יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

פרשת וישלח-שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?
מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו פותחת  בשליחת המלאכים על ידי יעקב אל עשיו עליהם מצווה  להגיד:

"...עם- לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעינך"[בראשית  ל"ב, ה-ו]

תשובת המלאכים אל יעקב: כי הוא בא  לקראתו עם ארבע מאות איש,

תגובת יעקב: "ויירא יעקב מאד.. "

יעקב מתכונן באמצעות שלוש דרכים:

דורון, תפילה ומלחמה.


ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל לה'/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


במסגרת ההכנות למלחמה הוא מחלק את  השיירה שלו לשתי קבוצות, ובלילה הוא מעביר את משפחתו במעבר יבוק, נשאר לבדו נאבק עם המלאך: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר"

בתום ההכנות והמאבק עם המלאך, הפגישה בין יעקב  ועשיו מתרחשת.



ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין(c)



השאלות הן:

א] ממה פחד יעקב?

ב] מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות?

ג] כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?

יעקב ופחדיו.

רש"י אומר: כי מכפל הלשון-"וירא.. ויצר"- ניתן ללמוד כי חששו של יעקב היה כפול: הוא פחד שמא ייהרג הוא ומשפחתו והיה חושש שמא  יהרוג הוא את עשיו וארבע מאות האיש שליוו אותו.

ה"כלי יקר" סובר: כי יעקב ידע שאין מתחנפים לרשעים, כפי שנאמר  בגמרא: "אמר רבי אלעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו.."[סוטה מ"א, ע"ב] יעקב חש שהוא נהג בחנופה כלפי עשיו על ידי שאמר: "כה אמר עבדך יעקב" ועוד כינה  אותו בשם: "אדוני" יעקב הבין כי החנופה אל הרשעים גורמת לנפילה בידיהם, לכן נאמר שהוא פחד, יעקב ידע שיש לו זכויות רבות, מכל מקום יצטער שינכו לו מזכויותיו על ידי שינצל מעשיו אחיו.

פירוש נוסף שמביא ה"כלי יקר": יש אומרים: שיעקב פחד שמא ייהרג על ידי עשיו והיה גם מיצר על מות אביו-יצחק, לפי שנזכר בתוכנית עשיו: "ויאמר  בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" [בראשית   כ"ז, מ"א] לפיכך חשש שאביו נפטר ולכן עשיו הולך לממש את התוכנית להרוג אותו [כך מסיק בספר תולדות יצחק]ועל כן חשש לחייו כעת.

רבינו בחיי אומר: כי יעקב לא נתיירא על עצמו –שהרי ה' כבר הבטיח לו: "הנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך.."[שם,כ"ח,ט"ו],אלא  הוא חשש לחיי ילדיו ומשפחתו, לכן נאמר:"ויחץ את הילדים" ובנוסף נאמר: "פן יבוא והכני אם על בנים"

והרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה על יעקב ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

הרמב"ן אומר : כי נראה שעשיו לא קיבל  את המלאכים בצורה מכובדת ואפשר שלא נתן להם אפשרות גישה אליו, שהרי אין הכתוב מתאר מה עשיו ענה למלאכים, אלא המלאכים ספרו ליעקב כי תשובה לא קיבלו ממנו, אבל הוא הולך לקראתו עם ארבע מאות איש וזו בהחלט סיבה מוצדקת לפחד של יצחק.

המלאך נאבק ביעקב.

המלאך מנסה לנצח את יעקב ,אך התוצאה הסופית: המלאך יוצא מנוצח ואילו יעקב אומנם זוכה לברכה ,אך נפגע בירכו ומכאן נוצר איסור גיד הנשה.

לפי הפשט: יש כאן רמז ליעקב: ששום כוח בעולם לא יוכל לסכל את התוכנית האלוקית בדבר בניית בית ישראל והתרחבותו-לעתיד לבוא.

לפי רש"י: מטרת האבקות בין המלאך ליעקב, המלאך- הוא שרו של עשיו ויעקב אינו משחררו עד שיודה במו פיו על הברכות שנתברך מפי יצחק האב.

הזוהר מדגיש רעיון זה ואומר: כי מהמילה:"ברכתני"-שהיא בלשון עבר ולא:"תברכני" שהיא לשון עתיד- לומדים כי הכוונה לברכות שניתנו בעבר על ידי אביהם.

הרשב"ם אומר: תפקיד המלאך היה לעכב את יעקב שלא יברח מפני פגישת עשיו, אלא יבטח בה' שהרי יעקב ניסה לברוח בלילה כאשר העביר את משפחתו  דרך מעבר יבוק.

על ידי שהמלאך פגע בירכו, מנע ממנו לנוס והדבר היווה עונש על כך שלא בטח די בה' שיגן עליו מפני עשיו.

חז"ל אומרים: כי זהו מאבק סמלי בין יעקב לעשיו גם לדורות הבאים אחריו, ומדגישים: "שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד"

הרשב"א פירש: אבק הרגלים הוא מסמל  תופעה נבואית לגבי הדורות הבאים, וחז"ל אומרים כי המלאך היה שרו של עשיו בכך יש רמז ליעקב –כי בניו יאבקו עם בני עשיו עד לגאולה העתידית כמו שכתוב: "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".

הרמב"ן מוסיף ואומר כי במשך ההיסטוריה יהיו תקופות קשות של שמד-בהם יעלה בידו של עשיו לערער את שלוותם וביטחונם של ישראל - עד כדי פגיעה  בזרע יעקב הצדיקים והטהורים.

אך למרות זאת התוצאה הסופית: "ויבוא יעקב שלם" ליעקב מתברר, כי מלאך זה מקיים שליחות- לברך את יעקב ולנבא את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים לעם ישראל.

אברבנאל מפרש בצורה דומה, אלא הוא מתייחס למילים: "עד עלות השחר"- והכוונה שיעקב והדורות אחריו יסבלו מפני עשיו עד בוא הגאולה, "ויגע בכף רגלו" מילים אלה מוכיחות את הסבל שעם ישראל יסבול מעשיו והבאים אחריו ,אך בוא יבוא יום הניצחון ועשיו יודה על הברכות שנועדו ליעקב ויקבל את מרותו הרוחנית, וצליעתו של יעקב מרמזת על הצרות והגלויות עד לזריחה.

פגישתם של יעקב ועשיו.

כאשר יעקב  הולך בראש השיירה שלו ומבחין בעשיו וארבע מאות אנשיו, הוא שם את השפחות ואת ילדיהן בראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ויוסף בסוף,

לפי דברי רש": יעקב  העמיד את החביבים בסוף השיירה כדי שחס ושלום לא יפגעו.

 והוא צעד בראש הקבוצה ,שמא יבוא אותו עשיו כאויב ויעקב יהיה מוכן למסור נפשו למען ביטחון משפחתו וזוהי אצילות  נפש ממש. עשיו מחבק  ומנשק את יעקב ,מתוך כך שנכמרו רחמיו כשראה שאחיו משתחווה לו פעמים רבות.

אך  המילה: "וישקהו" מנוקדת בניקוד מעל המילה הבא  למעט ממשמעות המילה ולכן יש החולקים   בברייתא דספריי [פרשת בהעלותך]: ניקוד זה בא למעט ולהגיד שגם כאשר עשיו היה מנשק את יעקב, כלפי פנים הוא המשיך לשונאו והכל נעשה מתוך צביעות.  ויש חולקים ומביאים את דברי רבי שמעון בר יוחאי: כי לפי פשוטו ניתן להבין שאכן לא נישק את יעקב בכל ליבו, שהרי ידוע, שעשיו שונא ליעקב., אלא שהניקוד בא למעט  ממשמעות השנאה לפי  שבאותו רגע היה מרחם על יעקב ונשקו בכל ליבו.

בסופו של דבר, נפרדו דרכיהם של שני האחים: "וישב  ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה.." [שם ל"ג, ט"ז-י"ז]

רש"י  מדייק וטוען : כי בפרידה לא הוזכרו ארבע מאות האיש שהתלוו לעשיו, לפי שכולם נשמטו, אחד, אחד ממנו מפאת כבודו של יעקב.

ובזכות עזיבתם את עשיו, בתקופת דוד המלך קיבלו על כך שכר, שנאמר:" ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע  מאות איש"[שמואל-א ל,י"ז]

שבזכות עזיבתם את עשיו, הקב"ה השאיר להם שריד ופליט כמספר הזה, במלחמת דוד בעמלק.[ב"ר]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: מלאכו של עשיו מבצע שליחות נבואית בה הוא  רומז. שעם ישראל במהלך הדורות יעבור תקופות קשות של תלאות, גלויות ושמד  בקרב הצדיקים- עד  שיאיר השחר, היינו עד בוא הגאולה המיוחלת אשר מתבטאת במילים: "עד עלות השחר".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סולם יעקב/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©

יעקב יוצא מבאר שבע

מאיץ צעדיו בשבילי טבע

לפתע מעליו עלטה

לעיניו הר המוריה.

 

יתור אחר אבני המקום

לראשותו יתאחדו למען השלום

בחלומו סולם מלאכים

צחורים עולים ויורדים.

 

במרומים קול אלוקים

בשורת הבטחת הבנים

ארץ  לנצח נצחים

תפרוץ לכל הכיוונים.

 

יעקב מתעורר משנתו

אחוז אימה בליבו

המקום שער שמים

תפילתו זכה כמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

ציורי תנ"ך/ חלום סולם יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)Biblical painting

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו"[בראשית כח,יב]

הטכניקה: שמן על בד


Biblical painting

Jacob's Ladden-Dream

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא-איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?

מאמר מאת: אהובה קליין .

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע כאשר פניו מועדות חרנה.

יעקב , נאלץ להיפרד מארץ הקודש בציווי אמו החוששת לחייו מפאת איומי עשיו.

בתחנתו הראשונה חולם יעקב על הסולם אשר ממנו עולים  ויורדים מלאכים:

"ויפגע במקום  וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו: והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך: והנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" [בראשית כ"ח, י"א-ט"ו]

בתום החלום התורה מתארת את תגובתו של יעקב: ",,,ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי: ויירא ויאמר  מה נורא המקום  הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"
ציורי תנ"ך/ יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]
Biblical painting by:Ahuva Klein


יעקב יוצק שמן על האבן אשר שימשה לו ככרית וקורא למקום בשם : בית אל:"וידר יעקב נדר לאמור אם- יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן- לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוקים: והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך" [שם כ"ח, כ- כ"ב]

השאלות הן:

א] חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו?

ב] מדוע יעקב חש  יראה בתום החלום?

ג] מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?

חלום סולם יעקב- מהותו ומקומו.

לגבי מקום התרחשות החלום:

רש"י  מפרש: כי זה  הר המוריה- הוא מגיע למסקנה זו –לפי שהתורה אינה מזכירה את שם המקום, אלא נאמר: "במקום" כמו "בהמקום"- בה"א הידיעה  ממש כמו שמוזכר בניסיון העקדה בה עמד אברהם, שם נאמר: "וירא את המקום מרחוק"[בראשית כ"ב, ד]

רש"י מוסיף ומדגיש כי: הכתוב מלמד  שרק באותו מקום יעקב שכב ,אך לעומת זאת במשך י"ד שנים שלמד בבית מדרש של שם ועבר, לא ישן בלילה שינה של קבע -לפי שהִרבה לעסוק בתורה.

חז"ל אומרים: כי "פגיעה" היא לשון תפילה.

במסכת  ברכות [כ"ו, ע"ב]נאמר: כי שלושת האבות תיקנו תפילות:

 אברהם- תיקן  תפילת שחרית :"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'-"עמידה"  - היא תפילה.[שם, י"ט, כ"ז]

יצחק תיקן תפילת מנחה-"ויצא יצחק לשוח בשדה[שם, כ"ד, ס"ג] ואין "שיחה", אלא תפילה.

יעקב תיקן תפילת ערבית: שנאמר: "ויפגע במקום"-אין  "פגיעה" אלא תפילה.

רש"י מסביר  מדוע נאמר :"ויפגע" במקום ולא נאמר: "ויתפלל"?- כדי ללמדנו דבר נוסף: שנתקצרה ליעקב הדרך-הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראת יעקב ,ויעקב והמקום נפגשו זה כנגד זה".

עוד טוען רש"י כי: לפי סדר סיפור הדברים היה הפסוק צריך לפתוח: במילים: "ויבוא השמש וילן שם"  אבל היות וכתוב  תחילה: "וילן שם "ואחר כך כתוב: "כי בא השמש"

המשמעות היא: שכשיעקב הגיע למקום-שקעה השמש באופן פתאומי  לא בזמנה. וזאת במטרה שהוא  ילון דווקא במקום זה.

יעקב לוקח מאבני המקום כדי להניח עליהם את ראשו.

ה"כלי יקר" אומר על כך: לאחר שיעקב הבין כי מקום זה מיועד להיות בית אלוקים המכהה את החמה, לקח מאבני המקום כדי להראות את חיבת הקודש עליה, כמו שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה"[תהלים ק"ב, ט"ו] ולקח שתים עשרה אבנים כנגד מספר הזהה  לשבטים.

ולפי המדרש התחילו האבנים לריב- זו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו וזו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו עד שנעשו לאבן אחת, וזהו רמז לעתיד לבוא, הקב"ה העלים  מקום זה שיהיה מיועד למקום המקדש והיכל המלך- כדי שלא יריבו ביניהם השבטים ,שהרי כל אחד מהם יחפוץ במקום המקודש הזה.

ובגלל השלום כתוב: "אשר יבחר ה' מכל שבטיכם" והכוונה שדוד רכש בכסף מלא את מקום המקדש מארוונה מלך יבוס.

Biblical painting

By:Ahuva Klein


ציורי תנ"ך/ דוד המלך רוכש את הגורן[מקום המקדש] מארוונה מלך יבוס/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

"ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים."[שמואל-ב,כ"ד,כ"ד]


בחלום תחילה המלאכים  עולים ואחר כך יורדים והרי היה צריך להיות הפוך: תחילה יורדים ואחר כך עולים?

המלאכים שעלו הם מלאכים שליווהו בארץ ואלה שיורדים ילווהו בחו"ל.

אור החיים אומר: כי מהמילה: "והנה", המופיעה שלוש פעמים- לומדים שחלום זה אינו חלום שווא, אלא, חלום נבואי ובמקום שכנה השכינה.

בחלום עצמו יעקב מקבל את הבטחת הארץ ,התרחבות עם ישראל כעפר הארץ

שמירה מה' בכל מקום.

בבראשית רבה נאמר: כי הטעם שעם ישראל נמשלו לעפר- לפי שהעפר בכוחו לכלות את כלי המתכות והוא נצחי, כך עם ישראל מכלים את כל אומות העולם וקיימים לעד.

רבינו בחיי אומר: כי הבטחת ה' שיהיה עִמו וישיבהו בשלום למשפחתו זו הבטחה לכל הדורות שיבואו אחריו- גם   בהיותם  בגלות, השכינה תהיה לצדם עד שובם לארץ ישראל.

רש"י אומר כי מהמילים: "דיברתי לך"- ניתן ללמוד   שההבטחות מיועדות רק ליעקב ולזרעו ולא לעשיו.

יעקב חש יראה במקום.

רש"י מפרש: המקום בו חלם יעקב- הוא מקום המקדש: אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא: הסולם בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע וראשו ממעל לבית-אל ואמצע שיפועו היה מגיע כנגד מקום בית- המקדש בירושלים, באר שבע הייתה בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה, כלומר-באר שבע בדרום, בית אל בצפון וביניהם ירושלים. ועל  אזור ירושלים קרא יעקב: "בית אלוקים"

ונאמר: כי יעקב קרא  לירושלים: בית אל-  שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים ובא לבית-אל. יוצא כי יעקב לן בלוז  ומקום המקדש כאחת.[פסחים פ"ח]

וכאשר אומר יעקב כי המקום בית אלוקים וזה שער שמים"

כוונתו על פי רש"י: כי זה  מקום  תפילה- כאילו יש שם פתח לשמים - בו התפילות מתקבלות.

ולפי המדרש על פי חז"ל: בית  המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ורבינו בחיי סובר:  יש כאן רמז לשלושה בתי המקדש לפי שהמילה: "זה" מופיעה-שלוש פעמים-והיא רמז לשכינה כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו"[שמות ט"ו ,ב' ]

כוונת יעקב בנדר.

לפי דברי הכתב והקבלה: כוונת יעקב הייתה: מי ייתן והיה כל מה שה' הבטיח יתקיים.

לפי רבינו בחיי: מתוך שיעקב נודר נדר ומבקש מעט שבמעט- הדבר מוכיח שהוא צדיק, לפי שצדיקים מסתפקים במועט.

ויש אומרים: כי ברגע שיעקב ביקש לחם ובגד ללבוש - הדבר מוכיח כמה היה חכם, הוא הבין שרק אדם בריא יכול ליהנות מלחם ובגד, לעומת זאת-אדם שבריאותו רופפת אינו יכול להשתמש בבגדים שונים ואין ביכולתו לאכול כראוי, הוא זקוק לסיוע.

ה"כלי יקר" אומר: כי  בנדר זה  יעקב מביע את הבנתו שעדיף להסתפק במועט- כך ניתן  יותר לדבוק בקב"ה- כיהודי שלם ולא לחיות חיי מותרות, שמא אז העושר  נהפך לו לרועץ וקיים חשש שיזניח את דרך האמונה בה'.


לסִכּום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי חלום סולם יעקב היה נבואי ויש בו מסרים חשובים לגבי עתיד עם ישראל לדורותיו, נצחיותו וחשיבות מקום המקדש כנחלת עם ישראל בלבד.
Biblical painting-By:Ahuva Klein/

ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל פי הבאר/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת-צאן  לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את- האבן מעל פי  הבאר..."[בראשית כ"ט,י]

ציורי תנ"ך/ יעקב עובד בעד רחל שבע שנים נוספות/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"ויעש יעקב וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל .."[בראשית כ"ט.כ"ח]

ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לארץ כנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו"[בראשית ל"א,ד]

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים בכר הגמל/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך.."
[בראשית ל"א,ל"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..ותאמר אליו הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך: ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל- לבן אחי חרנה"[בראשית  כ"ז, מ"ב-מ"ג]
הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting

Rebecca commanded Jacob to flee to Haran



By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 בנובמבר 2014

רבקה ותושייתה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה ותושייתה/ שיר מאת: אהובה קליין©
 
בטרם ייוולדו האחים
ברחם אימם ייסורים
התרוצצות ללא גבולות
כנבל תופים ומחולות.
 
רבקה כסערת גלים
לבית המדרש תחיש  צעדים
תדרוש מענה אלוקים
תקבל דברי חכמים.
 
בבטנה שני לאומים
מפרכסים בכוונים מנוגדים
ויהי היום יגיחו לעולם
דרכיהם ידהימו כולם.
 
הבכור איש דמים
הצעיר  יושב אוהלים
יעקב  לוקח ברכתו
עשיו זומם להורגו.
 
רבקה תגלה תושייה
תאיץ ביעקב בנה
לעזוב בית הוריו
להינצל מפני עשיו.
הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות-יעקב ועשיו- מראשית ועד אחרית!/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- יעקב ועשיו- מראשית ועד אחרית!

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו מאד משמעותית בתולדות עם ישראל- לפי שכל ההיסטוריה  שלנו  רמוזה  בכל השתלשלות המאורעות  -  החל מהזמן בו נשאה  רבקה  ברחמה את בניה: יעקב ועשיו:

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה': ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר"[בראשית  כ"ה, כ"ב]

Biblical painting

By: Ahuva klein


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ובהמשך  לאחר שנולדו התאומים התורה מדגישה: "ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים: ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את- יעקב"[שם כ"ה, כ"ז- כ"ח]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש יושב אוהלים ועשיו איש שדה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


כאשר הם גדלים  ויצחק זקֵן ,הוא קורא לעשיו ומבקש ממנו מטעמים,  אך אמו מאזינה לכל ההתרחשות ,היא מיד  קוראת ליעקב כפי שנאמר:

"ורבקה שומעת בְדַבֵר יצחק אל עשיו בנו וילך עשיו השדה לצוד ציד להביא"-היא מבקשת מיעקב  שיביא -הוא שני גדיי עיזים והיא תכין מטעמים ליעקב, יעקב חושש: "אולי ימושני  אבי והייתי  בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה: ותאמר לו אמו עלי קללתך בני.."[שם  כ"ז, י"ב-י"ג]

לאחר שעשיו מגלה  שהברכה נלקחה בעורמה על  ידי יעקב נאמר: "וישטום עשיו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"

תגובת רבקה ליעקב:"...הנה עשיו אחיך מתנחם לך להורגך: ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה..."

השאלות הן:

א] מה הטריד את רבקה  בלכתה לדרוש את ה'?

ב] מדוע רבקה אהבה את יעקב ויצחק אהב את עשיו?

ג] כיצד הגיב עשיו למעשה יעקב ומה הייתה תגובת רבקה?

רבקה מוטרדת בדרכה לדרוש את ה'.


רש"י מביא שני פירושים:

א] מה שהטריד את רבקה: זו- התרוצצות  הבנים בקרבה והכתוב אינו מביא הסבר מפורש לכך, אך מציין כי  על כך התלוננה רבקה-זו הייתה התרוצצות משונה שלא כדרך הנשים ההרות, לכן חז"ל הסבירו כי  כאשר  הייתה הולכת ליד בתי מדרשות של שֵם ועבר- היה יעקב רץ ושואף לצאת לכוון בית המדרש, אך כאשר הייתה עוברת ליד פתח עבודה זרה -היה עשיו מפרכס להגיע לשם.

ב] "ויתרוצצו הבנים" הכוונה -  מלשון: "ריצוץ"  ושבירה- שהיו שניהם מתקוטטים והיו מתווכחים ביניהם על נחלת שני העולמות-העולם הזה והעולם הבא, לפי ששניהם רצו  לרשת את שני העולמות.

לכן התאוננה רבקה: אם המצב כה מצער מדוע עליה להתפלל על קיום  ההיריון הזה?

 מהטעם הזה-הלכה לבית מדרש של שֵם ועבר לשאול את ה' מה יקרה כאשר תלד- כלומר: מה תהיה התוצאה לכל התהליך הזה?

רבקה קיבלה תשובה מאת השליח שהוא שֵם והוא מסר לה את תשובת ה': ששני גדולי עולם עתידים לצאת משני לאומים אלה והם: אנטונינוס -מלך אדום שהוא מזרעו של עשיו ורבי יהודה הנשיא מזרע ישראל ,שחיו באותה תקופה והיו עשירים גדולים ותמיד היה להם מזון בשפע והיו מרבים לערוך סעודות לקהל שלהם.

נאמר על רבקה  שממנה יֵצאו שתי מלכויות  ועוד ברחמה  היו חלוקים דרכיהם, האחד הולך בדרך רעה והשני בדרך תמימה.

ובעתיד לא יהיו שווים בגדולתם- כשהאחד נופל השני קם.

גם המילה: "תומים" במקום המילה: "תאומים" מרמזת שאין הם שווים, האחד צדיק והשני רשע.

אור החיים הקדוש מפרש באופן שונה: רבקה חששה שהריונה אינו מתקיים, לכן הלכה לדרוש את ה' כדי שתמשוך את ההיריון עד הסוף, למרות התרוצצות הבנים.

הכלי יקר אומר: כי התלבטותה  של רבקה הייתה נפשית , היא נבהלה מהתרוצצות הבנים, פעם  לכיוון בתי מדרשות ופעם לבתי עבודה זרה. היא חששה, שמא מדובר בשתי רשויות. לכן הלכה לדרוש את ה' איך מתפתח מצב מעין זה, בעוד שיש רק רשות אחת בעולם? רק לאחר שקיבלה תשובה למצבה המיוחד נרגעה. היא הבינה  שהכאבים הם כתוצאה משני גורמים אולם, זוהי רשות אחת בעולם הכוללת את הטוב מול הרע.

 הטור: מפרש באופן מעניין: היות ועשיו היה שעיר ויעקב  חלק , שערותיו  של עשיו דקרו את יעקב ולכן הוא היה בורח מהן.

רבי יחזקאל מקוזמיר, שמוצאו היה מפולין אומר: כי ידועים דברי חז"ל :"בידוע שעשיו שונא ליעקב"

עשיו ברשעותו היה מוכן לוותר על הגעתו לבתי אלילים ובלבד שיפריע ליעקב להגיע לבתי מדרש וזו  הייתה ההתרוצצות שלהם בקרבה של רבקה.

אהבת רבקה ליעקב ואהבת יצחק לעשיו.


השל"ה הקדוש  מסביר  את פשר אהבת ההורים לילדיהם: מסתבר כי אהבת יצחק לעשיו- הייתה אהבה שתלויה בדבר וההוכחה לכך- שכתוב בלשון הווה: "כי צייד בפיו" ועל אהבה מסוג זה, אמרו חז"ל: "בטל דבר ,בטלה  האהבה", כלומר כאשר מתבטלת סיבת האהבה- הייתה מתבטלת  גם האהבה עצמה.

לכן התורה מדייקת:" ויאהב יצחק את עשיו" בלשון עבר, כי אהבה זו הייתה תלויה  בציד שבפיו של עשיו ואהבה זו הייתה  חולפת ועוברת., אך אהבתה של רבקה אל יעקב, הייתה אהבה  אמיתית- אהבה שאינה תלויה בדבר. לכן הכתוב אומר: "ורבקה אוהבת את יעקב"- בלשון הווה כי אהבתה של רבקה ליעקב- הייתה אהבת אמת  וגם נצחית.

רבי  נפתלי מרופשיץ אומר: כי יצחק היה תמים: "העולה התמימה" הוא לא ידע מהי הונאה ולכן לא הבין את עורמתו של עשיו ופשוט נפל ברשתו בשאלות כמו: "איך מעשרים את המלח?

הוא ראה  בזאת מידה טובה כאילו עשיו  שואף לדקדק במצוות.

אך, רבקה לא הייתה כה תמימה, לפי שגדלה בבית של  רמאים , היא קלטה מיד מה דרכו של עשיו.

ואילו ליעקב רחשה אהבה מתוך הכרה בתמימותו.

יש מפרשים האומרים כי:  רבקה ידעה דברים  שלא היו בגדר  ידיעתו של יצחק שהרי נאמר לה: "ורב יעבוד צעיר" לכן סייעה ליעקב להשיג את הברכות שבעצם נועדו לבכור שבהם.

רבינו בחיי אומר: יצחק אהב את עשיו כי כאשר שאל אותו לפשר עיסוקו , ענה עשיו לאביו: כי הוא הולך לשדה לצוד ציד - במטרה להביא טרף לפיו של אביו. והיות ולא היה מצוי בסביבת  אמו, לכן לא נקשרה אליו באהבה. אלא אהבה את יעקב שהיה מצוי אצלה הרבה וכל געגועיה היו מופנים אליו.

תגובת עשיו למעשה יעקב ועצת רבקה.


מיד כאשר נודע לעשיו  מפי אביו: כי יעקב הקדים אותו וזכה בברכה לפניו - תגובתו הראשונית הייתה: "ויצעק  צעקה גדולה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם-אני אבי" [שם כ"ז, ל"ג-ל"ד]

גם לאחר שאביו בירך אותו, הוא לא נרגע ,אלא פרץ בבכי, אך התגובה המשמעותית ביותר הייתה "וישטום עשיו את יעקב על- הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" הדבר נודע לרבקה והיא מצווה על  יעקב לברוח אל לבן אחיה  בחרן.

כוונת עשיו בדבריו הייתה:

על פי רש"י: כדי שלא  יצער את אביו, ימתין עד יום מותו ואז יממש את איומיו- להרוג את יעקב.

לפי דעת חז"ל: כוונתו הייתה: "יקרבו ימי אבל אבי" –אקרב בעצמי את הימים בהם אבי יתאבל על ידי  הריגתי את  יעקב.

לפי פירוש נוסף: עשיו כועס באומרו: "יקרבו ימי אבל אבי.." מגיעים ימים עצובים לאבי, לפי שהחלטתי להרוג את יעקב בהקדם האפשרי.

תגובת רבקה:

לפי בראשית רבה : האימהות היו נביאות ורבקה הייתה אחת מהן, לכן נודע לה ברוח הקודש – את מה שעשיו מהרהר בליבו.

לפי הסבר רש"י : רבקה אומרת כי עשיו  מתנחם להרוג את יעקב—הוא מביע חרטה על האחווה שביניהם והחליט להתנכר לו ולהורגו.

ומדרש אגדה: עשיו זומם להרוג את אחיו ויעקב מעתה נחשב בעיניו כמת וכאילו עשיו שתה עליו  כוס תנחומים- כמנהג האבלים.

ולפי פשוטו: עשיו מתנחם על הברכות שיעקב לקח –על ידי שיהרוג אותו וכך התנחם באי קיום הברכות.

לכן רבקה מצווה על יעקב לברוח בהקדם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי רבקה רואה ברוח הקודש  את  התחזית העתידית-של בניה.

בפרשה זו  מקופלת כל ההיסטוריה היהודית מתקופת האבות   עד ימים אלה ממש,  ויצחק מעביר מסר נצחי: "הקול קול יעקב- והידיים ידי עשיו"- על מנת  להתגבר על איומי האויבים, עלינו להגביר את קול התורה בנוסף להֵעַרכות הביטחונית.

כי חרבו של עשיו מונפת מעל ראשנו  בזמן שקול התורה נחלש.

יהי רצון  שיתקיים בנו הפסוק:
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'  צבאות" [זכריה ד, ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר