יום שלישי, 30 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/ מצוות מעשר ראשון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"מקצה שלוש שנים תוציא את כל- מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשערך:
ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך.."
[דברים י"ד,כ"ח]

הטכניקה: שמן על בד.zpvtt03ukmmfqtrwjgg8.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 ביולי 2013

פרשת ראה- מה המיוחד במצוות מעשר?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ראה- מה  המיוחד במצוות מעשר?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו התורה מצווה לחשוב גם על יתר חלקי העם,כגון: הלוי,הגר,היתום והאלמנה,
כפי שנאמר:
"והלוי אשר בשערך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עימך: מקצה שלוש שנים
תוציא את—כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך: ובא הלוי כי אין לו חלק
ונחלה עימך והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלוקיך
בכל מעשה ידך אשר תעשה:[י"ד,כ"ז-כ"ט]


e9h28aebecrwaerfr6t2.jpg

ציורי תנ"ך/מעשר גם לגר ,יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:
א] מהו מעשר ראשון ולמי ניתן?
ב]  מה המיוחד במצוות מעשר?
ג] מדוע ישנם עוד אנשים שזוכים למעשר-דוגמת הגר?
התשובה לשאלה א]
מעשר ראשון, הכוונה: לעשירית מיבול האיכר,הכולל גם ירק ופירות שנשארו לאחר
 הפרשת תרומה הגדולה לכוהנים.
עובד האדמה  מצווה -בתום שלוש שנים -להוציא את המעשר ולהניח בשער שדהו.
מצווה זו  מופיעה גם בחומש במדבר,כפי שנאמר:"ולבני לוי הנה  נתתי כל מעשר בישראל
 לנחלה,חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל  מועד....כי את- מעשר בני- ישראל
 אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללווים לנחלה"[במדבר י"ח,כ"א- כ"ד]
ועוד כתוב:"וכל- מעשר הארץ מפרי הארץ ומפרי העץ לה' הוא קודש לה' "
[ויקרא  כ"ז,ל]
לפי דברי ספר החינוך, משמעות  מעשר ראשון:"משורשי המצווה,
לפי ששבט הלוי בחר ה' יתברך בתוך אחיו לעבודתו  תמיד במקדש-
על כן היה מחסדו עליהם לתת להם מחייתם דרך כבוד,
כי כן יאות למשרתי המלך שתהיה ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים שיכינוה
 להם ולא יצטרכו הם ליגע בדבר זולתי בעבודת המלך היקרה"
מעשר זה של הלויים הוא חולין לגמרי,לפיכך הוא מותר לאכילה לכל אדם,
בין אם הוא לוי או,כל אדם אחר.
התשובה לשאלה ב]
על מצווה זו נאמר:"הביאו את כל- המעשר אל-בית האוצר..." ובחנוני נא בזאת אמר ה' "
[מלאכי ג,י]
מכאן המסקנה:רק במצווה זו בלבד- מותר לאדם לנסות את ה',אם אכן-  ה'  יברכהו –
בקיומה.
מסופר על רבי יוחנן: ששאל את בנו של ריש לקיש,שיספר לו מה למד באותו  היום?
ענה לו:"עשר תעשר"
שאל אותו רבי יוחנן: מה כוונת הפסוק?
ענה לו:כי על ידי שמעשרים-זוכים להתעשר.
שאל אותו רבי יוחנן: כי מאין הוא יודע זאת?
ענה לו הילד: שילך וינסה בעצמו ויראה  כי הדבר נכון.
היקשה עליו רבי יוחנן בשאלתו: האם מותר לנסות את ה'? שהרי נאמר בפירוש:
"לא תנסו את ה' "[דברים ו,ט"ז]
ענה לו הילד:"הביאו את כל המעשר אל בית האוצר...ובחנוני נא בזאת,אמר ה' צבאות,
אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די"[מלאכי ג,י]
ומה פירוש:"עד בלי די"? ענה על כך רבי חמא: עד שיתעייפו השפתיים שלכם מלהגיד:
"די"[תלמוד בבלי- גמרא,תענית ט,א]
ועוד מסופר:"שאל רבי יהודה הנשיא מרבי ישמעאל ברבי יוסי":
אלה  הגרים בארץ ישראל וזוכים להגיע לעושר,מה הסיבה להתעשרותם?
ענה לו רבי ישמעאל:הדבר  נובע מתוך שמקיימים   מעשרות כדין.
ובהמשך שאל רבי יהודה הנשיא:ואנשי בבל מפני מה מתעשרים?הרי אינם חייבים
במעשרות וביתר המצוות התלויות בארץ?אם כן,כיצד זוכים לעשירות?
ענה לו רבי ישמעאל:הסיבה היא: נתינת כבוד לתורה הקדושה.
וכשנשאל: כיצד מתעשרים בשאר הארצות?
ענה לו רבי ישמעאל:בזכות שמירת השבת.
התשובה לשאלה ג]
לפי מדרש חז"ל: שאל משה את הקב"ה: היתכן כי הגר  נחשב בעיני ה' כלוי?
על כך ענה ה':כי הגר  יקר מאד לפני הקב"ה –מהסיבה, שהיה מוכן להתגייר מרצונו למען ה'.
משל  לצבי שהצטרף מרצונו החופשי לעדר הכבשים,
הרועה היה מטפל בו באופן  טוב יותר מאשר ביתר העדר.
שאלו אותו:כיצד יתכן כי הוא הרועה מתייחס טוב יותר  לצבי משאר העדר?
ענה להם:הרי בצאן השקיע את כל מאמציו  ודאגותיו ואילו הצבי אשר היה-
 מצוי באזור מדברי, הצטרף מרצונו החופשי לעדר-לא ראוי לכבוד מיוחד?
והנמשל: הקב"ה השקיע  מאמצים רבים בעם ישראל מימי העבדות במצרים-
עד היום הזה,בלכתם במדבר דאג להם לעמוד האש- בלילה ,לעמוד ענן - ביום,נתן
להם  שליו,
העלה להם באר מים,ענני כבוד.
הנחיל להם את התורה בסיני,אך הגר בא ביוזמתו והצטרף לכלל ישראל.
לכן בעיני ה' הוא שקול-כישראל וגם כלוי.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד על חשיבות הנתינה ללויים, לגר,
ליתום והאלמנה.
בכך התורה  מחנכת את הכלל  והפרט- לדאוג לזולת ומבטיחה לעוסקים במצוות המעשר-:
ברכת שמים,כפי שנאמר:"למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה"

אמן ואמן.[דברים י"ד,כ"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 26 ביולי 2013

ציון ביום גאולתה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציון ביום גאולתה
שיר מאת: אהובה קליין ©

כהרף עין הנה היום
מציאות רוקמת חזון
ציון מוחה דמעותיה
חיש פוקחת עיניה.

שיכורה ולא מיין
שטופת שמש וקרניים
מסירה מעליה אפר
עוטרת בראשה כתר.

לאוזנה המולה ושאון
גיל שמחה ששון
ים רוזנים ומלכים
את גאולתה חוגגים.

בית הבחירה עוטה תפארה
לבוש מלכות וענווה
הכול חפצים לחסות בצילו
ליהנות  מנוגה וזיו שכינתו.


הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת עקב,[ישעיהו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 25 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/ ירושלים ביום גאולתה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"שאי- סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך" [ישעיהו מ"ט,י"ח]

הטכניקה: שמן  על בד.l5pdlzx83x2buz5xw87k.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 ביולי 2013

הפטרת פרשת עקב-ישועת ה' בציון-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הפטרת פרשת עקב- ישועת ה' בציון-כיצד?
מאת: אהובה קליין.

ההפטרה  פותחת בדבריה של ציון- הלוא היא ירושלים הקדושה וגם כנסת ישראל וארץ ישראל:
"ותאמר ציון עזבני ה' ואלוקים שכחני:"
ולשאלתה זו הנביא ישעיהו עונה:" התשכח אישה עולה מרחם בן ביטנה?  גם-אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך:הן על כפיים חקותיך חומותייך נגדי  תמיד:מהרו בנייך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו: שאי סביב עינייך וראי כולם  נקבצו- לך חי אני נאום-ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה:[ישעיהו מ"ט,י"ד-י"ט]
ובהמשך בשורה נפלאה:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מינקתיך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קווי"[שם מ"ט,כ"ג-כ"ד]
השאלות הן:
א] מה המשותף  בין פרשת עקב להפטרה?
ב] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא  ישעיהו בנבואת הנחמה?
ג] כיצד מתאר הנביא את יום הישועה?
התשובה לשאלה א]
בפרשת עקב נאמר:"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית"[דברים י"א,י"ב]
מכאן, שארץ ישראל היא ארץ מיוחדת וגם עם ישראל נחשבים לבניו של אלוקים,לכן  הקב"ה משגיח  ומביט תמיד על הארץ ובניו.
ובמקביל לכך- בהפטרה  נאמר:
"הן על- כפיים חקותיך חומתיך נגדי תמיד"
[ישעיהו מ"ט,י"ז]
כוונת הנביא להגיד: כי כמו שאדם חורת את דמות אהובתו על כף ידו - על מנת שלא ישכח אותה-כך גם אלוקים מביט בחומות ירושלים  תמיד ואינו שוכח את ציון,אלא  דואג לה.
מכאן שגם בפרשה וגם בהפטרה אלוקים מביט באופן  תמידי על בניו בארץ ישראל וזוכר אותם.
התשובה לשאלה ב]
האמצעים האומנותיים בהם משתמש הנביא ישעיהו הם:
1] דימויים.
2] ניגודים.
3]"האנשה"
4] שאלה רטורית.
5] לשון נופל על לשון.
דימויים:
הנביא משתמש בדימויים כדי להמחיש את דבריו:את ציון הוא מדמה לתינוק-האהוב על אימו,ומסביר: כשם שאימא  לא תשכח לעולם את תינוקה,כך גם  הקב"ה  אינו שוכח את בניו לעד.
יש בדבריו של הנביא:"האנשה"-הכוונה שהוא  מדבר על ציון כפי שמדברים על אדם:"ותאמר ציון עזבני ה' "או, בפנייתו אל ציון נאמר:"שאי- סביב עיניך וראי.."
ניגודים: "גם- אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך"?- הנביא אומר: גם אם יש בכל זאת אמהות העלולות לשכוח את ילדיהן,הרי אלוקים לעומתן אינו שוכח!
שאלה רטורית-היא שאלה שהתשובה שלה מובנית מאליה כדוגמת שאלת הנביא:
"התשכח אישה עולה מרחם ביטנה?- האם יתכן שאימא תישכח את תינוקה?
לשון נופל על לשון:"מהרסייך-ומחריבייך"
התשובה לשאלה ג]
הנביא פונה ישירות לציון ואומר:"מהרסייך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו  באו לך, חי-אני נאום ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"
ביום שהבנים שבים לציון ,כל המחריבים והמהרסים יצאו ויעזבו את ירושלים.
הנביא  מדמה כאן את ציון לצופה-המסוגל להביט בעיניו-כדי לראות את כל המתרחש סביבו ביום הישועה, בדומה לדברי ה' אשר נאמרו לאברהם:
"שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה  וימה:כי את כל הארץ אשר-אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"[בראשית י"ג,י"ד-ט"ו]
דוגמא נוספת,כאשר משה מתחנן לה' על רצונו להיכנס לארץ ,אלוקים עונה  לו:
"עלה ראש הפסגה ושא עינך ימה צפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך.."[דברים ג,כ"ז]
ובהמשך הנביא אומר:"כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"
גם כאן יש שימוש בדימוי יוצא מהכלל:כל השבים אל הארץ יהיו כתכשיט המהדר את המקום,כלומר כל הבנים השבים  מהגלות ישמשו כתכשיט לציון בכך שהם יבנו אותה
כלילת יופי והדר.ציון תצמיד את התכשיטים בקישורי  חוטים- כדוגמת הכלה המקשרת את עדייה לגופה.
הנביא מבשר:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותייך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי-אני ה' "
מסתבר שהגולים לא ישובו לבדם לארץ הקודש,אלא בסיוע המלכים- מלכי  הגויים,הנביא מדמה אותם לאומנים המטפלים בתינוקות, והשרים של אותם מלכים  יהיו כביכול המניקות של הבנים,הם  ישתחוו לכבוד ציון וילחכו את העפר לרגליה.
המטרה הסופית תהיה,כי ציון תיווכח כי כל חששותיה,שמא הקב"ה שכח אותה-היו לשווא,כמו שנאמר:"אשר לא יבושו קווי"-כלומר: כל הבוטחים בה' אינם מתאכזבים מתקוותם כי ה'  יגאל אותם- וזאת בדומה לדברי דוד המלך :"גם כל קוויך לא יבושו"[תהלים כ"ה,ג]
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות בברור קו משותף לפרשת עקב ולהפטרה-בה מוכח כי הקב"ה אינו נוטש בניו,הוא מביט על ארץ ישראל מראשית השנה  עד אחרית.
ועל כן אין לחשוש לשכחה,מסירות ה' אל בניו היא כמסירות נצחית בין האם לבניה.
יהי רצון ובקרוב נזכה,בע"ה לגאולה שלמה.

אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ממדבר לארץ חמדה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ממדבר לארץ חמדה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ארבעים שנות נדודי מדבר
אלוקים ישמרם מכל משמר
כנשר הנושא גוזליו
כן ינצור בניו.

מזון על מגש הכסף
אש וענן ללא הרף
בגדיהם אינם בלים
כעור לגופם תואמים.

אך בהיכנסם לארץ חמדה
לא עוד זרי דפנה
עמל ויגע מנת חלקם
ישתו בצמא מעיין תורתם.

יחסו בצל השכינה
יאכלו רימון ותאנה
דבש חלב בכל פינה
יודו למלך רם ונישא.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 23 ביולי 2013

תערוכה בהשראת התנ"ך-בבית גבריאל- הפתיחה ב:כ"ו אב תשע"ג-2,8,2013

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תערוכה בהשראת התנ"ך בבית גבריאל
התערוכה תוצג בע"ה החל מ:29 יולי עד 31 אוגוסט 2013
פתיחה  חגיגית בע"ה ביום שישי 2 באוגוסט-כ"ו באב.
בפתיחה- חוקר התנ"ך, ד"ר יגאל בן נון, מאונ' סורבון בפריז.
אוצרת - יעל ניצן

משתתפים-
אבל פן, אהובה קליין,  אהוד שחורי, אהרן בצלאל, אייל הצפון, איילה באר, אלברט אלטרץ,  אן ל, הלן ואסנת,  אסתי בן שושן, אריקה וייס, בן ואנג, דבורית בן שאול, דיק בן דור, הני ברודני,  ורוניקה בלונדר, חוה חייט, חנה חניאל קופף, יואב דסה,  לילך זוננשיין איזנברג, מייק ליף, מירי סוסנה, מלכה גולדמן, מנואל לנצה, מרדכי בק,  משה כץ, משה ליבה, עידית גולדצוויג, פנינה רובין, צבי הלפרן, רחל גולדרייך, רחל אלתר, שלום קלנר, שמואל בונה,  שמעון אדרי, שרין ברקוביץ רונן, תמנע מוסט.

התנ"ך שימש מקור השראה לציירים רבים, והוא למעשה הספר המצויר והמפוסל ביותר בעולם. 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 18 ביולי 2013

עול מלכות שמים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עול מלכות שמים

/שיר מאת: אהובה קליין©


לשאת עיניים למרום
לחזות בכוח עליון
צבא שמים ולבנה
זורעים אורות באפלה.

להתמקד ביופי הבריאה
מתוך חכמה ובינה
לחפוץ ללב טהור
גדוש אהבה ואור.

עול מלכות שמים לקבל
לקרוא  שמע ישראל
להגות תורה יומם וליל
אל בורא עולם להתפלל.


הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 ביולי 2013

פרשת ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין
אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו  הוא: "קריאת שמע",כפי שכתוב:
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד,ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך,והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך:ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.."
[דבריםו,ד-י]
השאלות הן:
א]כיצד ניתן להגיע לאהבת ה'?
ב] מאין למדים כי יש ללמוד תורה וגם ללמד אחרים?
ג] מה הקשר בין ההפטרה לבין נושא:"קריאת שמע?
התשובה לשאלה א]
חכמים מגיעים למסקנה:כי יש תחילה לאהוב את הזולת ורק בשלב הבא ניתן להגיע לאהבת ה',להבנה זו הם מגיעים מתוך התבוננות בתורה הקדושה,אשר בה מצאנו את המילה:"ואהבת"-סה"כ שלוש פעמים:
1] "ואהבת לרעך כמוך"[ויקרא י"ט,י"ח]
ב]ואהבת לו כמוך[הכוונה לגר בארץ] "[שם ל"ד]
ג]"ואהבת את ה' אלוקיך"[דברים ד]
האר"י הקדוש אומר:כי לפני שהאדם יאמר:"קריאת שמע" יקבל על עצמו את המצווה:"ואהבת לרעך כמוך" ויכוון לאהוב,איש,איש כנפשו.
ה"שפת אמת" אומר:כי אם התורה מצווה לאהוב את ה',סימן שכוח האהבה מושרש אצל האדם,אלא שעליו להוציאו מהכוח אל הפועל.
לשם כך, עליו לעמול קשה כדי שיגיע אל שורשה של סגולה זו הטבועה בנפשו.
ויפעיל אותה הלכה למעשה.
המגיד  מדובנא מביא משל יפה בספרו:"אהל יעקב"
מעשה בכפרי אחד שהזמין אצל החיט חליפה חדשה,אחרי מספר ימים בא אל החייט בצעקות והביע צער עמוק שהחליפה אינה מתאימה לו,צחק החייט ואמר לכפרי:"אתה כנראה מדדת את החליפה החדשה על גבי בגדיך הישנים,אם כן אין דבר פלא שאתה מתלונן על חוסר ההתאמה"!
הנמשל:מידת האהבה מסוגלת למלא רק חלל של לב טהור ואילו אדם שבליבו זוהמה-אינו מסוגל למלא את ליבו באהבה.
על כך אמרו  חז"ל:"אי אתה יודע איך לאהוב?והיו הדברים האלה..על לבבך"
הרמב"ם  ב"הלכות יסודי תורה" אומר:כי ניתן על ידי התבוננות במעשה הבריאה שהם תוצאה של חוכמה  אדירה שאין כדוגמתה - להגיע לצימאון לאהבת ה' מתוך  רצון לדעת  את ה'.כמו שאמר דוד המלך:
"כאיל תערוג על אפיקי מים,כן נפשי תערוג אליך אלוקים: צמאה נפשי לאלוקים א-ל חי"
[תהלים מ"ב, ב-ג]והתוצאה-
מייד מתאווה להכיר מקרוב את ה.'
o0yt2hc95vzxklm03xsv.jpg
ציורי תנ"ך/דוד עורג  אל ה' כאיל/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
התשובה  לשאלה ב]
אנו לומדים: כי בנוסף על חובתנו ללמוד התורה יש ללמד גם אחרים,כמו שנאמר:"ושיננתם לבניך ודברת בם.."
הרמב"ם בספר:"משנה תורה" אומר:כי מחובתו של האדם ללמד לא רק את בנו תורה,אלא גם את בן בנו.
בדבריו אלו הוא מסתמך על הפסוק:"והודעתם לבניך ולבני בניך"[דברים ד,ט]
ובנוסף יש ללמד את כל התלמידים גם אם אינם מבניו וההוכחה -לכך,שנאמר:"ושיננתם לבניך"
על כך לומדים חז"ל:"בניך"-הכוונה גם לתלמידך.היות והתלמידים נקראים בנים.
כמו שנאמר:"ויצאו בני הנביאים"[מלכים-ב ב,ג]בני הנביאים הם- תלמידים.
התלמידים קרויים בנים ,דבר זה מוכח מהלכות תלמוד תורה[ א,ב]
לפי חז"ל :תלמוד תורה שקול כנגד כל שאר המצוות,כפי שנאמר:
"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה,והקרן קיימת לו לעולם הבא:כיבוד אב ואם,וגמילות חסדים,ואהבת שלום בין אדם לחברו:ותלמוד תורה כנגד כולם"[מסכת פאה]
והנה מעשה שהיה:"וכבר רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד,ונשאלה זו שאלה בפניהם:תלמוד תורה גדול,או מעשה[קיום מצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר:מעשה גדול:נענה רבי עקיבא ואמר:תלמוד גדול.
נענו כולם[כל החכמים פה אחד ]ואמרו:תלמוד גדול,שהתלמוד מביא לידי מעשה"-מתוך לימוד התורה מגיעים לביצוע המצוות הלכה למעשה.
[מסכת קדושין מ,ע"ב]
התשובה לשאלה ג]
נושא אהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים המופיע בפרשתנו-מופיע גם בהפטרה
בפסוק:"שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה..."[ישעיהו מ,כ"ו]
בפסוק זה אומר הנביא: כי על ידי התבוננות בצבא השמים ניתן לראות את גדולת הבורא.
הפסוק מהווה ראשי תיבות למילה:"שמע"-אמירת :"שמע" היא קבלת עול מלכות שמים.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי לאהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים ניתן להגיע על ידי,לב טהור והתבוננות במעשה הבריאה ואמירת "קריאת שמע"
ובמסגרת זאת יש לשים את הדגש על לימוד תורה והנחלתו לדורות הבאים.

 יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/"שאו מרום עינכם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
30eozia2d28drvk7qoeq.jpg

ציורי תנ"ך /" שאו מרום עינכם..."

/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר  צבאם לכולם בשם יקרא..."[ישעיה מ,כ"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 12 ביולי 2013

ציורי תנ"ך / חציית נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"קומו סעו ועברו את נחל ארנון.."[דברים ב,כ"ד]

[הטכניקה: שמן על בד]ukp85dgeeh2njetblryo.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 11 ביולי 2013

נחל ארנון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
נחל ארנון
שיר מאת: :אהובה קליין©

מעל העם מרבד שמים
כאיש אחד חוצים המים
כאריות בגבורה גוברים
נחושים עזים כנמרים.

נחל ארנון  בין סלעים
בצל הרים עתירי סדקים
מקומות מסתור לבעלי חיים
אויבים אורבים בנקיקים.

כנשר נושא גוזליו
אלוקים נוצר בניו
למענם ילחם מלחמות  
כהרף עין ישועות.


הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 ביולי 2013

פרשת דברים/ מה טיבו של נחל ארנון?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת דברים-
 מה טיבו של נחל ארנון?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו,משה נושא נאום- בו מזכיר מאורעות בעלי חשיבות שאירעו  לעם
ישראל במהלך נדודיהם במדבר.
אחד מהם: חציית נחל ארנון,כפי שהפסוקים מתארים:
"קומו סעו ועברו את---נחל ארנון ראה נתתי בידך את-סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה"[דברים ב,כ"ד]
ובהמשך נאמר:"מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא הייתה קריה אשר שגבה ממנו את—הכול נתן ה' אלוקינו לפנינו"
[שם  ב,ל"ו]
השאלות הן:
א] היכן ממוקם נחל ארנון ומה טיבו?
ב] באילו מקומות נוספים בתנ"ך-מוזכר נחל זה?
התשובה לשאלה א]
נחל ארנון –הוא השני בגודלו בנהרות הארץ,מקורו  בעבר הירדן-הוא נובע במדבר הסורי-ערבי וזורם מדרום לצפון, בסופו פונה מערבה ונשפך אל ים המלח.
הנחל ממוקם במקום גבוה,אך ככול שהוא מתקדם ,הוא נוטה  לכוון ערוץ עמוק וצר וזורם בין סלעים זקופים.
בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים היה משמש נחל ארנון- גבול בין מואב לממלכת סיחון- מלך האמורי,כפי שהדבר מצוין בכתובים:
"וישמע בלק כי בא בלעם,ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנון אשר בקצה הגבול"[במדבר  כ"ב,ל"ו]
הרמב"ן אומר:"ישנה  הוכחה מספר מלחמות ה'-שנכתב על ידי המושלים-"כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל,והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרים להם,כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון ולא ארנון בכלל,ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו,כדכתיב:"ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון-תוך הנחל וגבול".[דברים ג,ט"ז]
בני ישראל הצליחו לכבוש מידי האמורי את האזור שמצפון לארנון ועד נחל יבוק.

3l6xm5qi9n0tbwo6fenf.jpg

ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבט ראובן וגד/ציירה: אהובה קליין(c)

מקום זה סמוך למואב נמסר לשבט ראובן וגד,כפי שנאמר:"וניקח בעת ההיא את-הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן,מנחל ארנון עד-הר חרמון"[דברים ג,ח]
אזור זה היה כנראה פורה ומתאים למרעה הצאן של השבטים,לכן הם כל כך חשקו בו.
ישנו מדרש יפה המספר: כאשר עם ישראל חצו את נחל ארנון שהיה בין שני הרים,האמורים הסתתרו בתוך מערות  מעבר השני ופשוט ארבו להם- במטרה להפתיעם ולהשמידם,מיד התרחש נס, והקב"ה זעזע את הר מואב והר ישראל ושני ההרים התקרבו זה לזה וכל האויבים נמחצו למוות בתוך מחבואם.
לאחר מותם,שבו ההרים למקומם ובאר מים-באר מרים- ירדה לתוך נחל ארנון.
לעם ישראל התרחשו הרבה ניסים במדבר,אבל רק על שני ניסים אמרו שירה:
נס קריעת ים סוף ונס נחל ארנון.
ומדוע דווקא עליהם? מפני שכאן הם לא ציפו לנסים ולא נקפו אצבע,אלא הכול נעשה על ידי ה'.
התשובה לשאלה ב]
הנה דוגמאות לכמה מקומות בתנ"ך בהם מוזכר נחל ארנון:
1] "ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון—עד הר  חרמון וכל הערבה מזרחה,סיחון מלך האמורי היושב בחשבון מושל מערוער אשר על-שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבוק גבול בני עמון:"[יהושע י"ב,א-ב]
2] "ויהוא לא שמר ללכת בתורת-ה' אלוקי ישראל בכל-לבבו לא סר מעל חטאות ירובעם אשר החטיא את ישראל:בימים ההם החל ה' לקצות בישראל ויכם חזאל בכל-גבול ישראל:מן הירדן מזרח השמש את כל-ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערוער אשר על-נחל ארנון.."[מלכים-ב,י,ל"א-ל"ד]
3] "הוביש מואב כי-חתה,הללי וזעקי הגידו בארנון כי שודד מואב"
[ירמיהו מ"ח,כ]
4]"ויאמר  מלך בני –עמון אל- מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום"
[שופטים י"א,י"ג]-כאן מלך בני עמון מתלונן כי ישראל גזלו את האזור מצפון לנחל ארנון.
5] "וישב ישראל בקדש:וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבוא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנו בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב"[שופטים י"א,י"ז- י"ח]
6] "והיה כעוף-נודד קן משולח תהיינה בנות מואב מעברות לארנון"
[ישעיהו ט"ז,ב]-כאן הכוונה כי בנות מואב תברחנה מפחד האשורים אל מעברות נחל ארנון כדי לבקש מקלט  מבני ישראל"
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי נחל ארנון,הוא נחל מיוחד במינו ובזמן שבני ישראל חצו אותו  התרחש נס-בו ניצלו בידי אלוקים,מיד האמורים ועל כך אמרו שירה:"עלי באר" [במדבר  כ"א,י"ז-י"ח]
וזאת בדומה לשירת הים ששרו בזמן יציאת מצרים.
על כך נאמר:"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

יהי רצון ועם ישראל יהיה תמיד מאוחד ודבק בתורה הקדושה ויהיה ראוי לניסים ונפלאות.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 ביולי 2013

הקשר בן רחל אימנו לבין ימי בן המצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקשר בן רחל  אימנו לבין ימי בן המצרים 

מאת אהובה קליין.
הימים החלים בן י"ז בתמוז לבין  ט' באב נקראים בשם -ימי בן המצרים,   הם   נקראים בשם זה- על שם הכתוב: "כל רודפיה השיגוה בן המצרים"
.[איכה א', ג']
ב:י"ז בתמוז – אירעו חמישה אירועים כואבים לעם ישראל:
א] הובקעה העיר על ידי- נבוכדנצר מלך בבל.
ב] נשתברו הלוחות הראשונות.
ג] בוטל קורבן התמיד .
ד]בבית המקדש- שרף אפוסטומוס את התורה.
ה[ הועמד צלם בהיכל.
לפיכך, בימים אלה- ממעטים בשמחה, הם נקראים גם בשם:"שלושת שבועות האבל" כפי שכתוב בדניאל:
"בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים, לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים"
 [ דניאל י' ,ב'- ג']
לפי דעת הרמב"ם: אין להשמיע ניגונים מכלי נגינה וזמר שונים וכל מי שמשמיע  צלילים- קול זמר- אסור להאזין לכך- מפאת החורבן.
ימים אלה מועדים לפורענות .לפיכך – יש להישמר ביתר משנה זהירות בכל מקום, כגון:  בים,  בכבישים לרבות מעבר חציה, בטיולים.
על מה חרבה הארץ?
בית ראשון – חרב בגלל שלושה גורמים:
1] עבודה זרה.2] גילוי עריות 3]שפיכות דמים.
בית שני חרב- בעבור שנאת חינם- השקולה כנגד שלושת עבירות אלה.
אחת האגדות שידועות לנו במיוחד מספרת:  כשהלכו בני- ישראל כבולים בשלשלאות- לגלות לפני-
נבוכדנצר מלך בבל-  בדרכם עברו על פניי רחל אימנו . כפי שכתוב:"קול ברמה  נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על- בניה מיאנה להינחם על – בניה כי איננו: כה אמר ה' מנעי  קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר  לפעולתך נאום – ה' ושבו מארץ אויב: ויש – תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם:"
[ירמיהו ,ל"א,י"ד –ט"ז]
כדי להכיר היטב את  אישיותה של רחל אימנו- נעיין במקורות: רחל הייתה אחת מבן ארבע אמהות- אשתו של יעקב אבינו ובתו של לבן הארמי.

rpmv6itl4fc3dup4dr73.jpg

ציורי תנ"ך/ יעקב מסיר את האבן מפי הבאר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לראשונה,  ניתן לפגוש את רחל [ בראשית כ"ט] כאשר יעקב  מגיע ארצה בני- קדם, הוא נתקל ברועי הצאן אשר מתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר והוא נירתם לעזרתם – בהסרת האבן. " ויאמר אליהם הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו ידענו  ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת- לבן אחי אימו ואת צאן לבן  אחי אמו ויגש  יעקב  ויגל את האבן... וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:" על בכי זה של יעקב – אומר רש"י : יעקב בכה- היות וראה ברוח הקודש שאין רחל עתידה להיקבר עימו. רחל רצה לספר לאביה- כאן נראה שהיא זריזה וחרוצה.
יעקב מתלהב מאד מאישיותה המיוחדת וגם מיופייה המיוחד! יעקב ניקשר אליה וחפץ לשאתה לאישה.
הוא עורך הסכם עם אביה, לפיו הוא יעבוד עם הצאן במשך שבע שנים ובתום תקופה זו- לבן ייתן את-
רחל בתו ליעקב לאישה. למרבה הצער , בתום שבע השנים – לבן אינו מקיים את הבטחתו ונותן ליעקב את לאה הבכורה בטענה: " לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" [בראשית, כ"ט, כ"ה,]


8regs00h90tifzw3ivbp.jpg

ציורי תנ"ך/יעקב עובד שבע שנים נוספות עבור השגת רחל/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

יעקב נאלץ לעבוד שבע שנים נוספות על מנת להשיג את רחל – שכל כך אהב-לשאתה לאישה.
אכן, הכתוב מתאר את רחל כך:"ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה" [בראשית כ"ט,י"ז].
לאחר שבע שנים נוספות וקשות - יעקב  נושא לאישה גם את רחל.
מתברר שבתחילה רחל הייתה עקרה, היא הייתה בעלת חוש אימהי חזק ושאפה לילדים משלה.
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבא  לי בנים ואם אין מתה אנוכי"[בראשית , ל',א'] רחל אינה נכנעת היא רוצה בנים משלה! היא מתפללת- שהרי ה' מתהווה לתפילת הצדיקים. בסופו של דבר היא נענית: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את חרפתי ותקרא את – שמו יוסף לאמור יוסף ה' לי בן אחר".
כאן, כפי שרש"י מציין,  הייתה לרחל רוח הנבואה – לפי שיודעת הייתה שיעקב עתיד להעמיד שנים עשר שבטים- לכן שאפה שהבן שלה- מדמה ובשרה - יהיה כלול בתוך השבטים,לכן לא נתפללה אלא לבן אחר.
כלומר-  ראתה ברוח הקודש שעוד בן אחד אמור להצטרף לשבטים , לכן התפללה."הלוואי יהיה ממני"[ירושלמי ברכות פ"ט ה"ג],
i9umuay6ov8b4pib5k2y.jpg

ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו לעזוב את בית אביהן/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

בהמשך, יעקב מודיע לנשותיו לעזוב את בית אביהן ולעלות ארצה. רחל ולאה נענות לבקשה. רחל  שהייתה אישה צדיקה במיוחד רצתה להרחיק את העבודה  הזרה של אביה- לכן החביאה את התרפים בכר הגמל .כאשר אביה רדף אחריהם וחיפש אחר אליליו , לא מצאם.
רחל-  האישה הצנועה מסרבת לקום בטענה:"אל – ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל  לקום מפניך כי- דרך נשים לי ויחפש ולא  מצא את התרפים" [בראשית ל"א, ל"ה]- כאן רחל מצד אחד מתגלה כאישה צנועה וצדיקה ונזהרת גם בכבוד אביה ומשוחחת איתו בכבוד.
כאשר יעקב פוגש בדרך את עשו – יוסף  מסתיר אותה בגופו מפני עיני עשו :"ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחו"- [בראשית ל"ג ,ו'- ח'] רש"י מסביר: בדרך כלל האמהות היו ניגשות לפני הבנים, אבל אצל רחל יוסף ניגש לפניה אמר בליבו: אימי  יפת תואר – לכן הגן עליה בגופו ובקומתו הגבוהה.
לסיכום,  ניתן להסיק – כי רחל הייתה אישה אצילית, אישה יראת שמים, בעלת אמונה חזקה. גם כאשר אחותה – לאה-  ניתנה ליעקב,  היא קיבלה זאת בהבנה ואף מסרה לה את הסימנים שיעקב מסר לה קודם.
הסימנים היו: חנה = חלה - מצוות הפרשת חלה, נידה,הדלקת נר שבת.
כאן רחל מתגלית כאישה בעלת חסד עצום. אישה בעלת רוח הקודש.
בדרך   אפרתה- כאשר רחל יולדת את בנימין היא מתקשה   בכך, היא מספיקה לקרא לו:" בן אוני"  "ואביו קרא לו בנימין"
רחל קראה לו :"בן אוני"- לפי רש"י- הכוונה בן צערי.לפי שנולד לבדו בארץ.
רחל נקברה בבית לחם ועד היום המקום  משמש מקום קדוש – מקום שהמונים עולים להתפלל. היא נפטרה ב- י"א חשוון.
רחל קיימת איתנו עד היום, היא ממשיכה לבכות את בניה.  היא חיה ולא מתה- כי צדיקים  במותם נקראים חיים.
מי ייתן וכל הצומות יהפכו לימים טובים- לעם ישראל ובקרוב נזכה לגאולה שלמה.

כפי שכתוב:"כה אמר ה' צבאות צום רביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים: והאמת והשלום אהבו" [ זכריה ח', י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 ביולי 2013

מה צופן לנו חודש אב?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מה צופן לנו  חודש אב?
מאמר מאת: אהובה קליין
על פי עיון במקורות התנ"ך,מתברר כי בחודש אב העצב והשמחה  מככבים בשני מוקדים שונים:
הראשון  :תשעה באב-  יום צום  ואבל על חורבן בתי המקדש-הראשון והשני.
המועד השני: ט"ו באב-היום בו בנות ישראל יוצאות במחולות  לבושות צחורים  בכרמים –יום שמח במיוחד.
בתשעה באב אירעו כמה אירועים קשים:
א] בעבור עוון המרגלים שהוציאו דיבה על ארץ ישראל ובכו– נגזר על אבותינו למות במדבר וכל אותו הדור לא זכה להיכנס לארץ הקודש.
על כך אמרו חז"ל: אמר להם הקב"ה : "אתם בכיתם בכייה של  חינם,ואני קובע בכייה לדורות"[מסכת תענית כ"ט,מ]
ב] בית ראשון חרב-מפני שלושה דברים:עבודה זרה,גילוי עריות,ושפיכות דמים.
ג] בית שני חרב -מפני שנאת חינם,מכאן לומדים כי שנאת חינם שקולה כנגד שלוש עבירות:עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים.
ד] נלכדה ביתר - אשר שימשה מבצר בימי מרד  בר כוכבא-על ידי  הרומאים.
ה] עיר הקודש- ירושלים נחרשה על ידי הרומאים-כפי שניבא זאת הנביא ירמיהו:"ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה"[ירמיהו כ"ו,י"ח]
יום זה מבטא את שיא העצב הלאומי בהיסטוריה היהודית של עמנו,אך
אל לנו לשקוע בייאוש,חלילה,  לעתיד לבוא- העצבות תפלס דרכה לשמחה,כפי שמבשר  לנו הנביא זכריה:
"צום רביעי [תמוז] וצום החמישי[אב] וצום השביעי[תשרי] וצום העשירי[טבת] יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים"[זכריה ח,י"ט]
בגמרא מסופר על רבי עקיבא וחבריו שהתהלכו קרוב להר הבית,לפתע יצא שועל מהמקום שהיה בעבר קודש הקודשים ,מיד חביריו פרצו בבכי עז,ואילו רבי עקיבא שתק,שאלו אותו חבריו:מדוע הנך שותק? שאל אותם רבי עקיבא מדוע אתם בוכים?
ענו לו:"שועל יוצא מקודש הקודשים ולא נבכה"?
אמר להם:"אוריה בשעתו התנבא על החורבן- ציון שדה תחרש-ואילו זכריה הנביא התנבא על הבניין.
כשם שראיתי קיום דברי אוריה ביחס לחורבן,כך מאמין אנוכי כי יתקיימו דברי זכריה הנביא שהבטיח את הגאולה והבניין.ענו לו מרעיו:"ניחמתנו ברגלי המבשר"
מהו ט"ו באב?במסורת ישראל היו שני איסורי חיתון בעם.
הראשון בתקופת משה רבנו :נקבע כי בת היורשת נחלה תוכל להינשא רק
לבחור מאותו שבט .
השני- בתקופת השופטים:בעקבות מעשה:"פילגש בגבעה"-"ואיש ישראל נישבע במצפה לאמור,איש ממנו לא-ייתן בתו לבנימין לאישה"[שופטים כ"א,א]
איסורים אלו היו עשויים לגרום לפילוג העם.
לכן קבעו חז"ל: כי מרגע כניסת עם ישראל לארץ יבוטלו איסורי החיתון ומאז הותרו השבטים להתמזג זה בזה  והיום הזה נקבע ליום : ט"ו באב.
בנות ישראל היו יוצאות במחולות בכרמים והגברים היו מסתתרים בין הגפנים ולוקחים להם נשים למטרת נישואין.

si95k9r26mssrdp7j6l3.jpgציורי תנ"ך/ בנות ישראל מחוללות בכרמים/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

מי ייתן ודברי חז"ל יתקיימו בקרוב:"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה"

וירבו שמחות בישראל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בין המצרים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בין המצרים

שיר מאת: אהובה קליין©
אומה  בודדה – בין העמים
בוכייה בימי בין המצרים
מתבוססת בדמה  תלקק פצעים
דורות שנים  לילות כימים.

ככבשה בין שבעים זאבים
מאוימת סביב – מכל האויבים
רחל  מבכה בכי תמרורים
נהי - על בניה הגולים.

תחנוניה כמים לים נשפכים
לפני מלך  מלכי המלכים
תפילתה בוקעת רקיעים
כהרף עין  שבים גאולים.

אהבת חינם –הכול מגבירים
כמנורת זהב בנפש מתאחדים
במהרה- פעמי גואל נשמעים

לבית המקדש ישראל זוכים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 5 ביולי 2013

חנייה באילים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חנייה באילים/שיר מאת: אהובה קליין©

ישראל חונים באילים
בהנחיית מלכי המלכים
מרגוע בין מסעות
גן עדן עלי אדמות
זיו פניהם כחמה
עיניהם בורקות כלבנה.

שנים עשר מעיינות
למען השבטים מגדנות
שבעים עצי תמרים
כמניין זקני חכמים
חכמתם כמעיין המתגבר
כקטורת העם תרומם.

הצאן שותה  לרוויה
מרווה צימאונו בהנאה
ענני שכינה סוככים
ממרחבי רקיע מהללים
עם למוד סבל וניסיונות
כהרף עין זוכה לישועות.


הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי/חומש במדבר.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 3 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויסעו ממרה ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[ל"ג,ט]
הטכניקה:שמן על בד.w3nrikipyrcs1z9omq1a.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 ביולי 2013

פרשת מטות-מסעי,מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מטות מסעי- מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?
מאת: אהובה קליין.
פרשת מסעי –היא הפרשה האחרונה המסיימת את חומש במדבר ומתארת את מסעות וחניות בני ישראל במדבר:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם..."[במדבר ל"ג,א-ג]
השאלות הן:
א] מדוע מתוארים כל מסעות העם-מה החשיבות לכך?
ב] מהם הגילויים  המופלאים  הגנוזים במילים המתארות את המסעות?
ג] באילו מקומות מיוחדים חנו בני ישראל בין המסעות?

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

התשובה לשאלה א]
התורה מפרטת את כל המסעות והחניות של העם מהטעמים הבאים:
רש"י מביא שני פירושים:
פירוש 1] לפי רבי משה הדרשן :מטרת תיאור המסעות היא: להדגיש את חסדי ה', אשר למרות הנדודים במדבר במשך ארבעים שנה ,בין מסע למסע הייתה להם גם מנוחה.
בסה"כ ארבעים ושניים מסעות עברו בני ישראל,מתוכם י"ד מסעות במשך השנה הראשונה-לפני הגזירה בעקבות חטא המרגלים אשר הוציאו דיבה על ארץ ישראל.
ושמונה מסעות אחרי מותו של אהרון-מהר ההר עד ערבות מואב-בשנת הארבעים,לפי חישוב זה במשך שלושים ושמונה שנות הנדודים-נסעו עשרים מסעות.
פירוש 2] לפי דברי תנחומא:"משל  למה הדבר דומה? למלך שהיה בנו חולה,הוליכו למקום אחר לרפואתו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות ואמר לו:כאן ישננו,כאן התקררנו,כאן חששת את ראשך,כך אמר לו הקב"ה:משה מנה להם את כל המקומות היכן הכעיסוני,לכך נאמר מסעי בני ישראל"
לפי המדרש הראשון התורה הייתה צריכה לתאר רק את עשרים המסעות מרתמה לקדש ברנע,להודיע את חסדי ה' שבמשך שלושים ושמונה שנים נסעו עשרים מסעות בלבד.
לפי מדרש תנחומא:משה היה צריך להזכיר רק את המסעות הראשונים.
 במרה:"וילונו העם על משה לאמור מה נישתה"[שמות ט"ו,כ"ד]
במדבר סין:"וילונו כל עדת בני ישראל על משה ואהרון"[שם ט"ז,ב]
ברפידים:"וירב העם עם משה"[שם י"ז,ב]
ממש כאותו מלך שהזכיר לבנו שהתרפא-את כל התחנות שעברו יחדיו.
לפי ספורנו: כל תיאור המסעות בפרשה בא במטרה: לשבח את עם ישראל
בלכתם אחרי ה' בארץ לא זרועה כדברי ירמיהו הנביא:"...כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
[ירמיהו ב,ב]
התשובה לשאלה ב]
חז"ל מגלים לנו עניין מדהים:
תוך כדי קריאת הפסוק:"אלה מסעי בני ישראל.."[שם ל"ג,א]
באמצעות ראשי תיבות של  האות הראשונה בכל מילה,-רמוזים ארבעה מסעות גדולים שאותם עברו בני ישראל מאז צאתם ממצרים:
לה"- אדום- גלות אדום[רומי]
סעי"- מדי- גלות פרס.
ני "- גלות בבל.
"ישראל" - גלות יון.
דעה מעניינת מביאים לנו הקדמונים,לפיה:"אלה מסעי בני ישראל"
יש במילים אלה רמז כי: גאולה ראשונה מארץ מצרים הייתה בידי בשר ודם ולכן לא היה באפשרותה להיות נצחית ובעקבותיה - בני ישראל  עתידים לעבור כמה גלויות,כנאמר בהמשך:"אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון"
אך לעתיד לבוא עתידים בני ישראל להיגאל ביד אלוקים שהיא גאולה נצחית.
חז"ל מביאים עוד רמז נפלא:המילה- "ואלה" בגימטרייא ארבעים ושניים,
כלומר מסעי עם ישראל היו כמניין האותיות:"ואלה"
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות לחניית בני ישראל במדבר:
אילים-"..ויבואו אלימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[במדבר ל"ג,ט]
לפי דברי הכלי יקר: באילים היו שנים עשר מעיינות מים כנגד שנים עשר השבטים.
והיו שבעים עצי תמרים כנגד שבעים הזקנים הצדיקים,כפי שנאמר על הצדיק:"צדיק כתמר יפרח"[תהלים]
רתמה-"..ויחנו ברתמה"
לפי דברי רש"י: רתמה היה מקום בו המרגלים חטאו בלשון הרע על ארץ ישראל,
שנאמר :"מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים"[תהלים ק"כ]
רפידים-"..ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות"[שם ל"ג,י"ד]
לפי דברי הרמב"ן:במרה לא הוזכר נס המים ובמדבר סין לא הוזכר נס המן,אבל ברפידים קרה   דבר גדול,לא היה לעם מים ושם ניסו את ה'  ונקרא המקום: "מסה ומריבה" ושם הוציא להם משה- מים מהסלע וחטא בכך שלא דיבר אל הסלע,אלא היכה,ובמקום זה באה עליהם מלחמת עמלק.
לכן הכתוב הזכיר בקצרה כי במקום זה לא היה לעם-מים לשתות.
לסיכום,לאור האמור לעיל- נראה כי כל המסעות והחניות במדבר- יש בהם בנוסף לגילויים המופלאים, גם מסרים חשובים בכלל ובפרט לגבי מסעות ותחנות בחיי-האדם אשר להם  תכלית והיא: לעלות בסולם הערכים ולהגיע לעתיד טוב ומבורך ,כמו שאמר ה' למשה טרם קריעת ים סוף :"דבר אל בני ישראל ויסעו"[שמות י"ד, ט"ו]
המטרה תמיד לנוע קדימה וללכת מחיל אל חיל עד הגשמת המטרה הנכספת.
וכאשר עם ישראל נע קדימה ודבוק בתורה הקדושה- האויבים נסים מפניו.

כנאמר:"ויהי בנסוע אהרון ויאמר משה,קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך"
[במדבר י,ל"ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר