפתח  הר הבית ומשם מקדמים אותו לפתח העזרה ומעלים אותו לבית דין הגדול.     מקום  השופטים היה בכל עיר – בשער של אותה העיר – הכוונה: בערים של כל שבט - יהיו בני השבט נידונים בפני דייני השבט והמשפט חייב להיות משפט צדק.

על פי אבן עזרא: השופט חייב להקפיד לא להטות משפט כגון שלא יזכה את החייב כפי שכתוב: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ" [שמות כ"ג, ו']

כמו שנאמר: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט—לֹא -תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"[ ויקרא י"ט, ט"ו]

כמו שנאמר בחומש דברים:

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" [ דברים א', י"ז]

הכוונה: כשמופיעים שני אנשים לפני השופט ואת אחד  מהם הוא מכיר באופן אישי - בין אם הוא קרוב משפחה, או ידיד. וירצה להטות את הדין לזכותו -התורה מזהירה אותו לנהוג כלפיו כאילו אינו מכירו .

הסבר ב] למשמעות השערים:

מופיע בספר היצירה [פרק ד', י"ב] שיש שבעה שערים בנפש האדם. שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבי האף, הפה.

על פי זה השל"ה הקדוש מסביר: האדם צריך לשים על עצמו שופטים ושוטרים על שבעה שערים הנ"ל ועליו לשפוט את עצמו תמיד שלא יהיה בו שום עבירה וחטא ויקפיד על קדושה וטהרה על עצמו.

אך בהסבר זה ישנו קושי: איך ניתן לחבר  את המשפט: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק"?

התשובה על כך על פי חז"ל [מסכת קידושין מ'] "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת, אשריו -שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת ,אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה." מכאן שכל פעולה שאדם נוקט, גורם בכך לכל העולם כולו להיות מוכרע לטוב, או חלילה לרע.

דוגמת המשל: אחד שישב בספינה וניקב תחתיו חור בקרקעית הספינה וששאלו אותו: מדוע עושה זאת? הרי מסכן את כל האנשים בספינה והוא עונה להם: "אני נוקב חור רק מתחת למקום מושבי שעליו שילמתי במיטב כספי" אמרו לו: "אתה מסכן את כולנו! עלולים אנו לטבוע בגללך"!

הנמשל: כאשר אדם עובר עבירה הוא לא רק גורם נזק לעצמו ,אלא גורם בכך לכל העולם להכריע לכף חובה.

לפי זה המשך הפסוק: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק".  על ידי שהאדם ישים שופטים ושוטרים על כל שעריו בגופו וישגיח שלא יחטא - בכך ישפוט את העם כולו במשפט צדק ולא יכריע את כל העם לכף חובה חלילה. אלא לכף זכות .

הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ:

רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:

א] למען העולם הבא - תחיה בצדק עליון שהוא האור הגדול הגנוז לצדיקים.

ב] למען הצדק בעולם הזה -  תירש את ארץ ישראל, על כך אמר שלמה המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת הדין שיש בה   חסד , ה' ישיג צדק עליון שהוא העולם הבא  וצדק תחתון בארץ ישראל.

רש"י מסביר: כדאי למנות דיינים כשרים כדי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם.

"הכלי היקר" מסביר את דברי רש"י: לפי "שאלמלא מוראה -איש את רעהו חיים בלעו" [מסכת אבות פרק ג', משנה ב']

שלוש מצוות נאמרו כאן: א] מינוי דיינים, ב] שיפוט צדק.

ג] הליכה לבית דין יפה. בעקבות פירוש הספרי- רש"י מסביר: שהשכר המובטח הוא : -"לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.."- יינתן עבור מינוי דיינים כי היא מצווה כללית לכל ישראל.

מסתבר שהשכר של ירושת הארץ שגם הוא כללי לכל העם - יינתן עבור מצווה כללית.

רש"ר מסביר: כי ירושת הארץ והביטחון המדיני - יהיה במידה ויקדם את הצדק.

מכאן אנו לומדים: כי ירושת הארץ עלולה להיות  מוטלת בספק בכל רגע והמדינה היהודית צריכה לרשת את הארץ תמיד מחדש-על ידי הקיום המלא של הצדק.

גם דעת מקרא סובר: כי יש במשפט צדק להביא חיות וחיזוק לישיבת עם ישראל בארץ ירושתם.

ספורנו מדגיש: שיש לבחור שופטים הפועלים על פי הצדק ,למרות שאין להם מעלות אחרות  הראויים לדיין כגון: שלמות הקניין, שלימות הגוף ,כמו  שאמר ה' לשמואל כאשר הלך לבחור מלך  מבניו של ישי:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל- תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שמואל- א, ט"ז, ז].

וזאת למען ירושת הארץ כי חסרון הצדק במשפט  ימנע את ירושת הארץ.

במסכת אבות נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה".[אבות  פרק ה, משנה ח']

קיים קשר בין נושא המשפט לבין ירושת הארץ והסיבה היא: ארץ ישראל שונה מכל הארצות, ארץ הידועה כקדושה במיוחד כמו שנאמר: "ארץ אשר- ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א, י"ב]

אם נדמה זאת  בצורה ציורית - הר ארצנו- ארץ זבת חלב ודבש - היא כארמון שבו הכול חייבים להתנהג בכבוד מיוחד - על פי כל החוקים בהתאם לדרישות המלכות.

והעם עצמו גם בדרגה רוחנית גבוהה כמו שנאמר: "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על- פני האדמה" [דברים י"ד, ב]

הארץ מכוח  קדושתה המיוחדת אינה מסוגלת לשאת דברים הנעשים בניגוד לתורה ומצוותיה.

כמו שניתן לקרוא בכתובים: "ולא תקיא הארץ אתכם" [ויקרא י"ח, כ"ח].

או: "ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה"[שם י"ח, כ"ה]

יש בה גם סגולות מיוחדות שלא ניתן  למוצאן בשום מקום אחר, סגולה לתורה, יראה ולחוכמה ועוד.

תפקידם של השופטים והשוטרים לדאוג שארץ ישראל תתנהל ברוח התורה - כלומר  משפט צדק ואהבה בין איש לרעהו.

החיים חייבים להתנהל בתוכה על ידי אמת וצדק, כי ללא משפט, לא ניתן לקיים חיים תקינים בארץ ישראל.

לסיכום לאור האמור לעיל:

התורה מצווה להעמיד שופטים בכל שערי הערים -כדי לשפוט משפט צדק - וחיים של שלום בכל עיר , השופטים  חייבים להיות בעלי מידות טובות ,זאת גם למען -ירושת הארץ גם לאחר שנכבשה . ארץ קדושה כישראל יכולה לשמור על רמתה הרוחנית רק על ידי משפט צדק.

לכן חשוב הציווי: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ"






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 ביולי 2023

פרשת דברים יציאה מאפלה לאורה-כוחה של ברכה.מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת דברים-יציאה מאפלה לאורה - כוחה של ברכה.

מאמר  מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה ולהפטרה.



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ חטא עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים עם פירות ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ האנשים-החוטאים שעלו להר נגד רצון ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/בכיים של החוטאים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבורכים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






Biblical painting

"קומו סעו ועברו את--נחל ארנון.."[דברים ב, כ"ד]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ יהושע  וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
 


ציורי תנ"ך/ "חזון ישעיהו בן אמוץ" / ציירה: אהובה קליין(c) [מתוך ההפטרה: ישעיהו א']


חומש דברים הוא החומש החמישי מתוך חמישה חומשי תורה.

כבר בפתיח משה נושא דברים לעם ישראל: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.  אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.  וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.  אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.  בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.." [דברים  א', א-ו']

בהמשך  מזכיר משה את הבטחת הארץ וריבוי עם ישראל ואת הברכה החלה עליהם כפי שנאמר:

"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם.  וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:  לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם.  יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.  יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".[להלן א', ח'- י"ב]

ובהמשך שוב מזכיר משה את ברכת ה' לעם ישראל:

"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ--יָדַע לֶכְתְּךָ, אֶת-הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה:  זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ--לֹא חָסַרְתָּ, דָּבָר". [להלן ב', ז']

השאלות הן:

א] מה מאפיין את  חומש דברים?

ב] מה משמעות הברכות שמשה מזכיר לעם ישראל?

ג] "לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם"?  מהי כוונת משה במילים אלה?

תשובות.

חומש  דברים ומהותו.

לפי  העמק דבר : ספר דברים נקרא: "משנה תורה" היות והוא חוזר על מאורעות ומצוות שנאמרו בחומשים קודמים . אולם, אין חזרה מוחלטת על כל המצוות שנאמרו כבר, מטרתו של חומש זה "להזהיר על עמל התורה  לפרש דקדוקי המקרא וזהו תלמוד" . לכן כל דברי המוסר והתוכחה בפי משה אל העם הם  במטרה שיקבלו עליהם את עול התלמוד.

הגאון מוילנא סבור: כי ארבעת החומשים הקודמים היו נשמעים מפי הקב"ה  עצמו באמצעות גרונו של משה , אך לא כך ספר דברים, אלא היו בני ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי  הנביאים אשר אחר משה. הקב"ה היה אומר אל הנביא היום ולמחרת היה  הולך הנביא ומשמיע את דברי החזון לעם ישראל. מכאן כאשר  דיבר הנביא אל הקהל נעתק ממנו הדיבור האלוקי - כך היה ספר דברים נשמע מפי משה רבינו ע"ה בעצמו.

ה"נתיבות שלום" [ רבי  שלום ברזובסקי]  מסביר כי בספר "משנה תורה" נאמרו כל המצוות בנושא : אהבת ה' ויראתו.  במטרה להדבק וללכת בדרכיו, אך בפרשת ואתחנן - הלא  היא בבחינת הלב של "משנה תורה" היות וכתובים בה עשרת הדיברות.- "קריאת שמע"   שהיא קבלת  עול מלכות שמים  ויסוד היהדות. כתוב בספר הקדוש שכל תרי"ג המצוות משמשים הכנה למצוות: "ואהבת"

נשאלת השאלה, מדוע נפתח ספר  דברים ב"אלה הדברים" - משה מוכיח את עם ישראל על חטאיהם ברמז כדי שלא יפגעו. מדוע לא התחיל משה ישר  בכל מצוות ה' - שנאמרים בפרשת  "ואתחנן"?

התשובה לכך: כי "ראשית חכמה  יראת ה' " תחילה עם ישראל חייבים להיות בבחינת "סור מרע ועשה טוב" כפי שאומרים חז"ל במסכת ברכות שבזמן מעמד הר סיני – התורה ניתנה ביראה וברתת. מהטעם: "ראשית חכמה יראת אלוקים" והסיבה לכך כי "יצר לב האדם רע מנעוריו".  למרות שאהבת ה' היא גדולה יותר, היות ויצר לב  האדם רע מנעוריו ועל כן איך יגיע יילוד אישה אל אהבת ה' בעוד שבתוכו טמון כוח רע ודמו דם טמא. – לכן :"ראשית  חכמה יראת ה' " ובלשון חז"ל [ נידה ט'] חרדה מסלקת  הדמים, שהיראה והחרדה מסלקת הדמים הטמאים ומטהרתו מן הרע, אז מסוגל הוא לאהבת ה', זו הכוונה  שהיראה קודמת לאהבה וכמו שנאמר:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". [דברים י', י"ב]

מטעם זה פתח משה במשנה תורה "באלה הדברים" דברי מוסר  כדי לעורר בהם את יראת ה' בדרך שהוכיחם באופן מרומז על חטאיהם.

היות וראשית חכמה יראת ה' ורק אחר כך מסוגלים להגיע לכל השלבים הגבוהים של אהבת ה' והדבקות בו.

הזכרת הברכות לעם ישראל.

משה אומר: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם.  .....

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.  יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם --אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".

רש"י מסביר: כי ה' אומר לעם ישראל : לרשת את ארץ ישראל ואין הם צריכים בשביל ירושת הארץ להילחם מלחמה ,כי אילו לא היו  שולחים מרגלים לרגל את הארץ  לא היו צריכים עכשיו בכלל  כלי מלחמה ומדוע הוזכרו האבות? אברהם, יצחק ויעקב ? לפי שלכל אחד מהם יש את הזכות שלו לארץ ישראל.

דעת מקרא מסביר: כי הפניה לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל - היות והיא לא נחלת זרים – אלא נחלת האבות ,לפי שנתן להם אותה בשבועה והיא מיועדת לעם ישראל לפי שלאברהם ה' אמר:

"בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת". [בראשית  ט"ו, י"ח]

הארץ מיועדת לעם ישראל מדין ירושה.

ליצחק ה' אמר:

"גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת –כָּל - הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל - הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" [בראשית  כ"ו, ג'-ד']

ליעקב ה' אמר:

"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ". [בראשית כ"ח, י"ג]

עוד נאמרה- הבטחה נוספת ליעקב:

"וְאֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ". [בראשית  ל"ה, י"ב]

משה כלל את כל האבות בתפילתו לאחר מעשה העגל ,כאשר משה ירד מהר סיני ,אלוקים לרצה לכלות את העם בגלל חטאו ,אך משה התפלל:

"זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם"

דעת מקרא מסביר: את ברכת משה לעם כאן בפרשתנו:

"יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם". משה היה רועה נאמן לעמו, כיון שהזכיר את ריבוים- הוסיף ברכה עליהם וזאת לבל ידמה השומע כי רע ריבוים בעיניו- והכוונה: כמניינכם היום אלף פעמים - לשון הפלגה של טובת עין - לפי רש"י: זו הייתה ברכת משה משלו לעם.

משה מזכיר לעם את הברכה שהייתה בקרב עם ישראל במשך ארבעים שנות נדידה במדבר:

"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ--יָדַע לֶכְתְּךָ, אֶת-הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה:  זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ--לֹא חָסַרְתָּ, דָּבָר".

עם ישראל היו מבורכים במקנה רב שהוציאו ממצרים כמו ש נאמר:

"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד" [במדבר ל"ב, א']

היו ברשותם כלי כסף וזהב ששאלו ממצרים כפי שכתוב:

"וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת". [שמות י"ב, ל"ה-ל"ד]

בכל זה ה' שלח להם ברכה והעשיר אותם וזוהי השגחה מתוך אהבה.

בכל תקופת המדבר עם ישראל היה מבורך כמו שנאמר:

"יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר". [תהלים כ"ג, א'] הרי ה' המטיר עליהם מן במדבר ונתן להם גם בשר.

"לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם"? 

משך חכמה מסביר: דרכו של עולם, כשאדם מטופל במשפחה גדולה ובעושר רב ,בגלל זה הוא עמוס בהרבה טרדות  וטרחות ועסוק עם  כל צרכי הבית והמשפחה  ואומר לילדיו: "הן כה רבות הטרחות שאני טורח למענכם, מי ייתן, איפוא, ובע"ה יעמיסו  עליכם גם בניכם ונכדיכם שלכם כל כך הרבה  טרחות.. הוא אשר אמר משה לבני ישראל, הן כה רבות אני סובל ממכם :"ה' הרבה אתכם"- מי ייתן. אפוא, ובעת ההיא- בכל עת שהיא- "לאמור"-יצטרכו מנהיגכם לומר גם הם: "לא אוכל לבדי שאת אתכם" מחמת גדולתכם...

"אפיקי יהודה" מסביר: בני ישראל משולים לחול הים ולכוכבי השמים. החול טבעו שכל גרגר יתלכד עם משנהו. לעומת זאת, כל כוכב מרוחק מהשני ומאיר בפני עצמו.

בזמן שבני ישראל מלוכדים עדיין ניתן לשאת את משאם,, אך כאשר הם מפולגים כל אחד הוא עולם בפני עצמו ,אז קשה מאד למנהיג לשלוט עליהם. במצב שהם מפולגים ככוכבים המרוחקים זה מזה "איכה אשא לבדי אתכם"

לסיכום, לאור האמור לעיל: אחד המסרים בפרשה אקטואלי ממש גם בימים אלה :וזה הצורך  לחשוב גם על הזולת ולא להתעלם ממנו ובימים קשים אלה- כאשר העם מפולג- יפה שעה אחת קודם להתאחד  כאיש אחד בלב אחד ולקיים את המצוות שעליהם אנו מצווים- מצוות בין אדם למקום, דוגמת שמירת שבת ושאר מצוות המופיעות בתורה –לעבוד את ה' מתוך יראה ואהבה-והתוצאה תהיה: שהברכה תשרה  על עם ישראל-ונזכה ,בע"ה, לצאת מאפלה לאורה

יפים דברי שלמה המלך:

"טֽוֹב ־ עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל"  [משלי כ"ט, ב']         


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר