יום שישי, 29 בנובמבר 2013

ציורי תנ"ך/ חלומו הראשון של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על- היאור:והנה מן-היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו:והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר..."
[בראשית מ"א,א-ד]
הטכניקה: שמן על בד.העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה חולם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרעה חולם/ שיר מאת: אהובה קליין ©

פרעה מלך מצרים
חולם אותות שמים
נפשו סוערת כפעמון
תר אחר פיתרון:

הרקיע כמרבד ערפל
על שפת היאור מטייל
עטור מלבושים צחורים
מתבונן  במים הצלולים.

לפתע מראה מוזר
פרות כבדות בשר
תרות אחר מזונן
סכנה מעל ראשן.

בעקבותיהן פרות דקות
עצמותיהן כגבשושיות בולטות
כהרף עין אותן בולעות
משקיטות הרעב  ונרגעות.


הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ,חומש בראשית.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ-האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?
מאמר מאת: אהובה קליין.
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר את חלומות פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

הפרשה פותחת בחלומות פרעה:
"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור:והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר  ותרעינה באחו:והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור:ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעה"[בראשית מ"א,ד]
והחלום השני:"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות:והנה שבע שבולים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן ותבלענה השיבולים הדקות את שבע השיבולים הבריאות והמלאות.."
[שם מ"א,ה-ח]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של המילה:"מקץ" בתחילת הפרשה?
ב] מהו היאור ומה משמעות שמו?
ג] כיצד החלום הראשון מרמז על פתרונו?
ד] מדוע בסוף החלום השני פרעה גילה חוסר שקט?
התשובה לשאלה א]
לפי פירוש רש"י: "מקץ" הכוונה: מסוף-משהושלמו שנתיים מזמן העניין הקודם-כלומר שנתיים מתקופת  מימוש חלומם של שר האופים ושר המשקים במצרים.
רבינו בחיי: גם מפרש כי הכוונה לשנתיים -מאז פתרון חלומם של שר המשקים והאופים,אך הוא מביא את דברי רז"ל האומרים: כי עיכובו של יוסף בבית האסורים למשך שנתיים- היה כעונש על כישלונו של יוסף במידת הביטחון בה'
ומנגד הסתמך על שר המשקים באומרו:"כי אם-זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית- נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה..."
[שם מ,י"ד] ולכן נענש ומאסרו התארך בשנתיים נוספות.
רבינו בחיי מביא גם מדרש:כל דבר שיוצא מהקב"ה מוקצב מהתחלה עד הסוף.
והוא מביא דוגמאות:
"קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמוות",[איוב כ"ח,ג]
גם הגשם מוקצב מראש שהרי בראש השנה ה' קוצב לבריות,וכשישראל זוכים לגשמי ברכה,הם יורדים על הצמחים והאילנות,אך כאשר עם ישראל חוטאים-הגשם יורד במדבריות ועל הימים ואילו אינם גשמי ברכה.
"קץ שם לחושך"-הכוונה שה' שם קץ לשעבוד עם ישראל במצרים והוציאם לחירות.
וגם קץ נתן לשהות יוסף בבית האסורים ,שנאמר::"ויהי מקץ שנתיים ימים"
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י:כל הנהרות על פני שאר המקומות בעולם אינם נקראים יאורים,כי יאור:הוא:"אמת מים"-תעלה עמוקה הנחפרת לשם העברת המים ממקום למקום בהתאם לצורך החקלאי. ולכן הנילוס מכונה בשם יאור,כי בשטח מצריים ישנן הרבה תעלות להעברת המים וכאשר הנילוס עולה על גדותיו הוא משקה את כל השדות באמצעי זה.היות ואין הגשם יורד באופן סדיר במצרים,אנשיה נעזרים במי הנילוס.
לכן, על שם החפירות שבהן עוברים המים שהם יאורים-מכונה הנילוס בשם יאור.
הרמב"ן  אומר: כי יאור,או נהר –לשון אחד,ושניהם באים מלשון אורה,וגם הגשם נקרא אורה,שנאמר:"הן פרש עליו אורו,יפיץ ענן אורו[איוב,ל"ו,ל]
והטעם לכך,לפי שהנהרות הן תוצאת הגשמים ואילו הגשמים נוצרים בהשפעת המאורות.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: ישנם רמזים לפתרון החלום של פרעה,הפרות יפות המראה, כבדות הבשר- הן מרמזות על שנות השובע במצרים. כי בזמן של שפע כשהכול מבורך אז האנשים מאירים פנים זה לזה ואין אדם מקנא בהצלחת חברו.
עצם אכילת בשר הפרות  השמנות על ידי הפרות רעות המראה -מרמז שכל שמחת בני האדם בשנות השובע במצרים- תישכח בזמן שנות הרעב,
באותה מהירות שאבדה זכרן של הפרות היפות וכבדות הבשר.
רבינו בחיי מציין נקודה מעניינת: הוא טוען כי אין הכתוב מציין בחלום כי פרעה מלך מצרים,אלא:"ופרעה חולם" ומדוע?
ותשובתו: לפי שעניין היאור המופיע בחלום מרמז על תחילת מפלתו של פרעה ויש בו גם רמז בעתיד שילקה במים[בזמן קריעת ים סוף]
לכן התורה איננה מזכירה את מלכותו ,אלא רק כאשר יוסף עומד לפתור את חלומות פרעה נאמר:
"ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים"
כאן התורה כן הזכירה את מלכותו של פרעה-כדי להדגיש כי מעלת יוסף הייתה סיבת מלכותו של פרעה-כלומר בזכות יוסף פרעה עדיין החזיק מעמד במלכותו,לפי שכל ארץ מצרים הייתה הולכת לאבדון לולא עצת החכמה ופתרון החלום על ידי יוסף.
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י :נפשו של פרעה לא הייתה שקטה,אלא רעשה כפעמונים מהטעם:
א]חשש שמא שכח את החלום.
ב] שאף לדעת מה מרמזים חלומותיו?
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי חלומותיו של פרעה היו חלומות נבואיים,למרות שפעמים רבות אין בחלום קשר למציאות,אך כאן שני החלומות מרמזים על עתיד הכלכלה של מצרים מצד אחד,בנוסף יש בהם רמז ברור למפלת פרעה ואיבוד מלכותו.
יהי רצון שכשם שפרעה, אשר ידוע היה בשנאתו וגזרותיו לעם ישראל וסופו היה רע ומר-כך יהיה גורלם של כל אויבי העם כנאמר:

"כן יאבדו כל אויביך ה' "[שופטים ה,ל"א] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

ציור לחנוכה/ חנוכייה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציור לחנוכה/חנוכייה/ציירה:אהובה קליין(c)

"על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"[מתוך התפילה]
הטכניקה: שמן על בד.העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 בנובמבר 2013

ציורי תנ"ך ואומנות יהודית/ תערוכה בסינמטק ירושלים/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת אומנות יהודית בסינמטק בירושלים.בתערוכה משתתפים מבחר אומנים המציגים נושאים ביודאיקה ותנ"ך:פתיחת התערוכה בע"ה:כ"ח כסלו[1.12.13]העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגבורה באור התנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הגבורה באור התנ"ך/ מאת: אהובה קליין ©

לאחר הפוגה קצרה מהחגים,אנו קרבים בצעדי ענק לחג החנוכה.

חג אהוב על כולם - בו יספרו רבות על  מעשי הגבורה של המכבים נגד היונים-מעטים נגד רבים.
העלאת תמונות

מלחמת המכבים/נגד היונים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

במשך ימי חג החנוכה אנו מודים יום, יום על  נס גדול זה :
"על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"[תפילת העמידה]
בספר הספרים ניתן-לפגוש את נושא הגבורה פעמים רבות.
לדוגמא:אברהם אבינו, כאשר הגיע לאוזניו השמועה: כי לוט בן אחיו נישבה במלחמה, הוא מיד  חש להציל את לוט ומנצח את האויבים בניסי ניסים, והתוצאה:"וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב.."
[בראשית י"ד,ט"ז]
דוד מסתתר במערה  מפני שאול וכאשר פוגש אותו וחייליו,למרות שיש ביכולתו להורגו אינו עושה זאת,אלא קורע את כנף מעילו בלבד ולאנשיו הוא מתרץ את מעשיו:"חלילה לי מה' אם אעשה את הדבר הזה לאדוני למשיח ה' לשלוח ידי בו כי משיח ה' הוא:[שמואל-א,כ"ד,ו]
כאן הגבורה של דויד באה לידי ביטוי דווקא על- ידי כך שגילה אורך רוח כלפי שאול ולא הרגו,בטענה שהוא מלך נבחר ה'.
חז"ל אומרים:"איזהו גיבור הכובש את יצרו":[ אבות  ד,א]
שנאמר :"טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר"[משלי ט"ז,ל"ב]
דויד המלך אמר לדואג:"מה יתהלל ברעה הגיבור"[תהלים]
שאלתו היא: האם זו גבורה לראות אדם על-פי הבור ולדוחפו שיפול?
 או, שמא יראה אותו עומד על גג ביתו, האם דחיפתו לנפילה -היא  גבורה?
אלא, הגבורה האמיתית היא: כאשר אדם רואה מישהו עומד ליפול לתוך בור,הוא רץ להצילו ואם חס ושלום האדם נפל,הגבורה האמיתית היא להעלותו ולהצילו.
הגבורה מתבטאת בכמה אופנים:
אם העם נמצא בסכנת  חיים,אויבים באים להלחם  כנגדו ,על כך התורה מצווה לנו:"הבא להורגך השכם להורגו"
המקור  לכלל זה מופיע  בדברי ה' אל משה:"צרור את המדיינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם.."[במדבר כ"ה,י"ז-י"ח]
במצב זה אין העם יכול להיות  אדיש לסכנות,הוא חייב להקדים רפואה למכה ולהלחם נגד האויב, טרם יהיה מאוחר.
דבר מעין זה התרחש במלחמת החשמונאים.
היונים היו רבים ומטרתם הייתה להשליט  את העבודה הזרה על עם ישראל,כוונתם  הייתה להילחם ברוח העם ותורת משה.
בעוד שהם היו רבים,החשמונאים מעטים במספרם,אך בעזרת הקב"ה ניצחו את
היוונים.
ועל כך אנו מודים וחוגגים בחג החנוכה במזמור:"מעוז צור ישועתי"
תפילות ושירי החג.הנס שהתרחש אז הוא נמשך גם בימנו,בכל דור ודור קמים עלינו אויבים והקב"ה מגן על בניו,לכן הנס הוא:"בימים ההם  ובזמן הזה"

יהי רצון שעם ישראל יזכה תמיד לישועות,ניסים ונפלאות.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות של יוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר אליהם שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי:
והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה הנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי"
[בראשית ל"ז,ו-ז]
הטכניקה: שמן על בד.חלום האלומות3
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 בנובמבר 2013

פרשת וישב:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת וישב,"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת וישב פותחת במילים:"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"[בראשית ל"ז,א]
על פסוק זה אומר רש"י:ביקש יעקב לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף.

auav2g
ציורי תנ"ך/ יוסף  מחפש את אחיו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ואכן הפרשה מגוללת לנו את חיפושיו של יוסף אחר אחיו ופגישתו הדרמטית איתם ,סיפור חלומותיו,זריקתו לבור,מכירתו לישמעאלים:

מכירת יוסף
ציורי תנ"ך/ מכירת יוסף לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
כבר מההתחלה  ניתן להבחין כי האחים-חשים כלפיו שנאה הנובעת  מתוך קנאתם באהבה המיוחדת שהעניק יעקב ליוסף -כבן זקונים.
כפי שהכתוב מציין:"ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום".
השנאה הלכה וגברה כאשר יוסף מספר לאחיו את חלומותיו:
"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו:
ויאמר אליהם שמעו- נא החלום הזה  אשר חלמתי: והנה  אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי: ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו"[שם ל"ז,ה-ט]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של:"בן זקונים"?
ב] מה ניתן ללמוד מאופי האחים ויחסם כלפי יוסף אחיהם הקטן?
ג] כיצד התייחס יעקב לחלומותיו של יוסף?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:כך נקרא הבן הנולד לאביו בימי זקנתו.
לפי אונקלוס: הכוונה לבן חכם,כי  לפעמים – במקרא- החכמה  מכונה  בלשון זקנה.
יוסף הצטיין בחוכמה ,לפי שכל מה שלמד יעקב  מתורתם של שם ועבר-לימד את יוסף.
לפי פירוש נוסף של רש"י-היה זיו איקונין של יעקב- כלומר יוסף היה דומה בפניו לאביו.
לפי הרמב"ן:לזקנים ישנו מנהג שלוקחים את אחד מבניהם הקטנים צמודים אליהם- כדי שישרתו אותם ונשענים עליהם ולכן נקרא הבן בשם :בן זקונים היות ומשרת את אביו כשהוא בזקנתו.
לפי דברי הכלי יקר: יעקב אהב במיוחד את יוסף כי כאשר היה במחיצתו היה מתאים את עצמו לאביו:"לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג..כזקן ורגיל ופרקו נאה,אבל אביו לא ידע כי יוסף עם אחיו היה עושה מעשה נערות כמותם"
לפי:"בעל הטורים"[ר' יעקב בן אשר]-האותיות:"זקונים" מרמזות לחמישה מסדרי משנה:זרעים,קדשים,נשים,"ישועות"-כינוי לסדר נזיקיו.ומועד.
לפי זה נמצאנו למדים כי  יעקב לימד את יוסף את כל התורה כולה.
התשובה לשאלה ב]
רש"י מציין את האחים לשבח בכך שהוא אומר: כי הם היו ישרים ולא צבועים-לא אחד בפה ואחד בלב.
שהרי נאמר-שהם שנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום,בלשון רש"י:"מתוך גנותם למדנו שיבחם  שלא דיברו אחת בפה ואחת בלב"
רבינו בחי, מחזק את דברי רש"י ומביא דוגמא מהמקרא:"ולא  דיבר אבשלום עם אמנון למרע  עד טוב כי שנא אבשלום  את אמנון".
יהונתן אייבשיץ אומר: שלא יכלו האחים לדברו לשלום ,אילו היו מדברים
איתו היו מוצאים את הדרך לשיכוך השנאה.
צרה זו של כל מחלוקת ,שאילו היו מנסים לדבר איש עם רעהו היו מגלים כי  כל המחלוקת על דברים כלל לא חשובים, אלא על הבל וריק.
הכלי יקר אומר:היו שלוש שנאות כלפי יוסף-מצד אחיו:
שנאה ראשונה הייתה: כאשר יוסף הוציא את דיבתם רעה אל אביו.
ומאז הם לא חפצו לדבר עימו,כמו שהכתוב מציין:
"ולא יכלו דברו לשלום"[שם ל"ז,ד]
בשלב שני כאשר יוסף החל לספר לאחיו את החלום,עדיין לא אמר את נוסח החלום, מיד נאמר:"ויוסיפו עוד שנוא אותו"
והשנאה השלישית הייתה: כאשר החל לספר על חלום האלומות:
"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי"
התגובה הייתה:"המלוך תמלוך עלינו..? ויוסיפו שנוא אותו"
לאחר סיפור החלומות האחים קינאו ביוסף ולא רק שנאו אותו,כמו שכתוב:"ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר"
על כך אומר רש"י:יעקב היה מצפה לראות מתי חלומותיו של יוסף יתגשמו.
התשובה לשאלה ג]
מסתבר ,כי יעקב כעס מאד על יוסף כאשר סיפר את חלומותיו לאחיו ואחר כך גם לאביו,התגובה הייתה חריפה ביותר,כפי שנאמר:
"ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה"?[שם ל"ז,י]
רש"י מצדיק את התנהגותו של יעקב  ואומר: כי יעקב ראה צורך לגעור ביוסף לפי שהבין כי על ידי סיפור חלומותיו, הוא מושך על עצמו שנאה מצד אחיו.
יעקב אמר ליוסף, כי החלום במלואו לא יכול להתקיים,הרי כבר רחל נפטרה וכי יתכן כי יעקב ורחל-ההורים-יבואו להשתחוות לו?
אך, יעקב לא ידע כי דברי החלום מכוונים לבלהה,כי למרות שלא הייתה אימו הביולוגית ,מכל מקום,היא גידלה אותו כאם.
ורבותינו למדו,כי אין חלום בלא דברים בטלים,ויעקב שידע זאת הוא בכל זאת רצה לעקור עניין זה מלב הבנים על מנת שלא יאמינו לחלומותיו וכך יהיה אפשר למנוע את קנאת האחים כלפי יוסף.
אך רש"י מדגיש: כי כנראה יעקב בסתר ליבו האמין לחלומות ולכן נאמר  שהוא שמר את הדבר-המתין מתי יתקיימו החלומות בפועל במציאות.
רבינו בחיי אומר:על סמך בראשית רבה,כי רוח הקודש אמרה ליעקב לשמור את הדבר.
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי אדם יכול לתכנן תוכניות,אך למעשה בסופו של דבר, מי שקובע את המציאות הוא- הקב"ה בכבודו ובעצמו,יעקב שביקש לשבת בנחת,קפצה עליו רוגזו של יוסף וכל זה למה?

 כי הקב"ה תכנן  לקיים את הבטחתו לאברהם בברית בין הביתרים:"ויאמר לאברם ידוע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

יוסף וחלומו/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יוסף וחלומו/שיר מאת: אהובה קליין©

הסכיתו ושמעו אחיי האהובים
חלום חלמתי גנוז מסרים
על ראשי כתר מלכים
לבוש מלכותי אריג מחמדים.

ביום אביבי ונעים
החמה מאירה פנים
כאיש אחד נאספים
השדה  כים שיבולים.

לפתע בעודנו מאלמים אלומות
הן יצאו במחולות והשתחויות
סביב אלומתי הניצבת במוקד
רמז לבאות ולעולם ועד.


הערה: השיר בהשראת פרשת וישב.[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

בית-אל /שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בית אל/ שיר מאת: אהובה קליין©

מקום נשגב בין ההרים
בית אל חלקת אלוקים
שערי שמים בו נפתחים
פחד וכבוד יחדיו מתמזגים.

שם נוסד שם העם
בפי מלך נישא ורם
ישראל לדורי דורות
עם נבחר בין האומות.

יעקב יציב מצבת אבן
עליה ייצוק מכדו שמן
נרגש נפעם ממתנה נצחית
ריבוי הבנים וארץ פלאית.

שושלת מלכים
עטורי כתרים
שנים עשר שבטים
ככוכבים זוהרים.


הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

ציורי תנ"ך/ יעקב יוצק שמן על המצבה בבית -אל/ ציירה: אהובה קלייו(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויצב יעקב מצבה במקום אשר דיבר איתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצוק עליה שמן"[בראשית  ל"ה,י"ד]

הטכניקה: שמן על בד.בית אל 2

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח-בית-אל,מה המיוחד במקום זה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת וישלח-בית אל- מה המיוחד במקום זה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו גדושת האירועים  פוגשים אנו בבית- אל,מקום מיוחד בו יעקב חלם את  החלום המפורסם:סולם  ובו המלאכים עולים ויורדים, כאשר יצא  מבאר שבע ופניו היו מועדות לחרן.
הקב"ה מצווה את יעקב לעלות לבית אל ולהקים מזבח,כפי שנאמר:
"ויאמר אלוקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשיו אחיך:ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם"
[בראשית ל"ה,א-ב]
בהמשך יעקב בונה שם מזבח:
"ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלוקים בבורחו מפני אביו"
לאחר שאלוקים קורא לו בשם:ישראל - מבטיח  לו את ריבוי הבנים והבטחת הארץ,יעקב מקים שם מצבה ויוצק עליה שמן.
השאלות הן:
א] היכן נמצא בית אל ומה המיוחד במקום זה?
ב] מדוע הקב"ה ציווה את יעקב לעלות לבית אל?
ג] יעקב ביקש מפמלייתו שיסירו את האלילים אך גם ביקש שיחליפו את בגדיהם,מדוע?
ד]  מה הטעם בהקמת המצבה ויציקת השמן עליה?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: בית אל נמצא  בצפון נחלת בנימין- בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף,בעוד שבאר שבע היא בדרום ,בית אל נמצא  בצפון וירושלים באמצע.
כאשר יעקב מתקן תפילת ערבית בבית אל והוא אחר כך ישן שם בלילה וחולם על סולם המלאכים,מיד כאשר מתעורר הוא אומר:"..יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי, וירא ויאמר מה- נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"[שם כ"ח,ט"ז-י"ז]
על כך אומר רש"י:כי כוונתו של יעקב בדבריו:שאילו היה יודע כי מקום זה כה קדוש,הוא לא היה מעז לישון שם.
וזהו  מקום בית המקדש,כיצד?
אמר רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא,הסולם אשר נגלה ליעקב בחלום,רגליו היו בבאר שבע ראשו מעל  בית-אל ואילו האמצע- שיפועו של הסולם היה מגיע כנגד מקום בית המקדש בירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם ,יעקב קרא:בית-אל.
ורש"י מסתמך על חז"ל וטוען כי המקום הזה עצמו  הוא מקום המקדש,כיצד?
שכאשר הגיע יעקב לבית-אל לראשונה,נתקצרה לו הדרך, הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו ולכן  נאמר:"ויפגע במקום"-שיעקב  והמקום הקדוש-באו זה לקראת זה.
בזמן הגעתו של יעקב לבית אל הקב"ה החשיך לו את היום טרם הזמן,כי מטרתו של ה' הייתה:"צדיק זה בה לבית מלוני ויפטר בלא לינה"?
והכוונה לבית המקדש שנקרא::"בית מלון" של הקב"ה  ויעקב קרא  למקום בית אל והכוונה לירושלים והרי כיצד יתכן שהיא ירושלים בזמן שהכתוב מציין כי בית אל נקרא קודם לוז?אלא שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים והגיע עד בית אל,יוצא אפוא- שיעקב לן בלוז ומקום המקדש כאחד.
ומקשה רש"י: מדוע הקב"ה לא עיכב את יעקב בירושלים עצמה,הרי בדרכו לחרן הוא עבר גם דרך ירושלים,אלא הקב"ה רצה כי יעקב יתעורר מעצמו ויתפלל שם כמו אבותיו,אלא שיעקב לא חשב על זה שם,וכי היה ראוי שיעכבו אותו משמים?פשוט  הניחו לו ללכת עד חרן,כאשר הגיע לשם,לפתע נזכר בתפילה ושאל את עצמו האם הדבר הגון מצידו שלא התפלל בירושלים- מקום שהתפללו אבותיו,מיד רצה לשוב למקום המקדש ,חזר והגיע לבית אל ואז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו.
לפי רש"י הכוונה לבית אל הסמוך לירושלים והיות והייתה עיר האלוקים –לכן יעקב קרא לה: בית-אל,זה הר המוריה שאברהם תיקן שם תפילת שחרית וגם השדה שיצחק תיקן תפילת מנחה. ובעתיד לבוא[כך נאמר במסכת פסחים,דף פ"ה] יאמרו הגויים:"לכו ונעלה אל בית ה'..,"[ישעיהו ב,ג] ויקראו למקום המקדש בשם: בית אל-כפי שיעקב קרא למקום,ולא כפי אברהם שקרא בשם :"הר", ולא כפי יצחק שקרא למקום:"שדה".
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י :הקב"ה  מזרז את יעקב כי עליו לעלות לבית אל-  כדי לקיים את הנדר שנדר לראשונה כאשר שהה במקום אחרי החלום:"וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש:ושבתי בשלום אל-בית אבי והיה ה' לי לאלוקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך"
 [בראשית כ"ט,כ-כ"ב]
הקב"ה מצפה כעת ממנו שילך לבית אל להקים מזבח ולהקריב עליו  קורבנות.
ולפי שיעקב לא הזדרז לקיים את נדרו והתעכב לכן באה עליו צרת דינה.
לפי רבינו בחיי: הקב"ה מצווה את יעקב לעלות לבית אל,כדי שיתיישב שכלו ושיקים מזבח באותה כוונה  לה' הנראה אליו.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י:יעקב דרש מפמלייתו להסיר את בגדיהם מתוך חשש: שמא יש בידיהם לבוש  של עבודה זרה.-שהרי זה נכלל בגדר איסורי עבודה זרה.
תשובה לשאלה ד]
לאחר שה' קורא ליעקב בשם:"ישראל"
ומברך אותו בריבוי הבנים והבטחת ארץ- ישראל.
הרמב"ן אומר: שיעקב הקים שם מצבה בעבר, ועכשיו שחזר לבית אל
הוא רק ניסך נסך.
רבינו בחיי מסביר: מה ההבדל בין מזבח למצבה:
מזבח מורכב  מאבנים רבות ואילו מצבת אבן עשויה מאבן אחת
המזבח נבנה להקרבת קורבנות ואילו המצבה למטרת ניסוך ויציקת שמן.

לסיכום, מתוך הכתובים והסבר רש"י ניתן להסיק: כי בית-אל נמצא סמוך לירושלים ושם יעקב  פגש את הר המוריה שהיא ירושלים ובעתיד כל העמים ילכו לבית המקדש ויקראו  למקום בית –אל, כפי שיעקב קרא לה.

ציורי תנ"ך/בית המקדש  באחרית הימים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

גאולה
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 8 בנובמבר 2013

לבן והתרפים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
לבן והתרפים/שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב  נוטש  חרן
בעקבותיו דולק לבן
בפיו הבלי הבלים
צער אובדן אלילים.

בתום חיפושים קדחתניים
בצמד אוהלי הנשים
ניגש אל רחל
איה התרפים? שואל.

בליבו הר כעסים
לשונות  אש וגחלים
רחל ממאנת בנימוס
על אביה לא תחוס.


הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

ציורי תנ"ך/ רחל והתרפים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותאמר אל אביה אל -יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך.."
[בראשית ל"א,ל"ה]

הטכניקה: שמן על בד.

רבקה 004
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

פרשת ויצא-מהם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?
מאמר מאת: אהובה קליין

 העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב ונשותיו-רחל ולאה/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

בפרשתנו מסופר על גניבת התרפים על ידי רחל,וכך התורה מתארת את האירוע:
"ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה..".
בהמשך התורה מתארת את חיפושיו של לבן אחר התרפים:"ויבוא לבן באהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האימהות ולא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל:ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא:ותאמר אל אביה אל ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך... ויחפש ולא מצא את התרפים"[ל"א,י"ט]
השאלות הן:
א] מהם התרפים ומדוע רחל גנבה והחביאה אותם?
ב] כיצד יעקב חטא בלשונו והביא על עצמו  קללה, האם  ישנו מקרה דומה במקרא?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לתרפים?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:- תרפים פירושו- אלילים-רחל גנבה את אלילי אביה במטרה להרחיקו מעבודה זרה.
לפי הרמב"ן: מדובר בכלים שקלטו את השעות ועל פי זה ניתן היה לדעת עתידות והמילה נגזרת מלשון:רפה ידיים,כמו שנאמר:
"נרפים אתם נרפים"[שמות ה,י"ז]התרפים הם כמו נבואה רפה,פעמים מצליחים בנבואתם ויש שיאכזבו ויכשלו בנבואתם,כמו שנאמר:
"כי התרפים דיברו אוון"[זכריה י,ב]
ואלה שהיו קטנים באמונתם,לא היו פונים לאלוקים בתפילות ובקשות,אלא לתרפים אלה.
[להבדיל]בדומה לאפוד שענד הכהן והיה שואל באפוד הקדוש,הם היו שואלים בתרפים ומאמינים בו.
ומכאן שלבן עצמו היה קוסם ומנחש,כפי שאמר ליעקב:
"..אם נא מצאתי חן בעינך ניחשתי ויברכני ה' בגללך"[בראשית  ל,כ"ז]
רחל גנבה את התרפים כי חששה שהם יגלו לאביה  את דבר בריחתו של יעקב. כנראה שהתרפים היו אלוהיו של לבן ולכן אמר ליעקב:
"למה גנבת את אלוהי"?[בראשית ל"א]
הרמב"ן מזכיר אנשים שהיו מאמינים בתרפים אלה כגון:מיכה,גדעון,בלעם.
לפי הזוהר,תרגום יהונתן ופרקי  דרבי אליעזר: התרפים נחשבו לעבודה זרה,אליל זה היה בכור אדם שנשחט והוחנט ומתחת ללשונו היו מניחים שם של טומאה,וכך היה מגלה להם נסתרות,אליל זה נקרא בשם:"תרפים" וזו לשון גנאי כמו מקום התורפה.
אבן עזרא סובר: כי התרפים היו מראים את המזלות, ויש ממש  בחוכמת המזלות.
רחל חששה, שמא על פי המזלות ייוודע ללבן  דבר בריחתו של יעקב.
התשובה לשאלה ב]
כאשר לבן התלונן בפני יעקב כי גנב את אלוהיו,ענה לו יעקב:"עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה נגד אחינו ..ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם"[שם ל"א,ל"ב]
רש"י אומר: כי היות ויעקב לא ידע כי רחל גנבה את התרפים בכבודה ובעצמה,
לכן לא חשש להחמיר בתשובתו. ובגלל אותה לשון קללה  שאמר ב פיו-מתה רחל בהמשך  כשהיו בדרך,כמו שנאמר:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם:ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד- היום"[בראשית ל"ה,י"ט-כ]
ישנו פירוש האומר כי:דבר דומה קרה לרבקה, כאשר שכנעה  את יעקב ללבוש את בגדי עשיו ואמרה לו:"..עלי קללתך בני אך שמע בקולי.."[שם כ"ז,י"ב]
עלי = ראשי תיבות -עשיו,לבן,יוסף.
בהמשך באו צרות עם עשיו,לבן ויוסף.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות להופעת התרפים,הנה כמה דוגמאות:
א] הושע ג,ד:"אין מלך ואין שר..ואין איפוד ותרפים"
ב] שמואל –א,ט"ו,כ"ג:"חטאת קסם מרי ואוון,ותרפים הפצר".
ג] יחזקאל כ"א,נאמר על נבוכדנצר:"קלקל בחיצים,שאל בתרפים"
ד] שמואל –א,י"ט,י"ג: מסופר על אשת דויד-מיכל בת שאול,כי  הניחה את התרפים במיטה עם כביר עיזים למראשותיו,כדי שאלה המחפשים את דויד יחשבו כי הוא שוכב במיטה.
לכן אצל דויד נשמע הגיוני יותר: כי התרפים לא היו עבודה זרה,אלא כלי  כדי להורות את השעות,אבל הקוסמים היו משתמשים איתם למטרת קסמיהם ומנבאים עתידות.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:  כי לרחל הייתה כוונה טובה בדבר גניבת התרפים והחבאתם - בין הכרים והכסתות על  גב הגמל.
כי אם מדובר בעבודה זרה ממש-הרי היא רצתה להרחיק את אביה מכך.
 ואם התרפים היו בעלי כוח לגלות  פעמים עתידות,כוונתה הייתה להערים על אביה למען לא יתגלה לו באמצעות התרפים דבר בריחת יעקב.
מכל מקום,ניתן ללמוד מהפרשה גם כי:"ברית כרותה לשפתיים"-כלומר אדם חייב להיות זהיר בלשונו וטרם ידבר יחשוב פעמים על דבריו,שמא לא יביא על עצמו קללה.
מי ייתן ונלמד מהתורה- שהיא מלשון הוראה: כיצד לנהוג נכון ולהקפיד על שמירת הלשון.

ככתוב:" שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"[משלי  כ"א,כ"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר