יום רביעי, 24 בפברואר 2021

פרשת תצווה ומגילת אסתר- מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תצווה ומגילת אסתר - מה הקשר ?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי בנושא הפרשה והמגילה:




ציורי  תנ"ך/  בני ישראל  הולכים לתרום שמן זית זך כתית לצורך נר התמיד/ 

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת"./  ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ מרדכי יושב בשער המלך/ [מתוך מגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ אחשורוש מושיט  את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ אסתר המלכה מצביעה  אל עבר המן הרשע במשתה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן 
על בד]



מרדכי היהודי מקשיב למזימתם  של סריסי המלך אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מרדכי רכוב על הסוס והמן מוביל אותו בחוצות שושן/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשת תצווה פותחת בפסוקים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.   בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר--לִפְנֵי יְהוָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [שמות  כ"ז, כ'- כ"א]

במגילת אסתר, מסופר על המן מזרע עמלק שרצה להשמיד את היהודים: "וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין- שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם.  אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ". [מגילת אסתר-ג', ח-י]

תגובת מרדכי לגזרה:

"וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה.  וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ:  כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ שָׂק". [אסתר, ד.א- ג]

כאשר מרדכי שלח בידי השליחים להודיע לאסתר המלכה: שעליה לגשת למלך כדי שיחוס על עם ישראל מפני רצון המן להשמידם, תשובתה לשליחים הייתה:

"....וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ--זֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם" [שם, ד, י"א]

תשובת מרדכי בידי השליחים לאסתר הייתה:

"וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.  כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". [שם . ד'- י"ג- י"ד]

תגובת אסתר:

"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.  י וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צ ִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" [שם .ד, ט"ז- י"ז]

 השאלות הן:

 א] מה מסמל שמן זית זך כתית שנועד - להעלות נר  תמיד?

 ב] מה הייתה מטרת מרדכי?

 ג] כיצד הגיבה  אסתר?

תשובות.

סמל- שמן זית זך כתית.

במדרש  רבה נאמר: "אמר הקב"ה למשה: וייקחו אליך שמן זית זך, לא שאני צריך להם, אלא שתאירו  לי  כשם שהארתי לכם, כדי להעלות אתכם בפני כל האומות" וכשם שהשמן מאיר- באותו אופן בית המקדש מאיר לכל העולם, שנאמר: "והלכו גויים לאורך" [ישעיהו ט]

על פי דברי חז"ל:- תפקידו של בית המקדש היה להאיר לעולם כולו ,זאת בנוסף  להאיר לעם ישראל. ההוכחה לכך: שלמה המלך היה מתפלל בחנוכת המקדש : "וגם אל הנכרי...ובא והתפלל [בבית המקדש] אתה תשמע השמים.." [מלכים ח] גם בברכת השדה- זוכים אומות העולם על ידי המקדש, שהרי בחג הסוכות היו נוהגים - עם ישראל להקריב שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות העולם.

מכאן  נסיק כי - לשמן הזית יש תפקיד מרכזי בבית המקדש להאיר- אורה וברכה רוחנית ואורה וברכה גשמית.

אך  לאחר שבית המקדש נחרב – שמן הזית מסמל את עם ישראל–כפי שאומר הנביא ירמיהו: "זית רענן יפה- פרי תואר קרא ה' שמך" [ירמיהו י"א]

הטעם לכך:

 לפי  שבעוד שכל המשקים מתערבבים זה בזה, לעומתם- השמן תמיד עולה  וצף מעליהם - כך גם ישראל אינם יכולים להתערבב עם הגויים.

 

רעיון נוסף: כשמערבבים את כל המשקים אין להבחין בסוגיהם השונים- איזה תחתון ואיזה מהם עליון- לעומתם השמן תמיד יצוף למעלה ולא יתמזג עם שאר המשקים, כך גם ישראל – בשעה שעושים רצונו של מקום הם מתעלים מעל הגויים.

עוד מסר מעניין בפי חז"ל: אמר הקב"ה אתם  דומים ליונה, ההוכחה לכך: כששלח  נח  אל מחוץ התיבה את היונה היא שבה אליו:  "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ.." [בראשית  ח, י"א] כשם שהיונה הביאה אורה לעולם בשמן זית- אף עם ישראל  המשול ליונה – מצווה  להביא שמן זית ולהדליק לפני בורא עולם.

במדרש רבה נאמר: "וכי לא נקראו רק  בזית הזה  בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים –נקרא ישראל בגפן ובתאנה, בתמר ובארז באגוז וכו"?

אלא הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואחר כך מורידין אותו וחובטים אותו, ומעלין אותו לגת וטוחנין אותו, רק אחרי כל החבטות והמכות האלו- נותן שמנו. כך ישראל, באין אומות העולם חובטין אותן ומכים אותן וחובשין וכופתין אותן בקלדין, ואחר כך עושין תשובה"

מכאן, שהשמן הזך מצד אחד יכול להאיר למרחקים ולהפיץ גם ברכות ,אך מנגד יכול לשמש מצב  הפוך- חלילה- כאשר עם ישראל נוטש את התורה.

לכן, כשם שהמנורה במשכן – ייעודה להאיר לעם ולעולם- כך גם עם ישראל- באין מקדש היום:

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" [שמות כ"ה, ח]

מרדכי היהודי ואסתר המלכה –נושאים בשליחות חשובה בזמן שהמן מזרע עמלק – שואף   להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים בשושן- וזה לנסות בכל מאמציהם להציל את העם מהשמדה המונית ולהעלותו לדרגה גבוהה וזכה -בה ימלא את ייעוד האור- להאיר לגויים.

מטרת מרדכי היהודי:

על פי רש"י:  נודע למרדכי על פי החלום: כי הגזירה על היהודים שהחליט עליה המן  - היא בהסכמת אלוקים לפי שהיהודים השתחוו לצלם בימי נבוכדנצאר ונהנו מסעודת אחשוורוש.

בעניין אותו המשתה שהמלך ערך: מי שחושב שהקב"ה- מוותר על עוברי עבירה טועה!

שהרי אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם את יוסף אחיכם מתוך מאכל ומשתה, כך אמכור אתכם גם אני וזהו שנאמר: "והמלך והמן ישבו לשתות" ומה עבירת מכירת יוסף שנעשתה  תוך כדי שאחיו ישבו ושתו בעודו מתחנן על חייו  מתוך הבור- יוסף מחל להם בלב שלם- למרות זאת העניש ה' אותם, קל וחומר לעבירה שאין מוחלים עליה, שהקב"ה יעניש לבסוף, ובנימין שלא השתתף במכירת יוסף- זכה שמזרעו יעמוד גואל לעם ישראל — הלוא הוא מרדכי היהודי בכבודו ובעצמו!

מרדכי  היהודי לא השתחווה להמן!

חז"ל מסבירים את הסיבה לכך:  כאשר נשאל המן מדוע אינו משתחווה אליו כשאר האנשים? ענה להם: כי אני יהודי ואסור לי להשתחוות לאדם, ענו לו: הרי יעקב אבינו השתחווה לעשיו שבע פעמים לפי שנאמר:

 

"וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־ גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־ אָחִֽיו"׃ [בראשית  ל"ג, ג] ענה להם מרדכי: באותו הזמן היה זקני- בנימין במעי אמו- והוא לא השתחווה, לכן גם אני, שבא מזרעו, לא אשתחווה!

לכן מטרת מרדכי היהודי הייתה להגן על עם היהודי שיקיים את ייעודו ויתקן את מעשיו.

במדרש רבה [אסתר ז, ז]  מסופר:

"בשעה שנחתמו אותן איגרות  ונתנו ביד המן, ראה מרדכי שלוש תינוקות שהיו באים מבית הספר, ורץ מרדכי אחריהם וכו', כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות, שאל לאחד מהם: פסוק לי פסוקך. אמר לו:

"אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם;    וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא".[משלי ג, כ"ה]

פתח השני ואמר: אני קריתי היום וכו"

"עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל." [ישעיהו ח, י]

פתח השלישי ואמר:

"וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט". [ישעיהו מ"ו, ד].

כיוון ששמע מרדכי כך, שחק והיה שמח שמחה גדולה, אמר לו המן: מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו? אמר לו: על בשורות טובות שבישרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו וכו"

תגובת אסתר המלכה,

לאחר שמרדכי שלח לה  מסר חשוב באומרו לה:

 " אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.  כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶווַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר..."

תגובתה הייתה:

"לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.  וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר- צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר". [אסתר. ד, ט"ז-י"ז]

הסוף ידוע שהכול הסתיים בנסי נסים והתהפך לטובה לעם היהודי אשר בשושן. המן הוביל את מרדכי היהודי ברחובות העיר.

"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.  לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר.  וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אסתר ומרדכי היהודי - קיימו במסירות נפש את הייעוד של העם היהודי לתקן את הדרך  בה הלכו בשושן ולהשיב את האור חזרה - זאת על מנת  להאיר את העולם באור המנורה שבמקדש.

זהו הקשר בין מגילת אסתר לפרשת תצווה.

ויפים דברי ישעיהו הנביא:

"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ"   [ישעיהו ס.א-ג]






And went Gentiles your light

כמו שנאמר:"והלכו גויים לאורך"[ישעיהו ס,ג] וכתוצאה מכך- ישראל יתגברו על אומות העולם,כמו שנאמר:"ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל גויי הארץ"
[דברים כ"ח,א]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אסתר המלכה- ושליחותה- שיר מאת: אהובה קליין. (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

אסתר המלכה - ושליחותה.

מאת: אהובה קליין ©

ויהי בימי אחשוורוש

המן הרשע , זקף ראש

ביקש להשמיד היהודים

בראותו אותם מפורדים.

 

וימלא המן חמה

כי מרדכי לא כרע

בגאוותו זרע שנאה

הצמיח אש נקמה.

 

מרדכי ידוע ידע

מה קשה הגזרה

שלח לאסתר מסרים

למען תמשוך בחוטים.

 

בעת הגיעה למלכות

פקד עליה שליחות

להציל  העם מחשכה

להעלות להאיר המנורה.

 

רווח והצלה ליהודים

להעיר כל הנידחים

קיימו וקיבלו עליהם

לשפר , להיטיב דרכיהם.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 בפברואר 2021

פרשת תרומה-רפואה לעם- בהשראת המשכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  תרומה - רפואה לעם -- בהשראת המשכן?

מאת: אהובה קליין .


 יצירותיי לפרשה.



ציורי תנ"ך/ הקמת  חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)





ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד






ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)



הקב"ה מצווה את משה  להורות לבני ישראל להביא תרומה למטרת הקמת המשכן במדבר:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, ח-  ט]

הכתוב מתאר בפרטי פרטים את מבנה המשכן וכליו ובסוף הפרשה גם את החצר והגדר המיוחדת סביב:

"וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן--לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.  וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים, וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת; וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם, כָּסֶף". [שם כ"ז, ט- י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה מאריכה בתיאור המשכן וכליו?

ב] אילו רמזים גנוזים במשכן?

ג] הקמת גדר חצר המשכן - כיצד?

תשובות.

התורה מאריכה  בתיאור המשכן.

"נתיבות שלום" מסביר: כי נושא המשכן מפורט בפרטי פרטים יותר משאר מצוות התורה - חמש הפרשיות  נועדו לתאר את נושא המשכן וכליו וההסברים   מופיעים מספר פעמים , יש אף שואלים מדוע נכתבה כל הפרשה על המשכן- הרי  מצוות הקמת המשכן נאמרה לגבי אותו הדור? ומעניין הדבר שלצורך הקמת המשכן היה דרוש אמן - דוגמת בצלאל שעליו נאמר: "ואמלא אותו רוח אלוהים בחכמה ובתבונה ובדעת"- שהן מדרגות גבוהות ביותר.

חז"ל אמרו [מסכת ברכות נ"ה] "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ". נשאלת השאלה: למה  היה הדבר הזה כל כך נחוץ למען  הקמת המשכן?

התשובה היא: כי ספר התורה הוא כל כך קדוש ומרומם - השתלשלות מהעולמות העליונים - עד למטה לעולם העשייה. וכאשר עלה משה להר סיני אמרו המלאכים לה': חמדה גנוזה אתה מבקש לתת לבשר ודם? כוונתם הייתה: שהתורה אינה משתייכת לעולם למטה. אך משה ענה שלמרות שהתורה כה מרוממת - היא שייכת לעולם העשייה - דוגמת הדיבר: "לא תרצח"  עד כי כל אות יש לה  הרבה  משמעויות ורמזים ויש בהן סודות הבריאה וסודות התורה- ואם חלילה- חסרה אות בספר התורה- היא פסולה כי היא כולה קודש קודשים!

לכן כפי שהתורה כה קדושה ורוחנית - כך גם המשכן! ועל פי תורת הנסתר - המשכן מרמז על עולמות העליונים. כל פרט ופרט במשכן מרמז כנגד חלקים  בעולמות העליונים. המשכן כעין מפה לעולמות  מרוממים אלה וכל כלי המשכן, כגון: המזבח, המנורה - הם כנגד אורות העליונים - לכן ה' דאג למלא  את בצלאל ברוח אלוקים - בחכמה , בתבונה ודעת. כי כל חלקי המשכן היו צריכים להיבנות כייעודם שיהיו כדוגמת האורות העליונים. מטעם זה - היה חייב לדעת בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ שאלמלא זה - לא היה מסוגל להקים את המשכן.

ללמדך שהמשכן שקול - כנגד  כל העולם וכנגד האדם שהוא מהווה עולם  קטן.

לאור כל חשיבות קדושת  הקמת המשכן - צריך כל יהודי לדעת - כי גם היום - באין משכן  בפועל במציאות העכשווית ,כשם שהתורה איננה משקפת רק את העבר – והכל נצחי - חי וקיים ,כך גם ציווי  עשיית המשכן וכליו - הוא ממשיך לשכון בכל אחד ואחד מעם ישראל על ידי האמונה בבורא עולם וקיום התורה ומצוותיה- באופן מעשי כפי שנאמר:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"

התורה קוראת לבית הנועד למשכן אלוקות- בשם "מקדש"- וזה על שם ייעודו בעתיד למען  קדושת עם ישראל.

רש"י סובר: כי חשיבות  המקדש - "בית קדושה"- המקום שממנו תצא קדושה לאומה.

רשב"ם וחיזקוני סוברים: כי המקום נועד למפגש בין ה' והאדם. כפי שנאמר: "ונועדתי לבני ישראל"

הרמזים במשכן.

המילה תרומה היא מלשון: רום – התרוממות - שהם כתוצאה - "קחו  מאתכם תרומה לה" אדם שתורם מתוך כוונה טובה - היא תמיד רצויה יש בה גם תועלת לזולת וגם לתורם היא כביכול מתנה שתורם לעצמו.

"תרומה"-בגימטרייה - 651  = "עם ישראל "- וכן "והייתם לי לעם" וכן -            "וגר זאב עם כבש"  [על פי ספר התמצית של מאיר ינאי].

בעל "חת"ם סופר" אומר:  כי באותיות   "זהב , כסף, נחושת" -  ישנם רמזים מעניינים מאד:

במילה: "זהב"= הימים בהם קוראים בתורה בבית הכנסת :

ז- שבת שהוא היום השביעי בשבוע.

ה- יום החמישי בשבוע.

ב- יום השני בשבוע.

המילה:" כסף" מרמזת על החגים מן התורה:

כ- יום כיפורים

ס- חג הסוכות.

פ- חג הפסח.

המילה "נחושת" מרמזת ליתר  החגים והמועדים שבהם נוהגים לקרוא בתורה.

נ- נרות [חנוכה]

ח- חודש = ראש חודש. ראש השנה.

ש- שבועות, שמיני עצרת.

ת-  תעניות.

 גדר חצר המשכן.

חצר המשכן היה מגודר בגדר סביב - עם עמודי עצי שיטים לפי שיעקב אבינו - ראה בחזונו שעתידים בני ישראל להקים משכן במדבר – מעצי שיטים- לפיכך נטע עצים בזמן שהותו במצרים וכאשר  העם יצא משם -  הביא  לצורך הקמת המשכן  את  עצי השיטים האלה.

ויש להתפעל מצדיקותם של עם ישראל - כי בזמן שהיו מצווים לצאת ממצרים - אכלו בחיפזון את המצות וקורבן הפסח - ובכל זאת – לא שכחו לקחת איתם את עצי השיטים - למטרת הקמת המשכן!

היות והיה צורך מידי פעם לפרק את המשכן כדי להעביר אותו   ממקום למקום בזמן שהם נדדו במדבר. לכן העמודים היו שקועים בתוך אדני נחושת באופן שניתן  להוציאם ממקומותיהם  בזמן פירוק המשכן וכליו.

בראש העמודים היו  ווים מכסף הניתנים לפירוק בשם אונקליות  עליו היו תולים וילונות  לבנים – מפשתן משובח  - קלעים- ובלשון רש"י עשויים כמין קלעי הספינה - מן בד מעשה קליעה - עשוי נקבים, נקבים.

רש"ר מסביר: מטרת הגדר : סגירה וגידור כדי ליצור מקום פנוי לצרכי המשכן.   החצר הקיפה את המשכן על כל צדדיו- חמישים-אמה  על חמישים אמה.

האגדה מספרת: "ויבוא משה אל בצלאל בן אורי, בן חור ויאמר לו: ה' ציווני לעשות משכן. וישאל בצלאל את משה לאמור: ומה חפץ לה' במשכן? ויענהו משה לאמור: שכון ישכן את קדושתו בו ולמד שם את תורתו את בני ישראל.

ויוסף בצלאל לדבר אל משה ויאמר: ואיפה נשים את התורה? ויען משה ויאמר: כאשר נכלה לבנות את המשכן ועשינו ארון לתורה. ויאמר בצלאל: אל נא תקל התורה הקדושה בעיננו! הבה נעשה לה בראשונה ארון ואחר נעשה את המשכן. ויעש בצלאל כאשר אמר.

ויהי בעשותו את המזבח ואת השולחן ואת הארון ויעש לכולם זרי זהב ואמר: את זר המזבח לא ייקחו בלתי אם  כוהנים- והיה להם כתר כהונה: וזרי השולחן ייקחו המלכים אשר יהיו בישראל- והיה להם כתר מלכות: אולם לזר הארון אשר תהיה בו התורה אין אדונים - מי האיש החפץ בכתר תורה - יבוא נא הלום וייקחהו"!

לסיכום: לאור האמור לעיל. מגיעים אנו למסקנה. כי   התורה מאריכה בתיאור המשכן: כדי להוכיח  את חשיבות  קירבת עם ישראל בכל עת לבוראו - ולא רק בעבר הרחוק במדבר - אלא גם  בימינו אנו חייבים  לשמור על קדושת העם באמצעות קיום  התורה ומצוותיה , במיוחד בימים קשים אלה העוברים עלינו- זמן של מגפה עולמית - אין לנו לפנות אלא  אל  אבינו שבשמים - בתפילה ותשובה וצדקה - ובע"ה רק כך נזכה במהרה לישועה- כי ישועת ה' כהרף עין!

 ויפים דברי דוד המלך:  "מִזְמוֹר, לְדָוִד:    יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.  הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק;    וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ" [תהלים ט"ו,]

שבת זכור

 בשבת הסמוכה לפורים- נוהגים לקרוא את פרשת זכור  מתוך חומש דברים[כ"ה, י"ז- י"ט]
 בה אנו מצווים  לזכור את אשר עשה עמלק לעם ישראל  בדרך כאשר יצאו ממצרים,
וזאת מהטעם :כי המן הרשע אשר   תכנן להרוג  ולהשמיד את  היהודים – ולא עלה בידו-היה מזרע עמלק.
וכך הכתוב מתאר את עמלק:
"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.   אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים."[שם  כ"ה, י"ז- י"ח]




ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר