יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי  אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם"
[ויקרא  כ"כ,מ"ב]

הטכניקה: שמן על בד.nglgx86baca388bgc3j6.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

הוא חש אושר עילאי
על פניו מבט אבהי
אוחז בארבעת המינים
מתענג מניחוח הדסים.

גאה על היותו יהודי
משתייך לעם ייחודי
מוקף במצוות כרימון
ברכותיו מעמקי גרון.

לארבע  רוחות שמים
מניף גידולי המים
נזכר בימי  הנדודים
 אבותיו חיו בניסים.

כעת מודה לאלוקים
על שפע  היבולים
ארץ  המאחדת בתוכה
עם  סגולה ונפלא.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהודי מברך על ארבעת המינים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים: וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים...." [ויקרא כ"ג,מ]

הטכניקה: שמן על בד.k7k8la0oskszu8j19new.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מצוות ארבעת המינים  / מאמר מאת: אהובה קליין .

אחת המצוות בחג הסוכות היא מצוות ארבעת המינים, את מקור המצווה אנו  מוצאים בתורה כפי שנאמר:
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר,כפות תמרים,וענף עץ עבות וערבי נחל,ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"[ויקרא כ"ג, מ]
השאלות הן:
א] מדוע נבחרו דווקא  ארבעת מינים אלו- מה המיוחד בהם?
ומה  הם מסמלים?
ב] מה המטרה בנענוע ארבעת המינים?
ג] מה מברכים בעת מצווה זו?ועל מה חייבים לדקדק?
התשובה לשאלה א]
ארבעת מינים אלו נבחרו-לפי שהם גידולי מים[פרט ללולב שאינו צורך הרבה מים]- ניגוד מוחלט למדבר.
ועל ידי שאנו מברכים  עליהם, אנו מודים לקב"ה  ומביעים שמחה על שזכינו לחיות בארץ ישראל- "ארץ  זבת חלב ודבש"-ארץ אשר כל טוב בה.
ובכך נזכרים אנו שאבותינו היו במדבר, חיו חיי נדודים באזור   אשר:"לא מקום זרע,ותאנה וגפן ומים אין לשתות"
ובכך אין אנו כפויי טובה כלפי הבורא ומעריכים את הטוב שגמל לנו.
האתרוג- שייך לפירות ההדר, הוא דומה בצורתו ללימון,אך הוא גדול בהרבה ,יש לו טעם וריח.
הוא מסמל אדם המקיים תורה ומעשים טובים.
הלולב- אומנם יש  לו טעם אך, אין לו ריח.
הוא מסמל אדם שעוסק בתורה,אך לא עושה מעשים טובים.
ההדסים- הם בעלי ריח,אך חסרי טעם,הדבר מסמל אדם העושה מעשים טובים אך אינו עוסק בתורה.
הערבות-חסרי טעם וגם ריח- סמל לאדם שאין  בו תורה ואין בו מעשים טובים.
לא ניתן לקיים את מצוות ארבעת המינים אם חסר אחד מהם.
המצווה עצמה  מסמלת את השקפת היהדות,למרות שאנו שונים זה מזה,חייבים אנו לקבל כל אדם כפי שהוא ולכבדו גם אם דעותיו הן בניגוד לדעתנו.
המטרה להיות עם אחד ומאוחד, הדבר גם מרתיע את האויבים סביב,כי אחדות היא כוח!
לפי ספר החינוך: ארבעת המינים מסמלים איברים בגוף האדם:
האתרוג:  מזכיר בצורתו את הלב אשר משמש למשכן השכל-האדם החכם משליט את מוחו על ליבו.- בהיותו יהודי ירא אלוקים  ועבד ה'.
הלולב: מסמל את עמוד השדרה של האדם- המשמש כדבר חשוב- רמז שיקדיש את גופו לעבודת ה'.
ההדס : מזכיר בצורתו : עין,רמז לכך שלא יתור  אחר עיניו,אלא יהיה דבק בבורא עולם,גם בחג.
הערבה: דומה בצורתה לשפתיים,רמז לשמירת הפה והלשון,אדם יהיה זהיר בלשונו תמיד  ,קל וחומר גם בעת שמחה.
התשובה לשאלה ב]
כאשר יהודי מברך על ארבעת המינים נוהג להניף אותם לארבע רוחות השמים ומנענע  אותם.
כמו שכתוב:"מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות,מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים".[סוטה ל"ז,ע"ב]
ההסבר לכך: בחג הסוכות הפותח את עונת הגשמים,אנו נושאים תפילה לבורא שהרוחות לא  תהיינה רעות והגשמים ירדו במידה –לא גשמי זעף ומנגד לא עצירת  גשמים. וזאת עושים באמצעות ארבעת המינים,
מנענעים  אותם- שלוש פעמים בכל כיוון,ההסבר לכך על פי התלמוד:
"מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו,מלמעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו" בכך אנו  מכריזים על מלכותו של הקב"ה השולט על כל העולם.
כמו כן,על ידי הנענועים אנו מרמזים על היותנו מוכנים לוותר איש לרעהו במטרה להיות מאוחדים כאיש אחד.
בדומה לארבעת המינים, למרות שיש שוני ביניהם – הם מאוחדים.
התשובה לשאלה ג]
 מברכים:"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב"
וביום הראשון מוסיפים:"ברכת שהחיינו"
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
חשוב להדגיש כי מצווה זו נוהגת ביום בלבד ולא בלילה.
בשבת אין נוטלים לולב.
ואין נוהגים לאכול טרם הברכה על ארבעת המינים.
חייבים לדקדק על שלמות האתרוג,כדי שלא יהיה פגום בצורתו,יש בכך רמז למטרת השלמות בארבעה נושאים חשובים בחיינו :
אמונה שלמה,תשובה שלמה,רפואה שלמה,גאולה שלמה.
=ראשי תיבות:"אתרוג"
לסיכום: לאור האמור לעיל מגיעים  למסקנה:מצוות ארבעת המינים- מסמלת את אחדות עם ישראל.
יהי רצון שכולנו נשכיל להתעלות ולהתאחד כאיש אחד  - כשם שהיינו מאוחדים במעמד הר סיני ביום מתן תורתנו:"..ויחן עם ישראל נגד ההר:"
[שמות י"ט,א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

פרשת האזינו-האם היא תוכחה,או נבואה לעם ישראל?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- האם היא תוכחה ,או נבואה לעם ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת האזינו כוללת את "שירת האזינו"- זוהי שירה מרוממת כתובה בשפה ציורית,שופעת מסרים חשובים לעם ישראל.
הנה אחד הקטעים:"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.."
השאלות הן:
א] מה  תפקיד שירה זו?
ב] האם היא נבואה ,או תוכחה?
ג] מה משמעות המטר בשיר?ומה מסמל הטל?
התשובה  לשאלה א]
הרמב"ן אומר:
"היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה,וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק,במקומות  הנעימה".[דברים ל"א,י"ט]
הכוונה בדבריו: כי הלווים בבית המקדש היו שרים במוספי שבת את "שירת האזינו"- באופן הבא: מחלקים את "האזינו" לשישה חלקים וכל חלק וחלק היו שרים בשבת – במשך שישה שבועות.
הרמב"ן  בדבריו- מסתמך על מסכת ראש השנה דף ל"א.
התשובה  לשאלה ב]
דעת הרמב"ן:  שירה זו כוללת בתוכה  נבואה לעם ישראל והיא נאמרה  בצורה תמציתית ומגלה לעם את כל  אשר יתרחש- מרגע כניסתם   לארץ המובטחת -עד לגאולה השלמה.
הרמב"ן מתפעל ממסקנה זו ומציין:"אילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים,שיגיד מראשית אחרית, כן ראוי  היה להאמין מפני נתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים,מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו.."
מכאן שהרמב"ן רואה  בשירה זו : נבואה לעם ישראל ומוסיף כי בסופה של השירה ישנו הסבר על העונש שיקבלו אויבי ישראל- בשל פגיעתם  בעם  הסגולה.
תפקיד האויבים הוא: מעין שוט להכות את העם שסר מדרך הישר- וקיום המצוות- וזאת כדי שיתעוררו וישובו אל אביהם שבשמים .
אך האויבים  נלחמו נגד ישראל ,יותר מכל  הם שנאו את ה' וכעסו על ישראל לפי שקשרו את גורלם בידו ובעבודתו – ולכן רשעים אלה עתידים להיענש על ידי בורא  עולם.
אברבנאל מבאר את העניין באופן דומה: ורואה  בשירה זו שבעה סעיפים שעתידים להתרחש:
1]נקמה בגויים:"לי נקם ושלם","אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם"."אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, כי דם עבדיו יקום".
2]הנקמה וגאולת ישראל- יש להם זמן מוגבל:"הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותיי".
3]מצב של שפלות בעם טרם הגאולה:"אפס עצור ועזוב".
4] תמה זכות אבות, מצב של סכנה לעם:"לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה"
5] תחיית המתים תתרחש אחרי קיבוץ גלויות, כפי שכתוב:"ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם- אני אמות ואחיה"[יחזקאל פרק כ,ה]
עניין זה נאמר גם בדניאל:"ורבים מישני עפר יחיו"
6] תגיע גאולה וכפרה- ללא קשר לחזרה בתשובה.
7] חלק מהשירה כבר התקיימה ובע"ה גם הלק האחרון עתיד להתקיים.
גם הספורנו מאמין כי מדובר כאן בנבואה והוא סובר:כי באחרית הימים יבוא כיליון על ישראל בגלות, אך היא לא תושמד לגמרי, הוא טוען שתהיה הצלה לעם בארץ  כפי שכתוב:"ובהר ציון תהיה פליטה".
לעומת מפרשים אלה, רש"י רואה בשירה: תוכחה ומסביר כי משה מביא את השמים והארץ[שהם נצחיים לעומת בני האדם] כעדים לדבריו כלפי העם.
התשובה  לשאלה ג]
"יערוף כמטר לקחי"."תיזל כטל אמרתי"
-אברבנאל מפרש את המשפטים בדרך הבאה: משה  מסביר לעם: הדברים שאני אומר לכם אומנם  מעטים כטל בכמות, אבל באיכות יש להם משקל רב- לקח רב, ממש כמו הגשם שיורד בשפע ומועיל לכל.
מכאן למדו חז"ל:"לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[פסחים ג,ע"ב]
הסבר מעניין נותן הצדיק-
רבי אלימלך מליזנסק,בעל"נועם אלימלך": כשם שהמטר והטל יורדים על האדמה ואינם עושים זאת לתועלתם הפרטית, אלא למען העולם, כך דברי משה נאמרים לשם שמים ולמען עם ישראל בלבד.
רבי חזקיהו בן מנוח-"החיזקוני" אומר:כי דברי משה הם ממש  תפילה והוא מייחל לעם שדבריו יהיו מועילים כטל השמים והמטר ,המרווים את האדמה ובעקבות זאת מצמיחה פירות וירקות לברואים.
לסיכום, לאור הנאמר לעיל:"שירת האזינו" היא שירה מיוחדת כתובה באמצעים אומנותיים, יש סוברים כי  היא תוכחה ויש סוברים כי היא  רומזת על אחרית הימים.
נייחל שבע"ה בקרוב נראה גאולה וישועות לכל עם ישראל, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך /"שאל אביך"-לשמוע בעצת חכמים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" 
[דברים ל"ב,ז]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 הוא נצר לדור ישרים
יתור אחר תשובות ורזים
מעשה הבריאה  והיקום
דרכי חייו וסוד הקיום.

חש כי שוחה בימים
מתגבר כארי על הגלים
נס מעצות אחיתופל
מתרחק מעלטה ואופל.

שומע בעצת חכמים
הדבוקים לתורה ואלוקים
שותה בצמא המילים
מתורתם מחכים.

מאמין בכוחם הנשגב
לחולל שינויים בחייו
כאמונת שונמית באלישע
את בנה החיה וגם הושע.

הערה:השיר בהשראת פרשת האזינו [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- כיצד להימנע מכישלונות בחיים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- כיצד להימנע מכישלונות בחיים?
מאת: אהובה קליין.

בפרשת האזינו מזמין משה את השמים והארץ לעדות על דברי שירתו.
ומדוע הוא דווקא מזמין אותם?
על כך אומרים המפרשים : כי  השמים והארץ הם נצחיים בהשוואה למשה עצמו, שלמרות גדלותו- הוא בשר ודם בלבד.
ובנוסף- יש בכוחם גם להעניש את הברואים: השמים-  על ידי עצירת הגשמים והאדמה - על ידי אי צמיחת מזון.
בשירה זו, מביא משה מסר חשוב לכל אחד מאיתנו על אופן ההתגברות על בעיות ועצה חשובה כיצד ימנע אדם עצמו מן הכישלונות בחייו.
וכך הרעיון מתבטא במילות השירה המיוחדת:
"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך...."[דברים ל"ב,ז]
נשאלת השאלה: מה פשר מסר זה ובמה כוחו לסייע בהימנעות מכישלונות?
על כך מוצאים אנו תשובה יפה ומעניינת[שמות רבה, ג,י]
"לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכו', אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים למה? כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים בזקנים שנאמר:"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך,[אפילו בתקופה שבית המקדש היה קיים ושרתה נבואה והכהן נשא עמו את האורים והתומים ורוח הקודש שרתה על עם ישראל- בכל זאת היו מתייעצים בזקנים והם סנהדרין בענייני מלחמה]
שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"[שמות רבה ג,י]
על פי דבריו של הרב צבי יברוב, להבטחה זו יש שלושה מימדים:
א] אדם צדיק המשקיע את עמלו בלימוד התורה-  כל שיכלו נתון לדעת תורה ורעיון זה העלה גם שלמה המלך:"אם תבקשנה ככסף ומטמונים תחפשנה"
אדם  שעמל בתורה ללא הרף ומגיע לדרגה כה גבוהה-הוא  ירא ה' ומבין את דעת אלוקים.
הרמב'ן אומר:[דברים י"ז, י"א] "כי רוח ה' על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו,לעולם נשמרו מן  הטעות ומן המכשול"
ב] במסכת אבות נאמר:"בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" [אבות פ"ב]
הצדיק האמיתי מגיע לדרגה כה גבוהה של יראת אלוקים- שהוא מבטל את רצונו מפני רצון אלוקים.
וכך גם מוסבר במסכת  ברכות  [דף כ]שלראשונים התרחשו ניסים מהסיבה:שהיו מוכנים למסור את נפשם על קידוש ה' ללא כל תנאים.
מכאן שאף הקב"ה עושה ניסים עם לומדי תורה.
ג] כאשר אדם מאמין בדעת חכמים, עצם האמונה מעניקה כוח לדברי החכם שיהיה בכוחם להתקיים וכל זאת אפילו ללא כוח הצדיק עצמו.
דוגמא לכך מוצאים אנו בתנ"ך על הנביא אלישע ושונמית, היא האמינה בכוחותיו שיחיה את הילד-
ובעיקר בגלל אמונתה זו, עלה בידו להחיות את הילד, לכן לא נאמר:"וישמע ה' בקול אלישע"
מכאן שעל ידי שהאדם מאמין בכוחו של  צדיק- הוא יגיע בע"ה לישועה גם ללא כוח הצדיק.
מסקנה: משה מעביר מסר חזק לעם ישראל וזהו מסר נצחי: על מנת  להשיג הצלחה בחיים- יש להתייעץ  עם גדולי חכמים- לפי שהם דבוקים לאלוקים בכוח התורה- בה הוגים יומם ולילה ולכן השכינה שורה עליהם.
ממילא העצה  שתצא מפיהם -תמיד תהיה עצה חכמה ומועילה.
מי ייתן ונזכה לקראת השנה החדשה להיטיב את דרכינו ולהיות דבוקים בתורה ובדברי צדיקים.
בע"ה נזכה לחיים טובים ללא כישלונות. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך / "האזינו השמים..." / ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי- פי":

[דברים ל"ב,א]

הטכניקה: שמן על בד.5bw4p2udzpwlhho5v7jw.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמים וארץ עדים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמים וארץ עדים/ שיר מאת: אהובה קליין ©


שמים וארץ עדים
 לקולות שירה מהדהדים
ראשונים בסדרת הבריאה
 ליקום  משמשים יריעה.

לנצח חיים וקיימים
באמתחתם חרבות ומגדים
בקיום תורה ומצוות
יעניקו   כמים ברכות.

אך באין הענות לציווים
לא טל  לא רביבים
עם  מפוזר כחרס נשבר
איין לחם  קוץ ודרדר.

כי ישנו מלך לתבל
צופה מביט ומסתכל
שופט באמת  וצדק בנים
בוחן כליות  גם הרהורים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  האזינו- חומש דברים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשת האזינו היא המשכה של פרשת וילך וזאת ניתן לראות מהפסוקים המופיעים בסוף  פרשת וילך:
" הקהילו אלי את-כל- זקני שבטיכם ושוטריכם, ואדברה באוזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים  ואת- הארץ: כי ידעתי אחרי מותי  כי- השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר  ציוויתי אתכם,וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, כי תעשו  את- הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידכם : וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את- דברי השירה הזאת עד  תומם"
 [דברים ל"א,כ"ח-ל]
ואילו כאן בתחילת הפרשה,משה אומר את השירה:"האזינו השמים ואדברה ותשמע אמרי- פי: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.." [דברים  ל"ב,א-מ"ד]
השאלות הן:
א] מה מטרת השירה?
ב] מדוע משה מזכיר את השמים והארץ,הטל והמטר כבר בתחילת השירה?
התשובה לשאלה א]
כבר בסוף פרשת וילך- ישנה  הקדמה לשירה שמשה קורא אותה לעיני עם ישראל כאן בפרשת  האזינו.
מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה  הקודמת היא: לשירת האזינו
בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.
לדעתם, השירה מיועדת כצוו השעה ולא צוו לדורות, הם מסתמכים על המילה:"ועתה"-"ועתה כתבו לכם את- השירה הזאת ולמדה את- בני ישראל,שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל"
 [דברים ל"א,י"ט] לפי דעת  מפרשים אלה:
על פי שירה זו נצטוו בני ישראל  לקיים שלוש מצוות:
1] לכתוב אותה,כפי שנאמר:"ועתה כתבו לכם"
2] ללמד את השירה באופן שיבינו את כוונתה,כמו שנאמר:"ולמדה את בני ישראל.
3] לשים בפיהם,כדי שידעו לקרוא את הדברים באופן נכון.
משה קיים את שלושת מצוות אלו,ההוכחה היא- הכתובים עצמם:
1] משה כתב:"ויכתוב משה את השירה  הזאת"
2] "וילמדה את בני ישראל".
3] משה דאג שהשירה  תהיה שגורה בפיהם:"וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת"
רש"י אומר: כי מטרת השירה היא: התראה לחוטאים שיבואו על עונשם אם לא ישנו את דרכיהם לטובה.
הרב סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה" אומר:השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.
כמו שכתוב:"וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה  מדור לדור.
מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה,אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.
האבן עזרא סובר:שכל מי שמבין את השירה יכתוב אותה בעצמו ,מלבד משה שיכתוב בעצמו,האבן עזרא מסתמך על המילים:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"- נאמר  בלשון רבים.
אברבנאל אומר: כי הציווי מיועד למשה ,שיוסיף בעצמו פרשה זו לתורה ויתר האנשים נצטוו להעתיקה וכך יאפשרו לכמה שיותר קוראים לקרוא את השירה, שהרי משה נמצא בימיו האחרונים ולא יספיק לדאוג לכך בעצמו.
התשובה לשאלה ב]
השמים והארץ מוזכרים כבר בתחילת השיר: לפי שהם נצחיים והם עדים לשירה לנצח,לא כמו  משה המנהיג -היותו  אדם בשר ודם  שאינו חי לנצח.אך גם הירח והשמש  נצחיים, ובכל זאת לקח משה דווקא את השמים והארץ שישמשו עדים,לפי שבכוחם  לא רק להעיד,אלא גם להעניש את  עם ישראל  במידה ולא יקיימו את התורה.
, השמים יעצרו את המטר והאדמה תצמיח קוץ ודרדר.
לעומת זאת אם יקיימו את המצוות כראוי האדמה תעניק להם את הגפן ופירותיה  והשמים יתנו את הטל.
הדשא והעשב, הגשם והטל מוכיחים את הימצאותו של הקב"ה בעולם.
הרי כל ילד וכל בר בי רב המתבונן בבריאה יבין  כי יש מנהיג לתבל.
בעל:"חובת הלבבות" אומר: כשם ששעון המראה לנו את שעות היום ובנוי מחלקיקים כה זעירים, לא יתכן שנוצר מעצמו,כך לא יתכן שכל הבריאה נעשתה מעצמה,כל תינוק מבין כי יד הקב"ה בדבר.
ולכן אחרי שעם ישראל מבין דברים בסיסיים אלה,כיצד אפשר לסור מהדרך שה' ציווה אותנו?
ואם ישנם דברים שאין  האדם מבין,עליו לדעת שהקב"ה פועל מתוך צדק ויושר כמו שנאמר:
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט,אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"
[שם ל"ב,ד]
יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"ותן בלבנו  בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

ציור מתוך תפילת :"ונתנה תוקף"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כבקרת רועה עדרו,מעביר צאנו תחת שבטו,כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי.."[מתוך תפילת:"ונתנה תוקף]
הטכניקה: שמן על בד.neujhomwb7zuanp6l5cq.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חתימת הדין ביום הכיפורים- מהי תשובה אמיתית?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חתימת הדין- ביום הכיפורים- מהי תשובה אמיתית?
 מאמר מאת: אהובה קליין.
בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים אנו אומרים:
"בראש השנה יכתבון,וביום צום כיפור יחתמון כמה יעברון,וכמה יבראון.מי יחיה, ומי ימות,מי בקיצו,ומי לא בקיצו.."
מכאן המסקנה: כי בנוסף לתענית, הנקודה החשובה היא: תיקון החטא
ועשיית תשובה מוחלטת,כי בראש השנה- הוא יום הדין וכל בני אדם הם כצאן העובר לפני הרועה והגורל נחרץ באותו הרגע,כפי שהדבר מתואר בתפילת:"ונתנה  תוקף":"..כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו
תחת שבטו,כן  תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי..."
  השאלות הן:
א] מהי תשובה אמיתית?
ב] מה ההבדל בין חתימת דין ובין גמר  דין?
התשובה  לשאלה א]
אדם האומר: כי הוא אדם טוב,אינו גונב אינו מרמה,אינו גוזל,אלא מתנהג בכבוד עם הבריות,על כן,אינו מרגיש כי הוא חייב לשמור את מצוות התורה,הוא אינו שומר שבת ולא כשרות,מסתפק בהיותו אדם הגון כלפי הזולת.
וזאת ביודעו כי התורה אינה כופה על אף אחד לשמור  את מצוותיה .
חשיבה זו- מוטעית משורשה ,מהסיבה: התורה ניתנה לנו במעמד הר סיני כאשר כל עם ישראל היו כאיש אחד ומאוחדים בדעה:"נעשה ונשמע".
התורה כוללת שני סוגי מצוות: מצוות בין אדם למקום  ומצוות בין אדם לחברו.
לכן מצוות בין אדם למקום,יום הכיפורים מכפר,בתנאי שיעשה  תשובה מלאה,כלומר יביע חרטה על חטאיו בעבר ,יבקש מחילה מהקב"ה ויחד עם זאת יבטיח שלא ישוב אל דרכו הרעה,ככתוב במסכת יומא [ח,ט]:
"האומר: אחטא ואשוב,אחטא ואשוב-אין מספיקין בידו לעשות תשובה:אחטא,ויום הכיפורים מכפר-אין יום הכיפורים מכפר.
עברות שבין אדם למקום-יום הכיפורים מכפר,עברות שבין אדם לחברו-אין יום הכיפורים מכפר,עד שירצה את חברו,את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה:"מכל חטאתיכם לפני-ה' תטהרו"[ויקרא ט"ז,ל]
עברות שבין אדם למקום- יום הכיפורים מכפר.עברות שבין אדם לחברו-אין יום הכיפורים מכפר-עד שירצה את חברו".
מכאן אנו למדים:אם אדם פגע בחברו ואינו מבקש ממנו סליחה,אין התשובה שלו נחשבת כלל ואין יום הכיפורים מכפר לו על חטאים אלו.
מכאן שאין להפריד בין שני סוגי המצוות,חלק לקיים וחלק לא.
אלא, כל התורה היא חטיבה אחת ויש לקיימה במלואה.
התשובה חייבת להתבצע בצורה מושלמת. על כך אומר רבי עקיבא:
"אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם[יחזקאל ל"ו,כ"ה]ואומר:"מקווה ישראל ה'"[ירמיהו י"ז,י"ג] מה מקווה מטהר את הטמאים,אף הקב"ה מטהר את ישראל"[מסכת יומא,ח,ט]
נשאלת השאלה: מהו כפל הלשון בדברי רבי עקיבא:"וזרקתי עליכם מים טהורים" ואילו הפסוק השני אומר:"מקווה ישראל ה"?
התשובה לכך: ישנם שני סוגים של טהרה:
א] טהרה בתוך מקווה מים,שאדם טובל גופו במים עד ארבעים סאה, כאן האדם מתאמץ לבדו  בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
ב]  לעומת זאת, ישנה טהרה של הטלת ט' קבין מים שאובין על הטמא.
[המקור לכך:שולחן ערוך  דיני ערב יום כיפור[סימן תרו,סעיף ד]
במצב זה אין האדם משקיע מאמץ וטרחה,בכל אופן,גם טהרה מסוג זה נחשבת.
מכאן שמי ששב בתשובה ממש אמיתית -הוא דומה לאדם שטובל גופו במקווה,כאן הוא מבצע את כל הפעולה לבדו,עליו נאמר:"אתם מטהרים"- בעצמכם ביוזמתכם ועליו נאמר גם:"מקווה ישראל ה' "
אך יש אדם מסוג אחר,הוא עוסק בכל מיני סממנים של תשובה,אך לא תשובה אמיתית הבאה מפנימיותו ומאמציו,עליו  נאמר:"ומי מטהר אתכם"? כאן אין האדם מתאמץ בעצמו אלא מעוניין שאחרים יטהרוהו עליו נאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים" תשובה מסוג זה דומה לזריקת מים-ט' קבין שאומנם נחשבת גם לטהרה,אך לא לתשובה והטהרה המושלמת.
למה הדבר דומה? לאדם שחולה במחלה,אך אינו מטפל בשורש המחלה,אלא לוקח רק כדורים להשקטת כאביו.
התשובה לשאלה ב]
בעוד שביום הכיפורים,נחתם הדין שנקבע על ידי אלוקים בראש השנה, הרי ביום:"הושענא  רבה" נגמר דינו של האדם.
על כך יש מקור בזוהר הקדוש [ח"ג לב,ב]:"וביומא שביעאה דחגהוא סיומא דדינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא".
חז"ל הסבירו זאת במדרש רבה:"אמר הקב"ה לאברהם: אני יחיד ואתה יחיד,אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עוונותיהם וזהו הושענא רבה.אמר הקב"ה לאברהם: אם אין כפרה לבניך בראש השנה,תהא ביום כיפור.ואם לאן, תהא בהושענא רבה"[מובא במטה משה]
לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק,כי יום הכיפור הוא יום קדוש ומיוחד- ביום זה אסורה המלאכה וחייבים להתענות[להוציא ילדים קטנים,חולים,או,קשישים]
אך לצום ישנו ערך רק-  אם האדם עושה תשובה מלאה ומעתה לוקח על עצמו ללכת,אך ורק בדרך הישר ולא לשוב לדרכו הרעה.
וידוע המשפט:
"מקום שבעלי תשובה עומדים,אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים"
[תלמוד  לד.ע"ב]
מי ייתן וכל עם ישראל יעשו תשובה אמיתית ומושלמת  ועל ידי כך תשובתם תתקבל במרומים ויזכו לשנה טובה ומתוקה.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יונה והדג/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר ה' לדג ויקא את -יונה אל היבשה" [יונה  ב,י"א]
הטכניקה: שמן על  בד.d93dk0tcm77ub23eijn8.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה והדג/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה והדג/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

דג ענק ואימתני
בולע יונה הנביא
מפלס דרכו בים
נגד משברי זעם.

מעיו בית תפילה
משכן תחנוני הצלה
נפש גלמודה מיוסרת
מוצא לחירות מחפשת.

תפילות בוקעות רקיעים
נשמעות ליושב במרומים
כהרף עין מוטל ליבשה
נתמלאה במלואה הבקשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יונה הנביא / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקם יונה  לברוח תרשישה מלפני  ה' וירד יפו  וימצא אוניה באה תרשיש.." [יונה א,ג]
הטכניקה: שמן על בד.6yodknhuo51zspa36z0z.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 22 בספטמבר 2012

יונה הנביא- מדוע חשש לקיים שליחותו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה הנביא- מדוע חשש לקיים שליחותו?/ אהובה קליין.


ביום הכיפורים נוהגים לקרוא את ספר יונה מהסיבה: נושא התשובה של אנשי נינווה.
הספר פותח  בצווי ה' את יונה ללכת אל נינווה:
"ויהי דבר ה' אל יונה בן- אמיתי לאמור: קום לך אל נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפניי  ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', וירד יפו, וימצא אוניה באה תרשיש, וייתן שכרה וירד בה לבוא עימהם תרשישה מלפני ה'.."
מסתבר [לפי רש"י] כי יונה מנסה לברוח לחוץ לארץ -לפי ששם אין השכינה שורה ורוח הנבואה אינה קיימת-בדרך זו ניסה להתחמק משליחותו.
בהמשך ההפלגה בים התחוללה  סערה, כאשר המלחים ראו כי יתר הספינות בים מפליגות  להנאתן ברוגע, הבינו כי יש מישהו איתם שבגללו הם נקלעים לסערה, הטילו גורלות וגילו כי האוניה נמצאת בסכנה בגלל יונה ולפי עצתו השליכוהו לים.
המדרש מספר:[פרקי דרבי אליעזר] כי המלחים היו רחמנים ותחילה השליכוהו למים לא עמוקים במיוחד- אלא עד הברכיים,כאשר הים נרגע החזירוהו, אך מייד הים סער שוב ואז השליכוהו בפעם שנייה, הפעם המים הגיעו עד מחצית גופו, הים שוב שקט-  החזירוהו שוב לאוניה והנה שוב התחוללה סערה בים, השליכוהו  פעם נוספת לים- הפעם עד צווארו.
מששקט הים שוב החזירוהו לאוניה, מיד הים החל שוב סוער וגואש.
הפעם הזאת הטילוהו לים והמים כיסו את כל גופו "מייד עמד הים  מזעפו"[פרקי דרבי אליעזר,י]
רש"י טוען:  כי תחילה בלע את יונה דג ענק והיה לו שם מרחב רב וראה הרבה דברים יפים ומעניינים,
שם יונה הרגיש עצמו- נינוח ולא התפלל לה'. משום כך, גרם ה' שהדג יקיא את יונה והוא נבלע בדג אחר שהיו בו עוברים רבים ושם יונה הרגיש  כי המקום צר לו מאד- לפיכך פתח בתפילה וזעקה לה'.
בסופו של דבר המלחים חזרו בתשובה.
אלוקים קורא ליונה שנית ומצווה לגשת אל אנשי נינווה להגיד:"עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת"
[יונה ג,ד]
התוצאה: כל אנשי נינווה חוזרים בתשובה,יונה מרגיש ייאוש הוא אומר לה" כי ידע מראש כי זאת תהיה התוצאה. הוא בורח למקום אחר:"מקדם לעיר" רש"י אומר: כי משם רצה להשקיף על אנשי נינווה, שמא יחזרו לחטוא.
בסיום הספר, יונה שוכב בסוכה שבנה בעצמו, אלוקים מצמיח לו עץ קיקיון המעניק  לו צל, אך למחרת אלוקים שולח לשם תולעת והיא מכלה את העץ, בתגובה יונה מתעלף מחפש את מותו , הוא מצטער על עץ הקיקיון שנאכל, בתגובה על כך אומר לו ה':"אתה חסת על- הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו, שבין לילה היה ובין לילה אבד ואני לא אחוס על- נינווה העיר גדולה?"
מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א: מדוע ניסה יונה הנביא להתחמק בכל מחיר  משליחותו החשובה?
שאלה ב: איזה מוטיב  בעל ערך- מופיע לאורך כל ספר יונה?
שאלה ג: מהי המסקנה המתבקשת מספר יונה?
התשובה לשאלה א:  יונה הנביא מנסה להתחמק משליחותו מכמה סיבות:
א]יונה ידע  כי נינווה היא עיר מרכזית- בירתה של אשור וברוח הנבואה ידע כי עתידה אשור לעלות על ישראל ולפגוע בה, לכן היה מעוניין למנוע זאת מראש.
ב] יונה ידע,כנראה ברוח הנבואה, כי אנשי נינווה יחזרו בתשובה ואלוקים יסלח להם על חטאם וכתוצאה מכך- הוא יחשב נביא שקר בעיני אומות העולם.
ג] יונה יודע כי אלוקים רחמן ובסופו של דבר עשוי לסלוח לגויים אלה.במצב זה כשעם ישראל אינו חוזר בתשובה-  עשוי להיות עליהם  קטרוג.
התשובה לשאלה ב: המוטיב המופיע לאורך הספר: הוא עניין יראת אלוקים:
המלחים בעצמם חוזרים בתשובה- מפני שיש להם יראת אלוקים:"וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו- זבח לה' ויידרו נדרים" [יונה א,ט"ז]
אצל אנשי נינווה- אנו מגלים שהם בעלי יראת שמים:"ויתכסו שקים האדם והבהמה, ויקראו אל- אלוקים בחוזקה,וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם" [יונה ג,ח]
התשובה לשאלה ג:המסקנה היא: כי אלוקים מנהיג את העולם והוא מחליט על דרך התנהלותו וגם  אם ינסה אדם לשנות- לא יצליח כדוגמת יונה אשר ניסה להתחמק משליחותו אך לא הצליח.
מעניין כי יונה מוזכר במקור נוסף בתנ"ך:[ מלכים ב פרק י"ד, כ"ה] ושם נאמר:"... כדבר ה' אלוקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר"
נראה ששם יונה הנביא היה ברמה רוחנית גבוהה יותר- לכן נקרא בשם: עבד ה', אך בספר יונה אינו מופיע במעמד  זה- לפי שהתנהגותו לא הייתה ראויה לנביא ישראל.
לסיכום: לומדים אנו כי אלוקים אל רחום וחנון ונותן לכל אחד ואחד אפשרות לחזור בתשובה ומאפשר למחוק את כל העבר ולהתחיל דף חדש.
כפי שאומר הנביא ישעיה:"יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי  ירבה לסלוח,כי  לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרככם דרכי נאום ה'" [ישעיה  נ"ה,י"ז]
מי ייתן וכל עם ישראל לקראת יום הכיפורים הבאה עלינו לטובה- יחזרו אל חיק הקב"ה יתקנו דרכיהם גם במצוות בין איש לרעהו וגם במצוות בין אדם למקום והקב"ה ירחם עליהם משמים:
כפי שאומרים בתפילה:"ותשובה ותפילה וצדקה  מעבירין את רוע הגזרה."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא,מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם...וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה,כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוקיכם"
[ויקרא כ"ג,כ"ו-כ"ח]
הטכניקה: שמן על בד.hy1xfcy2twhi8o2fo1hr.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום כיפורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום כיפורים / שיר מאת: אהובה קליין (c)

יום כיפורים
חרדת אלוקים,
בתי תפילה גדושים
המונים לובשי צחורים.

פניהם כשלג צח
פיהם ווידוי שח,
הלבבות כהמיית פטישים
ידיהם בולמות זעזועים.

הגוף מעונה ומיוסר
הנשמה  זועקת טוהר,
יחדיו אל מדרגה עליונה פוסעים
חבוקים בחברת מלאכים.

"מקום שבעלי  תשובה עומדים
צדיקים גמורים אינם עומדים"
אלוקים פותח דף חדש-
לכל החפץ- עשיר ורש.

הערה: השיר נכתב בהשראת יום הכיפורים הקרב ובא עלינו לטובה.
גמר  חתימה טובה .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום הכיפורים- מה תפקיד הצום?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום הכיפורים-מה תפקיד הצום?/ אהובה קליין
מאת: אהובה קליין
יום הכיפורים-מה תפקיד הצום?
מאמר מאת: אהובה קליין
התורה מצווה את עם ישראל להתענות ביום הכיפורים:
"וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם, ועינתם את נפשותיכם... וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוהיכם".
[ויקרא כ"ג,כ"ו-כ"כ]
השאלות הן:
א] מה מטרת הצום?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לצומות בכלל?
ג] מדוע נוהגים לקרוא את ספר יונה ביום הכיפורים?
התשובה לשאלה א]
כמה נקודות מבט בנושא מטרת הצום:
1] מטרת הצום להשפיע על האדם - לחוש את מצבו של העני-הרעב ללחם- ועל ידי כך לעוררו להושיט עזרה לזולת הנצרך.
זאת ניתן ללמוד מדברי הנביא ישעיהו:
"הן ביום צומכם תמצאו חפץ[גם ביום צומכם אתם מתנהגים כמו שהתנהגתם].. הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו?... הלזה תקרא צום ויום רצון לה' ? [ישעיהו נ"ח,ג-י"ב]
הלא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע[עליכם לפתוח את כבלי הרשע אשר בהם נתונים העניים]...הלא פרוס לרעב לחמך,ועניים מרודים תביא בית.כי תראה ערום וכיסיתו,ומבשרך[מקרוביך] לא תתעלם..אז תקרא וה' יענה,תשווע ויאמר: הנני...".רק אם האדם מתחשב בעניים ומבין שצריך לסייע להם ונוהג כן- הוא זוכה שתפילותיו נענות אצל הקב"ה.
2]- לפי ספר החינוך:"משורשי המצווה, שהיה מחסדי ה' על כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על החטאים על ידי התשובה, ולכן נצטווינו להתענות בו.לפי שהמאכל והמשתה ויתר הנאות הגוף, מעוררים אותנו להימשך אחר התאווה והחטא,ויבטלו את הנפש מלחפש אחר האמת...ואין ראוי לבוא ולעמוד בדין ה' מתוך אכילה ושתייה....
על-כן טוב להגביר נפשו החוכמה,ולהכניע החומר לפניה באותו יום קדוש,למען תהיה ראיה לקבל כפרתה.."
כלומר על-ידי שאדם עוסק בהנאות הגוף כולל אכילה- הדבר מהווה מכשול בחיפוש אחר האמת ומנגד גורם לאדם להיגרר אחר החטאים.
3] לפי דברי רבי יחזקאל לנדא ז"ל- שבעבר היה רבה של פרג - מתוך הספר שכתב בשם:"נודע ביהודה": התענית היא-דבר טפל לתשובה, ואילו הדבר החשוב הוא: לעזוב את החטא, להביע ווידוי בלב שבור וחרטה בלב שלם ולשוב מתוך אהבה אל ה',אך התענית משמשת כהכנעת הגוף והרוח,או כדי לאזן את מידות האדם.
4] לפי דברי הרמב"ם:"יש שם ימים, שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי תשובה,ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו, שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות.שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב"...[הלכות תעניות פ"ה,ה"א]
התשובה לשאלה ב]
הנה כמה דוגמאות לצומות בתנ"ך:
דוגמא 1]
[יואל א,י"ד] – בזמן שהופיע הארבה כדי להשחית את כל היבול בשדות ,יואל קרא לעם להתענות:"קדשו צום קראו עצרת אספו זקנים,כל יושבי הארץ בית ה' אלוהיכם וזעקו אל-ה'"
דוגמא 2]
[יונה] לאחר שמלך נינווה שמע את דברי יונה על העונש שהם צפויים לקבל כתוצאה ממעשיהם הרעים, הוא מצווה על אנשי נינווה:"האדם והבהמה, הבקר והצאן, אל יטעמו מאומה, אל ירעו,ומים אל ישתו.ויתכסו שקים האדם והבהמה,ויקראו אל אלוהים בחזקה,וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם,מי יודע-ישוב,וניחם הא-לוהים,ושב מחרון אפו,ולא נאבד"[יונה ג,ז-ט]
דוגמא 3]
[מגילת אסתר] אסתר המלכה אומרת למרדכי היהודי :"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי,ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים לילה ויום". ובהמשך אומרת:"גם אני ונערותי אצום כן".[ מגילת אסתר ד,ט"ו]
תשובה לשאלה ג]
נוהגים לקרוא את ספר יונה ביום הכיפורים מהסיבה:
כי אנשי נינווה חזרו בתשובה והתענו-לאחר שיונה בישר להם על העונש בו עתידים להיענש בעבור חטאיהם.
יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה-
כפי שכתוב:"ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אוניה באה תרשיש.."[יונה א,ג]
אחר כך הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עימהם ,לכן- בהתאם לעצתו- הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה'-הקיא את יונה ליבשה.
לסיכום,לאור האמור לעיל: מטרת הצום היא: להביא את האדם למצב של חולשה גופנית ורוחנית בעקבותיה הוא עשוי להרגיש את מצוקת העני והרעב ללחם -הדבר יגרום לו להתחשבותו בזולת והגשת עזרה בסיסית לנצרכים.
בנוסף, יש בכוח הצום לכופף את האדם. הצום הוא מעין-"מכשיר" לעוררו לחזור בתשובה מפני שהוא נישבר מבחינה רוחנית וגשמית.
יהי רצון וכל עם ישראל כאיש אחד, על ידי הצום ביום הכיפורים -יתעורר בלבבו, יתרחק מהחטאים שבעבר-
ויחזור להידבק בתורה ומצוותיה.
"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תשליך-שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תשליך/ שיר מאת: אהובה קליין

החמה שולחת קרניה האחרונות
מלאכים נחפזים ומצפים לבאות
ניחוח טהור מרענן אווירה
ישראל מתאחדים כאחד בתפילה.

נחושים כסלע להשליך חטאים
למצולות המים התכולים
מעתה דף חדש  לפתוח
עוונות כהרף עין לשכוח.

בחיל ורעדה ניצבים
דמעות מתמזגות במילים
שערי שמים נפתחים
לשנה מבורכת מייחלים.

הערה: השיר בהשראת  הפסוק:
"מי אל כמוך,נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו...יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם.." [מיכה ז,י"ח- כ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 21 בספטמבר 2012

יש וילך אדם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יש וילך אדם./שיר מאת: אהובה קליין ©

יש וילך אדם לארצו
לרוחבה ולאורכה במהלך יומו
יבחן  בעיניו רוח המקום
ייטע יבנה  יגשים חלום.

דוגמת אברהם אבי האומה
צווי אלוקים יקיים באמונה
את עברו ימחק בנחישות
לארץ ישראל יגלה מסירות.

יש ואדם ילך לתור אבדות
כשאול התר אחרי אתונות
לפתע יתבשר  בשורה נפלאה
שמואל  יכתרהו  בעטרת מלוכה.

יש וילך אדם מרחקים
יחצה יבשות וגם ימים
למען יחזה במראות נהדרים
כמלכת שבא בליווי שומרים.

יש ואדם ילך לעולמו
בתום מילוי תפקידו
דוגמת משה איש האלוקים
מנהיג דגול ייזכר לעולמים.

הערה: השיר בהשראת  פרשת וילך.[חומש  דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

פרשת וילך-לאן הלך משה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת וילך- לאן הלך משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
"וילך משה וידבר את- הדברים האלה אל-כל ישראל:ויאמר אליהם: בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום,לא אוכל עוד לצאת ולבוא, וה' אמר אלי: לא תעבור את הירדן הזה:ה' אלוקיך הוא עובר לפניך,הוא- ישמיד את- הגויים האלה  מלפניך וירשתם,יהושע הוא עובר לפניך כאשר דיבר ה' ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי ולארצם,אשר השמיד אותם:ונתנם ה' לפניכם,ועשיתם להם ככל- המצווה אשר ציוויתי אתכם:חזקו ואמצו,אל- תראו ואל- תעריצו מפניהם,כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך,לא ירפך ולא יעזבך".
השאלות הן:
א] בפרשת כי תבוא[פרק כ"ט,א] נאמר:"ויקרא  משה אל כל  ישראל ויאמר אליהם.." ובהמשך נאמר בפרשת ניצבים: "אתם ניצבים היום..."[כ"ט,ט]
בני ישראל עמדו לפניו,אם כן לאן הלך משה?
ב] איזו הבטחה נותן משה לעם ישראל?
ג] היכן מצאנו במקרא,דוגמאות להליכה למטרה מסוימת?
התשובה  לשאלה א]
לפי דברי הרמב"ן:לאחר שמשה  סיים להגיד את דבריו לכל העם,שבו כולם לאוהלים והוא ניגש  להיפרד מהם לפני פטירתו.
אבן עזרא אומר: כי משה ניגש  לכל שבט ושבט,וסיפר להם על מותו וניחם אותם כי גם לאחר מותו הקב"ה לא ינטשם ובנוסף בירך  כל שבט בנפרד, למרות שהברכות מפורטות בפרשת : זאת הברכה.
ספורנו מסביר:כי לאחר שמשה כרת ברית עם העם,הוא שאף שיקבלו זאת מתוך שמחה ולא מתוך אבל על מותו.
אי לכך ניגש אל כל אחד בנפרד כדי לעודד ולנחם.
רש"ר הירש אומר:כי כל  דברי  הפרשה מהווים צוואה לפני מות משה והוא היה  מנהיג כה דגול ועניו שלא רצה להטריח את העם שיבואו אליו,אלא הוא,בכבודו ובעצמו ניגש אליהם.
ספרי החסידות מספרים: כי משה ניכנס לכל נפש של כל אחד מישראל-המשמעות היא: שבכל יהודי קיים הניצוץ של משה.
יהונתן בן עוזיאל אומר: כי משה הלך לבית המדרש.
רש"י מפרש:כי במילים שאמר לעם:"לא אוכל עוד לצאת ולבוא".
המשמעות: כי נסתמו ממשה מעיינות החכמה,ולכן הלך לבית המדרש ללמוד תורתם של חכמים אחרים.
בעל הטורים מסביר: כי משה הלך לבשר לאבות: אברהם, יצחק ויעקב כי הקב"ה יקיים את  שבועתו וינחיל את ארץ ישראל לעם ישראל -באמצעותו של יהושע המנהיג.

התשובה לשאלה ב]
משה מבטיח כי הקב"ה ינחיל לעם ישראל-את ארץ ישראל בהתאם לשבועתו, באמצעות יהושע.
והם מצווים להשמיד את האויבים הקמים עליהם.הקב"ה מתחייב לא לעזוב את בניו.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות רבות לסוגי הליכה-כאשר כל הליכה יש לה מטרה בפני עצמה.
דוגמא א]
הקב"ה מצווה על אברהם:"ויאמר ה' אל אברהם לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:ואעשך לגוי גדול..."[בראשית י"ב,א-ב]
רש"י מפרש במקרה זה: כי ההליכה היא טובתו  והנאתו של אברהם.
דוגמא ב] "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" [שם כ"ח,י]
המטרה –ללכת לחרן.
לפי רבינו בחיי: קפצה ליעקב הדרך לחרן ובדרך הגיע תחילה להר המוריה-
לפי שהתגעגע  להר המוריה -מקום שאבותיו התפללו ורצה גם הוא להתפלל.
לכן כתוב:"ויפגע במקום",מקום= הר המוריה.
דוגמא ג] שאול הולך  לחפש את האתונות של אביו ובסופו מתבשר ,מפי שמואל הנביא ,כי יכתרו למלך.
כנאמר:"ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא  איתך את אחד מהנערים  וקום לך בקש את האתונות" [שמואל –א,ט,ג] ובהמשך מסופר כי שמואל מכתיר  את שאול למלך:"ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי-משחך ה' על נחלתו לנגיד][שם י,א]
דוגמא ד] מלכת שבא הולכת אל שלמה המלך לבחון את חכמתו.
"ותבוא ירושלימה בחיל כבד מאד..." [מלכים –א,י,ב]
דוגמא ה] זקני מדיין וזקני מואב הולכים בציווי בלק בן ציפור,כפי שהכתוב מתאר זאת:"וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק"
המטרה הייתה לקלל את עם ישראל,אך התוצאה הייתה הפוכה ,עם ישראל התברך בברכה:"מה טובו אוהליך יעקב."- ברכה שמתקיימת גם בימינו.
דוגמא ו] ה' מצווה את יונה  ללכת אל נינווה להזהירם:
כמו שכתוב:"קום לך אל- נינווה העיר  הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני" [יונה א,א]
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי משה הולך ביומו האחרון אל העם כדי לעודדם באשר לעתידם- כי הקב"ה ימלא את שבועתו כלפיהם.
כמו כן, ישנן דוגמאות לרוב בכל התנ"ך להליכה מסוימת כאשר מטרה בצידה.
יהי רצון ועם ישראל בכלל ובפרט-  יזכה ללכת למקומות טובים ושמחים תמיד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..ותשליך במצולות ים כל חטאתם" [מיכה ז,י"ט]

הטכניקה: שמן על בד.nitbwj2bt9bv6hx0upcw.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ראש השנה-מדוע נקרא בשם זה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ראש השנה- מדוע נקרא בשם זה ?/מאמר מאת: אהובה קליין.
ראש השנה הוא החג הראשון  בשנה העברית  החל ב:א' תשרי,
המקור במקרא לחג הוא:
"ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה  לכם,כל מלאכת עבודה לא תעשו,יום תרועה יהיה לכם"
[במדבר כ"ט,א]
ומקור נוסף:"בחודש השביעי באחד  לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה"[ויקרא כ"ג,כ"ד]
השאלות הן:
א] מדוע ראש השנה נקרא בשם זה ,בעוד שבתורה הוא נקרא: "יום תרועה","זיכרון תרועה"?
ב] מה הטעם לתקיעת שופר בראש  השנה?
ג] מדוע חוגגים יומיים- בעוד שהתורה קובעת לחגוג יום אחד?
ד] אילו מנהגים נוהגים בראש השנה?
התשובה לשאלה א]
ראש השנה  נקרא בשם זה- היות והוא מופיע  לראשונה במסכת ראש השנה[פרק א,א]:"ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן- ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול- ראש השנה למעשר בהמה..
באחד בתשרי- ראש השנה לשנים,לשמיטין וליובלות..
באחד בשבט- ראש השנה  לאילן- כדברי בית  שמאי,בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו[ט"ו בשבט]"
על פי משנה זו ,אנו לומדים כי ישנם ארבעה ראשי שנים.
כמו כן כתוב:"בארבעה פרקים העולם  נידון:
בפסח- על התבואה.
בעצרת[חג השבועות]- על פירות האילן.
בראש השנה-כל באי העולם עוברים לפניו[לפני ה'] כבני מרון"[מסכת ראש השנה פרק ב',א']
כבני מרון- הכוונה לפי הסבר הגמרא: הקב"ה מעביר וסופר את בני האדם בראש השנה ממש כמו שהרועה סופר את הכבשים- כדי להפריש  מהם את העשירי  למעשר.
לפי משנה זו אנו לומדים כי ראש השנה הוא: יום  הדין לכל באי העולם,
התלמוד מתאר את ראש השנה כיום הדין:"שלושה ספרים  נפתחים בראש השנה:אחד של  צדיקים,אחד של רשעים,ואחד של בינוניים.ראשי תיבות של-ציבור=צדיקים,בינוניים,ורשעים.
הצדיקים- נכתבים ונחתמים לאלתר[מיד] לחיים.
הרשעים- נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה.
והבינוניים- תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים,זכו נכתבים לחיים,לא  זכו- נכתבים למיתה.
גם לגבי המדינות ביום זה נחרץ הדין,כמו שכתוב:" ועל המדינות בו יאמר:איזו  לחרב ואיזו לשלום,איזו לרעה ואיזו לשובע".
[ראש השנה  רף ט"ז,ע"ב]
ואילו התורה קוראת לחג:"יום תרועה" על שם  מצוות תקיעת השופר.
בסוכות - נידונים על המים.
התשובה לשאלה ב]
לתקיעת שופר בראש השנה כמה טעמים:
א] כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל ,כשם שה' ריחם על אברהם בעקדת יצחק ולבסוף המלאך קרא לאברהם לא לגעת בבנו, בסופו של דבר אברהם הקריב את האיל לקב"ה, ולא את יצחק,כך גם אנחנו מבקשים רחמי שמים מבורא עולם.
ב] לפי דעתו של הרמב"ם: יש בכוחו של השופר, בשל צליליו המיוחדים לעורר את הישנים והנרדמים- השרויים בשגרה ואינם חושבים על מהות חייהם- להתעורר לגרום לאדם חרדה בשלוותו זו ובכך ייטיב את דרכו ויהרהר על מעשיו ויתקן את דרכו – לשוב לדרך הישר.
על כך אומר הנביא עמוס:"אם יתקע שופר בעיר,ועם לא יחרדו"? [עמוס ג,ו]
ג] לפי דבריו של רב סעדיה גאון[שחי בתקופת: 942-882 לספירה]:
ב- א' בתשרי ברא ה' את העולם ועל ידי תקיעת שופר אני ממלכים את הקב"ה עלינו,היות והיה מקובל להכריז על המלכת מלך על ידי  תקיעת שופרות.
ומדוע יש להמליך את הקב"ה כל שנה מחדש?
על כך עונה הרבי מגור: שמא עלה ספק בקרב העם על הביטחון בה' שהרי רק הוא מסוגל להצילנו מכל אויב..?
ד] [לפי דברי  הרב סעדיה גאון] :תקיעת השופר מזכירה לנו את מעמד הר סיני שנאמר:"וקול שופר חזק מאד"[שמות י"ט,ט"ז] ובכך אנו נזכרים בתורה הקדושה שעלינו להידבק בה תמיד.
מעניין שצורת השופר- בהיותו מתעגל וכפוף -מזכיר ליהודי שעליו להכניע את עצמו לפני אלוקים.
התשובה  לשאלה ג]
נוהגים לחגוג את ראש השנה יומיים, למרות שהתורה מצווה  לחגוג במשך יום אחד, מהסיבה:
היות ובימים הקדומים היו נוהגים לקבוע את ראשי החודשים על פי עדות ראייה של:"מולד הלבנה". על פי דברי העדים שהעידו כי ראו את הלבנה מתחדשת ועל פי דבריהם-  בית הדין קבע את התאריך המדויק בו יחול ראש החודש. לאחר שבית הדין קבע את מועד  ראש החודש ,היו נשלחים שליחים  לכל תפוצות עם ישראל להודיע להם על היום בו נקבע ראש  החודש.
 על סמך זה, ידעו מתי לחגוג את החג  שמופיע  בחודש הזה.
יש לציין שאמצעי התחבורה  ואמצעי התקשורת - לא היו משוכללים כמו בימינו ולכן לא תמיד הצליחו השליחים להגיע טרם זמן החג, לכן היו נוהגים במקומות מרוחקים מירושלים- לחגוג את החג במשך יומיים.היות והיה להם ספק,אם החודש היה משך 30 יום,או 31.
היום הנוסף על החג בו חוגגים נקרא:"יום טוב שני של גלויות"
גם בירושלים לא תמיד היו בטוחים אם המולד יופיע אחרי 29 ימים של חודש אלול,מסיבה זו נהגו לחגוג כבר מ -כ"ט באלול בערב.
למרות שבפועל החג נקבע ל: א' תשרי.
מטעם זה גם היום   נוהגים לחגוג את החג במשך יומיים.
התשובה לשאלה ד]
א] נוהגים לטבול את החלה בדבש ולא במלח- כבשאר ימות השנה.כדי להביע את משאלתנו- שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.
ב] נוהגים לאחר ברכת:"המוציא" לאכול תפוח בדבש ולאחר ברכת:"בורא פרי העץ" אומרים:"יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
ג] יש כאלה הנוהגים לאכול ראש של כבש,או ראש של דג ואומרים:"יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".
ד] וביום השני לחג נוהגים לאכול רימון ,ואומרים:"יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון".
ה] ישנו מנהג לאכול גם גזר ולהגיד:"יהי רצון שה' יגזור עלינו גזירות טובות"
ו] ישנו מנהג גם לאכול סלק ולבקש:"יהי רצון שיסתלקו אויבינו"
ז]  ביום הראשון של ראש השנה ,אחרי תפילת:"מנחה",  נוהגים ללכת למקור מים,כגון: ים,בריכה,מעיין,נהר, ולהגיד את תפילת:"תשליך" אשר מקורה בפסוק:"מי אל כמוך,נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו..יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאת..." [מיכה ז,י"ח-כ]
המטרה בתפילה זו: להשליך את העוונות למים ולכן גם נוהגים לנער את הכיסים למטרה זו ומבקשים מהקב"ה לפתוח דף חדש.
לסיכום, לאור האמור לעיל: אנו מגיעים למסקנה: כי ראש השנה הוא יום הדין בו אנו עוברים לפני הקב"ה כמו צאן שסופרים אותו והכול נכתב בספרים,זהו יום משפט וגורלנו נחרץ ביום  קדוש זה-לטוב או לרע, כמו שנאמר בתפילה:"מי באש,מי במים....."
יהי רצון  ותבוא על כל עם ישראל- שנה טובה וברוכה,שנת שלום ושגשוג שנת גאולה שלמה בפרט ,או בכלל.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר