יום רביעי, 27 במרץ 2013

ציורי תנ"ך/ היין כמקור השמחה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויין ישמח לבב אנוש..."[תהלים ק"ד,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.v1b28o05nixnckn10txx.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 במרץ 2013

שמחה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחה/שיר מאת: אהובה קליין ©

יין ישמח לבב אנוש
מיני שיכר וגם תירוש
ירוממו הנפש בנעימים
ינעימו הנשמה כקטורת בשמים.

השמחה גודשת שיאים
זורמת בים האיברים
כנהר המשקה ומרווה השדות
מימיו הצלולים יוצאים במחולות.

השמחה תאיר פנים
כחמה ביום בהיר
מפלסת דרכה בין העננים
עוטה רינה ומפזרת חיוכים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 במרץ 2013

ליל הסדר/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר / שיר מאת אהובה קליין©

בליל הסדר ליד השולחן
מסובים מהגדול עד הקטנטן
מפה צחורה נרות דולקים
קערת סדר גביעים  בוהקים
עיני היושבים זורחות ככוכבים
על פניהם נסוכה  שמחת מלאכים.

הילדים שרים:"מה נשתנה"
האב עונה מרבה בשיחה
עבדים היינו לפרעה במצרים
ביד חזקה הוציאנו – כהרף עין.
עתה בני  חורין בארצנו
עם נבחר לה' מלכנו.

ארבע כוסות וכוס חמישית
הדורה מוזהבת  לאליהו הנביא
הכול נושאים עיניהם  לפתח
כדי לכבד את האורח
עתיד להשיב לב אבות על בנים...
ובכך  להמשיך שושלת היוחסין.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 22 במרץ 2013

ארבעת הבנים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארבעת הבנים / שיר מאת: אהובה קליין©

חג אביב הגיע
הנופים  לבשו צבע
פריחה ססגונית בשדות
כקטורת בשמים ניחוחות.

מתוך ההגדה הבנים ניבטים
מארבע רוחות השמים מגיחים
פוסעים להנאתם במשעול
חכם,רשע,תם וזה שאינו יודע לשאול.

כרחוק מזרח ממערב נבדלים
בלבושם,לשונם ותווי הפנים
איש,איש-דעותיו ועולמו
חנוך לנער על פי דרכו.

הערה: השיר בהשראת הגדת פסח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 20 במרץ 2013

ציור מתוך הגדת פסח/ארבעת הבנים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:

אחד חכם, ואחד רשע,

ואחד תם , ואחד שאינו יודע לשאול:"
הטכניקה: שמן על בד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארבעת הבנים-ארבעה עולמות/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארבעת הבנים-ארבעה עולמות/מאמר מאת: אהובה קליין©
בליל הסדר בקריאת ההגדה,אנו קוראים ולומדים על ארבעת הבנים,כפי שנאמר:"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:
אחד חכם,ואחד רשע,ואחד תם,ואחד אינו יודע לשאול:
חכם מה הוא אומר:מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם,ואף אתה אמור כהלכות הפסח,אין מפטירים אחר הפסח אפיקומן:
רשע מה הוא אומר: מה העבודה הזאת לכם.
לכם ולא לו,ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר,ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו:בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.לי.ולא לו.אילו היה שם לא היה נגאל:
תם מה הוא אומר:מה זאת?ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים.
ושאינו יודע לשאול את פתח לו,שנאמר:והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים"
השאלה המרכזית היא:
מה כוונתם של ארבעת הבנים-איש,איש לפי  שאלתו?
ומה התשובה לכל אחד מהם?
התשובה:
לפי ההסבר של ה"חתם סופר":החכם שואל מדוע הוא זקוק לקיום מצוות ציצית,הרי ממילא הוא זוכר את ה' ואת הניסים שעשה לעם ישראל במצרים תמיד?
ה"חתם סופר" נותן הסבר יפה על ידי משל:ישנם שני סוגי זכירות: בנוהג שבעולם כאשר שני חברים נפרדים איש מרעהו,האחד מעניק לחברו מזכרת,כגון תמונה,או משהו אישי אחר,וזאת במטרה שהאחד לא ישכח את רעהו,אבל כאשר בן נפרד מאימו,הוא נותן לה תמונה,או משהו אישי אחר,והיא מרוב אהבת בנה תשתמש במזכרת לעיתים קרובות-,אבל לעומתה-שני הידידים שנפרדו,יתבוננו במזכרת לעיתים רחוקות-במטרה לא לשכוח איש את רעהו.
הוא הדין במצוות ציצית:"וראיתם אותו וזכרתם",ישנם אנשים שהם לא כל כך חזקים מבחינה אמונית וקיים חשש שהם ישכחו את קיום המצוות-לכן הם זקוקים למצוות הציצית,אבל אצל צדיק שעוסק תמיד בתורה,אין חשש שישכח לקיים את המצוות ולכן עבורו מצוות ציצית מזכירה לו את הרקיע והרקיע דומה לכיסא הכבוד,והוא שואף שלנגד עיניו יראה תמיד התכלת שדומה לכיסא הכבוד.
לכן תשובת האב אל הבן החכם תהיה:אומנם אתה צודק בכך שאינך זקוק לאמצעים חיצוניים כדי לזכור את ה' ונס יציאת מצרים,אך מרוב שאנו אוהבים את ה' אנחנו מידי פעם מזכירים לעצמנו את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות על ידי  הקב"ה. וההוכחה לך:"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"
לכן,אילו המטרה הייתה לא לשכוח את חסדי ה',היינו מסתפקים רק באכילת מצה בחג הפסח,אבל היות ואנו מאמינים רק בו וזוכרים את כל הניסים שעשה לעם ישראל-מרוב אהבתנו אל ה' ,יש לקיים את המצווה במשך כל השנה,יום,יום.
לפי דעתו של הר"ר מלמד זצ"ל בספרו:"תפילת חנה"
ישראל ועבודת ה' אינם דברים נפרדים וממילא לא יתכן קיום עם ישראל ללא עשיית המצוות?
הרשע חושב כי יש ישראל-ללא קיום מצוות, בכך נחשב לכופר בעיקר.
נשאלת השאלה,מדוע ניתנה התשובה לרשע בלשון נסתר:"לי ולא לו,אילו היה שם.."הרי היו צריכים  לפנות אליו:"לי ולא לך,אילו היית שם לא היית נגאל"?
בעל ההגדה נותן פירוש מעניין[על פי ירושלמי פסחים ט,ד]
משל לכבאים שהוזעקו למקום של אש באחד הבתים,אך כאשר הגיעו למקום,במקום להתיז מים על מוקד השרפה בבית עצמו,הם התיזו מים לכל הבתים סביב, קהל הסקרנים שהגיע למקום מחה לפשר העניין המוזר וצעק: "הרי הוזעקתם לכבות את האש בבית הבוער,מדוע אתם מתיזים מים לסביבה הקרובה ולא למוקד הבוער"?
ענו להם הכבאים:"שוטים שכמוכם,אינכם רואים שהמצב בבית הבוער-חסר תקווה,לעומת זאת עלינו לנסות להציל את יתר הבתים לבל לא יפגעו מהתפשטות האש".
הנמשל:כך יש לנהוג כאשר הרשע אומר דברי כפירה,עוד בטרם מנסים להשפיע עליו –כדי שילך בדרך הישר,עדיף לפנות לשאר בני המשפחה ובעיקר לקטנים ולהזות עליהם מים-ואין מים,אלא תורה.
וכל זה כדי למנוע מהם להדבק בדרכו הרעה של הרשע.
הגר"י לוינשטיין זצ"ל מסביר:כי מטרת ההגדה של פסח שעם ישראל מצווה לעבור מעבדות מצרים אל עבודת ה',"הללו עבדי ה'-ולא עבדי פרעה"
[מגילה י"ד]
הרשע מנותק לגמרי מאלוקים –שהרי אינו מקבל על עצמו עול  מלכות שמים ומרוחק מעבודת ה'.
אבל שני הבנים הנותרים:ה"תם" וזה:"שאינו יודע לשאול" להם עדיין יש קשר עם בורא עולם.
הדברים מתבססים על דברי:הרש"ז מקלם זצ"ל בהסבר  הפסוק:
"אם יהיה  נדחך בקצה השמים,משם יקבצך ה' אלוקיך"[דברים ל]
מדוע נאמר:"בקצה השמים" ולא נאמר:"בקצה הארץ"? אלא, מכאן לומדים שכל עוד יהודי קשור לבוראו מבחינה רוחנית ,אפילו במעט כמו בחוט השערה, עדיין ישנו סיכוי:"משם יקבצך" והקשר הזה  הוא קבלת עול מלכות שמים ועבודת ה',התקווה  הזאת קיימת אצל שני הבנים האחרונים,אך אינה קיימת אצל הרשע.
לסיכום,ניתן להסיק כי בהגדת פסח מקבלים המבוגרים,הורים ומורים  הדרכה כיצד לחנך נכון את הנוער,החל מהגיל הרך:
"חנוך  לנער על פי דרכו.." [משלי כ"ב,ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 במרץ 2013

סמיכה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סמיכה /שיר מאת: אהובה קליין©

הרקיע עוטה מרבד עננים
החמה נחבאת אל הכלים
אהרון ובניו הכוהנים
מול האוהל מתאספים.

איל יפהפה  הדור פנים
נועץ מבטים  בכל הצופים
חש בטקס וחגיגיות
נבוך לפשר ההתקהלות.

הסמיכה תיערך מעל ראשו
בכך יוקדש קורבן לבוראו
כהרף עין נחרץ גורלו
כמצוות התורה תושלם שליחותו.

הערה: השיר בהשראת פרשת צו[חומש ויקרא.]

ציורי תנ"ך/ סמיכה על האיל מול אוהל מועד/ציירה: אהובה קליין(c)
erqxzbon0ib6de82k8so.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 במרץ 2013

פרשת צו-כל העוסק בדיני תורת הקורבן כאילו הקריב באמת-האם?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת צו-  כל העוסק  בדיני תורת הקורבן כאילו הקריב באמת – האם ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:" צו את אהרון ואת בניו לאמור:זאת תורת העולה, היא העולה  על מוקדה על המזבח כל הלילה עד- הבוקר,ואש המזבח תוקד בו" [ויקרא ו' א'-ב]
השאלות הן:
א] מהו קורבן עולה- מדוע נקרא בשם זה?
ב] מהי הסמיכה על הקורבן-ומה משמעותה  ?
ב]מה משמעות המילים:"זאת תורת העולה" ?
התשובה לשאלה א]
קורבן העולה הוקרב בבית המקדש בקבוצת  הקורבנות :"קודשי קודשים"
יש וקורבן העולה היה – קורבן ציבור ויש שהיה משמש קורבן יחיד.
או כקורבן נדבה,או כקורבן חובה.
קורבן זה היה נלקח –מהבהמה –מהפרים,מהצאן- ממין זכר,  ומהעוף-  שני תורים או,שני בני יונה.
במצורף לקורבן העולה היו מקריבים נסכים,סולת בלולה בשמן אשר הקטירוה על אש המזבח ויין אשר היה נשפך על גג המזבח.
ומדוע קורבן זה נקרא:"קורבן עולה"?
על כך ישנם  שני פירושים:
א] קורבן עולה- לעומת שאר הקורבנות עולה כליל  ונשרף על המזבח ואין בו חלקים הנאכלים על ידי הכוהנים או הבעלים[בעלי הקורבן] פרט לעור הקורבן שניתן לכהן.
כמו שנאמר:"והכהן המקריב את- עולת איש,עור העולה אשר הקריב,לכהן יהיה"
[ויקרא ז,ח]
ב]לפי המדרש:שם זה של הקורבן- הוא בהשראת הפסוק:"והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן"[יחזקאל כ,ל"ב]
משמעות הפסוק-מדובר במחשבות רעות של בני ישראל-המשכנעות לא  לקיים את מצוות התורה ,אלא להידמות לגויים ומעשיהם.
מכאן המסקנה: כי  קורבן עולה מכפר גם על הרהורי הלב.
התשובה לשאלה ב]
ב] הסמיכה: היא הנחת הידיים מעל ראש הקורבן-טרם הקרבתו.
בזמן הסמיכה בעל הקורבן  מקדיש את הקורבן למטרה לה התכוון,כגון:וידוי על חטא שחטא,או דברי שבח לקב"ה על החסדים שעשה עימו.
בפרשתנו- תוך כדי תיאור חנוכת העבודות באוהל מועד ובתום שבעת ימי המילואים -הוקרבו הקורבנות לראשית עבודתם של הכוהנים,ואנו מוצאים דוגמאות לפעולת הסמיכה: כפי שהפסוק מתאר:"ויקרב את איל העולה,ויסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל" [ויקרא ח,י"ח]
התשובה לשאלה ג]
"זאת תורת העולה":על כך  ישנה תשובה בויקרא רבה[ז,ג]
"אמר הקב"ה:הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים אותם"
כוונת המשפט- היות ואתם- בני ישראל לומדים את דיני קורבן עולה, ה' מחשיב לכם כאילו אתם הקרבתם אותם בעצמכם,שהרי נכון להיום אין בית המקדש קיים, לימוד תורת הקורבנות  משמש במקום הקרבתם על המזבח.
רעיון  דומה ניתן לראות במסכת מנחות [ק"י,ע"א] : "כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב  חטאת וכל העוסק בתורת אשם,כאילו הקריב אשם"
רבי יהונתן אייבשיץ הסביר פירוש יפה:חז"ל אמרו : כל הלומד דיני קורבנות-כאילו הקריב קורבנות , בזמן שאדם היה מקריב קורבנות במטרה לכפר על חטאיו ,היה גם חש בושה לפני אחרים-על כך שחטא ועל ידי זה היה מגיע להרהורי תשובה.
והיות ובזמננו,לצערנו הרב, אדם הלומד רק תורה חש מבויש על כי נחשב בעיני הציבור כבטלן שאינו עושה לפרנסתו. מכאן שגם לימוד תורה מביא לכפרת עוונות.
לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי בימינו, בהם אנחנו מצפים יום, יום- לגאולה בפרט ובכלל ומצפים בכיליון עיניים- לחזות בבנין בית המקדש השלישי -כדי לשוב לאותם ימים
בהם הכוהנים והלווים  משרתים בבית המקדש ועם ישראל מקריבים בו את קורבנותיהם ,הרי שלימוד תורת הקורבנות גורם לנו זכות כאילו הקרבנום באמת .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה קריאה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה קריאה/שיר מאת: אהובה קליין©

ישנה קריאה לאדם
מה לך נרדם?
היכן מקומך בחיים
האם לשליחותך תשמור אמונים?

ישנה קריאה לאברהם
לבל ישחט הקורבן
בעשרה ניסיונות נתנסה
בעוז וגבורה נתעלה.

ישנה קריאה למנהיג
דוגמת משה הצדיק
מבין הכרובים שמע
מסרים רבי מעלה.

הערה: השיר  בהשראת פרשת ויקרא[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 15 במרץ 2013

שמיעה ושמועה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמיעה ושמועה / שיר מאת אהובה קליין(c)

יש ואדם ינצור פיו ולשונו
רזים יסתיר במעמקי נפשו,
במהרה ייוודע סודו לכול
"עוף השמים יוליך את הקול"

יש ושמועה תרעיש עולמות,
תכה גלים תסעיר מוחות:
דוגמת האותות והמופתים
שחולל ה'  לבניו  במייצרים.
עוררו את יתרו משלוותו
מייד הציע למשה עצתו.

יש ושמיעה הופכת לראיה
במאורע  חריג שופע קדושה:
"וכל העם רואים את הקולות"
אותיות קדושות יוצאות במחולות.

יש שמועות ויש שמועות
מהן טובות , מהן רעות,
שמועה רעה גורמת  עוול
"שמועה טובה תדשן עצם"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 במרץ 2013

תפילה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תפילה/שיר מאת: אהובה קליין©

בימים בהם מקדש
קורבן היה מקודש
חטאת,תודה ושלמים
עבודת כוהנים ולווים.

בבית הכנסת בימנו
נתפלל לצור ישענו
בקשות מזמורים ותחנונים
במנגינה ושירת רננים.

עבודה שבלב כדברי חכמים
מרקיעה שחקים בוקעת שערים
מפלסת דרכה למלכי המלכים
מרוממת רוחם של המתפללים.

כי קרוב ה' לכל קוראיו
לבניו אינו מסתיר פניו
במהרה יבנה מקדש בירושלים
קולות שופר  יזעזעו שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויקרא[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 במרץ 2013

פרשת ויקרא-באין מקדש מה התחליף לקורבנות?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא-באין מקדש מה התחליף לקורבנות?
/מאת: אהובה קליין.

פרשת ויקרא פותחת את חומש ויקרא- בעיקר בהוראות של הקב"ה למשה בדבר הקרבת הקורבנות במשכן:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: אדם כי יקריב מכם קורבן לה',מן הבהמה,מן הבקר ומן-הצאן תקריבו את קרבנכם"[ויקרא א,ב]
wnsofmitoi0wra9pypsn.jpg
ציורי תנ"ך/הבאת קורבנות אל המקדש/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה מטרת הקרבן?
ב] באין מקדש היום- מה התחליף לקורבנות?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לסוגי תפילה ?
התשובה לשאלה א]
לפי  דברי רבי אברהם יהושע[בעל "אוהב ישראל"]
כאשר האדם מוכן להקריב למען ה' קורבן מעצמו ובשרו בנאמנות רבה-הדבר נחשב ל"קורבן לה' " ומחשיבים כאילו הקריב את חלבו ודמו לכבוד אלוקים.,אך אדם המקריב מהבהמה ,הבקר והצאן-הוא מסתפק רק לתת תרומות ממון ואינו מוכן למסור את נפשו למען ה'-עליו אומר הכתוב:"תקריבו קורבנכם"-זה קורבן המשתייך למקריב עצמו וערכו נמוך ואין הוא נחשב:"קורבן לה' "
ויש דעה האומרת: כי קורבן הוא מלשון קירבה והתקרבות לה'.
לפי דברי ספורנו:כאשר אדם מקריב מתוך הכנעה ולב  נשבר-זה  נחשב לקורבן אמיתי,אך אם הקרבן לא מתוך כוונה עמוקה-אין הדבר רצוי אצל ה'.
לפי הרמב"ן: כאשר אדם מקריב קורבן והוא מתבונן בכל התהליך של ההקרבה-כיצד נזרק הדם של הקורבן וכיצד נשרפים האיברים,יחשוב כי בשל חטאיו היה ראוי הוא, בכבודו ובעצמו ,שיעבור תהליך זה,אך למעשה הקב"ה נוהג עם החוטא בחסד בכך שנותן לו אפשרות להקריב בהמה –והיא מכפרת על חטאיו.
הרמב"ם מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי כל העולם עומד בזכות הקורבנות.
בספר מורה נבוכים  פרק ג': הרמב"ם אומר: כי מטרת הקורבנות-לנתק את עם ישראל  מעבודה זרה,לפי שהיו רגילים לראות אצל אומות העולם כיצד עובדים לבעלי חיים:הצאן היה אלילם של המצרים והבקר-אלילם של אנשי הודו,לכן ה' ציווה לשחוט את תועבת הגויים-כדי לעקור את עניין עבודת האלילות מישראל ולקרבם לאבינו שבשמים.
התשובה לשאלה ב]
באין מקדש בימינו-ולא ניתן להקריב קורבנות,באה התפילה במקום הקורבנות לקרב את עם ישראל אל  אביהם שבשמים.
עיקר הקרבת הקורבן:לעורר את הלבבות ,וידוי וחרטה על החטאים שהאדם עבר,לכן  כולנו מייחלים לחזרה אל המקדש והקרבת הקורבנות.
מסיבה זו אנו נוהגים להגיד יום,יום:"והשב כוהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם"
אך גם הקורבן וגם התפילה יש להם ערך רק אם האדם הולך בדרך התורה ומקיים את מצוותיה:מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
דבר זה מוכח מדברי הנביאים:"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' הנה שומע מזבח טוב,להקשיב מחלב אילים"
[שמואל –א ט"ו]
הנביא ישעיהו אומר:"למה לי רוב זבחיכם...רחצן ,הזכו הסירו רוע מעללכם מנגד עיניי"[ישעיהו א]אך יחד עם זה הוא אומר:"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי,עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"
כוונתו: כאשר  עם ישראל הולך בדרך הישר-אזי יזכה בעתיד עם בוא הגאולה-לעבוד את ה' במקדש.
כמו שהיו במקדש סוגי קורבנות,כך יש גם סוגי תפילות:תפילות הודיה לקב"ה,
כגון:"מודה אני לפניך..","אלוקיי נשמה.."
ישנן תפילות של הדגשת גדולת הבורא,כגון:"אשרי יושבי ביתך.."או,"שירת הים".
ישנן בקשות לזיווג הגון,לפרנסה.
ותפילות של תחנונים:"אנא ה' הושיע נא","אנא ה' הצליחה נא"[בתפילת הלל]
תפילה של קבלת עול מלכות שמים:"שמע ישראל"
גם הקורבן וגם התפילה מקרבים את ישראל לה' ובלבד שהם תוספת להליכה בדרך הישר.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לסוגי תפילה,הנה כמה מהן:
א] אברהם מתפלל אל אלוקים בתחנונים למען הצלת אנשי סדום ועמורה החוטאים:"...האף תספה צדיק עם-רשע:אולי יש  חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה"?
[בראשית  י"ח,כ"ג]
ב] יעקב מתפלל אל ה' כאשר נודע לו כי עשיו בא  לקראתו עם  ארבע מאות איש:"...הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו.."[בראשית ל"ב,י"ג]
ג] חנה מתפללת למען ייתן לה אלוקים בן:"ותקם חנה אחרי אוכלה בשילה,,,והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה" [שמואל-א  א,י"א]
ד] יורדי הים מתפללים לה' לאחר שניצלו מהסערה:"יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם:וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו"[תהלים ק"ז,ל"א-ל"ב]
f5aognx4kcsejmipl2mc.jpg
ציורי תנ"ך/ דיפטיכון,יורדי הים מודים לה'  על הצלתם/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

bdtl4qxipkd4srmnq8q0.jpg
ציורי תנ"ך/ חנה מתפללת בבית ה'/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

וישנן דוגמאות רבות נוספות  בתנ"ך.
כל התפילות נאמרות מתוך אמונה ובטחון בה'.
לסיכום.לאור האמור לעיל:ניתן להגיע למסקנה,כי באין מקדש בימינו,אין באפשרותנו להקריב קורבנות,אך יש בידנו את כוח התפילה.
באמצעות כלי חשוב זה-האדם מתקרב לקב"ה ודבק בו,חס בצילו ובכך מתעלה מבחינה רוחנית,וזוכה להתרוממות רוח.
לפי דעת חז"ל :התפילה היא עבודה שבלב.
גם אם התפילה אינה נענית מיד ,יש להמשיך להתפלל,כי לא ניתן לחזות מראש את כמות התפילות עד להשגת המטרה,פעמים האדם נענה מיד ופעמים הדבר דורש זמן.
אך עלינו לזכור כי:"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראו באמת"
[תהלים קמ"ה]
יהי רצון ונזכה בקרוב לגאולה שלמה-בפרט ובכלל ובית המקדש השלישי יבנה במהרה,אמן,ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 10 במרץ 2013

פרשת ויקרא-מה משמעות האות-אלף-הזעירה?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא- משמעות האות אלף  הזעירה
מאמר מאת: אהובה קליין

j9d5oxedddgj2kb87bk1.jpg
ציורי תנ"ך/ה' קורא למשה מבין הכרובים באוהל מועד/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
פרשת ויקרא היא הראשונה  הפותחת את חומש ויקרא , סך הכול ישנן  עשר פרשיות.
חומש ויקרא הוא השלישי מבין חומשי  התורה והוא נקרא גם בשם: תורת כוהנים- לפי
דברי חז"ל  היות ועוסק בתורת הקורבנות ובענייני כהונה .
הפרשה  פותחת במילים:"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור אל בני ישראל ואמרת אליהם..." [פרק א, א-ב]
הקורא פסוק זה מבחין מייד באות אלף הקטנה במילה:"ויקרא", מעניין מהי המשמעות המיוחדת לכך?
לפי מדרש רבה: היה נהוג בדורות רבים שמלמדי תינוקות פותחים בלימוד  תורה דווקא בחומש ויקרא ולא בחומש  בראשית- כדברי האמוראי  ר' אשי:
"מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כוהנים[ויקרא] ואין מתחילין  בבראשית"? אמר הקב"ה הואיל והתינוקות טהורים [שלא חטאו עדיין] והקורבנות טהורים יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים"
לפי הכלי יקר:יש כאן מטרה להשוות את נבואת משה לנבואת בלעם, אבל אין הכוונה ששניהם היו שווים בעוצמת הנבואה, אצל בלעם נאמר:"ויקר" [במדבר כ"ג,ד] לגבי משה נאמר[דברים ל"ד,י]"לא קם כמשה עוד", אבל באומות כן קם נביא והוא בלעם , אבל אין משתווה בלעם למשה- כי משה השיג יותר ממה שהיה ראוי ע"פ הכנתו כמו שנאמר:" [דברים]" אשר ידעו ה' "- ה' נתן למשה תוספות שפע בזכות ישראל.
לעומת נביאי  ישראל שלא השיגו יותר מכדי  הכנתם, אבל באומות העולם קם אחד שהשיג יותר ממה שהיה ראוי להשיג על פי הכנתו, אבל ידוע שכל מה שהשיג במידת הכנתו- נבואה זו הייתה  דבוקה בו, אבל אם הוא השיג יותר מכדי הכנתו זהו אצלו במקרה וזה בגדר מתנת אלוקים לכן על בלעם נאמר:"ויקר" ואצל משה:"ויקרא"- עם אלף קטנה- כדי להוכיח שהיו שווים בהשגה מקרית בנוסף לכמות הראויה  להם.
רש"י אומר:המילה:"ויקר" אצל  בלעם- לשון ארעי ולשון טומאה, כמו שנאמר:
"ויקר אלוקים אל בלעם"
ועוד מביא הכלי יקר הסבר: אלף- לשון לימוד, כמו שנאמר:[איוב ל"ג, ל"ג] "ואאלפך חכמה" כמו שהלימוד מתקיים רק במי שמקטין את עצמו וכאן יש רמז למשה שהיה עניו מאד, הוא הקטין עצמו וברח מן השררה , כאשר  אלוקים רצה להטיל עליו מנהיגות, משה ניסה ל סרב לכך בדבריו: "לא איש דברים אנוכי".
גם האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר : האות אלף הקטנה אצל משה- היא מרמזת על הענווה שבו, למרות שהקב"ה קרא לו והשרה עליו  את שכינתו והוא הגיע לדרגה רוחנית כה גבוהה, נשאר בכל זאת  צנוע ועניו,
והוא מסביר זאת על ידי משל: כמו שישנו אדם עולה לפסגת ההר ומשם הוא מצליח להשקיף  לכל הנוף ולמרחקים, הרי  הוא עלול לטעות שכל אשר ראה- נובע  מפאת חוכמתו וגדלותו, אך במידה והוא חכם יבין שכל המראות שראה- כתוצאה מעמידתו  על הר גבוה.
המילה:"ויקרא" בגימטרייא: "אברהם אבינו". הוא היה הראשון שנאמר עליו:
"ויקרא בשם ה' "
לסכום: עלינו להסיק שבכל יהודי נמצא ניצוץ של משה והוא חייב לשאוף  לעלות בסולם
הרוחני- שמירת מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ועם זאת לשמור על מידת הענווה , על ידי כך תשרה השכינה עליו כמו שנאמר:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומתוך השראת השכינה- בע"ה-  בוא תבוא הגאולה -
במהרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 9 במרץ 2013

המתכון להצלחה בחיים לאור התנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



המתכון להצלחה בחיים- לאור התנ"ך / מאת: אהובה קליין.

כים רחב ידיים,פעמים  גועש וסוער,פעמים  רגוע  ושליו-כן חיי האדם.
יש  ויזרמו על מי מנוחות,אך , יש ויהיו סוערים , גדושי תוכניות ופעילויות , מלווים במתח ולחצים - במטרה לעמוד בציפיות.
אנו חשים את עקבות חג פורים האהוב על כולנו. שבו היינו עסוקים בתחפושות,במשלוחי מנות ומתנות לאביונים .בקושי הצלחנו להתאושש מכל המהומה המשמחת. והנה לשמחתנו הרבה- פעמי האביב- נוקשים על דלתותינו מבשרים לנו  את ניחוח הפריחה המופלא והססגוני,אך גם את הגעתו של חג החירות -חג הפסח-לקראתו אנחנו  חייבים  לשנס מותניים ולהירתם לכל הפעילויות הקשורות בחג: ניקיונות,קניות,הכנות לקראת ליל הסדר והכנסת האורחים.
האדם  במשך כל חייו עסוק ועמל- "כי אדם לעמל יולד"  [איוב ה,ז]  את זאת ניתן לראות  כבר בתחילת חומש בראשית, כאשר האדם הראשון נכנס לגן עדן- לא  ציפו לו חיים קלים.למרות  שהגן פרח והיו בו מים בשפע, נאמר:"ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן-עדן לעובדה ולשומרה", הזמן קצר והמלאכה מרובה.
לא פעם מקנן בנו החשש,שמא לא נספיק לממש את כל תוכניותינו. הבה נתבונן  בספר התנ"ך-הלוא הוא- מקור החוכמה –המדריך אותנו כיצד לחיות  נכון,ונברר מהו  המתכון  להצלחה בחיים? כיצד התמודדו אבותינו ואימותינו עם משימות שונות שנחתו עליהם?
הכנסת אורחים היא מצווה יפה מאד ומשמחת.אברהם אבינו נחשב לאדם צדיק וירא שמים.  הוא ישב  בחום היום סמוך לאוהלו והשתוקק מאד  למצווה נעלה זו שתיפול לידיו. והנה כאשר אברהם מבחין בשלושה אנשים, נאמר:"וירא והנה  שלושה אנשים ניצבים  עליו וירא וירץ לקראתם.."
אברהם אינו הולך הליכה רגילה,אלא רץ,הוא מציע להם לרחוץ את רגליהם לחסות בצל העץ ובהמשך נאמר:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר: מהרי שלוש  סאים קמח לושי ועשי עוגות:ואל הבקר רץ אברהם.."[בראשית י"ח]
כל הפעילות של אברהם מלווה בריצה והדגש הוא על הזריזות.
כאשר עם ישראל תרמו זהב, כסף ונחושת ושאר חומרים להקמת משכן ישראל,
גם הנשים לקחו חלק נכבד בפעילות כשהן טוות חוטים מצמר העיזים,יש להניח כי הדבר היה כרוך במאמץ  ובחוכמה,כפי שהמקרא מציין זאת: "וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחוכמה טוו את העיזים"[שמות ל"ה,כ"ו].
שלמה המלך מציע לקחת דוגמא מהנמלה:"לך אל- נמלה עצל ראה דרכיה וחכם"[משלי,ו,ו] חז"ל מציעים לקחת דוגמא מבעלי החיים:"הווי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי"[מסכת אבות,ה,כ]
הזריזות והנחישות כפי שראינו הם המתכון הבטוח להצלחה.
יהי רצון ונשכיל לממש את תוכניותינו בעזרת עצות מחכימות אלה ובע"ה נגיע למימוש עצמנו ולפסגת ההצלחה בחיינו.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גדי קטן/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גדי קטן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
אבא רכש גדי קטן
יחבקהו בלב רחמן
בראשו אצות מחשבות
עתיד עלום רצוף מאורעות.

בזרועותיו יחוש הגדי חמימות
מלוא החופן נאמנות
הגנה מכף אויב ואכזריות
נחשול עתיר  בטיחות.

ראשו ירכין  בחיק אדוניו
נתון בכל עת לחסדיו
תמים הוא בדרכו
הנשגבה מעל הבנתו.

דוגמת אדם ביד אלוקים
חייו וגורלו בו תלויים
"אדם ביקר ולא יבין"
גם אם ילמד ויחכים.

הערה: השיר בהשראת: "חד גדיא".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 6 במרץ 2013

אישה חכמת לב/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אישה חכמת לב/ שיר מאת:אהובה קליין ©

אישה חכמת לב
מלאכתה בלב אוהב
על כל צעד ושעל
חריצותה ומסירותה ממעל.

מקרוביה בראש מעינה
להם תדאג נאמנה
למרוחקים תאיר פנים
כמנורת שבעה קנים.

צדקנית מנשות ישראל
מסייעת בחום ובצל
 למשכן נרתמת בשמחה
עוסקת במלאכת הטוויה.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויקהל [חומש שמות.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 במרץ 2013

ציורי תנ"ך/ טווית חוטים למשכן/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את- העיזים"[שמות ל"ה,כ"ו]
הטכניקה: שמן על בד.
hoz8t5ulvy1qpyofzi2b.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 3 במרץ 2013

פרשת ויקהל-פקודי-מי הן הנשים חכמות הלב?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקהל- פקודי- מי הן  הנשים חכמות הלב?
מאמר מאת: אהובה קליין
בפרשה זו  אשר עיקרה ביצוע הוראות בניין המשכן,מוזכרות הנשים
בתואר- חכמות לב:
"וכל אישה חכמת-לב בידיה טוו,ויביאו מטווה את-התכלת ואת- הארגמן,ואת תולעת השני ואת השש:וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחוכמה טוו את- העיזים"
[שמות פרק ל"ה,כ"ה-כ"ו]
השאלות הן:
א] מדוע התורה מזכירה פעמים רבות את הנשים בתיאור נושא  המשכן?
ב] מה פירוש :אישה חכמת לב?
ג] כיצד מתוארת האישה בפי חז"ל?
התשובה לשאלה א]
התורה  מדגישה מספר פעמים את השתתפותן של הנשים במלאכת המשכן.
ראשית, הן תרמו ממיטב תכשיטיהן למלאכת המשכן,בעוד שלמעשה העגל סרבו לתרום זהב.
במלאכת המשכן הן הקדימו את בעליהן.
הרמב"ן אומר כי:על סמך דברי הכתוב:"ויבואו האנשים על הנשים"
ניתן ללמוד כי: האנשים נטפלו והלכו אחר נשותיהם,הנשים פירקו מיד את התכשיטים.
לפי פירוש פרקי דרבי אליעזר:היות והנשים לא לקחו חלק בחטא העגל,לכן בראש חודש הן זכו בשמחה ופטורות בעבודה בו.
רבינו בחיי מבסס את  פירושו על דברי שלמה המלך:"אדם אחד מאלף מצאתי,ואישה בכל אלה לא מצאתי".כוונתו הייתה שהנשים לא אמרו בחטא העגל:"אלה  אלוקיך ישראל" לפי שהן לא השתתפו כלל בהבאת תכשיטיהן למעשה העגל.אך מנגד השתתפות הנשים הייתה רבה במלאכת המשכן.
ויש פירוש האומר: כי הנשים ליוו את בעליהן כדי לראות במו עיניהן- כי אכן הגברים תורמים את הזהב לטובת המשכן.
בנוסף לתרומתן הנשים נדבו גם את מלאכתן הקדושה,כמו שהתורה מציינת:"וכל אישה חכמת לב בידיה טוו"
על כך אומר רש"י: כי לנשים הייתה אומנות יתרה במלאכה זו,הכוונה –יתרה על מעשה ידיה כי בעניין זה לא נזדקקה להיתר בעלה ,אלא רשאית הייתה לעשות בנדבתה זו כראות עיניה.
התורה  מרוממת  ומאדירה את כבוד האישה ומעריכה את כל תרומתה,לכן  היא מודגשת כמה פעמים בפרשה זו.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעת מקרא:אישה חכמת לב-הכוונה שחוכמת הלב נתגלתה באמצעות הידיים,הנשים התמסרו  במחשבה ומעשה למלאכת המשכן,כלומר את כישרונן הוציאו מהכוח אל הפועל.
הטוויה הייתה אחת המלאכות המיוחדות  של הנשים בימי קדם.
הן היו מתקינות את חוטי הצמר ,או הפשתה,התורמים הביאו  את התכלת והארגמן בצורה גולמית אל משה -ומשה העביר את החומר לנשות חכמות הלב והן טוו  אותם והשיבום אליו .
נשים אלה הצטיינו בחוכמתן שהן הפעילו את מחשבתן ורצונן עשו  בפועל את נדיבותן.
הנשים  התקינו חוטים משיער העיזים במטרה לארוג את יריעות העיזים למשכן.
 ומדוע התורה הדגישה את העיזים בפני עצמן? מפני שצמר העיזים שונה מצמר הרחלים ומן הפישתן וטוויתו הצריכה מיומנות מיוחדת,לכן גם הכתוב האריך בדגש על חוכמת הנשים.
לפי "תפארת יהונתן": מדוע היה צורך בחכמה מיוחדת זו של נשות ישראל? לפי שהדין הוא שבעלי חיים וכל מה שמחובר אליהם אינם מקבלים טומאה.,לכן הייתה חוכמה מיוחדת אצל הנשים לטוות הישר מעל גבי העיזים כדי שהצמר לא יקבל טומאה בזמן מלאכת הטוויה.
התשובה לשאלה ג]
חז"ל אומרים :"בינה יתרה נתן הקב"ה באישה יותר מבאיש" בכך הם תיארו את האישה כמחוננת בבינה  יתרה,ובזכות בינה זו  הנשים ניצלו  מחטא העגל,ואת בינתן הן מקדישות לטובת ביתן –הן משמשות  עיקר הבית.
וזוהי שליחותן האלוקית בעולם הזה.
גם שלמה המלך מדגיש את ערכה המיוחד של האישה באומרו:"חכמת נשים בנתה ביתה"[משלי י"ד]
לסיכום,לאור האמור לעיל:
התורה מדגישה את  הנשים כחכמות לב, לפי שהן לא נתנו יד לעגל הזהב,אלא תרמו את עדיהן לטובת המשכן בלבד,הן הצטיינו בחוכמה מיוחדת-חוכמת הלב-  אשר בעזרתה הוציאו מן הכוח אל הפועל את כישרונן המיוחד, שנעשה ממש במסירות נפש בכל ליבן.
וכל זה בנוסף לעבודות  הבית שהן מחויבות.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובע"ה   עתידים להיגאל במהרה בימינו אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכוהנים והקורבן/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ואת האיל האחד תיקח,וסמכו אהרון ובניו את ידיהם על ראש האיל"

[שמות  כ"ט,ט"ו]

vw1vrk09rp3w3rl2xf7g.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 2 במרץ 2013

איל המילואים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

איל מילואים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

שבעה ימים טקסים
הקדשת משכן וכלים
הדרכת עבודת כוהנים
קורבנות ציווי עליונים.

לפני אוהל מועד ניצבים
הכוהנים ואיל המילואים
ידיהם על ראשו סומכים
עיניו  בורקות מעיף מבטים.

כולו נועד קורבן שלמים
שלום למזבח לכוהנים והבעלים
השלמה למלאכת האומנים
בצל השכינה ויראת אלוקים.

השמים מתהדרים  במרבד עננים
מבעדם  מתקבצים עדת סרעפים
תפילות יישאו ליושב במרומים
שיציל ישראל מכל האויבים.

הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה.[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר