יום שני, 30 באפריל 2018

פרשת בהר/ מאין ההוכחה שהתורה ומצוותיה ניתנו משמים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהר - מאין ההוכחה שהתורה ומצוותיה ניתנו משמים?

מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שטח הפקר בשנת השמיטה- מיועד לאביונים ולחיית השדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical paintings

Shmita- the seventh year-concern to the poor and animals


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הברכה המובטחת בשנה השישית/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"כי  ימוך אחיך.." /
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ " וישבתם לבטח.."/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שמירת שבת /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציירה: אהובה  קליין (c{ [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שילוח עבד  עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל..  תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)







אחד הנושאים בפרשה:  שנת השמיטה והברכה המובטחת לשומרי מצווה זו:  "וְכִי תֹאמְרוּ, מַה-נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת:  הֵן לֹא נִזְרָע, וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ.  וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים.  וּזְרַעְתֶּם, אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם, מִן-הַתְּבוּאָה יָשָׁן; עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד-בּוֹא תְּבוּאָתָהּ--תֹּאכְלוּ, יָשָׁן.  וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת--כִּי-לִי, הָאָרֶץ:  כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי. וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ". [ויקרא כ"ה, כ-כ"ד]

השאלות הן:

א] מצוות שמיטה שניתנה בהר סיני- מודגשת ,מדוע?

ב] מה גנוז במצוות השמיטה?

ג]  כיצד ניתן להתברך בברכות?

תשובות.

מצוות שמיטה ניתנה בהר סיני.

השאלה היא מה ענין שמיטה להר סיני ? אומר רש"י ללמדנו שכל  תרי"ג  מצוות, דקדוקיהן ופרטיהן נאמרו למשה בהר סיני?

ה"חת"ם סופר" [רבי משה סופר] כותב: מצוות שמיטה  מוכיחה שתורתנו היא מן השמים שהרי בלתי הגיוני שאדם בשר ודם יבטיח ברכה זו: "וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים" [כאן, כ"ה, כ"א] דבר שהוא נס ממש, משום כך נבחרה מצוות שמיטה להוכיח שכל המצוות שבתורה  כללותיהן ודקדוקיהן - נאמרו בהר סיני.

"החיד"א [רבי חיים יוסף דוד אזולאי] מבהיר: [על פי מסכת ברכות ל"ה, ע"ב]:  אמר להו [להם] רבא לרבנן [לתלמידי בית מדרשו] במטותא מנייכו [בבקשה מכם] בימי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי[ בימי  ניסן ובימי  תשרי אל תראו לפני בבית המדרש, אלא תעסקו בעבודות השדה הנחוצות] כי היכי דלא טרדו במזונייכו כולא שתא" [כדי שלא תהיו  טרודים בהשגת מזונותיכם במשך כל השנה] מדברי רבא  אנו מסיקים: שמידי שנה , החודשים -  ניסן ותשרי  מוקדשים לענייני פרנסה ואז בטלים מלימוד תורה .מכאן שבמשך שש שנים מגיעים לביטול תורה של שנה שלמה ,את העוון הזה לביטול תורה מתקנים בשנת השמיטה - לפי שבתקופה זו אין עוסקים בעבודות האדמה, אלא בלימוד תורה בלבד. לכן ניתן להבין את הקשר בין שמיטה להר סיני שעליו ניתנה התורה לעם ישראל.  משום כך נבחרה מצוות השמיטה כ"בניין אב" להוכיח שהתורה כולה על כל  כללותיה ופרטיה -  ניתנה לעם ישראל במעמד הר סיני.

 מצוות השמיטה  ומטרתה.

 מתברר כי בקיום מצוות שמיטה נידרש היהודי להגביר את בטחונו בה' , ראיתי הסבר יפה בספרו של הרב חיים לייב שמואלביץ ["שיחות מוסר שערי חיים"] .

הוא מביא מדרש  [ויק"ר  פ"א, א]  "בָּרֲכוּ יְהוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ".[תהלים ק"ג, כ] אמר ר' יצחק אלו שומרי שביעית, בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד, שמא לכל ימות השנה? ודין חמי חקליה ביירא, כרמיה  ביירא ושתיק[ וזה רואה שדהו שוממה, כרמו שומם ושותק] יש לך גיבור גדול מזה?" ההסבר הוא: שאדם יכול להתגבר על יצרו יום, יומיים, ואם יתחזק במיוחד בביטחונו בה', יוכל לעמוד כנגד יצרו שבוע וגם חודש, אבל להחזיק  מעמד במשך שנה שלמה - לראות איך שדהו נהפך להפקר  וכל דכפין בא ואוכל מפרי עמלו ואילו הוא בעל השדה – רואה ושותק!  הגבורה הזו היא מעל הטבע ,שכן טבעו של אדם שכל החלטה שלוקח על עצמו במשך הזמן ,התחזקות זו - נחלשת.

ואם הם אכן מחזיקים מעמד במשך שנה שלמה להתגבר על יצרם ובוטחים בה'- הרי כוחם הוא למעלה מן הטבע. הם נחשבים למלאכי מרום, כמו שנאמר: "מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ"

חז"ל אומרים [מסכת שבת פ"ח, א]: בשעה שהקדימו ישראל נעשה ונשמע, יצאה בת קול ואמרה: מי גילה לבניי רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו? דכתיב :"ברכו ה' מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו, ברישא עושי והדר לשמוע" [מוכנים לעשות את הדבר טרם ישמעו, ולא כדרך שאר העבדים ששומעים תחילה את הדבר כדי לשקול, אם הם יכולים לקבל עליהם את הדבר [פירוש על פי רש"י]

מדברי הגמרא אנו למדים: כי עצם האמירה:":נעשה ונשמע"  היא סוד גבורתו של עם ישראל – הזהה לגבורת מלאכים  המקדמים עשייה לשמיעת הציווי, כי אין זה מאפיין את בן תמותה- להסכים לקיים מעשים טרם שמיעתם ובכוח זה זכו עם ישראל למעמד הר סיני וכוח זה הוא גם כוח של שומרי שביעית שאינם שואלים שאלות: בגבורה מעין זו שיש להם- אין יצר הרע שולט כלל. וממצווה זו ניתן ללמוד כמה עם ישראל כולו מרומם.

מנגד, תביעה זו חמורה מאד , שהרי אם חוטאים ואינם מקיימים את מצוות השמיטה - העונש הוא: גלות. כמו שכתוב:" אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת- שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ.  כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ." [ויקרא כ"ו, ל"ד- ל"ה]

ומדוע העונש כה קשה?   על כך  הרב שמואלביץ עונה: הסיבה היא: שישנה דרישה אלוקית מעם ישראל להשריש את מידת הביטחון בה'. אחת לשבע שנים ועל כל העם לחיות חיים עילאיים ללא בסיס חומרי וטבעי ,אלא להשליך את יהבם על הקב"ה.

על ידי כך שבמשך שנה זו  מידת הביטחון בה' תשתרש  בקרבם והיא תמשך עד השמיטה הבאה. לכן זוהי מידה חשובה מאד הנדרשת מעם ישראל ומשום כך היא ניתנה לכל שכבות העם -כולל לפשוטים ביותר ולכן העונש על העדר בטחון בה' – הוא כה קשה –"כי זה כל האדם הביטחון"

 ברכת ה'.

 "וְכִי תֹאמְרוּ, מַה-נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית ?" על תמיהתם זו של עם ישראל- ישנה הבטחה: "וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים..."

ה"כל יקר" מסביר: שבשנה השישית האדמה תוציא יבול באופן רגיל כמו מידי שנה בשנה ולא  תהיה ביבול כמות חריגה מידיי, אלא ההבטחה שהתבואה תספיק לשלוש שנים-   פירושה: שיאכלו מעט, אך המאכל יתברך במעיהם, כמו שנאמר: ו"ַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע" [ויקרא כ"ו, ה] מכאן שעם ישראל נדרש להתחזק במידת הביטחון בה' שכמות התבואה המספיקה לשנה אחת תספיק לשלוש שנים.

 בדומה לכך , נדרשו עם ישראל להתחזק בביטחון בה' בירידת המן במדבר.

"וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ, הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט.  וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר--וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר:  אִישׁ לְפִי-אָכְלוֹ, לָקָטוּ". [שמות ט"ז, י"ז]

רש"י מפרש: "יש שלקטו הרבה ויש שלקטו מעט,  וכשבאו לביתם מדדו בעומר כל איש ואיש מה לקטו, ומצאו שהמרבה ללקוט לא העדיף על עומר לגולגולת  והממעיט ללקוט לא מצא חסר מעומר לגולגולת וזהו נס גדול שנעשה בו".

פרשת המן מלמדת אותנו: כי כל בריה  ובריה מקבלת את מה שנגזר עליה ולכן זה שמתאמץ יתר על המידה -לא ירוויח יותר ואם הרוויח יותר מאשר  נועד לו מלמעלה - הדבר ילך להוצאות שונות.

לכן אין מציאות של "כמות" , אלא "ברכה" כמו שנאמר: "ברְכַּת יְהוָה, הִיא תַעֲשִׁיר; וְלֹא-יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ". [משלי  י, כ"ב]

אומנם האדם חייב לבטוח בקב"ה שידאג לכל מחסורו, אך מנגד הוא גם חייב לעשות השתדלות בעבודתו ולהתאמץ וכל זה  נובע מחטאו של האדם  הראשון שנענש בקללה: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"[ בראשית  ג י"ט] אך הברכה השורה  על הפרנסה  היא  בהתאם לברכת ה' ולא על פי יתר השתדלות של האדם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מצוות השמיטה משמשת כדגם ליתר המצוות שניתנו במעמד הר סיני-והיא הודגשה   לפי שברכתה  אלוקית מעל הטבע.  הבטחת סיפוק מזון למשך שלוש שנים- דבר שבן אנוש אינו יכול להבטיח ולקיים, מצווה זו מוכיחה שגם יתר המצוות ניתנו  במעמד הר סיני.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת ה'/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת ה'.

 שיר מאת: אהובה קליין©



 הוא איכר נקי כפיים

 בוטח בברכת שמים

מצוות שביעית  מקיים

יבוליו לנצרכים תורם.



שש שנים  עמל

חרש זרע קצר

בזיעת אפו אכל

לא החסיר דבר.



עתה בשנת השמיטה

האדמה  נחה מנוחתה

סומך ובוטח באלוקים

מרומם כאחד המלאכים.



 זוכה לברכת בורא עולם

 תבואתו  רבה כמי הים

 יגיע כפיו אוכל לשובע

 לבוראו מודה על השפע.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  בהר [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נרות שבת מול נרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c) *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 באפריל 2018

פרשת אמור- מה גנוז בשבת קודש/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה גנוז בשבת קודש?

מאת: אהובה קליין.





הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל מביאים עומר למקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]










ציורי תנ"ך/ תענית ביום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חג סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חג הסוכות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אכילת מצות טרם יצאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c





ציורי תנ"ך/ הבאת  הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשת אמור פותחת בענייני קדושה, ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.




ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש  השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.




ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) ]שמן על בד]

אחד הנושאים בפרשתנו, שמירת השבת:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".

[ויקרא כ"ג, א- ד]

השאלות הן:

א] במה חשובה השבת ?

ב] הדלקת נרות שבת - לשם מה?

תשובות.

חשיבות השבת

על פי הכתוב בתורתנו -שמירת השבת- היא אות בין עם ישראל לאלוקים- לדורות כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.  בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם:  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ". [שמות  ל"א, י"ב- י"ז]


ה"חפץ חיים"- מסביר מסר זה על פי משל: למה הדבר דומה?- לאדם שהוא בעל חנות ועל הדלת ישנו שלט המתאר את סוג העסק, כגון: חיט, שען  וכ"ו.  כל עוד השלט קיים, כל הסביבה יודעת על מקום ועל טיבו של המקום, אך ברגע שהשלט הוסר מהדלת, מבינים כולם, כי האיש עזב את  העסק.

הנמשל: השבת היא האות, או השלט של היהודי המעיד עליו כי הוא קשור לתורה הקדושה, אך ברגע שהוא "מסיר" את השלט - המשמעות היא: שיום השבת נהיה אצלו כיום חול רגיל בשבוע - והוא מנותק למעשה מהתורה.

ידוע, כי מצוות שמירת השבת- היא אחת מעשרת הדיברות כמו שהתורה מתארת: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ספר החינוך , מבהיר את הציווי:" משורשי מצוה זו, שנהיה פנויים מעסקנו לכבוד היום -כדי לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם- שהיא חבל שמושכת כל יסודי דת ונזכור  ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בשישה ימים..."   היות וכאשר כל יהודי ישבות ביום השביעי  ויהיו אנשים  שישאלו: "על מה ולמה מנוחה זאת?, ויהיה המענה:  "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם.."   יתחזק כל אחד באמונה אמיתית.." מכאן, שיהודי המקפיד בשמירת שבת מעיד על עצמו: שהוא מאמין בה'- כבורא עולם ומנהיגו.

ראוי   לציין :למרות שהעובדה שה' הוא בורא עולם ומנהיגו  ועיקרון זה  הינו בסיס לכל המצוות ,מעניין שהתורה  נותנת לכך דגש במצוות שמירת השבת דווקא.

ישנם טעמים נוספים לשמירת השבת:  "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ.  וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת". [דברים ה, י"ב- ט"ו]

מכאן: שיום השביעי תכליתו לשמש יום מנוחה לאדם בן חורין, לעבדים וגם לבעלי חיים. על פי הכתוב, כל יצור זקוק ליום מנוחה, את זאת לומדים אנו  "מדוגמתו האישית" של אלוקים כפי שנאמר: "..וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.."

בנוסף עלינו לזכור את נס יציאת מצרים :  עצם זכירת יציאת  מצרים מהווה סמל לאמונה  והשגחת ה' על ישראל.

רש"ר [רבי  שמשון רפאל הירש] סובר: כי עצם שמירת השבת - היא הזמנה לקדושה - הקב"ה בעצמו קדוש - לפי שנאמר: "וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי" [ויקרא  כ"ב, ל"ב]

ישנו דבר משותף לישראל ולשבת – ששניהם נקראים: "קֹדֶשׁ"  נאמר: "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה' " [ירמיהו ב, ג]

 ועל השבת נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם"

המהר"ל מבהיר: לכל דבר גשמי יש שישה צדדים: צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה.

המספר שבע: מסמל את המציאות שמעל העולם הגשמי -הוא מבטא את הממד הרוחני של החומר- זה התוכן הפנימי של העולם שבלעדיו אין קיום.

 ללא ממד זה - דומה העולם לגוף אדם ללא נשמה, על כן החומר נברא במשך שישה ימים ואילו היום השביעי  תפקידו לשלב את הרוחניות בחומר.

הדלקת נרות שבת.

על פי הרמב"ם [הלכות שבת פ"ה, ה]

"אחד אנשים ואחד נשים חייב להיות בבתיהם נר דלוק בשבת... שזה בכלל "עונג שבת" . נרות השבת מסמלים את קבלת השבת בבית.

חז"ל מסבירים: שנרות שבת הם בבחינת "עונג שבת"

א.    נרות שבת- משום  "שלום בית" בתלמוד [מסכת  שבת ל"ד] מביא את הפסוק: "וידעת כי שלום אהלך.."?

ב.     רבינו חננאל מסביר את המשמעות: "ואין שלום, אלא באור, שנאמר: "וירא אלוקים את האור כי טוב" כאשר אין אור בבית בשבת – הדבר יכול לגרום למריבות, אדם  עלול להיתקל בחפץ, שובר אותו או נפגע בעצמו - האור מונע מצבים לא נעימים.

ג.      נגד הכופרים בתורה שבעל פה [הצדוקים ויותר מאוחר הקראים] הטוענים שאסור ליהנות  מאש דלוקה בשבת גם אם הודלקה טרם כניסת שבת ,לכן הם נוהגים לאכול בחשכה במשך השבת ולאכול מאכלים קרים במשך כל השבת.

הרמב"ם סבור: כי הנשים מצוות  יותר מהגברים להדליק את הנרות- כי לאחר שהאישה הכינה את הבית לכבוד שבת ,היא גם זו שמדליקה את הנרות.

חכמים סוברים: "לפי שהאדם הוא נרו של הקב"ה שנאמר: "נר ה' נשמת אדם" [משלי כ, כ"ז] באה חוה וכיבתה אותו [היא הביאה את המוות לעולם על ידי אוכלה את הפרי מעץ הדעת]תינתן לה מצוות הנר, כדי שיתכפר לה על הנר שכבתה" [תנחומא  נח, א]

מצווה זו מסמלת את האישה כעקרת הבית אשר מעצבת את דמותה של השבת ושל כל משפחתה.



נאמר בילקוט שמעוני[במדבר, ח]: "וכבוד השבת נרותיה הן כבודה, "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" שנאמר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידים להיות מהלכים לאורכם ,שנאמר והלכו גוים לאורך..."

לסיכום, לאור האמור לעיל:  השבת  נוצרת בתוכה ברכה רבה -לפי שהיא  משמשת אות בין עם ישראל לקב"ה ומרמזת על האור העתיד להתגלות בגאולה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר