יום שלישי, 26 בינואר 2016

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר טובה לה'/ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת יתרו.]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויחד יתרו על כל- הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים:ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם  מתחת יד מצרים"
[שמות י"ח,ט- י"א]


הטכניקה: שמן על בד.



Biblical paintings
By Ahuva Klein
Jethro thank God for all the kindnesses
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 בינואר 2016

פרשת יתרו- במה זכה יתרו?/ מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- במה זכה יתרו ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת  בפסוק:

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹוקים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם". [שמות י"ח, א]
ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

יתרו חותן משה- משיב את ציפורה אשת משה ואת שני  הבנים אל משה לאחר יציאת מצרים.  מעניינת תגובתו של יתרו - לאחר שמשה סיפר לו את כל אשר עשה ה'  לפרעה ומצרים, הנס הגדול. על כך מגיב יתרו כפי שהכתוב מתאר:


וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם.   וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.  עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי- גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלוקים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.    וַייִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים--לֵאלֹוקים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹוקים. [שם י"ח, ט -י"ב]


ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


 השאלות הן:

א] איזו שמועה שמע יתרו?

ב] מה היו זכויותיו של יתרו-  ובמה שכרו?

ג] מה הייתה גדולתו של יתרו?

תשובות.

השמועה ששמע  יתרו.

המפרשים מנסים ,איש לפי דרכו ,להבין מה בדיוק גרם ליתרו לבוא?

רשי" מפרש: יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

ובמכילתא נאמר: "מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו,- דברי רבי יהושע, ר' אליעזר המודעי אומר: מתן  תורה שמע ובא.. רבי אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שבשעה שנקרע ים סוף, נשמע מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "ויהי כשמוע כל מלכי האמורי" [יהושע ה', א]

תשובתו של רבי יהושע מתבססת על הסמיכות של הפרשיות, בסוף פרשת בשלח- מסופר על מלחמת עמלק –שמועה זו הניעה את יתרו לבוא.

רבי אליעזר טוען: שהיות ולא צוין במפורש שיתרו שמע על מלחמת עמלק מכאן ששמע על נס קריעת ים סוף - כפי שנאמר: "ויט משה את ידו על הים.. ויבקעו המים " [שמות י"ד, כ"א] על כך שמעו כולם. ורש"י סובר כדעת שניהם.

זכויותיו של יתרו.

יתרו שבמשך שנים היה עובד עבודה זרה ואפילו נשא בתפקיד כהונה אלילית שמע את כל הטוב שה' עשה למען עם ישראל- במצרים ובמדבר  והוא קיבל בעקבות זאת את האמונה בה'  ועל כך נקראה על שמו  הפרשה הזו בתורה המתארת את מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות.

חכמים מציינים לשבח את התנהגות  יתרו כאשר קיים את מצוות הכנסת אורחים כלפי משה בעת מנוסתו ממצרים. ובמסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א] נאמר: בשכר שיתרו אמר לבנותיו  "קראן לו ויאכל לחם" [שמות ב, י"ט] זכו בני-בניו וישבו בלשכת הגזית [הכוונה לאולם שהיה בהר הבית ששם היו נוהגים חכמי הסנהדרין להתכנס בזמן שבית המקדש היה  קיים], מכאן שהתנהגותו  של יתרו אל משה - גרמה לכך שצאצאיו  יגיעו למדרגה גבוהה שלבמקום כה קדוש לכל  ישראל.

 ממעשה זה, יש להסיק מסקנה חשובה: שאין לדון אדם על פי מוצאו וייחוסו המשפחתי, אלא על פי התנהלות חיי היום, יום שלו ומעשיו בפועל.

ליתרו ישנה זכות נוספת בכך שהוא מגיע  להכרה בגדולת ה' ומעשיו , הוא הראשון שאומר: "ברוך ה' " על כך נאמר: במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [ולכל היוצאים  ממצרים] שלא אמרו: "ברוך.." עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה' "  אך לכאורה,  תמוהים דברי חז"ל שהרי משה ובני ישראל הודו לה' על הכול באמצעות שירת הים.

אלא צודקים חז"ל בדעתם, לפי שכאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים- זה נס שנעשה להם עצמם לעומת זאת יתרו הודה לה' על כל הניסים שעשה ה' לישראל.

כאן חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול: אין זה מספיק להודות לה' על הניסים והחסדים שה' עושה עימו וקרוביו, אלא עליו להכיר ולהעריך את כל החסדים והדברים הטובים שה' עושה גם למען אחרים.

גדולתו של יתרו.

עצם העניין שיתרו - שבעברו היה  עוסק בעבודת אלילים - התגייר יחד עם כל בני ביתו והגיע למעלה כה גדולה שהכיר בבורא עולם וגדולתו ,כפי שאמר למשה: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוהים" זה  מראה על גדולתו של יתרו.

רבינו בחיי אומר על כך: יתרו הכיר במעלת  אלוקי ישראל לעומת כל האלילים והבחין בגמול שה' השיב למצרים על מעשיהם-  שתכננו בזדון לעולל לבני ישראל, שהרי פרעה גזר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ועל כך נענשו המצרים מידה כנגד מידה - ומצאו את מותם בים סוף.

כי אם רק היו מסתפקים להעביד את  ישראל בפרך  לא היו נענשים, לפי שה' הבטיח לאברהם בברית בין הבתרים: "ועבדום ועינו אותם, אבל התוספת שהם הוסיפו- לפגוע בתינוקות של עם ישראל , זה דבר שלא נכלל בעבדות שנאמרה על ידי ה', אלא דבר שתכננו המצרים בזדון לבצע, כפי שנאמר: "כי ידעתי כי הזידו עליהם" [נחמיה ט]  זה היה פשעם של המצרים.

לאור האמור לעיל, ניתן להבין כי ליתרו היו  הרבה זכויות, עצם זה שהשיב את ציפורה ובניה למשה, משום שהעריך את חשיבות המסגרת המשפחתית ועניין הכרת הטוב אצלו כלפי הקב"ה – זכויות אלה זיכו  אותו בשכר רב כולל פרשה מיוחדת הנקראת על שמו. פרשת יתרו .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יתרו מכיר טובה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יתרו מכיר  טובה.

שיר מאת: אהובה קליין ©

 

יתרו שומע שמועות

מוחו רוקם מחשבות

בחוטי תבונה ודעת

האמת בליבו ניטעת.

 

כאייל יחיש צעדיו

בליווי בתו ונכדיו

אל מרחבי מדבר

עתירי  שיחי צבר.

 

יפגוש משה חתנו

יחיד מיוחד בצניעותו

יתרו מכיר טובה

לה' הגדול והנורא.

 הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/"עץ חיים היא,,,,"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 "עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר".
[משלי ג,י"ח]
ציירה: אהובה קליין.

הטכניקה: שמן  על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



Bibllical paintings
By Ahuva Klein
The Tree of Life is to its holders
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עץ חיים למחזיקים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עץ חיים למחזיקים.

שיר  מאת: אהובה קליין

 

אוחזים בעץ החיים

נהנים מספר הספרים

סופגים חכמה ודעת

הבינה בהם ניטעת.

 

מקור פירות מגדים

כדבש וחלב ערבים

טועמיה לחיים זוכים

לעולם אינם שבעים.

 

לחסות בצל העלים

לחוש קרבת אלוקים

לנוע בטוב ובנעימים

לדעת להאיר לאחרים.

 

דרכיה דרכי נועם

זוהר כאבני שוהם

אם רק נלך ונתמיד

את התכלית נשיג.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 בינואר 2016

ציורי תנ"ך/פרעה אוסר את רכבו/ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת בשלח]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה..ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו?
[שמות י"ב,ו]


הטכניקה: שמן על בד.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- מה הייתה זכותו של פרעה ברודפו אחר ישראל/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח - מה הייתה זכותו של פרעה ברודפו אחר ישראל?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה  זו נקראת גם :"שבת שירה" בשל שירתם של משה ובני ישראל בתום קריעת ים סוף והיא פותחת בפסוק:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם  אלוקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִישְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אלוקים , פֶּן- יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"

ציורים על הפרשה:

ציורי  תנ"ך/ בני ישראל יוצאים  ממצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בני ישראל חונים באילים /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף המן  במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



בהמשך מסופר כי כאשר נודע לפרעה על יציאת עם ישראל ממצרים ,הוא מחליט  יחד עם חייליו לרדוף אחרי בני ישראל. וכך הכתוב מתאר את האירוע:

"ויוגד למלך מצרים כי ברח העם  וייהפך לבב פרעה ועבדיו אל- העם ויאמרו מה זאת עשינו כי-שלחנו את ישראל מעבדנו ? ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו: וייקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כולו: ויחזק ה' את  לב פרעה מלך מצרים וירדוף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה" [שמות י"ד, ה-ט]

השאלות הן:

א] מדוע הפרשה פותחת דווקא במילה: "ויהי"-שהיא מרמזת  על צער?

ב] מה הייתה הסיבה לרדיפת פרעה וחייליו אחרי עם ישראל?

תשובות.

"ויהי  בשלח פרעה.."- לשון  צער?

אומרים חכמים במסכת מגילה [י, ע"ב] :"כל מקום שנאמר :"ויהי" אינו אלא לשון צער" השאלה המתבקשת היא  באיזה צער מדובר? הרי עצם יציאת עם ישראל מגלות  לחירות- דבר משמח מאד. אלא שהמילה: "ויהי" באה לתאר – אכזבה ותסכול שבני ישראל עדיין לא הגיעו לרצון ולהבנה שיש להשתחרר מהשעבוד  הארוך במצרים  אל החופש.

הרי כל עשרת המכות שהקב"ה הנחית על מצרים- מטרתם הייתה  לטעת בקרב עם ישראל את האמונה החזקה בקב"ה - אלוקי אברהם יצחק ויעקב-  אשר תמיד עומד לצידם ואינו נוטש אותם וגם את התשוקה העזה לחירות, אך מצער מאד שמטרות אלו לא הושגו.

וכל זה  למרות העובדה שבני ישראל היו  נוכחים במצרים בזמן המכות ואף ראו במו עיניהם כי הנס היה כה גדול שהם עצמם לא  נפגעו מהמכות.

וכעת כאשר  הגיע שעתם לצאת ממצרים, הם אינם יוצאים משאיפתם הטבעית להשתחרר מכבלי העבדות, אלא פרעה שילח אותם ממצרים – לכן הצער מתבטא במילה: "ויהי"

הרב אליהו שלזינגר- בספרו: "אלה הדברים" מביא הסבר מעניין לעניין הצער, מתברר  כי היו שתי כיתות בתוך בני ישראל בצאתם ממצרים. קבוצה אחת : הייתה חזקה באמונה בקב"ה והאמינה בה' ובמשה עבדו -שיביאו את הגאולה המיוחלת, לכן התכוננו לפי צווי ה' ליציאה ממצרים. קבוצה זו מכונה בשם: "בני ישראל"

 ואילו הקבוצה השנייה :הייתה שקועה בעבדות ,השלימה עם המצב ובכלל לא  האמינה בגאולה הקרובה. קבוצה זו מכונה בשם: "העם" ולכן נאמר על כת זו: "ויהי בשלח פרעה את  העם" . 

בעל הטורים מסביר : כי קבוצה זו היא: הערב רב שיצאו יחד עם ישראל. לכן התורה מדגישה: "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" החשש  הוא מ "העם" שבראותם מלחמה-  יחליטו לשוב חזרה למצרים. לכן הקב"ה שינה את המסלול: "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף" כדי שאותה קבוצה המכונה בשם: "עם" לא תשוב למצרים, אך לגבי  בני ישראל נאמר: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" זוהי הקבוצה השנייה שהיו בעלי אמונה חזקה בקב"ה והיו מצוידים עם סוגים שונים של נשק –במטרה לצאת מהגלות המצרית. יוסף השביע את בני ישראל שיעלו את עצמותיו ממצרים אל הארץ ולא פנה אל :"העם" כפי שהכתוב מציין: "וייקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור, פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם"  יוסף סמך על: "בני ישראל" ולא על : ה"עם" .

ונאמר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"  גם כאן אין מדובר בעם,   אלא בקבוצה הטובה: בני ישראל. כאשר  פרעה מתקרב אליהם, מי נושא תפילה אל ה'? בני ישראל ולא העם כפי שהתורה מציינת: "ויצעקו בני ישראל אל ה' " אין העם צועק היות והוא מיואש, אלא בני ישראל התופסים את אומנות  אבותיהם ומתפללים לה' " ובהמשך הכתוב מתאר: "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" מי הנכנסים במסירות נפש לים? אלו בני ישראל כמובן.

ובשירה השתתפו משה ובני ישראל ולא העם.

מטעם זה הגאולה הייתה קשה  עקב  חוסר האחדות של בני ישראל  והיותם מפולגים בדעותיהם. לכן אין פלא, אפוא שהכתוב פותח במילה: "ויהי"- לשון צער.

רדיפת פרעה וחייליו אחרי בני ישראל.

יש לתמוה, אפוא, מדוע פרעה רודף אחר בני ישראל לאחר שנודע לו כי הם ברחו ממצרים, הרי נאמר בפרשת בא, כי פרעה הסכים ליציאתם: "ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם - אתם גם - בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם: גם צאנכם גם – בקרכם  קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי" ולא רק פרעה אישר לבני ישראל לצאת ממצרים, אלא גם העם דחק בפרעה להסכים ליציאתם: "ותחזק מצרים על- העם למהר לשלחם מן- הארץ כי אמרו כולנו מתים" [שמות י"ב, ל"א-ל"ד]

אלא ניתן להבין מדברי ה' אל משה , כי הקב"ה בכבודו ובעצמו חיזק את לב פרעה כפי שנאמר: "וחיזקתי את לב- פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' ויעשו כן" [שם י"ד, ד]

מתברר שלקב"ה ישנה מטרה כפולה  בחיזוק לב פרעה:

א] למען המצרים כדי שיראו את גדולת ה'  וכך גם כל אומות העולם .

ב] כדי שעם ישראל יתחזק באמונה בקב"ה,  זאת  לומדים מהפסוק: "ופרעה הקריב.." [שם י"ד, י] רמז- כי פרעה גרם לכך שבני ישראל  התקרבו  באמונה  לה'.

רש"י  בשם חז"ל: מסביר: פרעה שלח שליחים וכאשר ראו שעברו כבר שלושה ימים מזמן יציאתם ואין הם זובחים לה', אלא ממשיכים בהליכתם ,מיד שבו אל פרעה ואמרו: כי העם  פשוט ברח.  ועל כך שואל: "אוזניים לתורה"- הרי השליחים ראו שישראל נסוגים אחורנית לכיוון מצרים ומדוע חשבו כי הם בורחים? הוא מתבסס על דברי מכילתא האומר: כי ישראל חזרו אחורנית רק אחרי שהשליחים יעזבו אותם.

אבן עזרא מסביר בשם אחרים: חרטומי מצרים עשו לישראל מחסומים של צורות אליליות שמנעו מכל עבד לנוס לשם. אבל אחרי שהם עברו בכל זאת  את כל המחסומים ,הבין פרעה שהם נטשו את העבדות והולכים קדימה לקראת  גאולתם. 

אבן עזרא מביע גם את דעתו האישית: ההסבר פשוט מאד, כאשר פרעה שומע מפי משה :"דרך שלושת ימים נלך במדבר" ופרעה הבין כי משה יודע היטב את המסלול ואת התכלית  אליה הוא  שואף להגיע, אבל אחרי שהשליחים באו וסיפרו לפרעה כי ישראל נסוגים אחורנית וגם נראים נבוכים, פרעה התחיל לחשוד כי משה רימה אותו בדברי השכנוע שלו באומרו : כי מטרתם לזבוח זבח לקב"ה וכנראה  שמשה וישראל בורחים ממצרים, היות ואדם שבורח נעשה מבולבל ומאבד את הדרך, אינו יודע לאן לפנות.

הרמב"ן מסביר באופן דומה אך הוא מוסיף: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" הכוונה שעשו לעצמם דגל ויוצאים בשמחה ומחולות  כפי שנוהגים אנשים היוצאים מעבדות לחירות. ולא כעבדים המתכננים לשוב למצרים. אך  חוזק ליבו של פרעה טמטם את ליבו ולמרות שהוא הסכים בתחילה להרשות לבני ישראל לצאת ואף ביקש: "וברכתם גם אותי"  ובנוסף לכך היה צריך פרעה להירתע במיוחד כאשר ראה שהים נבקע לשניים לקראתם ולהבין שאין מה לעשות יותר, הוא נהג ההפך והחליט לרדוף אחריהם.

ספורנו: כי ציון העובדה שבני ישראל יוצאים  "ביד רמה" הוא סימן של תמימות הם האמינו שיש בכוחם לנצח את המצרים.

אור החיים מפרש: כי בכך שה' חיזק את ליבו  של פרעה,  התורה מבליטה גם את טיפשותו, הרי הוא היה צריך להבין    שעצם יציאתם ביד רמה- סימן שיש לכך סיבה והם יודעים בוודאות שהשתחררו מכבלי העבדות. אבל הוא לא הגיע לתובנה זו ,כי ה' חיזק את ליבו ולכן החליט לרדוף אחריהם.

הכלי יקר טוען: כי פרעה ראה שהערב רב הצטרף לבני ישראל, לכן חשב להיעזר בהם, הוא האמין שבשעת מבחן הם ימרדו נגד בני ישראל וישמשו מעין גיס חמישי ויעמדו לצד פרעה - בעת מלחמתם בהם.

 בעלי המדרש אומרים פירוש מעניין: לפרעה הוגד את  שבועת ה' לאברהם בברית בין הבתרים: "כי גר יהיה  זרעך ארבע מאות שנה" אבל בפועל השתעבדו רד"ו שנים ,לכן האמין שיש בכוחו להחזירם למצרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי פרעה נהג בחוסר תבונה כאשר החליט לרדוף אחר עם ישראל, הוא לא קרא את המפה נכון ולא הבין את המציאות וכל זה - היות וה' הכביד את ליבו.

והתוצאה הייתה :כי לא פעל בהגיון והיה מוכן להשפיל את עצמו עד כדי כך שהוא בעצמו רתם את סוסו למרכבה ולא משרתיו, אך עם כל זאת הייתה לו גם זכות שבכך קירב את עם ישראל לתשובה וקירבם לבורא עולם כדברי ר' ברכיה: "יפה הייתה הקרבת פרעה לישראל מק' צומות ותפילות, למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן- נתייראו  מאד ותלו עיניהם למרום- עשו תשובה והתפללו"

  [שמות רבה, בשלח כ"א, ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה ומזימתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה ומזימתו

שיר מאת: אהובה קליין©

מרחבי מדבר שוממים

בצל מרבד עננים

בני ישראל נבוכים

 בין ים וסלעים.

 

פרעה שולח שליחים

בשורת בריחה מבשרים

ליבו חורש מזימה

יאסור רכבו במהרה.

 

חיש יפקוד חייליו

לרדוף להשיג עבדיו

אלוקים הכביד ליבו

כסלע נאטם מוחו.

 

ה' עומד מביט

את אויביו  מביס

ישראל  רואים ניצחון

פרעה  סופג ביזיון.

הערה: השיר בהשראת פרשת בשלח[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משפט צדק לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משפט  צדק- לאור התנ"ך

מאמר: מאת: אהובה קליין

נושא המשפט מעסיק אותנו  לעיתים קרובות , לא פעם קורה  שפסק דינו של אדם מסוים נחרץ על ידי  הציבור עוד בטרם יעמוד לדין , רק על סמך מידע המתפרסם בעיתונות או בטלוויזיה בלבד.

אדם זה נגרם לו עוול רב, כי כל עוד לא הוכרע דינו בבית המשפט - נחשב לזכאי אך מנגד הוא עובר ייסורים בשל הכפשת שמו.

 מתוך התבוננות בתנ"ך- ניתן ללמוד כי גם השופטים חייבים להגיע לבירור מעמיק בבית המשפט-טרם פסק הדין וזאת במטרה  להגיע לאמת וצדק.

כבר בחומש בראשית אנו קוראים על דור הפלגה אשר החליטו כביכול להגיע לשמים. אנשים אלה רצו למרוד בה' - אך בטרם בורא עולם יחרוץ את עונשם, נאמר: "וירד ה' לראות את העיר ואת - המגדל אשר בנו בני האדם" [בראשית י"א, ה]

והרי הדבר תמוה מאד, וכי הקב"ה אינו רואה ממקום מושבו את המתרחש על פני האדמה ? הרי הכול גלוי וידוע  לפניו ?

אלא יש כאן מסר לשופטים ודיינים - בשר ודם- עליכם לבדוק היטב את הראיות  טרם תפסקו וכנאמר: "לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים". [תהלים צ, ט]

מקרה דומה אנו מוצאים אצל אנשי סדום ועמורה:

 כפי שהכתוב מתאר : "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה"[בראשית י"ח, כ"א] 

למען האמת, אין התורה מפרשת בגלוי מה היו חטאיהם של אנשי סדום ועמורה, אלא רק מדגישה שהם היו כל כך רעים שהזעקה עלתה משם לשמים.
רש"י מפרש: כי מדינה שלמה חטאה והוא מתבסס על המילה: "הכצעקתה"-הנאמרת בלשון יחיד ואינה נאמרת: בלשון רבים: "הכצעקתם"- לכן הוא מסיק כי מדובר במדינה אחת אשר כללה את חמש הערים: סדום, עמורה, אדמה, צבויים  וצוער.
רש"י מביא גם את דעת חז"ל האומרים: כי ריבה אחת נתנה לעני כד ובו לחם, לפיכך נענשה על ידי אנשי סדום- היא צעקה היות והתעללו בה, מרחוה בדבש והעלו אותה על גג החומה ובאו דבורים ועקצו אותה.[סנהדרין ק"ט]
ויש דעה שונה בב"ר [מ"ט, ו]:נערה נתנה לחברתה כד קמח לפי שרצתה להצילה ממוות בהיותה במצב של רעב, בתגובה על כך- אנשי סדום שרפוה.
אכזריותם וקשיחותם של אנשי סדום כלפי העניים מוזכרת גם-
בתנ"ך: "הנה זה היה עוון אחותך, גאון שבעת-לחם ושלוות השקט היו לה ולבנותיה, ויד עני לא החזיקה"[יחזקאל פרק ט"ז].
גם במקרה זה  רש"י סובר:
כי יש כאן מגמה ללמד את הדיינים שלא יפסקו דיני נפשות, אלא על סמך ראייה מקרוב בלבד.

ואכן לבסוף אנשי סדום נענשו וזאת על אף תחנוניו של אברהם :"חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל- הארץ לא יעשה  משפט?[שם י"ח, כ"ה]

התורה  מתארת את משה שהיה מנהיגם של ישראל . בנוסף היה יושב גם על כס המשפט: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן  הבוקר עד הערב"

ציורי תנ"ך / משה שופט את עם ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


משה ושמואל.

על פי מדרש חז"ל: על משה נאמר: כי במהלך המשפט- כאשר היה דן את האנשים היה יושב על כיסאו: "וישב משה לשפוט את העם" ואילו הם היו עומדים לפניו. מה תלמוד לומר: "מן הבוקר עד הערב"? אלא מלמד שכל מי שמוציא דין אמת לאמיתו, מעלה עליו הכתוב כאילו היה שותף עם הקב"ה במעשה בראשית. שנאמר : "מן הבוקר עד הערב" ובמעשה בראשית כתוב [בראשית  א, ה] "ויהי ערב ויהי בוקר.." כלומר, משה היה שופט רק כמה שעות במשך היום, אך התורה רוצה ללמדנו כי כל  דיין שדן דין אמת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף למעשה בראשית של הקב"ה.

לעומת משה ,אצל שמואל  מסופר: כי על מנת לשפוט את האנשים היה טורח והולך ממקום למקום כדי שלא  יצטערו לבוא אליו כפי שנאמר: "וסבב בית אל והגלגל.." [שמואל א, ז, ט"ז] לפיכך אמר הקב"ה: אני בא עם האדם בדין וצדקה- כלומר אני נוהג מידה כנגד מידה. משה שהיה רגיל לשבת על כס המשפט כשהעם עומדים לפניו, יבוא אליי לאוהל  מועד לשמוע את הדיבור שלי, אך לעומת זאת, שמואל שהיה  מטריח את עצמו  בעיירות לדון את העם- אני  הולך בעצמי לדבר אתו  וזאת על מנת לקיים: "פלס ומאזני משפט לה' " [משלי ט"ז, י"א]

יהי רצון שהצדק והאמת  יהיו   נחלת  ארצנו תמיד  כדברי זכריה הנביא :"אלה הדברים אשר תעשו: דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"

 [זכריה ה, ט"ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 בינואר 2016

ציורי תנ"ך-בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת בא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וה' נתן את- חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים: ויסעו בני ישראל מרעמסס..."

[שמות י"ב,ל"ו-ל"ז]

הטכניקה: שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical paintings
By Ahuva Klein
The people of Israel going out of Egypt with silver and gold and clothing
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 בינואר 2016

פרשת בא- דברי אלוקים קורמים עור וגידים- כיצד ?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  בא-דברי אלוקים קורמים עור וגידים- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוק:" ויאמר  ה' אל משה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כי- אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען  שיתי אותותי אלה בקרבו - ולמען  תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים  ואת אותותי אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני ה' " [שמות י, א-ב]

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:


אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


פרשה זו מתארת את סוף השעבוד של עם ישראל במצרים והיציאה מעבדות לחירות. כמו כן כתובה בפרשה המצווה הראשונה: "החודש הזה לכם.."

בני ישראל יוצאים ביד רמה מגלות מצרים  ,דברי ה' אל  אברהם אבינו בברית בין הבתרים קורמים עור וגידים ואכן הם יוצאים ברכוש גדול, כפי שהכתוב מתאר: "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות: וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים: ויסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף: וגם ערב רב עלה איתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד:" [שם י"ב. ל"ה-ל"ט]

השאלות הן:

א] מדוע הקב"ה הביא עשר מכות על מצרים?

ב] מה הייתה מטרת השאלת הכלים מהמצרים?

ג] באיזה תאריך יצאו בני ישראל ממצרים ומדוע?

תשובות.

הטעם למכות מצרים.

לפי דברי רבינו בחיי: הטעם לכך שה' הקשה  את ליבו של פרעה והביא מכות על מצרים- למען שכולם ידעו ויכירו את גדולת ה' , הן באותו זמן והן לדורות. ולא רק ישראל ילמדו להכיר את גדולת ה' ,אלא גם אומות העולם .כפי שנאמר: כאשר הפלישתים עכבו את ארון  הברית אצלם:  " ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את ליבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחם וילכו" [שמואל-א, ו]

לפי זה יתכן לפרש את המילה: "התעללתי"- לשון עילה שהרי המעשים הנעשים בעולם הזה הכתוב קורא להם: "עלילות" כפי שכתוב בתהלים: "הודיעו בעמים עלילותיו"[תהלים ק"ה] ודוד המלך אמר: "נורא עלילה על בני אדם" [תהלים ס"ו]

כל הפעולות נקראות: "עלילות"- מפני שכולן נמשכות ונאצלות מן העילה הראשונה והכול  מאתו יתברך.

עוד מוסיף רבינו בחיי: כי הכתוב  מבאר, מתוך עלילות ה' ונפלאותיו במצרים -הראה עצמו עילה שהרי ידוע לכול שמתוך כל הנעשה במצרים -  התפרסמה אלוהותו של הקב"ה בעולם.

כמו שאמר הנביא הושע: "ואנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים" [הושע י"ב] כתוצאה מכל המאורעות שהתרחשו במצרים נודע שמו של ה' היודע לשנות את חוקי הטבע ולעשות ניסים.

לפי המדרש: אמר ה': " כשם שהם עוללו את כרמי כך אני מעולל אותם מן  העולם"

חכמי המסורה אומרים: בשני מקומות בתורה ניתן  למצוא את המילה: "ולמען"

פעם ראשונה בפרשת וארא: "ולמען תספר באוזני  בנך ובן- בנך"

ובפרשת עקב נאמר : "ולמען תאריכו ימים על האדמה" [דברים י"א, ט]

 מכאן ההוכחה שכל המשקיע כראוי בחינוך בניו ובני בניו- זוכה להאריך ימים על האדמה כפי שהבטיח ה'  לעם ישראל.

ספורנו אומר: כי כתוצאה מכול המכות : הדבר יעורר את הרשעים – הם יכירו את גדולתו של ה' וישובו בתשובה. ובנוסף - למען ידעו כל דורות ישראל את כל אשר ה' עשה במצרים.

מטרת השאלת הכלים במצרים.

אבן עזרא מסביר: כי השאלת הכלים מהמצרים  על ידי עם ישראל-  נבעה מרצונו של הקב"ה . ואין להקשות על כך קושיות: "ה' ברא הכול והוא נתן עושר  למי שירצה, ויקחנו מידו, וייתן לאחר, כי הכול שלו הוא"

ספורנו מסביר: ה' הרגיע את עם ישראל כדי שלא יפחדו  לקחת כסף וזהב  מהמצרים שמא הדבר יגרום לכך שהמצרים ירדפו אחריהם, מטעם זה הבטיח ה' שאין להם ממה לחשוש. ודווקא בזמן השאלת הכלים .תבוא   ישועתם.

המלבי"ם מפרש פירוש מעניין: שאילת הכלים הייתה  עסקת  חליפין, הרי ישראל השאירו רכוש רב במצרים, בתים, נכסים, שדות כרמים וכלי בית. ועל מנת שלא ישאירו למצרים את כל רכושם, נצטוו על ידי ה' לשאול כלי כסף וזהב...מהמצרים – טרם יציאתם ממצרים.

רבי  צבי הירש חיות מצטט את פירוש  התרגום בתהלים: "ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל" הכתוב מעיד שלא היה בכל זה שום כושל מוסרי- זו הייתה זכותם הטבעית.

יש מפרשים הטוענים: כי שאילת כלי הכסף והזהב  מהמצרים הייתה בגדר תשלום של שכר עבודה - על השעבוד והעבודה שהם  עבדו במצרים. הסבר זה  מפורש במדרש הגדול. שמופיע בתורה תמימה ושם נאמר: "אמר משה לישראל ריבונו של עולם, תבן אין נותנים להם, כסף וזהב  נותנים להם?  אמר לו שלי הוא, ולפי שהעבידו את ישראל בפרך איבדו נפשם והתיר להם ממונם, שכר יגיעם, שנאמר:" וינצלו את מצרים"

המגיד מדובנא סובר: כי הבטחתו של הקב"ה הייתה יכולה להתקיים גם בים -סוף בעת  יציאת העם ממצרים, אלא שהקב"ה הקפיד שגם ממצרים יצאו  ברכוש גדול כפי שנשבע לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "..יצאו ברכוש גדול" וכל זה  כדי שאברהם אבינו לא יבוא בטענה , מדוע הבטחת ה' איחרה לבוא עד הרגע האחרון ממש, לכן ציווה את ישראל לשאול כלים עוד טרם יציאתם ממצרים.

המגיד מדובנא  ממשיל רעיון זה כך: מעשה  בשני מלכים שניהלו מלחמה זה  נגד זה, החליטו שעל מנת שלא יגיעו לשפיכות דמים מרובה, יעמידו שני  אגרופנים , כל אחד מהם ייצג את מלכו וילחמו איש נגד רעהו עד לניצחון. האגרופן האחד התגבר על השני ולקח אותו לפי הבור כדי לקברו. ברגע האחרון  לפתע התאושש המנוצח והפיל את הראשון לבור, שאל אותו מלכו: מדוע דחה את ניצחונו לרגע האחרון? כך גם בהשאלת הכלים, הקב"ה לא רצה לדחות לרגע האחרון את הבטחתו לאברהם.

זמן יציאת מצרים.

הכתוב מציין: "ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים":[שמות, י"ב, מ"א] לפי מדרש חז"ל: הכתוב מדגיש: "בעצם היום הזה " לפי שהמצרים  נשבעו שאם ירגישו בכך שבני ישראל יוצאים  ממצרים הם ייקחו חרבות ויהרגו אותם, לכן אמר ה': אני אוציא את ישראל באמצע היום לעיני המצרים וכל מי שיש לו כוח למחות- ימחה.

בתהלים  נאמר: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים ס"ח, ז]

רבי עקיבא אמר : כי ה' הוציא את ישראל ממצרים בחודש  נח - לא בחודש  תמוז- שהוא זמן שרב ולא בחודש טבת שהוא זמן הקור, אלא בניסן שהוא חודש נח מבחינת מזג האוויר, לא חם מידי ולא קר מידי ואם תשאל מדוע לא הוציאם בחודש תשרי שגם אז מזג האוויר נעים? אלא שימות הגשמים קרבים ולכן עלולים להקשות על עוברי הדרכים. לכן יצאו בניסן שאחריו באים ימות החמה המקלים עם ההולכים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מתוך פרשה זו ניתן ללמוד: כי אלוקים מבטיח ומקיים ומה שנאמר לאברהם אבינו  בברית בין הבתרים התקיים הלכה למעשה בקפדנות יתרה ואף הזמן שבו יצאו לחירות היה  מחושב היטב ונוח להליכה  מבחינת מזג האוויר.

ויפים דבריו של שלמה המלך:

"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם". [קוהלת, ג, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר