יום שני, 30 בספטמבר 2013

פרשת נח- כיצד מעד נח?/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת נח- כיצד מעד נח?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו ,פוגשים אנו  בנח - אשר בשליחות ה'- בא להציל את האנושות ונחשב לאיש צדיק בדורו ,כפי שכתוב:
"אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך- נח"[בראשית ו,ט]
במהלך הפרשה נח בונה תיבה לפי ציווי ה' ובמשך שנים- מזהיר את  בני דורו הלוך וחזור כדי שישובו בתשובה מחטאיהם,אך ליצני הדור לועגים לו על אזהרותיו.

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור צוחקים/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
בסופו של דבר, נח נכנס עם בעלי החיים והעופות ובני ביתו אל תוך התיבה שבנה ושם נשארים כולם מוגנים,אך לאחר המבול,נח נוטע כרם ומשתכר.
וכך הכתוב מתאר את נח אחר המבול:
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:וישת מן היין וישכר..."[שם ט,כ-כ"א]
השאלות הן:
א] מאין היו לנח גפנים אחר המבול ומה הייתה מטרתו בנטיעתם?
ב] כיצד מעד נח:"מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות דומות לאישים שכשלו בשליחותם  וירדו מגדולתם?
התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: נח לקח איתו לתיבה ענפי גפנים ששימשו ייחורים ובהתאם לתוכניתו תכנן לנטוע כרם לאחר המבול.
לעניות דעתי, נח חיפש לעצמו לאחר המבול הנאה ותענוגות וחשב שימצא זאת באמצעות שתיית היין,הרי ידוע כי:"יין ישמח לבב אנוש":[תהלים]
לכן נטע דווקא כרם בתחילה.
התשובה לשאלה ב]
על פי רש"י: הידרדרותו של נח החלה כבר בנטיעת הכרם,שהרי על ידי פעולה זו-עשה עצמו נח-חולין,כלומר:חילל את מעלתו - כי  מן הראוי היה שיעסוק בנטיעה של עצי פרי אחרים שאין בהם חשש להגיע לתקלה של שיכרות.
רבינו בחיי אומר:נח עד נטיעת הכרם נחשב לקדוש בהיותו דור עשירי מאברהם.
אך ברגע שנטע את הכרם,ירד מקדושתו לדרגת חולין וזה: מלשון-"ויחל"
וכאן באה התורה ללמדנו: שהיין יכול לגרום לצרות רבות,ואכן היין החטיא את הצדיק התמים ,אשר זכה להציל את העולם ובסופו  של דבר גרם שזרעו יהיה מקולל.
ומהי קללה זו? על כך עונה רש"י:יש מרבותינו הסוברים כי כנען-בנו של חם- ראה ראשון את נח והלך לספר זאת לאביו במקום שיכסה את נח בקלונו, מסיבה זו קולל כנען.
ומה הייתה הקללה?:כאשר נח התעורר משיכרונו אמר:"..ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"[בראשית ט,כ"ה]
רבינו בחיי אומר: כי נח היה צריך לקלל את בנו –חם שהיה אחראי על התנהגותו כלפי אביו ומדוע קילל דווקא את נכדו:"ארור כנען..."?
התשובה היא: שני טעמים:
א]אי אפשר היה לקלל את חם מפני שהקב"ה בירך אותו בעבר.
שנאמר:" ויברך אלוקים את נח ואת בנין"
ב] אם היה מקלל את חם היה מזיק אך ורק לגופו ואינו מזיק לזרעו,ולכן רצה לקלל את כנען שהיה בן  בכור של חם שאם יוליד  כל זרעו יהיה במסגרת הקללה.
ניתן לראות כי נח אשר שתה יין לשוכרה ירד מגדולתו כהרף עין ובמו ידיו הרס את כל אשר בנה במשך חייו.
התשובה לשאלה ג]
דוגמא 1)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שמשון ודלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

שמשון הגיבור:עוד בטרם נולד, אמר מלאך ה' אל אימו:"...והרית וילדת בן:ועתה הישמרי נא ואל תשתי יין ושיכר ואל תאכלי כל- טמא:כי הינך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על- ראשו כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן –הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים"
כל עוד שמשון הגיבור התנהג כפי שנידרש ממנו מאת ה',שיערו היה מגודל כי כל הכוח היה טמון בשיערו,הוא עלה על דרך המלך והושיע את ישראל והלך מחיל אל חיל,אימתי החלה ההידרדרות?כאשר התפתה לספר לדלילה את סוד כוחו,כנאמר:"ויגד לה את כל ליבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלוקים אני מבטן אימי אם גולחתי וסר ממני כוחי והייתי כאחד האדם"[שופטים ט"ז,י"ז]
מכאן החלה  הדרך לכישלון וההידרדרות של שמשון לשיא השפל.
דלילה גילחה את שיער ראשו בעודו ישן והתוצאה:"ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו.."[שם ט"ז,כ"א]
הם אסרו אותו בבית האסורים,ולבסוף כאשר התאספו כולם לחגוג את ניצחונם  הוציאו אותו מבית האסורים והעמידו אותו בין העמודים,שם ביקש מה' עזרה כדי לנקום בפלשתים  ,מיד הכריז:"..תמות נפשי עם הפלשתים ויט בכוח הבית על-הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו"[שם ט"ז,ל]
סוף כה טראגי וקשה.
דוגמא 2]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שמואל ממליך את שאול למלך/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

שאול המלך הומלך על ידי שמואל הנביא:"ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו  וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד"[שמואל א,י,א]
הצלחתו האירה לו פנים עד לרגע בו חדל להקשיב לדברי שמואל שאמר לו:לא לחמול על עמלק בזמן המלחמה:"והמתה מאיש עד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד   חמור"
שאול  הפר את בקשת שמואל כפי שנאמר:"ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר.."
והתוצאה:שאול הפסיד את המלוכה:"ויסוב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע:ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום.."
[שמואל א,ט"ו,כ"ח]
גם שאול מעד -בכך שלא היה קשוב להוראות שציווה אותו שמואל.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי אדם יכול לעלות ולהתעלות כאשר ממלא את שליחותו כהלכה,אך יכול גם להידרדר  לשפל המדרגה על ידי טעות קטנה ביותר.
כמו שנאמר:"יש קונה עולמו בשעה אחת.."[מסכת עבודה זרה י"ב]
ויש מצב הפוך:  בו אדם יכול גם לאבד את עולמו ,כאשר טועה בדרכו.

יהי רצון שעם ישראל בכלל ובפרט ילך בדרך ה' ויזכה לעלות ולהתעלות תמיד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 27 בספטמבר 2013

בגן העדן/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בגן  העדן/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים בשער גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)

גן עדן עלי אדמות
מלוא טנא ברכות
עצים עטורי טללים
נושאי פירות מגדים.

שורשיהם יונקים מים
פניהם נוסקים שמים
שיר ורננה מרננים
למלך מלכי המלכים.

שלווה ורוגע לאדם
הרחק משאון העולם
קדושה כמרחבי הים
כרובים שולפים חרבם.


הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

ציורי תנ"ך/שמחת תורה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושמחת בחגך...והיית אך שמח"[דברים ט"ז,י"ד-ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 בספטמבר 2013

שמחת תורה-מה ייחודה של שמחה זו?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שמחת תורה -מה ייחודה של שמחה זו?
מאמר: מאת: אהובה קליין.
היום השמיני לחג הסוכות נקרא:שמיני עצרת,או שמחת תורה.
וכך מתואר  במדרש אגדה [שיר השירים רבה]:"ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו"
"אמר ר' אלעזר: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה,לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה"
המקור לשמיני עצרת בתורה:
"וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו.."
[במדבר  כ"ט,ל"ה]
ובעניין השמחה נאמר:"ושמחת בחגך,אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך,שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר ה',כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידך והייתה אך שמח"
[דברים ט"ז,י"א]
לגבי כפילות השמחה המופיעה בפסוק זה רבותינו אומרים: כי בעוד שהשמחה בראשית הפסוק מתייחסת לחג הסוכות-שהוא חג האסיף וזוהי שמחה והודיה לה' על כל היבול  שנתן  על ידי בני הבית,העבדים והשפחות.. הרי השמחה בסוף הפסוק:"והיית אך שמח" מתייחסת לשמיני עצרת.[פסחים ע"א,ע"ב וסוכה מ"ח,ע"ב]זוהי שמחה  רוחנית טהורה בה'.
השאלות הן:
א] אילו סוגי שמחה ידועים לנו?
ב]כיצד ניתן לשמר את השמחה תמיד-בחיי היום,יום?
התשובה לשאלה א]
מתוך עיון במקורות,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שמחה :
1] ישנה שמחה רגעית,או זמנית שנגרמת כתוצאה מאירוע משמח,אך בחלוף הזמן היא פגה,או נעשית כדבר מובן מאליו.
כדוגמת השמחה, בעיר שושן- כפי שמתוארת במגילת אסתר:
"והעיר שושן צהלה ושמחה"[מגילת אסתר ח,ט"ו]
או דברי דוד המלך:"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"-זוהי שמחה המתלווה אל המלך בזמן הליכתו לבית ה'.
גם שתיית היין גורמת לשמחה זמנית,כפי שנאמר:"יין ישמח לבב אנוש"
[תהלים ק"ד,ט"ו]
2] קיימת שמחה מתמשכת- בה האדם שמח לאורך זמן.
כגון:"יהיה מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך"[משלי ה, י"ח]-הבעל שמח תמיד באשתו.
או:"אם הבנים שמחה הללויה"[תהלים קי"ג,ט]
או:"מאור עיניים ישמח לב"[משלי ט"ו ל"ב]
"איזהו עשיר השמח בחלקו"[מסכת אבות פ"ד,מ"א]
או השמחה של מביאי הקורבנות לירושלים:"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם"
[דברים י"ב,י"ב]
3] ישנה דרגה גבוהה ביותר של שמחה,זוהי שמחה של צדיקים השמחים בה'.
כמו שנאמר:"שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קדשו"[תהלים צ"ז,י"ב]
או:"ישישו וישמחו בך כל מבקשך"[תהלים ק"ד,ל"ד]
שמחה זו נובעת מתוך הנשמה האלוקית שבאדם ומתוך הכרה כי הכול בידי ה',אין עוד מלבדו,וגם מתוך הבנה כי לא תמיד הכול מתנהל לפי ציפיות האדם,וגם אם האדם נתון במייצר מסוים,הרי הכול לטובה ולכן השמחה היא מתוך הכרה שכל מה שה' עושה-הוא לטובה.ולכן  קיים הבדל מהותי בין השמחה בחג הסוכות-שהיא שמחה:"לפני ה'" והיא נובעת מתוך הודאה לאלוקים על כל היבול  שנתן לישראל -לבין השמחה בשמיני עצרת-שהיא שמחה בה'-שמחה רוחנית טהורה.
מכאן שהשמחה בשמיני עצרת היא שמחה של צדיקים=שמחה בקב"ה.
רעיון זה ממחיש רבי אלכסנדרי:"משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה-היה בנו של המלך טורח עם האורחים,וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו:יודע אני,שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים:עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד  ואיני  מטריח עליך הרבה..כך כל שבעת ימי החג-ישראל עסוקים בקורבנותיהם של אומות העולם....וכיוון
שיצאו שבעת ימי החג..אמר הקב"ה לישראל..אני  ואתם נשמח  יחד"
לכן בשמחת תורה אין יושבים כבר בסוכה ואיננו מברכים על ארבעת המינים,אלא  שמחים בה' ללא אמצעים גשמיים.
לכן המילים:"אך שמח"-מתייחסות לשמחת תורה ,ביום זה אנו שמחים בה' ובישועתו,כמו שאמר שלמה המלך:"נגילה ונשמחה בך"[שיר השירים א,ד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "והייתה אך שמח"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
על מנת לשמר את השמחה הגבוהה ביותר יש להתפלל לה':"והנחילנו ה' אלוקינו בשמחה ובששון מועדי קודשיך,וישמחו בך ישראל מקדשי שמך"[מתוך הברכה הרביעית]
ויש להתבונן ביופי הבריאה,כמו שאמר דוד המלך:"מה רבו מעשיך ה'.. "
וכמובן יש להידבק בקב"ה,אשר ברא את העולם  כולו.
להרבות בקיום מצוות מתוך שמחה.
ישנו מדרש מאד יפה:על המילים:"נגילה ונשמחה בך".בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל:"גילה,שישה-"שוש תשיש בה".שמחה,רינה, פיצחה,צהלה,עלצה,עליזה,חדווה,תרועה,גילה-"גילי מאד בת ציון".
הבריאה נבראה בעשרה מאמרות,התורה כוללת את עשרת הדיברות.
וישראל נתברכו בעשרה סוגי לשונות שמחה.[שיר השירים רבה א,כ"ט]
השמחה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר,נובעת מהאמונה בגאולה והישועה והתגלות ה' לעם ישראל,שמחה זו היא על עצם הקשר עם הקב"ה.

לסכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי ישנו סולם של שלבי שמחה ועלינו לשאוף להגיע לדרגה  הגבוהה ביותר ולשמוח בה' תמיד ולהודות לו על הכול.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

שמחת תורה-ערבות הדדית כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שמחת תורה-ערבות הדדית כיצד?
מאמר/ מאת: אהובה קליין


bw4q38udt67830z7leih.jpg

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


שמחת תורה הוא חג שמופיע בצמוד לחג הסוכות- ביום אחרי:
"הושענא רבה"
השם הנוסף של החג הוא:שמיני עצרת.
ביום זה מסיימים לקרוא את התורה- חומש דברים ומתחילים את חומש בראשית וזאת כדי להראות שיש המשכיות ללמוד התורה.
נוהגים לקיים 7 הקפות עם ספרי התורה- בשירה שמחה וריקודים
בערב החג וגם למחרת בשעות הבוקר.
במקומות רבים נוהגים  לקיים  הקפות שניות גם במוצאי החג.
כמו כן, בחג זה כולם עולים לתורה  אפילו ילדים קטנים יחד עם אדם מבוגר.
ידוע המדרש המדבר על משל "ארבעת המינים"
האתרוג:יש בו טעם וריח-הנמשל יהודי הלומד תורה ועושה גם מעשים טובים.
הלולב: יש לו טעם אך הוא חסר ריח-דומה לאדם שאומנם לומד תורה,אך אינו עוסק במעשים טובים.
ההדס:יש בו ריח אך אין לו טעם ,מזכיר אדם שעושה מעשים טובים,אך אינו עסוק בלימוד תורה.
ערבה:אין בה לא טעם ולא ריח- ממש כאדם שאינו לומד תורה ואינו עושה מעשים טובים.
ב"שולחן ערוך"[תרנא,י"ב] נאמר :"ד מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהם לא יברך על השאר" וזאת מהטעם[לפי משנה ברורה]-שכולם  נחשבים למצווה אחת.
ארבעת המינים מזכירים את עם ישראל- זהו עם אחד שכולל אנשים בעלי גוון שונים ,גם  יהודים הדומים לערבה- אינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים,למרות זאת- הם חלק מאחדות העם ואם יעדרו-עם ישראל אינו שלם.
מכאן שכל ישראל ערבים זה לזה.
q9h3e8ecb7vcec7jsasz.jpg

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יהי רצון שעם ישראל יהיה מאוחד תמיד גם במשך כל השנה ממש כמו במעמד הר סיני- בעת קבלת התורה- כפי שמתואר בכתובים:"...ויבואו מדבר סיני... ויחן שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,א-ב]
הכוונה –כי כל ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 17 בספטמבר 2013

סוכת דויד/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סוכת דויד/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ענני גאולה מרננים
אורות גנוזים מעוררים
שערי רקיע נפתחים
עת רצון למברכים.

אלוקים צופה ומאזין
לתוך סוכת האושפיזין
רצונותיו של המאמין
כהרף עין מתגשמים.

קץ לגלויות ולפשעים
יום שימחת גאולים
מתוך הסוכה הצונחת

מלכות דויד צומחת.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בספטמבר 2013

ציורי תנ"ך/ הקמת סוכת דויד הנופלת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת.."
[עמוס ט,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.l59y3b4gy5axewyi6ofg.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת"/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"הרחמן יקים לנו את סוכת דויד.."-מה המשמעות?
מאמר / מאת: אהובה קליין.
בחג הסוכות נוהגים להגיד  בסיום הסעודה - בברכת המזון:
"הרחמן,הוא יקים לנו את סוכת דויד הנופלת"
השאלות הן:
א] מה משמעות משאלה זו?
ב] מה מקור פסוק זה?
ג]היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לנושא הסוכות[ולא תמיד בהקשר לחג עצמו]?
התשובה לשאלה א]
המהר"ל עונה על כך:"דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"
כי כל מלכות נקרא:"בית"
לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא:"בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא:"בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.
הבית כאשר נופל,נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,
ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש,ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה,אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע,ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות,נקרא המלכות:"סוכת דוד הנופלת".ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם:"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"
[נצח ישראל ל"ה]
לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי.
היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק,כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.
התשובה לשאלה ב]
מקור הפסוק:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"-בספר עמוס:
שם נאמר:"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס,ט,י"א]
הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם
מחדש בעזרת הקב"ה.
לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.
הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.
מצודת דויד מפרש באופן דומה:בתום הייסורים והגלות ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.
את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.
לפי מצודת  ציון:ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות להזכרת הסוכה בתנ"ך:
א]"כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני"
[תהלים כ"ז,ה]
כאן דויד מתכוון להגנתו על ידי הקב"ה ביום רעה.
ב] "..סכותה לראשי ביום נשק:"[תהלים ק"מ,ה]
כשם שהסכך בסוכה מגן מפני השמש על יושביו,ומסמל את הגנת ה' על האדם.
דוד מתכוון כי ה' הגן עליו והיה כמחסה לראשו.
ג] "ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל..."
יונה ד,ה]
ד]"ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות"[בראשית ל"ג,י"ז]
לפי דברי רש"י: יעקב שהה במקום זה שמונה עשר חודשים שכללו:קיץ,חורף,קיץ.
ולכן עם הגעתו עשה סוכות לו ולמקנהו ולכן קרא למקום:סוכות.
בחורף עשה להם בית ובהגיע שוב הקיץ חזר  ועשה  להם סוכה.
ה]"ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סוכות איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית האלוקים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים:ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן-נון כן בני-ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה  גדולה מאד.."[נחמיה ח,ט"ו -י"ח]
-לפי מקור זה,בני ישראל זכו בתקופת עזרא הסופר להקים סוכות גם  בחצרות בית המקדש.
ו]"...בחמישה עשר יום לחודש  השביעי הזה חג הסוכות שבעה ימים לה'.."
[ויקרא  כ"ג,ל"ד]
ac6irx4g5uwyxxwksauk.jpg

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ז] "בסוכות  תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות:למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל..."[ויקרא כ"ג,מ"ב-מ"ג]
ח]"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"[ויקרא כ"ג,מ]
w03l2wpm86ux5ltutql1.jpg

ציורי תנ"ך/  ארבעת המינים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי המנהג להגיד בחג הסוכות:
"הרחמן יקים לנו את סוכת דויד הנופלת" מקורו  בדברי עמוס והכוונה כי ביום הגאולה הקב"ה יקים את מלכות דויד  הנופלת מחדש- בקלות ממש כפי שמקימים סוכה שהתפרקה.
מעניין כי נושא הסוכה מופיע בתנ"ך גם בהקשר להגנה על יושביו על ידי הקב"ה ולא תמיד  דווקא בחג הסוכות וזאת ,למרות שהסוכה היא מבנה ארעי ולא קבוע כבית.
יהי רצון ועם ישראל יזכה במהרה לגאולה שלמה והשבת מלכות בית דוד,אמן ואמן
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 בספטמבר 2013

ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו המוצלת בעלי הקיקיון/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר: וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל  ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו.."[יונה ד,ה-ו]

הטכניקה:שמן על בד.mqkswndcw8s07ojil7kb.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה בסוכתו/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יונה בסוכתו/שיר מאת: אהובה קליין ©
יונה חושש משליחותו
משא כבד בנשמתו
כמשקולת ברזל אדירה
רומסת חירותו הכבירה.

יושב  בסוכת קיקיון
מרקיע בכנפי דמיון
אל מחוזות זרים
הרחק משאון החיים.

לפתע תולעת קטנה
משביעה בתאווה רעבונה
עץ הקיקיון מעלימה
את המציאות מעצימה.

יונה חס על העץ
מואס ממתין לקץ
אלוקים  מעוררו כחץ
לבל יתנהג כלץ.


הערה: השיר בהשראת ספר יונה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 בספטמבר 2013

מלכות ה' ומידותיו בספר יונה-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מלכות ה' ומידותיו בספר יונה- כיצד?
מאמר  מאת: אהובה קליין.
לאורך כל ספר יונה מבחינים אנו באופן ברור: במלכותו של הקב"ה כמלכות בלעדית ובמידותיו אשר טוב יעשה האדם אם ידבק בהן.
הקב"ה מטיל על יונה הנביא - ללכת להינבא על אנשי נינווה  להודיע -על עונש המרחף מעל ראשם בשל חטאם:
"קום לך אל –נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני"

l7pb55um5w2u2wn93qh2.jpg

ציורי תנ"ך/ יונה הנביא בשליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יונה מנסה להתחמק משליחות כבדה זו ובורח לתרשיש.
לאחר חלק גדול ממהלכיו, כולל יציאתו מהדג אל החוף,יונה בונה סוכה:
"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יעשה בעיר"
מעניין כי לאחר הקמת הסוכה,נעשה נס משמים ומעל הסוכה מטפס לו עץ קיקיון – בעל עלים רחבים- המשמש צל מעל ראשו של יונה.
יונה שרק קודם היה במצב של ייאוש,היות וקרה הדבר הגרוע ביותר מבחינתו, אנשי נינווה חזרו בתשובה ואלוקים סלח להם על חטאם.
חשש מהקטרוג הגדול שיהיה על עם ישראל,בעוד שאנשי נינווה –עובדי האלילים- חוזרים בתשובה ואלוקים סולח להם.
הרי הוא חושש שהמלעיגים מבין הגויים יגידו: הנה אנשים עובדי אלילים,מאמינים בקב"ה וחוזרים בתשובה.ואילו ישראל –עם נבחר ה'- ממשיך בחטאיו.
לכן יונה ביקש נפשו למות.
השאלות הן:
א] כיצד מתגלה מלכותו של הקב"ה  בספר יונה?
ב] מהו משל הקיקיון?
ג] מהם המסרים אליהם  מגיעים מתוך עיון באירועים  המתוארים בספר?
התשובה לשאלה א]

a7de78t0vtic8k2hddsn.jpg

ציורי תנ"ך/ יונה מושלך לחוף על ידי הדג/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

כל מה שעובר על יונה החל מקבלת השליחות ללכת אל אנשי נינווה , להודיע להם כי רעה עומדת להתרחש  כעונש על חטאיהם,התחמקותו של יונה,כוונתו לברוח אל תרשיש,השלכתו לים הגדול על ידי המלחים,שהותו בתוך מעי הדג  במשך שלושה ימים ושלושה לילות,הקאת יונה ליבשה,
ובסופו של דבר,למרות  אי רצונו,הוא מקיים את שליחותו המתבקשת,כפי שהכתוב מציין:"ויקם יונה וילך אל נינווה  כדבר ה' ונינווה הייתה עיר גדולה לאלוקים מהלך שלושת ימים".
הדבר מוכיח כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום"!
[משלי י"ט,כ"א]
דבר דומה אנו פוגשים בחומש בראשית,כאשר יוסף  נמכר ונשלח על ידי אחיו למצרים.
ובסופו של דבר הוא מגיע לתפקיד  רם ומכובד,בניגוד לציפיות, ויוסף הוא השליט,כפי שנאמר:
"ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחו לו אפיים ארצה"[בראשית מ"ב,ו]
התשובה לשאלה ב]
יונה בונה לעצמו סוכה ויושב בה,אין הכתוב מציין כיצד יונה  מעביר את הזמן בזמן שהותו בסוכה.
לפי מצודת דוד: יונה קיווה שאנשי נינווה לא יחזרו בתשובה והגזירה תחול עליהם.
גם רדק אומר דברים דומים:יונה ישב במקום ממזרח לעיר- כדי שיוכל להשקיף על אנשי נינווה,אולי לא יעמדו בניסיון התשובה ויענשו.
לעניות דעתי,יתכן שהיה עסוק במחשבות שונות,או נשא תפילתו לה'.
כאשר הקב"ה מצמיח ליונה עץ קיקיון אשר משמש לו כצל,הכתוב מציין:"וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה"
אך, השמחה איננה עורכת זמן רב .בעלות  השחר מופיעה  התולעת והיא
לפי דברי מצודת דוד: ניתקה את השורשים של הקיקיון מהאדמה.
התוצאה הייתה:הקיקיון התייבש ,לא היה די בכך,החום גבר וגם
הרוח גברה- רוח חרישית.
לפי רש"י : זו הייתה רוח  נושבת ובו בזמן- משתקת את כל הרוחות והיא עצמה חמה מאד.
לפי אבן עזרא: זו הייתה רוח מזרחית, כה חזקה שהייתה משמיעה רעש עד שתחרשנה האוזניים.
יונה שוב מתייאש,כפי שהכתוב מתאר :"וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי".
יונה מצטער על עץ הקיקיון,והוא שוב בנקודת ייאוש.
הוא מגיע לעילפון.
הקב"ה אומר לו:"..אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד:ואני לא אחוס על נינווה העיר גדולה אשר  יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה"?
[יונה ד,י"א]
כלומר: הקב"ה משתמש במשל הקיקיון: אתה יונה לא טרחת מאומה בגידול הקיקיון שנבל ובכל זאת אתה חס עליו,קל וחומר שהקב"ה שאנשי נינווה הם יציר כפיו וחלק גדול מהם-הם ילדים קטנים ותמימים שאינם אשמים,לפי שלא קיבלו חינוך מהוריהם,ובודאי גם הבהמה שנמצאת שם-אינה ראויה שהגזירה תצא לפועל.
התשובה לשאלה ג]
המסרים הם:
א] הקב"ה הוא רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ומוכן לסלוח לחוטאים אשר חזרו בתשובה,ולא משנה באיזו דרגה הם מצויים.
דוגמת אנשי נינווה עובדי האלילים הסרים מדרכיהם הרעות.
כמו שנאמר:"וירא האלוקים את-מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלוקים על-הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה"[יונה ג,י]
ב] בעזרת התפילה האדם מתחבר לבוראו ויכול לבקש בקשות,אלוקים כאב המרחם על בניו ונענה להם כאשר מבקשים מחילה.יונה משתמש  גם באמצעי זה.
ג] ה' בורא העולם,שולט עליו תמיד והכול מתנהל על פי רצונו,גם אם אין הדברים מתרחשים בהתאם לציפיות.יש להאמין כי הכול לטובה.
ד] לכל אדם ישנה שליחות מסוימת בעולם ועליו לקיים אותה במסירות.
ה] ישנה תשובה מתוך יראה וישנה תשובה ברמה גבוהה יותר -מתוך אהבה.
לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי אלוקים רחום וחנון ונותן הזדמנות לכל אדם לחזור בתשובה.
כמו שנאמר:
"מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין".

[בבלי,ברכות,דף ל"ד,עמוד ב']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

התחדשות / שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
התחדשות/שיר מאת: אהובה קליין©

העושה מעשה בראשית
מראשית עד אחרית
מחדש סדרי עולם
כוח  כארי באדם.

מחדש זמנים ומועדים
ים מצוות ומנהגים
בהם מקרב את בניו
כעוף המגונן על גוזליו.

אור חדש מאיר
מרומם לבבות כשיר
רוח חדשה  למתפללים
טהורה כקטורת בשמים.


הערה:  השיר בהשראת חודש אלול.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ההתחדשות לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

התחדשות לאור התנ"ך /מאת: אהובה קליין.

 [מאמר שפורסם בעיתון "כפר גנים" לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה]
רוח חדשה נושבת  מעלינו- עם   ישראל  בשיא ההכנות לחג,אם זה בקניית בגדים  חדשים,נעליים, ואם בהכנות לסעודות חג ראש השנה-הבא עלינו לטובה..
ההתחדשות  גורמת לאדם לשמחה,להתרוממות,סגירת דף ופתיחת דף חדש לקראת שנה חדשה.
ועימה משאלות וציפיות רק לטוב.
מתוך התבוננות בספר הספרים,ניכר, כי נושא ההתחדשות מופיע במקומות רבים במקרא וממחיש לנו את עומק  הרעיון.
כבר בפתיחת חומש בראשית נאמר:
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ..וירא אלוקים את האור כי טוב  ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך"[בראשית א,א-ב]

6rfoajmji5prno55xox6.jpg
ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
לפי דברי רש"י: מטרת הפסוק לספר על בריאת האור  שנברא ביום הראשון.
ולדברי חז"ל-ראה הקב"ה כי האור הבהיר הוא משהו מאד טוב וחיוני,
לפיכך גנז אותו לצדיקים לעתיד לבוא,לפי שהרשעים אינם ראויים להשתמש בו.
אם כן, האור הוא משהו שלא היה לפני כן-משהו חדש שמשדר רק טוב.
כאשר משה נולד,נאמר:"ותהר האישה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו שלושה ירחים".
על כך אמרו חכמים:כי בשעה שנולד משה  נתמלא הבית כולו אור-וזאת בהשראת דברי אלוקים על בריאת האור.
ההתחדשות מופיעה בשני מישורים:
א] במישור הפיסי: כאשר אדם לובש בגדים חדשים,או אוכל מזון טעים,אישה נהנית מתכשיטים,ילדים-מצעצוע חדש.
מעניין כי הנשר משמש כמשל להתחדשות בתנ"ך-על ידי התחדשות נוצותיו:
"וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים.."[ישעיהו מ,ל"א]
או,"המשביע בטוב עדיך,תתחדש כנשר נעוריכי"[תהלים ק"ג,ה]
ובתפילת  השחר אומרים:"הנותן ליעף כוח"
בכל יום חדש ,מתרחש נס,האדם קם  עם כוחות חדשים מאת בורא עולם וזאת למרות שיום קודם,לעת ערב היה עייף ובאפיסת כוחות.
ב] במישור הרוחני-כאשר  האדם רואה אור-הדבר מרומם את  רוחו:
"קומי אורי כי- בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח".
-דברי  הנביא ישעיהו  על ירושלים ביום ישועתה.
או, על ידי תפילה ושירה,כפי שדויד המלך מתפלל:"אלוקים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך"[תהלים קמ"ד,ט]
ובמקום אחר הוא מבקש:"אחת שאלתי מאת: ה' אותה אבקש,שבתי בבית ה' כל ימי חיי,לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"
מדוע דוד מבקש לבקר בהיכל ה',בעודו כבר יושב שם?אלא כוונת דוד המלך,
לחוש,יום,יום התחדשות רוחנית בנשמתו,כי ביקור הוא משהו חדש.
ראש השנה חל ב:א' תשרי:"...בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש:כל מלאכת עבודה לא תעשו .."[ויקרא כ"כ,כ"ג]
החג מסמל את יום הדין בה  אלוקים פוסק את דינו של כל אחד,זהו יום בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו וזוהי תחילת שנה חדשה.
מי ייתן ותתקיים בנו הברכה:

"יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש מראשית ועד אחרית השנה".אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 בספטמבר 2013

תקיעת שופר בציון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תקיעת שופר בציון/שיר מאת: אהובה קליין ©

יום קדוש ונשגב
ישראל למלך  שב
בלב נפש ונשמה
תחת כנפי השכינה.

צלילי שופר מהדהדים
קירות הבית מרעידים
ציון זוקפת ראשה
בפיה תחינה ובקשה:

די לגלויות ולייסורים
חרב  מכאובים וחולאים
אלא מטר רחמים
על  ציבור ועוללים.


ברכות עד בלי די
עם ישראל חי
דגן תירוש יצהר
שמחה כגובה הר.


הערה: השיר בהשראת  ההפטרה לפרשת האזינו מתוך[יואל ב,ט"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה:
אספו עם,קדשו קהל,קבצו זקנים,אספו עוללים.."[יואל ב,ט"ו-ט"ז]

הטכניקה: שמן על בד949zxa3bp5xrykxj1a1f.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 בספטמבר 2013

הפטרת פרשת האזינו-תקיעת שופר לשם מה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הפטרת פרשת האזינו- תקיעת שופר לשם מה?
מאת: אהובה קליין.
בשבת שובה  טרם יום הכיפורים- הבא עלינו לטובה, קוראים אנו הפטרה המתחילה במילים:"שובה ישראל עד ה' אלוקיך.."
ובהמשך נאמר:"תקעו שופר בציון קידשו צום קראו עצרת:אספו עם ,קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים.."]יואל ב,ט"ו-ט"ז]
השאלות הן:
א] מה תפקיד השופר בהתאספות זו?
ב] מה  מטרת הצום?
ג] מי ומי המתאספים  בציון?
ד] מהי תשובתו של אלוקים?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי המלבים: תפקיד השופר בדברי ה' ליואל: להקהיל את העם ולא לעורר חרדה,כי גם כך הם חרדים לאחר שהצרה כבר באה.
לפי  פירוש מצודת דוד:"להזהיר את העם על התשובה",ומוסיף ואומר:
קול השופר יגרום לעם לפחד.
וראיתי פירוש יפה האומר: מבנה השופר בתחילתו צר ואילו לקראת סופו הוא רחב.
מסמל את היציאה מהמייצר אל המרחב,
כמו שנאמר:"מן המייצר קראתי יה ענני במרחב יה" [תהלים  קי"ח,ד]
דבר שעם ישראל משתוקק  להגיע אליו מאז ומתמיד-דורות רבים.


c0lrek4np8n22ufyg45z.jpg
ציורי תנ"ך/יהודי תוקע בשופר/ציירה: אהובה קליין(c)
התשובה לשאלה ב]
 כוונת יואל הנביא בקריאה לעם לצום היא: להגיע באמצעות התענית למצב של קריעת  לב העם -המשתכנע לשוב אל אלוקים.
הדבר גורם לאדם  להימלט מהשאיפות הגשמיות ,ומיצר הרע ומביא אותו להתרכז בצד הרוחני,
הוא חש כי ללא מזון ומשקה –הוא חסר  אונים ותלוי אך ורק בבורא עולם,
הוא חש ,ביתר שאת-את אפסיותו.
הגוף נחלש ונותן מקום לחשיבה בהרהור החטא,עשיית חשבון נפש והתוצאה העיקרית והחשובה,עזיבת החטא,החרטה והשיבה אל הקב"ה.
דוגמא לצום זה  ראינו גם  בספר יונה,שם אנשי נינווה צמו במטרה לחזור בתשובה כמו שהכתוב מציין:"ויאמינו אנשי נינווה באלוקים וקראו צום ולבשו שקים ומגדולה ועד קטנם...וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם"[יונה ג,ה-ז]
התשובה לשאלה ג]
הקריאה להתאספות מכוונת לכל חלקי העם כאיש  אחד,החל בעוללים וכלה בזקנים.
להתאספות העוללים כמה סיבות:
א]-תינוקות וילדים –מסמלים את הטוהר,הם עדיין לא הספיקו לחטוא
ולכן תעניתם ובכיים עשוי לשבור גם את יתר חלקי העם ולהשפיע עליהם לשוב מדרכיהם הרעה ולתקן את מעשיהם.
ב] בזכות תינוקות וילדים אלה,הקב"ה הרחמן עשוי לרחם על עם ישראל ולסלוח להם.
ג] עצם  צירוף הקטנים להתאספות העם-מראה כי יש כאן מטרה חינוכית,החינוך מתחיל מגיל אפס.
ותפקיד המבוגרים לשמש דוגמא חיובית בהתנהגותם בתחום החינוכי.
בדומה למה שהתרחש במצרים,כאשר משה ביקש מפרעה לשלח את העם ממצרים,שאל אותו פרעה:"..מי ומי ההולכים"?
תשובת משה הייתה:"בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו..."
[שמות י,ט]
ד] ומעל הכול יש בהתאספות זאת מסר  של ליכוד ואיחוד העם- כאיש אחד בלב אחד ,בדומה  לאחדות ביום מתן תורה.
אחדות העם מאד רצויה אצל הקב"ה,את זאת ניתן לראות גם בחטא דור הפלגה,כאשר כולם יחדיו הלכו נגד בורא עולם על ידי בניית המגדל שראשו בשמים,הקב"ה היה יכול להשמיד את כל דור הפלגה, לפי שמרדו בה',אבל היות וראה כי הם מאוחדים ואפילו במטרה שלילית,הסתפק בעונש של בלבול השפה ביניהם ופיזורם בכל הארצות,כפי שכתוב:"ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות,הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו:ויפץ ה' אותם משם  על-פני כל הארץ.."[בראשית  י"א,ו]
התשובה לשאלה ד]
לפי דברי המלבים:תשובת אלוקים היא:ה' ישמע תפילתם וידאג לכבוד ארץ ישראל,שהיא גם נחלתו כדי שלא תשמש חרפה בעיני הגויים,
ה' יחמול גם על עמו.
המלבים מביא את מדרש רות ושם אמרו חז"ל:כתוב אחד אומר:"לא ייטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול,וכתוב אחד אומר כי לא ייטוש ה' את עמו בתקופה שעם ישראל מקיימים את רצון ה',אז ה' פועל עבור נחלתו ועמו.
אבל בזמן שאין עם ישראל עושה את רצון ה',אז ה' מגן עליהם בזכות שמו הגדול,ותפקיד הכוהנים היה להתפלל  לאלוקים,שיגן על עם ישראל אפילו אם אינם ראויים לכך וזאת בעבור שמו הגדול,כמו שנאמר:"למה יאמרו הגויים:
"איה אלוהיהם"?
ובהמשך נאמר:"ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש  והיצהר ושבעתם אותו ולא אתן אתכם חרפה לגויים."[יואל ב,י"ט]
לסיכום,לאור האמור לעיל:
הקב"ה נותן לעם ישראל הזדמנות לחזור בתשובה,וכאשר הם שבים אל אביהם שבשמים, הוא מעניק להם כל טוב.

יהי רצון ויתקיים בנו המשפט:"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר