יום שישי, 30 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל אל אלוקים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך:קטונתי מכל החסדים ומכל- האמת אשר עשית את-עבדיך כי במקלי עברתי את- הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי  אותו פן-יבוא והיכני אם על- בנים..."

[בראשית  ל"ב,י-י"ד]

הטכניקה: שמן על בד.4ecm9i20fu15rurmfrop.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נושא תפילה-שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נושא תפילה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

יעקב נושא עיניו לשמים
תפילתו שופך כפלגי מים
בליבו פחדים מתעצמים
כהרי געש מתפרצים.

חש כארי הנלחם בציפורניו
גם הרקיע מזדעזע משאגותיו
אינו יודע כוונת אחיו
שמא רצונו רע להשיב.

זועק למידת הרחמים
היושבת בצל המלאכים
מייד יפצחו פיהם בשירה
מילות נחמה בשורה חדשה.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ועשיו נפגשים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ועשו נפגשים / שיר מאת: אהובה  קליין (c)

יעקב צופה למרחקים
במוחו זיכרונות נעורים ,
בכורה בנזיד עדשים
ברכות- פרי תעתועים.

אוזניו קולטות רעשים
בליבו  רגשות מחוללים,
לפתע יפגוש בעיני עשיו
יקוד וישתחווה לפניו.

עשיו עטוף שריון לוחמים
רגש יסתיר בנשיקות וחיבוקים,
האם זו התפייסות לעולמים,
או פתח לסכסוכים עתידיים?

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומשאלתו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומשאלתו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

ויהי היום יגילו השמים
יעקב ליד באר המים
לפתע יבחין ברחל הנאה
שטופת אור כולה זכה.

בנפשו סערת רגשות
בראשו מחוללות מחשבות
נחוש כארי בהחלטותיו
ממעמקים תחינותיו תפילותיו.

משאלת ליבו לשאתה לאישה
למען תהיה בשרשרת חוליה
בעת גלות תישא בכי תמרורים
בזמן גאולה תזמר תודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומעבר יבוק/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומעבר יבוק/ שיר מאת:אהובה קליין (c)

לילה אפל שזור כוכבים
יעקב ישייט בים הרהורים
שנתו נודדת עליו
דמעה זולגת מעיניו.

כארי יזנק ממיטתו
מקל נדודים בידו
נחל יבוק יעבור באיטיות
עומק המים יבחן בקפדנות.

יעביר נשותיו, ילדיו,
לא יקפח רכושו וגמליו
פיו יישא תפילה
זיו פניו תהילה.

חש בצל אלוקים
מימינו ושמאלו מלאכים
אינו ירא מכעס ומדון
ניצב בפני מעלות ניצחון.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו במעבר יבוק/ ציירה:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וייקם בלילה הוא וייקח את-שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת-אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק:ויקחם ויעברם את-הנחל.." [בראשית ל"ב,כ"ג]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.


ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ ציירה: אהובה קליין[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

יעקב מתכונן לבאות-שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לבאות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

בשוב המלאכים  תפתיע הבשורה
בלב יעקב תתחולל סערה
כאור וצל בערבוביה
תתרקם במוחו תושייה.

המגור ייסוג לאחור
יעקב יצטייר כגיבור
כארי הנחוש לקרב
נכון לקדם עשיו.

הוגה מיד פיתרון
תפילה,מלחמה,דורון
למען עמידה בניסיון
הגשמת שלום וביטחון.

עת פגישה היסטורית
רווית רגשות ומסתורית
השנאה ליעקב לא כבתה
כאז כן עתה אף פרחה...

 הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת אחים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת אחים.
שיר מאת אהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לפגישת אחים-                                            
פנים אל פנים- בתום שנים.
חלחלה עוברת בגופו-
בהגיע הבשורה לאוזנו.

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
ליבו- כהמיית פטישים.
במוחו- מחשבות והרהורים-
פיתרון בשלשה נתיבים.

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
נושא תפילה- לאלוקים
שפתיו לוחשות ברעדה מילים:
"קטונתי מכל החסדים.."

יעקב מתכונן לפגישת אחים,
מחלק את מחנהו ואת העדרים.
מתכונן לקרב בנחישות,
שש כארי- לכל התרחשות.

יעקב מתכונן לפגישת אחים.
בידו: מנחת עיזים,גמלים, ותיישים.
מצייד בפקודות את ההולכים.
ממנו-  ישכילו כל המנהיגים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...ויחבקהו ויפול על צוואריו וישקהו ויבכו"

[בראשית ל"ג,ד]

הטכניקה: שמן על בד.d3b3uhljcd03uq68t2s1.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח-פגישה דרמטית בן יעקב לעשיו-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  וישלח- פגישה דרמטית בין יעקב לעשיו-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו  מתרחשת פגישה דרמטית בין האחים: יעקב ועשיו וזאת לאחר הכנותיו של יעקב בשלושה מישורים:
דורון, תפילה ,מלחמה.
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישא יעקב עיניו וירא והנה עשיו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות: וישם את- השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים: והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד  גישתו עד אחיו: וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צוואריו וישקהו ויבכו:ויישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר: מי אלה לך ויאמר הילדים אשר- חנן אלוקים את עבדך:ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחווינה: ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחוו..."[בראשית ל"ג,א-ח]
ובסוף הפגישה היסטורית זו –שני  האחים נפרדים,איש,איש-לדרכו כפי שנאמר:"וישב ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה:ויעקב נסע -סוכותה" [שם ל"ג,ט"ז-י"ז]
השאלות הן:
א] כיצד הוכיח יעקב כי מוכן למסור את נפשו למען הצלת משפחתו?
ב] באיזה אופן התנהלה הפגישה– בין יעקב לעשיו,האם מוכיחה כי השנאה ביניהם תמה?
ג] מדוע יוסף השתחווה לפני רחל,הרי שאר הנשים השתחוו קודם ילדיהן?
ד]להיכן נעלמו ארבע מאות חייליו של עשיו?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:כי יעקב רץ לפני המחנה-לקראת עשיו ואמר בליבו:"אם יבוא אותו רשע להלחם". ילחם בי תחילה- בכך ישנה הוכחה כי יעקב היה מוכן למסור את נפשו למען בני ביתו.
התשובה לשאלה ב]
יעקב  ערך את שיירת בני ביתו באופן הבא: בשורה הקדמית העמיד את השפחות וילדיהן ואת לאה וילדיה אחרונים ולבסוף העמיד את רחל ואת יוסף,הטעם  לכך על פי רש"י: יעקב העמיד דווקא את החביבים עליו במיוחד אחרונים-כדי להרחיקם מהסכנה.
במהלך הפגישה יעקב משתחווה שבע פעמים לפני עשיו,כאשר רואה זאת עשיו,
הוא רץ לקראת יעקב ומחבקו.
רש"י אומר: כי למרות חיבוק זה ,עדיין שנאת עשיו לא תמה,אלא היות וראה כי יעקב משתחווה מספר רב של השתחוויות,נכמרו רחמיו עליו ולכן ניגש לחבקו.
רבינו בחיי שואל: מדוע יעקב מצא לנכון להשתחוות דווקא,שבע פעמים,לא פחות ולא יותר? והוא עונה על כך:הרי יכול היה יעקב להסתפק בשלוש השתחוויות כמו אצל דוד ויהונתן:
"הנער בא ודוד קם מאצל הנגב וייפול לאפיו ארצה וישתחו שלוש פעמים וישקו"[שמואל –א,כ,מ] אך יעקב השתחווה שבע פעמים כדי ללמדנו:"כי שבע ייפול צדיק וקם"[משלי כ"ד]
עשיו מנשק את יעקב ועל טיבה של נשיקה זו ישנן שתי דעות ע"פ רש"י:
א] עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו,אלא מן השפה ולחוץ.
ב] רבי שמעון בר יוחאי אמר: כי למרות שידוע כי עשיו שונא ליעקב, נכמרו רחמיו על יעקב באותה שעה ונישק אותו בכל ליבו.[ע"פ רש"י]
ולפי  מדרש חז"ל:עשיו ביקש  לנשוך את יעקב ולא לנשקו,אך באותו רגע אירע נס וצווארו של יעקב  הפך לשיש,לכן כתוב:וישקהו"-לפי שנשיקה זו לא הייתה אמיתית.
התשובה לשאלה ג]
לפי דעת רש"י:יוסף אמר בליבו:"אימי יפת תואר היא-שמא יתלה בה עיניו אותו רשע וירצה לקחתה לאישה,לכן אגש לפניה ואעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה."
בזכות מעשה זה- זכה  יוסף לברכת אביו:"בן פורת עלי עין"[שם מ"ט,כ"ב]הכוונה שהיה מוצא חן בעיני כל המתבוננים בו-כנגד זה שהסתיר את אימו רחל מעיני עשיו הרשע.
תוצאה זו ניתן לראות  בהמשך הפרשיות- כאשר יוסף מגיע למצרים ושם עושה חיל..
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י: ארבע מאות האיש-אשר נלוו אל עשיו,פרשו,זה,אחר זה,
נתפזרו למקומותיהם-מפני שלא רצו לפגוע ביעקב לרעה.
על כך גמל ה' להם מאוחר יותר -כאשר דוד יצא למלחמה נגד העמלקים-שהיו צאצאי עשיו ,ארבע מאות מהם ניצלו - מחרב דוד ואנשיו שהיו מצאצאי יעקב.[שמואל-א,י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי שנאת עשיו כלפי יעקב לא תמה מעולם,למרות כל ההשתחוויות והנשיקות בסוף הפגישה נפרדו שניהם,

עשיו לכיוון שעיר ויעקב לכוון סוכות,אבל בעתיד לבוא-בימות המשיח יתקיימו דברי עובדיה:"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו..."[עובדיה כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- ממה חשש יעקב במיוחד?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בהכנותיו של יעקב לקראת פגישתו ההיסטורית עם עשיו בתום תקופת ממושכת  בו לא נפגשו כלל.
בשלב ראשון יעקב שולח מלאכים אל עשיו כדי לגשש מה קורה?
וכך התורה מתארת את האירוע:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל-עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצוו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשיו כה אמר  עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה:
ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא-חן בעינך:
וישובו המלאכים אל יעקב לאמור באנו אל- אחיך אל עשיו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו  ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות...ויאמר יעקב אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק....הציליני נא מיד אחי מיד עשיו כי-ירא אנוכי אותו פן-יבוא והכני אם על-בנים..וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו.." [בראשית ל"ב,ד-ט"ו]
השאלות הן:
א] מדוע יעקב שלח מלאכים ממש[כהגדרת רש"י]-  אל עשיו,וכי לא היה עדיף לשלוח מרגלים או, בלשים כדי לבדוק את מצבו הצבאי?
ב] מדוע יעקב רומז לעשיו כי תרי"ג מצוות שמר וכי הדבר מעניין את עשיו?
ג] באיזו  דרך יעקב מזכיר לעשיו את יוסף ויששכר  ומה המטרה?
ד]  מה הסיבה לפחד יעקב  גם לאחר שהקב"ה הבטיח לו:"והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך.."?
מתברר כי לכל השאלות הנ"ל ישנה תשובה אחת מרכזית והיא:יעקב אינו  פוחד מעשיו  מבחינה גשמית- כלומר אין לו פחדים שמא ינצח אותו פיזית.
שהרי יעקב היה חזק מבחינה גופנית וההוכחה לכך: הוא הצליח לגולל את האבן מפי הבאר באופן קל ומהיר כפי שרש"י מסביר: הוא העביר את האבן כפי שמעבירים בקלות פקק  מעל פי הצלוחית[בראשית כ"ט,י]
ומה גם שהבטחת ה':"הנה ושמרתיך בכל אשר  תלך.." עמדה לנגד עיניו בכל עת.
אלא , חששו של יעקב הייתה מההשפעה  הרוחנית של עשיו וחייליו, שלבטח  עשויה להיות הרסנית ועלולה הייתה לפגוע בחינוך התורני שנתן לבניו.
מסיבה זו- הוא שולח מלאכים ממש- שיש  באפשרותם לבדוק מהי מידת הסכנה  בהשפעה על חייו הרוחניים של יעקב ובני משפחתו,דבר שמרגלים,או בלשים אינם מסוגלים להבחין.
יעקב פחד גם ממה שה' לא הבטיח לו וזאת:"יראת שמים" שהרי עניין זה תלוי רק באדם עצמו,כפי שנאמר: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים"
[מסכת ברכות ל"ג,כ]
הרשב"ם מתאר את דברי המלאכים:"באנו אל אחיך אל עשיו  ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ומאהבתו  אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו לכבודך זהו עיקר פשוטו.וכן הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח ליבו. וירא יעקב בליבו אע"פ שהראה לשליחים כי לכבודו מתכוון,הוא לא האמין שמחשבת עשיו לטובה,אלא לרעה"
לפי פירוש זה ,יעקב הבין שאכן עשיו אינו חפץ להרע לו,אלא חפץ בקרבתו ומהקרבה היתרה הזו הוא חשש מאד.
לכן  יעקב  מדגיש לעשיו:"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"- בכך מעוניין להסביר לעשיו כי הוא הצליח לעמוד בניסיון הרוחני ולא הושפע מלבן והתנהגותו, בדרך זו- נותן  לעשיו להבין,כי אין לו סיכוי לפגוע בדרך החינוכית-התורנית האיתנה שהעניק  לבניו.
משום כך  יעקב מזכיר דווקא את בניו:"יוסף ויששכר" שניהם היו תלמידי חכמים,ידוע שיעקב לימד את יוסף תורה,גם גורם זה הביא את האחים לקנא ביוסף,טרם נפרד יוסף מיעקב למד אצלו  את הנושא:"עגלה ערופה"
בעקבות כך כאשר יוסף היה במצרים, שלח לאביו עגלות ממצרים- להזכיר לו
לימוד  בנושא זה.
 כמו כן,היה הסכם בין יששכר וזבולון כי הוא ילמד וזבולון ידאג לפרנסו.
וחז"ל אמרו על הפסוק:"ויט שכמו לסבול.."[בראשית מ"ט,ט"ו] הכוונה :"לסבול עול תורה"
ובגמרא נאמר:"כל העוסק בתורה ובגמילות חסד,זוכה לנחלת שני שבטים וכו' זוכה לכילה כיוסף דכתיב: "בן  פורת יוסף בנות צעדה עלי שור"
[מסכת בבא קמא דף י"ז,א]
כדי להתגבר על כל הפחדים יעקב  התכונן  בשלושה מישורים:
דורון, תפילה ומלחמה.
הוא הכין מנחה לעשיו-אם הכול יעבור בשלום,
התכונן למלחמה במידה והדברים לא יסתדרו.
וכמובן לא ויתר על תפילתו  לבורא עולם.
לסכום: מתוך כל האמור לעיל ניתן  ללמוד:
1]  האדם חייב לדאוג  לחינוך ילדיו למען ילכו בדרך התורה ויקפידו לשמור מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.יחד עם זאת,עליו לעמוד על המשמר ולהשגיח  כי כל פרי עמלו-  החינוך שהעניק לבני ביתו- לא ייהרס על ידי השפעה רוחנית הרסנית.
2] כדי להצליח  לעמוד בפני אויבים  המנהיג חייב לנקוט בשלושה  אמצעים:
תפילה,דורון מלחמה-כפי שיעקב  נהג.
רעיון זה חשוב גם אצל האדם הפרטי  הנתקל במהלך חייו פעמים רבות בניסיונות קשים,אל יתייאש גם אם חרב חדה מונחת על צווארו.
יהי רצון ויתגשם בעם ישראל כולו -הפסוק:"לא בחיל ולא בכוח,כי אם ברוחי אמר ה' "[זכריה ד,ו]
 ובע"ה כל העם-  כאיש  אחד בלב אחד- יתחזק מבחינה רוחנית וישמש אור לגויים, והתוצאה לא  תאחר לבוא,כמו שנאמר בכתובים:

"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"[שמות י"ד,ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- מדוע נאסר גיד הנשה לאכילה?/ מאמר מאת: אהובה קלייו.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מאמר מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים המעניינים בפרשה: יעקב נאבק עם מלאכו של עשיו- כפי שמציינת התורה: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש  עימו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו ויאמר שלחני כי עלה  השחר ...ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה" [בראשית ל"ב,כ"ה- ל"ג]
נשאלות כאן כמה שאלות:
 א] מהו גיד הנשה?
ב] מדוע נשאר יעקב לבדו?
ג] מה פשר האבקות זו?
ד] מדוע התורה מצווה על איסור אכילת גיד הנשה?
התשובה  לשאלה א] לפי הסברו של רש"י הכוונה לגיד שעובר לאורך כף הירך והוא נקרא  בשם זה- כי  בשעה שנקעה כף ירכו של יעקב- נשה = קפץ הגיד הזה והתרחק ממקומו ועלה.
התשובה לשאלה ב] יעקב  נשאר לבדו ובלשון התורה נאמר:"ויוותר יעקב לבדו" על כך שואל רש"י הרי כתוב שיעקב עבר כבר את מעבר יבוק עם משפחתו, כיצד יתכן שהוא נשאר לבדו? ורש"י עונה על כך:יעקב שכח בעבר הנהר  כלים קטנים בעלי ערך קטן והוא עבר שוב את נחל יבוק לקחתם ובאותו זמן הוא עמד שם לבדו.
התשובה  לשאלה ג] כתוב:" ויאבק איש עימו" על כך מביא רש"י כמה פירושים:
פירוש ראשון  מלשון עפר שבזמן שהתקוטטו היו מעלים איתם עפר ברגליהם.
פירוש שני: נאבקים מלשון ויתקשר- על ידי שמתקוטטים חובקים זה בזה.
לשון קשר ועניבה- כקשירת הציצית לטלית.
פירוש שלישי: לפי רבותינו מדובר  בשרו של עשיו שרצה להרוג את יעקב.
התשובה לשאלה ד] התורה מצווה  על איסור אכילת גיד  הנשה  כדי שנזכור לדורות את המאבק שהתנהל בין יעקב למלאכו של עשיו, התורה מעידה שבמהלך המאבק הוכנסה דרך גיד הנשה טומאה בחלקו הקדוש של יעקב אבינו והוא נפגע בצלם אלוקים שלו למשך שנים רבות, הפגיעה הזו אינה חלה רק על יעקב, אלא גם  על הבהמה, יש דמיון מסוים בין גוף האדם  לגוף הבהמה.
בספר " עקדת יצחק" נאמר שכל הצומות של עם ישראל שהם לזכר חורבן בית המקדש - הם תוצאה בפגיעת יעקב בגיד הנשה ואם יש אנשים המתרחקים מקיום תורה ומצוות- הדבר נובע  מסיבה זו , כי המלאך הכניס פגם ליעקב וכתוצאה מכך יעקב היה צולע על ירכו במשך זמן קצר מאד משעת עלות השחר עד הזריחה ,דבר הזה  מתבטא גם בימינו, הפגיעה הרוחנית ביוצאי ירכו.
לפי הסברו של הזוהר: "והוא צולע" מכאן שיעקב היה מתאבל על יוצאי ירכו שעתידים להשתעבד לעשיו, מסיבה זו אכילת גיד הנשה אסורה בהחלט.
ולפי דעת הגמרא [מסכת חולין] אין אוכלים את גיד הנשה היות כי אינו ראוי לאכילה, טעמו כמו טעם של עץ- לכן התורה  אסרה לאוכלו.אם כן  מתעוררת השאלה מדוע התורה אוסרת לאוכלו מפני שהוא חסר טעם?
התשובה היא: "רצה הקב"ה  לזכות את עם ישראל במצוות לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"  שהרי במשנה לפני כן מדובר על איסור אכילת הדם- דבר שנפשו של האדם קצה בו, בסופו של דבר התורה רוצה לזכות אותנו גם בדברים שאנו עושים ללא ציווי התורה וכמו שאין אוכלים את גיד הנשה- כי טעמו טעם עץ בעלמא – התורה אוסרת לאוכלו כדי לתת לנו הזדמנות לקיים עוד מצווה.
סיבה  נוספת לאיסור האכילה של גיד הנשה שמה שפעל המלאך בגופו של יעקב- זו במטרה ללמדנו מהו בעצם יצר הרע, יצר הרע אינו נותן לנו לא עולם הבא ולא עולם הזה- אלא עץ בעלמא!
לכן עלינו להכיר בגדולתו של הקב"ה על ידי התבוננות בבריאה המופלאה וגם על ידי לימוד תורה שהיא :"מחכימת פתי"
על ידי כך נוכל  להתגבר על יצר הרע ולהיטיב את דרכנו ובע"ה לקרב את הגאולה בעם ישראל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נאבק עם המלאך/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נאבק עם המלאך / שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים עטורי כוכבים
סביב הלבנה מחייכים,
מי יבוק הכחולים
דמות יעקב משקפים.

כאייל העורג אל אפיקי מים
יערוג יעקב לאבינו בשמים,
"ויוותר יעקב לבדו-
ויאבק איש עימו"

זה בזה נאבקים
החולות מחללים,
יעקב  נלחם כארי בגבורה,
באלוקים בוטח ולא ירא.

יעקב אינו נרתע
גיד הנשה נפגע,
מעתה יקרא ישראל
לנצח סגולה  יישאר!

הערה: השיר  נכתב בהשראת פרשת: וישלח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא-ארץ ישראל-אחוזת עולם-האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- ארץ ישראל – אחוזת עולם- האומנם?
מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים  בפרשה: הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל.
רעיון זה כבר  מופיע בתחילת הפרשה:"ויחלום  והנה סולם מוצב  ארצה....והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך.." [בראשית  כ"ח, י"ג]
לקראת סוף הפרשה יעקב קורא לנשותיו ומודיע להן כי מלאך ה' הודיע לו בחלום: "...אנוכי  האל בית אל אשר משחת שם מצבה...צא מן- הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך"
 [בראשית  ל"א,י"ג]
השאלות הנשאלות הן:
א] מדוע בהבטחת הארץ- ה' מזכיר בתוך האבות גם את יצחק בעודו בחיים? הרי במקרא לא נתקלנו שהקב"ה מייחד שמות של  צדיקים בחייהם.
ב] מדוע ה' אומר: " הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה" וכי ה' מבטיח רק את מקום משכבו של יעקב?
ג] מאין לנו כי יעקב לא הפסיק לחשוב על ארץ ישראל?
ד] מדוע ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה?
ה] מאין לנו כי ארץ ישראל שומרת אמונים לישראל גם בתקופת הגלות?
ו] האם ארץ ישראל  תשמש אחוזת עולם לעם ישראל?
התשובה  לשאלה א]: על פי רש"י:הקב"ה ייחד כאן את שמו של יצחק בחייו -לפי שכהו עיניו ועיוור היה, כמו שכתוב:"ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות" מכאן שהיה עיוור וברוב שעות היום היה כלוא בביתו והרי היה נחשב כמת, כי יצר הרע הפסיק להשפיע עליו ולא היה חשש שיחטא עוד.[תנחומא]
התשובה  לשאלה ב]:התורה מדגישה את המילים:"הארץ אשר אתה שוכב עליה.."
על כך  אומר רש"י:כי הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל בארבע אמות הנתונים תחתיו והבטיח:"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בכך רמז לו שארץ ישראל תהיה קלה להיכבש על ידי בניו -ממש כמו גודל שטח  של ארבע אמות - שזה  שיעור מקומו של אדם  שנתון לשליטתו ואינו חייב להתאמץ במיוחד.
פירוש של בר קפרא: הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל כפנקס והניח זאת  תחת ראשו של יעקב- כאומר לו: הנה ארץ ישראל היא  בהישג ידך- מונחת תחת ראשך.
המגיד מקוז'ניץ אומר: הארץ הזאת אשר "נשכבת  לאורך ולרוחב" היות ואתה כל כך משתוקק לקבלה אכן תקבל אותה:"לך אתננה"
חכמים במאמר הבא[גיטין נ"ז ע"א] אומרים על המשפט בספר ירמיהו:"ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי" - כאשר פושטים את עורו של הצבי מבשרו- לא ניתן לכסותו בשנית בעור-  כי העור מתכווץ,
כך  גם ארץ ישראל בזמן שיושבים בה- מרווחת ויש מקום לכולם אך בזמן שאין  יושבים  בה -  מצטמקת.
התשובה לשאלה ג]: אחת ההוכחות שיעקב חושב על ארץ ישראל מהרגע שעזב את ביתו-  ניתן לראות בסוף חלומו באומרו:"ושבתי בשלום אל בית אבי.."
ומוסיף על כך האדמו"ר רבי יהודה  מגור בעל "שפת אמת":
 הרי פרשת ויצא כולה חטיבה אחת- אינה נחלקת לפרשיות פתוחות,או סתומות- הדבר רומז על כך כי יעקב חשב על ארץ ישראל בכל זמן
שהותו בחרן - במשך עשרים שנה עד שיבתו , ככתוב בסוף הפרשה: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים" [ל"ב,ב]
גם רבקה מרמזת על עניין זה ואומרת ליעקב טרם צאתו לחרן:"וישבת עימו ימים אחדים"[כ"ז,מ"ד] היא מייחלת ומברכת את בנה ששהותו מחוץ לבית אביו לא תארך זמן רב.
התשובה לשאלה ד]: ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה ,על כך עונים בעלי המדרש ז"ל בבראשית רבה [ פרק ע"ד]:"נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עימך".
החפץ חיים אומר: כשעם ישראל נמצא בגלות ואומות העולם
"מעלילות עלינו ודוחקות את רגלינו בבחינת:"וישמע את דברי בני לבן"
[הרי מה שמע יעקב מדברי בני לבן? הם אמרו:"לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה"]
עדיין מבליגים על כל זה,שומעים חרפתנו ואינם משיבים,..אבל מכיוון שאנו רואים את פניהם שאינם כתמול שלשום, בבחינת:"וירא יעקב את פני לבן"
[שהרי יעקב שם לב כי פני לבן:"איננו עימו כתמול שלשום"]
במצב זה-  היהודים מבינים כי עליהם לשוב למקום מקלט- היינו ארץ המולדת- ישראל. כמו שנאמר:"שוב אל ארץ אבותיך".
התשובה לשאלה ה]
ארץ ישראל שמרה אמונים לבניה גם בתקופת הגלויות ,דבר זה מוכח בדברי התוכחה שבפרשת בחוקותיי [ויקרא כ"ו, ל"ב]
נאמר:"והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכם היושבים בה"
על כך אומרים חז"ל: כי בזמן שהות היהודים בגלות גם אם האויבים יושבים בארץ ישראל- אין להם נחת רוח[תורת כוהנים שם]
גם הרמב"ן מוסיף ואומר: כי הארץ לא מקבלת את האויבים ואינם מצליחים לישב אותה והיא נשארת שוממה.
ורבינו בחיי אומר:כי מהפסוק:"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" [בראשית י"ז,ח]יש כאן הבטחה נצחית כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק לעם ישראל לנצח,
ואם בכל זאת יגלו ממנה היא תישאר שוממה עד  לשובם של בניה.
התשובה לשאלה ו]
המסקנה: כי ארץ ישראל תישאר נאמנה לעם ישראל לדורות בתנאי שהיא תהיה קשורה עם השמים-  בדומה לסולם בחלום שהיה מוצב ארצה וראשו בשמים.הארץ ניתנה במתנה בתנאי שנקיים את התורה
כהלכתה.
רעיון זה נמצא גם בקריאת שמע:"והיה אם שמוע.."
מכל האמור לעיל  ניתן להסיק: כמה חשובה ארץ ישראל לעם היהודי ועלינו לשמור עליה מכל משמר  בעזרת קיום התורה הקדושה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב שולח מלאכים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב שולח  אל עשו מלאכים.
 שיר מאת: אהובה קליין ©.

יעקב שולח אל עשו- מלאכים-
צחורים- יצירי כפיו של אלוקים,
את התמים-  בכל נתיבותיו מלווים,
פניהם- כזוהר הרקיע מאירים.

יעקב שולח אל עשו מלאכים,
בשרו נעשה חידודים, חידודים.
פניו- נסוכות אורות וצללים,
אמונה ופחד - יחדיו מככבים.

יעקב שולח אל עשו מלאכים,
בפיהם- מסרים נעלים,
לשונם- את האש  מרככים,
עשן השנאה מנמיכים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא-מה ראה יעקב ברוח הקודש?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- מה  ראה יעקב ברוח הקודש?
/ אהובה קליין.
בפרשה זו התורה מתארת את פגישתם הראשונה של יעקב ורחל:
פגישה זו מתרחשת ליד הבאר,כאשר יעקב נתקל ברועים המתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר כפי שהתורה מתארת:
"ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל- העדרים והשקינו הצאן :עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא,ויהי כאשר ראה יעקב את- רחל בת לבן אחי אימו ואת צאן לבן אחי אימו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר ויישק את—צאן לבן אחי אימו ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי רבקה היא ותרץ ותגד לאביה" [בראשית כ"ט,ח-י"ג]
ובהמשך נאמר:
"וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל:ועיני לאה רכות ורחל יפת-תואר ויפת מראה ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל ביתך הקטנה" [שם כ"ט,י"ח]
השאלות הן:
א] באיזה אופן סייע יעקב לרועים?
ב] מדוע בכה יעקב כאשר ראה את רחל?
ג] מדוע רחל רצה לספר על כך  דווקא לאביה,הרי נוהג שבעולם שהבת תספר את דבריה לאמה?
ד] מה  הסיבה להעדפת רחל על פני לאה-
בעיני יעקב?
התשובה  לשאלה א]
על כך עונה רש"י:כי מן הכתוב ניתן ללמוד: יעקב היה בעל כוח גדול,רש"י מגיע למסקנה חשובה זו, לפי שאין כתוב רק את המילה:"ויגל",אלא כתוב:"ויגש יעקב ויגל"
-משמע שתיכף בגישתו אל האבן מיד גלל אותה בקלות: רש"י מסתמך גם על דברי רבי יוחנן האומר:"כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית"-כלומר כל כך בקלות ובזריזות הרים יעקב את האבן המכסה את פי הבאר-ממש כאילו העביר פקק מעל צלוחית.
[בראשית רבה ע',י"ב]
ויש עוד פירוש יפה של חז"ל:כי כוחו של יעקב נקרא בשם:"אמת"  שנאמר:"תיתן  אמת ליעקב" ובעזרת כוח מיוחד זה ניתן לסלק את כל המכשולים והקשיים.
כך נאמר במיכה[פרק ז,כ]:"תיתן אמת ליעקב.."
התשובה לשאלה ב]רש"י מביא שני פירושים:
א]יעקב צפה ברוח הקודש שאינו עתיד להיקבר עם רבקה באותו קבר.
שהרי היא נקברה לבדה בדרך אפרתה ולא במערת המכפלה .
כפי שכתוב בפרשת וישלח:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא: בית לחם.[בראשית ל"ה,י"ט]
ב] יעקב בכה לפי שהצטער שבא בידיים ריקות- ללא מתנות,שכן אמר בליבו: הרי אליעזר-עבד אברהם שבא לקחת את רבקה,היו  בידו מתנות יקרות,נזמים ,צמידים ומגדנות ואילו אני בא ללא דבר.
ומדוע יעקב בא באופן זה? התשובה לכך היא: לפי שאליפז-בן עשו רדף אחריו בציווי אביו להורגו,אבל היות ואליפז היה גר בביתו של יצחק,הדבר השפיע עליו לטובה ונמנע  להמיתו ,פנה בשאלה: מה לעשות כדי לקיים את צווי אביו?
ענה לו יעקב: טול את כל דברי יקרי הערך שבידי-לפי שעני חשוב  כמת.
התשובה לשאלה ג]
רש"י עונה על שאלה זו: לפי שאמה של רחל נפטרה,לכן היא רצה לספר את כל אשר עבר עליה-אל אביה.
התשובה לשאלה ד]
על בחירת רחל על ידי יעקב ,יש כמה דעות:
רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל טוען: כי רחל נבחרה על פי הרושם החיצוני.
כנראה שהוא מסתמך על הפסוק:"...ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה"
ורש"י מבאר את המילים:"יפת תואר"-שהיו פניה נאות-קווי דמותה מתוארים בתבנית יפה.
"ויפת מראה" שהיה לה מאור פנים,יופי,זיו.
ספורנו אומר: כי יעקב  התאהב ברחל- מעצם היותה רחל-כלומר מהאישיות המיוחדת שלה-הוא התלהב במיוחד.
החיזקוני אומר: הסבר מעניין במיוחד,יעקב שמע כי לאה הייתה מיועדת לעשיו,על כן הוא לא העיז לבקש את האחות הגדולה,שמא יכעס עשיו ויגיד ליעקב לא רק את בכורתי לקחת,אלא גם את אשתי.
לעומת רחל,נאמר על לאה:"ועיני לאה רכות"
רש"י מסביר שהיו ללאה עיניים דומעות ובוכיות,כי הייתה סבורה שהיא מיועדת להיות בחלקו של עשיו-כלומר להינשא לו –לפי שהכל היו אומרים:"שני בנים יש לרבקה ושתי בנות יש ללבן,הגדולה [לאה]מיועדת להינשא לאח הגדול [עשיו] והקטנה[רחל]מיועדת להינשא לצעיר:ליעקב.
לסכום, לאור האמור לעיל,נראה שיעקב אכן ראה ברוח הקודש שאין רחל נקברת איתו במערת המכפלה,אך כנראה שלא היה בכוחו לראות את כל המהלכים האלוקיים מראש,כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"
מסתבר שכל הכוח שהיה לו נבע מכוח רוחני- מלימוד התורה שהיה לומד בבית מדרש כפי שהתורה מתארת אותו:"איש תם יושב אוהלים"
יהי רצון ועם ישראל ילך בדרכו של יעקב-ישאב את כוחו מהתורה וישמש אור לגויים ,יזכה לשבת בשלוה ובטחון בנחלת אבותיו.
והברכה שיעקב זכה לה:"והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר-תלך.."- תלווה אותו לנצח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 24 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ יעקב מבשר לרחל ולאה על שובם לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל- צאנו: ויאמר להן....ויאמר אלי מלאך האלוקים.....צא מן-הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך:"

[בראשית ל"א,ד-י"ד]


הטכניקה: שמן על בד.

4q7pvc3at7yq6btgeyss.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים כחולים זוהרים ביופיים
הכבשים בשדות מהלכים להנאתם
יעקב מחלל בחליל רועים
הדי המנגינה   יגיעו למרחקים.

עת ליל ידמו הצלילים
בחלום קולות אלוקים
לנטוש חרן זה הזמן
חיש מגדול ועד קטן.

יעקב יזעיק נשותיו
בשורה מרנינה מילותיו:
עלה נעלה לנחלת אבותינו
נקבע מושבינו בעזרת אלוקינו.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 21 בנובמבר 2012

פרשת ויצא-מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו הכתוב מתאר את פגישת יעקב ורחל  לראשונה ליד הבאר:
"עודנו מדבר עמם ורחל באה עם- הצאן אשר לאביה כי רועה היא:ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אימו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את- צאן לבן אחי אימו:וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:" [בראשית ט-י"ג]
בהמשך הכתוב מציין כי יעקב חפץ לקחת את רחל לאישה:
",,,ורחל הייתה יפת- תואר ויפת מראה: ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה"
תשובתו של לבן ליעקב:"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"
יעקב מוכן לעבוד עבור רחל במשך שבע שנים,אך, כאשר מסיים תקופה זו ,לבן מביא לו את לאה ולא את רחל.
השאלות הן:
א]מדוע יעקב בוכה בפגישתו הראשונה עם רחל?
ב] מה היה המיוחד ברחל שיעקב כה חפץ בה?
ג] מתי לבן מתגלה לראשונה כרמאי, וכיצד ממשיך לתעתע ביעקב?
ד] מדוע יעקב הציע ללבן לעבוד, דווקא ,שבע שנים ולא פחות מזה-עבור השגת רחל?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
פירוש 1] לפי שיעקב  ראה ברוחו שאינה עתידה להיקבר עימו שהרי רחל קבורה בבית לחם.
פירוש 2]יעקב הצטער כי בא בידיים ריקות,לעומת אליעזר- עבד אברהם שהביא מתנות לרבקה:נזמים ,צמידים ומתנות.
וזאת מהסיבה כי אליפז- בנו של עשיו, רדף אחרי יעקב בפקודת אביו כדי  להורגו,אך היות  והוא ספג גם חינוך בביתו של הסבא יצחק,לא רצה לפגוע בו,מיד הציע לו יעקב,שייקח ממנו את כל רכושו,כי עני נחשב למת.
רבינו בחיי מביא פירוש נוסף: לפיו  כך היה נהוג בפגישת קרובי משפחה.
התשובה לשאלה ב]
הכתוב מציין בפירוש את הניגוד בין רחל ללאה:"ועיני לאה רכות ורחל הייתה יפת-תואר ויפת מראה"[שם כ"ט,י"ז]
רש"י מסביר: בעוד שעיני לאה היו בוכיות- היות ופחדה שתינשא לעשיו[בבא-בתרא קכג.],
רחל לעומתה הייתה יפה-תבנית פניה היו נאות מאד ובנוסף לכך היה לה מאור פנים.
חז"ל אומרים: בשל יופייה של רחל רצה יעקב לשאתה לאישה ולכן היה שולח לה מיני מתנות,ואילו לבן היה מעבירן ללאה בכל פעם,אך רחל הייתה שותקת ואינה  מדווחת על כך ליעקב-ובכך גדולתה.
על כך אמר  ר' יהודה: בזכות שתיקתה של רחל,אשר הייתה בעלת ערך רב בעיני אלוקים- זכתה להעמיד שני שבטים בישראל-אפרים ומנשה בנוסף על יתר שבטי ישראל.
רבי שמעון בר יוחאי הביא את הטעם לשתיקת רחל:היא החלה לחשוב שאם תגלה את האמת  ליעקב-התוצאה  עלולה להיות-שיעקב לא יישא את לאה לאישה וממילא אביה לא ייתן אותה[את רחל] ליעקב,כי לא נהוג לתת את הצעירה לפני הבכורה.
בזכות שתיקתה של רחל, נאמר:"ויזכור אלוקים את רחל"
התשובה לשאלה ג]
רמאותו של לבן מתגלה כבר בתשובתו הראשונה ליעקב באומרו:
"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"
זוהי תשובה מתחמקת ואין בה מענה לרצונו  של יעקב -להשיג את רחל מייד בתום שבע שנות עבודה במרעה  צאנו של לבן.
אך, דרך רמאותו של לבן מתגלה בהמשך התנהגותו-כאשר חוגג משתה ואוסף את כל אנשי המקום ונותן ליעקב את לאה במקום רחל.
על כך ישנן כמה דעות:
אברבנאל טוען כי: כי המשתה נעשה כדי לפרסם את הנישואין- על מנת שאחר כך יעקב יתבייש לגרש את לאה.
לפי תוספות הרא"ש:לבן  ערך משתה  במטרה לרמות את אנשי המקום, לא משתה נישואין,אלא סתם משתה,הוא קרא לאנשים בסביבה לחגוג,בעוד שיעקב חשב כי הדבר למטרת נישואין.
לפי תורה תמימה:מטרת המשתה הייתה - להטריד את יעקב בחגיגה ואורחים,
הראייה-בפעם השנייה  כשנשא יעקב את רחל לאישה,לא נעשה שום משתה.
שפתי כהן מסביר: כי מטרת המשתה הייתה לשתף את כולם ברמאותו של לבן ולשתפם  לדבר עברה.
התשובה לשאלה ד]
רבינו בחיי מביא  תשובה מעניינת: לדעתו, רחל הייתה עדיין קטנה בת חמש שנים ויעקב רצה שתגיע בתקופה זו לגיל י"ב שנים,לכן הציע ביוזמתו לעבוד עבורה שבע שנים,רבינו בחיי מסתמך על דברי יעקב ללבן:"..ברחל ביתך הקטנה".
לסיכום, עם הגעת יעקב לחרן,לבן מתגלה כאדם חומרני אשר משתוקק לממון וזהב, ההוכחה לכך: ריצתו  לקראת יעקב,וגם חיבוקו – וזאת  במטרה לגשש האם יש בחיקו זהובים[דברי רש"י]
יש לציין, כי יעקב הבחין באי יושרו של לבן ולכן אמר לו:"ברחל ביתך הקטנה"
כשאמר:"רחל" אוסיף מיד:"בתך"- כדי שלבן לא יהתל בו ויביא  נערה  בשם רחל מהשוק,והדגיש את המילה:"הקטנה" כדי להסביר ללבן שלא ייתן לו את הבכירה[לאה] במקום הצעירה[רחל]
לזכותו של יעקב יאמר,כי למרות חשדותיו בלבן שאינו  תמים וישר,הוא כיבד אותו לאורך כל הדרך-בגדר- כבדהו וחשדהו,אך ניתן  להגיד יותר מזה, יעקב נשאר צדיק ותמים ולא למד ממעשיו הרעים,כפי שהוא מעיד על כך בעצמו בפרשה הבאה בשולחו  שליחים לעשיו אחיו:"עם-לבן גרתי"
ועל כך מביא רש"י את אחד הפירושים:"גרתי"= בגימטריא:תרי"ג.
כלומר כוונתו הייתה לומר: למרות שעם לבן גרתי –לא למדתי ממעשיו  השליליים ועל תרי"ג מצוות שמרתי.
בפרשה זו עדים אנו לעוצמתו של יעקב אבינו- אביהם של שנים עשר השבטים-המדגים לדורות הבאים כיצד ניתן לצאת מן המייצר בעזרת אמונה ובטחון בה'.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב רועה כבשים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב  רועה כבשים
שיר מאת: אהובה קליין©

יעקב רועה כבשים
שבע ושבע שנים
בעיניו כימים אחדים
אהבה חוצה רקיעים.

עיניו נושא לרחל
לשאתה במהרה מייחל
בשפתיו  ירבה להתפלל
למען חזון ישראל.

ליד הבאר מהלכת
בכד החרס אוחזת
עטופה מלבושים צנועים
במוחה חלומות אצים.

רוקמת תוכניות לעתיד
למען תמלא תפקיד
אם מסורה לשבטים
לעם ישראל שורשים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב עובד שבע שנים נוספות בעד רחל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"[בראשית כ"ט,כ]

הטכניקה: שמן על בד.sm9uycvoa8xfswaczfwe.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בנובמבר 2012

יעקב פוגש ברחל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב פוגש ברחל/ שיר מאת: אהובה קליין ©

השמש כובשת פניה בעננים
יעקב יופיע לפגישת חיים
סביבו כבשים עטורי פעמונים
צימאונם גובר במקהלה פועים.

לפי הבאר גדיים נדחפים
בפיהם קולות מנגינת תחנונים
יעקב לוטש עיניו
חיש ישנס מותניו.

בעוד האבן יגולל
יחזה לפתע ברחל
ברוחו רואה עתידות
עיניו כנהר דמעות.

אלוקים רוקם תוכניות
אומן זיווגים והתקשרויות
למען שושלת קדושה
לעד קיימת ומאירה.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת -לבן אחי אמו ואת- צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את- האבן מעל פי הבאר וישק את- צאן לבן אחי אמו" [בראשית כ"ט,י]


הטכניקה: צבעי שמן על בדi8sbil52qbpbnnc29i3q.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב יוצא מבית הוריו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב יוצא מבית  הוריו

מאת: אהובה קליין.(c) 


יעקב- יוצא מבית הוריו,
אל  חרן- מועדות פניו.
מלווה במלאכים צחורים-
עליו בכנפיהם  מסוככים.

יעקב יוצא מבית הוריו,
אור  תורה- מאיר  פניו.
"איש תם יושב אוהלים"
לחישתו- תפילה לאלוקים.

יעקב – יוצא מבית הוריו,
זיו שכינה בעקבותיו.
עתיד צופן לו ניסיונות.
כוחו שואב-  בבתי מדרשות.

יעקב יצא בציווי הוריו.
בטחון בה'- בוער בעצמותיו.
אל דרך לא קלה-
יישא רגליו - כאיילה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

פרשת ויצא-החלום ומשמעותו הנצחית/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- החלום ומשמעותו  הנצחית .
מאמר מאת: אהובה קליין

בפרשתנו קוראים אנו על יציאתו של יעקב מבית הוריו בעצתם - אל  חרן
ובדרך הוא מגיע אל מקום שהתורה אינה  מפרטת מה שם המקום?
וכך כתוב בלשון התורה: "ויצא  יעקב מבאר שבע וילך  חרנה ויפגע במקום וילן שם כי- בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו..." [בראשית כ"ח, י- י"ג] מעניין כאשר בבוקר  יעקב מתעורר הוא  לוקח את האבן שהייתה מראשותיו ומשתמש בה למצבה, הוא צק עליה שמן וקורא למקום בשם:  בית-אל והוא נודר נדר:
"וידר יעקב נדר לאמור: אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים....."
מתעוררות כאן כמה שאלות:
 א] מדוע כתוב:"ויפגע במקום" מדוע לא כתוב: הגיע למקום?
ב] מה היה שם המקום?
ג] מה היה המסר של חלום סולם יעקב?
ד]מדוע יעקב מבקש בקשות  צנועות מצד אחד – בגד ללבוש ולחם לאכול, אך מצד שני
הוא מבקש לחזור בשלום אל ארץ ישראל וחפץ שה' יהיה לו לאלוקים- זוהי בקשה גדולה
ובמיוחד הדבר מוזר שהרי ה' מבטיח לו בחלום: "והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך" ?
התשובה לשאלה א] "ויפגע במקום" – על פי רש"י הכוונה- לשון  פגישה - כלומר יעקב נפגש כאן עם המקום.
הפירוש השני לכך על פי רבותינו: הכוונה לשון תפילה ולומדים מכאן שיעקב תיקן תפילת ערבית.
פירוש שלישי: פגיעה – הכוונה שקפצה ליעקב הדרך- התקצרה לו- היינו שהר המוריה נעקר ממקומו ובא  לקראתו, יעקב  נפגש עם המקום זה כנגד  זה.
התשובה לשאלה ב] רש"י אומר  שניתן ללמוד מלשון הכתוב:"במקום" כאלו כתוב:"בהמקום" כלומר יעקב  הגיע למקום ידוע והוא הר המוריה ורש"י מסתמך על הפסוק[בראשית כ"ב.ד]
"וירא את המקום מרחוק" בדרך לעקידת יצחק- ראה אברהם מרחוק את הר המוריה המיועד לעקידה.
תשובה לשאלה ג] הקב"ה מראה ליעקב סולם עם שלבים כדי לתת לו להבין שעליו להמשיך לטפס בסולם הרוחני גם לאחר שלמד תורה במשך ארבע עשר שנים אצל שם ועבר, אין סוף למדרגות וחייבים להמשיך  לטפס הלאה, אך הקב"ה מראה ליעקב שגם יורדים מהסולם,
לעלות קשה מאד אבל לרדת ניתן בקלות- כלומר ניתן להידרדר בקלות ומהר חס ושלום.
בחלום  רואה יעקב שגם כל  הבריאה עולה, או חלילה היא עלולה לרדת עימו .
למה הדבר דומה?  לשרשרת העשויה חוליות, חוליות והאדם  נמצא בראשה כאשר הוא נמצא בעליה רוחנית הוא מושך איתו כלפי מעלה את כל החוליות של השרשרת היינו את כל הבריאה  כולה.
מסיבה זו ,יעקב  נודר נדר למרות הבטחות ה' - כי כאדם צדיק יש לו תביעות רבות מעצמו להתרוממות  רוחנית, הוא חושש שלא יהיה ראוי  לקיום הבטחת ה' שמא זכויותיו לא יהיו  מספיקות, לכן הוא שואף להמשיך לעלות בשלבי הסולם כלפי מעלה.
תשובה  לשאלה ד] מצד אחד יעקב מבקש  בקשות צנועות- לחם לאכול ובגד ללבוש, כי בצד הגשמי האדם חייב להסתפק במועט, אך מצד שני יעקב מבקש בקשה רוחנית רחבה.

להיקרא בשם אלוקי  יעקב-  בתפילה וזאת יחד עם  אבותיו: "אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב"
יעקב מבין את מסר החלום שלא ניתן לעלות למעלה בסולם הרוחני בבת אחת, אלא שלבים, שלבים.
[בתהילים פ"א, י"א] נאמר: "...הרחב פיך ואמלאהו" דויד המלך מבין שבדברי תורה- בדברים הרוחניים אדם צריך לבקש: "מלא הפה" והקב"ה יקבל בקשה זו ברוחב לב.
ואם האדם יישם נוסחא זו- אזי יזכה להגיע לראש הסולם במקום שה' ניצב.
יעקב קלט היטב את מסר החלום והמשיך להתעלות בלימוד התורה וכך  זכה להיקרא בדומה לאבותיו :"אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב"
מי ייתן וכל אחד מאיתנו יישם את דרכו של יעקב ובכך נזכה בקרוב  לגאולה שלמה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 17 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ רבקה מביטה אל עבר עשיו/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" ורבקה שומעת בדבר יצחק אל-עשיו בנו וילך עשיו השדה לצוד ציד להביא" [בראשית כ"ז,ה]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה ותושייתה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה ותושייתה / שיר מאת: אהובה קליין ©

בין הכרים והכסתות
רוקם יצחק תוכניות
לשלח עשיו לשדות
לצוד בכליו  חיות.

למען יגיש  לו מטעמים
לרומם הנפש  בנעימים
בתמורה ירעיף ברכות
במלכות אדום לדורות.

רבקה שומעת הכוונות
בתושייתה מעלימה מהמורות
קוראת ליעקב התמים
להביאה גדיי עיזים.

יעקב חושש ממישושים
אימו תרגיעו בלחשושים
עליה תיקח הקללות
ותלבשהו בגדי חמודות.

הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בנובמבר 2012

פרשת תולדות-האם תוכניתה של רבקה הייתה הוגנת?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תולדות. האם תוכניתה של  רבקה הייתה הוגנת?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מתארת  בצורה דרמתית-כיצד הצליח יעקב לזכות בברכת אביו קודם עשיו אחיו.
הדבר נעשה מתוך עורמה:
וכך הכתוב מתאר את האירוע:"ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשיו בנו הגדול ויאמר אליו: בני ויאמר אליו הנני: ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי: ועתה שא- נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד:ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:ורבקה שומעת בדבר יצחק אל- עשיו בנו וילך עשיו השדה לצוד ציד להביא"[בראשית כ"ז,א-ו]
רבקה איננה מעוניינת שהברכה תעבור לעשיו,לפיכך היא פונה אל יעקב בדברים:"..ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצווה אותך:לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב:והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו" [שם כ"ז,ח-י"א]
אך, יעקב מביע את חששותיו,ביודעו כי עשיו איש שעיר ואילו הוא איש חלק,על כן עונה  לאימו:"..הן עשיו אחי איש שעיר ואנוכי איש חלק: אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה".
ותשובת אימו רבקה:
"עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח-לי"[שם כ"ז,י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מציין את חולשת ראייתו של יצחק-מה החשיבות לכך?
ב]  מה הטעם בבקשת יצחק  לאכילת מטעמים טרם מותו?
ג] אילו הנחיות נתן יצחק לעשיו טרם יציאתו  לשדה?
ד] האם התנהגות רבקה בעורמה הייתה הוגנת?
התשובה  לשאלה א]
על כך עונה רש"י בשלושה פירושים:
פירוש ראשון לפי רש"י:
עיניו של יצחק נחלשו בעקבות עשן הקטורת של יהודית בת- בארי ובושמת בת-אילון החיתי- נשות עשיו שהיו מקטירות לעבודה זרה.
ומפני שהתנהגות  נשות עשיו- ציערו את יצחק לכן ה' החליש את מאור עיניו, על מנת שלא יחזה  בעיניו את הדבר.
פירוש שני:בשעה שרצה אברהם לעקוד את יצחק,ראו זאת ממעל המלאכים והם הזילו דמעות הישר לתוך עיני יצחק,לפיכך - ראייתו נחלשה לעת זקנתו.
פירוש שלישי:הדבר נעשה בכוונה תחילה על ידי הקב"ה-כדי שיעקב ייטול ראשון את הברכות ,ולא עשיו הבכור ויצחק לא יבחין בכך.
רבינו בחיי מביא גם כמה הסברים לשאלה זו:
פירוש על פי הפשט, לעת זקנתו  ראייתו נחלשה  מטעם גילו המופלג,וההוכחה לך מצאנו גם אצל יעקב:"ועיני ישראל כבדו מזוקן"[בראשית מ"ה]
גם אצל אחיה השילוני  נאמר:"כי קמו עיניו משיבו,[מלכים א,י"ד]
ואילו  אצל משה-  אירע נס שבעת זקנתו לא נחלשו עיניו כפי שהכתוב מציין זאת:"לא כהתה עינו ולא נס לחה"
פירוש  על פי המדרש:על ידי שנטל שוחד מעשיו כהו עיניו,פירוש זה מתבסס על הפסוק:"כי השוחד יעוור.."[דברים ט"ז]
ועוד פירוש: כדי שיצחק לא יצא מהבית,  שמא יצביעו עליו הבריות ויאמרו: הנה אביו של רשע[עשיו]
התשובה לשאלה ב]
רבינו בחיי מביא הסבר מעניין במיוחד לכך: יצחק חפץ לאכול מטעמים סמוך למותו:"אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם,אלא כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת,כי בהתחזק כוחות הגוף יתעוררו הנפש ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש,והוא שאמרו:רז"ל-אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות,אלא מתוך שמחה.שנאמר:"והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' "[מלכים- ב,ג,י"ד]
כוונת יצחק הייתה לא תאווה גופנית ועונג  חומרי,אלא חשב כי על ידי המטעמים-  גופו יתחזק וממילא נפשו תתעורר  ותהיה שרויה בשמחה- כי אין השכינה שורה מתוך עצבות,אלא מתוך שמחה,ולכן אמר:"בעבור תברכך נפשי.."
ולא ביקש כינור כדרך הנביאים,כי התכוון לברך ברכות חומריות:"טל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש".ולכן רצה שסיבת השמחה  תבוא מתוך מאכל
שתלוי בברכה שעתיד לברך.
התשובה לשאלה ג]
הנחיותיו של יצחק לעשיו היו:"ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד:ועשה לי מטעמים..."
לפי דברי רש"י: יצחק אומר לעשיו  לקחת את  חרבו להשחיזה כדי שיתאפשר לו לשחוט יפה את הציד  במטרה שלא יאכילהו נבלה,
ולמה החרב נקראת בשם: 'תליה'?
- כי הרגלו של האדם לתלות את  חרבו על מותניו.
ומדוע נאמר:"צודה לי ציד"?
כדי שיביא ציד בשביל אביו- מן ההפקר ולא מתוך גזל.
"צודה לי ציד" הראוי  להיות שלי –ולא שייך לאחרים.
לפי רבינו בחיי: יצחק התכוון שעשיו ייקח  איתו קשת וחרב- כדרכם של ציידים היוצאים לצוד  ציד בשדה.
לפי פירוש נוסף של רבינו בחיי :יש בדברי יצחק רמז -לדורות הבאים של עשיו
שכלי הציד שבידיהם יהיו אך ורק שלהם.
רבינו בחיי מביא מדרש יפה: "כליך" –רמז למלכות בבל,שנאמר:"ואת הכלים הביא בבלה"[דניאל א]
"תליך"- זוהי מלכות מדי,שנאמר:"ויתלו את המן"[מגילת אסתר ז]
"וקשתך"-זו מלכות יון,שנאמר:"כי דרכתי לי יהודה קשת.."[זכריה ט]
"וצא השדה"-זו מלכות אדום,שנאמר:"ארצה שעיר שדה אדום"[בראשית ל"ב]
התשובה לשאלה ד]
רבי אריה ליב מצונז בספרו:"מלוא העומר" טוען:ליצחק חסרו שני נתונים:
הוא לא ידע שעשיו ביזה את הבכורה ומכר אותה ליצחק, הוא לא הכיר את הצד המושחת של עשיו.
לעומתו, רבקה הכירה את הצד השלילי  של עשיו,היות והיא  גדלה בביתם של רמאים.
רבקה השתמשה בעורמה-מפני שלא רצתה להכאיב ליצחק ולגלות לו את כל האמת על  עשיו,מסיבה זו היא לא הייתה מעוניינת שהברכה תשרה במקום של  רמאות, בכך לימדה  אותנו לא להשלים עם עוול, ולא לתת יד למציאות  שלילית.
מסיבה זו השתמשה בעורמה אך לא בשקר.
אבן עזרא טוען: מותר להשתמש בשיטתה של רבקה במקרים כאלו.
מעניינת תגובתה של רבקה לחששותיו של יעקב- שמא אביו ימששו ויגלה את האמת.
והיא אומרת ליעקב:"עלי קללתך בני"[בראשית כ"ז,י"ג]
לפי דברי הגאון מווילנא: רבקה מרמזת ליעקב כי בחייו צפויות שלוש צרות:
צרת-עשיו,לבן ויוסף.
מתוך כל האמור לעיל, ניתן להסיק כי רבקה הכירה היטב את השוני בין הבנים,
הייתה לה ראייה למרחקים ולכן העדיפה שהברכה תשרה על יעקב-סמל הטוב והתמימות ולא על עשיו-אשר היה איש ציד,לפי הסבר רש"י[המסתמך על תנחומא]- ציד היה-בפיו  = פיו וליבו לא היו שווים,היה שואל את אביו שאלות כדי להטעותו,כגון:איך מעשרים את המלח,או, כיצד  מעשרים את התבן?לכן אביו חשב שהוא מדקדק במצוות.
 מסיבה זו, העדיף לתת לו את הברכות וכמובן גם מהטעם שהיה -בכור.אך,רבקה ידעה את כל האמת וראוי לומר כי היא יישמה את דברי החכם באדם-הלוא הוא שלמה המלך:
"חוכמת נשים בנתה ביתה"[משלי י"ד,א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר