יום שלישי, 25 בינואר 2022

פרשת משפטים- המתכון לחיים טובים ללא מחלות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטיםהמתכון לחיים טובים ללא מחלות .

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ העבד ואישתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד](c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c


Biblical Painting/Ema Aibriih/By: Ahuva Klein(c
ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה

 קליין (c)

 [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]


ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה  פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות כ"א, א]

מעניין , כי תחילה התורה מתארת: מצוות שבין אדם לחברו ובהמשך: מצוות שבין אדם למקום.

אומר על כך: רבי שמחה בונים מפשיסחה: מכאן: "שדרך ארץ קדמה לתורה". ראוי לציין: כי הכתוב מתאר את תוצאות קיום המצוות בפועל- הלכה למעשה:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ.  לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ; אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ, אֲמַלֵּא.  אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל- אֹויְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף..."  [ שמות כ"ג, כ"ה- כ"ה]

השאלות הן:

א] מה משמעות המילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים..."?

ב] מהו המתכון לבריאות  לאורך כל ימינו ?

תשובות.

"ואלה המשפטים.."- המשמעות.

רבים הם המפרשים הדנים בעניין חשוב זה, להלן כמה מהם:

"נתיבות שלום" מסביר: בפרשיות: יתרו ומשפטים - מתארת התורה את מתן תורה לעם ישראל- תחילה בפרשת יתרו במילים: "בחודש השלישי.." שם – אנו קוראים על ההכנות הרבות לקראת מעמד הר סיני ואילו כאן בפרשה - הכתוב מתאר את עליית משה אל האלוקים.

רש"י מפרש: כי פרשה זו נאמרה ב : ד' סיון טרם עשרת הדברות, באמצע הפרשה מתוארים כל דיני  המשפטים וראוי לבאר, מדוע התורה הפסיקה באמצע פרשת מתן תורה ועשרת הדיברות ועברה לנושא: המשפטים שיש  לשים לפני עם ישראל?

אומנם סבורים חז"ל: כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, אך בוודאי יש כאן  כוונה מסוימת . נאמר במדרש [שמו"ר, ל, ט] על פי תהלים קמ"ז, י"ט:

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;    חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל".

מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;    - הכוונה-  לעשרת הדברות.

"חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל"- הכוונה ל- "אלו המשפטים".

מכאן נלמד על פי חז"ל ודברי תהלים: שהמשפטים הם באותה דרגת קדושה כמו עשרת הדברות.

ויש לבאר את חשיבות המדרגה הגבוהה של המשפטים, ואפילו נאמר על המשפטים שזו דרגה גבוהה יותר מדבריו ליעקב.

שהרי אמרו חז"ל [מסכת שבת י']: כל דיין שפוסק דין אמת - נעשה שותף לקב"ה - במעשה בראשית!

לפי זה: דיין עומד במדרגה מאד נשגבה וכל זה מהטעם:  שגודל קדושת המשפטים – הם במדרגה כה עליונה שהם: עיקר התורה. יש להבין שהחוקים והמשפטים שניתנו וכתובים בתורה – נחשבים לגופי תורה וכל דין  תורה שנפסק על פיהם נעשה חלק מהתורה ונחשב לדברי אלוקים חיים -לנצח - וזו הכוונה: שדיין - הפוסק דין על סמך התורה - נעשה הדין הזה חלק מהתורה עצמה.

מה ההבדל בין משפט הגויים למשפט היהודים? הדבר מתפרש על סמך הכתוב

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;  חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל" שהרי משפטי הגויים - הם תוצאת שיקול הדעת  של בשר ודם - ויש חשש לטעויות - מה שאין כן אצל ישראל –המתבססים על פי משפטי ה'- כדברי חז"ל  [מסכת ברכות ו']: "שלושה שיושבים בדין - שכינה עמהם, אלו דברי אלוקים חיים ולכן הם דברי אמת - ללא טעויות. בשיקול דעת גשמי - אצל הגויים - יש חשש לטעויות, ניתן להפריכן ויתכן שאינם דברי אמת.

אך מנגד דברי התורה - תמיד משקפים רק את האמת!

 ה"נתיבות שלום" מביא מעשה ידוע מהבעש"ט:

"אדם  בא לדין לפני  רב גדול ויצא חייב  בדינו. אח"כ שאל אותו: אמנם יודע אני בבירור שהתורה אמת ודבר ה' אמת וקיים לעד ואיני מפקפק שהדין נפסק באמת ע"פ דין תורה, אבל אני לעצמי  יודע שלא כך היה המעשה ובאמת איני חייב לשלם לבעל דיני, והיאך יתיישבו שתי אמיתות אלו כאחד?

השיב לו הרב , להווי ידוע לך שבגלגול הקודם נשארת חייב כסף לאדם זה ולכן ירדת  שוב לעולם הזה - כדי שתפרע לו את החוב מן הגלגול הקודם, והפירעון יהיה באופן שע"פ המעשה של עכשיו – אינך חייב לו כלום ,אלא רק בכדי לשלם את החוב הקודם יצא כך הפסק ע"פ התורה"

המסקנה לגבי מקרה זה: שע"פ תורת המשפטים נפרעים כל החשבונות בין איש לרעהו על פי  - רזא  דגלגוליא" – היינו - סוד הגלגול.

רש"י  אומר על המילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים,.." האות וו המופיע בתחילת המשפט באה להוסיף על הראשונים - מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני והכוונה: כשם שעשרת הדברות הם בדרגה - גבוהה  מעל גבוהה לפי שנפתחו שבעה רקיעים והכל ראו שאין עוד מלבדו של ה' – באותו אופן המשפטים – הם דברי ה' בשלב של - גבוה מעל גבוה וכמו שהתורה ניתנה ברעמים וברקים –אף המשפטים ניתנו בקולות וברקים ,לכן פרשת משפטים  מופיעה באמצע קבלת התורה - לפי שכל דיין הדן דין - נעשה  שותף לה' במעשה בראשית.

ר' משה פיינשטיין כתב בספרו :"קול רם" שמדברי רשי"י: ניתן ללמוד שלושה דברים הקשורים לתלמיד חכם:

א] גם אם התלמיד חכם אינו נמנה על שבעים ואחת מדייני הסנהדרין - הוא חייב כמו שנצטוו דייני הסנהדרין - לשבת במקדש - להיות בבחינת "אצל המקדש" עליו לזכור: כי: " אלוקים ניצב בעדת א-ל"

ידיעה זו עליו לדעת - בין אם יושב בדין ,בין אם מלמד ובין אם הוא לומד תורה   כמו שכתוב במסכת אבות: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". [מסכת אבות, ג, ו] ואם אינו נוהג בדרך זו ,אינו ראוי להיחשב תלמיד חכם ובוודאי שאינו ראוי גם לדון.

ב] על התלמיד חכם להבין - כי המשפטים הם מסיני , ה' נתן אותם ועל כן הוא צריך ללמוד אותם כדי להבין את כוונת ה' בהם ומה רצה ללמדנו באמצעותם.

ג] – יש להסיק מדברי רש"י - שיש ללמוד גם עם אחרים ולהוסיף תלמידים- על מנת להסביר להם את טעמי הדינים ולפרשם בדומה לשולחן ערוך -  במטרה: שגם התלמידים ישמשו גדולי תורה.

"בעל הטורים" מפרש את המילה: "המשפטים" בדרך של ראשי תיבות: - הדיין מצווה לעשות פשרה, טרם יעשה משפט, כפי שנאמר במסכת סנהדרין [ו, ע"ב] מצווה לפשר בין הצדדים היריבים במשפט, שנאמר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"[זכריה ח, ט"ז] והלוא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שאין שלום יש משפט ? אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הווי אומר: זה ביצוע  [היינו עשיית פשרה בדין]

המתכון לבריאות: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".

נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".

דעת מקרא מבאר: כי בשכר שתעבדו את ה' אלוקיכם -  ה' יברך אתכם:

ברכת הלחם כוללת את הברכה : שתיתן הארץ את יבולה וברכת המים - כוללת שיתנו השמים את גשמיהם. גם המעיינות והנחלים יהיו משופעים במים ועוד יש בברכת המים והלחם - שהמזון והמים שיעמדו לרשותנו - יהיה בו להבריא ולחזק את גופנו ולא יתערבבו בהם רעלים הגורמים למחלות.

בכך ה'  מבטיח – שירפא אותנו מכל מחלה ואף ימנע מהמחלה להגיע אלינו.

נאמרו הברכות הללו , כדי להוציא מאלה העובדים עבודה זרה ומאמינים שבעקבות הסגידה לאלילים הם יהיו בריאים ויזכו במזון ומים.

אומרת התורה לישראל: להשמיד את האלילים ולעבוד רק את ה' - אז ירפא את עם ישראל ואף יספק להם מזון. המילים: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". יש בהן רמז: שכל מי שה' בקרבו ובמקום שה' שוכן שם = אין חולי.

הבטחה זו נמצאת בעוד מקומות במקרא:

"וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" [לעיל, ט"ו, כ"ו].

"וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל- מַדְווֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל- שֹׂנְאֶיךָ". [דברים, ט"ו]

רבינו בחיי מסביר:  יש מחלות בגוף האדם הנובעות כתוצאה מהמאכלים והמשקאות הנכנסים לגוף  ויש מחלות מחוץ לגוף - שנובעות מפאת שינוי מזג האוויר  כפי השתנות מערכת הכוכבים.

חשוב להבין, בשכר זה שעם ישראל יעבוד רק את ה' : ה' יברך את המזון והמשקה ובכך יסיר מעליהם כל חולי. הצדיק  המקיים את ציווי התורה- לא יזדקק לגשת לרופא – לא כמו שקרה לאסא מלך יהודה שחלה ונאמר עליו:

"וְגַם- בְּחָלְיוֹ לֹא-דָרַשׁ אֶת-יְהוָה, כִּי בָּרֹפְאִים". [דברי הימים ב', ט"ו, י"ב]

ידוע כי יעקב ביקש בריאות מה' כאשר  נדר- נדר :

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" [בראשית כ"ח, כ]. ומדוע זו בקשה לבריאות? כי יעקב ידע שהחולה אינו יכול ללבוש בגד ולא מסוגל לאכול לחם.

ה"נתיבות שלום" מבאר: כאשר יהודי מתקדש וחי את חייו הגשמיים והרוחניים בקדושה, אזי מתקיימת בו הברכה: אדם מקדש את עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה. ומתברך לחמו ומימיו ועל כל ענייניו שורה הקדושה. שהרי התורה נקראת גם: לחם ומים.

כמו שכתוב:" לְכוּ, לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" [משלי ט', ה] וכן נאמר: "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם.."[ישעיהו  נ"ה, א] כאשר יהודי מתאפק מתאוותיו - אז ה' אומר: "שימו לחם"- העניקו לו כל טוב הן בגשמיות והן ברוחניות.

אבל אם נוהג הפוך- ונוטל את כוח ההנאות הגשמיות מנזיד עדשים ,אז יסבול צער – הן בגשמיות והן ברוחניות.

הנה סיפור מהבעש'ט: שראה נסיך אחד רוכב על סוסו וכולו משתעשע ועליז אמר עליו הבעש"ט- אומנם מן השמים נועד לו מזל – להיות מלך, אך היות ונטל את כל הנאותיו הגשמיות מהרכיבה על הסוס - - הפסיד את המלוכה!

הנמשל הוא: חיי היהודי ,שפוסקים לו  מן השמים –בטרם ירד לעולם, מדרגות והשגות גבוהות- אבל בהנאה אחת גשמית  מאבד את הכול. ההבטחה שכל המחלה שה' שם במצרים לא ישים על ישראל- כוונתה: ה' הכביד את לב פרעה ועבדיו - הכבדת הלב - זוהי מחלת מצרים, לכן יהודי מצווה להיות מחובר אל ה', אך אם הוא מתרחק מה' זוהי הכבדת הלב - וזוהי מחלת מצרים.

לסיכום, יהודי חייב לחיות בקדושה וכך זוכה לברכת ה' בכל דבר,  בבריאות טובה ללא מחלות ועוד זוכה – שה' ימלא את ימיו  באריכות ימים טובה.

יפים דברי שלמה המלך:

"תְּחִלַּת חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה;    וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה.  כִּי-בִי, יִרְבּוּ יָמֶיךָ;    וְיוֹסִיפוּ לְּךָ, שְׁנוֹת חַיִּים". [משלי  ט, - י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מחזה נבואי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מַחֲזֶה נְבוּאִי

 מֵאֵת:  אהובה קליין ©

הִסְכִּיתוּ וְשִׁמְּעוּ הַקּוֹרְאִים

עַל אַנְשֵׁי מִדְבָּר נוֹדְדִים

בֵּין חוֹלוֹת הָרִים וּסְלָעִים

בְּמַיִם וְלֶחֶם הָיוּ מְשֻׁפָּעִים.

 

מִמַּעֲמַד הַר סִינַי הָיוּ נִרְגָּשִׁים

אֵירוּעַ  אַדִּיר רְעָמִים וּבְרָקִים

בּוֹ נָדַמּוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים

הָס מִצִּיּוּץ, כַּנְפֵי רְנָנִים.

 

עַתָּה הָיוּ טְרוּדִים

עַל עֲתִיד הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים

כֵּיצַד יישְאוּ יִיסוּרִים  וּמַגֵּפוֹת

שֶׁמָּא  יִשְׁכְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?

 

לְפֶתַע , מַחֲזֶה נְבוּאִי בַּשָּׁמַיִם

אֵלָיו כֻּלָּם נָשְׂאוּ עֵינַייִם

הַבְטָחָה אֱלוֹקִית נִצְחִית

נְבוּאָה  טְהוֹרָה  עִילאִית.

 

אֱלֹוקים יָסִיר חֹלִי מֵעָלֵינוּ

כַּאֲשֶׁר נִשָּׂא לְרָקִיעַ עֵינֵנוּ

אֱמוּנָתֵנוּ בּוֹ , נִתֵּן לָעַד

נִלְמַד תּוֹרַת מֹשֶׁה , כְּיַעַד.

 

כַּטַּל יַרְעִיף עָלֵינוּ בְּרָכוֹת

יַעֲלִים נְגָעִים וּמַגֵּפוֹת

לָנוּ יַעֲנִיק , אֹרֶךְ חַיִּים

וְאַף יוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים.

הערה: השיר בהשראת פרשת: משפטים [חומש שמות]     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 בינואר 2022

פרשת יתרו- מהו הסוד שגילה יתרו על התורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת יתרו - מהו הסוד שגילה יתרו  על התורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ משה מזמין את יתרו לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c


"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות,י"ט, י"ב]


ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח,י-י"א]


ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא ייבול כעץ ללא מים ומזון-
 מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בשמועה ששמע יתרו והסיבה להגעתו למדבר יחד עם ציפורה אשת משה ובניה:

”וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה:  אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים.  וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ.  וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק- לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה.  וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יְהוָה. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.  עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".  [שמות י"ח, א- י"ב]

השאלות הן:

א] מה שמועה שמע  יתרו?

ב] כיצד קיבל משה את פני יתרו?

ג] במה התעלה יתרו?

תשובות.

השמועה ששמע יתרו.

על פי רש"י: יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

אך הקושי בהסבר זה, מדוע בא יתרו ,דווקא בגלל  הסיבות  הנ"ל – היינו - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק? הרי התרחשו עוד נסים לעם ישראל?

על פי שמות רבה [שמות רבה כ"א, ו] כאשר הגיע משה לקרוע את הים, תחילה סירב הים להיקרע למען עם ישראל מהטעם: שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם  נברא אחריו – ביום השישי, לכן  הים לא הרגיש מחויבות להיקרע  - עבורו.

אך מיד  נתן ה' ימינו על יד ימינו של משה - ואז נקרע הים למען ישראל.

נשאלת השאלה באיזה נושא היה ויכוח בין משה לים? ומדוע כאשר ה' נתן את ימינו על יד ימינו של משה - תכף נקרע הים?

ה"אור החיים" [שמות,  י"ד, כ"ז]מבאר: כי הקב"ה עשה תנאי בבריאת העולם, שכל הבריאה והטבע יהיו קשורים ומשועבדים לתורה ועמליה וכל מי  שיתחבר אל התורה הקדושה - ויהגה בה יומם ולילה - התוצאה תהיה: שיקבל את הכוח לעשות עם הטבע כרצונו.

מהטעם הזה - סירב הים להיקרע - כי עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה.  מהעילה הזו - לא היה עדיין למשה  את הכוח הדרוש - על מנת לקרוע את הים. אך הקב"ה אמר: שאומנם עדיין בני ישראל  לא קיבלו את התורה, אך לעתיד לבוא  הם יקבלו  את התורה - ולכן כבר כעת הם זוכים לכוח למשול על הטבע, מטעם זה - הניח ה' את ימינו על יד ימינו של משה, היות וימינו  רומז על תורה-  ככתוב [דברים ל"ג,כ] "מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ".

מכאן  שבאמצעות כוח התורה שעתידים בני ישראל לקבל בהר סיני - הים חייב היה להיקרע עבורם.

במכילתא נאמר על  הפסוק: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות י"ז, ח]"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" הסיבה לכך שעמלק הגיע להילחם נגד עם ישראל, הייתה - כי  התרופפו בלימוד התורה.

כעת - ניתן להבין: מדוע כששמע יתרו - על קריעת ים סוף - ועל מלחמת עמלק- הוא הגיע. כי בשני  דברים אלה הוא נוכח לדעת ולהכיר את עוצמת התורה.

בקריעת ים סוף - הוא הבין - כי באמצעות כוח התורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל מכל דבר שלילי.

גם אם נקלע למצב קשה ומסוכן שבדרך הטבע לא ניתן להינצל ממנו, הרי בזכות לימוד תורה - ניתן להינצל מהמצב הרע, מנגד - במלחמת עמלק - הוא הבין שאם מתרחקים מכוח התורה - הדבר יכול לגרום לכך שיהיו חלילה מלחמות. כפי  שהיה עם עמלק - שהוא תקף את בני ישראל דווקא במצב שרפו ידיהם מן התורה ולכן , יתרו הגיע בזכות ששמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

המסקנה היא: כדי לזכות בעוצמת התורה יש לקיים את דברי חז"ל שנאמרו במסכת אבות די, י"ד  :

רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: "הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה,

וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ,.."

 חז"ל מביאים רעיון יפה: [ראש השנה כ"ט] על סמך הפסוק:

"וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק".

[להלן י"ז י"א]

חז"ל מסבירים: כי הרמת הידיים של משה - מסמלת את כוח האמונה בה'

כי עצם העניין שהתבוננו  כלפי מעלה לשמים - היו מתגברים ומנצחים ואם לא היו נוהגים כך- היו חלילה נופלים,  היינו - מתוך  כוח האמונה בה'  נצחו את עמלק.

בכוח האמונה  נקרע הים לעם- ישראל.

האור החיים מבאר את הפסוק על פי חז"ל:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" [להלן י"ד, ט"ו]

מתברר, שבזמן קריעת ים סוף היה קטרוג על עם ישראל על ידי מידת הדין, אלא שעל ידי שהתחזקו באמונה , צעקו אל ה' ונכנסו לתוך הים מתוך כוח האמונה- מידת הרחמים התגברה על מידת הדין ונקרע להם הים.

מכאן ששני הדברים: קריעת ים סוף וניצחון כנגד עמלק - הגיע אליהם מתוך כוח האמונה  ואל עוצמת האמונה  ניתן להגיע מתוך דברי אמונה – כדברי  רבי משה מקוברין המסתמך על הפסוק: "הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר" [תהלים קט"ז, י']

היות שיתרו ראה מה כוחה של האמונה- הוא הלך למדבר כדי ללמוד עם משה. על נושא האמונה. [מתוך " אור שלום" הרב שלום ברגר]

עוד רעיון יפה ראיתי [בחוברת של  הרב אלימלך בידרמן]

שם מובאים ה"דברי  שמואל": כשם שאדם פועל בידיו בכל הדברים שרצונו לעסוק בהם ,כך באמצעות עוצמת האמונה - לשדד ולשנות את מצבו ומעמדו "מי שיש לו אמונה אמיתית- נעשית אמונתו אצלו כיד ממש. כדרך שהאדם מסוגל לפעול בידיו כרצונו כך מסוגל הוא באמונתו"

משה מקבל את פני יתרו.

נאמר: "יֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק- לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה.  וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יְהוָה".

על פי רש"י: יתרו זכה לכבוד גדול - כיון שיצא  משה לקראתו - יצאו גם-אהרון, נדב ואביהוא ושואל רש"י: ומי הוא שראה את האנשים האלה יוצאים לקראת יתרו ולא יצא?

על פי מכילתא " אמרו :יצא אהרון, נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל"  

[יתרו פ"א]

על פי תנחומא: "אמר רבי יודן בשם ר' איבו :שני בני אדם ראו כבוד גדול מה שלא ראה בריה בעולם ואלו הן: יתרו ויעקב. יתרו, כשבא אצל משה, כתיב ' ויצא משה לקראת חותנו'. מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא? שרי אלפים, ושרי מאות יוצאין, ולא היה יוצא? שבעים זקנים יוצאין, ולא היה יוצא? אהרון  כהן גדול יוצא  ולא היה יוצא? התחילו כל ישראל יוצאין  לקראת יתרו" [ויגש ז']

דעת מקרא מבאר: משה יצא  מאהלו לקראת חותנו - לקבל את פניו ,זוהי מידת  דרך ארץ הנהוג  כלפי כל אורח. ובמיוחד שמדובר בחותנו - אבי אשתו ומעניין לשים לב- כי הכתוב קורא את יתרו בתואר "חותנו", ללא הזכרת שמו וזאת כדי להדגיש את חיבתו של משה כלפיו. בנוסף משה משתחווה לכבודו - וזהו אות של מתן כבוד וקבלת מרותו של מי שמשתחווים לכבודו. המארח היה משתחווה לפני אורחים נכבדים - וזאת בדומה לאברהם אבינו שרץ ומשתחווה לפני המלאכים, כמו שנאמר:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה". [בראשית  י"ח, ב]

משה נשק ליתרו - כדי להביע את השמחה  לראותו. מנגד, מעניין  כי יתרו נוהג כמחשיב גדולה לעצמו ,אינו משתחווה למשה ואף לא מנשקו, אלא מחליף אתו ברכות שלום- כפי שהכתוב מציין: "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם"

בתום הפגישה בחוץ – הם נכנסים לאוהל של משה. אך אין הכתוב מתאר את פגישת משה ואשתו ציפורה ובניו - מהטעם שהתורה מקצרת בכל התיאור של חיי המשפחה של משה.

רש"י מסביר: כי משה משך את לב יתרו לתורה, על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

יתרו זוכה להתעלות.

ישנו מדרש מעניין: האומר על המילים: "וישמע  יתרו" - "טוב שכן קרוב" - זה יתרו" - מאח  רחוק" – זה עשיו.

בעל "בניין אריאל" מפרש: כי כוונת המדרש הזה: על פי דברי חז"ל: שבע שמות היו ליתרו. "יתר"- על שם שיתר פרשה אחת בתורה. [פרשת "ואתה תחזה"] ומסופר "במס' סופרים" [פרק ט"ז, הלכה י'] כי: קע"ה -  פרשיות בתורה הם- כמניין שנותיו של אברהם אבינו, והיות והתקצרו שנותיו של אברהם - כדי שלא יראה את עשיו יוצא לתרבות רעה. מתברר, שבתחילה היה צריך לחיות ק"פ שנה -  כיצחק, נמצא שבשביל עשיו  נחסרו חמש פרשיות בתורה, ובזכות יתרו נתווספה פרשה אחת. וזו המשמעות: "טוב  שכן קרוב מאח רחוק" כי צדקת יתרו גרמה שנוספה  פרשה אחת בתורה ואילו רשעת עשיו גרמה שנחסרו חמש פרשיות.

 

 

יתרו שבמשך שנים היה עובד עבודה זרה ואפילו נשא בתפקיד כהונה אלילית שמע את כל הטוב שה' עשה למען עם ישראל - במצרים ובמדבר  והוא קיבל בעקבות זאת את האמונה בה'  על כך נקראה על שמו  הפרשה הזו בתורה- המתארת את מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות.

 

חכמים מציינים לשבח את התנהגות  יתרו כאשר קיים את מצוות הכנסת אורחים כלפי משה בעת מנוסתו ממצרים. במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א] נאמר: בשכר שיתרו אמר לבנותיו  "קראן לו ויאכל לחם" [שמות ב, י"ט] זכו בני-בניו וישבו בלשכת הגזית [הכוונה לאולם שהיה בהר הבית ששם היו נוהגים חכמי הסנהדרין להתכנס בזמן שבית המקדש היה  קיים], מכאן שהתנהגותו  של יתרו אל משה - גרמה לכך שצאצאיו  יגיעו למדרגה גבוהה של מקום כה קדוש לכל  ישראל.

 

ממעשה זה, יש להסיק מסקנה חשובה: שאין לדון אדם על פי מוצאו וייחוסו המשפחתי, אלא על פי התנהלות חיי היום, יום שלו ומעשיו בפועל.

 

ליתרו ישנה זכות נוספת בכך שהוא מגיע  להכרה בגדולת ה' ומעשיו , הוא הראשון שאומר: "ברוך ה' " על כך נאמר: במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [ולכל היוצאים  ממצרים] שלא אמרו: "ברוך.." עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה' "  אך לכאורה,  תמוהים דברי חז"ל שהרי משה ובני ישראל הודו לה' על הכול באמצעות שירת הים.

 

אלא צודקים חז"ל בדעתם, לפי שכאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים - זה נס שנעשה להם עצמם,  לעומת זאת יתרו הודה לה' על כל הניסים שעשה ה' לישראל.

 

כאן חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול: אין זה מספיק להודות לה' על הניסים והחסדים שה' עושה עמו וקרוביו, אלא עליו להכיר ולהעריך את כל החסדים והדברים הטובים שה' עושה גם למען אחרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יש להסיק, כי יתרו גילה ממרחקים-את עוצמת התורה וכוח האמונה - שחוללו לעם ישראל  נסים. בזה גדולתו של יתרו שלמרות שלא היה נוכח בכל הנסים בעצמו, העריך וגילה את הרז שבתורה ובאמונה .

יהי רצון שנתחזק כולנו בכוח התורה והאמונה במיוחד בימים אלה ממש.

יפים וחשובים דברי דוד המלך:

"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ." [תהלים  קי"ח, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר