יום רביעי, 28 בינואר 2015

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך"[שמות י"ג,כ"א]

הטכניקה: שמן על בד.
Biblical painting
God goes before them on a pillar of cloud
By Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 26 בינואר 2015

פרשת בשלח- שליחות וניסים ביציאת מצרים- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- שליחות וניסים  ביציאת מצרים - כיצד?


מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]

פרשה זו פותחת בתיאור גאולת ישראל, יציאתם מאפלה לאורה, זוהי שבת-"שירה"- שבת בה התורה מתארת את הנס הגדול של קריעת ים סוף ואת שירת הים ובנוסף ניסים אחרים מעוררי התפעלות..

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"ויהי בשלח פרעה את- העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים: וייקח משה את עצמות יוסף עמו  כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה אתכם: וייסעו מסוכות ויחנו באתם בקצה המדבר: וה' הולך לפניהם יומם ובעמוד ענן לנחותם הדרך וליל בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם [שמות י"ג, י"ז- כ"ב]"

השאלות הן:

1] מדוע הוליך ה' את ישראל דרך המדבר- ים סוף?

2] מדוע דווקא משה נשא את עצמות יוסף?

3] מה היה טיבו של עמוד הענן במדבר?

אלוקים  מוליך את עם ישראל  דרך המדבר- ים סוף.

חז"ל אומרים כי: למרות שעם ישראל נכח בניסים גדולים- עשרת המכות והיציאה עצמה משעבוד לחירות, הרי עם ישראל היה שקוע בגלות רוחנית ולא השתוקק עדיין  לחופש.

רעיון זה מופיע במסכת מגילה [י, ע"ב]:" כל מקום שנאמר: "ויהי", אינו אלא לשון צער"

המילה –"ויהי" מביעה את צערו של ה'  על כך שעדיין  בני ישראל לא היו חפצים כל כך בגאולה מתוך שיעבוד מצרים. הם  לא יצאו מתוך רצונם החופשי, אלא בגלל שפרעה גירש אותם ממצריים לאחר מכת בכורות .

מכאן ניתן להבין מדוע אלוקים לא הוביל אותם בדרך הקצרה-היינו- דרך ארץ פלישתים.

אבן עזרא מסביר: "לא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים"- היות והמקום קרוב מידי למצרים ואם יתקלו במלחמה יגידו: "ניתנה ראש ונשובה מצרים"

רבי יהודה אריה ליב מגור- בעל "שפת אמת" –סובר כי הקב"ה בכוונה לא הוביל את ישראל דרך- פלישתים שהייתה קרובה, אלא הקב"ה  רצה שהם ילכו דרך ארוכה- דרך המדבר, כדי שיתנסו ניסיונות וקשיים , כך ילמדו ליישב את השממה והדבר ישמש להם הכנה טובה לקראת כניסתם לתוך הארץ היעודה- אשר בה ידרשו לעמול קשות באופן עצמאי.

הרמב"ם [בספרו: "מורה נבוכים"[חלק ג', פרק כ"ד] אומר רעיון דומה: ההליכה במדבר  היא רצון ה'- ותשמש לעם ישראל הכנה לקראת היותו עם בני חורין בארצו.

"אין זה מטבע האדם שיהיה  בשעבוד העבדות, בחומר ובלבנים, ומיד יוכל להילחם עם ילידי הענק ולהיות לוחם אמיץ. וכך היה רצונו של השם יתברך, שעיכב את בני ישראל ארבעים שנה במדבר עד שיתחזקו- וכפי הידוע, המדבריות ופראות הנוף מביאים אומץ לאדם - ונולד דור חדש אשר לא הורגל לכניעה ועבדות"

משה נושא את עצמות יוסף.

חז"ל אומרים: כי התורה רצתה להדגיש את חסידותו של משה -  בעוד שעם ישראל עוסקים בהשאלת כלי כסף וזהב מהמצרים, משה עסוק דווקא בנשיאת עצמות יוסף.

אומנם  גם השאלת הכלים מהמצרים הייתה בגדר  מצווה, אך אינה דומה מצווה הכרוכה במאמץ פיסי ובאיבוד ממון – בה עסק משה ,למצווה  אשר שכרה בצידה- בה עסקו עם ישראל אשר זכו לרכוש רב ..

רבינו בחיי מסביר: מדוע זכה יוסף שמשה נשא את עצמותיו ? התשובה : מפני שיוסף עסק בקבורת אביו יעקב, כפי שמסופר בפרשת ויחי[חומש בראשית] וזו מדה כנגד מדה.

"ויקרבו ימי- ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם- נא  מצאתי חן בעינך שים –נא  ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים: ושכבתי עם אבותיי  ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי אעשה כדבריך: ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית מ"ח, כ"ט-ל"א]

ורבינו בחיי ממשיך ואומר: והיה ביד יוסף זכות קבורת אביו ולכך זכה בגדול ממנו -זה משה ומשה גם כן זכה בגדול ממנו -זה הקב"ה שנאמר:["ויקבור אותו בגיא.."[דברים ל"ד]

והוא מביא עוד טעם:

 שמשה  הוצרך לקיים  מצווה זו  היות וחז"ל אמרו שבזכות יוסף  - נקרע הים לשניים, שהרי נאמר על יוסף:"וינס ויצא החוצה"[בראשית  ל"ט, י"ב]הכוונה  במעשה  אשת פוטיפר אשר  רצתה לפתותו לדבר עבירה והוא נס מפניה והתגבר על ייצרו.

ובתהלים נאמר:" הים ראה וינוס" מה ראה הים? הוא ראה את עצמות יוסף אשר נס בעודו בחיים מאשת פוטיפר.

ועוד נאמר על יוסף :שהוא ניחם את אחיו כאשר חששו אחרי מות אביהם שישיב להם רעה על כל מה שעוללו לו בנערותו, אך הכתוב מציין  כי  יוסף הרגיע אותם באומרו להם: "ועתה אל- תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על  ליבם" [בראשית נ, כ"א]  וכנגד זה  נאמר [בשמות ט"ו]:"בלב ים"

עמוד  האש ועמוד הענן.

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


רבינו בחיי אומר: כי לשני העמודים-עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום- היו תפקידים שונים :

עמוד האש בלילה :היה מאיר לעם ישראל את הדרך ועמוד הענן : תפקידו היה: להנחות להם את הדרך.

שני עמודים אלה  שימשו כהוכחה שהקב"ה  עמהם  גם ביום וגם בלילה-  הם היו משמשים לעם ישראל עיניים במדבר  והגנה והצלה מפני המצרים ועליהם נאמר:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים".[שמות י"ט, ד']

ואילו המצרים נידונו באמצעות עמודים אלה, לפי שנאמר: "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן " [שמות, י"ד, כ"ד]

ומכאן הסיקו חז"ל: כי בקריעת ים סוף המים נעמדו כחומה  לעם ישראל מימין ומשמאל.

אך למצרים הם שימשו חימה [כעס]

ובדומה לכך מסופר על סנחריב: "והיה אור ישראל לאש "[ישעיהו  י', י"ז]

הכוונה: לישראל עמוד האש שימש אור, אך לסנחריב: אש.

ורבינו בחיי מוסיף עוד פירוש: "ה' היה שוכן בתוך עמוד ענן והולך לפניהם ביום ובית דינו שוכן בתוך עמוד האש והולך לפניהם בלילה, וזהו שאמרו: הוא ובית דינו ובאורו: הרחמים והשכינה"

ועוד  מדגיש רבינו בחיי: עמוד הענן היה משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן" במילים אחרות- עם ישראל זכה לשמירה הדוקה מאת ה' –יומם וליל.

רש"י   המסתמך על דברי מכילתא, מבאר:  בזמן שעם ישראל חצו את ים סוף והים נבקע לשניים, היכן  שהם הלכו האדמה הייתה יבשה, אבל ברגע שעמוד הענן ירד הוא הרטיב את האדמה והפך אותה לטיט ועמוד האש הרתיח את המקום  וכך  כשהמצרים מגיעים אחריהם  רגלי סוסיהם  שוקעים  בטיט ומפאת החום של עמוד האש - נשמטו  הטלפיים שלהם.

הרמב"ן מביא  מדרש על פי שמות רבה [י"ט, ו]: בעבר ה'  ובית דינו  הלכו לפני עם ישראל- אבל לעתיד לבוא ה' לבדו ילך לפני העם, שנאמר:" כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלוקי ישראל" [ישעיהו נ"ב, י"ב] והכוונה-  שבגאולה ראשונה  היה ה' מהלך לפני עם ישראל ביום ובית דינו בלילה. אך לעתיד לבוא מידת בית דינו תתעלה ברחמים וה' ילך עמהם לבדו ואז: "ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה"[תהלים קל"ט, י"ב]

אור החיים אומר:

עמוד הענן היה מגן על עם ישראל בימי החום המדברי-כדי שלא יקבלו מכת שמש.

וענן זה  לא כלל ענן  שקדם לו ותפקידו היה ליישר ולסלול להם את הדרך- להנמיך את הגבוה ולהגביה  את העמקים במשך כל הזמן.

פירוש זה מתבסס על הפסוק: "ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה לראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם"[דברים א, "ג]

מכאן שהיו ג' עמודים: עמוד אש- להאיר בלילה, עמוד ענן המיישר להם את הדרך –במשך כל הזמן ועמוד ענן מלמעלה שתפקידו לצנן את האוויר במדבר מפני השמש הקופחת עליהם כדי שלא יינזקו.

ועוד מוסיף אור החיים: כי עמוד האש היה מופיע בלילה רק כאשר היו צריכים בני ישראל ללכת מחוץ למחנה  מהטעם - שבמקום מושבותיהם היה להם תמיד אור.  

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
לאור האמור לעיל : ניתן להסיק כי גאולת ישראל בתום גלות מצרים הייתה נס המורכב ממספר  ניסים.

מי ייתן ועם ישראל יזכה בקרוב לגאולה בכלל ובפרט ונזכה לחזות בבית המקדש השלישי.

כנאמר:" וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְיתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה. [עובדיה א, כ"א]


ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מחיית  זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עמוד הענן/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עמוד הענן / שיר מאת: אהובה קליין ©


ישראל במדבר נודדים

מוקפים זרי ניסים

בפניהם שערים נפתחים

בידי אלוקים נישאים.

 

עמוד ענן מתרומם

רוח העם מרומם

מורה באצבעו דרכם

 מפיח תקווה בליבם.

 

להם ישמש עיניים

בצל כיפת שמים

עוטפם בכנפי שכינה

זורע קרני  ישועה.

 

דרך נטולת מכשולים

ללא מהמורות ואבנים

רוח רוויית טללים

לוחשת שירת גאולים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בשלח[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 בינואר 2015

ציורי תנ"ך/ פרעה מבשר למשה ואהרון -על קץ העבדות במצרים /ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו....ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם"

[שמות י"ב,ל-ל"א]

הטכניקה: שמן על בד.



Biblical  painting

Pharaoh said to Moses out of Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בינואר 2015

פרשת בא- בואה של הגאולה- כיצד?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בֹּא- בּוֹאה של הגאולה-כיצד ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה  ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו  מתארת את תחילת  גאולת עם ישראל ,הדבר הפלאי הוא: שדווקא מתוך החושך יוצאת הגאולה המיוחלת לדרך.

"ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כיסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה: ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל- מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת: ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם: גם- צאנכם גם- בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי:[שמות י"ב ,כ"ט-ל"א]

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical painting

By Ahuva Klein


השאלות הן:

א] מה היה טיבו של  ליל מכת בכורות?

ב] באיזה אופן פרעה חיפש את משה?

ג] כיצד התרחשה הגאולה?

ליל מכת בכורות.

אור החיים מסביר: כי אותו לילה - ליל מכת בכורות במצרים- היה לילה מיוחד הוא האיר בבהירות כמו אור יום והדבר רמוז בפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" [שם י"ג, ח] השאלה היא: האם אור זה האיר לטובים ולרעים גם יחד?

והתשובה היא : כשקם פרעה בחצי הלילה , ה' מנע ממנו את האור והוא היה שרוי בחשכה.

הרמב"ן מביא את דברי הגמרא [מסכת ברכות, ט]: הגאולה התרחשה בלילה שנאמר: "הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה, אך היציאה ממש התרחשה ביום, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים"

פרעה קורא למשה ואהרון.

רש"י מבאר: כי פרעה היה מחזר על פתחי העיר וצועק: היכן משה נמצא? היכן אהרון נמצא?

רש"י מסתמך בדבריו על  מכילתא: "מגיד שהיה פרעה מחזר ושואל בכל ארץ מצרים: היכן משה שרוי? היכן  אהרון שרוי?[פסחא פ' י"ג ]

ועל פי מדרש חז"ל: מסופר רעיון זה לפרטיו: היה פרעה מחזר על פתחיהם של בתי עבדיו, אוסף אותם אתו והולך בלילה בשווקים וקורא: היכן משה, היכן  גר כעת?

כתגובה- ילדי ישראל היו לועגים לו ושואלים: פרעה לאן פניך מועדות? היה עונה להם כי את משה הוא מחפש והם היו ממשיכים ללעוג לו וכל פעם מצביעים על מקום אחר, כאשר סוף, סוף פרעה ראה את משה: אמר לו : קומו צאו מתוך עמי" [שמות י"ב, ל"א]

 

ענה לו משה: האם אנחנו נחשבים לגנבים שנצא דווקא בלילה?

 ה' ציווה עלינו: "לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" [שם י"ב, כ"ב]

עלינו לצאת ביד רמה לנגד עיניהם של תושבי מצרים.

אור החיים מבאר כי מהמילה :"לילה" – המופיעה פעמיים –ניתן ללמוד- כי פרעה חשש כאשר קרא למשה ,שמשה לא יצא  לקראתו מחשש  הגזירה: שאמר לו בפעם האחרונה: "לך מעלי הישמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דיברת לא –אוסיף עוד ראות פניך"[שם י, כ"ח-כ"ט]

פרעה רצה  שמשה לא יחשוש שגזירה זו תתקיים -לכן הלך לחפשו  בלילה שהרי בגזירה נאמר: "ביום" ועוד  מהטעם שבלילה משה לא יכול לראות את פני פרעה וממילא הגזירה שנועדה אך ורק למשך היום-"אל תוסף ראות פני" אינה פועלת בשעות הלילה-כי בחשכה לא ניתן לראות איש את רעהו.

אור החיים מוסיף: כי מהמילים: "קומו צאו" ניתן ללמוד שמשה ואהרון לא רצו לבוא אל פרעה-לכן  פרעה קרא למשה ואהרון לקום- מפני שחשב שאינם  חפצים להתעורר  ולבוא אליו  לפיכך אמר: כי קריאתו זו למשה ואהרון תגרום הנאה, שהרי יבשר להם לצאת מתוך עמו אל גאולתם.  הטעם שמשה ואהרון לא הלכו אל פרעה בלילה –לפי שה' ציווה: "לא תצאו איש מפתח ביתו..."

גאולת ישראל במצרים.

פרעה  אומר למשה ואהרון: "קומו צאו מתוך עמי. גם אתם וגם בני ישראל.."

לפי דברי רשי: הרי שפרעה בתום המכה העשירית נכנע והוא אומר: שכולם רשאים לצאת: הגברים כולל הטף  יוכלו לקחת איתם את צאנם ובקרם- הקערה נהפכה על פיה, כעת פרעה היה מוכן שהיציאה ממצרים תיערך כרצון משה ולא כרצונו  שלו, כפי שהיה בהתחלה.

רש"י מבסס את דבריו על מכילתא: "אני אמרתי [שם י, ח]:"מי ומי ההולכים" ואתם אמרתם בנערינו וזקנינו נלך",,, אני אמרתי: "רק צאנכם  ובקרכם יוצג" ואתם אמרתם [שם, כ"ו] "וגם מקננו ילך עמנו". על כך אומרים חז"ל : כי פרעה כעת נכנע והוא הביע הסכמה לכל דרישותיו  של משה.


ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח טרם היציאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ועוד מסימני הגאולה, המופיעים בפרשה: בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב ממצרים  כפי שאמר להם משה: "וה' נתן את- חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את  מצרים"

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


רבינו בחיי מדגיש: כי התורה מנתה את מה שישראל שאלו ממצרים לפי גודל ערכם וחשיבותם : מהקטן לגדול, תחילה כלי כסף לאחר מכן, זהב ושמלות-השמלות חשובות מהזהב.

רעיון  זה  מזכיר את דבר ה' לאברהם: "לך- לך  מארצך וממולדתך ומבית אביך"- בית האב

חשוב מארץ המולדת של אברהם.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי  טרם עם ישראל יצאו ממצרים ,לא אמרו: כיצד נצא למדבר  ללא צידה לדרך?

ועל כך זכו לשבחים על ידי הנביא ירמיה: "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"

התורה מתארת את: הכנת קורבן הפסח ואכילתו בחיפזון., קיום פסח מצרים. וכן את הציווי לספר על הגאולה לבנים .

רבי עקיבא נותן  הסבר יפה על הפסוק: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים ס"ח, ז ]

ה' הוציא את ישראל ממצרים - בחודש כשר,[נוח] לא בחודש תמוז , היות ובאותו זמן יש חום ושרב, לא בטבת המתאפיין בצינה, אלא בחודש ניסן שהוא  נוח מאד ליציאה לפי שאינו חם מידי ואינו קר מידי, ואם  נשאל מדוע לא יצאו  ממצרים בחודש תשרי? שגם הוא חודש נוח מאד?

אלא שבתקופה זו עלולים לרדת גשמים ,דבר שמקשה על אלה ההולכים בדרכים, לכן ה' הוציא את בני ישראל בניסן שהוא מתאים מבחינת מזג האוויר להליכה ארוכה.

לאור האמור לעיל: ניתן לראות בברור כיצד התרחשו הניסים לעם ישראל ,בזה אחר זה ואיך נגאלו בידי ה', כאז כן עתה: מי ייתן שנזכה כולנו לראות בקרוב את הגאולה מתממשת  כמו שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה  ז, ט"ו]

ציורי  תנ"ך/ מכת החושך במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 18 בינואר 2015

בשורת הגאולה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בשורת הגאולה/ שיר מאת: אהובה קליין©

כפרי המבשיל בעתו

כפרח בשיא פריחתו

כך גאולתן של ישראל

מתוך עבדות ישמעאל.

 

לילה בו הכוכבים מאירים

לעם למוד  סבל וייסורים

הכרזה לבוא החירות

תמה חשכת הגלות.

 

פרעה מחזר על הפתחים

נוטש כבוד מלכים

תר אחר גדול המנהיגים

בפיו בשורת גאולים.

 

מורה באצבעו על היציאה

בחיפזון ללא עכבה

משה ואהרון מתבשרים

בדמעה זרעו ברינה קוצרים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בוא [חומש  שמות ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בינואר 2015

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

הטכניקה: שמן על בד.







Biblical painting



Israel pray to God in Egypt
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 בינואר 2015

פרשת וארא- גילוי האור בפרשה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- גילוי האור בפרשה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו פותחת  בדברי ה' אל משה: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה': וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: וגם הקימותי את- בריתי איתם לתת להם את-ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה: וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי" [שמות ו, א-ו]

השאלות הן:

א] מדוע מופיע בפסוק אחד מידת הרחמים ומידת הדין?

ב] מדוע הוזכרו האבות בדברי ה' אל משה?

ג]  כיצד השפיעה צעקת בני ישראל  על ה'?

מידת הדין ומידת הרחמים

רבי משה בן חיים- בעל ה"אלשיך" אומר:" שנינו במסכת סוטה [י"ד, ע"א]:

"תפילתם של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות" [הכוונה: ממידת הדין למידת הרחמים],אך לגבי המצרים התרחש תהליך הפוך כפי שנאמר בסוף פרשת "שמות": "ויאמר ה' אל משה: עתה תראה אשר אעשה לפרעה.."[ו', א]  ופירושו של דבר ,שמידת הרחמים- לגבי פרעה- תיהפך למידת הדין עד הזמן בו יחליט לשלוח את עם ישראל ממצרים. לכן התורה פותחת בהדגשה במילים: "וידבר אלוקים [מידת הדין] אל משה, ויאמר אליו אני ה' "- מידת הרחמים.

כוונת התורה להגיד כי לגבי עם ישראל הנמצאים במיצר ועוברים ייסורים קשים- כעבדים במצרים-אליהם ה' יתייחס במידת הרחמים ובסופו של דבר, יגאלם מאפלה  לאורה, ואילו אל פרעה ה' יתייחס במידת הדין.

הרב  ברוכ'ל  ממז'בוז' [שהיה נכדו של הבעל שם-טוב], פירש את הפסוק מתוך תהלים:

"אך טוב לישראל, אלוקים לברי לבב" לגבי עם  ישראל  באופן כללי - הקב"ה מתנהג במידת הרחמים- הדבר מתבטא במילים: "אך טוב לישראל" ומנגד לגבי מנהיגי העם הוא מתייחס במידת הדין, הדבר  מתבטא במילים-"אלוקים  לברי לבב"[תהלים ע"ג, א]

האורח חיים מבאר : מצד אחד ה' מדבר עם משה במידת הדין וזה מתבטא: בשם-"אלוקים"

ומצד שני ה' מראה למשה גם את מידת הרחמים בדברו עימו כמו שנאמר: "אני ה' "

הזכרת אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

האורח חיים מסביר :מדוע הקב"ה  מזכיר את האבות באופן מפורט- היינו-אברהם, יצחק ויעקב?

מתברר  שכל אחד מהם מצטיין במשהו ייחודי:

אברהם  מוזכר , מפאת הכרתו בקב"ה מבלי שזכה תחילה משהו ממנו- מבלי שהכיר  את מידות ה' והנהגותיו תחילה, ועל כך הערכתו  של ה'  אליו כפי שמוזכר  בישעיהו [מ"א, ח]:"ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי"

אברהם אהב והיה דבק  בה'  על אף הניסיונות שה' ניסהו .

את יצחק הקב"ה הזכיר בשל ניסיון העקדה שהיה מוכן להגיש את צווארו למאכלת בעודו שוכב על המזבח.

ויעקב הוזכר  בשל ייחודו -היות: "ולא  יצתה ממנו טיפה מאוסה כישמעאל ועשיו"- כלומר מיעקב לא יצא זרע רע- אלא כולם היו טובים- בהשוואה לאברהם שיצא ממנו אחד צדיק- יצחק, אך גם רע- ישמעאל. אצל יצחק היה הטוב- יעקב - והרע היה עשיו.

המשותף לאבות- שה' ניגלה אליהם באל שדי שהוא בדרגה פחותה מהדרגה שה' התגלה למשה-שהוא בשם ה' באומרו: "אני ה'.

בכך רצה ה' להודיע למשה שהוא כפוי טובה כלפי ה' ,היות ולא העריך מספיק את הדרגה הגבוהה באמצעותה פנה אליו ה' בדברים  ואילו הוא  דיבר אל ה' "במיעוט דרך ארץ"

רש"י אומר רעיון דומה: אלוקים  לא נגלה ליצחק מפני היותו  הבן של  אברהם ולא פנה אל יעקב מכוח היותו נכדו של אברהם-אלא כל אחד מהם הוא :"אב" בפני עצמו מתוך מעמדו הייחודי שזכה  לדבר עם השכינה.

מפרשים רבים טוענים: כי ההתגלות אל  משה הייתה בעוצמה גדולה יותר מאשר ההתגלות  אל האבות.

רעיון מעניין זה אומר הכוזרי [במאמר שני סימן ב' ] הדבר נובע מפני שבדורו של משה כבר  עם ישראל היו "רבים"  והספק היה מכרסם בלבבם ובדעתם.

לעומת זאת, האבות היו טהורים בליבם, למרות שבמהלך חייהם עברו תקופות קשות ורעות-אמונתם הייתה חזקה בה' ולא נפגמה לעולם. לכן ה' פנה בעוצמה רבה יותר אל משה ודורו על מנת לשכנע אותם באמונה בו.

צעקת בני ישראל.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


צעקת בני ישראל מוזכרת כבר בפרשת שמות, שם נאמר: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וייאנחו בני ישראל מן- העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור את בריתו  את- אברהם ואת יצחק ואת יעקב : וירא אלוקים"[שמות ב, כ"ג-כ"ד]-  אלה היו ימים קשים של עינוי ועבודה קשה-  הגלות הייתה ארוכה מאד ובני ישראל צעקו אל ה' ושוועתם הגיעה אל ה'.

רבינו בחיי אומר: עם ישראל הגיע כבר אל הקץ  כבר לא היו ראויים לגאולה, אבל מרוב שצעקו אל ה' מתוך העבודה, הקב"ה מייחס חשיבות רבה לתפילתם של ישראל וזה מודגש פעמיים: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, הדבר בא ללמדנו שאינה דומה תפילה מתוך צער ודוחק לתפילה  רגילה, היות ותפילת ישראל הייתה מתוך המיצר –והיא נחשבה לתפילה מושלמת ועלתה אל ה'.

כפי שנאמר  על יונה הנביא[יונה ב'] שאמר בתפילתו : "בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבוא אליך תפילתי אל היכל קודשך", יונה הבטיח שתפילה הבאה מתוך עומק נפשו של אדם ומתוך צערו -  היא המתקבלת אצל ה'.

ואפשר  לומר כי זעקה ותפילה  זו של ישראל  -מרמזת  על הגאולה העתידית התלויה בתשובה ותפילה, וההוכחה היא שבגאולת מצרים עם ישראל חזרו בתשובה על חטאיהם והתפללו אל ה'  ואכן נתקבלה תפילתם. ומיד הגיעה הגאולה.

רש"י אומר כי בפרשתנו:  נאמר שה' שמע את נאקת עם ישראל - כדי לקיים את הבטחתו בברית בין הבתרים [בראשית ט"ז, י"ד]"וגם את  הגוי אשר יעבודו  דן אנוכי"-כדי להוציאם ממצרים . "בזרוע נטויה ובשפטים גדולים"[פסוק ו']

ובהמשך ה' מבטיח לגאול את עם ישראל בארבעת לשונות הגאולה: "והוצאתי...והצלתי. .וגאלתי.. ולקחתי"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי צעקתם  של עם ישראל במצרים, תפילה  הבאה מתוך  חשכת הגלות, הנאמרת מתוך ייסורים קשים, כאיש אחד , ברמ"ח אברים- מגיעה עד  כיסא  מלכי המלכים  ופותחת שערים לאורות וניסים גדולים כדברי ה':"אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים..."

ציורי  תנ"ך/  ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זעקה מהמצרים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זעקה מהמצרים / שיר מאת: אהובה קליין ©


 

ישראל זועקים מהמצרים

זעקה ברמ"ח איברים

טובעים בים הייסורים

מושיטים ידיהם לאלוקים.

 

כנשר הנושא גוזליו

אינו זונח בניו

ברית כרותה בשמים

קורמת עור וגידים במצרים.

 

עיניהם בורקות כלבנה

אור בקצה המנהרה

ביד חזקה יגאלם

כהרף עין יושיעם.

הערה: השיר בהשראת פרשת וארא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר