יום שבת, 24 במרץ 2018

ליל הסדר- מה גנוז בשם זה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר - מה גנוז בשם זה?

מאת: אהובה קליין.   

הציורים שלי בנושא  חג הפסח:


העלאת תמונות

 ציור לחג הפסח/ קערת ליל הסדר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציור להגדת פסח/ קערת ליל הסדר מוזהבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציור לחג הפסח/ שער להגדת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציור להגדת פסח: "פסח, מצה ומרור"/ ציירה: אהובה קליין (c)






העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין /שמן על בד(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/אכילת המצות וקורבן  פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציור להגדת פסח- כנגד ארבעה בנים דיברה  תורה/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות





ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:





ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.





ארבע כוסות/ ציירה:אהובה קליין(c)





כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



חד גדיא../ציירה: אהובה קליין(c)




ליל הסדר נערך מידי שנה  בליל ט"ו בניסן  ובו מסובים  המשפחה והאורחים סביב שולחן הדור - ערוך בחגיגיות  ובסדר מופתי.

מדוע נקרא לילה זה, דווקא, "ליל הסדר"?

על כך כמה תשובות:

א] לילה זה מתנהל בסדר מדוקדק:  כמו שנאמר בהגדה:

"קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס יַחַץ מגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בָּרֵךְ הַלֵּל נִרְצָה"

הנחת קערת הפסח על השולחן , שתיית ארבע כוסות- כנגד ארבע לשונות גאולה ,כנאמר : "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם".  [שמות ו, ו-ז]

ב] מבאר הצדיק בעל ה"תפארת שלמה" בגאונותו המופלאה: "הרי ידוע שלתורה יש ארבעה רבדים, שסימנם "פרדס" שהם ראשי התיבות של:

פ-שט,  ר-מז,  ד-רש,  ס-וד.

וההסבר הוא: שאין לחשוב  כי כל  הפעולות הנעשות  בלילה זה- ניתן להסבירן בפשטות. אלא, אנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו לנסות ולרדת לרבדים העמוקים ביותר - והם הרמז הדרש והסוד!

ואם כך הם פני הדברים הרי שאם נוציא את הפשט נשאר לנו "סדר" - סוד דרש רמז ,כעת ברור למה נקרא שמו של הלילה הזה: "ליל הסדר"...

ג] לעניות דעתי, ישנן עוד מטרות: מתוך ליל הסדר ניתן ללמוד על הסדר בבריאה המופלאה , כפי שדוד המלך מתאר:  "יִשְׂבְּעוּ, עֲצֵי יְהוָה--    אַרְזֵי לְבָנוֹן, אֲשֶׁר נָטָע. אֲשֶׁר-שָׁם, צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ;    חֲסִידָה, בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.

הָרִים הַגְּבֹהִים, לַיְּעֵלִים;    סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. עָשָׂה יָרֵחַ, לְמוֹעֲדִים;    שֶׁמֶשׁ, יָדַע מְבוֹאוֹ.

תָּשֶׁת- חֹשֶׁךְ, וִיהִי לָיְלָה--    בּוֹ- תִרְמֹשׂ, כָּל- חַיְתוֹ- יעַר. הַכְּפִירִים, שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף;    וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל, אָכְלָם.

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, יֵאָסֵפוּן;    וְאֶל-מְעוֹנֹתָם, יִרְבָּצוּן. יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ;    וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב.

מָה-רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְהוָה--    כֻּלָּם, בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ; מָלְאָה הָאָרֶץ,    קִנְיָנֶךָ".

[תהלים ק"ד, ט"ז- כ"ד]

מתוך תיאור נפלא זה -ניתן לראות את היופי והחכמה האלוקית בסדר הבריאה.

ידוע כי האדם צריך לדבוק בדרכי ה' כפי שנאמר: "יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ:  כִּי תִשְׁמֹר, אֶת- מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו". [דברים כ"ח, ט]

כך לימדו בפירוש מצוה זו:  "מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש.  ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור וחזק וכיוצא בהן--להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו" [הלכות דעות פרק א]

מכאן ,שאדם חייב לדבוק בדרכי ה'- עליו לחיות את חייו בסדר מסוים. הדבר הוא תנאי לחיים בריאים ויציבים.

על האדם לקיים את סדר יומו הרגיל בעקביות-  תוך כדי סדר הנקבע מראש, הדבר אמור  לגבי כל אדם  מטף ועד זקן.

גם אם תוכניתו של האדם לא תמיד  תואמת את תכנונו -בגלל כל מיני סיבות- אל יתבלבל, ימשיך לצעוד לאורך הנתיב שסלל מראש -ויזכה לסייעתא דשמיא.

 את המילה "סדר" ניתן למצוא במקום אחד בתנ"ך:

"אֶרֶץ עֵפָתָה, כְּמוֹ אֹפֶל--צַלְמָוֶת, וְלֹא סְדָרִים;    וַתֹּפַע כְּמוֹ-אֹפֶל".[איוב,',כ"ב]

 על כך אומר פירוש "מצודות":

"ארץ עפתה וגו'" - החושך שלה היא כמו חשכת אפלה והוא צלו של מוות ואין שם סדרי מערכות הכוכבים ומזלות"

מכאן ,שמקום שאין בו סדר אין בו די אור – העדר אור הוא מקום ללא שמחה. 

גם שלמה המלך מתפעל מהסדר שבבריאה: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ.  הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ;[שיר השירים- ב, י"א- י"ג]

לאור האמור לעיל, יהי רצון שנצליח בע"ה ליישם את הסדר בחיינו ונזכה לשמוח ביגיע כפינו כפי שנאמר:

"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ".[תהלים קכ"ח, ב] אמן ואמן!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 במרץ 2018

פרשת צו- מה הקשר בין בגדים- לדרך ארץ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת צו - מה הקשר בין בגדים - לדרך ארץ?

מאת: אהובה קליין.


 ציורים שלי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/  הכוהן הגדול/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ אהרון ובניו סועדים בפתח  אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הכהן  מוציא את הדשן ל"שפך הדשן" /ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ ויסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ קורבן עולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ משה חוגר את האבנט לכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המקריב קורבן עולה של יונים - מגיש לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מביא את שמן המשחה לאוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

"וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי".[שם, ז- י"א]


ציור מתוך ההפטרה לשבת הגדול/ הברכה על פי הנביא מלאכי/ ציירה: אהובה קליין (c)



הפרשה פותחת בתיאור  הקרבת  קורבן העולה ועבודתו של הכהן: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה:  הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ.  וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי-בַד יִלְבַּשׁ עַל-בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת-הָעֹלָה, עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְשָׂמוֹ, אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ.  וּפָשַׁט, אֶת-בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים; וְהוֹצִיא אֶת-הַדֶּשֶׁן אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, אֶל-מָקוֹם טָהוֹר.  ה וְהָאֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד-בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר; וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים". [ויקרא ו, א-ה]

 השאלות הן:

א] "צו את אהרן ואת בניו" - מה משמעות הציווי לאהרן ובניו?

ב] "וּפָשַׁט, אֶת-בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים והוציא את הדשן"- כיצד?

תשובות.

משמעות הציווי .

הרב שמשון רפאל הירש מסביר: הציווי  מכוון לכוהנים בזמן הלילה ,זה הזמן שהמקדש מופקד  בידיהם בלבד ואינו פתוח בפני  שאר האומה.

על פי  אחד ממדרשי חז"ל: כל מי שמתנהג באופן של גאווה- סופו כקורבן עולה הנשרף על המזבח-כפי שכתוב: "הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה"  הגאווה- סופה רע.

בספר שופטים[י"ב, ו] מסופר: על ארבעים ושניים אלף שנהרגו בימי יפתח הגלעדי, מפני מה נהרגו? לפי שגלעד נדר- נדר לעלות את בתו על גבי המזבח ופנחס בן אליעזר  שימש  באותם ימים בכהונה, מן הראוי היה ,שיפתח  ילך אל פנחס על מנת שיתיר לו את הנדר .  אך יפתח לא ניגש אליו,  מתברר שיפתח היה גאוותן באומרו: שהוא ראש לכל ישראל ולא מתאים לו להשפיל את עצמו  וללכת אל פנחס הכהן שיתיר לו את הנדר. ומנגד פנחס  אמר: אני כוהן גדול בן כוהן גדול וכיצד אגש אל  יפתח שהוא בעיניי עם הארץ? לכן שניהם נתחייבו בדמה של בת יפתח.

"אמר רבי יהושע בן לוי: בוא וראה, כמה גדולים נמוכי הרוח[האנשים הצנועים] לפני הקב"ה- שבזמן שבית המקדש היה קיים, אדם מקריב עולה- שכר עולה בידו, מנחה- שכר מנחה בידו ,אבל מי שדעתו  שפלה- מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקורבנות כולם שנאמר: "זבחי אלוקים- רוח נשברה" [תהלים נ"א, י"ט]

הזבחים הנרצים לפני ה' אינם קורבנות ומנחות, אלא רוח נכנעת ושפלה של האדם"

מדרש נוסף מסביר: מדוע היה מוקד האש דווקא על המזבח ולא בשום מקום אחר?

נאמר: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" [שמות כ, כ"א]

מדוע ,דווקא, מן האדמה?

אלא, לפי שהאדם נוצר מן האדמה ונקרא שמו: "אדם" היות ומקורו מן האדמה ומקריבים על המזבח את הקורבנות שהוא בנוי מאדמה וזאת כדי לכפר על גופו של האדם אשר לוקח מן האדמה.

החלפת בגדי  הכהונה והוצאת הדשן.

על פי המדרש: אמר רבי יוחנן: מאין לומדים כי יש ללבוש בגדים מיוחדים לדבר מצווה? התשובה לכך בפסוק:  "וּפָשַׁט, אֶת-בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים" למדו על כך בבית מדרשו של רבי ישמעאל: בגדים שאדם לבש בזמן שבישל בהם , אל ימזוג בבגדים אלה שתייה לרבו.

"בעל הטורים" אומר על המיליםְ" "לָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי-בַד יִלְבַּשׁ עַל-בְּשָׂרוֹ", כמו שנאמר: "וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוּ" [שמואל ב', כ, ח]

בגדי הכהן יהיו מותאמים  לגוף הכוהן במסורה,- לפי שבגדי כהונה היו כעין בגדי מלחמה והמעיל היה כמין תחרה ובזכות לבושם היו מנצחים במלחמות.

הרמב"ן סבור: כי מה שנאמר: "לָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד"- הכוונה לכותונת של הכוהן שתהיה מותאמת לגופו ולא יהיה דבר חוצץ בין הבגד לגוף.[כדברי רש"י]

לגבי תרומת הדשן ,חייב הכהן ללבוש בגדי כהונה ואין עבודה בשני הבגדים מהם. אלא כוונת הכתוב שתהא הכותונת בהתאם למידת הכהן, שאם היו קצרים מידי ואינם מכסים את רגליו והוא עבד  בהם- אזי עבודתו פסולה. וכיוון שהכתוב הזכיר את בגדי הכהונה- הרי לכהן הדיוט –ישנם ארבעה בגדים ומנגד שמונה בגדים- לכהן גדול.

 הרמב"ן מבהיר: אין זה חובה שהכהן יפשוט את בגדיו ויחליפם בבגד שמתאים יותר להוצאת הדשן אל מחוץ למחנה, אלא החלפת הבגדים- היא דרך ארץ כדי שלא ילכלך את בגדיו בעת שהוא מוציא את הדשן.

וכך יהיו לכוהנים בגדי חמודות  לעבודותיהם ואילו להוצאת הדשן ילבשו בגדים פחותים.

מוסיף ואומר הרמב"ן שישנה סברה [מסכת יומא כ"ג] אין הוצאת הדשן צריכה בגדי כהונה, אלא על מנת שלא ילכלך את בגדי כהונתו בעת הוצאת הדשן ילבש בגדי חול.

"בעל הטורים" מסביר: "וּפָשַׁט, אֶת-בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים והוציא.." המילים: "אֲחֵרִים והוציא.." בגימטריא- פרושו: הכוהנים בעלי מומים, מכאן שבעל  מום רשאי להוציא את הדשן.

רש"י מסביר את משמעות הרמת הדשן:  זהו דשן שנגרם כתוצאת  משריפת העצים בלבד.

על פי המשנה ישנו תיאור על הרמת הדשן במשכן ויותר מאוחר במקדש:

משנה: "קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וָחָתָּה מִן הַמְּאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, מָקוֹם שֶּׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה".[תמיד כ"ח]

רשי"י אומר על המילים: "וְהֵרִים אֶת-הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת-הָעֹלָה" זהו מאמר מוסגר המתאר את דרך היווצרות הדשן ,מדשן זה ירים הכהן תרומה וישים על המזבח.

בעוד שתרומת הדשן – היא חובה בכל יום, הרי איסוף הדשן מהמקום המיוחד על המזבח- אינו חייב בכל יום, אלא רק כאשר הדשן נערם בצורה רבה מידי בדומה לתפוח באמצע המזבח ,דשן זה היה אוסף הכהן במחתה- מין כלי ומפנה אותו למקום הנקרא: "שפך הדשן"- אשר היה מחוץ למחנה.

מטרת הוצאת הדשן: לנקות את המזבח משיירי קורבנות היום הקודם- כדי לאפשר להתחיל   על יסוד חדש לגמרי את היום החדש. ומכאן מסר חשוב: אל לנו להתגאות בהישגי העבר, אלא יש לפנות את הדרך לקראת  תפקיד חדש שאליו כל יום מצפה מאתנו, את הדשן מוציאים מחוץ לשלושת המחנות-העזרה- היא מחנה אחד. מחנה שכינה .הר הבית  הוא המחנה השני- מחנה לוויה. כל העיר עד החומות-  הוא המחנה  השלישי- מחנה ישראל.

המקום  ששופכים את הדשן נקרא:  "שפך הדשן" והמקום חייב להיות טהור.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק:   כיצד החלפת בגדים קשורה לדרך ארץ  ובנוסף לכך-עצם תפקיד  הכהן  לפנות מידי פעם את הדשן - אל מחוץ לשלושת המחנות- מלמדנו - כי אל לנו להיות תקועים בעבר, אלא תמיד לשאוף קדימה למטרות חדשות בחיים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר