יום רביעי, 24 ביוני 2020

פרשת חוקת- הר ההר- המקום בו אהרון נקבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)




פרשת חוקת, הֹר הָהָר-המקום בו אהרון - נקבר.
מאת: אהובה קליין.

מיצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מים ג בשפע לכולם/  ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)





ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו גדושת אירועים : פרה אדומה ודיני הטהרה, מות מרים,  צימאון העם במדבר, תלונות העם, מי המריבה, שירת הבאר, מלחמת ישראל נגד סיחון - מלך האמורי וחייליו. הניצחון  על עוג מלך הבשן ותלונת העם  על עצם הוצאתם ממצרים - אל המדבר,
הגעת עם ישראל להר ההר, ומות אהרון שם.
כך התורה מתארת את בואם של העדה למקום קבורתו של אהרון הכהן: "וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹר.  יֵאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה". [במדבר כ, כ"ב-כ"ה]
השאלות הן:
א] מה  היה טיבו של הֹר הָהָר- ומי הגיע לשם?
ב] מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל?
תשובות
הֹר הָהָר והבאים אליו.
על פי רש"י:
אל הֹר הָהָר- הגיעו כל  עדת ישראל אשר ראויים היו להיכנס לתוך ארץ ישראל - לפי שאותו הדור שחטא בחטא המרגלים כבר מתו   ולגבי הֹר הָהָר- היה זה הר ועל גביו עוד הר- כתפוח קטן על תפוח גדול.
אע"פ שהענן היה מהלך לפני בני ישראל  והיה משפיל את ההר הגבוה ומגביה את ההר הנמוך  ועושה אותם שווים ,פרט לשלושה הרים: הר סיני- לתורה , הֹר הָהָר- לקבורת אהרון והר נבו- לקבורת משה.
כפי שמסביר תנחומא -  הענן שהיה הולך לפני בני ישראל היה משפיל את ההר הגבוה ומגביה את ההר השפל- והיה בכך משום נס גלוי ,שלא היו צריכים להתאמץ  בני ישראל- כל פעם לעלות ולרדת מההר.  אף על פי- שהענן היה מיישר להם את המדבר כמישור, למרות זאת, היה משאיר תמיד מקום גבוה  יותר-  עבור המשכן שיחנה שם. וכך  נשארו שלושה  הרים:
הר סיני- נועד לשכינה ולקבלת התורה.
הר נבו - לקבורת משה
הֹר הָהָר- לקבורת אהרון.
רבינו בחיי סבור: נאמר :"כל העדה"- לפי שאדום יצאו לקראתם כדי להילחם בהם וכאן הכתוב רוצה להודיע: שלא  היה חסר  מהם איש כאשר באו מארץ אדום להֹר הָהָר.
דעת מקרא מבאר: כי היו שני מקומות שידועים בשם:
"הֹר הָהָר" האחד נזכר כאן בפרשה- ההר בו נקבר אהרון הכהן,
 והשני מוזכר בציון גבולות הארץ:
"וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.  מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת"; [במדבר ל"ד, ח]
רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מבהיר: "כָּל-הָעֵדָה" :  נושא זה המופיע בפסוק לפני מות אהרון- בא ללמד: שלמרות שאהרון נפטר במדבר, לא בא מותו כתוצאה  מהגזרה הכללית שמנעה מדור המדבר להיכנס ארצה, שהרי שהגיעו ישראל - להר ההר- כבר גזרה זו התבטלה, לכן אהרון מת רק בגלל חטא מי המריבה.
אהרון לא זכה להיכנס לארץ.
חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון?
על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה:
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]
דווקא בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?
שאילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה  סיבה להאשים גם את אהרון בדבר- שבוודאי  הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים  במילים:
"וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]
אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו, היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע- לכן נענש- בכך נעשה שותף לאחיו משה- בחטא מי המריבה ולכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם  ממצרים.
ה"שפת אמת" –המבסס דבריו על רש"י- מביא פירוש מעניין לסיבת מותו של אהרון במדבר: לפי שישראל התחברו לעשיו הרשע ובכך גרמו  שיחסר להם אהרון. ועל כך היה אומר: רבי בונם מפשיסחה: "משפטי ה' אמת  צדקו יחדיו" מלך בשר ודם שמעניש אדם חוטא, אינו  צודק בדינו ,אלא כלפי הנדון החוטא בלבד, אבל לא כלפי קרוביו וידידיו של הנידון, אשר פסק הדין גורם להם צער- חינם בלתי  צודק, שכן במה אשמו הם! ואילו ה' יתברך בהענישו אדם חוטא, הרי גם צערם של הקרובים אינו לחינם, כי אם מגיע להם בעד חטאים אשר חטאו" כך הדין גם לגבי אהרון הכהן ,התורה מסבירה:
"יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה"׃ [במדבר ,כ', כד].
אך רש"י מפרש את צערם של עם  ישראל- על מות אהרון שהיה מאד חביב עליהם ,לפי שהיה  אהרון צדיק וזה משום "שנתחברו כאן להתקרב לעשיו הרשע"
רש"י מסביר: ביום שנפטר אהרון כל עם ישראל בכו- גברים ונשים, לפי שהיה  ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו ועל כך אומר הלל:
"... הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה": [מסכת אבות א, י"ב]
"משך חכמה" [רבי מאיר שימחה מדווינסק] טוען: שבמשך כל ארבעים שנות הנדודים של עם ישראל במדבר, לא היה מצב- של רוצח נפש בשגגה שהוצרך לגלות למחנה לוויה- שאילו כן היו גולים כאלה בתקופה זו- היו זוכים לשוב לבתיהם במות הכהן הגדול [אהרון הכהן] כפי שמתואר בפרשת:  "מסעי":
"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל; וְאַחֲרֵי מוֹת, הַכֹּהֵן הַגָּדֹל--יָשׁוּב הָרֹצֵחַ, אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ".
ולכן   במות אהרון היה עשוי להיות להם יום שמחה ולא יום בכי ומספד.
לסיכום, לאור האמור  לעיל, ניתן להסיק כי למרות שלמראית עין  לא נראה אהרון חוטא במי מריבה- הרי אלוקים נוהג  ומדקדק עמו כחוט השערה ,היות ולא עצר את משה בזמן הכאתו על הסלע במי המריבה בשנית.  לכן נענש ולא זכה  לעלות לארץ ישראל- אלא נקבר בהֹר הָהָר,
לפי שהקב"ה  מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (יבמות קכ"א /ב)

ההפטרה


שופטים פרק יא

 וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת-יִפְתָּח.  ב וַתֵּלֶד אֵשֶׁת-גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי-הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת-יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא-תִנְחַל בְּבֵית-אָבִינוּ--כִּי בֶּן-אִשָּׁה אַחֶרֶת, אָתָּה.  ג וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.  {פ}
ד וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל.  ה וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב.  ו וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן.  ז וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם.  ח וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל-יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.  ט וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל-זִקְנֵי גִלְעָד, אִם-מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ.  י וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי-גִלְעָד, אֶל-יִפְתָּח:  יְהוָה, יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ--אִם-לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.  יא וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה, בַּמִּצְפָּה....."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הֹר הָהָר ועדת ישראל / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הֹר הָהָר ועדת ישראל
שיר מאת: אהובה קליין  ©

 ויהי  כל העדה מגיעה
 עדת מלאכים בה מביטה
 מנער ועד זקן במדבר
 למרגלות הֹר הָהָר. 

גבם – נושא שובל נסים
מים, מן, בשר שלווים
בעורקיהם זורמת אמונה
עליהם סוככת שכינה.

מביטים בהר המכופל
ענני כבוד מרחפים  מעל
כהרף עין ציווי  מגבהים
יילקח אהרון לגִּנְזֵי מְרוֹמִים.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              הערה: השיר בהשראת: פרשת חוקת  [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האם ניתן לשים קץ למגפה במהרה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האם ניתן לשים  קץ למגפה במהרה?



ציורי תנ"ך/ משה והלוחות/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ שמירת השבת- אחד מעשרת הדברות/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ "אם בחוקותיי  תלכו..."/ ציירה: אהובה קליין (c)
 מאמר מאת: אהובה קליין.
 השנה במהלך חודש אדר, ללא כל התראה מראש- נחתה על העולם מגפה נוראה שגם עלינו לא פסחה, התחלנו לעטות מסכות וכך לצאת מהבתים אל המרחבים הציבוריים, אכן, חייבים אנו  להישמר להוראות מגבוה  ובנוסף לשימוש המסכות ,עלינו לשמור מרחק איש מרעהו- בבחינת:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" [דברים ,ד]
מידי פעם, באמצעי התקשורת, ניתן  לשמוע "בשורות" על החיסון שעומלים עליו המדענים עמל רב—וטופחים תקווה כי בקרוב- אכן ימצא החיסון כנגד המגפה הזו, האומנם?
אך כיהודים המחוברים לתורה הקדושה  כדאי שנשאל את עצמנו: על מה ולמה באה מגפה זו ששינתה את פני תבל? מה  בורא עולם דורש מאתנו לעשות?
את התשובה נמצא כמובן  בספר הספרים -המשמש לנו  הדרכה לכל החיים, כיצד לחיות נכון ואיך להישמר מפני סכנות המתרגשות לבוא לעולמנו?
וכך הכתוב מלמדנו:
"כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם..."
[דברים ח]
- הכוונה : בניגוד לבעלי החיים האוכלים מזון גשמי בלבד- היהודי בנוסף לכך   בהיותו גוף ונשמה-  חייב גם להתחבר לתורה הקדושה- לקיים בפועל את ההתחייבות  של עם ישראל בברית הנצחית:"
"..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".
נאמר:"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה. 
אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ..."  [ויקרא כ"ו]
בהמשך פרק זה-ישנה התראה,נאמר:
ו"ְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי.  וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם"- יש  במילים אלה-רמז לקורונה.
ומנגד  אלוקים מבטיח ברכות עד בלי די לעם ישראל- בקיום המצוות- הלכה ולמעשה:
"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...." [דברים  כ"ח, א-ח]
 לסיכום, לאור האמור לעיל, הקב"ה צופה בנו מלמעלה ומנסה לעורר אותנו לקיים את  המצוות והחוקים - כשם שהוא בכבודו ובעצמו הביא  את הנגיף הזה– יש בידו  לסלקו מחיינו-כהרף עין – כהבטחתו:
"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ". [שמות , ט"ו, כ"ו]
 יהי רצון שנתעורר במהרה ונקיים את התורה ככתבה ולשונה- ובא  לציון גואל.
אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 ביוני 2020

פרשת קורח- כיצד נעצרה המגפה בעם?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח - כיצד נעצרת המגפה בעם?
מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ קורח יוצר מחלוקת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/משה אוחז במטה אהרון הפורח/ ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד.

/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מנוסת בני ישראל ממקום בליעת קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)

ציורי תנ"ך/ פדיון הבן/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)

פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ועדתו  הטוענים כנגד משה ואהרון: "רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה" [במדבר ט"ז, ג]
משה מציע לקורח ועדתו: לקחת מחתות עם קטורת וגם  את אהרון הוא מצווה לעשות כן, והיה האיש אשר יבחר על ידי ה' הוא ,הוא הקדוש האמתי! הוסיף משה ואמר להם: לא די לכם שנבחרתם לשרת את אלוקים בעבודת המשכן מתוקף - היותכם לוויים וכעת אתם מבקשים גם  כהונה ? בהמשך משה שולח שליחים לקרוא לדתן ואבירם בני אליאב - אך הם סרבו לעלות אליו. לאחר שלקחו האנשים את מחתות האש עם הקטורת ונעמדו בפתח אוהל מועד עם משה ואהרון , קורח ועדתו מתאספים ,גם שם, מתגלה כבוד ה' אל כל העדה. אלוקים מבקש מאהרון ומשה להיבדל מקורח ועדתו, תגובת משה ואהרון ממש מרגשת! הם נופלים על פניהם  ומבקשים רחמים לפני ה' ואומרים: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף". [שם , ט"ז, כ"ב]
לבסוף התייצבו גם  דתן ואבירם עם משפחותיהם – אבל בפתח אוהליהם , לעומתם קורח היה ליד פתח אוהל מועד. ואז מודיע להם משה:
אתם תיווכחו לדעת, כי  כל מה  שעשיתי – נעשה- בשליחות אלוקית בלבד ולא על דעת עצמי - אם דתן ואבירם וכל הנלווים אליהם ימותו במיתה טבעית כדרך כל בשר ודם- יהיה זה אות כי אינני  פועל מתוך שליחות ה' וכל מה שעשיתי - עשיתי מתוך ליבי. אבל אם יתרחש נס- שלא כגדר הטבע והאדמה   תפתח את פיה ותבלע את האנשים האלה, אז תדעו כי  הם לא האמינו בשליחותי  ובכך הכעיסו את ה'.
בהמשך מתארת התורה- את העונש הכבד שקיבלו בציווי ה': "וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל"  [במדבר ט"ז, ל"א-  ל"ד]
תגובת  בני ישראל, הייתה: בריחה מהמקום- מרוב פחד ובהלה:  "וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם....." [שם,  ט"ז, ל"ד]   על  כעס בני ישראל אנו קוראים בהמשך  הפרשה:
"וַיִּלֹּנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר:  אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת-עַם יְהוָה"
העונש מאת אלוקים: מגפה על העם!
משה מבקש מאהרון: ללכת עם הקטורת בתוך  הקהל- במטרה  לעצור את המגפה הנוראה- כפי שהכתוב מתאר:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. הֵרֹמּוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע; וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף.  וַייִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם.  וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּיעָצַר, הַמַּגֵּפָה". [שם ,י"ז, ט'- י"ד]
השאלות הן:
א] מה משמעות השם: קרח ?
ב] על מה התלוננו בני ישראל ?
ג] כיצד נעצרה המגפה?
תשובות
קורח- משמעות שמו:
מתברר ששמו של  קרח נדרש על ידי- חז"ל בראשי תיבות:
ק -  קנאה- לפי שהיה מקנא במעמדם וגדולתם של משה ואהרון כמנהיגים על עם ישראל.
ר  - רוממות - היה רודף אחרי כתר  המנהיגות בעם - כדי לרכוש כבוד  ורוממות.
ח  - חמדן היה - הייתה לו תאווה  לאצטלה שאינו ראוי לה.
חכמים אמרו "על שלושה מידות אלו: הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [מסכת אבות ד', כ"א]
כמו כן, חז"ל, גוזרים את השם: "קורח" מלשון  קורחה- שנעשה קורחה- חורבן בישראל [סנהדרין ק"ט, ע"ב]
בדברים אלו חז"ל מבטאים את גודל הסכנה שריחפה על ישראל בתקופה הזו -כתוצאה  מהמחלוקת שקורח ואנשיו יצרו עד כי חז"ל פסקו:
"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" [שם סנהדרין ק"ט] ועוד אמרו חכמנו:" עדת קורח לא היה להם חלק בארץ .
תלונות עם ישראל.
האגדה מספרת:
" וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון: אתם המתם את עם ה', ויקהלו על משה ועל אהרון ,וירא כבוד ה' ויכס הענן את אוהל מועד, וידבר ה' אל משה לאמור: הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע! ובדבר ה' את הדברים האלה ויחל הנגף  בעם"! על פי דברי האגדה: העם כיוון את הכעס כלפיי  המנהיגים: משה  ואהרון. והאשים אותם בכך שהם אשמים במוות של העם.
השל" ה  [הקדוש  רבי ישעיהו הלוי הורוביץ] סבור: כי העם התרעם  בשל העונש הכבד לאנשים שרק  הכבוד  העביר אותם על דעתם. והאמת שקורח ואנשיו היו קדושי  עליון.
"העמק דבר" מסביר באותו כיוון, היות ובני ישראל ראו - כי המחתות שבהן – מקריבי הקטורת עשו את עבודותיהם- קודשו לשם שמים- ועוד שימשו  אחר כך למזבח .מתוך כך- הסיקו מסקנה: שאם משה ואהרון לא היו גורמים למותם בכוונה- של מקריבי הקטורת - שמספרם היה  מאתיים וחמישים איש- הרי הם  היו חוזרים בתשובה.
החת"ם סופר גם  אומר: כי בני ישראל התבססו על מראית עיניהם- כי מחתותם של מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת-  נתקדשו לשמים- ומכאן שכוונת אנשים אלה- הייתה טהורה- כי אילו באמת היו חייבים מיתה, לא היה  הכלי שהשתמשו בו מתקבל ככלי שרת במשכן.
הרמב"ן אף הוא מסכים - כי משה ואהרון גרמו למה שקרה, במה שהשיאו להם עצה כזו להקטיר קטורת זרה,  לאחר שהצטוו על דבר זה מה'. הרי זה שהאדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו הייתה בציווי ה'! לפי שציווה: "העלו מסביב" אבל שריפת מאתיים וחמישים איש חשודה הייתה בעיניהם- כי היא נעשתה בציווי משה ואהרון בלבד. ועוד טוען הרמב"ן: כי העם אמר: "אתם המיתם.." במה שהעמדתם אותם כוהנים כמתחרים למשה ואהרון.  "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף"?
עצירת המגפה
האגדה מספרת:  כי משה אומר לאהרון ,  לקחת מחתה עם קטורת ולהתהלך עמה  בתוך מחנה העם- כדי לעצור  את המגפה.  ברגע הראשון, אהרון מסרב לבצע את הציווי באומרו: "הלהרגני אתה אומר, אחי.? הן הקריבו שני בניי - נדב ואביהוא אש זרה וימותו לפני ה', ועתה, אתה אומר אלי: הוצא את הקודש החוצה!?
אמר משה: ידוע תדע, אחי, כי ברגע דברך אלי את הדברים  האלה, החל הנגף בעם! 
ויהי אך אמר משה את הדבר הזה ויתעורר אהרון מאד ויאמר: לא ידעתי ולא עלתה על ליבי- כי  בי תלויים חיי בני ישראל: ועתה אמהרה לעשות כדברך, כי טוב אשר אמות אנוכי ואל ייפול משערת  איש מבני ישראל ארצה.
וימהר אהרון ויעש כדבר משה, וירץ אל תוך הקהל ויעמוד בין המתים ובין החיים , ותעצר המגפה..."
רבינו בחי מביא את דברי רז"ל: כשנכנס אהרון אל המחנה הוא מצא את מלאך המוות- עומד ומחבל, מיד עצר אותו ולא הניח לו להמשיך בכך, אלא נעמד בין החיים למתים, ואמר למלאך: אני באתי בשליחות משה, ענה לו המלאך: "אתה שלוחו של בשר ודם ואני שלוחו של הקב"ה, ענה לו אהרון: הרי הקב"ה ומשה נמצאים בפתח אוהל מועד- נלך אליהם. אך המלאך לא התייחס לדבריו- עד שאהרון עצרו במותניו והוליכו לשם. וכך המגפה נעצרה.
לסיכום, לאור האמור לעיל : בפרשה זו -  מתגלים משה ואהרון – מנהיגים – נשגבים , בעלי רחמים ומסירות נפש ,עד כי מבקשים רחמים על קורח ועדתו באומרם: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף" ?!
 מנגד, מתגלים קורח ואנשיו חסרי אחריות בהתנהגותם:
על כך אמר רבי שמעון בן יוחאי: משל לבני אדם שהיו יושבים בתוך ספינה ואחד מהם קדח חור בתוך דופן הספינה הגובל בתאו - בו הוא יושב.
אמרו לו חבריו: מדוע אתה קודח חור במקום ישיבתך?
ענה להם?  מה אכפת לכם,  אני קודח רק במקומי! אמרו לו: אתה גורם לכך שמי הים יציפו תכף את הספינה  ומה יהיה גורל כולנו?
בפרשתנו, אהרון הכהן- בציווי  משה- מצליח ,בסייעתא דשמיא ,לעצור את המגפה בעזרת  הקטורת.
מכאן לומדים :מה כוחה של מסירות נפש   וכוחה של הקטורת- המכילה: מיני בשמים מיוחדים ואף חלבנה שריחה פחות נעים - מסמלת את אחדות עם ישראל  ויפים דברי דוד המלך:
" תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב". [תהלים, קמ"א, ב]


 ציור מתוך ההפטרה:


מתוך: שמואל--[א,י"א]



 "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם, הַמְּלוּכָה.  וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עַד-מְאֹד". 



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר