יום רביעי, 26 ביוני 2013

ציורי תנ"ך/ אליהו הנביא מחיה את הילד/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

".....ויתנהו לאימו ויאמר אליהו ראי חי בנך"

[מלכים-א- י"ז,כ"ג]

הטכניקה: שמן על בד.uxlc9bb8d47lp8stgk2k.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 ביוני 2013

פרשת פינחס-מי היה יהושע ובמה ייחודו?/מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת פינחס- מי היה יהושע ובמה ייחודו?
מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מוזכר יהושע כממשיך דרכו של משה,בציווי ה' - משה  סומך עליו את ידיו ומקדיש אותו למנהיג ישראל.
כנאמר:"ויאמר ה' אל משה קח—לך את—יהושע בן-נון איש אשר רוח-בו וסמכת את—ידך עליו:והעמדת אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העדה וציוותה אותו לעיניהם,ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל.."
 [במדבר כ"ז,י"ח-כ"א]
השאלות הם:
א] מי היה יהושע?
ב] במה ייחודו?
התשובה לשאלה א]
יהושע היה משרתו של משה,ככתוב:"יהושע בן-נון נער לא ימיש מתוך האוהל"
[שמות ל"ג,י"א]
רבינו בחיי מציין: כי יהושע חי- 110 שנים,מתוכם 40 שנה  כשבני ישראל הלכו במדבר,14 שנה  בארץ,מתוכם 7 שנים שנכבשה ו-7 שנים שחילקוה.
ולכן שואל רבינו בחיי, מדוע הכתוב מכנה אותו:"נער"? הרי היה בן 56שנה כאשר שירת את משה?
ותשובתו: כי המילה:"נער" מבטאת= משרת-היות והאדון נקרא איש והמשרת נקרא נער,כמו שכתוב[אסתר ב]"נערי המלך משרתיו"
הרמב"ן עונה על שאלה  זו בדומה לתשובתו של  רבינו בחיי,אלא שהוא מביא דוגמאות נוספות מהמקרא:
"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"[שמואל-ב,ב,י"ד]
ובהמשך אומר הרמב"ן: כי משמעות השם:בן-נון - נבון:"כי אין נבון וחכם כמוהו"
יהושע מלווה את משה גם להר סיני,כפי שהכתוב מציין זאת:"ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל- הר האלוקים"[שמות כ"ד,י"ב]
כאשר משה חוזר מהר סיני עם לוחות הברית ובני ישראל משתחווים לעגל- הזהב,יהושע  שומע את רעש קולות העם,הוא טועה בחשיבתו:"ויאמר אל- משה קול מלחמה במחנה.."
אך משה מבין שאין זו מלחמה ועונה לו:"אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אני שומע"[שם ל"ב,י"ז-י"ח]משה מבחין שאין זה קול של מנצחים במלחמה ואין זה קול של מנוצחים,אלא קול רינה וצהלה של העם.
טרם שולח משה את המרגלים לתור את הארץ,הוא משנה את שמו של יהושע.
כפי שהכתוב מציין:"ויקרא משה להושע בן- נון יהושע"[במדבר י"ג,ט"ז]
רש"י אומר על כך: משה התפלל על יהושע-שה' יושיע אותו מעצת המרגלים.
מתברר כי תפילה זו התגשמה.
ההוכחה:כאשר משה שולח את המרגלים לתור את הארץ,יהושע לוקח גם חלק בריגול,אך הוא וכלב בן יפונה מדברים באופן חיובי על הארץ בניגוד ליתר ראשי- השבטים:"ויהושע בן-נון וכלב בן יפונה מן-התרים את הארץ קרעו בגדיהם:ויאמרו אל-כל—עדת בני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד,מאד:אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש:אך בה' אל- תמרודו ואתם אל- תיראו את- עם הארץ..."[במדבר י"ד,ו-י]
יהושע השתתף גם במלחמות ישראל,כגון המלחמה בעמלק:
"ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה ומטה אלוקים בידי,ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להילחם בעמלק..ויחלוש  יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"[שמות י"ז,ח-י"ג]
מעניינת גישתם של אנשי גבעון כאשר שמעו על מלחמותיו של יהושע ביריחו והעי,הם חששו גם להיפגע,כפי שמתואר בתנ"ך:"ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע  ליריחו ולעי:ויעשו גם המה בעורמה וילכו ויצטיירו וייקחו שקים בלים לחמוריהם ונאודות יין בלים ומבוקעים...וילכו אל-יהושע אל המחנה הגילגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל: מארץ רחוקה באנו ואתה כרתו לנו ברית.."[יהושע ט]יהושע באמת ובתמים מאמין לאנשים רמאים אלה- המתחפשים לדמויות שבאו ממרחקים- וכורת איתם ברית-לפיה הוא לא יפגע בהם לרעה.
לבסוף, התרמית התגלתה ובני ישראל לא נלחמו בהם,היות וכיבדו את השבועה בברית.
יהושע קרא לאנשי גבעון ,הוכיח אותם וכעס עליהם:"למה רימיתם אותנו"?
תשובתם הייתה:כי ידעו שארץ ישראל תיכבש מידי העמים והיות והם היו חלק
מאותם יושבי הארץ חששו לגורלם,עתה לפי ההסכם החדש יהושע הפך אותם לחוטבי עצים ושואבי מים לעדת ישראל ולמזבח.


cx2kclhwvpqzr86r0xky.jpg
ציורי תנ"ך/ יהושע  ואנשי גבעון/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
ייחודו של יהושע היה בכך: שבזמן מלחמותיו התרחשו ניסים גלויים,
כשנלחם נגד חמשת מלכי האמורי נפלו אבני ברד גדולות מהשמים:"ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית-חורין וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד-עזקה וימותו רבים אשר- מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב"
[יהושע י,י"א-י"ב]
ובהמשך התרחש נס שני:
 השמש והירח נדמו בזמן מלחמתו נגד האמורי,כפי שכתוב:"וידום השמש וירח עמד עד ייקום אויביו הלוא היא כתובה  על ספר הישר ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא יום תמים:ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל"[שם י,י"ג-ט"ו]
יהושע היה מנהיג לדוגמא,הוא היה מחובר לאלוקים ומקיים את כל הציוויים.
לסיכום,ניתן להסיק: יהושע היה ממשיך דרכו של משה-בעל רוח אחרת,במילים אחרות-נילחם נגד הזרם כמו כלב בן יפונה ,לא הלך בדרך חבריו המרגלים.
הוא זכה להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל ובימיו התרחשו ניסים שלא היו כדוגמתם מעולם -לפני כן ולא יהיו בעתיד.
במותו כונה בשם:"עבד ה' "
התנ"ך גם מגלה לנו היכן קבורתו.

"וימת יהושע בן-נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש"[יהושע- כ"ד, כ"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 23 ביוני 2013

יהושע המנהיג/שיר מאת: אהובה קליין [c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יהושע המנהיג/ שיר מאת: אהובה קליין©

יהושע מנהיג לתפארת
תפעם בו  רוח אחרת
מילותיו עוטות מעשים
אמונתו מניסה פחדים.

זוכה לברכת רבו
ישועת ה' בקרבו
כארי מלך החיות
ידלג על מהמורות.

קוטף ניצחונות כפרחים
משמש מודל למנהיגים
חוליה בשרשרת הדורות
צועד בנתיבי האבות.

מקיים ציוויי אלוקים
הארץ מנחיל  לבנים
הלבנה והחמה מביטות
למנהיג דגול מסייעות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס[חומש במדבר]

ציורי תנ"ך/ משה סומך ידיו על יהושע/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
18f620sjx79vb7pv5qe2.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 ביוני 2013

ציורי תנ"ך/ האריה המסמל את עם ישראל /ציירה אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך ואוררך ארור"
[במדבר כ"ד,ט]

הטכניקה: שמן על בד.i23wc540g5mc5btq122p.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 17 ביוני 2013

ציורי תנ"ך/ שמשון והאריה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבואו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שואג לקראתו.."
[שופטים י"ר,ה]
הטכניקה: שמן על בד.qyk57ix0g0uy9ws4mzk0.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האריה-שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
האריה/שיר  מאת: אהובה קליין©

לאריה כתר מלוכה
ישראל מיצג בברכה
פעמים נחבא אל הכלים
ערנותו מרקיעה שחקים.

רעמתו מעטרת פניו
כזרקורים יאירו עיניו
שאגותיו בוקעות רקיעים
חיש מניסות אויבים.

יעקב באחרית  ימיו
בנבואה בירך בניו
יהודה המשיל לארי
בחוכמתו שלום להביא.

בלעם שאף  לקלל
בסופו יצא מהלל
ללביא דימה ישראל
המשכים לעבודת האל.

עם מאוחד כמנורה
דבוק לחבלי התורה
כליש נושא גבורה
למרחקים יפיץ אורה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בלק[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 16 ביוני 2013

פרשת בלק-מה סודו של האריה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק- מה סודו של האריה?/מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מנסה בלעם לקלל את עם ישראל בציווי בלק מלך מואב,אך בסופו של דבר התבלבל ויצא מהלל.
את עם ישראל מכנה אריה:"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם-חללים ישתה"[במדבר כ"ג,כ"ד]
ובפסוק נוסף הוא אומר:"כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך ואורריך ארור"[שם כ"ד,ט]
השאלות הן:
א] מדוע בלעם ממשיל את ישראל דווקא לאריה?
ב]היכן מצאנו בתנ"ך  דוגמאות להופעת האריה?
ג] כיצד משמש האריה סמל ביהדות?
תשובה לשאלה א]
כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם,הרי המילים מכוונות מכוח עליון:
"עם כלביא יקום.."
אומר על כך רש"י:כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר-הוא מתגבר על ייצרו כארי לחטוף את המצוות בזריזות -להתעטף בטלית,
לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת:"שמע ישראל" ולהניח תפילין.
רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן.הרי הן ישנים בתורה ומצוות.עמדו משנתן-עומדים כאריות..."
הכוונה -המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל,אבל בזכות התפילה- נחלשים ועונים אחריו:"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.
והוא ניצל בזכות אמירת:"שמע ישראל",המלאכים השומרים עליו ביום- עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה,וכשיהודי הולך לישון,הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה-כנאמר:"בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א,ו]
כאשר היהודי מתעורר עם שחר ,מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום,שנאמר:
"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל,ה]
לכן בלעם מצהיר:אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל,המשולה לאריה.
אשר שוקד ונחרץ להגן על עצמו מפני האויבים:"לא ישכב עד יאכל טרף"
טרף-זה בלעם,"ודם חללים" אלו מלכי מדיין.שנאמר:"ואת מלכי מדיין הרגו חלליהם"[במדבר ל"א,ח]
לפי אונקלוס: "לא ישכב עד יאכל טרף"- מדובר בכיבוש הארץ על ידי עם ישראל-כטרף הנאכל על ידי האריה.
לפי הרמב"ן:"כלביא יקום"-בתחילה ישראל הם גור ואחר כך בבחינת אריה שלא  ישכון בארצו עד שיאכל טרף וישתה דם מלכי כנען.
[פירוש זה בדומה לדברי אונקלוס]
מכאן שעם ישראל הוא כאריה-הן מבחינה רוחנית שיש בו כוח וגבורה להתגבר על ייצרו ולעבוד עבודת ה' בכל שעות היום והן מבחינה פיסית,הוא ערני כאריה ומסתער על אויביו בבחינת:"הבא להורגך השכם להורגו"
[במדבר רבה פרשה כ"א,פסקה ד']
התשובה לשאלה ב]
הנה כמה מקורות:
מקור א] יעקב בימיו האחרונים אוסף אליו את בניו ומנסה לספר להם את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים,אומנם לא עלה באפשרותו לגלות את הכול,
אך כן בירך אותם בברכות שהתקיימו:
ליהודה אמר:"גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע כאריה וכלביא מי יקימנו"
[בראשית מ"ט,ט]
xctkzubu740lmjwwlkmy.jpg
ציורי תנ"ך/האריה כסמל שבט יהודה/ ציירה: אהובה קליין(c)
לימים- בית דוד היה נצר לשבט יהודה.
לפי אבן עזרא: מה שמאפיין את האריה-הוא רובץ על טרפו ואין חיה אחרת שמסוגלת להבריח אותו.
מקור ב] שמשון הגיבור משסע את האריה,כפי שמתואר:"וירד שמשון ואביו ואימו תמנתה ויבואו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שואג לקראתו"
[שופטים י"ד,ה]
מקור ג] "אריה שאג מי לא ירא?"[עמוס ג,ח]
התשובה לשאלה ג]
האריה בהיותו מלך החיות מופיע בבתי כנסיות-מעל ארון הקודש.
הוא משמש גם כסמל ירושלים בהיותה שוכנת  בנחלת שבט יהודה.
האריה גם מופיע כסמל חודש אב.
בספר היצירה נאמר:"המליך[הקב"ה] אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימנית בנפש"
מסתבר שחודש זה  מתאפיין בתכונת המלכות והשלטון משום כך גם מידת הגאווה מצויה בו.
המרגלים כשלו בשליחותם לפי שאחזו במידת הגאווה ורדיפה אחר השררה.
מזל אריה מאפיין בדרך כלל מנהיגים גדולים בעולם.
האריה משתייך ליסוד האש שהוא מרומם מיתר היסודות.
היות ויש לאש נטייה לעלות כלפי מעלה.
סדר היסודות:אש,מים ,רוח.
הנולד בחודש זה-הוא טיפוס מלכותי ובאופיו מעריך את עצמו מאד.
מכבד את הזולת ומכובד  בסביבתו,שואף להרשים אחרים,אם לא עולה בידו להשיג את מטרותיו,עלול להיות גאוותן,לכן הצלחתו תלויה בהתנהגותו,רק בעזרת מידת הענווה יגיע רחוק.
לסיכום:
לאור האמור לעיל :ניתן להגיע למסקנה כי בלעם שאף לקלל את עם ישראל,אלא שלא עלה בידו לעשות כן,בסופו יצא מברך את העם ,כי זה היה רצון הקב"ה המגן על בניו.
על מנת שעם ישראל יצליח לאחוז בארץ ישראל –עליו להיות עם מאוחד ודבוק בתורה ולקיים את מצוותיה ,בדרך זו יתגבר על כל המכשולים ויצטיין כאריה בגבורתו,ויזכה להגנה מבוראו.
יהי רצון שעם ישראל יישם את דברי יהודה בין תימא:
"הווי עז כנמר,וקל כנשר,רץ כצבי,וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"
[מסכת אבות,ה,כ]

דבר שיסייע בגאולת העם במהרה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 ביוני 2013

מרים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מרים/ שיר מאת: אהובה קליין©

מרים בת עמרם ויוכבד
משחר  נערותה אור מפלסת
על אחיה משה תשמור
תבטח בה' ללא מגור.

בזכותה באר מים
לעם יוצא מצרים
רוח הקודש בנפשה מפעמת
ברמ"ח אבריה לעמה דואגת.

עם מותה בלב מדבר
העם צמא גרונו ניחר
אל משה ואהרון נקהלים
מיני טענות בפניהם שוטחים.

את הצדקת שכחו
כבתוך ערפל פסעו
בכי ודמעה חסכו
בהסתלקות הבאר נענשו.


הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת.[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 10 ביוני 2013

פרשת חוקת- מי הייתה מרים ובמה גדולתה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת- מי הייתה מרים ובמה גדולתה?

מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מסופר על מותה של מרים-בת עמרם ויוכבד:אחות משה ואהרון.
ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם:ולא היה מים לעדה.."
השאלות הן:
א] מי הייתה מרים ובמה ייחודה?
ב] מה הקשר בין הסתלקות הבאר למותה של מרים.
ג] כיצד מתה מרים?
התשובה לשאלה א]
מרים-אחות משה ואהרון הצטיינה כבר בצעירותה בחוש אחריות יוצא מן הכלל-
כאשר הגנה על משה הקטן בתיבה מרחוק- לבל יושלך ליאור על פי גזרות פרעה.
כנראה אמה סמכה עליה שתגן עליו כראוי.
כפי שניתן לקרוא בכתובים:"ותיקח—לו תיבת  גומא ותחמרה בחימר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור:ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"

j6c7ask5fi3vhwzogdyd.jpg

ציורי תנ"ך/ משה בתיבה ומרים משגיחה עליו מרחוק/ציירה: אהובה קליין(c)

ובהמשך מסופר כי בת פרעה  מגלה את הילד,מרים אינה נבהלת,ההיפך הוא הנכון. היא מציעה לה עצה:"ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד:ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד"[שמות ב,ט]
מרים הייתה נביאה, לפיכך לא חששה מבת פרעה ושיתפה איתה פעולה,כנראה שברוח הקודש ראתה כי משה בטרם יהיה מנהיג -עליו להעביר את ראשית חייו במצרים כדי ללמוד את רוח המקום.
גבורתה המיוחדת של מרים הייתה בהשכנת שלום בין בעל לאשתו:
בגמרא כתוב: (בבלי סוטה י"ב א)
"וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו.   תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלים! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות!"
מייד החזיר עמרם אליו את אשתו.
כאשר יצאו ישראל ממצרים,מרים הייתה בראש הנשים  ונאמר עליה:"ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את- התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ומחולות:ותען להם מרים שירו לה' כי גאה, גאה..."[שמות ט"ו,כ"א]
לפי דעת מקרא: מרים הייתה רגילה לשיר ולנגן במטרה לשבח את ה' ומתוך כך זכתה שרוח הנבואה שרתה עליה.
רש"י אומר: היא התנבאה על הולדת אחיה משה.
מדברי נבואת מיכה:"ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים"[מיכה ו,ד]  ניתן להסיק : כי גם מרים לקחה חלק בהנהגת עם ישראל.
ויש האומרים:כי השם –מרים-מרמז על מרות.
לדעתי,השם מרים מרמז על מים-המילה מים חבויה בתוך השם,ואפשר שהשם שלה רמוז במשפט:"מקולות מים רבים"[תהלים]
לדעת רש"י: מרים הייתה בין הנשים הצדקניות והקב"ה עשה להן נס והוציא להן  תופים ממצרים.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י:במשך ארבעים שנה שבני ישראל הלכו במדבר היה להם מים.
אך עם מותה של מרים,הכתוב מציין:"ולא היה להם מים  לעדה "
מתוך סמיכות העניינים-מותה של מרים וציון חוסר המים לעדה-הוא מגיע למסקנה שכל עוד מרים הייתה בחיים-בזכותה היה לעדה מים.
רש"י מתבסס גם על דברי הגמרא:"ר' יוסי בר' יהודה אומר:שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל,אלו הן:"משה ואהרון ומרים ו-ג' מתנות טובות ניתנו על ידם.ואלו הן:באר וענן ומן.באר - בזכות מרים,עמוד הענן- בזכות אהרון,מן- בזכות משה.
מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים:ובהמשך נאמר:"ולא היה מים לעדה"[תענית ט]
בעל "כלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ] טוען: כי היות ובני ישראל לא הספידו כנדרש את מרים הצדיקה במותה-נענשו בחוסר מים.
עובדה  כי כאשר אהרון נפטר נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט] וכאשר משה נפטר נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה..שלושים יום"[דברים ל"ד,ח] ואילו בפרשתנו אין שום רמז לאבל על מרים במותה.
בכך בני ישראל גילו כפיות טובה כלפי מרים שהרי במשך ארבעים שנה הם נהנו מבאר המים שלה.
מסיבה זו, הבאר נסתלקה באותה שעה וזאת על מנת שכולם ידעו כי באר המים הייתה מתוך זכותה של מרים.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רש"י:מרים מתה מות נשיקה-מיתה שלא ע"י מלאך המוות.
אך הדבר המוזר הוא:כי אין  הכתוב מציין כי עם ישראל התאבל על מות מרים.
חז"ל אומרים: כי עצם העניין שנסמכה מותה של מרים לנושא הפרה האדומה ניתן להבין כי כשם שפרה אדומה מכפרת,כך מיתת צדיקים  מכפרת.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי מרים הייתה אישה צדקנית.
בזכות נשים צדקניות  נגאלו ישראל ממצרים ועתידים להיגאל בזכות נשים כמוה גם בעתיד.

יהי רצון שנזכה לגאולת עם ישראל במהרה בימינו, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 ביוני 2013

פרשת תרומה- מדוע נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תרומה- מדוע נסמכה פרשת תרומה - לפרשת משפטים?

מאמר מאת: אהובה קליין.



remhhahe7h76hs6hqpk0.jpg
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
פרשת  תרומה  פותחת במילים:"וידבר ה' אל משה לאמור:
דבר אל בני ישראל וייקחו- לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי וזאת  התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב  וכסף ונחושת ותכלת וארגמן  ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים,שמן למאור בשמים לשמן המשחה  ולקטורת הסמים אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן:
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.." [שמות  כ"ה,א-ח]
המתבונן בפסוקים אלו נתקל  במספר שאלות:
א] מדוע נסמכה  פרשת תרומה לפרשת משפטים?
ב] כתוב:"וייקחו לי תרומה"- וכי הקב"ה זקוק לתרומות?
ג]מדוע נאמר:"וייקחו לי" ולא נאמר: "ויתנו לי"?
ד]למה מרמזים המתכות :"זהב וכסף ונחושת"?
התשובה לשאלה א]
לפי חז"ל:1]  באה התורה ללמדנו שתרומה רצויה אצל הקב"ה רק כאשר היא נובעת מתוך כסף שנרכש ביושר, בצדק ומשפט, אך תרומה שבאה מתוך נכסים שנרכשו במרמה- אינה רצויה אצל ה' והיא נחשבת: "מצווה הבאה בעבירה"
2] סמיכות הפרשות משפטים ותרומה –
באה ללמד את האדם: אל יאמר-
אני מסתפק בכך שאיני מרמה ונוהג עם  הבריות ביושר לפי החוק והמשפט- כאן בא הכתוב ללמדנו לא להסתפק רק בקיום" מצוות לא תעשה", אלא יש לקיים גם מצוות: "עשה", כגון לעזור לנצרכים.
התשובה לשאלה ב]
שאלה זו שואלים גם חז"ל  בילק"ש:"מי שנאמר בו לה' הארץ ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר הן לה' אלוקיך  השמים וכו"
הוא צריך לבשר ודם?"
והתשובה היא: אלוקים חומד לשרות שכינתו בקרב ישראל- כמו אב
המחמד בניו, המטרה להקים בתרומה- משכן כבוד וכפרה לישראל.
רש"י  אומר: "וייקחו לי תרומה" המטרה-"לי"- לשמי = לשם ה'.
לפי מדרש תנא דרבי אליהו: בזמן מעמד הר  סיני כאשר  עם ישראל קבלו את התורה ואמרו:"נעשה ונשמע" מייד אמר הקב"ה:"וייקחו לי תרומה", ועל כך מסביר האדמו"ר רבי אורי מקאנייניץ': כי ישנו מנהג מקובל אצל עם ישראל לנדור ולנדב-  בעת העלייה לתורה- לבית- הכנסת ולענייני צדקה אחרים –וכך יוצא שהיהודי  עוסק בקיום מצוות הקריאה בתורה ותפילה בציבור יחד עם מצוות שיש בהם משום חסרון כיס, הנדבה שהיהודי תורם - היא זכר למעמד מתן התורה,
התשובה  לשאלה ג]
המלבי"ם מפרש: אילו היה כתוב:"ויתנו לי תרומה" היו חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן ,אך רצון הבורא היה : שהמשכן יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמיתי ולא מתוך כפייה – בני ישראל נצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה,ב]
חז"ל מפרשים:"לי" בגימטרייא= ארבעים- רמז לדברי חכמים בהפרשת תרומה:"עין יפה- אחד מארבעים"[תרומות ד,ג] והכוונה -לאדם נדיב לב המפריש בעין יפה מיבול  שדהו אחד מארבעים- [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכוהן.
התשובה לשאלה ד]
בעל "חת"ם סופר" אומר:  כי באותיות  של "זהב , כסף,נחושת" -  ישנם רמזים מעניינים מאד:
במילה:"זהב"= הימים בהם קוראים בתורה בבית הכנסת :
ז- שבת שהוא היום השביעי בשבוע.
ה- יום החמישי בשבוע.
ב- יום השני בשבוע.
המילה:" כסף" מרמזת על החגים מן התורה:
כ- יום כיפורים
ס- חג הסוכות.
פ- חג הפסח.
המילה "נחושת" מרמזת ליתר  החגים והמועדים שבהם נוהגים לקרוא בתורה.
נ- נרות [חנוכה]
ח- חודש= ראש חודש.ראש השנה.
ש- שבועות, שמיני עצרת.
ת-  תעניות.
לסכום,מכל הנאמר על  נושא התרומה- ניתן להסיק כי התרומה אינה ניתנת מתוך כפייה, אלא מתוך  יושר ,נדיבות לב ורצון טוב- רק תרומה מסוג זה רצויה  אצל הקב"ה.
ומהמשפט:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- [כ"ה,ח]
ניתן להסיק כי כל אדם יכול לעשות מקדש בליבו למען השראת השכינה עליו וכאשר יזכה להיות בצל השכינה יקוים בו הפסוק
"ועשו  לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומקום שהשכינה שורה שם גם הברכה שורה.
יהי רצון ועם ישראל ירבה בקיום מצוות- בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

ובע"ה גאולה קרובה לבוא. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 5 ביוני 2013

ישנה מלכודת/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ישנה מלכודת /שיר מאת: אהובה קליין©

ישנה מלכודת רבת פיתויים
אליה נשאבים מיני פתאים
אל הבלתי אפשרי מתאווים
קנאה שררה מיני עינוגים.

דוגמת טענת קורח ומרעיו
בפנייתם לאהרון ומשה העניו
שאלות קנטרניות שואלים
במעמדם הקיים מזלזלים.

בגן העדן נהנתה חווה
אל הפרי האסור התאוותה
נתנה לאדם לטעום טעימות
בכך חטאו ונענשו לדורות.

אחי יוסף התנכלו להורגו
בשל קנאתם תכננו למוכרו
על אביהם הביאו ייסורים
יוסף נתעלה על אף התכנונים.

אל לו לאדם להתפתות
ליפול לתוך מלכודת דמיונות
יישא עיניו לשמים
יפעיל מחשבתו פעמיים.

הערה:השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 3 ביוני 2013

פרשת קורח-זהירות מלכודת/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת קורח-זהירות מלכודת /מאת: אהובה קליין.
בפרשת קורח פוגשים אנו במלכודת רוחנית מסוכנת-אשר מושכת אליה אנשים שאין  בשליטם להתגבר  על יצר הרע ובדרך חלקלקה צוללים לתוכה ולא רק שאינם משיגים את שאיפותיהם,אלא ניזוקים קשות.
דוגמת קורח ואנשיו אשר  נשאבו למלכודת זו נענשו ונבלעו באדמה.
השאלות הן:
א] מה מאפיין  מלכודת זו?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לדמויות שהתפתו להיכנס למלכודת ומה הייתה התוצאה?
ג] כיצד ניתן להימנע מנפילה לתוך מלכודת זו?
התשובה לשאלה א]
מדובר במלכודת רוחנית אשר כוללת בתוכה מידות רעות והן:
קנאה,כבוד ותאווה.
כאשר אדם נלכד באחת ממידות אלו הוא נענש וסובל קשות,כולל סביבתו הקרובה ביותר,קל וחומר אם  נלכד בכל שלושת המידות הללו.
קורח חטא בשלושת  המידות הרעות - בבת אחת ושמו מרמז על כך:
ק- קנאה- קינא במעמדם  של משה ואהרון.
ר- רוממות- רדף אחר הכבוד.
ח- חמדה- התאווה להשיג מעמד שלא היה ראוי לו.
ועל כך הזהירונו רבותינו:
"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
[מסכת אבות ד,כ"א]
הקנאה- לפי הסבר רש"י:אדם המקנא בחברו –בדברים שיש לו ועל כך נאמר:ורקב עצמות קנאה"[משלי י"ד,ל]
לפי רבינו יונה:מדובר באדם המקנא  בחברו- ההולך בדרך ה' והתורה-
כי הוא שונא את אוהבי השם המקיימים מצוותיו מתוך אהבה לה'.
אותו אדם נקרא: שונא ה'.
אך ישנה גם קנאה חיובית כדברי חז"ל:"קנאת סופרים תרבה חוכמה" כי על ידי שמבחין כי חבריו הם חכמים ,הוא מעוניין להיות כמותם.
תאווה-שמתאווה לממון רב כמו שנאמר:"אוהב כסף לא ישבע כסף"[קהלת ה,ט]
או שהולך אחר תאוות ליבו אחר כל מיני דברים שחומד אותם.
כבוד-מחפש תפקיד רם ובסופו של דבר ניזוק,כפי שנאמר:"הרבנות מקברת את בעליה"[פסחים פז,ע"ב]
הרמב"ם אומר:כי על ידי דבקותו של האדם במידות שליליות אלו-יפסיד את אמונתו בתורה ולא יגיעו אליו מעלות שכליות ולא המידות החיוביות.
qpqawwwru6sztquhkzla.jpg
ציורי תנ"ך/  קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
להלן מספר דוגמאות לדמויות במקרא שנלכדו במלכודת זו:
דוגמא 1]
חוה בגן העדן: גן עדן היה מקום מושלם ,לא היה חסר בו דבר,נהר שהתפצל לארבעה ראשים,עצי פרי מגוונים,אווירה נהדרת,שלווה  ומקום משכן לחיות ועופות.
אך הוטל על אדם וחוה איסור לאכול מפרי אחד ויחיד  הלוא הוא:"עץ הדעת טוב ורע" כי ביום האכילה ממנו צפוי לאדם שתיגזר עליו מיתה ולא יחיה לנצח.
הנחש- המסמל את יצר הרע מפתה את חוה באומרו:"..לא- מות תמותון: כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עינכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע"
תגובתה של חוה הייתה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל"[בראשית ג,ד-ז]
בפירוש ניתן להבחין בתאווה של חוה לאכילת הפרי- בזמן שהייתה יכולה להסתפק באכילת פירות אחרים שבגן ,ותאוותה הייתה כה גדולה שנתנה גם לאדם לאכול.
העונש היה קשה מאד: אדם וחוה גורשו מגן העדן.היא נענשה ב:"עצב תלדי בנים"
והאדם הוענש ב:"זיעת אפיך  תאכל לחם"
דוגמא 2]
נאמר :"קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבותיה"[שיר השירים ח,ו]
אחי יוסף מקנאים בו  עד מאד וכאשר מופיע הוא בשליחות אביהם אליהם לשדה,הכתוב מציין:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו:ויאמרו איש  אל- אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"[שם ל"ז,י"ח-כ"א]
ניתן לראות כמה הקנאה העזה שיש לאחים משבשת את כל ההיגיון ואינם מתחשבים בצער הגדול שהביאו על אביהם בהראותם לו את כותונת הפסים טבולה בדם שעיר העיזים.
למרות רצון האחים להרע ליוסף, הקב"ה רצה אחרת ולבסוף יוסף שהגיע למצרים זוכה אף לגדולה ומכלכל את מצרים כרצון פרעה שהכיר בחוכמתו- עקב הצלחתו בפתרון חלומות לו ולשריו.
דוגמא 3]
התאווה במדבר כפי שהכתוב  מתאר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.."
למרות שירד להם מן -  מהשמים והיו יכולים לחוש את כל הטעמים שרצו,התאווה הגדולה למשהו אחר  שיבשה את דעתם והתנהגותם.
הקב"ה הביא להם שליו אבל הם גם נענשו:"הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאד:ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאווה כי שם קברו את העם המתאווים"[במדבר  י"א,ל"ג-ל"ח]
דוגמא 4
קנאת שאול בדוד.
כאשר שאול מבין כי הוא עומד להפסיד את המלוכה הוא מנסה להרוג את דוד כפי שהמקרא מתאר:"ותהי רוח ה' רעה אל-שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו מנגן ביד:ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודויד נס וימלט בלילה ההוא"[שמואל –א,י"ט,ט-י]
דוגמא 5]
הכבוד: המרגלים ההולכים לתור את ארץ ישראל חוששים לאבד את מישרתם- לאחר שיכנסו לארץ ישראל , נשיאים מכובדים, נשיא לשבט . אולם
הרדיפה אחר הכבוד גורמת להם לכפיות טובה כלפי אלוקים אחרי כל מה שהעניק להם-החל מיציאת מצרים וכל סיפוק צרכיהם במדבר.
התשובה לשאלה ג]
כדי לא ליפול במלכודת  המכילה את המידות  השליליות על האדם מוטל לעבוד
על מידותיו במשך כל חייו ולהתגבר על ייצרו.
כפי שמציע זאת עקביה בן מהללאל:הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה:דע מאין באת,ולאן אתה הולך,ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"[מסכת אבות ג,א]
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי על האדם להיות דבק בתורה ובדרך ארץ,להסתפק במועט ולהודות תמיד
 לבוראו על כל הטוב שמעניק לו.

כמו שנאמר:"איזהו עשיר השמח בחלקו".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 1 ביוני 2013

האומנות בראי התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האומנות בראי התנ"ך/מאת: אהובה קליין.
ספר הספרים מגלה לנו כי תמיד הייתה מודעות גדולה לאומנות , כערך חשוב ונכבד. גם כאשר שלמה המלך בנה את המקדש, הוא דאג  שחירם מלך צור ישלח  ארזים ועצי ברוש,ובית המקדש נבנה ברוב פאר והדר.
כבר שנים רבות הארכיאולוגים עסוקים בחפירות ולא פעם אנו מדווחים על ידי אמצעי התקשורת השונים - על ממצאים מעניינים המתגלים ושופכים אור על החיים הפיסיים והרוחניים של תושבי המקום.
iy01zb8566raas3qngiz.jpg
ציורי תנ"ך/משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
אחת התגליות המסעירות הייתה: מציאת סלעים באזור הר סיני-אשר עליהם מצויר שיח הסנה שנגלה למשה , הדבר המעניין הוא:כאשר מנפצים את הסלע לחלקים קטנים, בכל צד ניתן לראות שוב את ציור שיח הסנה מצויר וחרוט,ואין אפשרות למחוק זאת.
לפי רוב המפרשים: אירוע הסנה התרחש על הר סיני,משה נקלע למראה ניסי,הוא חוזה במו עיניו בסנה העולה באש ואינו נשרף,אלא נשאר שלם! כנאמר:
"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל,ויאמר משה אסורה- נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה?"[שמות ג,ב]
יצירה אלוקית זו משמשת עדות נצחית לכלל ישראל!
מתוך התבוננות בפסוקי התנ"ך, אנו למדים כי כאשר האומנות הייתה ברוח ה'
ונעשתה על ידי אומנים בעלי כישרון מיוחד-הדבר העצים את הקדושה שבמשכן ומאוחר יותר במקדש.
כפי שכתוב:"וידבר ה' אל משה לאמור:ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה:ואמלא אותו רוח אלוקים בחוכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה:לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת:ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה ואני הנה נתתי איתו את אהליאב בן אחיסמך.."
[שמות ל"א,א-ז]
מסתבר שאומנים אלה חיו בצל השכינה,השמות שלהם מעידים על כך:
בצלאל=בצל-אל,אהליאב=אהל-ה'.
הדבר המיוחד שאפיין אותם:החוכמה והדעת לעסוק בכל סוגי האומנות השונים,דבר שאינו מובן מאליו.
הדבר ניכר בכלי המשכן:המנורה,הכיור,הארון והכרובים ...
לעומת אומנות קדושה זו,המקרא  מתאר לנו גם אומנות קלוקלת,כמו מעשה עגל הזהב שנעשה בעת משבר בקרב העם.
אומנות זאת נחשבת לעבודת אלילים-דבר הנוגד את עשרת הדיברות.
ועל כך נענש העם.
מדהים כי האמנות לא פסחה גם על הכוהנים ובגדיהם,כגון: הכוהן הגדול אשר היה עונד את חושן המשפט המשובץ בשנים- עשר אבנים-כנגד שנים עשר השבטים.
גם בימינו ניתן לפגוש באומנות קדושה- בבתי הכנסת בארץ ובעולם והדבר מאדיר תפארת וקדושה למקום.

מי ייתן ובמהרה יבנה בית המקדש השלישי וכולנו נזכה לראות את כלי הקודש במו עינינו במלוא תפארתם ויופיים .אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר