יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

פרשת תולדות- מה צופנת התרוצצות הבנים ברחמה של רבקה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- מה צופנת התרוצצות הבנים ברחמה של רבקה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש יודע ציד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח לחרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יצחק זוכה להצלחה בגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו פותחת בפסוקים בעלי חשיבות מיוחדת - שיש להם השפעה גם בדורות הבאים כולל בימינו:

"ְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ". [בראשית כ"ה, י"ט-כ"ה]

השאלות הן:

א] מדוע- התורה מקדימה את   תפילתם של יצחק ורבקה לפני הודעת הסיבה לתפילה?

ב] לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ומדוע?

ג] כיצד התורה רומזת לנו  על הצפוי לעם ישראל לאורך הדורות?

 תשובות.

התורה מקדימה את תפילת יצחק ורבקה.

רבינו בחיי  מסביר: כי קודם התורה ,אכן ,מתארת את תפילת יצחק ורבקה- במטרה להקדים את העיקר לטפל, כמו שנאמר במדרש תנחומא: "למה נתעקרו  האימהות? שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתן, אמר הקב"ה: עשירות הן האימהות והן נאות אם אני נותן להן בנים [מיד]  אינן מתפללות לפניי".

מדרש זה בא להסביר כי  התפילה היא סיבת העקרות וניתן ללמוד מכך :שלא נתעקרה רבקה אלא כדי שיתפללו שניהם-היא ויצחק- על הדבר. לפיכך הקדים הכתוב את התפילה שהיא העיקר והסיבה הראשונה שבשבילה באה העקרות לרבקה.

מכאן ניתן ללמוד עד כמה התפילה יכולה להועיל ובכוחה אפילו לשנות את הטבע.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי נאמר:"ויעתר" ולא נאמר: "ויתפלל", או, "ויצעק" כי  הכוונה מלשון –עתר = מן כלי עבודה דוגמת הקלשון [רחת] שבעזרתו מהפכים את התבואה כמו שהבינו חכמים ואמרו [בפרק קמא סוכה דף י"ד] למה נמשלה תפילתן של צדיקים? לעתר, כמו  שהעתר מהפך את הגורן ממקום למקום- כך תפילתן של צדיקים מסוגלת להפוך את דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות.

 ועוד פירוש: כמו שהעתר מהפך את התבואה מלמטה כלפי מעלה ואחר כך מפיל את התבואה מלמעלה למטה - כך הצדיק כאשר מתפלל: מחשבתו עולה מלמטה כלפי מעלה ואחר כך מוריד את השפע מלמעלה למטה.

ופירוש נוסף: "עתר" – מלשון ריבוי- כמו שנאמר: "ועתר ענן הקטורת עולה"[יחזקאל ח]

הרב שמשון רפאל הירש מסביר את המילה:"ויעתר"- "חתר" ו"מחתרת" כמו שהמלחים הנוהגים את ספינתם ומתגברים על עוצמת הגלים הם נקראים: "חותרים" [יונה א', י"ג]       לכן הכוונה לתפילה מתוך הפצרה הבוקעת שערי שמים.  



 רבקה הולכת לדרוש את ה'.

על פי רש"י: רבקה שחשה כי הבנים מתרוצצים בתוכה- התרוצצות משונה באופן יוצא דופן מאשר אצל נשים הרות- חז"ל אומרים: שבניה היו רצים אנה ואנה בקרבה, כשהייתה עוברת ליד שערי בתי מדרש של שם ועבר- היה יעקב רץ ורוצה לצאת אל עבר בית המדרש. כאשר הייתה עוברת ליד פתח של עבודה זרה -היה עשיו מפרכס לצאת למקום זה.

פירוש ב]: היו הבנים מתרוצצים – נלחמים זה בזה ומתווכחים ביניהם: על נחלת שני עולמות- העולם הזה והעולם הבא. לפי שכל אחד משניהם רצה לרשת את שני העולמות.

רבינו בחיי אומר רעיון דומה: הבנים היו מתרוצצים בבטנה של רבקה - שלא כדרך הנשים ההרות האחרות- הדבר היה גורם לה לצער רב זה היה אות לבאות- שהם עתידים להילחם זה נגד זה. ולכן ה' אמר לה: "שני גויים בבטנך"-  שבנים אלה המתרוצצים בבטנך עתידים לצאת מהם שתי אומות, זו כנגד זו.

רש"י מסביר: כי  רבקה הגיעה למסקנה: אם צער העיבור הוא כה גדול מדוע היא בכלל מתפללת על קיום ההיריון?

מהטעם הזה שהתרוצצו הבנים אצל רבקה- הלכה לבית המדרש של שם ועבר לדרוש את ה'- לשאול את פי ה' שייאמר לה מה יהיה בסוף כשתלד?

אור החיים מתפלא על רבקה שעל פי רש"י התחרטה על הריונה, היתכן שתמאס בברכת הבנים בגלל הייסורים שהיא עוברת? משום כך הוא מסביר באופן הפוך: היא התחילה לחשוש שהריונה אינו מתקיים והיה לריק ,מהטעם הזה הלכה לבית מדרש לבקש מה' שההריון יתקיים עד הסוף בגלל כל ההתרוצצות של הבנים ברחמה.

הכלי יקר מסביר: כי היו לרבקה לבטים נפשיים, היא נבהלה מהתרוצצויות האלה- פעם לכיוון מקום עבודה זרה ופעם לכיוון מקום של תורה .היא חששה שמדובר בשתי רשויות על כן הלכה לשאול- כיצד נוצר מצב כזה? כשאין אלא רשות אחת בעולם. ורק אחרי שנודע לה שהייסורים נובעים משני גורמים המתרוצצים בתוכה הבינה שיש רשות אחת בעולם אשר מחוללת גם את הטוב וגם את הרע.

על פי ספרי חסידות: היא חששה  משתי תופעות המנוגדות - שיהיו  צבועים בני האדם כשהם עוברים ממקום למקום ללא רגש של מצפון. לכן הודיעו לה: כי שני בנים בקרבה, האחד טוב לגמרי והשני רע לגמרי  ומכאן סיבת ההתרוצצות אצלה. התשובה הזו הרגיעה את רוחה ,היא קיבלה את עניין ההתרוצצות באהבה ובלבד  שהאחד יהיה בעל יראת שמים.

הטור מבהיר: כי היות ועשיו היה שעיר כבר ברחמה של אמו ויעקב היה חלק ,שערותיו של עשיו הציקו ליעקב והוא ניסה להימלט ממנו וכתוצאה מכך ההתרוצצות של שני הבנים הייתה טבעית.

התורה רומזת לנו על הצפוי בעתיד לעם ישראל,

אברבנאל מסביר את מה שנאמר לרבקה כאשר באה לדרוש את ה': שני הבנים- הם שני גויים והם נבדלים זה מזה גם בשוני גזעי, כאילו האחד הוא הודי והשני הוא גרמני, הם גם שורש ללאומים ,לאורך כל הדורות , מהטעם שיעקב מסמל את הרוחניות ואילו עשיו מסמל את החומריות. ועל כן: "רב יעבוד צעיר" ובעתיד הם יאבקו זה בזה.

אברבנאל מביא לכך כמה דוגמאות למלחמה הממשית בין יעקב לעשיו. באדום  משלו מלכים טרם היהודים הפכו לעם ,אך דוד המלך ניצח את אדום ושם ניצבים בתוכה.

בימי בית שני - הורקנוס ניצח את אדום והכריח אותם להתגייר.

בימי אגריפס המלך - באו לירושלים לסייע ליהודים במלחמה נגד הרומאים, חז"ל מכנים את גלות רומא –גלות אדום ובתום מלחמה זו עתיד להופיע המשיח, כפי שכתוב: "וידו אוחזת בעקב עשיו"

אור החיים מסביר- כי כל ההתרוצצות של הבנים ברחמה של רבקה מורה על דבר אחד.: השתקפות האירועים העתידים לבוא על עם ישראל.

הרב הירש אומר: כי כאן ההתרוצצות היא לא של עמים, אלא של "גויים" אשר לכל אחד מהם שיטה משלו והדבר מטביע את חותמו על ההיסטוריה: "ולאום מלאום יאמץ"  קו המאזניים- עולה ויורד, פעם יד הסייף על העליונה ופעם  יד הספר על העליונה, ולבסוף יתגלה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה', "ורב יעבוד צעיר" ,הכוח יעלם מן העולם והתוצאה הסופית: "ה' אחד ושמו אחד"

השפת אמת מסביר את המילים: "ורב יעבוד צעיר" כשהוא מסתמך על דברי חז"ל: אם יעקב יזכה- יעבוד הרב את הצעיר, כאן מחדש השפת אמת: "זכה יעבוד"- מוסב על עשיו הרשע, אם יזכה הוא יכניע את עצמו כלפי הצעיר ויקבל עליו את מרותו ,אז יש לו סיכוי להתקיים ,אך אם לא יזכה- סופו שצפוי למפלה ולהעלם מהעולם.

יש מפרשים הטוענים כי פרשה זו - היא הקדמה לעתיד לבוא בו רבקה תבליט את אהבתה כלפי יעקב ומסירת הבכורה ליעקב הגיעה לידי הכרעה עוד במעי רבקה - כפי שנאמר לה:    "ורב יעבוד צעיר" היא ידעה את הסוד הזה ולא גילתה ליצחק. מטעם זה היא סייעה ליעקב לקבל את ברכות אביו קודם עשיו.

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מפרשה זו : עד כמה ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים והדבר המשמעותי הנוסף: כי עוד בהיות הבנים- עשיו ויעקב ברחם אימם-עצם ההתרוצצות שלהם-עשיו לכוון עבודה זרה ויעקב לכיוון לימוד תורה- מורה על מה שעתיד להתרחש בהיסטוריה העתידית עד בוא גואל.

 יהי רצון שנזכה במהרה  לצאת מאפלה לאורה ונחזה בגאולה שלמה בבחינת: ה' אחד ושמו אחד.



 יהי רצון שנזכה במהרה  לצאת מאפלה לאורה ונחזה בגאולה שלמה בבחינת: ה' אחד ושמו אחד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון בדבר רכישת מערת המכפלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר אל עפרון באוזני- הארץ לאמור, אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה"

[בראשית  כ"ג, ,י"ג]


 הטכניקה: שמן על בד.

העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בנובמבר 2016

הגר במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)





הגר במדבר.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 תועה בחולות מדבר

מתקשה לשאת הנער

כלו המים מן החמת

 סרה מדרך האמת.



נותנת בישמעאל עיניה

אינה שולטת ברגשותיה

חשה יובש בפיה

דמעות כנהר   ישטפוה.



 החום גובר ומעיק

גרונה ניחר ומחניק

אלוקים משקיף ומביט

את מבטה לבאר מסיט.



 הערה: השיר בהשראת פרשת  וירא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה בחברון?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

 פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]

השאלות הן:

א] אברהם סופד  לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?

ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?

ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?

 תשובות.

אברהם סופד לשרה.

אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו  תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?

על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]

רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?

על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.

ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.

רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]

על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.

גם רש"י מדגיש:  שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.

אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.

רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב  ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו  גרים שם ,או על שם שהייתה מחלק שבטו של יהודה שהיה הבן הרביעי.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"

לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.

 אברהם רוכש את מערת המכפלה.

מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה  מופיע גם  בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.

חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא  בתרא ס"ט]

 אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.

הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום  מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"

 עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,

חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים

שהיה מקבל הכול באהבה.

החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא  בתרא, דף קי"ב]

ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]

על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו  בעד חלקת קבר גם מאדם עני.

מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום  שלקח מחיר מופרז  על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.

 רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.

כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.

על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.

על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.

מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם רוכש קבר לשרה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם רוכש קבר לשרה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי בהגיע היום

 לב שרה נעצר דום

עת הגיע הבשורה

על דבר העקדה.



בגל ייסורים נשבתה

כרוח פרחה נשמתה

אברהם בא לבכותה

דאג למקום קבורתה.



את בני חת  פוגש

מהם את עפרון יבקש

לרכוש קבר בחברון

להתחבר להתנחל במקום.



 

 בליבו תפילה לאל עליון

 פונה בכבוד אל עפרון

מסרב לקבל מתנת חינם

ארבע מאות שקל ישלם במזומן.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה בתום המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישכם אברהם בבוקר אל- המקום אשר -עמד שם את פני ה': וישקף על- פני סדום ועמורה ועל כל פני הארץ הכיכר וירא והנה עלה  קיטור הארץ כקיטור הכבשן"

[בראשית י"ט, כ"ח]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.

העלאת תמונות

Biblical paintings by  Ahuva Klein-

Abraham looks at Sodom and Gomorrah at the end of destruction

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 בנובמבר 2016

פרשת וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של  לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום/ציירה: אהובה קליין .(c)

ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/לוט ובנותיו/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/אברהם עורך משתה ביום שנגמל יצחק/ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין(c)


אחד הנושאים בפרשה: מהפכת סדום ועמורה:

"וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל- הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה.  וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.  וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר:  אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה.  וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן.  וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹוקים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"[בראשית י"ט,ל]

 השאלות הן:

א] באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה-ומה היו התוצאות?

ב] "ויזכור אלוקים את אברהם"-מדוע ה' זכר את אברהם?

תשובות.

הפיכת סדום ועמורה:

על פי רש"י  אלוקים הפך בבת אחת ארבע ערים והם: סדום,  עמורה, אדמה וצבויים, להוציא את העיר 'בלע' שהיא - צוער אשר ניצלה בהתאם לבקשת לוט, כפי שהכתוב מתאר: לוט מבקש מהמלאכים: "הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער היא ותחי נפשי: ויאמר אליו הנה  נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הופכי את- העיר אשר דיברת" [בראשית י"ט,כ-כ"ב]

הפיכת הערים נערכה באופן הבא: כל הערים האלה היו על הר אחד וה' הפך את ההר מלמעלה למטה כמו שנאמר: "בחלמיש שלח ידו והפך משורש הרים" [איוב כ"ח, ט] - שה' שלח ידו בסלע אחד והפך שורשי הרים מלמטה למעלה.

בבראשית רבה נאמר: "ר' לוי בשם שמואל בר נחמן: חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד, שלח מלאך את ידו והפכן"

רבינו בחיי: מסביר נקודה מעניינת על המלאכים שבאו להודיע ללוט על מהפכת סדום ועמורה, הם תלו בעצמם את כל העונש ולא בקב"ה כפי שאמרו ללוט: "כי משחיתים אנחנו את - המקום הזה כי גדלה צעקתם.." [שם י"ט, י"ג]

בכך הם חטאו, לפי שהיו צריכים להדגיש: כי ה' עומד להשחית את המקום. הם לא זזו משם עד שהודו על כורחם כי אין הדבר תלוי בהם, אלא הם שלוחים של ה'.

על זה נאמר: "הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה"[איוב ד]

ועוד נאמר: "הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו.."[שם ט"ו]

רבינו בחיי מביא  כמה דוגמאות ממקומות אחרים  בתנ"ך- על אנשים שנכשלו בטעות זו:

שמואל הנביא אמר לשאול: "אנוכי הרואה" וכשבא למשוח את דוד וראה את אליאב אמר: "אך נכד ה' משיחו" .ה' אמר לו שלא ישפוט לפי ראות עיניו - מהטעם: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" [ שמואל-א, ט"ז]

דוד המלך אמר: "ותורתך בתוך מעיי", הוא טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו.

דבורה הנביאה,  שהתעלמה מעזרת הקב"ה ושיבחה את עצמה באומרה: "עד שקמתי דבורה שקמתי בישראל" [שופטים ה, ז]

מיד הסתלקה ממנה רוח הקודש והוצרכה להגיד: "עורי, עורי  דבורה, עורי, עורי דברי שיר".[שם]

אותם מלאכים שבאו להודיע את דבר הפיכת  סדום היות וחטאו ותלו בעצמם את הענישה - הם הורחקו למשך קל"ח שנה ולא הלכו בשליחות המקום.

ומתי הם שבו לפעילות? בחלום סולם יעקב, שנאמר שם שהמלאכים עולים ויורדים כלומר - אותם מלאכים שעלו במהפכת סדום – התרחקו - עכשיו היו יורדים אליו.

מכאן שכל התולה את כבודו בעצמו ומתעלם מהקב"ה נענש, היות וכל העולם נברא לכבוד הקב"ה.

ספורנו מתייחס לחומר של הערים  כתוצאה מהפיכתן והוא טוען: שה' הפך את הארץ ההיא ויושביה לטבע גופרית ואש, כמו שנאמר על מכת הדם במצרים: "הפך את מימיה לדם"[תהלים ק"ה, כ"ט] והכוונה שהטל שהיה יורד טרם הזריחה - הפך לחומר של מלח.

הרמב"ן מפרש:

 לגבי אשת לוט, לא נאמר שהיא הביטה מאחוריה אלא בלשון זכר :"ותבט אשתו מאחריו" היא הביטה לאחוריו של לוט לפי שהוא היה האחרון בשיירה –במטרה להיות המאסף ולזרזם להימלט מהמקום. ומאחוריו היה נראה כל החורבן.

על פי רש"י: היא נהפכה לנציב מלח בעודה מביטה לאחור, בעונש מידה כנגד מידה: במלח חטאה ובמלח נענשה לפי שכאשר אמר לה לוט: "תני מעט מלח לאורחים הללו" ענתה לו: "אף את המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה [בראשית רבה]

 זכירת ה' את אברהם.

מעניין כי אברהם משקיף על מראה סדום בתום ההפיכה והנה מה הוא רואה? "וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן" [שם י"ט, כ"ח] ומה הכוונה?

רש"י: הוא רואה תימור של עשן - כלומר עמוד עשן העולה כלפי מעלה, כפי שנאמר: בשיר השירים: "כתימרות עשן":[שיר השירים ג, ו] העשן זקוף כעץ תמר.

ונאמר: "ויזכור אלוקים את אברהם" לגבי הצלת לוט והרי היה נכון להגיד שה' זכר את לוט, אלא הכתוב מזכיר את אברהם על סמך הטובה שעשה לו לוט במצרים : שכאשר אברהם אמר לשרה לשקר ,במצרים, ולהגיד  כי היא אחות אברהם, לוט שתק ולא גילה לשלטונות דבר - לפי שהיה מרחם על אברהם- לפיכך ה' זכר את לוט - מידה כנגד מיד - והצילו מתוך ההפיכה.

ספורנו אומר על השקפת אברהם על סדום: כי בכך הוא הביע איבה על רוב הרשע שלהם ומשראה את קיטור העשן הבין שאין עוד להתפלל עליהם.

הרמב"ן מסביר: לוט נהג בדרך החסד שהתלווה לאברהם לנוע עמו ברחבי הארץ ,הרי הוא הלך בציוויי אברהם - לכן היה לו הזכות להצילו בזכות אברהם.

 כי לולי אברהם לוט עדיין היה  נשאר לגור בחרן- מקום מולדתו ולא היה גר בסדום ולא יתכן שייענש בעודו מתלווה אל אברהם שיצא בשליחות ה'. וגם מטעם זה אברהם סיכן את נפשו כאשר הלך להציל את לוט מהמלחמה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  ניתן ללמוד : כי הקב"ה  מדקדק עם בני האדם וכאשר ראה כי אנשי סדום - חטאם כבד, כביכול, הוא בכבודו ובעצמו יורד למטה לבדוק אם הם כה שקועים בחטאם – ורק בעקבות מסקנתו הוא מעניש אותם קשות ואת הערים הופך בבת אחת וכך ישנו מסר לשופט בשר ודם, לא למהר לפסוק את הדין לאשם. אלא לבדוק ולשקול היטב טרם יפסוק את פסק הדין. ומנגד הקב"ה נוהג – מידה כנגד מידה עם עושה החסדים- דוגמת לוט  שלאורך כל הדרך גילה נאמנות לאברהם - ועל כן ניצל ממהפכת סדום ועמורה, אך, אשת לוט אשר חטאה במלח נענשה במלח.

ניתן גם ללמוד על מסירותו של אברהם שהתפלל  על אנשי סדום, אך משלא נמצאו די  צדיקים כבר לא ביקש רחמים עליהם, לפי הסברו של רש"י:

אברהם לא ביקש רחמים על  פחות מעשרה  צדיקים, לפי שבזמן דור המבול, נח ומשפחתו - הצדיקים היו  בסך הכול שמונה איש ולא עמדה זכותם להציל את דור המבול ,לכן לא  הוסיף לבקש על תשעה  צדיקים על ידי הצירוף של הקב"ה אליהם.

 יהי רצון שנרבה במצוות וחסדים ונזכה לישועות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מהפכת סדום ועמורה ותוצאותיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מהפכת סדום ועמורה  ותוצאותיה.

 שיר מאת: אהובה קליין.(c)



טרם נגזרה הגזרה

 על סדום ועמורה

אלוקים לימד דיינים

חובת הראיה במשפטים.



ירד בכבודו להביט

האם להחיות או להמית

מה רבו חטאים

כיער סבוך קוצים.



לא הועילו תחנונים

אף לא  תשעה צדיקים

אש ירדה מהרקיע

גופרית קיטור  הניעה.



וישקף אברהם בבוקר

עשן מיתמר כתומר

אדמה חרוכה מפויחת

בכיעורה אינה מפייסת.



ים המלח כיום

  הוא פרי אסון

אשת לוט בהר

זועקת גורלה המר.



 הערה: השיר בהשראת פרשת וירא [חומש  בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בכי לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 בכי לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)


חיי האדם רצופים עליות  ומורדות בדומה לגלי הים, ישנם ימים בהם - הים מגביר את גליו בקצב אדיר ורם ,אך ישנם ימים בהם הוא רגוע ושלו, על פי רוב כאשר השמים מעוננים ,או קודרים, הדבר משתקף גם בים והוא נראה זועף.

 מעניין להתבונן באירועים שונים בתנ"ך בהם, האנשים מאבדים שלוותם ומגיבים    מתוך בכי:

ישנם מקרים בהם הבכי מוצדק ונובע מתוך כאב ועצבות, כך מגיבה הגר  כאשר נשלחת למדבר עם בנה ישמעאל והמים אוזלים בכדה, היא משליכה את בנה  תחת אחד השיחים ופורצת בבכי, כפי שהכתוב מתאר: "ותשב מנגד ותישא את קולה ותבך"  ובהמשך נאמר: "וישמע אלוקים את קול הנער" [בראשית כ"א, ט"ז- י"ז] אך לא נאמר שה' שמע את קול הגר, מכאן מסיק רש"י מסקנה מעניינת: גדולה כוחה של תפילת החולה עצמו - מתפילת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל לפני ה'.

כאשר שרה אימנו נפטרה, נאמר:"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"[שם כ"ג,]

מעניינים דבריו של רש"י הסובר: כי שרה נפטרה מתוך בהלה בעקבות ניסיון העקדה של יצחק.

מעניינת במיוחד פגישתו הראשונה של יעקב ברחל ליד הבאר בחרן, כפי שכתוב מתאר : "ויהי כאשר ראה יעקב את- רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו וייגש יעקב ,,, לרחל ויישא את קולו ויבך" [שם, כ"ט, י-י"ב]

מדוע בכה יעקב? רש"י עונה: לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עימו בקבורה  ואכן היא לא נקברה במערת המכפלה, אלא בדרך אפרתה, אך יש פירוש נוסף לבכיו של יעקב-   לפיו בכיו נבע מתוך שהצטער שקיבל את פני רחל בידיים ריקות ולא היה בידו מתנות  להגיש לה וזה בניגוד לאליעזר- עבד אברהם- שהגיש לרבקה מתנות יקרות , נזמים, צמידים ומגדנות.

על לאה- בתו של לבן- נאמר: "ועיני לאה רכות" על כך מעיר רש"י- כי עיניה היו בוכיות ודומעות  משום שהייתה סבורה כי מיועדת להינשא לעשיו ועל כך הצטערה מאד- לפי שהבריות  היו מדברים ביניהם- כי לרבקה היו שני בנים -ושתי בנות היו ללבן, הגדולה- לאה ראויה הייתה להינשא לעשיו- הבכור. והקטנה- רחל - ראויה להינשא ליעקב שהיה הצעיר.

 ולאה בכתה רבות לפי שלא רצתה להינשא לרשע זה.

על יעקב מסופר שהוא התאבל על יוסף בנו כאשר  בניו שלחו לו את  כותונת הפסים  מוכתמת בדם, נאמר: "וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני, אבל שאולה ויבך אותו אביו" על בכי זה אומר רש"י: כי לא רק יעקב בכה על בנו יוסף, אלא גם יצחק- הסבא בכה, אך הוא לא התאבל, לפי שידע בביטחון שיוסף חי.

כאשר בסופו של דבר אחי יוסף נפגשים אתו במצרים נאמר: "ויסוב מעליהם ויבך.." [שם מ"ב, כ"ד]

הטעם לבכיו של יוסף: לפי  ששמע שהיו אחיו מתחרטים על מה שעוללו  לו במכירתו והתמלא ברחמים עליהם.

על חנה –אשת אלקנה מסופר כי הייתה עקרה והייתה הולכת למשכן בשילה יחד עם אלקנה ופנינה- אשתו השנייה אשר לה היו ילדים והיא הייתה מקניטה אותה על כך וחנה הייתה מצטערת ובוכה כנאמר: "ותבכה ולא תאכל וכאשר אלקנה שאל אותה מדוע היא בוכה? " הרי אנוכי טוב לך מעשרה בנים"? מסופר כי התפללה לה' " והיא מרת נפש ותתפלל על- ה' ובכה תבכה"

תפילה מעין זו, אשר יוצאת מעומק הלב ומתוך בכי ותחנונים, עליה נאמר כי שערי דמעה אינם ננעלים. כמו שנאמר במסכת בבא מציעא דף נ"ט ע"א: "אף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר: שמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש (תהלים  ל"ט, י"ג)."במקרא ניתן גם לפגוש בבכי שאינו מוצדק ואינו נובע ממניעי עצבות- אלא מתוך מניע של  הוצאת דיבה על ארץ הקודש, כזה היה בכי המרגלים אשר אמרו למשה: כי ארץ ישראל אינה טובה וכתוצאה  מכך כולם בכו כפי שהכתוב מציין:

"ותישא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו בלילה ההוא"[במדבר י"ג, א]

בידוע כי בכי זה נהפך לדורות בתשעה באב- בו אנו בוכים על חורבן המקדש.


ציורי תנ"ך/ בכיים של גולי בבל בגלות/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 ידוע גם בכיים של גולי בבל: "על נהרות  בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" [תהלים קל"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנם מקרים בתנ"ך שהבכי הוא מתוך מועקה ועצבות ,אך יש גם בכי מסיבות אחרות ואפילו שאינן מוצדקות.

יהי רצון שעם ישראל לא ידע עוד בכי וכאב, אלא רק שמחה, כדברי דוד המלך:

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.[תהלים  ל', י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה יורדים למצרים / ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי- כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל- שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת- מראה את: והיה כי יראו אותך המצרים....."
[בראשית י"ב , י-י"ב]

הטכניקה: שמן על בד


העלאת תמונות 

Biblical paintings by Ahuva Klein

Abraham and Sarah in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירידת אברהם למצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירידת אברהם ושרה למצרים

שיר מאת: אהובה קליין©

 ויהי היום בכנען

רעב ניחת הפעם

 אברהם איתן באמונתו

  יאלץ  השתדלותו.



לא לחם ומים

לא מטר שמים

מצוקה מרקיעה שחקים

דלות וצימאון שוחקים .



יורד מעתיק מגורים

למצרים בה דרים זרים

אדמה עתירת גידולים

נילוס משקה עדרים.



 אברהם מגן על שרה

 מפני רוע ושררה

 סופו יצא בניסים

 רכוש מרובה ונכסים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: לך-לך [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 בנובמבר 2016

פרשת לך- לך, האם ירידת אברהם למצרים הייתה עבירה?/ מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך לך, האם  ירידת אברהם למצרים הייתה עבירה?

מאת: אהובה  קליין


ציורים לפרשה:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הציווי לאברהם:" לך- לך..."/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות\

 ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו שבים ממצרים לכנען/ ציירה: אהובה קליין

(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלכי-צדק מוציא לחם ומים/ ציירה: אהובה קליין (c)



בפרשה זו  הכתוב מתחיל לתאר את ניסיונותיו של אברהם אבינו , אחד מהם  היה: הירידה למצרים בעקבות הרעב בכנען, כפי שהכתוב מתאר: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב  בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי  אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי  יראו  אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו : אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך": [בראשית י"ב,י-י"ד]

שאלות

א] מדוע רק במצרים אברהם מבחין ביופייה של שרה ?

ב] האם אברהם חטא בירידתו למצרים וביחסו לשרה?

תשובות

אברהם מבחין ביופייה של שרה.

רש"י מביא כמה הסברים:

 א] מדרש אגדה על פי חז"ל: עד שאברהם לא הגיע למצרים הוא לא שם לב ליופייה של שרה - וזאת מתוך צניעות ששררה ביניהם, אלא שעכשיו הבחין ביופייה - כפי שמבואר [תנחומא ה'] ראה אותה משתקפת במי הנהר. ולכן אמר לה: "הנה – נא ידעתי כי אישה יפת מראה את"

ב]  בטבעו של עולם - על ידי טורח הדרך מראהו של האדם מתבזה והיגיעה וטלטולי  הדרך  ניכרים על פניו, אך שרה  נשארה יפה ,  למרות  ההליכה והטרחה המרובה , לכן אמר לה אברהם כי  כעת יודע שהיא באמת יפה.

ג] פשוטו של מקרא: אמר אברהם לשרה: כעת הגיע השעה שיש לדאוג ליופייך כי אומנם ידעתי שאת יפה, אך כעת פה במצרים אנו באים בקרב אנשים  מכוערים והם לא הורגלו לראות אישה יפה ועל כן  זו  העת שעלינו לדאוג שלא יקרה לנו משהו רע.

רבינו  בחיי מביא גם את פירוש רש"י: כי למרות טורח הדרך - שרה נשארת ביופייה, אך הוא מוסיף את דעת רז"ל: שאברהם לא התבונן בשרה מעולם עד אותה שעה. כי אברהם בענוותנותו הגדולה – היה כורת ברית לעיניו, כפי שאמר איוב:"ברית כרתי לעיניי", הצדיקים כורתים ברית עם איבריהם שלא יגרמו להם להינזק -  בדומה לכך שאדם כורת ברית עם אויביו למען לא יזיקו לו.

 האם אברהם חטא?.

 רבינו בחיי  מביא את דעת הרמב"ן- שאכן אברהם חטא בשוגג : כאשר אמר לשרה: "אמרי נא אחותי את" ובעקבות זאת באה גלות  מצרים, ועצם העניין שאברהם הביא את שרה  הצדיקה במכשול של עוון וכל זה מהחשש שאם ידעו שהיא אשתו יהרגוהו ,הרי כאן הוא נכשל בביטחונו בה' שהרי היה צריך לבטוח בקב"ה שיציל אותו ואת אשתו והחטא הנוסף שחטא- שהוא ירד למצרים בעקבות הרעב בארץ- וזאת למרות שהקב"ה שלח אותו לארץ כנען !

אברהם היה צריך לבטוח בה' שיציל אותו מהמוות כתוצאה מהרעב. בעקבות עוון זה  נגזר על זרעו - גלות מצרים כי במקום החטא שם מתרחש גם העונש.

על   פי דעת רז"ל: גלות מצרים היא תוצאה של דברי אברהם לה': "במה אדע כי אירשנה" שנאמר במדרש – שהוא אמר: "במה אדע"? וה' אמר לו: "ידוע תדע", כאן ה' החשיב את דברי אברהם לחטא , וכתוצאה מכך נענשו ישראל בגלות מצרים .

הרב שמשון רפאל הירש :אינו רואה את מעשיו של אברהם בגדר חטא,

 א, אברהם עוזב את ארץ כנען בזמן הרעב ויורד מצרימה, מפני שאינו סומך על הנס , אלא עושה השתדלות כדי לספק את מזונו.

ב, בנוגע לכך שסיכן את אשתו במקום כמצרים ,אי אפשר היה להתחמק מסכנה זו ,עובדה שאברהם חזר על כך שנית כאשר ירד לארץ פלישתים וגם יצחק בנו נקט באותם אמצעים כאשר נקלע למצב של רעב ,כפי שהכתוב מתאר :"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך – פלישתים גררה" [בראשית כ"ו, א] וכל זה קרה למרות שאברהם היה יכול לבטוח בה' שיספק את מזונותיו בארץ כפי שהוריד מן לעם ישראל במדבר.

הרי אברהם שהוא בבחינת בשר ודם לא היה לו מישהו ששימש לו דוגמא כיצד לנהוג במקרים כאלה והכל למד מתוך ניסיונות באופן עצמאי . לכן לאברהם הייתה  הזכות להגיד: "אין סומכין על הנס"

בנוגע לעניין שרה, הרי במצרים באותה תקופה הייתה אווירה של פריצות ואישה פנויה הייתה  בטוחה יותר מאשר אישה נשואה, היות ואם  ואישה  הייתה נשואה- היה קיים חשש שיהרגו את בעלה ואותה ייקחו, בעוד שאישה פנויה המלווה על ידי אחיה- כדי להשיג אותה - היו צריכים לנהל משא ומתן עם האח ובינתיים מרוויחים זמן ובמקביל יכולה להופיע  הישועה.

אם כן , זו הברירה היחידה  שעמדה לאברהם והוא נהג כשורה, מצד אחד אמנם האמין בה' , אך מנגד הבין שיש לעשות השתדלות כדי להציל חיים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אברהם הועמד בניסיון הרעב בכנען , בנוגע לפתרון העניין – ישנם הסוברים –כדוגמת הרמב"ן ורבינו בחיי- שהוא חטא בשני דברים  ראשית, מעצם ירידתו למצרים ובכך אמונתו בה'  נפגמה – ולא הבין כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים ובעקבות זאת הוא גרם לגלות מצרים כי במקום שנעשה החטא שם מתבצע גם העונש.

שנית , הוא סיכן את שרה אשתו במקום שאין יראת שמים.

מנגד רבי שמשון רפאל הירש סובר: כי  אברהם נקט בדרך נכונה בהיותו מאמין באלוקים . אך מנגד הבין כי עליו לעשות השתדלות ולא לסמוך על ניסים בלבד ואין לראות במעשי אברהם חטא.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר