יום רביעי, 29 בינואר 2020

פרשת בא- מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא - מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה זו:


תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך/ בא אל פרעה/ ציירה: אהובה קליין"

ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך/ בא אל פרעה/ ציירה: אהובה קליין"


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.


תוצאת תמונה עבור ציורי  תנ"ך מכת בכורות"
ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)

תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך-   בא"
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת  זו  גאוותנותו של פרעה מגיעה לממדים הנוסקים  לשמים ,כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג:  גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם.  כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  כו וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה--כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה.  כז וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא אָבָה, לְשַׁלְּחָם.  כח וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת.  כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ". [שמות י, כ"ד- כ"ט]

 השאלות הן:

 א] מי היה פרעה?

 ב] מדוע גירש פרעה את משה מארמונו?

תשובות.

פרעה

כבר בתחילת חומש שמות מפרש  רש"י -  מי היה פרעה?

וטוען כי נחלקו הפרשנים:

פירוש א] זה היה אותו פרעה מימי יוסף ואחיו, אלא  שהתחדשו גזרותיו.

פירוש ב] מלך חדש היה אשר לא הכיר את דור יוסף ופמלייתו.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך, אלא רק בשמו הפרטי: פרעה.  הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים.  רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים - כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:  "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים" [שם  מ"א, מ"ו]

הטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף - היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

על פי דברי הרב אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות להכבדת לב פרעה -כדברי ה'.

א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו  תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי, וסופם יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]

ב] הכבדת לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת- אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".    חינוך עם ישראל  לדורות באמונה בקב"ה – שאין  עוד  מלבדו  בבריאה וכך גדולתו מתבטאת בכל המכות שהיכה את המצרים ,ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. [רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]

על פי  האגדה, ניתן ללמוד: כי פרעה היה אדם מאד גאוותן ובתחילת דרכו החשיב את עצמו למלך  יחיד בתבל. חומה גבוהה הקיפה את ארמונו ולארמון היו ארבע מאות פתחים וצמוד לכל פתח חיות אימתניות שומרות - לבל לא יכנסו זרים, היו אלה: נמרים, דובים ואריות.

בבוא אנשים קרואים למלך, החרטומים בציווי פרעה - הכניעו את החיות כדי לאפשר לאותם מבקרים להיכנס פנימה לארמון.

והנה כאשר הגיעו משה ואהרון אל שער חומת הארמון ,חיות אלה נגשו  והיו מלקקים את רגליהם וכאשר הגיעו משה ואהרון לשער הפנימי הבחינו בהם החרטומים ושילחו בהם שני כפרי אריות, משה הרים מיד את מטהו והכפירים נבהלו ומיד החלו גם הם ללקק את רגלי משה ואהרון, כתגובה על כך פרעה זימן את החרטומים אליו לשם בירור העניין, אך משנשבעו שלא הבחינו במשה ואהרון ואין הם יודעים כלל מי הביאם, מיד ציווה פרעה להמיתם.

כאשר נכנסו משה ואהרון  ובקשו מפרעה לשחרר את עם ישראל לחירות - מתוקף ציווי ה'- ענה להם:

מי זה בכלל ה' ? וכי שלח לי מנחה כפי שנוהגים לעשות יודעי שמי? ועוד שואל ממני לבצע את פקודתו? אינני מכיר את אלוקים וגם לא אשלח את ישראל! ובסיימו להגיד את דבריו, הבחין  במשה ואהרון - שקומתם כארז ועיניהם מאירות כחמה והבחין גם במטה הנפלא ביד משה. אמר להם: המתינו פה, אגש לעיין בספריי לדעת מיהו אלוקיכם?

כשחזר אמר להם: לא מצאתי את זיכרון אלוהיכם בין אלוהי כל הארצות, ענה לו משה: אתה חיפשת את אלוקי העברים בין האלוהים המתים, אבל אלוקינו הוא אלוקים חי ומולך על כל העולם! הוא הווה ,היה ויהיה לעד, נברא בטרם יציר כפיו והוא יצר את כל העולם וגם אותך! הוא נוטה שמים ויוסד ארץ קולו חוצב להבות אש, מפרק הרים משבר סלעים,...

ענה להם פרעה: דבריכם- דברי שקר!

אני הוא אדון העולם ייצרתי את עצמי ואת הנילוס יאורי! אז אסף אליו את כל חכמיו ושאלם : אם שמעו  על אלוהיהם של משה ואהרון? ענו לו חכמיו:

כן, בוודאי שמענו עליו:  בן חכמים הוא ובן מלכי קדם, אך פרעה אמר למשה: אינני מכיר את אלוהיכם וגם את ישראל לא אשלח! אמר אלוקים: היות ופרעה דיבר  באופן זה, יבוא יום והוא יודה כי יש מציאות אלוקית  ויאמר:  ה' הצדיק ואני חטאתי  לו, ואל משה ואל אהרון יאמר:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".

בספר "התמצית" מאת: מאיר ינאי ראיתי: "פרעה- אותיות: פה- רע. או, פרע ה'- לכן ה' הכביד את ליבו פה.

פרעה מגרש את משה.

רש"ר [הרב שמשון  רפאל הירש ] אומר: על מילות משה אל פרעה: "גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ".

בקשת משה מפרעה : שגם פרעה ייתן לו ולישראל זבחים ועולות, למעשה, משה מבקש מפרעה את הצאן  - כדי שעם ישראל יוכלו להקריב קורבנות לה' והרי הצאן מקודש למצרים הם מכבדים אותם מאד כאלים ואליו משתעבדים בעבודה. ואילו היהודים משעבדים על ידי קרבנותיהם ובכך עובדים את ה' .

מוסיף ואומר רש"ר:

"עובד האלילים  מתייחס אל כוחות הטבע שמסביבו ובתוכו כאלוה, ונכנע להם בחוסר ישע, אולם היהודי הורג בקרבנותיו את נציגי הכוחות האלה ובכך מביא את עצמו לידי הכרה ביכולתו לשלוט על כוחות הטבע אשר בתוכו"  באמצעות חירותו הוא שולט על כוחות שליליים אלה - היצר הרע ומתגבר עליהם ונכנע לאלוקים האחד והיחיד הכול- יכול.

מכאן ,לעניות דעתי, נראה שמשה נגע בציפור נפשו של פרעה שהכביד את ליבו עד כדי כך, שהייתה לו עזות המצח להגיד לו:

"..לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת". 

משה שידע על מכת בכורות מראש מדברי ה'  - והבין שהסיום של כל הסיוט עומד להסתיים בקרוב,  ענה לו:

"כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ".

לעניות דעתי, יש כאן מסר חשוב מאד לכל אדם: לשמור על לשונו ולחשוב, טרם דיבורו כנאמר:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".[ משלי, כ"א, כ"ג] והרי פרעה לא ידע  שמילותיו יתגשמו במהרה!

עוד נאמר:

אומרים חכמינו ז"ל: "ברית כרותה לשפתיים". כלומר שיש ברית וקשר ישיר בין המילים היוצאות מפינו, לבין  כוח עליון במרומים, והמציאות.

עוד הוסיפו חז"ל: "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן", כאשר אדם מוציא מפיו דבר שלילי על עצמו ועל חייו, או כאשר הוא מדבר לשון הרע על אדם אחר,  מסביר הזוהר הקדוש: השטן משתמש במילים אלו בשעת סכנה ומקטרג על האדם במילים אלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מתברר כי פרעה היה בעל גאווה גדול, תחילה לא הכיר בגדולת ה'- אך המכות בסופו של דבר שברו את רוחו ולאחר מכת בכורות - הוא נכנע ואישר לישראל לצאת את ארצו, וגם אם נסוג מהחלטתו ורדף אחרי ישראל בים סוף - סופו וסוף מרעיו היה אבדון ובכך מתגלית גדולת ה'- הכול יכול,: "אין עוד מלבדו" כמו שנאמר:
"אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ"

ההפטרה:
 ירמיהו מ"ו.
 הנה קטע מסוף הפרק:

 "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.   אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אִתְּךָ, אָנִי:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה נשבר,שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרעה נשבר.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת  הופיע משה בארמונו

 העלה פרעה  חרון אפו

 כאש  מבעירה שדות

 לפתע ירא - אובד עצות.



כשמוע  בקשת משה

לנדב לישראל כבש ושה

אלילי מצרים כאבן ועץ

גמר בליבו  לשים קץ!





נתמלא חימה וזעם

גירש משה הפעם :

הִשָּׁמֶר לְךָ - לֵךְ מֵעָלָי

אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי!

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  בא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מכת הדם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


Biblical paintings by Ahuva Klein- The bloodstain in Egypt


 "וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.......   

וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת:  כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר".
[שמות ז, כ"א - כ"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 בינואר 2020

מבט אל המנהיג האידאלי- בעין התנ"ך מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל המנהיג האידיאלי - בעין התנ"ך

מאת: אהובה קליין©


ציורי תנ"ך/ משה יורד מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

בימים אלה כאשר  שוב  אנו עומדים בפני בחירות בפעם  השלישית –דבר  יוצא דופן   בהיסטוריה היהודית -מאז הקמת  מדינת ישראל.

עדים אנו , יום ,יום לדבריהם של המועמדים.

כמה היה מתבקש שכל אחד מהם יעיין בספר הספרים וילמד: מהם  הדרכים הנכונות להגיע לפסגת ההצלחה ולזכות  להנהיג את עם ישראל באופן המושלם ביותר.

לעניות דעתי, חלק מהמועמדים טועים בדרכם ועל כן  ככל שימשיכו  בטעויותיהם בדרך בה הם מתנהלים- פשוט עלולים למעוד במדרון החלקלק שממנו אין  דרך חזרה  והעם יאבד את האמון בהם.

האזרח הקטן מצפה  בצימאון  להקשיב להצעתו של  המועמד- אילו פעולות הוא מוכן לנקוט כדי להיטיב  עם העם ולדאוג לחיים טובים  ואיכותיים בארץ שלנו?

אך יש כאלה – שאין להם מה להציע- אינם שומרים על  לשונם ופשוט פוסלים את האחר באומרם: דברי שנאה ולשון הרע וכמה חייבים להיזהר מנקיטת דרך פסולה זו.

"שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו"

בספר הספרים לומדים אנו, עד כמה חייב אדם להימנע משימוש לשון הרע-  אדם  שהיה נותן דרור ללשונו- היה נענש בידי שמים במחלת הצרעת! ונשלח לשבת מחוץ למחנה תקופה מסוימת.

במדרש ויקרא רבה נאמר: "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה, חיה ועוף [במעשה בראשית] כך תורתו אחר תורת בהמה ,חיה ועוף [השנויה בפרשת "שמיני"]

החת"ם סופר : מסביר: הרי ידוע כי האדם הוא בחיר היצירה ונזר הבריאה כפי שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"[תהלים ה', ו'] היות והאדם נמצא בדרגה כה גבוהה הוא עלול להגיע לידי גאווה ועשוי להגיד: "אדמה לעליון" לכן התורה הקדימה את דיני הבהמה לדיני האדם. זאת במטרה ללמד מסר גדול בחיים: אומנם הצדיקים  עולים במדרגתם  אפילו על  המלאכים ואנשים יכולים בכוח התמדתם להגיע למדרגות גבוהות מאד ולהישגים, לעומתם הטמאים, או המצורעים שהושחתו בחטאים שונים מגיעים לתת רמה ,אפילו פחותים מרמת  בהמות וחיות.

למרות זאת , טומאתם גדולה יותר מטומאת  בעלי חיים.

לכן ביכולתו של האדם באמצעות כוח הבחירה שלו - לנסוק לגבהים  נפלאים, אך מנגד- הוא יכול ,חלילה, להידרדר באמצעות חטאיו למעמקים  של אין סוף.

מנהיג ישר החפץ בטובת העם  מחובר לשורשיו. אינו מקשיב ליועצים  צעירים חסרי ניסיון המציעים לו עצות אחיתופל - דוגמת רחבעם בן שלמה שנפל במלכודת עצת הצעירים וסופו היה רע.

רְחַבְעָם היה מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכרייה- נעמה העמונית.

תחילה פנה לזקנים לשאול את עצתם  למען יצליח במלוכה, אך אחר כך פנה אל הצעירים ויישם את הצעתם שנועדה מראש לכישלון:

ו"ַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר:  אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר.  וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים.  וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים, לְפָנָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב דָּבָר, אֶת-הָעָם הַזֶּה--אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי, לֵאמֹר, הָקֵל מִן-הָעֹל, אֲשֶׁר-נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ.  וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר, כֹּה-תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ:  כתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים".

לסיכום, לאור האמור לעיל: המתכון להצלחת מנהיגות: להתחבר לשורשים וללמוד גם מטעותם של הנכשלים המתוארים בספר הספרים.

יהי רצון שהפעם נתברך במנהיג טוב וחכם אשר ישכיל להנהיג את העם  ביושר   וברוחניות- דוגמת משה ויהושע- מנהיגים למופת.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 21 בינואר 2020

פרשת וארא- אימתי החלו המצרים לשעבד את ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  וארא - אימתי החלו המצרים לשעבד את ישראל?

מאת: אהובה קליין .

 היצירות שלי  לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מכת הדם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)




תוצאת תמונה עבור פרעה שולח שליחים לגושן"
ציורי תנ"ך/ פרעה שולח שליחים לגושן לבדוק אם מכת הדבר הגיעה גם לשם/ ציירה: אהובה קליין (c)




תוצאת תמונה עבור מכת ברד"

ציורי תנ"ך/ מכת הברד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


תוצאת תמונה עבור משה מתפלל להסרת הברד"
ציורי תנ"ך/ משה פורש ידיו למרומים- להסרת מכת הברד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה-  מקוצר רוח ועבודה קשה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/  ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
\


ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה  קליין.(c)







ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)



 [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו  אלוקים מתחיל  להביא על פרעה ועל עמו את עונש  עשרת המכות, המכה הראשונה הייתה מכת הדם כפי שהכתוב  מתאר:

"כֹּה, אָמַר יְהוָה, בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה:  הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר--וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר. 

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.  וַיַּעֲשׂוּ-כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם.  וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן- הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיַּעֲשׂוּ-כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.  וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ; וְלֹא-שָׁת לִבּוֹ, גַּם-לָזֹאת.  וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת:  כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר".[שמות ז, י"ט  -  כ"ה]

השאלות הן:

 א] אימתי החלו המצרים להציק לבני ישראל?

 ב] מה היה המיוחד במטה של משה ?

 ג]   מה אפיין את מכת הדם ?

תשובות

התחלת השעבוד.

הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ בסיפרו:"שיחות מוסר" מביא את דברי הפרשן "אור החיים"

ה"אור החיים" כותב:  הרי נאמר בתורה: "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא".   כל זמן שיוסף היה חי - היו המצרים נוהגים בכבוד כלפי עם ישראל , אך כאשר יוסף נפטר ירדו בני ישראל מגדולתם בשלבים , בתחילה היו מעולים יותר מהמצרים ובזמן מיתתו של יוסף נעשו שווים למצרים ובהמשך במיתת כל האחים ירדו  למטה מדרגתם, הם היו נבזים בעיני המצרים, אבל עדיין לא משועבדים, ומשמת כל הדור ההוא -  החל השעבוד הנורא.

מכאן ניתן ללמוד: שלמרות שהמצרים היו רשעים לא היו יכולים לשעבד את עם ישראל כל עוד היו  נכבדים וחשובים בעיניהם -ורק כאשר ירדו מדרגתם ונעשו מבוזים בעיניהם, התחילו לשעבדם.

למעשה, שני צדדים למטבע: האחד מצד המצרים, שלא היו מסוגלים לשעבד בני אדם  נכבדים וחשובים ומהצד השני: כל עוד היו ישראל חשובים ונכבדים בעיני עצמם לא היו המצרים מסוגלים לשעבדם ורק כאשר בני ישראל הושפלו מחשיבותם בעיני עצמם, נעשו משועבדים לפרעה.

כך , דרכו של היצר הרע במלחמתו עם האדם תחילה הוא מתאמץ להשפילו בתחומי  היצר, וכאשר הדבר מצליח אז האדם נופל ברשת שלו ומכאן והלאה הוא מפילו בכל חטא ועוון. לכן העבודה המוטלת על האדם להתעלות- ולהיות תמיד נכבד וחשוב ,ומכיוון שהאדם מעריך את  דרגתו הוא נזהר לא לחטוא כדי שלא ירד מרמתו הגבוהה ,על מנת שלא יחפוץ להגיע לדרגה נמוכה ולביזיון.

אך בני ישראל אחרי מות דור יוסף-ירדו בקדושתם  וברמתם הרוחנית ועל כן פרעה חש כי ניתן לשעבדם.

 מטהו של משה.

 הגר"א- הגאון  רבינו אליהו  מווילנא סבור:

על מטה זה היו כתובות , מתחילת בריאת העולם – עשרת המכות: דם, צפרדע... ובהגדת פסח אנו קוראים:" רבי יהודה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב"- מכאן שרבי יהודה היה סבור שראשי התיבות של המכות היו כתובים על המטה.

הרב דוד צבי הופן מסביר בספרו   "פירושי דוד הופמן":

"יש ,אפוא, להניח - שה' קשר את הכוחות העל טבעיים בחפצים מסוימים שאותם אפשר לחוש בחושים, כשם שנתן את האותות הטבעיים באותות טבע מסוימים ובמקום לעשות את הנסים במישרין, נתן כוח נסי  במטה. וראויה לציון העובדה, שבמטה נעשו דווקא עשרה נסים:

פעמיים הפיכתו  לנחש-תנין, שש מכות מצרים, קריעת ים סוף, הוצאת המים מן הסלע ברפידים, הניצחון על עמלק ומכת הדם על היאור והנהרות ..."

לעניות דעתי, כל דבר שנברא בעולם יש לו שליחות ספציפית מסוימת, הן החי, הצומח והדומם.

לכן למטה גם הייתה שליחות רוחנית לקיים בפועל  את רצון ה' בכל עת.

מכת דם.

האגדה מספרת: אלוקים פונה  אל  משה ומודיע לו: כי מעתה יביא על פרעה ועל עמו מכות גדולות- עד אשר ייכנע ויהיה מוכן  לשלח את עם ישראל מארצו ולכן ה' פוקד על משה לגשת אל פרעה ולהזהירו: שאם לא יהיה מוכן לשחרר את עם ישראל מידיו -  משה יכה על היאור במטהו  וייהפך לדם.

 משה  מתחנן אל ה' ואומר:  כיצד אני מסוגל להכות את היאור הרי כך אשלם רעה  תחת טובה? הרי היאור הגן עליי כאשר הייתי תינוק בתיבה, כשמוע ה' את דברי משה אמר לו: תן את המטה לאהרון אחיך ויכה הוא על המים. ואכן אהרון היכה על כל יאורי מצרים ונהרותיה וכל מקורות מימיה וכך כל ארץ מצרים הוכו במכת הדם.

אחר הדברים האלה, חיפשו המצרים לשתות מים, אך לא היו מסוגלים למצוא- כי מכת הדם אחזה בכל מקורות המים, לכן  פנו המצרים אל העברים והבחינו שהם כן שותים מים ,וימהרו וייקחו בחוזקה מהם את המים ,אך ראו  זה פלא, רק נגעו בידם בכלים של העבריים, מיד הפכו המים לדם.  חיש ציוו את העבריים: מלאו כפות ידכם מים והשקו אותנו, ואכן העבריים עשו כן, אולם בגעת שפתי המצרי במים אשר בכף העברי נהפכו המים לדם, משראו המצרים  שזה המצב, התעצבו מאד וציוו על העברים: מלאו את קערותיכם מים ונשתה יחדיו ,גם כאן המים שהגיעו לפי המצרים – נהפכו לדם  בעוד שהמים ששתו העברים – לא השתנו! מיד התחלו המצרים מתחנפים אל העברים , מדברים אליהם  יפה  ומתחסדים לפניהם ומעניקים להם מתנות- כסף וזהב וגרמו להם להתעשר, אך הדם שנכנס  למים הגיע לתוכם ושבר את צימאונם.

 רש"י שואל: מדוע  ה' היכה תחילה דווקא את היאור? ותשובתו:

לפי שאין גשמים יורדים במצרים והנילוס משקה את אדמתם לכן, המצרים   עובדים לנילוס, לפיכך תחילה ה' היכה את אלוהיהם  ואחר כך אותם.

לפי הסבר זה: מטרת מכת הדם הייתה להראות למצרים שהדבר אותו הם עובדים - נלקה  תחילה ולכן אינו אלוה, אלא ה' הוא האלוקים!

רש"י מסביר את  המילה: ַ"יְאֹרֵיהֶם "- - תעלות מים שמימיהם נמשכים מן היאור  לשטחים השונים ועל שם התעלות הללו [היאורים]- נקרא גם הנילוס: יאור. כל שאר נהרות אינם קרואים יאורים ,חוץ מנילוס ,לפי שכל ארץ מצרים עשויה יאורים –בידי אדם  והנילוס עולה בתוכם ומשקה אותם.

"חיזקוני" כותב חידוש מעניין: היאור נהפך לדם לפי שעה ואחר כך שב לקדמותו. כאשר נהפך היאור לדם כל הדגים מתו ולא יכלו המצרים לשתות  ממימיו כשחזר  להיות שוב יאור, עדיין המצרים לא יכלו לשתות את מימי  היאור מפני שנדף ממנו  ריח רע בעקבות  מותם של הדגים.

רבינו יוסף בכור שור פירש את הפסוק:

"וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת:  כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר".  :היאור שב לקדמותו ועדיין לא ניתן היה לשתות ממימיו, מה עשו המצרים? חפרו במקומות שלא היו דגים.

וזה מה שכתוב בתהלים:"וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן". [תהלים ע"ח, מ"ד]

נאמר: "וַיַּעֲשׂוּ-כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה". 

היכן מצאו  חרטומי מצרים - מים להפוך אותם לדם- הרי אהרון הפך את כל מימי מצרים לדם?

רבי יונתן בן עוזיאל עונה על כך ומסביר: הפכו מים לדם- מים שהובאו מארץ גושן.

אך ניתן גם להסביר: המים אשר נשאבו קודם המכה הם כבר היו מונחים בתוך הכלים, לכן לא הפכו לדם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, המצרים  ובראשם פרעה- החלו לשעבד את עם ישראל החל ממות כל דור יוסף ,מאחר והם הבחינו ברופפות המוסרית של ישראל ,לכן סברו כי נקל יהיה בידם לרמוס אותם על ידי גזרות קשות, אלא שלא הצליחו במטרתם לפי :

"...שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם".

["והיא שעמדה"]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר