יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

ציורי תנ"ך/ ברכת הכהן ללוחמים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"והיה כקרבכם אל-- המלחמה וניגש הכהן ודיבר אל-- העם:ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם אל ירך לבבכם אל --תיראו ואל--תחפזו.."[דברים כ, ב-ג]

הטכניקה: שמן על בד.

יציאה למלחמה 008.JPG
Biblical painting- by Ahuva Klein
Kohen blesses the fighters before they fight
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

פרשת שופטים- מהו המתכון לניצחון במלחמה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מהו  המתכון לניצחון במלחמה?

מאמר מאת: אהובה קליין

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו גדושה נושאים רבים, ביניהם, נושא היציאה למלחמה:

"כי—תצא למלחמה על—אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי—ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים: והיה כקרבכם אל המלחמה וניגש הכוהן ודיבר אל—העם: ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל—ירך לבבכם אל—תיראו ואל—תחפזו ואל---תערצו מפניהם: כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם—אויבכם להושיע אתכם"[דברים כ,א-ה]

השאלות הן:

א] באיזו מלחמה מדובר ומה תפקידו של  הכהן טרם היציאה לקרב?

ב] כיצד יש לנהוג בעת מלחמה- על מנת לנצח?

התשובה לשאלה א]

רבינו בחיי אומר: כי מדובר במלחמת מצווה, ופסוק זה קשור לפסוק קודם בו נאמר: כיצד  לנהוג על מנת לבער את הרע מתוך העם:"ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל  ברגל"

ומכאן יש להסיק :כי היוצא לקרב, חייב להיות  שלם בגופו, מהטעם - כי אין מחוסר איבר יוצא למלחמה.[שהרי הדבר יפריע לו להילחם]

ויש להדגיש, כי אם נעשה משפט צדק בעם- מובטח ניצחון בזמן היציאה לקרב. כפי שנאמר: "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקיי" [תהלים קי"ט]

רש"י  מפרש כפי רבינו בחיי, אלא  שהוא מצטט את דברי תנחומא: "כי תצא למלחמה.." מה כתיב למעלה מן העניין? ודרשו  השופטים היטב משיעשו השופטים דין- צאו למלחמה ואתם נוצחין"

ספורנו אומר: כי מדובר במלחמת רשות- שבה יש לשחרר מן הצבא כל מי שבנה בית חדש ולא הספיק להתגורר בתוכו, או מי שאירס אישה ולא נשא אותה עדיין לאישה.

לעומת זאת במלחמת  מצווה- זוהי מלחמה שאנו מצווים עליה מהתורה, דוגמת  מלחמות יהושע בן נון בכנען- משתתפים כל ישראל, כפי שכתוב: "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה[חתן וכלה בתחילת נישואיהם][מסכת סוטה ה, ו]

לגבי הכהן, אומר רבינו בחיי: כי מדובר בכהן: "משוח מלחמה" ותפקידו לדבר אל העם בלשון הקודש.

הוא אומר: "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה" ובזכות- "שמע ישראל" המסמל אחדות- עם ישראל בע"ה  מנצח.

רבינו בחיי מעצים בדבריו את גדולת הכהן המשוח בשמן המשחה- המשחה  הייתה כמין  נזר-כתר- כמו שנאמר: "נזר אלוקיו  בראשו"[במדבר ו]ומשם בא השפע אל המלאכים וצבאות השמים שהם הכוכבים והמזלות  והם מלמעלה מחזירים  לעם עזרה מתוך  כוח עליון בעת המלחמה.

הרמב"ן אומר: על הכהן מוטל התפקיד לברך את העם – היות והוא נמצא בדרגה רוחנית גבוהה- בהיותו עובד  את ה'- עליו להזהיר את העם ביראתו וכך יעניק להם ביטחון בה'.

לעומתו ,השוטרים בדרך כלל ידברו בנוהג שבעולם- על עניין המוות במלחמה.

ספר החינוך מסביר: היות ובזמן יציאה לקרב, היוצאים למלחמה צריכים חיזוק ועידוד,  לפי שמטבע הדברים, אדם מאזין יותר לקולו של אדם נכבד ,לכן ציוותה התורה כי הממונה על חיזוקו וחישולו של העם יהיה הכהן לפי שהוא " בחיר האדם מישראל.

"העמק דבר" אומר: כי על הכהן מוטל להגיד לעם לא רק מה שנאמר בתורה, אלא ישנו צו מיוחד של: "ודבר אל העם" באמצעות דברי תורה, כי על הלוחמים לנקוט בזהירות בדברים רעים בזמן  סכנה ובמיוחד כאשר הארון נמצא בקרבם, הדברים כוללים גם דברי עידוד וגם תוכחה, אמונה ודברי חיזוק.

תחילת דברו של הכהן: "שמע ישראל.."- ויש במילים אלה קריאה לאחדות שבה ה' חפץ.

הרב שמשון רפאל הירש אומר: כי מתפקידו של הכהן להפיח בעם רוח אמונה - על מנת שיבטחו בה' שהוא בעל כוח לחימה באויבים הקמים על ישראל.

רבי שמעון בר יוחאי מבאר:  הכהן אומר לעם  אפילו ולא קיימו את כל המצוות ,אלא קריאת שמע, שחרית, וערבית, מובטח להם שאין הם נמסרים ביד האויב.[מתוך מסכת סוטה מ"ב]

חז"ל אומרים: כי דברי הכוהן כוללים דברי עידוד ואמונה בה'.

מעניינים במיוחד  דברי אברבנאל: באמצעות שלושה  דברים הכוהן מלהיב את העם:

א] עניין הגאווה והכבוד הלאומי- כלומר עצם זה שעם ישראל נלחם עבור ארץ ישראל, יש בכך כבוד לאומי וגאווה.

כי אנשים נקלים בורחים מהמערכה, אבל עם ישראל האומר: "שמע ישראל" הם גיבורים אנשי השם, לכן יאה להם להילחם מתוך הכבוד גם אל העבר- ההיסטוריה של העם היהודי.

ב] "אתם קרבים היום למלחמה "ההחלטה לצאת למלחמה- נובעת מתוך רצונכם ועל כן עליכם לכבד את רצונכם ובחירתכם ויש להיות החלטיים ולא לסגת מכך.

ג] יש לזכור כי המלחמה היא נגד האויב, ואם חס ושלום תיפלו בידו, הוא ודאי לא ירחם עליכם, כפי שנאמר במסכת סוטה: "על אויבכם ולא אחיכם, לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה, שאם תיפלו בידם ירחמו עליכם, על אויביכם אתם  הולכים, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם"

הרמב"ן מדגיש את הביטחון בה' -אותו הכהן חייב להחדיר ללוחמים, טרם יציאתם לקרב: "כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם, להושיע אתכם"

התשובה לשאלה ב]

על פי דברי הרמב"ן: בעת יציאה למלחמת מצווה על העם לזכור כי-אל להם לפחד מפני האויבים ויזכרו כי הקב"ה נילחם איתם, כפי שהכתוב אומר: "אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם" [דברים כ, ד]

ומנגד אין העם רשאי לחשוב כי כוחו ועוצם ידו עושה לו את החיל.

אלא יגבירו את ביטחונם בה'- כדברי דוד המלך: "כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה"

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב מזהיר את העם: "אל תראו ואל תחפזו"-  והכוונה כי כל הירא מבשר ודם יש בכך פגם, הוא כאילו שוכח את ה', כפי שהזהיר הנביא  ישעיהו: "מי את ותיראי מאנוש ימות.. ותשכח ה' עושך"[ישעיהו נ"א, י"ב-י"ג]

ושלמה המלך אמר: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב" [משלי כ"ט, כ"ה]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

רש"י אומר: כי אין לרחם על האויבים -מהטעם שהם בעצמם לא ירחמו על עם ישראל.

וגם אם בעיני העם האויב נראה מרובה, הרי בעיני ה' אינו רב כלל.

כמו כן יש לנקוט בארבעה דברים:

א] להרעיש עם התריסים והקול החזק ישמש איום על האויבים.

ב] ורומסים בסוסיהם וגורמים להם שיצהילו קולם וישמיעו גם רעש באמצעות הפרסה שלרגליהם.

ג] וצווחים בקולם כדי להפחיד את האויב.

ד] ותוקעים בשופרות ועוד במיני כלים שונים- כדי להפחידם.

"כלי יקר" מפרש: כי בטרם עם ישראל יצא למלחמה נגד אויביו יסיר פחד מליבו גם אם נדמה לו שכל האויבים התאחדו כאיש אחד נגדו, אך בסופו של דבר האויבים לא יהיו מאוחדים במטרתם, אלא

יתפרדו ביניהם דרכיהם.

ה"כל יקר"- מבסס דבריו על פי מבנה הפסוק, המתחיל בלשון יחיד: "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב.. והמשכו בלשון רבים:".. אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד את חשיבות דברי הכהן לעם טרם היציאה לקרב באותם ימים . אך גם בימינו בעת היציאה לקרב -אם נבטח באלוקים ונגלה נחישות במשימה ללא יראה מהאויב. בע"ה נזכה לניצחון ויתגשם בנו הפסוק: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דרכי נועם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דרכי נועם/ שיר מאת: אהובה קליין ©

התורה, דרכיה נועם

לְעַמלֵיה תפתח  צוהר

לכול הרשות נתונה

ברוח בינה ואמונה.

 

החוסה בצילה תמיד

הוגה בה ומתמיד

מהר גריזים יקטוף

ברכות ככוכבים לרוב.

 

יונה ועלה זית

דבש חלב ומים

אושר שמחה ונחת

בזכות חוכמה ודעת.

הערה: השיר בהשראת פרשת ראה [חומש דברים]

Ways of pleasantness / Song By: Ahuva Klein ©

The Torah, in pleasant ways
Lְaַmlֵih open window
Permission is granted to all
The spirit of wisdom and faith.
Always in the shadow Placement
Always think of her
Gerizim quickly reap
Congratulations to most stars.
Dove and olive branch
Milk and honey water
Happiness joy and satisfaction
Thanks to the wisdom and knowledge.
Note: See story inspired by the song [Deuteronomy]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 באוגוסט 2014

ציורי תנ"ך/ הברכה על הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל--הארץ אשר--אתה בא--שמה לרשתה ונתתה את-הברכה על- הר גריזים.."
[דברים י"א,כ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.


הר גריזים 006.JPG

Biblical painting


Grizim mountain is a mountain of Greetings
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

פרשת ראה-"הכול צפוי והרשות נתונה"- הכיצד? /מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה-"הכול צפוי והרשות נתונה"- הכיצד?


מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר  מוקדש לעילוי נשמת אמי :חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו פותחת בלשון יחיד וממשיכה בלשון רבים:

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום: והקללה אם לא תשמעו.." [דברים י"א, כ"ו-כ"ח]

השאלות הן:

א] מדוע פונה משה אל עם ישראל בלשון יחיד וממשיך בלשון רבים?

ב] מהי משמעות הברכה ומדוע ניתנה על הר הגריזים  דווקא?

ג] "הכול צפוי והראשות נתונה" –מה הכוונה במשפט זה?

התשובה לשאלה א]

רבינו בחיי  עונה על שאלה זו: היות  והברכה והקללה- הן על בסיס  שתי מידות בהן נברא העולם- מידת הדין ומידת הרחמים ,דבר זה נראה רק ליחידים המשכילים, לכן תחילה אמר את דבריו בלשון יחיד- כי זוהי ראייה על פי השכל, כדברי שלמה המלך:" ולבי  ראה חכמה ודעת" [קהלת א]

 והפנייה בלשון הרבים היא באופן כללי לכל ההמון ,היות והברכה וגם הקללה –משמשות כמטרת  זירוז  לקיום  כל מצוות התורה וגם הפחדה במידה ולא יקיימו את התורה ככתבה ולשונה.

ממשיך רבינו בחיי ומביא הוכחה  נוספת לדבריו  ממקור אחר:

"ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים" [דברים ד,ה]

 גם שם נאמר :"ראה" בלשון יחיד כנגד כל החוקים והמשפטים שטעמם נודע רק ליחידים בעלי ההבנה העמוקה.

 והמילה: "אתכם" הנאמרת בלשון רבים- היא מהטעם שהתורה ניתנה לעיני כל העם.

אבן- עזרא  אומר:

 כי משה פותח את דבריו בתחילה בלשון יחיד ואחרי כן עובר ללשון רבים מהסיבה: כי תיקון הכול תלוי בתיקון הפרט, התורה  אומרת ליחיד כי אם ברצונו לחיות בסביבה טובה-אשר בה הכול מתנהל בהתאם לחוקים, תחילה עליו לתקן את עצמו.

ה"חת"ם סופר" מבסס את פירושו על דברי חז"ל במסכת קידושין [מ. ע"ב]:"לעולם יראה אדם עצמו[ואת העולם כולו] כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת- אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת- אוי לו. שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" במילים אחרות, אדם חייב להבין שכל מעשה שהוא עושה, בן אם טוב, בן אם רע- בכך עשוי להשפיע על כל העולם כולו  בתוצאה:  ברכה, או ,חס ושלום, קללה.

התשובה לשאלה ב]

ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

משמעות הברכה: היא ריבוי וצמיחה.

התורה עצמה מרמזת על חשיבות הברכה כבר בתחילת חומש בראשית ,דבר זה אומרים חז"ל :  הפסוק הראשון פותח, דווקא ,באות ב' – "בראשית"-ולא  באות הראשונה-א',  מהטעם  כי האות ב'-רומזת על הברכה לעם ישראל, ולכן החומש החמישי האחרון מסיים במילים: "לעיני כל- ישראל"

בחומש בראשית  נאמר: כי אלוקים מברך  תחילה את האדם כולל הזכר והנקבה: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם: ויברך אותם אלוקים ויאמר  להם אלוקים: פרו ורבו ומילאו את הארץ.." [בראשית כ"ח] ובהמשך אלוקים מברך את השבת.– מכאן שהיא מקור הברכה:" ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו.." [בראשית  ב, ב]

לפי דברי חז"ל : ידוע כי בכוחו של דיבור הפה להיטיב, או  להרע על ידי הברכה, או הקללה.

"ואפשר לנו לומר לפי עניות דעתנו, כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב[בראשית ב, ז] וייפח באפיו נשמת חיים "ותרגם אונקלוס: "לרוח ממללא"- נתן בה כוח רב לפעול אפילו במה שהוא חוץ ממנה"

[ספר החינוך מצווה רל"א]

לכל אדם יש את הכוח לברך, או לקלל: "לעולם אל תהיי ברכת הדיוט קלה בעינך" [תלמוד בבלי מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד-א]וכן נאמר:" לעולם אל תהי קללה קלה בעינך" [תלמוד בבלי, בבא קמא צ"ג, א]

ומובא בתלמוד [תלמוד בבלי, ברכות דף ז, ע"א]:"תניא אמר רב ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל-

יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני!

אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונענע לי בראש וקמשמע לן [משתמע מכאן] שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעינך"

ישנה חשיבות גדולה גם לברכת כוהנים,  בזמן הברכה קיימת  שעת רצון לבקשות של עם ישראל ,בכלל ובפרט-להגיע אל כיסאו של ה' ולהישמע ולהתקבל .

ראוי לציין גם את חשיבות ברכת צדיק: "צדיק  גוזר והקב"ה מקיים"

בליל שבת וביום הכיפורים- נוהגים ההורים  לברך את בניהם.

ישנו מנהג של  אדם לברך את קרוביו טרם הסתלקותו מהעולם הזה, כגון ברכת יעקב את בניו טרם מותו.

הרמב"ן נותן טעם לכך שהברכות היו ניתנות על הר גריזים והקללות על הר עיבל: "ויתכן, שהיה הר גריזים לדרום, שהוא ימין, והר עיבל מצפון, ובירמיהו נאמר: "מצפון  תיפתח הרעה" [ירמיהו  א, י"ד]

הרב קאופמן בפירושו לחומש ויקרא [ א, י"א]- מסביר את משמעות הצד הצפוני-כולל את מה שקורה בבית המקדש[למשל: לגבי מיקום השולחן]

לדעתו: הצד הדרומי מסמל תמיד את הכוון המאיר והנוצץ ואילו הצד הצפוני- מסמל את החלק הנסתר.

האפל-הוא הצפון, המנורה מסמלת את ה הרוחניות של עם ישראל-היא ניצבת בצד המואר, ואילו השולחן המסמל את החומריות -ניצב  בצד האפל.

הרב הירש מבאר: כי שני ההרים- הר עיבל והר גריזים היו שונים זה מזה, הר גריזים היה מוקף ירק וגינות בעיקר במדרונו, ואילו הר עיבל-  מראהו היה -צחיח, ושומם.

לכן כל הר ממחיש את ייעודו על פי מראהו החיצוני.

התשובה לשאלה ג]

במסכת אבות נאמר: "הכול צפוי, והרשות נתונה.."[אבות ג,,ט"ו]

על פי רבינו יונה: לאדם יש  אפשרות בחירה, בידו להחליט באיזו דרך ילך, אם בדרך טובה-דרך התורה והמצוות, או שמא יפנה לדרך רעה, כפי שכתוב בפרשה: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל –מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום: והקללה אם-לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם וסרתם מן—הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם"[דברים יא, כ"ו-כ"ט]

אבל, הדבר הפלאי הוא: למרות שלאדם יש אפשרות  בחירה, הרי הקב"ה יודע מראש  טרם מחשבתו ומעשיו-מהי הדרך בה ילך אותו אדם. ומתוך הפסוקים הנ"ל אנו לומדים: כי ברגע שאדם אינו הולך בדרך האמונה בה' ומתרחק מקיום המצוות ,הוא פונה לעבודה זרה.







ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

כפי שרש"י מסביר: כל מי שעובד עבודה זרה הוא סר   מדרך המצוות אותן קיבל  ישראל על עצמו כאיש אחד בלב אחד במעמד הר סיני.. "ומכאן  למדו כל המודה בעבודת אלילים נחשב ככופר בכל התורה כולה.[ספרי] ועל כן ניתן להבין מדוע התורה מצווה להרוס את כל האלילים.

רשי" מבאר: כי אכן יש לאדם  אפשרות בחירה לטוב, או לרע, שנאמר: "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב"[דברים ל, ט"ו]

 ובהמשך הוא מסביר: כי בטוב העולם נידון- במידת הרחמים, הכול מוחלט על פי רוב מעשיו  של האדם, אם הרוב -זכויות  -זכאי, ואם הרוב עוונות- חייב.

מכל מקום, אין הקב"ה הולך לפי רוב מעשיהם של בני האדם,   גם אם הם מוסיפים לחטוא יום, יום. אלא הוא דן את העולם, אך ורק לטובה על מנת לא להחריבו, בכל אופן  המעשים של בני האדם גנוזים ליום הדין.

רבינו בחיי אומר: דברים דומים,אין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, אלא הכול  מסור בידו של האדם.

גם הרמב"ם  מפרש: כי אין כפייה על שום אדם כיצד לנהוג.

לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה, כי הקב"ה אינו דורש מעמו לקיים את המצוות בכפיה, אלא  כל אחד רשאי ללכת בדרכו הוא- לטוב ,או לרע, מובן כי  עליו לקחת לתשומת  ליבו,  שיזכה בברכה - בלכתו בדרך הישר, ובמידה ויפנה לדרך הרעה,  עשוי להיענש בקללה.

יהי רצון  שנתנהג  לאורך כל הדרך כעם קדוש ונזכה רק לטוב וברכות. כפי שנאמר:
"כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה" [דברים י"ד, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 16 באוגוסט 2014

ארץ עיינות ונחלים/ שיר מאת: אהובהקליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ עיינות ונחלים / שיר מאת: אהובה קליין©


ארץ עיינות ונחלים

כְחוּלים זכים וצלולים

חוצים גאיות והרים

בשצף קצף גועשים.

 

חורצים  נתיבים בסלעים

מחוללים מחולות רננים

שירי הודיה לאלוקים

צלילי כינורות ונבלים.

 

מרווים לכול צימאונם

תלויים בקול תפילתם

יעלו מתהומות ועמקים

ישאבו כוחם מרביבים.


הערה: השיר בהשראת פרשת עקב[חומש דברים]


Country springs and streams / Song By: Ahuva Klein ©



Country springs and streams

Cְhoּlim pure and clear

Crossing valleys and mountains

Raging fury.


Passing lanes rocks

Creating dances Renanim

Songs of thanksgiving to God

Sounds of violins and harps.


Quench all thirst

Depend on their prayers aloud

Will rise from the depths of valleys

Will draw power from Revivim
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 14 באוגוסט 2014

ציורי תנ"ך/ ארץ נחלי מים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כי ה' אלוקיך מביאך אל-- ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות.."[דברים ח,ז]

הטכניקה:שמן על בד.ארץ עיינות 004.jpg

Biblical painting

Land of springs and  streams

By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

פרשת עקב/ מהן מעלותיה של ארץ ישראל ובמה ייחודה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב/ מהן מעלותיה של ארץ ישראל ובמה ייחודה?


מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל  בת בן-ציון ]

 הפרשה פותחת במילים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך  את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"

ובהמשך שורה של הבטחות כגון: "ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך אלפיך ועשתרות  צאנך על האדמה אשר  נשבע לאבותיך לתת לך ברוך תהיה  מכל העמים.."[דברים ז,י"ב-ט"ו]
ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הפרשה מונה גם את מעלותיה של ארץ ישראל:

"כי ה' אלוקיך מביאך אל- ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה, ארץ חיטה ושעורה,,, ארץ אשר לא במסכנות תאכל—בה  לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב  נחושת"[ דברים  ח, ז-י]

יחד עם זאת התורה מעבירה לנו מסר: לא להיות כפויי טובה כלפי ה' וחסדיו:

"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה  אשר נתן לך"[שם  ח, י]

השאלות הן:

א] מה משמעות  המילה : "עקב"

ב] מהן מעלותיה  של ארץ ישראל ובמה ייחודה?

ג] מהי מהות הברכה שהאדם מברך על המזון?

התשובה לשאלה א]

על פי דעת רש"י: "עקב" - מלשון  - אף ,אם האדם ישמור  גם מצוות  קלות שדש בעקביו- כלומר:  שבדרך כל עשוי לזלזל בערכן ולדרוך עליהן, לפי שהן קלות בעיניו,– אזי ה' ישמור את הבטחתו ויקיים את חסדיו.

רבנו בחיי רואה : במילה "עקב" את השכר הקל והשפל  שיש לאדם  בעולם הזה שהרי העקב הוא "שפל גוף" .

לעומת זאת במילה: "והיה"  נכלל השכר הגדול שהוא זיו השכינה שהרי מילה זו כוללת את שם ה'.

אך אם אדם יקיים את המצוות היום- שכרו יהיה זיו השכינה.

הרבי מקוצק מאיר את עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים החושבים כי מצווה זו  הכוללת הליכה וישיבה בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.

 ולכן בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם  תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו  ויברככם בכל הברכות.

הרמב"ן אומר: כי פירוש המילה: "עקב"- בעבור- בגלל כמו שנאמר: "עקב  אשר שמע אברהם בקולי"[בראשית כ"ו, ה]

התשובה לשאלה ב]

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב מציין את אוצרותיה של ארץ ישראל והמילה ארץ מוזכרת שש פעמים:"  ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות. .ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש.. ארץ אשר לא במסכנות תאכל לחם,, ארץ אשר אבניה ברזל..."

בנוסף התורה מזכירה בפעם השביעית את המילה ארץ: "ואכלת  ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה.."

הסיבה להזכרת הארץ  שש  פעמים  תחילה   היא :מהטעם שיש ברחבי תבל שישה סוגי אקלים בכדור הארץ  שמקורם בארץ ישראל והמילה "ארץ" המוזכרת בפעם השביעית היא אקלימה של ירושלים.

 הראשונים מפרשים את הפסוק :"ארץ נחלי מים.."

כי המעלה המיוחדת בארץ ישראל היא: התושבים הגרים בראש ההר  אינם צריכים לחפש אחר המים בירידה מההר, אלא המים יהיו בסביבתם ואלה הגרים למטה בבקעה לא  יזדקקו לטפס למעלה -על מנת לחפש את מקור המים, המים ימצאו בכל מקום.

חיזקוני אומר: כי המים תלויים ברחמי שמים בארץ ישראל ומקורות המים בארצנו תלויים במטר השמים כפי שנאמר ב"קריאת שמע" "והיה אם שמוע.."

הרמב"ן: רואה ברכה טבעית  במעיינות והנחלים כשלעצמם, כי הארץ משמשת כגן רווה ואינה  זקוקה שהנהרות ישקוה דוגמת  היאור במצרים.

 המים מצויים בבקעה ובהרים ומשם יוצאים גם נחלים שנוצרים  פעמים   כתוצאה מלחות ההרים-או על ידי הגשמים המחלחלים לתוכם, או כתוצאה מהאדים, ויש גם מים שמצויים בתהום והם נקראים: "תהומות"

"שפתי כהן מביא פירוש מעניין במיוחד ל"עיינות ותהומות" הכוונה למעיין ותהום אחד שייעודו היה לפרנס את תושבי ירושלים וזהו מי- השילוח, שהיה  משקה  את כל שטח ירושלים ומי הגיחון  שסתם אותו  חזקיהו.

ה"כלי יקר" מדגיש את ייחודה של ארץ ישראל ,שונה היא  מארץ מצרים לפי ששם היו צריכים לאגור מזון במחסנים לתקופה של שנות רעב כמו שנאמר:" ויבנו ערי מסכנות לפרעה", לעומת זאת ארץ ישראל אינה זקוקה לערי מסכנות היא מבורכת תמיד בפירות ,יבול ושפע רב כל השנים.

שפתי כהן: מדגיש את ייחודו של הלחם בארץ ישראל, הוא יהיה כה טעים שלא יהיה צורך להוסיף לפת כל מיני סוגי מזון.

שפת אמת טוען: כי כשאדם מפריז באכילה –התוצאה היא שהוא ישקע בגשמיות, אבל באכילת הלחם בארץ ישראל  חשש זה אינו קיים ,לפי שיש בו  סגולה רוחנית.

התשובה לשאלה ג]

על פי מסכת  ברכות : אסור לאדם שייהנה  מן העולם  הזה ללא ברכה, ומי שבכל זאת נהנה  ללא אמירת ברכה ,כאילו  הייתה לו הנאה מקורבנות שהיו מוקדשים לה', ההוכחה: שכתוב :"לה' הארץ ומלואה..."[תהילים כ"ד, א]

זוהי מצווה המופיעה בפרשה: "ואכלת ושבעת, וברכת את ה' אלוקיך" חכמים תקנו לברך אחרי כל אכילה וגם שתייה["ברכה אחרונה"]  הם למדו קל וחומר, כשם שהאדם מברך לפני כל אכילת מזון "ברכה ראשונה" שהרי ניתן להבין: "כשהוא שבע מברך: כשהוא רעב לא כל- שכן"

רבינו בחיי אומר: על דרך הפשט- כי   היהודי חייב לזכור את כל התלאות שעבר בעבדות מצרים וגם את נדודיו במדבר, אבל עכשיו כאשר הוא בביתו בארץ ישראל וישבע מטובה ופרייה -יודה על כך לה'.

התורה תמימה אומר: כי יש חובה לברך ברכת המזון גם  בחו"ל כי יש להודות לה' על האכילה והשביעות  בכל מקום-וזאת למרות שכתוב: "על הארץ הטובה"

ב"ילקוט יצחק" בשם: "אורות המצווה" מובא טעם פשוט לאמירת  ברכת המזון: המופיע  בכתובים: "פן תאכל ושבעת...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך"

היות והאדם עסוק בעבודתו-עשוי לשכוח  ,חס ושלום ,את האלוקים המעניק לו את כל השפע, ולהתגאות   בעמל כפיו ולחשוב כי כוחו ועוצם ידו עשה את החיל הזה.

במילים אחרות, עליו להודות לה' ולא להיות כפוי  טובה.

רבינו בחיי מוסיף: כי הברכה גם גורמת שהאדם  יזכה השפעה חוזרת.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי ארץ ישראל היא מיוחדת בהשוואה לארצות אחרות , יש בה שפע של אוצרות ועל כך יש להודות לה' תמיד ולא להיות כפויי טובה. ומעניין הדבר כי  השפעת הברכה חוזרת אל המברך מלמעלה.

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך  כוח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה"[שם ח, י"ח]

אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר