יום שבת, 29 באפריל 2017

מדינת ישראל באור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מדינת ישראל באור התנ"ך.

מאת: אהובה קליין.

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט ועליון על כל האויבים/ ציירה:  אהובה קליין
(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ישראל באחרית הימים.

ציור: אהובה קליין (c)


יום העצמאות  בפתח, השנה בע"ה - אנו חוגגים יום  הולדת ה- 69 למדינתנו כמדינה עצמאית ,כפי שחזה החוזה הדגול-הרצל: "אם תרצו אין זו אגדה"

עתה כל הארץ  לובשת חג- הדגלים מונפים אל- על -בראשי הבתים, השמחה מרקיעה שחקים- הפארקים מתמלאים במטיילים מכל רחבי הארץ, ובכל פינה- עשן  מיתמר אל –על, הבשר על האש ,רבים מנפנפים ואחר כך סועדים- בטוב ובנעימים..

 זו הזדמנות ,מלבד החגיגות והשירים להתעמק גם בשורשים, נשאל את עצמנו: על מה בדיוק אנו חוגגים - האם ארץ ישראל היא באמת רק שלנו, בזכות מי ומה אנו יושבים בארצנו - על מה נשפך דם כה רב של בנינו –אשר חרפו נפשם בעד מדינתנו ?

התשובות לכך כתובות בספר הספרים באופן ברור לחלוטין , מתברר כי ארץ ישראל הובטחה כבר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.." [בראשית ט"ו, י"ח]

מעניין כי לפני כן, בתחילת חומש בראשית שואל רש"י: מדוע התורה פתחה דווקא בסיפור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה: "החודש הזה לכם"- שהיא פרשת קורבן הפסח הפותחת במצוות קידוש החודש-אשר נצטווו בה כלל ישראל?

ורש"י עונה: כי אלוקים אשר ברא את העולם ,הוא ברצונו מחליט למי נותן את ארץ ישראל!

ואם יאמרו הגויים לעם ישראל :ליסטים אתם שכבשתם את ארצות שבעה גויים, מיד עונים להם עם ישראל: הקב"ה ברא את כל העולם והוא מחליט גם על ארץ ישראל למי ייתנה, כשרצה נתן לשבעה גויים וכשרצה החליט לתת את הארץ לעם ישראל. ולכן הארץ ניתנה ביושר ובדין מאת ה'.

אך לא בכל מחיר!

ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל, בתנאי - שישמור תורה ומצוות כפי שנתחייב במעמד הר סיני-כאיש אחד בלב אחד: "נעשה ונשמע"

זה התנאי החשוב על שמירת ארץ ישראל המשמש כיום בית  לאומי לעם הנבחר , רק כך תוכל להישמר לעד, כמו שנאמר: "ושמרתם את כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ.." [ויקרא כ, כ"ב]

למה הדבר דומה? לאדם אשר שוכר דירה ובעל הבית עורך אתו חוזה, כל עוד הדייר מקיים את כל התנאים שבהסכם, הוא רשאי להמשיך לדור בדירה, אך אם הוא מפר את החוזה, בעל הבית ינקוט נגדו הליך משפטי- למען יפנה את המקום  במהירות המרבית.

ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת, בכך שהיא קדושה, לעומת יתר הארצות שבעולם.  באמצעות מצוות רבות שתלויות בארץ שלא ניתן לקיימם  במקומות אחרים-אלא רק בה.

[כגון: מצוות שמיטה, ביכורים, מעשר, תרומה.]

ארץ ישראל- שונה מכל הארצות כפי שנאמר: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקתה ברגליך כגן ירק: והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה- מים: ארץ אשר –ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים  י"א, י"א-י"ג]

כלומר ארץ ישראל תלויה במטר ולא במעיינות, והגשם יורד- בתנאי שעם ישראל מקיים את המצוות, כפי שנאמר: "והיה אם שמוע תשמעו אל- מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם...ונתתי מטר ארצכם.." [שם י"א, י"ג-כ"א]

וכאן נאמר:" ארץ זבת חלב ודבש"

ישנו רעיון מאד יפה  מפי הגאון רבי מאיר שפירא: חז"ל למדו אותנו כלל:  "היוצא מהטמא- טמא: היוצא מן הטהור-טהור"[בכורות א.ב]אך חלב ודבש הם שונים :החלב מגיע מהדם שהוא טמא: "דם נעכר ונעשה חלב" למרות זאת החלב הוא טהור,

גם הדבש הוא טהור למרות שנוצר על-ידי הדבורה- שהיא בעצמה טמאה, זוהי המשמעות המיוחדת של :"ארץ זבת חלב ודבש"

במדרש  נאמר:" חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה "

בתנחומא  נאמר: "חביבה עלי ארץ ישראל שקידשתי אותה מכל הארצות"

עם ישראל שונה מכל העמים כפי שנאמר: "והייתם לי קדושים, כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן-העמים להיות לי"[ויקרא כ כ"ו]

ומדוע נקרא הר סיני בשם זה? מפני שמשם ירדה שנאה לעולם.

רבינו בחיי מביא את דברי המדרש: עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה, אך אם אינו מתרחק מעבודת האלילים, אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.

בכך שעם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים-זוכה לאור הגנוז לצדיקים ואילו הרשעים גורלם להיות בחשכה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: כדי לשמר את מדינת ישראל כבית לאומי נצחי,    העם חייב לקיים את התורה הלכה למעשה ככתבה ולשונה ובכך, כעם נבחר בידי ה', ראוי לאחוז במדינתו כל עוד ילך בדרך מקודשת זו.

הדבר דומה לבן מלך הגר בארמון אביו ועל כן הוא חייב להתנהג בקדושה. כך עם ישראל- בני מלכים  לעיני אביהם שבשמים.

חג עצמאות שמח!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ היולדת וקרבנותיה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ היולדת וקרבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)

הטכניקה: שמן על בד.



  " וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת--אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן".

[ויקרא י"ב, ו]

Biblical paintings by Ahuva Klein


The mother -in- law brings the sacrifices before

the Choen



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 23 באפריל 2017

פרשת תזריע מצורע- קורבן היולדת על שום מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע מצורע- קורבן היולדת על שום מה?

מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ היולדת וקרבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע: "בדד ישב מחוץ למחנה"/ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת תזריע -בראשיתה מדברת על דיני היולדת וטהרתה  ובהמשך נאמר: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת--אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן.  וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ:  זֹאת תּוֹרַת הַיֹּולֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.  וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ, דֵּי שֶׂה--וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה".[ויקרא י"ב, ו-ח]

 השאלות הן:

א] מדוע התורה הקדימה את דיני בהמה לדיני אדם?

ב] לשם מה קורבן היולדת?

תשובות.

הטעם להקדמת דיני הבהמה.

במדרש ויקרא רבה נאמר: "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה, חיה ועוף [במעשה בראשית] כך תורתו אחר תורת בהמה ,חיה ועוף [השנויה בפרשת "שמיני"]

החת"ם סופר : מסביר: הרי ידוע כי האדם הוא בחיר היצירה ונזר הבריאה כפי שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"[תהלים ה', ו'] היות והאדם נמצא בדרגה כה גבוהה הוא עלול להגיע לידי גאווה ועשוי להגיד: "אדמה לעליון" לכן התורה הקדימה את דיני הבהמה לדיני האדם.

זאת במטרה ללמד מסר גדול בחיים: אומנם הצדיקים  עולים במדרגתם  אפילו על  המלאכים ואנשים יכולים בכוח התמדתם להגיע למדרגות גבוהות מאד ולהישגים, לעומתם הטמאים, או המצורעים שהושחתו בחטאים שונים מגיעים לתת רמה ,אפילו פחותים מרמת  בהמות וחיות.

למרות זאת , טומאתם גדולה יותר מטומאת  בעלי חיים.

הבהמה אינה מטמאת בחייה. אך אין מצב זה חל על בני אדם, בעוד שנבלת בהמה מטמאת רק במגע ובמשא. הרי אדם מת - מטמא גם באוהל.

לכן ביכולתו של האדם באמצעות כוח הבחירה שלו - לנסוק לגבהים  נפלאים, אך מנגד- הוא יכול ,חלילה, להידרדר באמצעות חטאיו למעמקים  של אין סוף.

סיבת קורבן היולדת.

 רבינו בחיי שם את הדגש על המילים: ו"ְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה"  "אין לשון כפרה נופל כי אם על החטא ,ולפיכך קרבן זה של יולדת מחודש כקרבן הנזיר":

שואל רבינו בחיי בהמשך. מה חטאה היולדת בזמן הלידה שהיא צריכה את תורת הקורבן ?ואם קורבן זה בא על כך שהיא ניצלה מסכנה שהרי כל אישה נמצאת בסיכון בזמן  לידת הוולד, והיא ניצלה ממיתה, מן הראוי היה שהיא תביא קורבן תודה.

אם כן, מה הטעם בהבאת קורבן חטאת?

ועל כך תשובתו: יתכן לפרש שהחטא נובע לא מצד האישה  עצמה, אלא מצד חווה אימנו- שהייתה אם כל חי, כי אם לא הייתה חוטאת באכילת הפרי האסור אז סביר להניח כי האדם היה מוליד עם אשתו שלא בדרך תאווה ,אלא בדרך טבע גמור -  כדוגמת האילן המניב פירות – מידי שנה בשנה.

אך היולדת קשורה לאם כל חי, כשם שהענפים של העץ קשורים לשורשים.    הענפים מקולקלים היות וקשורים לשורשים המקולקלים. ועל זה היולדת חייבת לכפר שהרי בסיבת אותו החטא -מוטל על האישה להביא קרבן -לכפר על החטא הקדום ההוא בגן עדן.

לכן מתוך סיבת חטא קדום זה הוטלו על האישה שלוש מצוות: נידה, חלה והדלקת הנר.

והיות והחטא של חוה והאדם תחילתו היה במחשבה ואחר כך במעשה ,לכן היולדת צריכה להקריב קורבן עולה שמכפר על מחשבה וקורבן חטאת כנגד החטא שבוצע בפועל.

ומשום כך, התורה הקדימה –עולה לחטאת ,לעומת שאר הקורבנות שבהן החטאת קודמת לעולה.

לדעת רז"ל: חטאה של היולדת מתבטא בכך: שהיא עברה על השבועה, בזמן שהיא יולדת נשבעת שלא תזקק עוד לבעלה והיות והיא נשבעת מתוך צער אין  השבועה ראויה שתתקיים -מפני שהיא תלויה לבעלה ,לכן התורה מחייבת אותה להביא קורבן כדי לכפר על חטא המחשבה.

הכלי יקר מפרש: בדומה לרבינו בחיי - בהזכירו את החטא הקדום של חוה אימנו, היולדת מביאה קורבן על כך , כדי לכפר על חטא זה שגרם לה צער בלידה,

אלא שהוא טוען: כי יתכן שבזמן הלידה אולי היולדת הטיחה דברים כלפי מעלה בטענה: למה היא הרה ועוברת ייסורים? ועל כך היא צריכה להביא את הקורבן.

השם משמואל : מזכיר את החטא הקדום, אלא שהוא מפרט את השתלשלות חטאה של חוה, הכול התחיל עם הנחש שפיתה אותה לדבר עבירה והיא אכלה מעץ הדעת וכך נענשה בעונש: "בעצב תלדי בנים" ולכן קורבנה של היולדת בא לכפר על השבועה שנשבעה מרוב סיבלה בלידה וגם  מהווה כפרה ותיקון לחטאה של חוה.

חוה חטאה במחשבה שהרי נהנתה מדברי הנחש השתכנעה והאמינה לו. וחטאה גם במעשה - לפי שאכלה מעץ הדעת , לכן היולדת חייבת להביא קורבן עולה- שתפקידו לכפר על המחשבה - וחטאת על המעשה.

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כי התורה דורשת מעם ישראל להיות קדושים, בעוד הפרשה הקודמת דיברה על  דיני בהמה , כאן מדובר על דיני האדם - זאת כדי שידע האדם ,שלמרות שהוא בדרגה גבוהה ומהווה נזר הבריאה ,עליו לנקוט במשנה זהירות שלא יחטא בחטא הגאווה וידמה עצמו לאלוקים, אלא יזכור שהוא נוצר אחרי שבעלי החיים נבראו.

ובאשר ליולדת - היא נדרשת להיות טהורה וקדושה ,על ידי הבאת הקורבנות -מכפרת על חטאה שנשבעה שלא תזדקק עוד לבעלה וכן על החטא הקדום של חווה- אם כל חי.

יהי רצון שעם ישראל יקיים בדבקות את המסר: "והייתם קדושים"- ובכך ישמש אור לגויים. כנאמר: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" [ישעיהו ס, ג]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

היולדת וקורבנותיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


היולדת וקורבנותיה.

שיר מאת: אהובה קליין ©



היולדת  נרגשת ושמחה

לדור המשך זכתה

מתנת אוצר  עליונים

רגשי אושר אותה מציפים.



היא אוחזת בידה

קורבן חטאת ועולה

 כבש צעיר ובן יונה

אותם לכהן מגישה.



בפתח המשכן נעצרת

ברגשות מעורבים מתייסרת

מתחרטת על מחשבות ומעשים

באמצעות הקרבנות מתכפרים.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת- תזריע- מצורע [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 17 באפריל 2017

פרשת שמיני- כיצד נהיה קדושים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת שמיני – כיצד נהיה קדושים ?

מאת: אהובה קליין.

 ציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים שבפרשת שמיני הוא : איסור אכילת בעלי חיים ושרצים טמאים, בסוף הפרשה מוסבר מה הטעם לאיסור מאכלות אסורים אלה : "אַל  - תְּשַׁקְּצוּ, אֶת- נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ; וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם.  כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת -נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.  [ויקרא  י"א, מ"ג-מ"ז]
 השאלות הן:
א] כיצד המחיש משה לעם ישראל מהם המאכלים האסורים לאכילה?
ב] מדוע חל איסור לאכול את בעלי החיים והשרצים הטמאים?
ג] במה מתבטאת קדושת עם ישראל?
 תשובות :
המחשת  המאכלים הטמאים:
רש"י מבהיר: מהפסוק :"זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ": אנו למדים מהמילים: "זֹאת הַחַיָּה"- לשון חיים. הכתוב אינו משתמש במילה: "בהמה" אלא במילה: "חיה" שהיא  לשון חיים. לפי שישראל דבוקים בקב"ה וראויים להיות חיים, לכן הבדיל אותם מהטומאה וגזר עליהם מצוות ,מנגד  לאומות העולם לא גזר דבר . למה הדבר דומה? לרופא שהלך לבקר שני חולים כשראה שאחד מהם  בסכנת חיים - אמר לבני ביתו: תנו לו כל מאכל שהוא מבקש.
וכשראה את השני- שיש לו סיכוי טוב לחיות, אמר  למשפחתו: יש מאכלים שהוא יכול לאכול, אך יש מאכלים שאסור לו לאכול!
שאלו את הרופא: כיצד יתכן  שלאדם הראשון התרת לאכול כל דבר
ואילו לשני אמרת שלא יאכל דברים מסוימים מתוך האוכל שברשותו?
ענה הרופא לשואלים: לזה שהוא עתיד להבריא ונידון להמשיך לחיות, אמרתי לו: אכול זה - וזה לא תאכל.
אבל אותו אדם שאין לו סיכוי לחיות  אמרתי  למשפחתו , תנו לו לאכול כל מה שמבקש. והנמשל: כך הקב"ה התיר לגויים לאכול מכל הבא ליד, שרצים ושקצים. אבל עם ישראל שהם נועדו לחיות, אמר להם הקב"ה: "והייתם קדושים כי קדוש אני.." [כאן רש"י  הביא את מדרש תנחומא]

לפי פירוש ב] של רש"י - מהמילים: "זֹאת הַחַיָּה"- לומדים: שהיה משה אוחז בחיה ומראה אותה לעיני עם ישראל-"זאת תאכלו" "וזאת לא תאכלו" ואפילו היה אוחז משה בשרצי המים וגם כך היה בהדגמת העופות. כמו שכתוב: "וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם" [ויקרא י"א, י"ג] ונאמר: "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"   למה? לפי  שעם ישראל חיים  שהרי כתוב:
 "ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום" [דברים ד, ד]
הטעם  לאיסור אכילת בעלי חיים טמאים.
רש"י אומר על המילים: "אַל-תְּשַׁקְּצוּ, אֶת- נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ" - אסור לאכול שרצים אלה- לפי שהנפש שוכנת בתוך גוף האדם. בכך  האדם  פוגע בנפשו. ואם  היהודי לא נזהר מאכילתם ישנו עונש מידה כנגד מידה- הקב"ה מבטיח שהוא יטמא אותם בעולם הבא  ובישיבה של מעלה [גן עדן]
 ועוד טעם: כשם שה' קדוש כך גם עם ישראל חייבים להיות קדושים למטה. והתורה מזהירה : "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם"- חזרה זו על הכתוב באה ללמדנו:  כי יש כאן הרבה  לאוין וכל "לאו"  - העונש  מלקות. ולכן נאמר בתלמוד: "אכל פוטיתא [שרץ ים] - לוקה ארבע פעמים.[מסכת מכות דף ט"ז, עמוד ב]
נמלה- לוקה חמש, צרעה- לוקה שש"
 בהמשך ה' מזכיר את יציאת מצרים ככתוב: "כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"
על כך מביא רש"י שני טעמים:
א] הקב"ה העלה את עם ישראל ממצרים- על מנת שיקבלו על עצמם עול  מצוות.
ב] כאן כתוב:" הַמַּעֲלֶה" ובשאר המקומות כתוב: "והוצאתי" על כך אמר ר' ישמעאל:" אלמלי לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל שאין מטמאין בשרצים כשאר האומות- דיים"- וזוהי מעלה לגביהם זה סימן היכר לחשיבותם של ישראל- "העליתי" נדרש גם מלשון מעלה.
רבינו בחיי מסביר: המילה: "נטמתם" חסרה את האות א' ולכן המשמעות של מילה זו היא: טמטום והטעם לכך שעל ידי שהאדם אוכל דברים אסורים, הלב נהיה  מטומטם  ואין רוח הקודש  שורה בו.
ומוסיף רבינו בחיי עוד  הסבר וטוען: כי האות אלף מרמזת גם על השכינה ולכן חסרה האות אלף במילה: "נטמתם"- לפי שהשכינה מסתלקת ממקום שיש בו טומאה  וחטא, ההוכחה לך, מהכתוב : "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ, קָדוֹשׁ:  וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" .[דברים כ"ג, י"ט]
על פי זה אדם שהוא מיוחד ונבדל בעבודת ה'- נקרא קדוש.
ומכאן ניתן להבין כוחן של אותיות בשפת הקודש וכל שינוי, או חיסרון של אות  יש בו סמליות רבה.
ודרשו רז"ל: אדם שמטמא את עצמו מעט - מטמאים אותו  הרבה. אדם שמטמא עצמו למטה- מטמאים אותו למעלה.  אדם שמטמא עצמו בעולם הזה  מטמאים אותו לעולם הבא.
ובהמשך נכתב :
"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.."  האדם חייב להיות קדוש בגוף ובנפש - כי יש להדמות לקב"ה שהוא  בעצמו קדוש.
 קדושת ישראל.
רבינו בחיי מסביר: הקדושה המאפיינת את עם ישראל לעומת יתר אומות העולם - מתבטאת  באמצעות קיום התורה והמצוות, כי על ידי  כך  כוחו השכלי של האדם ישלוט על כוח התאוות והרי ידוע שהתאווה  אצל האדם חזקה מאד והיא אף מוטבעת בו עוד מתקופת נעוריו , כשהוא נמשך אחרי התאוות וההנאות הגשמיות של העולם הזה וכך הוא גדל ועמו גדלות גם תאוותיו שבמשך הזמן מתגברות על שכלו, אותן תאוות יש להן עוזרים והם המאכלים האסורים ושאר תאוות הגשמיות בעולם הזה.
במצב כזה, השכל שהוא עצם רוחני ומגיע מהעולם העליון ,הוא למעשה נוכרי בעולם הגופות העבים והגסים. ומכיוון שהוא  נוכרי אף אחד אינו לצדו - כולם  נגדו. אז השכל נחלש והתאוות מתגברות והדבר מתרחש משני טעמים:
א] כי התאווה קודמת לשכל.
ב] לתאוות יש מסייעים לעומת השכל.
לכן נחוץ לו לאדם לעסוק בתורה ובמצוות ,בכך יחזק את כוח שכלו ויחליש את תאוותיו ולכן יש מצוות לא תעשה ומצוות עשה, כגון: תפילה, תענית, צדקה וגמילות חסדים שבכוחם להחליש את כוח התאווה.
ורז"ל אמרו בספרי: "והתקדשתם"- זו קדושת מצווה, "והייתם קדושים" ,הכוונה שבאמצעות קיום המצוות הלכה ולמעשה -יחליש האדם את יצרו הרע ותאוותיו ומנגד יגביר את כוח שכלו שבשבילו נברא האדם.
פירוש נוסף למילה: "והתקדשתם"- מלשון פרישות- היות ואדם הפרוש מתאוות העולם, נקרא קדוש.
ודרשו רז"ל בתורת כוהנים: כי האדם צריך להידמות בקדושה לה' –כמו שהוא קדוש.
וכשם שה' פרוש , כך גם בני האדם יהיו פרושים ואם אדם נמשך באופן מוגזם אחר התאוות הגשמיות- הוא מחריב את נפשו וגופו ונקרא בלשון התורה: כסיל ואוויל. גם בדברים המותרים בעולם הזה אם ממעטים ופורשים מן המותר הגמור- אז נקרא האדם :"קדוש".
לכן האדם צריך לתחום לו גבולות גם בהנאות המותרות, אך אם הוא  ממלא את נפשו בהנאות המותרות – יתר על המידה יחשב כסובא יין וזולל בשר ויהיה נבל העובר על התורה.
וכן חייב לשמור על קדושת הדיבור ויקפיד כפי שכתוב: "שֹׁמֵר פִּיו, וּלְשׁוֹנוֹ --    שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.[משלי כ"א, כ"ג]
ועוד נאמר:" לְשׁוֹן חֲכָמִים, תֵּיטִיב דָּעַת;    וּפִי כְסִילִים, יַבִּיעַ אִוֶּלֶת" [שם ,ט"ו, ב] יש לקחת בחשבון כי השגחת ה' מצויה בכל מקום ומביטה במעשי האדם.
הרב שמשון רפאל הירש אומר: כי הנשמה האלוקית המצויה באדם - מרוממת את האדם מעל כל כפייה גשמית ובכך מאפשרת לאדם לקחת חלק בקדושת ה' ומעניקה לנו חירות מוסרית.
לסיכום, לאור האמור לעיל , ניתן להסיק: כי האדם חייב להקפיד  להימנע  מאכילת מאכלים אסורים – הדבר גורם לו לטמטום הלב ומנגד יש לקיים את מצוות התורה הלכה למעשה וכך ניתן להשליט את השכל על התאוות הגשמיות והתכלית  היא: להידמות לקב"ה בקדושתו כנאמר: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי".
יהי רצון שעם ישראל יהיה קדוש ויזכה שהשכינה תשרה עליו תמיד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

והייתם קדושים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

והייתם קדושים

שיר מאת: אהובה קליין ©\



עם נבחר אלוקים

מתרחק  מאיסורים

אכילת שקצים ורמשים

טומאת בעלי חיים.



 סוגי עופות וציפורים

 בוודאות נפשו משחיתים

בשכלו  מהעליונים פוגעים

לאוויל וכסיל אותו  מהפכים.



 על כן ידבק בקדושה

 עליו תשרה השכינה

כציווי מלכו ובוראו

החפץ לעד  בטובתו.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 באפריל 2017

ציור לחג הפסח/ שער להגדת פסח/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
[שמות י"ג, ח]


העלאת תמונות

 ציור להגדת פסח/ שער להגדה/ ציירה: אהובה קליין (c)


הטכניקה: צבעי שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה נשתנה?/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 מה נשתנה?

שיר מאת: אהובה קליין ©



 האביב  הגיע בתום הגשמים

האילנות  עטורי פרחים וניצנים

בין ענפיהם כנפי רננים

את חג החירות מבשרים.



הלילה ליל שימורים

השמים זרועי כוכבים

 סביב השולחן  כולם מסובים

המשפחה המורחבת והאורחים.



בהגדת הפסח קוראים.

 מה נשתנה  שואלים הילדים

 הלילה הזה כולו מרור

על שום מה מצה לאכול?



מדוע מנהגי העבדות

ומנגד ישיבה בחירות?

מתוך ההגדה  יוצאות התשובות

 עם נבחר זוכר נסים ונפלאות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 באפריל 2017

הגדת פסח- מה יש להגיד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגדת פסח- מה  יש להגיד?

מאת: אהובה קליין.

 ציורים לחג הפסח:

ציורים מתוך ההגדה/ "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

 ציור לחג הפסח/ קערת ליל הסדר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציור תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה  קליין [שמן על בד](c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין /שמן על בד(c)



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/אכילת המצות וקורבן  פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציור להגדת פסח: "פסח, מצה ומרור"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציור לחג הפסח/ שער להגדת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בליל הסדר יושבים כולנו מסובים , בלבוש חגיגי ובאווירת  שמחה מרוממת  סביב השולחן הערוך ביופי והדר - משפחה ,אורחים - כאיש אחד בלב אחד  קוראים את  הגדת פסח.

ואז הילד, או הילדה ישירו במנגינה יפה: "מה נשתנה הלילה הזה"?

מדוע חשוב לענות לילדים על שאלותיהם ? ולספר את סיפור יציאת מצרים, דבר שהתרחש לפני זמן כה רב ?

את התשובה  נגלה בספר הספרים: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:  בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם.  וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.  וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.[שמות י"ג, ח-י]

מכאן שמצווה זו: לספר בנס יציאת מצרים - היא פרק חינוך לדור ההמשך- למען ידע ויכיר את שורשיו ויתחבר אליהם - ידע כיצד נוצר עם ישראל וכיצד יצא מעבדות לחירות ! כי עם שאינו מכיר את שורשיו יתקשה לבנות את עתידו . למה הדבר דומה? לעץ עתיק יומין אשר מחובר לשורשיו ,גודל ומתפתח  וככל שהזמן  מתקדם  ענפיו הולכים ומסתעפים לכל הכיוונים, לא כן עץ אשר נכרתו שורשיו - אין ביכולתו לשרוד כלל. והמים והטיפול בו - לא יועילו להחיות אותו מחדש.

את זכירת יציאת מצרים עלינו לזכור גם בשאר ימות השנה: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ". ודרש בן זומא: יְמֵי חַיֶּיךָ - הימים, כֹּל - לרבות הלילות (ברכות י"ב, ב). כדי לזכור בכל יום ולילה את יציאת מצרים אנו מוסיפים בקריאת שמע את פרשת 'ויאמר', שנאמר בה: "אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלוֹהִים אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם" (במדבר ט"ו,  מ"א).

אלא שבליל הסדר הדבר נעשה באופן מיוחד ומוחשי:

על פי הפרשן הרב שמשון רפאל הירש: פסח הוא חג הבא לציין את בניית הבית היהודי ,בניה זו עתידה  כל הזמן להתחדש על יסוד גאולת מצרים, על בסיס זה אנו מחנכים את הדור הבא  בחינוך ליהדות לא בדרך מצוות אנשים מלומדה חסרת מחשבה, אלא הכול נעשה באופן מוחשי: קערת פסח, ארבעת הכוסות - המסמלות את ארבע לשונות הגאולה  וכן כל אופן עריכת הסדר- במטרה לשמש דוגמא אישית נלהבת לילדים- היינו דור ההמשך- נסביר להם

כי בעת שיצאנו ממצרים- מעבדות לחירות הייתה התחייבותנו למען השגת חירות זו לשמור את מצוות התורה לעד! והתחייבות זו היא הסיבה לישועה שהייתה לעם ישראל והיא גם הסיבה לגאולה העתידית!

יהי רצון, שנזכה ליציאה מאפילה לאורה במהרה  כדברי הנביא מיכה:

"כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת"[ מיכה ז', ט"ו] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 2 באפריל 2017

שבת הגדול- מה הקשר בין דברי מלאכי לפרשת צו?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת הגדול- מה הקשר בין דברי מלאכי לפרשת צו ?

מאת: אהובה קליין.

 ציורים שלי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/  הכוהן הגדול/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ אהרון ובניו סועדים בפתח  אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אש תוקד על המזבח/ ציירה:  אהובה קליין 

(c)



ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ויסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ קורבן עולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה חוגר את האבנט לכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המקריב קורבן עולה של יונים - מגיש לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מביא את שמן המשחה לאוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

"וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי".[שם, ז- י"א]

ציור מתוך ההפטרה לשבת הגדול/ הברכה על פי הנביא מלאכי/ ציירה: אהובה קליין (c)


שבת הקרובה- פרשת צו :"שבת הגדול" מפטירים בספר מלאכי [פר' ג', ד-כ"ד]

להלן כמה פסוקים נבחרים  מדברי הנביא: "וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם--כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת". [מלאכי ג, ד]

"לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב.  הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים, כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי, וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ:  הַמַּעֲשֵׂר, וְהַתְּרוּמָה.  בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים, וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים--הַגּוֹי, כֻּלּוֹ.  הָבִיאוּ אֶת-כָּל-הַמַּעֲשֵׂר אֶל-בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי".[שם, ז-י"א]

"זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים.  הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא.  וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל- אֲבוֹתָם -..." [שם ג, כ"ב-כ"ג]

פרשת צו מתארת  סוגים שונים של קורבנות שהוזכרו בפרשת ויקרא, כגון: קורבן עולה, מנחה, חטאת, אשם ,שלמים ובסוף הפרשה הכתוב מתאר באופן מפורט: את הטקס החשוב של הקדשת אהרון ובניו לעבודת הקודש במשכן  שהושלמה הקמתו   ומהווה מרכז רוחני לעם ,פרטי הטקס החגיגי הזה כבר הוזכרו [בחומש שמות כ"ט]

פרשת צו פותחת במילים:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה.."

[ויקרא ו, א-ב]

בהמשך התורה מדגישה את איסור אכילת החלב, ודם הבהמה: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  כָּל-חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב, וָעֵז--לֹא תֹאכֵלוּ.  וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה, יֵעָשֶׂה לְכָל-מְלָאכָה; וְאָכֹל, לֹא תֹאכְלֻהוּ.  כִּי, כָּל-אֹכֵל חֵלֶב, מִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהוָה--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת, מֵעַמֶּיהָ.  וְכָל-דָּם לֹא תֹאכְלוּ, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, לָעוֹף, וְלַבְּהֵמָה.  כָּל-נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר-תֹּאכַל כָּל-דָּם--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ". 



השאלות הן:

א] מה המשמעות והתכלית של המילה:" צַו" ?

ב] מדוע אסור לאכול את החלב והדם של הבהמה?

ג] מה הקשר בין דברי הנביא מלאכי - לפרשה?

 תשובות:

"צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו"

רש"י  מסביר את משמעות המילה: "צו"-  כביטוי  ללשון זירוז , מיד ולדורות ועל כך אומר רבי שמעון: כי יש לזרז במקום שקיים חסרון כיס.

לפי תורת כוהנים -  עליו מבסס רש"י את דבריו, הרי המילה: "צו" כוונתה- לזרז את הכוהנים בקיום המצווה [קורבן עולה] הן מפני שהיא מצווה לדורות, או אם משום שיש במצווה - עניין של חסרון כיס.

שהרי הכוהנים מקבלים רק את העור של קורבן זה.

ואם נפסלה העולה, אין לכוהנים את העור- על פי [מסכת זבחים פי"ב, מ"ב]       ויש הסוברים: כי חסרון הכיס הוא במצווה: "אש  תמיד תוקד על המזבח"

בעל "חת"ם סופר" מבהיר: כי בסוף מסכת מנחות [ק"י ע"א] למד ריש לקיש מן הפסוק: "זאת תורת העולה למנחה ולחטאת ולאשם"[ויקרא ז, ל"ז]  "כל העוסק בתורה, כאילו הקריב עולה, מנחה, חטאת ואשם"

והרי הכוהנים היו מרוויחים משהו מהקורבנות ואפילו מקורבן עולה- שהיה  נשרף כליל- הם היו זוכים בעור הקורבן בלבד . לכן היה חשש שאהרון ובניו  ימנעו מלפרסם, שאפשר לקיים מצוות הבאת קורבנות על ידי לימוד תורה.  מטעם זה נאמר: "צו..." כי חובה קדושה חלה על אהרון ובניו להסביר לעם ישראל: שכל העוסק בתורת הקורבנות  מחשיבים לו: כאילו הקריב קורבן ,למרות שלכוהנים הדבר עשוי לגרום לחיסרון כיס.

בעל "חידושי הרי"ם" מביא הסבר מעניין במיוחד: ידוע כי קורבן עולה מכפר על חטאים שאדם חוטא במחשבה. מעניין להתבונן באיבריו של האדם העשויים  לגרום לחטאים. אז נגיע למסקנה: כי לכל איבר ואיבר בגוף האדם קיים "כיס" העשוי לכסותו ומונעו מן העבירה, האדם  מסוגל  לאטום את אוזניו כדי להימנע משמיעת לשון הרע, האדם יכול לחסום את פיו כדי להימנע מדיבור שלילי, כגון: קללה, או  לשון הרע וכך ביתר איברי גוף האדם, אך קיימת בעיה לעצור ולהציב מחסום למוח, שהרי אין אפשרות לגמרי לשלוט על מחשבות שהן עשויות לגרור את האדם לעבירה. לכך מוצאים אנו  רמז למילותיו של רבי שמעון  במדרש תורת כוהנים: "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון- כיס"

והמשמעות היא: התורה צריכה לזרז את האדם, להזהירו ולהרתיעו- במקום שאין "כיס" מיוחד – מעצור לאדם להימנע מהחטא. ועל כן דרוש זירוז מיוחד ושמירה רבה על המחשבה במוח-  כדי שתהיה נקייה וכאשר יצליח להתגבר על המחשבות השליליות ממילא יוכל , ביתר קלות ,להגיע למחשבות החיוביות ומהן לעבור למעשים הטובים בפועל.

 איסור חלב ודם.

רבי יצחק ברויאר זצ"ל מביא הסבר בספרו "נחליאל" לאיסור חלב ודם:

"הדם הוא הקרן האקטיבית של גוף הבהמה. פעולתה מקיימת תמיד את חייו, החלב הוא הקרן השמורה של הגוף, אשר הוא ניזון ממנו בשעת הדחק. שניהם מסמלים את החיים הבהמיים"

האנשים הדוגלים בחומריות- במטריאליזם - טוענים : כי אין הבדל בין סוגי החיים של האדם ושל הבהמה. אך אין בכך אמת מושלמת, מפני שחוץ מהעולם החומרי קיים באדם גם העולם הרוחני.

על ידי שהאדם מקריב את הדם ואת החלב, הוא לומד כי מעבר לחלק החומרי שבו המשותף גם לבהמה, הרי הוא נבדל מן הבהמה  בחלק האלוקי ועל ידי ההקרבה של הדם והחלב על המזבח, למעשה האדם מוכיח כי לא מקריב את דמו וחלבו של הקורבן, אלא את דמו ואת נפשו שלו עצמו מקריב על המזבח וכך הוא המכפר על נפשו.

האיסור באכילת הדם והחלב מבליט את ההבדל בין הדוגלים במאטריאליזם וטוענים- כי אדם ובהמה חד הם ואילו התורה מזהירה את האדם כי האיסור של אכילת חלב ודם הוא מקור המקדש וקודשיו חוקת עולם "לדורותיכם" והוא בכל מושבותיכם, איסור זה ,למעשה, מבדיל בין היהדות לבין הדוגלים בחומריות ומשווים את האדם לחיי הבהמה. ועל כן כל מי שעובר על איסור זה - נכרת מעמו.  משום כך אדם האוכל מדם של בהמה עקבות הנפש הבהמית מצויים בו. לכן , חייב היהודי להבדיל בין רצון אנושי ,לעומת רצון בהמי  ועל רעיון זה מתבססת היהדות.

 הקשר  בין דברי מלאכי לפרשה:

בעוד שבפרשה ישנו הסבר מפורט על הקורבנות, תפקידיהם של הכוהנים    והמטרה היא: לקיים את התורה ככתבה ולשונה ,הרי בהפטרה, הנביא מלאכי קורא: "...שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם," כאן הוא מאשים את עם ישראל שלא הלכו בדרך הישרה, אך כעת ניתנת להם הזדמנות - לתיקון ותשובה: ברגע שעם ישראל ישוב אל הדרך הישרה  גם ה' ישוב אליהם- כפי שהנביא מציין: "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים" ,אך העם אינו מבין כיצד לשוב לדרך הטובה.

והפער הזה מתבטא בנושא המעשרות ,עם ישראל אינם מביאים מעשרות ובכך הם ,כביכול, אינם מאפשרים שיתנהל קשר הדוק בין ה' אליהם והקשר  נהפך להיות פגום.

על מנת לשנות את המצב הקיים -ה' מצווה אותם להביא את המעשרות ובזה יבחנו את ה' ויראו שהמצב משתנה לטובתם- צפויה להם ברכה רבה מהשמיים:

"וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי"



הנביא מצווה לזכור את תורת משה:  "זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים".  על מנת שהאהבה בין ה' לעם ישראל תתקיים, עם ישראל מצווה לקיים את התורה כפי שהתחייב לקבלה במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד.

לסיכום, הקשר בין  פרשת צו להפטרה –בעוד שבפרשת צו מפורטים כל סוגי  הקורבנות וגם המצוות שיש בהם עניין של חסרון כיס - הרי בהפטרה, הנביא מלאכי טוען: שעם ישראל התרחק מקיום המצוות ,בעיקר חטאו ישראל באי נתינת מעשרות לכוהנים. גם הלוויים , הכוהנים וישראל חטאו בחטאים ולא הבינו מה אלוקים דורש מהם, משום כך  קשר האהבה בין ה' לעמו נפגע.  אך ברגע שעם ישראל ייטיב את דרכו יזכה לגאולה  במהרה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר