יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת וזאת הברכה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את--- בני ישראל לפני מותו"

[דברים  ל"ג, א]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

This is the blessing that Moses blessed people of Israel on the last day of his life

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה- ברכת משה ושמחת תורה- מה הקשר?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה - ברכת משה  ושמחת תורה מה הקשר?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת וזאת הברכה שונה משאר פרשיות התורה, לפי שאינה נקראת בשבת, אלא בשמחת תורה  בתום חג הסוכות.

ביום זה עולים לתורה כל המתפללים, כולל נערים שלא הגיעו עדיין לגיל מצוות.





ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..,"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

הפרשה פותחת בברכת משה:

"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר  ה' מסיני בא  וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן.." [ דברים ל"ג, א-ב]

השאלות הן:

א] מהי המהות של ברכת משה?

ב] מאין לנו כי בתחילה הציע ה' את התורה לשאר אומות העולם?

ג] מה הקשר בין ברכת משה לשמחת  תורה?

ברכת משה.

ישנה דעה הסוברת : כי ברכת משה מזכירה מאד גם את ברכת יעקב לבניו  טרם מותו, כפי שמוזכר בחומש בראשית [פרק מ"ט] ניתן גם למצוא ביטויים משותפים בברכת יעקב ומשה.

ההבדל הבולט בין שני המברכים: אצל יעקב הברכה נאמרה לפי סדר הולדת האחים [פרט מהזכרת זבולון  קודם יששכר והופעת גד ואשר לפני נפתלי].  יעקב מברך בראשונה את כל ששת בני לאה ואחר כך מברך את  ארבעת בני האימהות [בלהה וזילפה] וברכת יוסף ובנימין נאמרת בסופה.

לעומת יעקב, משה אינו מברך לפי סדר הולדת השבטים, אלא אין חשיבות לסדר זה, מה שמעניין הוא שמשה אינו מזכיר בברכתו את שמעון.

על שאלה זו עונה רש"י: "שמע  ה' קול יהודה" [דברים ל"ג, ז] במילה: "שמע" יש רמז לשמעון - בתוך ברכות יהודה, כאשר השבטים קיבלו כל אחד את חלקם בנחלה, שמעון נטל מתוך חלקו של יהודה.[יהושע י"ט, ט]

ומה הסיבה שמשה לא הקדיש ברכה  מיוחדת לשמעון? התשובה לכך: כנראה שהוא כעס עליו היות וחטא בשיטים, לפי שזמרי בן סלוא -  נשיא שבט שמעון היה מראשי החוטאים בשיטים. [במדבר כ"ה, א- ט"ו]

אבן עזרא אומר דברים דומים :הברכה לא הוקדשה באופן נפרד לשמעון מפאת  חטאם של בני שבט שמעון שנצמדו לבעל פעור וגרמו למגפה גדולה בקרב העם.

רבי חנוך צבי לוין מבנדין כותב בספרו: "יכהן פאר": כי על פי דברי חז"ל ביום מותו של משה - הקב"ה הראה לו את כל הדורות של עם ישראל עד אחרית הימים. מכאן שברכת משה הייתה מכוונת לכל הדורות שעתידים לבוא עד בוא גואל. מטעם זה, נוהגים בשמחת  תורה שכולם עולים לתורה וקוראים לפניהם את הפרשה ובאופן זה כל אחד מתוך עם ישראל- לוקח ברכה אישית מפי משה רבינו.

רבינו בחיי  מביא שני פירושים:

א] על פי דרך הפשט: ביום מותו משה סידר את הברכה הזאת ובירך בה את כל שבטי ישראל  - כי דרך הצדיקים  לדאוג לברכה ביום מיתתם.

ב] על דרך המדרש:" וזאת הברכה" היא תוספת לברכות שבלעם בירך את ישראל שהיה ראוי שהוא יברך את עם ישראל - שבע ברכות כנגד שבעה מזבחות שהקים, אבל הוא  בירך רק שלוש ברכות, כפי שנאמר: "והנה  ברכת ברך זה שלוש פעמים" [במדבר כ"ד] הקב"ה אמר עליו שהוא רשע לפי שעינו צרה לברך את עם ישראל , על כן ה' דאג שמשה שעיניו טובות הוא יברך, כמו שנאמר [משלי כ"ב]:"טוב עין הוא יבורך"- והכוונה שרק טוב עין ימשיך לברך את עם ישראל.

ציורי   תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין.(c)


ומסתבר, שמשה אכן השלים את הברכות והוסיף על ברכות בלעם עוד ארבע ברכות:

א] [שמות ל"ט]:"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' את משה ויברך אותם משה".

ב] [ויקרא ט]:"ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם"

ג] [דברים א]: "אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם".

ד] בפרשתנו: "וזאת הברכה"

התורה מיועדת לעם ישראל.





ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]

כתוב: "ה'  מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר  פארן.." [דברים  ל"ג, ב]

 בספרי נאמר: "כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות, בתחילה הלך אצל בני עשיו ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח" אמרו  לפניו: ריבונו של עולם כל עצמו של אותו אביהם- רוצח הוא, שנאמר: "והידיים ידי עשיו" [בראשית כ"ז, כ"ב] ועל כך הבטיחו אביו: "ועל  חרבך תחיה" [שם ל"ט]

הלך [הקב"ה]  ומצא בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא  תגנוב" אמרו  לפניו: ריבונו של עולם כל עצמו של אביהם- ליסטים היה, שנאמר: "והוא יהיה פרא אדם" [בראשית ט"ז, י"ב]

הר פארן מזוהה עם ישמעאל, שכן נאמר עליו: "וישב במדבר  פארן" [בראשית כ"א, כ"א]

לעומת אומות העולם, עם ישראל לא שאל את משה מה כתוב בתורה, אלא אמר: "כל אשר דיבר ה' נעשה" [שמות י"ט, ח] ועל כן זכו לשמוע מפי ה': "אנוכי ה' אלוקיך" [שמות כ, ב]

רש"י אומר: כי כאשר עם ישראל התייצבו בתחתית ההר, ה' בא  לקראתם כחתן היוצא להקביל פני הכלה.

 הקשר בין ברכת משה לשמחת תורה.

ראיתי  בספר התמצית למאיר ינאי: האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת התורה, ובסיומה תיכף מתחילים את  פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה- לפי שמתחילה באות ב'.

ומה שמעניין  כי בשמחת  תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך"

[ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.

 הרמב"ן אומר: בבראשית רבה [ק, י"ג] מסופר שיעקב בירך את בניו  טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה,  תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל? והתשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "הזאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי "

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי ישנו קשר הדוק מאד בין  ברכת משה לעם ישראל בפרשתנו לשמחת תורה, לפי שהכול רוצים  לזכות בברכת אלוקים שנאמרה למשה ביומו האחרון.

ולפי מדרש שמואל: בהקדמה לספרו: "אגלי טל": "והתורה והשמחה אחים הם ולא ייפרדו, כי "פקודי ה' ישרים משמחי לב"

יהי רצון שהברכה והשמחה  תשרה על עם ישראל  במשך כל השנה  מתוך שאיבת כוח ועוצמה מקריאת "וזאת הברכה" בחג שמחת תורה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 28 בספטמבר 2015

ברכת משה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת משה /שיר מאת: אהובה קליין©

 

ביום האחרון  לחייו

יחיש משה צעדיו

 בין חולות וסלעים

  יאסוף כצאן השבטים.

 

בן מאה ועשרים שנה

ברמ"ח אבריו אמונה

לא תש כוחו

כארי זוקף ראשו.

 

פיו מפיק מרגליות

כנהר זורמות הברכות

טהורות מפי הגבורה

לעם שוחר תורה.

 

השפעתן לדורי דורות

רזים,  נבואות וסודות

ישמחו לב ונשמה

יאירו פניהם כחמה.

הערה: השיר בהשראת פרשת וזאת הברכה[חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 24 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/הנשר מעיר את גוזליו/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת האזינו]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
" כנשר יעיר קנו"
[דברים ל"ב,י"א]


כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)
הטכניקה: שמן על בד.
Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

פרשת האזינו- מה מסמל הנשר ובמה ייחודו?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו-  מה  מסמל הנשר ובמה ייחודו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו - כתובה ברובה בסגנון שירה , בראשיתה  משה מזמין את השמים ואת הארץ להיות עדים על דבריו לעם ישראל.





ציורי תנ"ך/ השמים והארץ עדים  לדברי משה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בהמשך  מוזכרים חטאי ישראל ועונשיהם,  עם כל זה , אהבת ה' אל עמו  לא נפגעה,  אלוקים דאג לישראל לאורך כל הדרך במדבר  וגם לאחר כל החטאים אלוקים אינו נוטש את עם ישראל  - בהווה ולא יינטשו בעתיד.

הפרשה פותחת במילים :"האזינו השמים ואדברה  ותשמע הארץ אמרי פי.." [דברים ל"ב, א]

מסירות ה' אל עמו  היא: כדוגמת יחסו של הנשר לגוזליו: "כנשר יעיר קינו על - גוזליו ירחף יפרוש כנפיו ייקחהו  יישאהו על אברתו" [שם  ל"ב, י"א]

עם ישראל בהתנהגותו מוזכר  בתור דור  מיוחד: "..כי דור תהפוכות המה בנים לא- אמון בם" [שם ל"ב, כ]

השאלות.

א] מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים לדברי משה?

ב]  מה מאפיין את הנשר?

ג] מה המשמעות: "דור  תהפוכות" ?

תשובות.

השמים והארץ.

על פי רש"י: ישנם שני פירושים:

א] היות ומשה הוא בשר ודם ואינו חי לנצח לכן העיד בעם ישראל את השמים והארץ שהם נצחיים.

ב] השמים והארץ יכולים לתת שכר , או עונש – גשם  מהשמיים - כאשר עם ישראל  מקיים את מצוות התורה  וכמו כן  הגפן תיתן פריה ואם חס ושלום יחטאו – לא יהיו גשמים והארץ לא תיתן את יבולה.

רבי יעקב מפולנאה שהיה מתלמידי הבעל שם- טוב, מסביר את השמים והארץ כמשל:

"האזינו השמים" הכוונה לתלמידי חכמים אשר הוגים יומם ולילה בתורה - שהם עניינים של שמים.

"ותשמע הארץ"- הם המוני העם העסוקים בעניינים גשמיים ברוב הזמן. ומדוע הפנייה תחילה לתלמידי החכמים? מפני שאם תלמידי החכמים יקשיבו לדברי משה ואף יקיימו את הציוויים ,כך ישמשו דוגמא לשאר שכבות העם באופן זה  וגם הם יקבלו עליהם את קיום המצוות.

רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים", אומר רעיון דומה: כוונתו של משה הייתה, להגיע לכל שכבות הציבור:

א] עם ראשי הציבור שכינה אותם שמים.

ב] עם המון העם שכונו הארץ.

לכן קודם פנה אל השמים- שהם תלמידי חכמים ואחר כך אמר "ותשמע הארץ" שהמוני העם ישמעו מרצונם כאשר יראו את ראשי הציבור הולכים בדרך הישר.

הנשר.

מנקודת מבט  מדעית: ידוע כי הנשר שייך לסוג העופות הדורסים, אוכל נבלות ומקורו בנוי  בצורה מעוקלת. צווארו ארוך ,רגליו קצרות וחזקות, מכוסות  פלומה לבנה.

בתנ"ך, הנשר מוזכר 28 פעמים, הנשר נחשב למלך העופות, המקור לכך מופיע בגמרא: ".... מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו" (חגיגה, י"ג ע"ב).

הנשר נמצא בתורה בראש רשימת העופות הטמאים:

"ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם , את הנשר..." [ויקרא י"א, י"ג]

הנשר משמש סמל של כוח, קלות מעוף ,מהירות  ורעבתנות:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים" [שמות י"ט ,ד]

במשנה -מסכת אבות נאמר: "יהודה בן תימא אומר: הווי עז  כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגיבור כארי.." [אבות  ה,כ]

על שאול ויהונתן נאמר: "שאול ויהונתן הנאהבים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו" [שמואל-ב, א, כ"ג]

שלמה המלך מתפעל מהנשר ואומר: "כנשר יעוף השמים" [משלי כ"ג, ה]

ועוד אומר שלמה : "שלושה המה נפלאו  ממני דרך נשר בשמים" [משלי ל, י"ח]

באיוב נאמר על הנשר : "באשר חללים שם הוא" [איוב ל"ט, כ"ח]

"ופני הנשר לארבעתן" [יחזקאל א, י]

הנביא ישעיהו מזכיר את הנשרים ומדגיש את כוחם: "וקווי ה' יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים ירצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו" [ישעיהו, מ, ל"א]

בפרשתנו הנשר מוזכר  כעוף הדואג  ומסור לגוזליו, כפי שנאמר: "כנשר יעיר קינו" [דברים ל"ב, י"א]

רש"י מסביר:  כי הקב"ה מתייחס לבניו  כאותו נשר הנוהג בחמלה ורחמים כלפי גוזליו אינו נכנס בבת אחת אל הקן, אלא קודם מנענע את ענפי העץ ועף ביניהם עד שבניו יתעוררו ויהיו מוכנים לקבלו.

בספרי נאמר: "מה נשר זה אין נכנס לקינו עד שהוא מטרף על בניו בכנפיו, בין אילן לחברו, בין סוכה לחבירתה, כדי שיעירו בניו ויהיה  בהם כוח לקבלו, כך כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא נגלה עליהם מרוח אחד אלא מארבע רוחות." כלומר גם הקב"ה לא נגלה בבת אחת כאשר נתן לעם ישראל את התורה ולא בא אליהם מכוון אחד, אלא מארבע רוחות השמים.

דור תהפוכות.

על פי רש"י: מדובר בדור הופך רצון לכעס- הם הופכים את רצון ה'- היינו נחת רוחו - לכעס.

על פי דברי ישעיהו הנביא: מדובר בדור שאינו  הולך בדרך ישרה, אלא הופך כל דבר למען צרכיו האנוכיים, כמו שנאמר: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור, ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר" [ישעיהו  ה, כ]

חז"ל אומרים :כי "דור תהפוכות"  הוא אופיו של עם ישראל שיש בו תהפוכות וניגודים. מצד אחד הם מגלים יחסי אחווה איש לרעהו ומצד שני  הם  מעוררים מחלוקות וקיים עניין הפירוד והפילוג.

על כך אומר רבי  יהודה בר אלעאי במסכת מגילה [ט"ו, ע"א]: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים: כשהם יורדים, יורדים עד עפר  [לדיוטא התחתונה] ושהם עולים, עולים עד כוכבים"

ה"כלי יקר" אומר רעיון מעניין במיוחד: ישראל נקראו בשלושה שמות: יעקב, ישראל. ישורון- סופי המילים- לבן, על שם שבזכותו של יעקב ה' ילבין את עוונם, אבל הם הפכו את סדר האותיות, לנבל, שנאמר: "עם  נבל ולא  חכם", כמו שאמרו רז"ל: דור של משיח יתהפך כולו למינות.

ומהו עם נבל? עם שאוהב כסף ועליו נאמר: "עושה עושר ולא במשפט" [ירמיהו י"ז, י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: פרשת האזינו הנאמרת ברובה בצורת שירה, מתארת את הקב"ה שדאג ודואג לעם ישראל לאורך כל הדרך, בדומה לנשר המגלה מסירות  נפש לגוזליו.

ומנגד, עם ישראל פעמים רבות חטא והפנה עורף לה', למרות זאת הקב"ה אינו מש מבניו  ומשגיח עליהם תמיד.

מי ייתן ועם ישראל ייטיב את דרכיו וישמור  את מצוות התורה לאורך כל חייו, כפי שמבקש משה: "כי לא— דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על—האדמה אשר אתם עוברים את- הירדן שמה לרשתה" [דברים ל"ב, מ"ז]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נשר כמשל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נשר כמשל /שיר  מאת: אהובה קליין©


אי שם בלב שמים

בשעת בין הערביים

נשר פורש כנפיים

למרגלותיו נושא עיניים.

 

שם גוזליו נמים

בקן עטוף עלעלים

אט ינענע הענפים

מתוך אהבה ורחמים.

 

 יעיר הקטנים משנתם

ישביע במסירות רעבונם

אז יישאם על כנפיו

 בעוזו יניס אויביו.

 

משל למלך מלכי המלכים

שולח לבניו רמזים

למען  יתרחקו מחטאים

טרם ימנע גשמים.

 

זוכר לכתם במדבר

להם העניק כל  צרכם

על כנפי השכינה

נושא  אותם באהבה.

הערה: השיר בהשראת פרשת: האזינו, [חומש דברים.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בספטמבר 2015

ושמחת בחגך והיית אך שמח"- שמחה שאינה תלויה בדבר- כיצד?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושמחת בחגך והיית אך שמח"-
 שמחה שאינה תלויה בדבר-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

חג סוכות הנקרא גם בשם חג האסיף- הוא חג של שמחה ונשאלת השאלה מדוע אנו מצווים לשמוח בחג זה, מה המיוחד בו?

תוך עיון בכתובים מתברר שהתורה מצווה אותנו שלוש פעמים לשמוח:

א] "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך" [דברים ט"ז, י"ד]

ב] "...והיית אך שמח"

ג] "ושמחתם שבעה ימים [ויקרא כ"ג, מ]

לאחר ראש השנה-  בתום הכנת הקרקע על ידי תשובה, חשבון נפש, תפילה וצדקה, המלכת הקב"ה עלינו , וביום כיפורים – היום הקדוש שבו אנו מתענים ומרבים בתפילות ווידוי על החטאים -, אנו מתעלים למדרגה של קדושה ויש בנו מסוגלות להגיע לדרגת השמחה וליהנות מזיו השכינה.

חז"ל מכנים את חג הסוכות בשם: "זמן שמחתנו"

הגאון מווילנה מעיר: מדובר  במשימה קשה ביותר, לשמוח שבעה ימים ללא הפסק, כיצד הדבר ניתן?

אלא שחג הסוכות – הזמן בו אנו עוברים ממבנה של קבע למבנה עראי, יש לנו את השהות לחשוב באופן יסודי על הקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים, הוא מנהיג את העולם וכל מה שעושה לטובה עושה, גם אם בעין אנושית לעיתים אנו  עלולים לחשוב אחרת. ההכרה בכך שלא הכול מובן מאליו וכל מה שיש לנו- הוא מאתו יתברך- היא מביאה אותנו לשמוח, כנאמר: "איזהו עשיר השמח בחלקו" [אבות] זוהי שמחה אמתית, שמחה שאינה  תלויה בדבר.

במסכת ראש השנה [פרק א, ב] נאמר: "בארבעה פרקים העולם נידון...ובחג [חג הסוכות] נידונים על המים"

 בימי חג הסוכות הקב"ה דן את העולם וקובע כמה גשמים ירדו במשך השנה, ומכיוון שהמים הם מצרך חיוני לחיינו, חז"ל קבעו להתפלל על המים בחג הסוכות.

בימינו הדבר  נעשה על ידי "תפילת הגשם"

אך בתקופת המקדש היה קיים המנהג לשאוב מים ממעיין השילוח שסמוך לירושלים ולנסכם על המזבח [לצקת את המים על המזבח] במטרה לבקש מים מהקב"ה.




ציורי תנ"ך/ שימחת  בית השואבה  במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,שמן על בד

 שאיבת מים זו נעשתה  בהמון עם  ובשמחה גדולה.

על כך אמרו חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".[מסכת סוכה ה', א]

מעניין לציין כי מצוות ניסוך המים אינה מופיעה בתורה, אבל היות והצדוקים לא האמינו בתורה שבעל פה וקיימו רק מצוות על פי התורה שבכתב, הם התנגדו למצווה זו ,"כדי להוציא מליבם של הצדוקים" ולהבליט את מצוות ניסוך המים חכמנו קבעו לקיים את המצווה ברוב פאר והדר ובהמון עם.

יהי רצון שנשכיל תמיד לעבוד את  ה' מתוך שמחה, כפי שאומר דוד המלך: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה" [תהלים ק, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ משה הולך להיפרד משבטי ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת וילך]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וילך משה וידבר את--- הדברים האלה.."

[דברים ל"א א]

הטכניקה: שמן על בד.



Biblical  paintings
By Ahuva Klein  (c
Moses goes on the Last day of his life to the people of Israel.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- לאן הלך משה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- לאן הלך משה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילים: "וילך משה וידבר את--- הדברים האלה אל- כל ישראל: ויאמר אליהם בן—מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא- אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה.."[דברים ל"א, א-ג]

השאלות הן:

א] לאן הלך משה?

ב] מה הייתה כוונתו במילים: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"?

ג]מהי משמעות :" שבת שובה"?

תשובות:

הליכתו של משה.

על פי אבן עזרא: משה הלך להיפרד מעם ישראל- ניגש לכל שבט ועודד אותם שאומנם הוא הולך למות, אך  אל להם לפחד וחיזק את ליבם בדבריו ליהושע ולכן התורה מזכירה בהמשך את דבר משה ליהושע:

"ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל- ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את- העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם  לתת להם ואתה תנחילנה אותם" [שם ל"א, ז]

ספורנו אומר רעיון דומה: משה הולך לנחם את עם ישראל בדבר מיתתו הקרובה על מנת שיקבלו בשמחה את הברית שה' כרת איתם.

ויש מפרשים האומרים: שגם בימיו האחרונים של משה, עדיין היה בשיא כוחו כפי שנאמר: "לא--- כהתה עינו ולא נס לחה" [שם ל"ד, ז]

חז"ל נותנים הסבר מעניין לכך שמשה הלך אל בני ישראל ולא הם הלכו אליו?

לא במקרה נהגו בדרך זו השבטים, הם ידעו שהתורה עתידה  להקיף תרי"ג [613] מצוות וכבר ניתנו להם 611 מצוות והיה  צורך להשלים עוד שתי מצוות נוספות:

א] מצוות הקהל [שם ל"א, י-ג]

ב] "כתבו לכם את השירה..." [שם י"ט]

באותה שעה בני ישראל החליטו לא לגשת אל משה -כדי למנוע ממנו להורות את שתי המצוות הנותרות ,במחשבה כי כך יעלה בידם לעכב את יום מותו של משה- מנהיגם האהוב.

אך משה שהרגיש בכך, מיהר אל עם ישראל במטרה לא לעכב את מועד כניסתם לארץ המובטחת.

רבינו בחיי מסביר: משה הולך אל בני ישראל כדי להודיעם: "..בן מאה ועשרים שנה אנוכי, זה היה ביום הולדתו, היינו ז' אדר, יתכן לומר שהיו ימיו מאה ועשרים שנה - כנגד ק"כ יום שעבר בהר, ארבעים יום ראשונים לקבל את הלוחות, ארבעים יום שניים- להתפלל על עוון העגל וארבעים יום שלשיים - לקבל לוחות  בפעם שנייה.

וזה הטעם שמשה אמר: "אנוכי" ולא אמר: "אני" ועל כך דרשו רז"ל: היום מלאו ימיי ושנותיי, היום נולדתי והיום אמות.

אי יכולתו של משה לבוא וללכת.

רש"י שואל: האם יתכן שתש כוחו של משה? הרי נאמר בהמשך: שלא כהתה עינו ולא נס לחה?

על כך מביא רש"י שני פירושים:

א] כוונת משה הייתה: לא אוכל- איני רשאי, לפי שניטלה ממני הרשות והועברה ליהושע.

ב]"לצאת ולבוא"- הכוונה לדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות חכמה.

על פי אבן עזרא: "לצאת ולבוא"- הכוונה לצאת ולבוא במלחמה, והטעם:, כי אין אני יכול להילחם וגם אם לא אמות ,אין לכם צורך בעזרה שלי מכיוון  שה' ישמיד את הגויים.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מעיר: בדרך כלל טיבם של צדיקים לעלות ממדרגה למדרגה בחוכמתם וכוונת הכתוב היא : כי ביום מותו של משה  ,עלייתו פסקה ואין באפשרותו להמשיך לעלות  עוד. לכן אמר לבני ישראל: "לא אוכל  לעלות הלאה ומכאן שיום מותי  קרב והסתיימה מנהיגותי.

רבינו בחיי  מפרש בדומה לדברי אבן עזרא: כי כוונת משה הייתה: לא אוכל לבוא ולצאת לעוד מלחמה.

בהמשך רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: כי כוונת משה הייתה לנחם את עם ישראל בכך שהוא עומד למות למרות שהוא היה במיטבו ורצה לחזק את ליבם -יהושע- משרתו ומלא את מקומו מעתה.



ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]




ציורי תנ"ך/ ה' נראה בעמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וירא ה' באוהל בעמוד ענן ויעמוד הענן על פתח  האוהל"[דברים ל"א,ט"ו]


"שבת שובה".

 השבת בין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת בפי עם ישראל:

"שבת שובה"- על שום ההפטרה המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך, כי כשלת בעוונך" [הושע י"ד, ב] בניגוד להפטרות אחרות הקשורות לתוכן הפרשיות, הרי הפטרה זו אין בה משהו משותף לפרשת וילך.

הקשר הוא לתאריך המיוחד: השבת שבתוך עשרת ימי תשובה- לכן השבת מכונה בפי רבים גם: "שבת שובה"

שבת זאת מתאפיינת בהכנה הנפשית של עם ישראל לקראת היום הקדוש-  יום הכיפורים. במרבית בתי הכנסת הרבנים נושאים דרשות בנושאי מוסר ותורה לקראת יום גדול זה.

הרמב"ם פסק בהלכות תשובה, פרק ב': "אף על- פי שהתשובה והצעקה[התפילה לה'] יפה לעולם[טובה  ומקובלת במשך כל השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה  ביותר ומתקבלת מיד, שנאמר:[ישעיהו נ"ה ד]"דרשו ה' בהימצאו" [בזמן שה' נמצא בקרבת עם ישראל הוא מצפה מאתנו שנעשה תשובה]

ה"שפת אמת" אומר: שכל יהודי חייב להתחזק בתורה ובקיום מצוות במיוחד ב"שבת שובה", שהיא הראשונה בשנה כפי שכתוב במסכת שבת [קי"ח, ע"ב]: "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה- לא שלטה בהם אומה ולשון"

לפי דברי הקדמונים בראש השנה נעשה  סדר חדש לכל השנה ואם נקפיד שהשבת הראשונה שתהיה כראוי- כל השנה תהיה מתוקנת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי גם כאשר  מנהיג דגול דוגמת משה הולך לעולמו,  מיד הקב"ה דואג לעם ישראל שכניסתו לארץ תהיה  בידי מנהיג בעל שיעור קומה כיהושע.

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך" כפי שנאמר בפרשה.[שם ל"א ,ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר